לדלג לתוכן

הריגת שלושת החטופים הישראלים בשג'אעייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יותם חיים)

הריגת שלושת החטופים הישראלים בשׁג'אעייה אירעה ב-15 בדצמבר 2023, בלחימת צה"ל בשכונת שג'אעייה שבעיר עזה. כוח של גדוד 17 ירה למוות בשלושה חטופים ישראלים, אלון שמריז, סאמר אל-טלאלקה ויותם חיים, שלאחר כ-70 ימים בשבי הצליחו לברוח לאחר שכוח של סיירת גולני הרג את החוטפים שלהם מבלי לדעת שהם מחזיקים חטופים במבנה.[1]

עמוד ראשי
ראו גם – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)

שלושת החטופים שנהרגו היו: יותם חיים, בן 28 מכפר עזה, היה מתופף בלהקת המטאל "Persephore";[2] אלון שמריז, בן 26 מכפר עזה, תכנן ללמוד הנדסה במכללת ספיר;[3] סאמר אל-טלאלקה, בן 25[4] מחורה, עבד במדגרה בקיבוץ ניר עם ועמד להתחתן.[5][6]

הבד, עליו רשמו השלושה 'הצילו - 3 חטופים' באמצעות תבלינים, מוצג במסגרת תערוכת 'מבעד לעיניהם' שיזמה קהילת כפר עזה לציון שנה לטבח ה-7 באוקטובר.

במתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 נחטפו מישראל לרצועת עזה 253 אנשים, והוחזקו על ידי החמאס בשבי. בעקבות המתקפה פתח צה"ל מיד במלחמת חרבות ברזל וכשלושה שבועות לאחר מכן בתמרון קרקעי ברצועת עזה.

ב-10 בדצמבר כוח גולני הרג את החוטפים מבלי לדעת שהם מחזיקים חטופים במבנה. במהלך הקרב כלב של עוקץ נכנס לבית שבו שהו החטופים ואחד מהם, אלון שמריז, צעק לעברו: "הצילו, יש פה חטופים". הכלב יצא מהבניין ובהמשך נהרג, ולכן המצלמה שלגופו לא נבדקה, אלא רק שלושה ימים אחרי תקרית הירי בחטופים.[7]

החטופים נמלטו ושהו לבדם בבניין מגורים בשג'אעייה. הם תלו על הבניין בו שהו שלטים מאולתרים עליהם כתבו באמצעות תבלינים: "SOS" ו"הצילו - 3 חטופים". ב-15 בדצמבר הם יצאו מהבניין, סמוך לכוח צה"ל מגדוד 17 אשר זיהה שלושה אנשים הולכים בקבוצה, בלי חולצות ועם דגל לבן. קלע שהיה כמה עשרות מטרים מהם ירה לכיוונם והרג את סאמר אל-טלאלקה ואלון שמריז. יותם חיים נמלט למבנה סמוך, וצעק "הצילו". אחד המפקדים כרז לחטוף שייצא החוצה, וכשיצא – נורה ונהרג. המג"ד הורה לחדול אש אך חייל שהיה במבנה אחר פגע בחטוף.[8]

כשנפסק הירי נקראו לוחמי הנדסה קרבית לוודא כי הגופות אינן ממולכדות. למראה גופתו של חיים התעורר במפקד הגדוד החשד שמדובר בישראלי, והגופות הועברו לבדיקה שבה התגלתה זהות ההרוגים.

בתחקיר הראשוני אמר הקלע שירה בקבוצה שחש סכנת חיים מנוכחותם, ולגבי הירי השני נאמר כי חששו שקריאות "הצילו" בעברית היו מלכודת שנועדה למשוך כוחות פנימה ולכן ירו בחטוף. החיילים פעלו באזור מרובה היתקלויות ועל רקע החשש שמחבלים יבצעו פיגועי משיכה ויגרמו לכוחות להיכנס למבנים ממולכדים. בהודעה ראשונית מטעם הצבא נמסר שהירי בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש.[9] מספר ימים לאחר התקרית העיתונאי אמיר בוחבוט פרסם כי הלוחמים פעלו בהתאם להנחיית המג"ד - שבעקבות תקריות באזור הורה לפתוח באש על כל גבר בגיל הלחימה.[10]

עם פרסום הידיעה על התקרית יצאה קריאה מטעם מטה משפחות החטופים והנעדרים להפגנה מול מחנה רבין בקריאה לחידוש המשא ומתן לשחרור החטופים. מאות אנשים השתתפו בהפגנה שהייתה באותו ערב וחסמו כבישים מסביב למחנה רבין.[11]

הרמטכ"ל הרצי הלוי הבהיר כי צה"ל והעומד בראשו אחראים על מה שקרה ויעשו הכל בכדי למנוע הישנותם של מקרים כאלה בהמשך הלחימה. לדבריו, הירי, אשר בוצע במהלך לחימה ובתנאי לחץ, בוצע בניגוד להוראות הפתיחה באש.[12] לאחר תחקיר ראשוני ציין הרמטכ"ל כי צה"ל כשל במשימה והיה ניתן למנוע את הפגיעה בחטופים. עם זאת הוחלט לא לנקוט כלל בצעדים נגד המעורבים, לפחות עד סוף המלחמה.[13]

איריס חיים, אמו של החטוף שנורה יותם חיים, פרסמה הודעה מוקלטת לגדוד שחייליו ירו למוות בבנה, וציינה שהיא אוהבת ומחבקת אותם, ומאשימה במות בנה את החמאס ולא אותם.[14]

הפובליציסט נחום ברנע ורבים אחרים כתבו שמדובר בהפרה סדרתית של פקודות הצבא ואף בפשע מלחמה. ברנע קשר בין התקרית להריגת יובל קסטלמן שאירעה ימים ספורים קודם לכן, וכתב כי "החוט המקשר הוא ההתעלמות ממראה העיניים, הששון אלי הדק, הזלזול בחיי אדם".[15][16] אלעד מן הטיל אחריות לתקרית על עיתונאים ישראלים, שעודדו מדיניות לפיה מספיק ספק כלשהו של סיכון כדי להצדיק ירי על מנת להרוג.[17]

הרב שמואל אליהו וכותבים נוספים הביעו עמדה לפיה האחריות המלאה לטרגדיה היא על החמאס, ואין לשפוט את החיילים על טעות בהחלטה של שניות מתוך עקת הקרב, כדי לא לפגוע בהמשך הלחימה ובקבלת ההחלטות בה.[18][19]

לאחר התקרית

[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשיא המדינה יצחק הרצוג ורעייתו מיכל הרצוג בעת הענקת תעודות הוקרה למשפחות שלושת החטופים, אפריל 2024

משפחתו של שמריז דרשה מצה"ל שיוכר כחלל צה"ל, על רקע העובדה שהוא זומן למילואים בתחילת המלחמה לפני שנודע שנחטף וגם לאור העובדה שיש עדויות שהוא נסמך על הידע שלו מתקופת שירותו הסדירה ביחידת ההנדסה הקרבית יהל"ם בעת ניסיון ההישרדות של החטופים. צה"ל סירב, ובתגובה במרץ 2024 המשפחה עתרה לבג"ץ כדי לקבל את ההכרה.[20] ב-18 באפריל 2024 הונחה על קברו של שמריז ביוזמת צה"ל מעין מצבה צבאית, ללא דרגה ומספר אישי כמקובל במצבה צבאית סטנדרטית.[21]

ב-15 באפריל 2024 הוענקו למשפחות שלושת החטופים תעודות הוקרה על גבורתם על ידי נשיא המדינה יצחק הרצוג.[22]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ ועופר אדרת, שלושה חטופים נורו למוות בשוגג בידי חיילי צה"ל בשג'אעייה, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2023
  2. ^ נעמה ברקן, "כואבים, רועדים ובוכים, כל החיים עוד היו לפניו": סצנת המטאל נפרדת מיותם חיים, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023;
    Blabbermouth, Israeli Heavy Metal Drummer Accidentally Killed By IDF After Being Mistaken For Hamas Terrorist, BLABBERMOUTH.NET, ‏2023-12-15 (באנגלית)
  3. ^ קרן נויבך, "הוא היה ביהל"ם והכיר את המנהרות": אביו של אלון שמריז על בריחת בנו והאשמות נגד צה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 18 בדצמבר 2023;
    איתן גליקמן, אלון, החטוף שנורה למוות בשוגג בשג'אעיה, הובא למנוחות: "שרדת 70 יום בתופת, עוד רגע היית אצלי בידיים", באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
  4. ^ איליה יגורוב, היה צריך להתחתן בקרוב: הובא למנוחות סאמר אל-טלאלקה ז"ל שנהרג בשוגג על ידי כוחות צה"ל, באתר ישראל היום, 16 בדצמבר 2023;
    אתר למנויים בלבד עדן סולומון, דיאא חאג' יחיא, אביו של החטוף אל-טלאלקה שנהרג מאש צה"ל: הצבא צריך להסיק מסקנות, הוא היה אמור להיות איתנו, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2023
  5. ^ מתן צורי, אדם קוטב, חסן שעלאן, יעל צ'כנובר, סאמר נחטף מהלול, יותם תופף בלהקה ואלון הספיק לכתוב: "המחבלים בדירה" | סיפורי החטופים שנהרגו באסון בשג'אעיה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2023
  6. ^ אתר למנויים בלבד יניב קובוביץ, תחקיר ראשוני של צה"ל: החטופים החזיקו דגל לבן ונורו, אחד צעק "הצילו" בעברית, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2023
  7. ^ יואב זיתון, החטופים שנורו למוות צעקו "הצילו" למצלמת כלב של עוקץ - בקרב של גולני עם החוטפים, 5 ימים לפני הטרגדיה, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
  8. ^ ניר דבורי, ‏תחקיר ראשוני של הרג החטופים בסג'עייה: הרימו דגל לבן ונורו למוות, באתר ‏מאקו‏, 16 בדצמבר 2023
  9. ^ יואב זיתון, "בניגוד חמור להוראות": החטופים היו ללא חולצה, אחד הניף דגל לבן - אך הם נורו למוות | תחקיר האסון בעזה, באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
  10. ^ אמיר בוחבוט‏, גילויים חדשים מהירי בחטופים בעזה: המג"ד הורה לפתוח באש על כל גבר בגיל הלחימה, באתר וואלה, 20 בדצמבר 2023
  11. ^ אתר למנויים בלבד יהושע בריינר, מאות אנשים הפגינו וחסמו כבישים בת"א בקריאה לשחרור מיידי של החטופים, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2023
  12. ^ הרמטכ"ל על הרג 3 החטופים: "צה"ל, ואני כמפקדו, אחראיים על מה שקרה", באתר ynet, 16 בדצמבר 2023
  13. ^ יואב זיתון, פרטים חדשים על הירי בחטופים: אלו הטעויות והסימנים שפוספסו, לא יינקטו צעדים | התחקיר המלא, באתר ynet, 28 בדצמבר 2023
  14. ^ אם החטוף הזמינה לביתה את לוחמי הגדוד שירו בו בשוגג: "אוהבת אתכם, אתם לא אשמים" | האזינו, באתר ynet, 20 בדצמבר 2023
  15. ^ נחום ברנע, בשג'אעיה זו לא הייתה רק טרגדיה, באתר ynet, 17 בדצמבר 2023
  16. ^ המדיניות שאדישה לחיי פלסטינים הובילה גם לירי בחטופים אורן זיו באתר שיחה מקומית, 16.12.2023
  17. ^ אלעד מן, הריגת שלושת החטופים על ידי חיילי צה"ל: אסון ידוע מראש, באתר העין השביעית, 18 בדצמבר 2023
  18. ^ הרב שמואל אליהו, הדם על הידיים של החמאס בלבד, באתר ערוץ 7, ‏ה' בטבת תשפ"ד
  19. ^ סא"ל (מיל') אודי בן חמו, ציוץ של שי קלך, באתר X.com (לשעבר טוויטר), ‏ד' בטבת תשפ"ד
  20. ^ כרמל דנגור, המדינה סירבה להכיר באלון שמריז כחלל צה"ל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 3 במרץ 2024
  21. ^ ביני אשכנזי‏, מצבה צבאית הונחה על קברו של אלון שמריז - וואלה חדשות, באתר וואלה, 18 באפריל 2024
  22. ^ גלעד כהן, הרצוג אירח טקס הוקרה לחטופים שנהרגו מאש צה"ל: "מסע הרואי נגד כל הסיכויים", באתר ynet, 15 באפריל 2024