טיוטה:קרב נחל עוז
ערך מחפש מקורות
| ||
ערך מחפש מקורות | |
מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | ||||||||||||||||||
תאריך | 7 באוקטובר 2023 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | נחל עוז, מחוז הדרום, ישראל | |||||||||||||||||
תוצאה | חיסול כל המחבלים בקיבוץ | |||||||||||||||||
|
הקרב בנחל עוז הוא קרב בלימה כנגד ארגון הטרור חמאס בבוקר 7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ"ד, בקיבוץ נחל עוז הסמוך לצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. קרב נהרגו לוחמים ותושבי הקיבוץ, ונגרם הרס רב. כמה מתושבי הקיבוץ נחטפו לרצועת עזה.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023 פתח חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי של אלפי רקטות לעבר ישראל, חדרו מאות מחבלים ליישובים ישראליים ומתקנים צבאיים. המחבלים ביצעו קרבות ירי עם כוחות ביטחון דלים, והתקדמו ליישובים, שם ירו למוות באזרחים וחטפו לרצועת עזה, כ-162 ישראלים, בהם נשים, זקנים ותינוקות.
בשל מתיחות מתמשכת ופעילויות גוברות והולכות של הפרעות סדר על הגדר במרחב הצמוד לקיבוץ נחל עוז, כוח של - ימ"ס דרום (יחידת המסתערבים הדרומית) הוצב בתקופה שלפני המתקפה באופן קבוע במגורי החיילים שבתוך הקיבוץ לצורכי משימות מיוחדות ופיזור פעילויות פח"ע במרחב גדר הביטחון. בצמוד לקיבוץ נמצא מוצב נחל עוז אליו חדרו במקביל מחבלים והחלו בטבח החיילים במוצב.
מהלך הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעה 6 בבוקר של יום שבת 7 באוקטובר, הכוח התעורר למשמע אזעקות ולקולות ירי שהחלו מיד לאחר מכן. הכוח שמנה 11 לוחמים בפיקודו של רפ"ק ש', מפקד פלגה ביחידת המסערבים הדרומית, החלו בתנועה רגלית לכיוון מקורות הירי בקיבוץ, אשר באו מכיוון רפתות הקיבוץ. הלוחמים טרם את גודל האירוע מבקשים אישור ירי ממפקדם כאשר סמ"ש ש', צלף ביחידה, זיהה 2 דמויות חשודות ברפת. תוך כדי חיסולם הכוח שמע מספר רב של מקורות ירי ברחבי הקיבוץ והתפצל ל-2 חוליות, כאשר החולייה השנייה זיהתה מחבלים חודרים לקיבוץ דרך הגדר המקיפה את הקיבוץ. לאחר הפיצול, החוליות המשיכו להתקדם לכיוון מקורות הירי תוך קרב יריות קשה וחתירה למגע ממטרים ספורים בזמן שהמחבלים תוקפים אותם גם באמצעי לחימה אחרים כגון רימוני עשן, רימוני הלם וטילי RPG על ידי עשרות מחבלים שחדרו לקיבוץ.
על אף הפגיעות וההפתעה שנחתה עליהם, הכוח התבצר עם הפצועים שלו, ארבעה במספר, בבית המשקיף על גדר הקיבוץ והמשיך כל העת בחיסול עשרות מחבלים שבאו מכיוון רצועת עזה תוך המשך קשר שוטף עם כיתת הכוננות בקיבוץ.
לאחר כשעה של קרב בבית הראשון, שמע רפ"ק ש' קולות ירי מהבית השכן והתקדם לעבר מחבלים נוספים בשאר הבתים שם נגלו לעיניהם מראות קשים של פצועים והרוגים רבים. למרות המשך הקרב במשך 8 שעות, הצליחו הפצועים לחלץ עצמם עצמאית לבית החולים סורוקה בבאר שבע.
בקרב זה נהרג רב - סמל יעקב שלמה קרסנינסקי, מפקד ולוחם מצטיין ביחידה[1].
בהמשך הקרבות הגיעו כוחות צה"ל, תחילה כוחות צנחנים של גדוד 890, לוחמי מג"ב ויחידות מיוחדות, ובהמשך לוחמי סיירת גבעתי, וניהלו קרב ארוך עם המחבלים במשך מעל 12 שעות, עד הריגתם של המחבלים. בין המשתתפים בלחימה היה האלוף במילואים נעם תיבון, שבנו אמיר מתגורר בקיבוץ, וכן האלוף בדימוס ישראל זיו, שחברו ליחידת מגלן שנלחמה במחבלים[2].
על פי הערכות הצבא, לקיבוץ נחל עוז נכנסו כ-100 מחבלי חמאס.[דרוש מקור] לצד הקרבות עסקו הלוחמים הישראלים בפינוי התושבים וחילוצם.
טקטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת הקרב שהתאפיינה בהפתעה מוחלטת שתפסה את הלוחמים התהפכה כאשר הלוחמים התבצרו באחד הבתים עם הפצועים שלהם, תפסו עמדות בחלון הקומה הראשונה והשנייה וחיסלו מחבלים רבים אשר עמדו להיכנס לקיבוץ ולטבוח בתושבים.
לאחר שעברו מבית לבית וניטרלו מחבלים רבים רפ"ק ש' החליט לקחת את אחד הרכבים המשוריינים שהיו בשטח הקיבוץ והחל לנסוע איתו ברחבי הקיבוץ במטרה למשוך תשומת לב וגירוי למחבלים כך שלא ימשיכו בטבח התושבים.
חטיפה לעזה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – החטיפה לעזה (מלחמת חרבות ברזל)
למרות הקרב והריגת עשרות מחבלים, מחבלי חמאס הצליחו לחטוף כמה מתושבי הקיבוץ לשטח רצועת עזה, בהם הורים ושלושת ילדיהם. המחבלים שידרו את החטיפה בשידור חי, ככל הנראה מהטלפון של אם המשפחה, וכך נודע הדבר למשפחתם.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ נלחמו 8 שעות, חיסלו כ-100 מחבלים: המסתערבים שהצילו את קיבוץ נחל עוז | חדשות 13, באתר רשת 13
- ^ קימון, אלישע בן (2023-10-13). "המשחררים של נחל עוז: קציני סיירת גבעתי מדברים על התופת והגבורה בקרב". Ynet. נבדק ב-2023-10-15.
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • הדוחק בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע חיצי הצפון • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון במלחמת חרבות ברזל • קרב אל-עדייסה • קרב כפר כילא • קרב מארון א-ראס (2024) • קרב מיס אל-ג'בל • קרב עייתא א-שעב (2024) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה • התקיפה הישראלית בתימן (ספטמבר 2024)) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל |