לדלג לתוכן

ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/גלאם/הספרייה הלאומית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיזם זה פעיל

ברוכים הבאים לפרויקט "גלאם: הספרייה הלאומית"!


בדצמבר 2011 השיקו הספרייה הלאומית ועמותת ויקימדיה ישראל, את פרוייקט ה"גלאם" השני בישראל. "גלאם" (ראשי תיבות באנגלית של גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים) הוא שם קוד לשדה פעילות רחב של שיתופי פעולה מגוונים בין מוסדות תרבות, קטנים וגדולים פרטיים וציבוריים, ובין תנועת ויקימדיה וקהילת ויקיפדיה.

המיזם החל עם פיילוט ראשון, שנמשך עד מאי 2012, במסגרתו נבחר דניאל צבי פרמביץ להיות "ויקיפד הבית" (Wikipedian in Residence) בספרייה.

לאחר הפילוט הראשון, נמשך שיתוף הפעולה עם הספרייה וביולי 2013 הושק פיילוט שני. במסגרת הפיילוט השני, נבחר דרור אבי להיות ויקיפד הבית בספרייה, והוא יכהן בתפקידו עד סוף דצמבר 2013.

בחודש מאי 2014 דריה מונתה מטעם הספריה להיות ויקיפדית הבית השלישית. המטרה היא לא רק להחיות מחדש את המיזם אלא לייצר שיתוף פעולה ארוך טווח בין הספריה הלאומית לוויקיפדיה

את המיזם מוביל מטעם הספרייה הלאומית עידו עברי, מנהל המיזמים הדיגיטליים של הספרייה, ושני אבנשטיין משמשת מתאמת המיזם מטעם ויקימדיה ישראל.


מטרות כלליות

[עריכת קוד מקור]

מצד הספרייה

[עריכת קוד מקור]
  • חשיפת אוצרות הספרייה באמצעות ויקיפדיה לטובת הציבור.
  • יצירת ערוץ תקשורת עם הציבור – הציבור יוכל לפנות בבקשות למידע ולסריקות.
  • הגברת מודעות בציבור לפוטנציאל הידע הקיים בספרייה הלאומית – אילו אוספים קיימים, והספרייה כמקום ל"קליטת" אוספים מהציבור.
  • הגברת "תנועה" דיגיטלית ואנושית - הן לאתר הספרייה ולאוספיה הדיגיטליים, וכן תנועת אנשים פיזית לבניין הספרייה.
  • קיטלוג נכון של חומר (מיקור המונים).

מצד ויקימדיה וקהילת ויקיפדיה

[עריכת קוד מקור]
  • חשיפת מידע לצורך העשרת ערכים בוויקיפדיה מתוך אוספי הספרייה.
  • הכשרת תמונות לצורך הוספתן למאגר ויקישיתוף תוך עמידה בכללי זכויות יוצרים ושיפור חזותי של תמונות פגומות לצורך העשרת ערכים.
  • שחרור אוספים שלא נחשפו מעולם בוויקיפדיה.
  • ביסוס קשר עם "מומחים בתחומם" – הדרכת אוצרים ועובדי הספרייה ועידודם לעריכה בוויקיפדיה.
  • חשיפת המיזם לציבור לצורך גיוס עורכים חדשים.
  • ביסוס והגדלת קהילת עורכי "גלאם" בוויקיפדיה העברית.

איך אפשר לעזור?

[עריכת קוד מקור]

ניתן לעזור בכמה דרכים -

  • אוהבים לכתוב ערכים? היכנסו לאחת מלשוניות המיזם ובחרו ערך. מאות ערכים טרם נכתבו וממתינים לכם.
  • אוהבים לערוך ערכים קיימים? עזרו לנו להשתמש בתמונות, מפות או כתבי יד על מנת להעשיר ערכים קיימים.
  • אוהבים לקטלג? עזרו לנו לקטלג תמונות.
  • בעלי יכולות גראפיות? עזרו לנו "לנקות" תמונות ישנות ופגומות.
  • יש לכם עין חדה ואתם אוהבים עבודת בילוש? עזרו לנו לפענח כתבי יד וחתימות.
  • טובים בתיכנות או בעיצוב? כתבו לנו - נוכל להיעזר בכם ליצירת כלים אוטומטים, אשר ישרתו את המיזם הזה ופרויקטים נוספים.
  • חדשים בויקיפדיה? נהדר! חיכינו לכם. כתבו לנו ונעזור לכם למצוא את דרככם בעולם הויקי המופלא.
  • ותיקים בויקיפדיה? נפלא! אנו זקוקים לכם בעזרה בהדרכות.
  • אם אתם מוצאים משהו נחמד באוסף הספריה הלאומית. פנו אלינו ונראה האם נוכל לעזור...

ישנן עוד דרכים ואפשרויות לעזור!
אם יש לכם רעיון שלא מופיע ברשימה, אתם מוזמנים לכתוב לנו בדף השיחה. נשמח לשמוע עוד רעיונות.

היקף המיזם

[עריכת קוד מקור]

המיזם יתמקד תחילה בשחרור "אוסף שבדרון", אך כיוון שמדובר בבדיקה מדוקדקת של זכויות יוצרים אשר עשויה לקחת זמן, נעבוד במקביל על שני אוספים נוספים: אוסף כתבי יד ואוסף מפות.

אוסף שבדרון

[עריכת קוד מקור]
אברהם שבדרון (1932), תצלום מאת הלמר לרסקי

המיזם הראשון שלנו הוא שיתוף אוסף הפורטרטים של אברהם שבדרון, הנמצא באוסף הספרייה הלאומית. זהו אוסף רחב ביותר, המכיל תצלומים של יהודים ידועים (יותר ופחות) מכל גוני הקשת - רבים מהם אנשים שמתו כמה דקות לפני המצאת הפייסבוק והפליקר, ואין תמונות שלהם באינטרנט - עד עכשיו.

תוכלו למצוא רשימה של אישים המתועדים באוסף תחת לשונית "אוסף שבדרון".

אוסף כתבי היד

[עריכת קוד מקור]

אוסף כתבי היד מכיל מאות יצירות מקוריות - חלקן ראויות לערך בפני עצמן, חלקן ראויות לאזכור (קצר או נרחב) בערכים אחרים (ערכים על המחברים, ערכים על סוגת הספרים וכו'), וחלקם כשלעצמם אולי לא חשובים, אך יכולים להוות דוגמאות נפלאות לשימוש בערכים שונים (בעיקר איורים מתוך כתבי היד).

מידע נוסף יתווסף תחת הלשונית "אוסף כתבי היד".

אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[עריכת קוד מקור]

האוסף כולל מאות מפות מתקופות שונות ואזורים שונים (עם דגש ירושלמי וארץ-ישראלי). כמו באוסף כתבי היד, חלקן ראויות לערכים עצמאיים, חלקן יכולות להיות חלק מערכים וחלקן הן אילוסטרציות טובות לערכים שונים (מה יותר טוב ממפה של ירושלים בתקופה העות'מאנית לערך בשם זה?).

מידע נוסף יתווסף תחת הלשונית "אוסף המפות".

אוסף הכתובות

[עריכת קוד מקור]

האוסף כולל כתובות רבות מרחבי העולם. האוסף הוקם בשיתוף עם ארגונים אחרים, כמו מוזאון ישראל, הסמינר התאולוגי בניו יורק, ועוד. את הכתובות ששייכות לאוסף של הספריה הלאומית אנחנו מעלים לערכים.

שונות

[עריכת קוד מקור]

מודעות אפמרה, תמונות, קבצים ספרים סריקות, מכל הבא ליד. נשמח לקבל בקשות ונבדוק האם נוכל להעלות את החומרים.

אוסף החינוך

[עריכת קוד מקור]

כחלק מפרוייקט החינוך שמתנהל בספריה, מורים מבתי ספר סורקים חומרים מאוספי הספריה על מנת לשמש לתלמידים במערכת החינוך. אנחנו בשיתוף פעולה איתם מעלים את התמונות לויקישיתוף, ולויקיפדיה עצמה


יעדים

[עריכת קוד מקור]

לצורך מימוש המטרות הכלליות, פעילות המיזם תתפרס על כמה מישורים במקביל. להלן חלק מהמטרות שהוגדרו כיעדי המיזם -

  • יצירת ותחזוק דף המיזם בעברית ובאנגלית [כולל לוגו ותיבת משתמש לפרויקט].
  • עדכון הערך על הספרייה הלאומית, לרבות פרטים עדכניים על האוספים השונים שלה, בעברית ובאנגלית.
  • שחרור לפחות חצי מ"אוסף שבדרון" לויקישיתוף ועבודה על יצירת והרחבת ערכים הקשורים לאוסף.
  • עבודה במקביל על אוסף כתבי היד ואוסף התמונות.
  • יצירת כלי אוטומטי להעלאה מאסיבית של תמונות, אשר יותאם ספציפית למאגר המידע של הספרייה [דגש על מטה-דאטה מעודכן עד כמה שאפשר].
  • אירועים במסגרת המיזם, בין היתר לצורך חשיפת תכניות ועידוד קליטת עורכים חדשים לויקיפדיה -
    סדנת עריכה לעובדי הספרייה
    סיור "מאחורי הקלעים" בספרייה
    לפחות שני מרתוני עריכה
    אירוע סיום פרויקט
    השתתפות בכנסים או הרצאות על המיזם במידת האפשר.
  • עידכון קהילת ויקיפדיה העברית וקהילת הגלאם הבינלאומית על התקדמות המיזם, ושיתוף ויקיפדים מהעולם בפרויקט.
  • חשיפת המיזם במידת האפשר לקהל יעד רלוונטי [למשל, ספרנים, ארכיונאים, סטודנטים למידענות, ספרנות, יהדות, היסטוריה וכו'].

היכן ניתן לשאול שאלות, להציע הצעות או לבקש בקשות מהספרייה או מויקיפד הבית?

[עריכת קוד מקור]

ויקיפדים

[עריכת קוד מקור]

אתם מוזמנים לדף השיחה - נשמח לשמוע כל רעיון ולהשיב על כל שאלה או בקשה שלכם.

מתעניינים שאינם ויקיפדים

[עריכת קוד מקור]

אם אתם חדשים בעולם הויקי, וממשק ויקיפדיה [עדיין! :)] זר לכם, אתם מוזמנים לכתוב אלינו אל: glam-at-wikimedia.org.il

איך נרשמים לפרויקט?

[עריכת קוד מקור]

הרשמה לפרויקט משמעה שיש ברצונכם לקחת חלק, לעזור או לתמוך בפרויקט בכל צורה העולה על דעתכם.
בין היתר, נרשמים יעודכנו ישירות בכל הקשור לאירועים מיוחדים או עזרה דחופה שהמיזם זקוק לה.

אוסף דן הדני
(בספרייה הלאומית)

מעבר לטבלה / חזרה לדף ראשי
אוסף דן הדני - כללי
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
אוסף דן הדני - מסדר זיהוי
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.


גלאם הספרייה הלאומית
אוסף מיתר

מעבר לטבלה / חזרה לדף ראשי
אוסף מיתר - כללי

אוסף מיתר בספרייה הלאומית מורכב משלושה אוספי תצלומים בעלי חשיבות היסטורית, שמכילים יחד למעלה מ 100,000 תצלומים. בנו רותנברג, משה מרלין לוין ובוריס כרמי, היו שלושה צלמים שפעלו בישראל החל משנות ה-40 של המאה העשרים, ותיעדו בה אירועים, נופים, אישים, חפירות ארכיאולוגיות והווי יום-יומי במדינה הצעירה. צבי מיתר, מייסד אוסף מיתר, רכש את אוספי התצלומים ואת הזכויות עליהם מידי שלושת הצלמים, החל משנות ה-90 ואילך, ומאז הם מוחזקים בידי משפחת מיתר. חלק מהתצלומים נחרתו זה מכבר בזיכרון הקולקטיבי הלאומי, אך רובם מתפרסמים לראשונה, ומאפשרים הצצה אל אירועים היסטוריים מזוויות מפתיעות ולא מוכרות.

מסדר זיהוי

בדף זה ירוכזו שאלות לזיהוי מקומות, אנשים או אירועים וכן דיווח על טעויות, תיקונים או דיוק נתונים. בקבצים שהועלו לוויקישיתוף מאוסף מיתר.
מי שרוצה להיות מתויג בעת פתיחת נושא חדש בדף זה, מוזמן להוסיף את שמו בדף ויקיפדיה:OTRS/אוסף מיתר/תיוג.
הרשימה המלאה (טבלה) של הקטגוריות הייעודיות שנוצרו בוויקישיתוף. שימו לב כי נוצרו דפים ייעודיים לכל נושא.

Jodocus Hondius II, Nova Totius Terrarum Orbis Geographica ac Hydrographica Tabula ca. 1636


רשימת ערכים הנוגעים לספרייה הלאומית עצמה.


מכונים ומפעלים

[עריכת קוד מקור]

היסטוריה של הספרייה

[עריכת קוד מקור]
מנהלי הספרייה

אוצרות הספרייה

[עריכת קוד מקור]

כתבתי כאן רק דברים הראויים לערך בפני עצמם, או להיכלל כחלק חשוב מערך אחר. דניאל צבי • שיחה 15:48, כ"ו בכסלו ה'תשע"ב (22.12.11)

הדף הזה מוקדש לאנקדוטות,הגיגים וסיפורים מיוחדים מתוך מסע הגלאם המרגש של ויקיפדי הבית שלנו בנבכי הספרייה הלאומית. אתם מוזמנים לעקוב אחריו.. :)

יומנה של דריה

[עריכת קוד מקור]

מאי 2014

[עריכת קוד מקור]
  • 08 במאי 2014 - חלפו שבועיים ראשונים מאז מונתי על ידי הספריה להיות ויקיפדית הבית. העברנו סדנא לקהל הרחב בתחילת החודש בעזרת צוות נפלא של ויקיפדים (ובראשם דרור שהעביר את ההרצאה). במפגש נכחו כשלושים אנשים. אנחנו מתכננים מפגשים נוספים, כמו גם מפגשי תרגול. בינתיים אנחנו מקבלים המון פניות של אנשים בנוגע לויקיפדיה.
אני חושבת שזאת התחלה טובה.National Library of Israel - שיחה 22:33, 8 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
  • 15 במאי 2014 הספריה ארחה כחמישים חיילים מחטיבת המחקר של צה"ל על מנת להכיר את אוספי הספריה וכדי ללמוד עוד על ויקיפדיה ועל ממשק של ויקי. החיילים (אשר נבחרו בקפידה) נהנו, התעניינו ולמדו הרבה. נערכו ארבעה קבוצות דיון בנקודות בהם ויקיפדיה יכולה לשתף בניסיון, כיצד למשוך אנשים לשתופי פעולה, כיצד מתמודדים עם סוגיות זכויות יוצרים, כיצד מטפלים במיקור המונים וסוגיות של ביטחון שדה. הקבוצות הונחו על ידי ויקיפדים ותיקים שיכולו לשתף מתוך הניסיון העשיר שלהם. היום היה הצלחה גדולה. National Library of Israel - שיחה 19:17, 15 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
  • 27 ביולי 2014- עבר כחודשיים מאז שהתחלתי לעבוד. בזמן הזה העלתי כמאה פריטים לויקיפדיה במסגרות השונות. חנכתי את פרוייקט החינוך, ואת אוסף הכתובות שלנו בויקיפדיה עצמה. ערכנו יחד עם מתנדבי העמותה שלוש סדנאות לקהל ואנחנו צפויים לערוך עוד. ערכתי שעות קבלה בספריה ונענתי לפניות של ויקיפדים בכל מני תחומים. הגעתי לסיור של אלף מילים בשרונה, הייתי בפיקניק ליומולדת, והייתי בישיבת הוועד של העמותה. כמו כן אירחנו בספריה את אנסויה וגרפילד והראנו להם את ההתקדמות שלנו. אני חושבת שאנחנו עושים עבודה טובה. דריה- הספריה הלאומית של ישראל - שיחה 12:21, 27 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

יומנו של דרור

[עריכת קוד מקור]

יוני 2013

[עריכת קוד מקור]
  • 13 ביוני 2013 - יום ראשון לפרויקט שיתוף הפעולה עם הספרייה הלאומית "take two". היום נבחר בשל היותו באמצע (לייתר דיוק בשלהי) שבוע הספר העברי, ומה יכול להיות יותר מתאים מאשר לחוג את שבוע הספר העברי באירוע בספרייה הלאומית? התחלנו בהרצאה על ויקיפדיה לעובדי הספריה המעוניינים לכתוב בוויקיפדיה. הסדנא, שנמשכה כארבע שעות, כללה הסבר כללי על ויקיפדיה והסבר פרטני מעשי כיצד עורכים. בסדנא נכחו 12 מעובדי הספרייה.
לאחר הסדנא קיימנו סיור לציבור הרחב מאחורי הקלעים בספרייה. בסיור נכחו 30 משתפפים אשר נהנו לבקר באוסף המפות על שם ערן לאור, במרתפי הספריה, וראו כמה מוצגים מדהימים.
לאחר הסיור, שני הרצתה למשתתפים מהציבור הרחב על ויקיפדיה (בהרצאה נכחו כ-30 איש) ובמקביל נערך מרתון עריכה בנושא ספרים וסופרים עבריים (כיאה לשבוע הספר).
יום רב אירועים ומעייף ביותר, אבל נראה לי דרך נאותה לחוג את שבוע הספר. דרור - שיחה

יולי 2013

[עריכת קוד מקור]

עיינו גם בפורטל

פורטל הספרייה הלאומית הוא שער לכל הנושאים הקשורים בספרייה הלאומית שבירושלים. הפורטל מציג את ההיסטוריה של הספרייה, וכן של מוצגים נדירים ומיוחדים המצויים באוספי הספרייה.

בעת כתיבת ערכים קורה לי לפעמים שאני מחפש מקורות, אסמכתאות, מידע נוסף, ורוצה לבדוק את נשוא הערך שאני כותב בספרים שאינם מצויים בספריית ביתי. הבעיה היא שאירועים אלה קורים בשעת לילה מאוחרת, וברור שגם בשעות היום אין לי באמת גישה לדלפק ייעץ של ספריה (מה לעשות... עובדים...).
על מנת ליתן מענה לבעיה זו, שכנעתי את מחלקת הייעץ של הספרייה הלאומית לפתוח דלפק ייעץ וירטואלי עבור ויקיפדים (וגם עבור הציבור הרחב, אבל עדיפות תינתן בשלב הראשון לוויקיפדים).
בדלפק ייעץ זה יוכלו הוויקיפדים לשאול כל שאלה אותה יכלו לשאול בדלפק הייעץ האמיתי של הספרייה (החל מ"איפה נמצאת הקפיטריה" וכלה ב"אילו ספרים נכתבו על המצור על ירושלים בתש"ח בשפה האנגלית").
המענה לשאלות יינתן על ידי ספרני הייעץ של הספרייה, כאשר הם התחייבו לענות בתוך חמישי ימי עבודה לכל שאלה.
מלאכת השיכנוע היתה קלה, שכן עובדי הדלפק מאד מעריכים את ויקיפדיה ורוצים לתרום לה מידיעותיהם הרבות, ומניסיונם.
החלק הקשה באמת היה להחליט אם כותבים "הייעץ" בשני "י" או ב"י" אחת (יש כלל הכפלת "י" עיצורית או משהו). התלבטנו ארוכות בשאלה זו, ואף שאלנו שני בלשנים - אחד של הספרייה ואחד של ויקיפדיה. חשבתי ללכת ולשאול בדלפק עצמו, אבל כיצד אפשר למצוא את דלפק הייעץ אם לא יודעים אם זה ייעץ או יעץ. הגענו למבוי סתום בנושא זה וחששתי שהרעיון יכשל.
לבסוף ראש מחלקת הייעץ הציע פיתרון - לדלפק קוראים גם "מרכז המידע" - וכך מצאנו את הדלפק אשר הפנו אותי לארון המילונים של הספרייה. בארון היו שלושה מילונים. באחד המילה לא הופיעה, בשנייה כן אך בלי יידוע, ובשלישית נכתבה המילה עם ניקוד כך שזה לא עזר. מזל שמצאתי גם ספר על כללי כתיב מלא, אשר הסביר שלא מכפילים יוד עיצורית אחרי ה הידוע או אותיות בכל"ם ובא לציון גואל וניתן היה לפתוח את הדלפק לקהילת הכותבים. דרור - שיחה
  • 10 ביולי 2013 - יום מרגש ביותר בספרייה הלאומית. בפגישות עם מחלקת החינוך של הספרייה הוצג לי אוסף מדהים - אוסף עמנואל הרוסי של תמונות מתקופת שלהי המנדט הבריטי וקום המדינה. חלק מהתמונות כה מרשימות שלא הרשתי לעובדי הספריה לצאת מהחדר בטרם הם למדו להפעיל את הקומוניסט ולהעלות את התמונות לויקי שיתוף.
תמונות באמת מרשימות. התחלנו בלהעלות ארבע מהם, והשאר (כמה מאות תמונות מדהימות) יועלו בהמשך הפרוייקט. להלן התמונות להנאתכם.
  • שלט מעשה ידי שי עגנון - מבקש שמירת השבת ליד ביתו
    שלט מעשה ידי שי עגנון - מבקש שמירת השבת ליד ביתו
  • עוצר בתל אביב לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד, חיילים בריטיים.
    עוצר בתל אביב לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד, חיילים בריטיים.
  • חדר הפוך בקיבוץ יגור לאחר השבת השחורה.
    חדר הפוך בקיבוץ יגור לאחר השבת השחורה.
  • תצלום מאוגוסט 1939 בו נראים אניית המעפילים "פאריטה" בחוף תל אביב. ותושבים הצופים מהחוף במעפילים המורדים מהאנייה.
    תצלום מאוגוסט 1939 בו נראים אניית המעפילים "פאריטה" בחוף תל אביב. ותושבים הצופים מהחוף במעפילים המורדים מהאנייה.
  • תצלום מאוגוסט 1939 בו נראים אניית המעפילים "פאריטה" בחוף תל אביב. ותושבים הצופים מהחוף במעפילים המורדים מהאנייה. המעפילים מועלים על ידי בריטים לאוטובוסים בדרך למעצר
    תצלום מאוגוסט 1939 בו נראים אניית המעפילים "פאריטה" בחוף תל אביב. ותושבים הצופים מהחוף במעפילים המורדים מהאנייה. המעפילים מועלים על ידי בריטים לאוטובוסים בדרך למעצר
בנוסף גיליתי עוד כמה אוספים מרשימים של תמונות מתקופת ראשית המדינה, בעיקר מתקופות של בחירות, שגם עליהם כמובן אין זכויות יוצרים וניתן להעלותם לויקישיתוף. דרור - שיחה
  • 18 ביולי 2013 - היום המשכתי לעבור על אוספי מחלקת החינוך של הספרייה. עברתי על כ-500 קבצים, מהם כ-100 חופשיים שניתן להעלותם לויקיפדיה. עיקר היום הוקדש למציאת הכספים ורישום המידע על הקבצים על מנת לאפשר טעינתם לאתר ויקישיתוף. הקבצים שכבר הספקתי לטעון הם:

תצלום של מחזור רקום מראשית המאה הקודמת:

תמונות מכיבוש ירושלים על ידי הבריטים:

תצלומים היסטוריים של הכותל המערבי:

תצלומים היסטוריים של תל אביב:

חומה ומגדל בעין השופט:

נוטרים :

תצלומים ממלחמת העולם הראשונה מארץ ישראל:

  • יחידת פרשים עות'מנית במלחה"ע הראשונה מסתערת בחזית ארץ ישראל
    יחידת פרשים עות'מנית במלחה"ע הראשונה מסתערת בחזית ארץ ישראל
  • חיילים בחפירות בחזית ארץ ישראל - מלחה"ע הראשונה
    חיילים בחפירות בחזית ארץ ישראל - מלחה"ע הראשונה
  • חיילים עות'מנים עם מכונת ירייה
    חיילים עות'מנים עם מכונת ירייה
  • חיילים בריטים צועדים לתוך ירושלים
    חיילים בריטים צועדים לתוך ירושלים
  • חיילים אוסטרליים צועדים לתוך ירושלים
    חיילים אוסטרליים צועדים לתוך ירושלים
  • יחידת ארטילריה עותמנית בארץ ישראל
    יחידת ארטילריה עותמנית בארץ ישראל
  • יחידת ארטילריה בריטית
    יחידת ארטילריה בריטית
  • יחידת פרשים אוסטרלים בירושלים
    יחידת פרשים אוסטרלים בירושלים
  • תותח עותמני נגד מטוסים
    תותח עותמני נגד מטוסים
  • יחידת פרשים עות'מנית רכובה על גמלים
    יחידת פרשים עות'מנית רכובה על גמלים
  • מטוס גרמני
    מטוס גרמני
  • חיילי הצבא העות'מני בארץ ישראל
    חיילי הצבא העות'מני בארץ ישראל
  • יחידת פרשים דרוזים מתנדבים במלחה"ע הראשונה
    יחידת פרשים דרוזים מתנדבים במלחה"ע הראשונה

תצלומים מתוך הספר The River Jordan - Pictorial and Descriptive:

  • 23 ביולי 2013 - היום נערכה הרצאה על ויקיפדיה לאנשי מחלקת הייעץ של הספרייה, במסגרתה סיפרתי להם כיצד ויקיפדיה עובדת. בנוסף, נערכו מספר פגישות עבודה עם אנשי הספרייה בנושאים שונים.

בשל קשיים טכניים, לא יכולתי היום להעלות קבצים רבים נוספים.

העלתי גירסא מוקטנת של מפה אחת, ובעקבותיה גם נכתבו מספר ערכים ובהם: היינריך בונטינג, מפת בונטינג, מפת נולין, מפת דה-פייר ורשימות על המקדש היהודי.

אוגוסט 2013

[עריכת קוד מקור]
  • 1 באוגוסט - המשכתי לעבור על קבצי מחלקת החינוך של הספרייה, למפות את סטטוס זכויות היוצרים של קבצים אלה (נושא מאד מסובך, הכולל מחקר אודות שנת פטירה של כותבים ומאיירים, וכן בירור במצב זכויות ארכיונים שונים) והעלתי בעיקר תמונות העוסקות בחגים, וכן מספר ספרים היסטוריים ובהם, ספר המתאר את המושבה חדרה בשנת 1926:

מפה משנת 1845 מעשה ידי ג'ון רפקין:

כרזות ומוצגים העוסקים בטו בשבט:

וכרזה לנשף חנוכה:

וכן שתי הגדות לפסח ייחודיות - הגדת פרחי מאת הלל פרחי בשלמותה:

והגדה נדירה מטוניס בערבית באותיות ערביות, גם היא בשלמותה:

  • 14 באוגוסט - היום נערכה סדנת עריכה לעובדי הספרייה הלאומית. בסדנא השתתפו שישה עובדים. במהלך הסדנא נכתב הערך מפת בריידנבאך והועלתה המפה לוויקישיתוף:
  • 22 באוגוסט - עיקר העבודה היום היה הכנות לסדנא בשבוע הבא, בדיקת מצב זכויות היוצרים בתמונות רבות (שלצערי, מטעמים חוזיים עדיין לא ניתן להעלות אותן לוויקיפדיה, אבל עובדים על זה עם הצוות המשפטי של הספרייה), וכן העלתי שני ספרים נדירים בשלמותם (קובץ PDF של הספר, וכן צילום של כל דף ודף, על מנת לאפשר הצגה של דפים ספציפיים בערכים - ובסך הכל 1,178 קבצים):
  • סידור תפילה יהודי בעברית ובשפת מהרתי
כל קבצי העמודים
  • הספר "על ההבל והאי וודאות באמנות ובמדעים" בלטינית ובתרגום לאנגלית.
כל קבצי העמודים
  • 28 באוגוסט - היום נערכה סדנת עריכה לציבור בספריה הלאומית. הסדנא התמקדה בהעלאת תמונות לויקישיתוף, והגיעו אליה כ-30 משתתפים מהציבור שלא ערכו בוויקיפדיה בעבר, וכ-10 ויקיפדים חונכים. כמו כן הגיעו 10 ארגזי פיצות באדיבות הספרייה הלאומית. לצורך הסדנא עמלה המחלקה המשפטית של הספריה ופעלה לאפשור העלאת מספר רב של קבצים נדירים ממלחמת השחרור - בסך הכל 109 קבצים, אותם ניתן לראות כאן.

בנוסף העלנו מספר גלויות "שנה טובה" משלהי המאה ה-19:

כמו כן נערכה פגישה עם ארכיון הצליל הלאומי, והחלנו בשיתוף פעולה. במסגרת שיתוף פעולה זה, ולכבוד הימים הנוראים, העלנו מספר רב של קטעי תפילות לויקישתוף לכבוד ראש השנה והימים הנוראים:

  • אדון הסליחות בנוסח חאלבי
  • אחות קטנה נוסח ספרדי פורטוגזי
  • שיחו לאימי נוסח יוון
  • שיחו לאימי בלדינו
  • תפילת תקיעה בשופר נוסח אשכנז
  • תפילת יום כיפור בשפת געז
  • כל נדרי נוסח אשכנז
  • כל נדרי נוסח אשכנזי
  • כל נדרי נוסח מרוקאי
  • כל נדרי נוסח ספרדי ירושלמי
  • כל נדרי לפי מנהג בני איטליה
  • אבינו מלכנו בנוסח רפורמי
  • ונתנה תוקף בנוסח אשכנז
  • היום תאמצנו בנוסח רפורמי
  • אל נורא עלילה נוסח עיראק
  • אל נורא עלילה נוסח יוון

ספטמבר 2013

[עריכת קוד מקור]

11 בספטמבר - תחילת שנה חדשה בספרייה הלאומית. לצערי קצת ברגל שמאל. התחלתי את היום ב"שעת קבלה" לויקיפדים חדשים שהשתתפו בסדנת העריכה והתקשו בעריכה. לאחר של כשעה מענה על שאלות, תכננתי להמשיך ולהעלות קבצים ובהם תצלומים ממלחמת העצמאות ובעיקר קבצי קול לכבוד חגי תשרי. ואני אומר "תכננתי" - כמאמר הפתגם "אנשים מתכננים ואלוהים צוחק" (ביידיש זה נשמע יותר טוב); התברר לי כי בשל בעיה בירוקרטית, נחסמה גישתי למחשבי הספריה, ואיני יכול להתחבר בכלל (וגם לא להזמין ספרים). כאשר ניסיתי לברר אם הבעיה תיפטר בקרוב, הוצע לי פשוט לקחת יום חופשי וללכת הביתה.

כפי שאמר ביאליק "לֹא-יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי!" ובמקום זה ניסיתי לעשות את המיטב בלי אינטרנט (מזל שהבאתי במקרה את ה-ipad שלי ויכולתי לכתוב ולשלוח אימליים. וכידוע לכם, אני די מאותגר, אז לא, אני לא מסוגל לערוך בוויקיפדיה מה-ipad).
ולכן קיימתי מספר רב של פגישות עבודה -
  • פגישה עם מחלקת קשרי הציבור של הספרייה, ושיחות עם המשרד לענייני גימלאים, במטרה לקדם פרוייקט הדרכה לאזרחים ותיקים מייד לאחר החגים - דבר לא קל לאור השיפוצים בספרייה. בסוף, עם הרבה רצון טוב מצד עובדי הספרייה אכן הצלחנו לתאם סדנת עריכה לאזרחים ותיקים שתתקיים בחודש אוקטובר (חודש הגימלאים בישראל).
  • פגישה נוספת לקידום פרוייקט במסגרתו יתקיים אחת לחודש, במועד קבוע (יום השישי הראשון של כל חודש), "שעת קבלה של ויקיפדיה" - סדנא לציבור ומענה על שאלות. נקבע מועד ראשוני לפיילוט לפרוייקט זה - ב-3 בינואר.
  • פגישה עם ראש מחלקת החינוך - הצגת שיתוף הפעולה ומחשבות על כיווני התפתחות הפרוייקט.
  • פגישות בנוגע לקידום WLM באמצעות אמצעי הפרסום של הספריה.
  • והכי חשובה - פגישה על ד"ר רחל יולקיס, אוצרת אוסף האיסלאם והמזרח התיכון, במסגרתה עברנו על מוצגים חשובים באוסף, והוכנה תוכנית במסגרתה נבחרה 20 מוצגים עיקריים, ואלה יועלו לוויקיפדיה ויכתבו ערכים אודותיהם.
לסיכום - יום פורה מאד על אף הקשיים.

אוקטובר 2013

[עריכת קוד מקור]

9 באוקטובר - "אחרי החגים" הגיעו, ועימם החזרה לעבודה בספרייה הלאומית. מאחר וסיימנו חופשת חג ארוכה, הגעתי למסקנה כי זה המועד להתחיל ולהתכונן לחופשת החג הבאה - היא חופשת הפסח כמובן. לצורך זה עברתי על קבצי האודיו של הספרייה הלאומית בנושא זה, ונבחרו 17 קבצים חופשיים שניתן להעלותם לוויקיפדיה, מהם הצלחתי להעלות ארבעה קבצים:

  • תנו רבנן בברייתא בריך הוא רחמנא, שרה: רבקה ברנר, הוקלט ברעננה, ישראל, בערב פסח תש"ע
  • חד גדיא, מבצע יוסף אלבז, ירושלים, 19.4.1973. מושר בעברית ובערבית מרוקאית
  • אסדר תכא למלכתא ומלכא, פיוט בכורדית לפסח, שר בנימין אבידני, 7.5.1948
  • איינס... ווער ווייס וואס איז איינס - פיוט לפסח ביידיש, שר אהרון גלצר, מקליט שמעון שכטר, פילדלפיה ארצות הברית, ראשית שנות ה-50
אחד הקבצים היה הפיוט "תנו תנו רבנן" שלא היכרתי קודם לכן (ולכן גם נכתב הערך).
בנוסף, ובעזרתו של אומנות שתרגם את הערך רשימות על המקדש היהודי לאנגלית (Notes on the Jewish Temple) ובעקבות התרגום כתב היד בשלמותו הועלה לויקישיתוף:

15 באוקטובר - בהמשך לעבודתי בשבוע שעבר, ולתמת החגים, המשכתי לעבור על קבצי התפילות והפיוטים באוסף קבצי הקול של הספרייה הלאומית (קבצי קול חסרים ביותר בוויקיפדיה בכלל ובוויקיפדיה העברית בפרט, ומעטים קבצי הקול החופשיים באינטרנט, ומעטים מתוכם קבצי הפיוט והתפילה היהודיים). עברתי על כ-200 קבצים, ומהם בחרתי 100 קבצים שלדעתי אין עליהם זכויות יוצרים, ומבצעיהם ויתרו על זכויות המבצעים. אני תקווה שבמהלך השבועות הקרובים אעלה את כולם לוויקישיתוף. בין הקבצים שהועלו היום הם פיוטים נוספים לפסח:

  • פסח אויף דער נאכט צו דעם ערשטן סדר - פיוט ביידיש, שר שמחה רבקובסי
  • מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ
  • יה שלח אורו, פיוט בליל שביעי ושמיני של פסח, קודם הערבית, נוסח ספרדי, הוקלט 4 באוגוסט 1970
  • גאט האט <האט השם יתברך> אראפגעשיקט א ביימעלע, מכונה גם בארעלעך ווילן ניט פאלן,שרה דורה וסרמן, מונטריאו קנדה 1955
  • אחד מי יודע, נוסח ספרדי, תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966
  • מה <מי> אספרה <אדברה, אספר, יזמר, יספר, נדבר> (ווער קען זאגן <זינגען, ציילן, רעדן> וואס... באטייט),שרה בלצ'ה וולקן, ניו יורק 1966
  • ים ליבשה נהפכו מצולים, נוסח אשכנז, שר מרדכי בן יצחק ברויר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003
  • חסל סידור פסח, נוסח אשכנז, שרים בנימין הרטמן ויצחק אונגר, הוקלט בבני ברק בבית משפחת אונגר, ב-25 באפריל 1978
  • אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב, נוסח אשכנז, הוקלט בבני ברק במהלך טיש חסידי, בית מדרש בוהוש, חול המועד פסח, תשע"א 2011
הפיוטים הוזנו לגלריות המציגות פיוט נבחר הן בפורטל היהדות, והן בפורטל הספרייה הלאומית.
בנוסף, ובעזרתו של אומנות תורגם הערך מפת דה פייר לאנגלית (De-Pierre Map).

30 באוקטובר - בהמשך לעבודתי בשבוע שעבר, ולתמת החגים, המשכתי לעבור על קבצי התפילות והפיוטים באוסף קבצי הקול של הספרייה הלאומית, והפעם בדגש על פיוטי ל"ג בעומר. בנוסף נערכה פגישת עבודה עם הספרייה ותוכננו האירועים לחודשים הקרובים, וכן החלנו בעבודת תכנון האירועים לחודשים ינואר - יוני בשנה הבאה.

  • ספירת העומר, נוסח גליציה, פולין, מושר על ידי מר קלעי, הוקלט בירושלים, 1952
  • ספירת העומר, נוסח מרוקו, טנג'יר, מושר על ידי חיים כהן, הוקלט בטנג'יר, תחילת שנות ה-60
  • מירון, ניגון לל"ג בעומר, נוסח ברסלב, שרים: ד. ברגשטיין, י.ד. רובינשטיין, א. אקשטיין, הוקלט בבני ברק, ישיבת חסידי ברסלב, 1967
  • מירון, ניגון לל"ג בעומר, נוסח ויז'ניץ, מנגנים: מ. ברלין, ב. ברזבסקי, א. חשין (קלרניתות), א. סגל (תוף), ר. רוזנטל (מצלתיים), הוקלט במירון, ל"ג בעומר, תשכ"ח (1968)
  • אפתח פי ברינה, פיוט לל"ג בעומר, נוסח ג'רבה, 1968
  • בר יוחאי, פיוט לל"ג בעומר, נוסח טוניס, שר: נתן כהן, 1966
  • בר יוחאי, פיוט לל"ג בעומר, נוסח יוון חלקיס, שר: מנשה כהן, חלקיס, 1970
  • בר יוחאי, פיוט לל"ג בעומר, נוסח עיראק (כורדיסטאן), שר: נחמיה חוצ'ה, ירושלים, 1971
הפיוטים הוזנו לגלריות המציגות פיוט נבחר הן בפורטל היהדות, והן בפורטל הספרייה הלאומית.
בנוסף, ובעזרתו של אומנות תורגם הערך מפת נולין לאנגלית (Nolin Map), והועלה קובץ המפה:

נובמבר 2013

[עריכת קוד מקור]

6 בנובמבר - עברתי על אוסף כתבי היד העבריים הדיגיטליים של הספרייה (1,200 כתבי יד) ובחרתי מהם 150 שניתן להעלות לויקיפדיה (בעלי עניין אנציקלופדי). בנוסף נכתבו הערכים כנען כפי שנשלטה הן בימי אברהם הן בתקופת ישראל עם התחנות והאומות הגובלות בה, ג'ון ספיד וחלוקת ארץ ישראל לגבולותיה והועלו קבצי המפות:

13 בנובמבר - היום השתתפתי בכנס אווה מינרווה במכון ואן ליר שעוסק בנושא מורשת דיגיטלית, ושמעתי הרצאות בנושא תוכניות הספרייה הלאומית לקצירת האינטרנט הישראלי; עתידם של ספרים דיגיטליים וכן על תוכנית האופנה של יורופיאנה. בין לבין ניהלתי כמה פגישות עבודה עם אנשי הספרייה. לאחר הכנס שבתי לספרייה והעלתי 5 ספרים, ובסך הכל 555 קבצים.

20 בנובמבר - היום התקיימה סדנת עריכה לבית הספר הנגיד בהרצליה. בסדנה - כיתה ח' - נכחו 30 תלמידים שכתבו 11 ערכים חדשים, ובהם: סמוש, אתגר הכישורים של ה-NBA, אגם מניארה, חבר, מפת דרך אמת, עורקיק, ברנדון רוג'רס, תא שערה, מאקארנה, מעגל ריסים, אנדרו סקוט (שחקן) (ועוד ערכים רבים שעבודתם לא הושלמה בסדנא, ונכתבו בטיוטות המשתמשים).

25 בנובמבר - נכתבו הערכים מפה של ירושלים וסביבותיה הקרובות, מפת ון דה ולדה וספר (מיצב). המפות הועלו בעקבות כתיבת הערכים:

וכן הועלו, באיכות גבוהה, קבצי מפת דרך אמת לאור הערך שנכתב בשבוע שעבר:

וכן, הועלו קבצי קול לכבוד החנוכה:

  • ברכות הדלקת נר חנוכה, מנהג אשכנז, בית הכנסת חב"ד, העיר העתיקה, ירושלים.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, מנהג אשכנז, טקס הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת הגדול בתל אביב בשנת 1956 בביצוע החזן משה הרשטיק ובליווי מקהלת בית הכנסת הגדול.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, טקסי הדלקת נרות בחצרות חסידות סאטמר. בהקלטה משנת 1972 ברכת הדלקת נרות חנוכה מפי האדמו"ר מסאטמר. אחריה שירה בקנון של הניגון "הנרות הללו" בהשתתפות ערנית של ילדי הקהילה.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, טקסי הדלקת נרות בחצרות חסידות סאטמר. בהקלטה משנת 1972 שירה בקנון של הניגון "הנרות הללו" בהשתתפות של ילדי הקהילה.
  • ברכת הדלקת נרות, הקלטה משנת 1976 מבית הכנסת של חסידי ויז'ניץ בבני ברק.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, נוסח יהודי בוכרה.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, נוסח יהודי מרוקו.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, נוסח יהודי אמסטרדם.

דצמבר 2013

[עריכת קוד מקור]
  • חודש דצמבר אופיין בכך שברובו הייתי חולה, ובחלק מהימים שבהם יכולתי להגיע לספרייה, סופת השלגים מנעה זאת ממנו. בכל זאת בוצעו מספר פעולות בפרוייקט ובהם - שתי סדנאות עומק לעובדי הספרייה בהם למדו העובדים ללמד את ויקיפדיה לציבור ולהשתתף בסדנאות עריכה כוויקיפדים חונכים, וכן נערך ניסוי בסדנא מרוכזת לציבור, מתוך כוונה שסדנא זו תתקיים אחת לחודש במועד קבוע (יום שישי, הראשון בכל חודש). הסדנא היתה מוצלחת ביותר.
בנוסף הועלו בחודש זה 202 תמונות (של הגדת רוטשילד ושל העיר יפו מראשית המאה ה-20).

יומנו של דניאל צבי

[עריכת קוד מקור]
  • 31 בינואר 2012 - סוף סוף השתחרר קצת ה"פקק" של בירור זכויות היוצרים, וברגעים אלו ממש אני עובר על הרשימה ובורר כמה עשרות תמונות שברור שאין איתן בעיה. השאר יגיעו בטפטוף הרבה יותר איטי, וחלקם לא יגיעו בכלל. מה לעשות - אלוי פשוט נחכה עד שייגמר השעון של הזכויות? זה באמת מבאס שאי אפשר להתשמש בתמונה הנפלאה של אברהם יערי בחדר עבודתו (לפחות לא לפני 2015), אבל צריך להסתכל על חצי הכוס שמלאה בתמונות. דניאל צבי • שיחה 10:50, ז' בשבט ה'תשע"ב (31.01.12)
  • 6 בפברואר 2012 - לאחר קריסה טוטאלית של רשת המחשבים ספרייה שבוע שעבר (בדיוק באמצע ההעלאה), סיימתי היום סוף סוך את העלאת התמונות מתוך הרישמה הזו. בינתיים כבר נוספו עוד כמה ערכים שצריך להעלות את תמונותיהם, אבל את זה אני משאיר למחר. התחלתי לתרגם את דף הפרוייקט לאנגלית (הגיע הזמן באמת), אני צריך להתכונן להרצאה מחר בפני עובדי הספרייה (נרשמו 20 - רצו להירשם פי שתיים, אבל נגמר המקום) ולסיור מחרתיים. מזל שאין עכשיו תקופת מבחנים באוניברסיטה - או שבעצם? טוב, חייב לרוץ - נתראה מחר. דניאל צבי • שיחה 15:50, י"ג בשבט ה'תשע"ב (6.02.12)
  • 6 במרץ 2012 - שוואו - המון זמן לא כתבתי כאן... בכל מקרה, בינתיים הספקנו כבר להעלות המון תמונות מאוסף שבדרון (שאר הפרוייקטים כרגע קצת תקועים, אבל אנחנו עובדים על שחרור הפקק). היום סיימתי לערוך את התרגום על הערך של שבדרון עצמו (Avraham Sharon), והעתקתי מהמחשב של הספרייה למחשב האישי את שאר התמונות - מעכשיו, אם אני לא מצליח להירדם בשתיים בלילה - אני יכול להעלות תמונות מהבית (בהנחה שהטכנאי של בזק אי פעם יגיע)! דניאל צבי • שיחה 13:11, י"ב באדר ה'תשע"ב (6.03.12)
  • 13 במרץ 2012 - בשעה טובה ומוצלחת, אנחנו כבר לא פרוייקט של אוסף אחד, יש לנו עכשיו גם את שבדרון וגם את לאור! חוץ מזה - התחלנו לתכנן את מרתון העריכה (דברים אשכרה מתחילים לזוז פה). דניאל צבי • שיחה 18:43, י"ט באדר ה'תשע"ב (13.03.12)
ברוכים הבאים לפרויקט "גלאם: הספרייה הלאומית"!


בדצמבר 2011 השיקו הספרייה הלאומית ועמותת ויקימדיה ישראל, את פרוייקט ה"גלאם" השני בישראל. "גלאם" (ראשי תיבות באנגלית של גלריות, ספריות, ארכיונים ומוזיאונים) הוא שם קוד לשדה פעילות רחב של שיתופי פעולה מגוונים בין מוסדות תרבות, קטנים וגדולים פרטיים וציבוריים, ובין תנועת ויקימדיה וקהילת ויקיפדיה.

המיזם החל עם פיילוט ראשון, שנמשך עד מאי 2012, במסגרתו נבחר דניאל צבי פרמביץ להיות "ויקיפד הבית" (Wikipedian in Residence) בספרייה.

לאחר הפילוט הראשון, נמשך שיתוף הפעולה עם הספרייה וביולי 2013 הושק פיילוט שני. במסגרת הפיילוט השני, נבחר דרור אבי להיות ויקיפד הבית בספרייה, והוא יכהן בתפקידו עד סוף דצמבר 2013.

בחודש מאי 2014 דריה מונתה מטעם הספריה להיות ויקיפדית הבית השלישית. המטרה היא לא רק להחיות מחדש את המיזם אלא לייצר שיתוף פעולה ארוך טווח בין הספריה הלאומית לוויקיפדיה

את המיזם מוביל מטעם הספרייה הלאומית עידו עברי, מנהל המיזמים הדיגיטליים של הספרייה, ושני אבנשטיין משמשת מתאמת המיזם מטעם ויקימדיה ישראל.


מטרות כלליות

[עריכת קוד מקור]

מצד הספרייה

[עריכת קוד מקור]
  • חשיפת אוצרות הספרייה באמצעות ויקיפדיה לטובת הציבור.
  • יצירת ערוץ תקשורת עם הציבור – הציבור יוכל לפנות בבקשות למידע ולסריקות.
  • הגברת מודעות בציבור לפוטנציאל הידע הקיים בספרייה הלאומית – אילו אוספים קיימים, והספרייה כמקום ל"קליטת" אוספים מהציבור.
  • הגברת "תנועה" דיגיטלית ואנושית - הן לאתר הספרייה ולאוספיה הדיגיטליים, וכן תנועת אנשים פיזית לבניין הספרייה.
  • קיטלוג נכון של חומר (מיקור המונים).

מצד ויקימדיה וקהילת ויקיפדיה

[עריכת קוד מקור]
  • חשיפת מידע לצורך העשרת ערכים בוויקיפדיה מתוך אוספי הספרייה.
  • הכשרת תמונות לצורך הוספתן למאגר ויקישיתוף תוך עמידה בכללי זכויות יוצרים ושיפור חזותי של תמונות פגומות לצורך העשרת ערכים.
  • שחרור אוספים שלא נחשפו מעולם בוויקיפדיה.
  • ביסוס קשר עם "מומחים בתחומם" – הדרכת אוצרים ועובדי הספרייה ועידודם לעריכה בוויקיפדיה.
  • חשיפת המיזם לציבור לצורך גיוס עורכים חדשים.
  • ביסוס והגדלת קהילת עורכי "גלאם" בוויקיפדיה העברית.

איך אפשר לעזור?

[עריכת קוד מקור]

ניתן לעזור בכמה דרכים -

  • אוהבים לכתוב ערכים? היכנסו לאחת מלשוניות המיזם ובחרו ערך. מאות ערכים טרם נכתבו וממתינים לכם.
  • אוהבים לערוך ערכים קיימים? עזרו לנו להשתמש בתמונות, מפות או כתבי יד על מנת להעשיר ערכים קיימים.
  • אוהבים לקטלג? עזרו לנו לקטלג תמונות.
  • בעלי יכולות גראפיות? עזרו לנו "לנקות" תמונות ישנות ופגומות.
  • יש לכם עין חדה ואתם אוהבים עבודת בילוש? עזרו לנו לפענח כתבי יד וחתימות.
  • טובים בתיכנות או בעיצוב? כתבו לנו - נוכל להיעזר בכם ליצירת כלים אוטומטים, אשר ישרתו את המיזם הזה ופרויקטים נוספים.
  • חדשים בויקיפדיה? נהדר! חיכינו לכם. כתבו לנו ונעזור לכם למצוא את דרככם בעולם הויקי המופלא.
  • ותיקים בויקיפדיה? נפלא! אנו זקוקים לכם בעזרה בהדרכות.
  • אם אתם מוצאים משהו נחמד באוסף הספריה הלאומית. פנו אלינו ונראה האם נוכל לעזור...

ישנן עוד דרכים ואפשרויות לעזור!
אם יש לכם רעיון שלא מופיע ברשימה, אתם מוזמנים לכתוב לנו בדף השיחה. נשמח לשמוע עוד רעיונות.

היקף המיזם

[עריכת קוד מקור]

המיזם יתמקד תחילה בשחרור "אוסף שבדרון", אך כיוון שמדובר בבדיקה מדוקדקת של זכויות יוצרים אשר עשויה לקחת זמן, נעבוד במקביל על שני אוספים נוספים: אוסף כתבי יד ואוסף מפות.

אוסף שבדרון

[עריכת קוד מקור]
אברהם שבדרון (1932), תצלום מאת הלמר לרסקי

המיזם הראשון שלנו הוא שיתוף אוסף הפורטרטים של אברהם שבדרון, הנמצא באוסף הספרייה הלאומית. זהו אוסף רחב ביותר, המכיל תצלומים של יהודים ידועים (יותר ופחות) מכל גוני הקשת - רבים מהם אנשים שמתו כמה דקות לפני המצאת הפייסבוק והפליקר, ואין תמונות שלהם באינטרנט - עד עכשיו.

תוכלו למצוא רשימה של אישים המתועדים באוסף תחת לשונית "אוסף שבדרון".

אוסף כתבי היד

[עריכת קוד מקור]

אוסף כתבי היד מכיל מאות יצירות מקוריות - חלקן ראויות לערך בפני עצמן, חלקן ראויות לאזכור (קצר או נרחב) בערכים אחרים (ערכים על המחברים, ערכים על סוגת הספרים וכו'), וחלקם כשלעצמם אולי לא חשובים, אך יכולים להוות דוגמאות נפלאות לשימוש בערכים שונים (בעיקר איורים מתוך כתבי היד).

מידע נוסף יתווסף תחת הלשונית "אוסף כתבי היד".

אוסף המפות ע"ש ערן לאור

[עריכת קוד מקור]

האוסף כולל מאות מפות מתקופות שונות ואזורים שונים (עם דגש ירושלמי וארץ-ישראלי). כמו באוסף כתבי היד, חלקן ראויות לערכים עצמאיים, חלקן יכולות להיות חלק מערכים וחלקן הן אילוסטרציות טובות לערכים שונים (מה יותר טוב ממפה של ירושלים בתקופה העות'מאנית לערך בשם זה?).

מידע נוסף יתווסף תחת הלשונית "אוסף המפות".

אוסף הכתובות

[עריכת קוד מקור]

האוסף כולל כתובות רבות מרחבי העולם. האוסף הוקם בשיתוף עם ארגונים אחרים, כמו מוזאון ישראל, הסמינר התאולוגי בניו יורק, ועוד. את הכתובות ששייכות לאוסף של הספריה הלאומית אנחנו מעלים לערכים.

שונות

[עריכת קוד מקור]

מודעות אפמרה, תמונות, קבצים ספרים סריקות, מכל הבא ליד. נשמח לקבל בקשות ונבדוק האם נוכל להעלות את החומרים.

אוסף החינוך

[עריכת קוד מקור]

כחלק מפרוייקט החינוך שמתנהל בספריה, מורים מבתי ספר סורקים חומרים מאוספי הספריה על מנת לשמש לתלמידים במערכת החינוך. אנחנו בשיתוף פעולה איתם מעלים את התמונות לויקישיתוף, ולויקיפדיה עצמה


יעדים

[עריכת קוד מקור]

לצורך מימוש המטרות הכלליות, פעילות המיזם תתפרס על כמה מישורים במקביל. להלן חלק מהמטרות שהוגדרו כיעדי המיזם -

  • יצירת ותחזוק דף המיזם בעברית ובאנגלית [כולל לוגו ותיבת משתמש לפרויקט].
  • עדכון הערך על הספרייה הלאומית, לרבות פרטים עדכניים על האוספים השונים שלה, בעברית ובאנגלית.
  • שחרור לפחות חצי מ"אוסף שבדרון" לויקישיתוף ועבודה על יצירת והרחבת ערכים הקשורים לאוסף.
  • עבודה במקביל על אוסף כתבי היד ואוסף התמונות.
  • יצירת כלי אוטומטי להעלאה מאסיבית של תמונות, אשר יותאם ספציפית למאגר המידע של הספרייה [דגש על מטה-דאטה מעודכן עד כמה שאפשר].
  • אירועים במסגרת המיזם, בין היתר לצורך חשיפת תכניות ועידוד קליטת עורכים חדשים לויקיפדיה -
    סדנת עריכה לעובדי הספרייה
    סיור "מאחורי הקלעים" בספרייה
    לפחות שני מרתוני עריכה
    אירוע סיום פרויקט
    השתתפות בכנסים או הרצאות על המיזם במידת האפשר.
  • עידכון קהילת ויקיפדיה העברית וקהילת הגלאם הבינלאומית על התקדמות המיזם, ושיתוף ויקיפדים מהעולם בפרויקט.
  • חשיפת המיזם במידת האפשר לקהל יעד רלוונטי [למשל, ספרנים, ארכיונאים, סטודנטים למידענות, ספרנות, יהדות, היסטוריה וכו'].

היכן ניתן לשאול שאלות, להציע הצעות או לבקש בקשות מהספרייה או מויקיפד הבית?

[עריכת קוד מקור]

ויקיפדים

[עריכת קוד מקור]

אתם מוזמנים לדף השיחה - נשמח לשמוע כל רעיון ולהשיב על כל שאלה או בקשה שלכם.

מתעניינים שאינם ויקיפדים

[עריכת קוד מקור]

אם אתם חדשים בעולם הויקי, וממשק ויקיפדיה [עדיין! :)] זר לכם, אתם מוזמנים לכתוב אלינו אל: glam-at-wikimedia.org.il

איך נרשמים לפרויקט?

[עריכת קוד מקור]

הרשמה לפרויקט משמעה שיש ברצונכם לקחת חלק, לעזור או לתמוך בפרויקט בכל צורה העולה על דעתכם.
בין היתר, נרשמים יעודכנו ישירות בכל הקשור לאירועים מיוחדים או עזרה דחופה שהמיזם זקוק לה.

אוסף שבדרון

[עריכת קוד מקור]

הפרויקט הראשון הוא אוסף הפורטרטים של אברהם שבדרון. זהו אוסף רחב ביותר, המכיל תצלומים של יהודים ידועים (יותר ופחות) מכל גווני הקשת - רבים מהם נפטרו כמה דקות לפני המצאת הפייסבוק והפליקר, ואין תמונות שלהם באינטרנט - עד עכשיו.

מה נותר לעשות

[עריכת קוד מקור]
  • עברו על הרשימה
  • אם אתם רואים שיש משהו שאין עליו ערך תוכלו לכתוב אותו
  • אם אתם רואים שיש ערך ללא תמונה דווחו לנו ונבדוק מדוע

שלב א': דגימה של עשר תמונות ראשונות

[עריכת קוד מקור]

השלב הראשון כלל 10 תצלומים שנבחרו באקראי על ידי אנשי הספרייה. כל התצלומים הועלו זה מכבר לוויקישיתוף.

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוסף שבדרון
שם ערך באנגלית מקורות נוספים לערכים הערות זיו פניו
אברהם שרון אין
דוד גרובי en:David Gruby לפי הכיתוב על התמונה הייתה משלחת רפואית איטלקית בפריז(?)
ליאופולד גרינברג en:L. J. Greenberg
ברנהרד גולדמן אין [12]
חיים יונה גורלנד en:Jonah Hayyim Gurland יש כמה דברים מעניינים בעיתונות יהודית היסטורית (גורלאנד עם א') יש על התמונה חותם של יוסף חזנוביץ
יעקב גזונדהייט en:Yaakov Gesundheit
גוטליב גלוגה en:Gottlieb Gluge
הנס גל en:Hans Gál
ג'ני גרוס אין כאן מי יפענח את הכתב של ג'ני?
יוליוס גלאזר en:Julius Anton Glaser

עתה יש לדאוג שיהיה שימוש לתמונות האלו. קדימה קהילת ויקיפדיה - להסתער!

שם מצב הערך ערך באנגלית קטגוריה בוויקישיתוף מצב התמונות בוויקישיתוף מקורות לערכים שימושים נוספים לתמונה הועלתה?
דוד גרובי אין en:David Gruby commons:Category:David Gruby אין תמונת פורטרט המצור על פריז? ערך על הצלם?
ליאופולד גרינברג סביר en:L. J. Greenberg אין זו בלבד ערך על הצלם?
ברנהרד גולדמן אין אין ? ? [13] הצלם? בית המלון?
יהודה ליב גורדון בסדר en:Judah Leib Gordon commons:Category:Yehuda Leib Gordon ישנה גרסה של אותו התצלום אולי נוותר
חיים יונה גורלנד אין en:Jonah Hayyim Gurland אין אין יוסף חזנוביץ וספרייתו
יעקב גזונדהייט אין en:Yaakov Gesundheit
גוטליב גלוגה אין אין אין [14]
הנס גל אין en:Hans Gál
ז'ני גרוס אין אין [15]
יוליוס גלזר אין en:Julius Anton Glaser commons:Category:Julius Glaser איור יחיד

שלב ב': רשימת האישים המלאה שתמונתם מופיעה באוסף שבדרון

[עריכת קוד מקור]

להלן רשימת כל האנשים המופיעים באוסף. התמונות לא יועלו בסיטונות - אלא לפי הצורך, כפי שהוא מתבטא בערכים (אין ערך - אין תמונה). שימו לב - ישנה הסתייגות חשובה: זוהי רשימה מלאה, ללא ניפוי כלשהו. חלק מהתמונות (ההערכה היא כ20%) עדיין מוגנות בזכויות יוצרים ולא יועלו (כל תמונה תיבדק לפני ההעלאה).זל

הרשימה עדיין דורשת ויקיזציה - יש לבדוק אם הקישורים הכחולים מפנים לערכים הנכונים, ואם הקישורים האדומים אכן לא קיימים באיות אחר. מי שרוצה להשקיע - אפשר לבדוק את מצב קיום הערכים בוויקיפדיות האחרות (ולהחליף את התוכן בעמודה "שם לעז").

אין ערובה שכל האישים ברשימה זכאים לערך. בבואכם לכתוב ערך על אחד האישים, כמו בכל ערך שאתם כותבים, בחנו קודם את נושאו אל מול הקריטריונים המקובלים של חשיבות אנציקלופדית.


שם ערך/שם לעז תיאור מתוך הקטלוג (והשלמות) קישור לקטלוג
מוריץ משה ורבורג Moritz Moses Warburg (Warburg family) 1838-1910. בנקאי יהודי בגרמניה. [16]
מקס מוריץ ורבורג Max Warburg 1867-1946. בנקאי ומדינאי יהודי בגרמניה; מנהל, מייסד ויושב ראש אגודות פילנתרופיות יהודיות שונות. [17]
מרדכי גיאורגו לנגר Mordechai Georgo Langer. Jiří Langer. 1894-1943. משורר עברי וסופר צ'כי; חוקר קבלה ותלמוד. [18]
פאול ורבורג (אנ') 1868-1932. בנקאי יהודי; יועץ לממשלת ארצות הברית. [19]
פליקס ורבורג (אנ') 1871-1937. בנקאי ונדבן יהודי גרמני; ממנהיגי יהדות ארצות הברית; יושב הראש הראשון של הנהלת הסוכנות היהודית. [20]
קארל יוהן ורבורג sv:Karl Warburg 1852-1918. חוקר ספרות, מדינאי ומלומד יהודי בשבדיה. [21]
יעקב ורבר Jakob Werber 1859-1890. סופר ומשורר עברי; עורך כתב העת "עברי אנכי". [22]
אליהו מרדכי ורבל Илья Маркус Вербель 1806-1880. מתלמידיו של יוסף פרל; משורר ומשכיל עברי בעיר אודסה. [23]
משה וייס Mosche Weiss 1850-1916. רב אורתודכסי; מראשי קהילת פרשבורג (ברטיסלבה); תמך בתנועה הציונית. [24]
יוהאנס הרמן וולפיש Johannes Hermann Wallfisch. 1857-1932. כומר ממוצא יהודי גרמני; מזכיר המיסיון של הכנסייה המתודיסטית-אפיסקופלית (Methodist Episcopal Church) בארצות הברית. [25]
עקיבא ישראל ורטהיימר de:Akiba Israel Wertheimer 1778-1835. רב קהילת אלטונה, גרמניה. [26]
מאיר וייסגל Meyer Wolfe Weissgal. 1889-1977. פעיל ציוני; נשיא מכון ויצמן למדע. [27]
שמשון ורטהיימר Samson Wertheimer 1658-1724. "יהודי החצר" של קיסרי פרוסיה ומנהל הכספים בממלכה; רב מדינת הונגריה. [28]
שלמה וינציהר Salomon Szlomo Weinziher 1877-1939. מראשי הקהילה היהודית בעיר בנדין, פולין, וראש העירייה שם. חבר בית הנבחרים הפולני. נספה בשואה. [29]
אמיל ורטהיימשטיין Emil von Wertheimstein 1834-1869. צייר ממוצא יהודי באוסטריה. [30]
לאופולד ורטהיימשטיין Leopold von Wertheimstein 1801-1883. נשיא הקהילה היהודית בעיר וינה. [31]
מוריץ ורמן Moritz Wahrmann ‏/ Wahrmann Mór 1832-1892. מדינאי יהודי הונגרי; ממנהיגי הקהילה היהודית בהונגריה. [32]
רחל ורנהגן en:Rahel Varnhagen von Ense 1771-1833. אשת חברה בגרמניה; ממוצא יהודי. [33]
קארל אוגוסט ורנהגן פון אנזה Karl August Varnhagen von Ense‏. 1785-1858. דיפלומט וסופר פרוסי; בעלה של רחל ורנהגן. [34]
זיגמונד ורנר Siegmund Werner. 1867-1928. רופא ומשורר; עורך בטאון התנועה הציונית Die Welt; מעוזריו הקרובים של הרצל. [35]
קוסמן משה ורנר Cossmann Werner 1854-1918. רב ומלומד יהודי גרמני; ממייסדי איגוד הרבנים בגרמניה (Rabbinerverband in Deutschland). [36]
פרנץ ורפל en:Franz Werfel 1890-1945. סופר ומשורר אוסטרי ממוצא יהודי. [37]
אבא יוסף ויסגל Abba Yosef Weisgal 1886-1981. חזן, מלחין ומוסיקאי יהודי בארצות הברית; פעל בעיקר בקהילת "חיזוק אמונה" (Chizuk Amuno Congregation), בלטימור, מרילנד. [38]
יונתן ורשאואר Jonatan Warschauer 1820-1888. רופא, מדען ומדינאי יהודי בפולין. [39]
אדוארד וייס Edward Weiss. 1895-1960. פרופסור לרפואה בפילדלפיה; ממניחי היסוד לרפואה הפסיכוסומטית. [40]
אברהם ורשבסקי Абрам Моисеевич Варшавский 1821-1888. תעשיין ונדבן יהודי ברוסיה; מראשי הקהילה היהודית בעיר פטרבורג; פעל למען זכויות היהודים ברוסיה ויסד שם מוסדות חינוך וצדקה. [41]
זאב ז'בוטינסקי Vladimir Jabotinsky. Владимир Евгеньевич Жаботинский. 1880-1940. מנהיג ציוני, מצביא, סופר והוגה דעות. [42]
יחיאל מיכל זבלודובסקי Yechiel Michl Zabludowski 1803-1869. מחלוצי ההשכלה העברית בעיר ביאליסטוק. [43]
ישראל זבלודובסקי Isidor Zabludowski. Израиль Заблудовский. 1850-1906. מפתח שיטות העיסוי הרפואי; פרופסור לרפואה באוניברסיטת פרידריך וילהלם, ברלין. [44]
וולוול זבארז'ר 1819-1883. סופר, מתרגם ומשורר עברי. [45]
בנימין וולף זגל (אנ') 1867-1931. סופר ועתונאי ציוני. [46]
חיים אריה זוטא 1868-1939. סופר ומחנך עברי. [47]
מוריץ זולמיץ Braunschweig [48]
אברהם זולצבך (גר') 1838-1925. פרשן מקרא וחוקר במדעי היהדות. [49]
יעקב בצלאל לויטרבך Jacob Zallel Lauterbach ‏. 1873-1942. רב רפורמי וחוקר תלמוד בארצות הברית. [50]
משה זבלוצקי Mosche Sablotzki 1871-1932. סופר עברי; יושב ראש ועד הקהילה היהודית וההסתדרות הציונית בעיר סלונים, ליטא. [51]
מאיר זולצברגר (אנ') 1843-1923. שופט ואיש ציבור יהודי בארצות הברית. [52]
יעקב זרבבל 1886-1967. ממנהיגי מפלגת "פועלי ציון". [53]
הינריך זונטהיים (אנ') 1820-1912. זמר טנור גרמני ממוצא יהודי. [54]
זונדל זוננברג Зундель Зонненберг ממנהיגי הציבור היהודי ברוסיה ונציגו לפני הצאר; נפטר בשנת 1854 בעיר גרודנה. [55]
אדולף פון זוננטל (אנ') 1834-1909. שחקן תיאטרון אוסטרי ממוצא יהודי-הונגרי; מנהל התיאטרון המלכותי בעיר וינה. [56]
יוסף חיים זוננפלד 1849-1932. רב ומנהיג העדה החרדית בירושלים. [57]
יוזף פון זוננפלס (אנ') 1732-1817. משפטן ומדינאי אוסטרי ממוצא יהודי. [58]
טושה זיידל Toscha Seidel‏ 1899-1962. כנר וירטואוז; פעל בעיקר בארצות הברית. [59]
יוסף זיידנר Joseph von Sonnenfels 1860-1942. מהנדס; מראשוני חובבי ציון; מייסד ומנהל בית החרושת "סיליקט" בתל אביב. [60]
חיים ז'יטלובסקי Chaim Zhitlowsky. Хаим Осипович Житловский. 1865-1943. הוגה דעות סוציאליסטי יהודי; סופר ומבקר. [61]
אלכסנדר זייד 1886-1938. מחלוצי העליה השניה וממייסדי ארגון "השומר". [62]
אדמונד זיגמן Edmund Siegman נומסמט; מוסיקאי ומנצח יהודי בפולין. [63]
דוד ישעיהו זילברבוש David Yeshaya Silberbusch 1854-1936. סופר עברי. [64]
ארתור זילברגליט Arthur Silbergleit 1881-1943. סופר ומשורר גרמני ממוצא יהודי; נספה בשואה במחנה אושוויץ. [65]
אליעזר ליפמן זילברמן David Yeshaya Silberbusch 1819-1882. סופר עברי; מייסד ועורך "המגיד", השבועון העברי הראשון. [66]
אוגוסט זילברשטיין (אנ') 1827-1900. סופר ומשורר אוסטרי; ממנהיגי ההתקוממות בעיר וינה בשנת 1848. [67]
ברטה זינגרמן Bertha Singerman 1897-1965. שחקנית תיאטרון ארגנטינאית ממוצא יהודי-רוסי. [68]
מדם ז'ודית Madame Judith Julie Bernat 1827-1912. שחקנית תיאטרון צרפתייה ממוצא יהודי. [69]
שמעיה לנדסברגר Simon Landsberger. רב ודיין בקהילת ברלין; נפטר בשנת 1824. [70]
מוריץ לצרוס Moritz Lazarus. 1824-1903. פסיכולוג והוגה דעות יהודי גרמני. [71]
נהידה רות לצרוס Nahida Ruth Lazarus. 1849-1928. סופרת והוגת דעות גרמניה; גיורת; רעייתו של מוריץ לצרוס. [72]
מתתיהו-מקס לזרסון Max Matthasija Laserson. Макс Яковлевич Лазерсон. 1887-1951. משפטן וכלכלן; ממנהיגי יהדות לטביה טרם השואה. [73]
ארנולד לחובסקי Arnold Lachowsky. Арнольд Борисович Лаховский 1880-1937. אמן יהודי רוסי; מראשוני המורים באקדמיה לאמנות "בצלאל", ירושלים; משנת 1926 ועד פטירתו חי בעיר פריס. [74]
יוסף אשר למל למנס Joseph Asher Lemel Lemans. 1766-1842. רב קהילת האג, הולנד. [75]
משה לטס Mosè Lattes. 1846-1883. חוקר לשון התלמוד והמדרשים; הסטוריון של יהודי ונציה. [76]
מאיר לטריס Max Letteris. 1800-1871. מגדולי המתרגמים העבריים בתקופת ההשכלה; סופר ומשורר. [77]
סידני לזרוס לי Sidney Lee 1859-1926. הסטוריון וביוגרף אנגלי; עורך המילון הביוגרפי הבריטי הלאומי. [78]
אשר ליון Lion, Ascher 1776-1863. חזן ומוסיקאי יהודי בגרמניה. [79]
ויקטור לאון en:Viktor Léon 1858-1940. מחזאי וסופר אוסטרו- הונגרי ממוצא יהודי. [80]
רוג'רו לאונקבלו Ruggero Leoncavallo. 1857-1919. מלחין אופרות איטלקי. [81]
איזידור לב Isidore Loeb. 1839-1892. רב, סופר והסטוריון יהודי בצרפת; מזכיר אגודת "כל ישראל חברים" - כי"ח. [82]
ז'אק לב Jacques Loeb. 1859-1924. חוקר רפואה, ביולוגיה ניסויית ופסיכולוגיה; פעל בגרמניה ובארצות הברית. [83]
לאו לב Leo Loeb 1869-1959. פתולוג וחוקר רפואה יהודי אמריקני באוניברסיטת וושינגטון. [84]
דב אריאל ליבוביץ 1860-1943. מחלוצי העלייה הראשונה וממייסדי המושבה גדרה. [85]
נחמיה שמואל ליבוביץ Nehemiah Samuel Libowitz 1863-1939. סופר וחוקר במדעי היהדות; פעל בעיקר בארצות הברית. [86]
זלמן דוד ליבונטין Zalman David Levontin. 1856-1940. מחלוצי היישוב העברי בארץ ישראל; מראשוני חיבת ציון ברוסיה; מייסד בנק אפ"ק; ממייסדי ראשון לציון. [87]
יחיאל יוסף לבונטין 1861-1936. סופר עברי; מראשוני חובבי ציון ברוסיה. [88]
רוברט פון ליבן Robert von Lieben. 1878-1913. פיסיקאי וממציא יהודי אוסטרי. [89]
איגנץ ליבנברג Ignaz von Liebenberg 1722-1844. נדבן, תעשיין וסוחר פשתן באוסטריה; בן למשפחה יהודית מטימישוארה, רומניה. [90]
אליעזר לבנה Eliezer Livne. 1902-1975. מדינאי ישראלי וסופר; מראשי תנועת העבודה בארץ ישראל. [91]
יוליוס לצרוס Julius Lazarus. 1858-1916. רופא; מנהל בית החולים של הקהילה היהודית בברלין. [92]
אדוארד לכמן Eduard Lachmann. 1891-1966. סופר, משפטן וחוקר ספרות גרמנית. [93]
איזידור זינגר 1859-1939. עתונאי, סופר ומוציא לאור יהודי. [94]
פאול זינגר (פוליטיקאי) en:Paul Singer (politician) 1844-1911. מנהיג סוציאליסטי גרמני ממוצא יהודי; יושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית. [95]
הנרי נתנסן (אנ') 1868-1944. סופר ומחזאי יהודי בדנמרק. [96]
פרנץ איגנץ זינגר Franz Ignaz von Singer 1828-1886. עתונאי ומוציא לאור באוסטריה. [97]
קורט זינגר (אנ') 1886-1962. כלכלן והוגה דעות גרמני ממוצא יהודי. [98]
יוסף דוד זינצהיים (אנ') 1745-1812. הרב הראשי הראשון ליהודי צרפת; נשיא "הסנהדרין הגדולה" שכינס נפוליאון. [99]
אברהם זכות (רופא) 1575-1642. גדול הרופאים היהודים במאה השבע עשרה; מאנוסי פורטוגל. [100]
האנס זאקס (אנ') 1877-1945. מדען וחוקר רפואה גרמני ממוצא יהודי; מנהל המכון לחקר הסרטן בהיידלברג. [101]
יוליוס זאקס Julius von Sachs 1832-1897. בוטניקאי גרמני; חוקר הפיסיולוגיה של הצמחים. [102]
מרדכי זאב חבקין Waldemar Mordecai Wolff Haffkine 1860-1930. מדען יהודי רוסי בבריטניה; מפתח החיסון נגד מחלות הכולירה והטיפוס. [103]
יוסף זאקס Josef Sachs. 1872-1949. סוחר ואיש עסקים יהודי נכבד בעיר שטוקהולם, שבדיה. [104]
יחיאל מיכל זאקס Jehiel Michael Sachs 1808-1864. רב ומטיף בעיר ברלין; חוקר במדעי היהדות. [105]
משה בן מרדכי זקס 1800-1870. שד"ר (שליח דרבנן); העולה הראשון שהגיע מגרמניה לארץ ישראל במאה התשע עשרה; מראשי כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) בירושלים. [106]
קורט זאקס 1881-1959. מוסיקולוג וחוקר מחול גרמני ממוצא יהודי. [107]
שניאור זק"ש 1816-1892. סופר וביבליוגרף עברי; חוקר במדעי היהדות. [108]
יוסף ז'לוד Josef Žalud. 1850-1923. משפטן ומדינאי יהודי בצ'כוסלובקיה. [109]
תאודור זלוציסטי 1874-1943. רופא, סופר, משורר וחוקר; ממנהיגי התנועה הציונית בגרמניה. [110]
אברהם זרזובסקי Авраам Зарзовский Abraham Sarsowsky 1878-1914. הסטוריון, חוקר מקרא ובלשן עברי. [111]
צ'רלס גבריאל זליגמן Charles Gabriel Seligman 1873-1940. רופא ואתנולוג בריטי; ראש המחלקה לאתנולוגיה הראשון באוניברסיטת לונדון. [112]
גצל זליקוביץ George Selikovitch. 1863-1926. מזרחן; סופר ועתונאי עברי ויידי. [113]
אברהם זלץ (גר') 1864-1942. ממנהיגי התנועה הציונית בגליציה; נספה בשואה. [114]
יוסף זלצמן 1890-1913. מחלוצי העלייה השנייה; נמנה על מייסדי קבוצת כנרת. [115]
יוסף לוין זלשיץ de:Joseph Levin Saalschütz 1800-1863. ארכאולוג והסטוריון באוניברסיטת קניגסברג. [116]
לואיס זלשיץ Louis Saalschütz 1835-1913. מתמטיקאי באוניברסיטת קניגסברג. [117]
יז'י ז'ולבסקי Jerzy Żuławski 1874-1915. משורר, סופר, מתרגם והוגה דעות פולני. [118]
ישראל זנגויל 1864-1926. סופר, הוגה דעות ומנהיג יהודי באנגליה. [119]
סמואל זנגר (גר') 1864-1944. עתונאי, סופר ודיפלומט גרמני ממוצא יהודי. [120]
ז'יל גבריאל ז'נן (אנ') 1804-1874. סופר ומבקר תרבות צרפתי. [121]
שמשון זליג ולד Samaon Selig Wald 1911-1944. סוחר ותלמיד חכם בהונגריה; נספה בשואה. [122]
מיכאל גרשון וול Michael Gershon Wohl 1889-1970. חוקר רפואה יהודי בפילדלפיה, ארצות הברית. [123]
שמואל צבי זצר (זעצער) Shmuel Zvi Setzer; Shmuel Hirsch Setzer (קרסל, "דבר") 1876-1962. מתרגם, סופר ועתונאי עברי ויידי; פעל בעיקר במזרח אירופה ובארצות הברית. [124]
אברהם זק Abraham Sack Абрам Исаакович Зак 1826-1893. בנקאי ונדבן יהודי רוסי. [125]
הינריך ז'ק (גר') 1831-1894. כלכלן, משפטן ומדינאי ממוצא יהודי באוסטריה. [126]
ז'ן ז'ילבר Jean Gilbert Max Winterfeld 1879-1942. מנצח ומלחין אופרטות גרמני ממוצא יהודי. [127]
ישראל זק Israel Sack 1831-1904. הסטוריון וחוקר יהודי בגרמניה. [128]
משה אליהו זק 1883-1948. סופר ומתרגם עברי. [129]
אלכסנדר משה לפידות Alexander Moshe Lapidus. 1819-1906. רב קהילת ראסיין, ליטא; פוסק ומנהיג רוחני. [130]
אפרים משה לילין Ephraim Mose Lilien. 1874-1925. גרפיקאי וצייר יהודי; ממייסדי "בצלאל". [131]
דוד מתתיהו ליפמן 1888-1941. רוקח; חוקר תולדות יהודי ליטא; נספה בשואה, בעיירה צייקישוק (Čekiške). [132]
לודוביקו לימנטני Ludovico Limentani. 1884-1940. פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטת פירנצה. [133]
פאול לינדאו Paul Lindau. 1839-1919. סופר, מחזאי ועתונאי גרמני. [134]
אריה יהודה לייב ליפשיץ Lejb Lifszyc. 1887-1940. רב ופוסק בפולין. [135]
קרפל נתן פתחיה ליפה Karpel Lippe. 1830-1915. רופא, סופר ומנהיג ציוני ברומניה; פתח את הקונגרס הציוני הראשון כזקן הצירים. [136]
אדמונד אוסקר פון ליפמן Edmund Oscar von Lippmann. 1857-1940. כימאי גרמני ממוצא יהודי; חוקר תולדות המדע. [137]
אוטו ליפמן Otto Lipmann. 1880-1933. פסיכולוג יהודי-גרמני; ממניחי היסוד לייעוץ פסיכולוגי בבחירת מקצוע. [138]
גבריאל ליפמן Gabriel Lippmann. 1845-1921. פיסיקאי צרפתי-יהודי; חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 1908; נשיא האקדמיה הצרפתית למדעים. [139]
וולטר ליפמן Walter Lippmann. 1889-1974. סופר ועתונאי יהודי בארצות הברית. [140]
יעקב ליפמן Jacob Goodale Lipman 1874-1939. בקטריולוג יהודי יליד לטביה; חוקר כימיה חקלאית ומנהל תחנת הנסיונות החקלאית בניו-ג'רזי, ארצות הברית. [141]
אשר יהודה ליפמנזון Selig Louis Liepmannssohn. [142]
פריץ אלברט ליפמן Fritz Albert Lipmann. 1899-1986. ביוכימאי יהודי גרמני; משנת 1939 פעל בארצות הברית; חתן פרס נובל לרפואה ופיזיולוגיה לשנת 1953. [143]
יצחק ליפקין (סלנט) ????-1903. רב בליטא, בנו של הרב ר' ישראל מסלנט [144]
יום טוב ליפמן ליפקין Yom Tov Lipman Lipkin. Липман Липкин. 1846-1876. מתמטיקאי וחוקר באוניברסיטאות קניגסברג וסנט פטרבורג; בנו של רבי ישראל מסלנט. [145]
ברוך יצחק ליפשיץ Baruch Itzhak Lipschutz. 1812-1877. רב ופוסק בגרמניה. [146]
ישראל ליפשיץ Israel ben Gedalja Lipschütz. 1782-1860. מגדולי הרבנים בגרמניה במאה התשע עשרה; פרשן המשנה. [147]
נחמה ליפשיץ Нехама Лифшиц. מוסיקאית ישראלית ילידת ליטא, 1927. התפרסמה כזמרת בעת שהופיעה ביידיש ובעברית ברחבי ברית המועצות, בשנות החמישים והשישים. [148]
ז'ק ון ליר Jacques van Lier. 1875-1951. צ'לן יהודי גרמני; משנת 1939 פעל באנגליה. [149]
בנימין דה למוס Benjamin de Lemos. 1711-1789. רופא יהודי ספרדי בעיר המבורג; אביה של הנרייטה הרץ. [150]
שמעון למל Simon von Lämmel. 1766-1845. תעשיין וסוחר בעל הון בממלכת אוסטרו-הונגריה; נדבן ושתדלן למען קהילת היהודים שם. [151]
אמיל למן sEmil Lehmann|. 1829-1898 משפטן יהודי בגרמניה; ממנהיגי הקהילה היהודית בעיר דרזדן. [152]
ארתור למן Arthur Lehman. 1873-1936. בנקאי יהודי; נדבן ופעיל בקהילה היהודית בארצות הברית; מייסד Federation of Jewish Philanthropies. [153]
מרדכי יוסף אלעזר ליינר (כרגע הפנייה לחסידות)‏ Mordechai Yosef Elazar Leiner of Radzin. 1873-1929. אדמו"ר חסידות ראדזין. [154]
נתן ליפשיץ [155]
יוליאן למן Julian Lehmann. 1866-1943. עתונאי יהודי גרמני; משנת 1938 פעל באנגליה. [156]
ליזה למן Liza Lehmann 1862-1918. מוסיקאית אנגליה; זמרת אופרה ומלחינה. [157]
רודולף למן Rudolf Lehmann 1819-1905. צייר דיוקנאות וסופר אנגלי ממוצא גרמני. [158]
איזק ליפשיץ Isaac Lifschütz 1853-1940. כימאי וממציא בתעשיית התרופות והתמרוקים הגרמנית. [159]
יעקב בן יוסף למנס Jacob Lehmans. 1807-1876. רב קהילת ניימכן (Nijmegen), הולנד. [160]
אגנס לנבך Agnes Lenbach Agnes Leimdörfer. [161]
פיליפ לנגמן Philipp Langmann 1862-1931. סופר, עתונאי ומחזאי אוסטרי. [162]
פרנטישק לנגר František Langer ‏. 1888-1965. מגדולי המחזאים הצ'כים במאה העשרים; קצין צבא, סופר ועתונאי יהודי צ'כי. [163]
ליובוב חבקינה גמבורגר Любовь Борисовна Хавкина-Гамбургер 1871-1949. ספרנית וביבליוגרפית בברית המועצות; ממניחי היסוד לחינוך הספרני ולארגון מחודש של הספריות הממלכתיות בברית המועצות. [164]
משה חדאד-בורתה Moshe Haddad-Burta 1832-1910. ראש ישיבת המקובלים בעיר טריפולי; מייסד בית הכנסת "דאר בורתא", לוב. [165]
משה שלמה חזן Moshe Shlomo Hazan [166]
אורסט חוולסון (אנ') 1852-1934. פיסיקאי, מדען וממציא רוסי ממוצא יהודי. [167]
דניאל חוולסון Даниил Абрамович Хвольсон. 1819-1911. מזרחן וחוקר במדעי היהדות ברוסיה; יהודי מומר. [168]
חיים חורי 1885-1957. רב בקהילות תוניסיה. [169]
אהרון חורין Aaron Chorin 1766-1844. רב רפורמי ראשון בהונגריה. [170]
חיים אריה חזן 1863-1941. עתונאי עברי, סופר ומשורר בליטא; נספה בשואה, בעיר וילנה. [171]
יעקב שלמה חזנוב 1861-1922. מחלוצי ביל"ו וממייסדי גדרה. [172]
אהרן חזנוביץ [173]
מאיר חזנוביץ Meir Khazanowitz 1890-1913. מחלוצי העלייה השנייה; אחד ממייסדי ארגון "השומר". [174]
צבי פרץ חיות Hirsch Perez Chajes. 1876-1927. רב באיטליה ובאוסטריה, חוקר במדעי היהדות ומנהיג ציוני. [175]
חיים חיסין Ефим Хисин 1865-1932. מחלוצי העלייה הראשונה, איש ביל"ו; רופא, ממייסדי תל אביב. [176]
פני חיסין 1862-1920. אחת מחברות ביל"ו הראשונות ומחלוצות העלייה הראשונה; נמנתה על מייסדי תל אביב. [177]
שמעון חכם 1843-1910. מתרגם התנ"ך ליהודית-בוכרית, סופר, מלומד וחוקר; מנהיגה הרוחני של עדת יהודי בוכרה בארץ ישראל. [178]
צבי הירש חזנוביץ Гирш Хазанович [179]
ארנסט בוריס חן Ernst Boris Chain. 1906-1979. ביוכמאי אנגלי ממוצא יהודי-גרמני; זכה בפרס נובל לרפואה, על חלקו בגילוי הפניצילין. [180]
חנוך זונדל בן צבי הירש [181]
אהרן חרמוני Aharon Hermoni. 1884-1960. עתונאי וסופר עברי. [182]
ישה חפץ Jascha Heifetz Яша Хейфец 1901-1987. כנר יהודי; מגדולי המוסיקאים במאה העשרים. [183]
משה בן גרשם חפץ Moses ben Gershom Gentili. 1663-1711. מלומד יהודי באיטליה; פרשן מקרא. [184]
ש ז חפץ [185]
ישראל חצקביץ' 1897-1939. משורר עברי; מחלוצי העלייה הרביעית; חבר קיבוץ גבעת השלושה. [186]
לודביג חרוניק en:Ludwig Chronegk 1837-1891. שחקן, במאי ומנהל תיאטרון גרמני; ממעצבי להקת התיאטרון של מיינינגן (Meiningen Ensemble) . [187]
שלום חריף (סופר) 1864-1944. סופר ומחנך עברי. [188]
זיגמונד טאוסיג Sigmund Taussig 1840-1910. מהנדס בעיר וינה; פעיל בקהילה היהודית שם. [189]
קרל טאוסיג Carl Tausig 1841-1871. פסנתרן, מעבד ומלחין פולני ממוצא יהודי. [190]
ישראל חיים טביוב 1851-1920. סופר ומחנך עברי. [191]
פרנץ טבלה de:Franz Tewele 1843-1914. שחקן תיאטרון אוסטרי. [192]
אוסקר ליבריך Oskar Liebreich. (en:Oscar Liebreich) 1839-1908. רופא, פרמקולוג-כימאי ומדען גרמני ממוצא יהודי. [193]
אהרן שמואל ליברמן Aaron Samuel Liebermann. 1845-1880. מראשוני ההוגים הסוציאליסטיים העבריים. [194]
הרמן ליברמן en:Herman Lieberman. 1870-1941. משפטן ומדינאי סוציאליסטי יהודי-פולני; מנהיג המפלגה הסוציאליסטית בפולין (Polska Partia Socjalistyczna, PPS). [195]
מקס ליברמן Max Liebermann. 1847-1935. צייר אימפרסיוניסטי יהודי גרמני. [196]
פליקס ליברמן en:Felix Liebermann. 1851-1925. איש עסקים והיסטוריון יהודי-גרמני; חוקר תולדות הכלכלה והמשפט של אנגליה בימי הביניים. [197]
קארל ליברמן Carl Liebermann. 1842-1914. כימאי ומדען יהודי-גרמני. [198]
שאול ליברמן Saul Lieberman. 1898-1983. מגדולי חוקריה של ספרות חז"ל, התלמוד והמדרש. [199]
יוסף גרהרד ליבס Joseph Gerhard Liebes. 1910-1988. מתרגם וחוקר הספרות הקלאסית; סגן נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים. [200]
וילהלם ליבקנכט Wilhelm Liebknecht. 1826-1900. מנהיג סוציאליסטי גרמני; מייסד המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית (Sozialdemokratische Partei Deutschlands) [201]
יצחק אליעזר ליזרוביץ' 1883-1927. סופר ועתונאי יידי ועברי. [202]
קרל ליבקנכט Karl Liebknecht. 1871-1919. מנהיג סוציאליסטי גרמני; ממייסדי המפלגה הקומוניסטית הגרמנית. [203]
אלפרד לייכט Alfred Leicht. 1861-1937. סופר והוגה דעות יהודי בגרמניה; ראש המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת מייסן (Meißen). [204]
לודביג ליכטהיים Ludwig Lichtheim 1845-1928. נוירולוג וחוקר רפואה יהודי-גרמני באוניברסיטאות ברן וקניגסברג. [205]
אברהם יעקב ליכטנשטיין Abraham Jacob Lichtenstein. 1806-1880. חזן ומוסיקאי יהודי בגרמניה; חזן ראשי של הקהילה היהודית בברלין. [206]
חיים צבי לרנר Хаим Цеби Лернер. 1815-1889. מחלוצי תנועת ההשכלה העברית ברוסיה; בלשן ומחבר ספרי דקדוק עברי; סופר עברי ומתרגם. [207]
אבר לנדאו Eber Landau 1878-1959. רופא היסטולוג וחוקר רפואה יהודי יליד לטביה. [208]
האנס לאנד Hans Land. Hugo Landsberger. 1861-1938. סופר, מחזאי ומוציא לאור יהודי-גרמני. [209]
גאורג ליפשיץ Georg Lipschitz. 1875-1936. תעשיין יהודי גרמני ונדבן; מתומכי האגודה הביבליופילית Soncino-Gesellschaft ויושב ראש אגודת ידידי בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בגרמניה. [210]
אדולף לנדאו Адольф Ефимович Ландау. 1842-1902. עתונאי, עורך ומוציא לאור יהודי ברוסיה; מראשי המשכילים היהודים-רוסים. [211]
אדמונד לנדאו Edmund Landau. 1877-1938. מתימטיקאי יהודי גרמני; ממייסדי המכון למתימטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. [212]
אלפרד לנדאו Alfred Landau. 1850-1935. חוקר פולקלור יהודי ובלשן יידיש. [213]
בנימין זאב לנדאו Wolf Landau. 1811-1886. הרב הראשי של קהילת דרזדן; חוקר במדעי היהדות. [214]
יעקבקא לנדאו Jekowke Landau. 1745-1822. רב בקהילת ברודי; בנו של הרב יחזקאל לנדאו. [215]
יהודה לייב לנדא Judah Leib Landau. 1866-1942. הרב הראשי לקהילת יהודי דרום אפריקה; משורר ומחזאי עברי. [216]
לאופולד לנדאו Leopold Landau. 1848-1920. רופא נשים יהודי בגרמניה, מגדולי המומחים בתחומו; ממייסדי בית המדרש למדעי היהדות בברלין. [217]
לאופולד לנדאו (זמר) Leopold Landau. 1841-1894. זמר אופרה יליד פראג; נודע כטנור בבית האופרה של המבורג. [218]
מנחם מנדל חיים לנדא 1861-1935. פוסק ומחבר; רב קהילת זביירצ'ה, פולין. [219]
שמואל לנדא Samuel Landau. אב בית הדין של קהילת פראג; מחבר דרשות, ביאורים והגהות על כתבי אביו, "הנודע ביהודה"; נפטר בשנת 1834. [220]
גוסטב לנדאואר 1870-1919. סופר, הוגה דעות סוציאליסטי ומהפכן יהודי בגרמניה. [221]
סמואל לנדאואר Samuel Landauer. 1846-1937. ספרן ומזרחן באוניברסיטת שטרסבורג. [222]
ונדה לנדובסקה Wanda Landowska. 1877-1959. פסנתרנית ומוסיקאית יהודיה; פעלה בעיקר בפולין, בצרפת ובארצות הברית. [223]
דוד לוריא David Lourie. Давид Лурье. 1706-1796. רב ומנהיג רוחני ברוסיה במאה השמונה עשרה. [224]
ארנסט לנדסברג Ernst Landsberg. 1860-1927. משפטן גרמני וחוקר באוניברסיטת בון, גרמניה. [225]
מאיר לנדסברג Meyer Landsberg. 1810-1870. רב קהילת הילדסהיים, הנובר; ממייסדי בית המדרש לרבנים בברלין. [226]
ארתור הרמן לנדסברגר Artur Hermann Landsberger. 1876-1933. סופר יהודי גרמני; מבקר ספרות וקולנוע. [227]
בנו לנדסברגר Benno Landsberger. 1890-1968. אשורולוג, מזרחן ובלשן שמי. [228]
קארל לנדשטינר Karl Landsteiner. 1868-1943. מדען אוסטרי ממוצא יהודי; חתן פרס נובל לרפואה לשנת 1930. [229]
חיים לנסקי Хаим Ленский. Haim Lensky. 1905-1942. משורר עברי בברית המועצות; אסיר ציון. [230]
תאודור לסינג Theodor Lessing. 1872-1933. הוגה דעות יהודי גרמני. [231]
פרדיננד לסל Ferdinand Lasalle. 1825-1864. הוגה דעות סוציאליסטי יהודי גרמני; ממניחי היסוד לתנועת הפועלים הגרמנית. [232]
אהרן בן יהודה לוריא Aron Lourie. Арон Лурье. 1800-1864. רב בקהילת מינסק, רוסיה הלבנה. [233]
אדוארד לסן Eduard Lassen. 1830-1904. מלחין, מנצח ומוסיקאי בלגי. [234]
יהודה לוריא Yehuda Lourie. 1754-1845. מפרנסי קהילת ביחוב, מוהילב; אביו של הרד"ל - ר' דוד לוריא. [235]
בלה לסקי Bèla Laszky. 1867-1935. פסנתרן ומלחין אוסטרי ממוצא יהודי-הונגרי. [236]
עמנואל לסקר Emanul Lasker. 1868-1941. אמן שחמט יהודי גרמני. [237]
אלזה לסקר-שילר Else Lasker-Schüler. 1869-1945. משוררת יהודיה בגרמניה; משנת 1939 חיה בארץ ישראל. [238]
אוסקר לסר Oskar Lassar. 1849-1907. מחשובי הדרמטולוגים הגרמנים במאה התשע עשרה; חוקר רפואה באוניברסיטת ברלין. [239]
ברטולד לסקר Berthold Lasker. 1860-1928. אמן שחמט יהודי גרמני; בעלה של המשוררת אלזה לסקר-שילר. [240]
אהרן ליילס A. Glanz-Leyeless. 1889-1966. משורר, עתונאי וסופר יידיש בארצות הברית. [241]
יעקב זאב וולף לצקי-ברתולדי Jakob-Wulf Latzky-Bertoldi. Вульф Эльясович Лацкий-Бертольди. 1881-1940. מנהיג ציוני-סוציאליסטי, סופר ועתונאי. [242]
לודביג לקר Ludwig Laqueur. 1839-1909. מומחה למחלות עיניים וחוקר באוניברסיטת שטרסבורג. [243]
הירש לקרט Гирш Лекерт. 1880-1902. מהפכן יהודי בליטא; חבר תנועת ה"בונד". [244]
נתן מיכאל גלבר (גר') 1891-1966. הסטוריון וחוקר התנועה הציונית ויהדות גליציה; מראשי קרן היסוד בירושלים. [245]
אלחנן צבי גלצר 1868-1943. רב, דיין ומלומד בקהילת ברודי. נספה בשואה. [246]
מאיר גלס Myro Glass זמר בריטון ומוסיקאי יליד פולין (1895); מראשי התנועה הציונית בארצות הברית. [247]
מוריץ גולדשמיט Moritz Ritter von Goldschmidt 1803-1888. בנקאי ואיש עסקים יהודי גרמני; נדבן ואיש ציבור בקהילה היהודית של וינה. [248]
יעקב גלטשטיין 1896-1971. משורר וסופר יידיש בארצות הברית. [249]
יעקב קופל גולדבלום Jacob Koppel Goldblum 1872-1961. ממנהיגי התנועה הציונית באנגליה. [250]
עקיבא לרן Akiba Lehren. 1795-1876. בנקאי יהודי בהולנד; נשיא ועד הפקידים והאמרכלים של אמשטרדם. [251]
מאיר לרנר Mayer Lerner. 1857-1930. רב קהילות אלטונה, שלזויג-הולשטיין; חוקר ותלמיד חכם. [252]
אדולף איגנץ מאוטנר פון מרקהוף Adolf Ignaz Mautner von Markhof. 1801-1889. תעשיין אוסטרי במאה התשע עשרה. [253]
מרים לאה לוריא Mirjam Lea Lourie. 1810-1876. רעייתו של התעשיין משה לוריא, מראשי הקהילה היהודית בעיר פינסק; בתו של ר' שמואל אליאשברג. [254]
יהודית לרס Judith Lares. 1882-1926. שחקנית בלהקת התיאטרון היהודי "ווילנער טרופע". [255]
פריץ מאוטנר Fritz Mauthner. 1849-1923. סופר, עתונאי והוגה דעות גרמני. [256]
אדוארד מאוטנר Eduard Mauthner. 1824-1889. עורך, מבקר תיאטרון וסופר גרמני ממוצא יהודי-אוסטרו-הונגרי. [257]
מקס מאיר Max Mayer. 1886-1967. עתונאי, מחנך ופעיל בתנועה הציונית בגרמניה; מנהל הגימנסיון העברי במריאמפול, ליטא. [258]
מאיר הלוי מאפטא מגדולי הרבנים החסידיים באשכנז; רב קהילות סטאבניץ ואפטא; נפטר בשנת 1831. [259]
יעקב מאייר Jacob Meÿer. 1739-1830. הרב הראשי לקהילת שטרסבורג. [260]
ארתור מאיר Arthur Meyer. 1844-1924. איל-עתונות צרפתי ממוצא יהודי; ממקטרגיו של דרייפוס. [261]
גולדה מאיר Golda Meir. 1898-1978. ממנהיגי תנועת העבודה הישראלית; ראש ממשלת ישראל. [262]
ויקטור מאיר Victor Meyer. 1848-1897. כימאי ומדען גרמני ממוצא יהודי. [263]
יונה דניאל מאיר Jonas Daniel Meyer.Jonas Daniel Meijer‏. 1780-1834. שופט יהודי ראשון בהולנד; ממעצבי מערכת המשפט ההולנדית; לוחם לזכויות היהודים. [264]
איטלו סבבו Italo Svevo. 1861-1928. סופר ומחזאי יהודי איטלקי. [265]
שאול יצחק סטופניצקי 1876-1942. עתונאי ופעיל ציוני-סוציאליסטי בפולין; נספה בגטו ורשה. [266]
מוריץ סבסטיאן סוברנהים Moritz Sebastian Sobernheim 1872-1933. מדינאי, הסטוריון ומזרחן יהודי גרמני. [267]
זוסמן סגלוביץ' Zusman Segalowicz. 1884-1949. סופר, משורר, עתונאי ומחזאי יידיש; פעל בעיקר בפולין. [268]
אלכסנדר אברהם סוחצ'בסקי Aleksander Sochaczewski‏. 1843-1923. צייר ומהפכן יהודי בפולין. [269]
בנימין סולד Benjamin Szold. 1829-1902. רב וחוקר מקרא; ממנהיגי יהדות ארצות הברית. [270]
הנריטה סולד Henrietta Szold. 1860-1945. מחנכת וסופרת; מייסדת הסתדרות "הדסה" ; מנהלת מפעל "עליית הנוער". [271]
חיים סולוביצ'יק Chaim Soloveitchik. 1853-1918. רב קהילת בריסק דליטא; ראש ישיבת וולוז'ין. [272]
יואל משה סלומון Joel Moshe Salomon. 1838-1912. מחלוצי הישוב העברי החדש בארץ ישראל. [273]
סולומון ג'וזף סולומון Solomon Joseph Solomon. 1860-1927. צייר יהודי אנגלי. [274]
אברהם סולומיאק Абрам Соломяк 1863-1943. מחלוצי ביל"ו והעלייה הראשונה; מנהל בית הדואר הרוסי בירושלים; מראשוני התנועה הרביזיוניסטית. [275]
אלעזר ליפא סוקניק Eleazar Lipa Sukenik. 1889-1953. ארכאולוג וחוקר עתיקות ארץ ישראל; חוקר מגילות מדבר יהודה. [276]
סידני סונינו Sidney Sonnino. 1847-1922. מדינאי איטלקי; ראש ממשלת איטליה. [277]
אברהם שמואל בנימין סופר Samuel Benjamin Sofer. Abraham Samuel Benjamin Schreiber. 1815-1871. רב קהילת פרשבורג (ברטיסלבה) וראש הישיבה שם; בנו של החת"ם סופר. [278]
עקיבא סופר 1878-1959. ממנהיגי היהדות החרדית בסלובקיה; מייסד ישיבת פרשבורג בירושלים. [279]
חיים סופר 1821-1886. רב קהילת פשט, הונגריה. [280]
נחום סוקולוב Nahum Sokolow. 1860-1936. סופר עברי, מחלוצי העתונות העברית; נשיא ההסתדרות הציונית העולמית. [281]
שמעון סופר Simon Sofer. Simon Schreiber. 1820-1883. רב קהילת מטרסדורף וקהילת קרקוב; מייסד חברת "מחזיקי הדת" בלבוב. [282]
דב סטבסקי Борис Исакович Ставский. 1862-1930. משפטן יהודי רוסי; ממייסדי חברת "דורשי האוניברסיטה העברית", ורשה. [283]
יהויכין סטוצ'בסקי Joachim Stutschewsky. 1891-1982. מלחין; צ'לן; מוסיקולוג וחוקר המוסיקה היהודית. [284]
וילהלם סטיאסני Wilhelm Stiassny. 1842-1910. אדריכל יהודי אוסטרי; יושב ראש יק"א (Jewish Colonization Association ) באוסטריה. [285]
ביתאל הנרי סטרוסברג Bethel Henry Strousberg. 1823-1884. תעשיין יהודי בגרמניה; ממקימי רשת מסילות הברזל שם. [286]
לאו סטריזובר Leo Strisower. 1857-1931. הוגה דעות וחוקר בתחום המשפט. [287]
משה סורגן Moshe Sorgen. 1898-1963. עתונאי וסופר יידיש בארצות הברית. [288]
יוזף סיגטי Joseph Szigeti. József Szigeti. 1892-1973. כנר יהודי הונגרי. [289]
אהרן סידרסקי Aharon Sidersky. 1839-1921. רב וסוחר נכבד באוקראינה; חתנו של רבי ישראל סלנטר. [290]
שמעון יהודה סטניסלבסקי Семен Мойсеевич Станиславский. 1848-1921. עתונאי וסופר עברי משכיל ברוסיה. [291]
אבא הלל סילבר Abba Hillel Silver. 1893-1963. רב רפורמי ומנהיג ציוני בארצות הברית. [292]
ז'ן בפטיסט סילבה Jean Baptiste Silva. 1682-1742. רופא צרפתי, מצאצאי האנוסים בפורטוגל; רופאו הפרטי של המלך לואי החמישה עשר. [293]
קדיש יהודה סילמן Kadish Leib Silman. 1880-1937. מחנך, בלשן וסופר עברי; ממייסדי תל אביב. [294]
בנימין נחום סילקינר Benjamin Silkiner. 1882-1933. מחלוצי השירה העברית המודרנית בארצות הברית; סופר, עורך ומחנך עברי. [295]
אליזבט סימון Elizabeth Simon. Simon Erzsébet Böske. 1909-1970. מלכת היופי של הונגריה ובעלת תואר "מיס אירופה" (Miss Europa) לשנת 1929; שחקנית קולנוע. [296]
אריה סימון Leon Simon. 1881-1965. סופר ומתרגם עברי; מנהל שירותי הדואר של בריטניה; יושב ראש הוועד הפועל של האוניברסיטה העברית בירושלים. [297]
ג'ימס סימון James Simon. 1851-1932. סוחר, נדבן ואספן אמנות יהודי בגרמניה; ממייסדי "חברת העזרה ליהודי גרמניה" (Hilfsverein der Deutschen Juden) [298]
גרשון סימון 1858-1931. איש עסקים יהודי גרמני; יושב ראש ועד הקהילה היהודית בברלין [299]
הינריך סימון Heinrich Simon. 1805-1860. משפטן, מהפכן ומדינאי גרמני. [300]
שמחה בונם סופר Simcha Bunem Sofer Schreiber. 1842-1906. מנהל ישיבת פרשבורג (ברטיסלבה); רב, מחבר וחוקר. [301]
זיגפריד פיט סימון Siegfried Veit Simon. 1877-1934. חוקר בוטניקה באוניברסיטת בון, גרמניה. [302]
ז'יל פרנסואה סימון Jules Simon. Jules François Simon. 1814-1896. מדינאי והוגה דעות צרפתי; ראש ממשלת צרפת. [303]
עקיבא ארנסט סימון Akiba Ernst Simon. 1899-1988. מחנך והוגה דעות ישראלי. [304]
דוד יעקב סימונסן David Simonsen. 1853-1932. רב קהילת קופנהגן, דנמרק; נדבן וחוקר במדעי היהדות. [305]
אדוארד פון סימסון Eduard von Simson. Martin Eduard Sigismund Simson. 1810-1899. מדינאי ומשפטן גרמני ממוצא יהודי; נשיא בית הנבחרים הגרמני. [306]
יהושע סירקין Григорий Яковлевич Сыркин. 1838-1922. עתונאי וסופר עברי ברוסיה; מראשוני חובבי ציון. [307]
נחמן סירקין Nachman Syrkin. Нахман Сыркин. 1867-1924. מנהיג הציונות הסוציאליסטית. [308]
ישראל יוסף סירקיס Israel Yosef Sirkis. 1860-1928. סופר עברי ברוסיה. [309]
גרשם מנדס סישס Gershom Mendes Seixas. 1745-1816. רב עדת "שארית-ישראל", קהילת הספרדים בניו-יורק; ראשון הרבנים ילידי ארצות הברית. [310]
אליס סלומון Alice Salomon. 1872-1948. מניחת היסוד ללימודי העבודה הסוציאלית; לוחמת למען שוויון זכויות לנשים; גורשה מגרמניה על ידי הנאצים. [311]
גוטהולד סלומון Gotthold Salomon. 1784-1862. מטיף ורב רפורמי בגרמניה; מתרגם התנ"ך והברית החדשה לגרמנית. [312]
גוטפריד סלומון Gottfried Salomon. 1892-1964. כלכלן וסוציולוג יהודי; פעל בגרמניה ובארצות הברית. [313]
יעקב חיים סופר 1870-1939. רב ופוסק הלכה; פעל בעיראק ובארץ ישראל. [314]
קארל יוליוס סלומונסן Carl Julius Salomonsen. 1847-1924. מדען יהודי בדנמרק; חלוץ המחקר הבקטריולוגי הדני. [315]
דוד סלומונס David Salomons. 1797-1873. בנקאי ומדינאי יהודי בבריטניה; ראש העיר היהודי הראשון של לונדון. [316]
דוד ליונל סלומונס Sir David Lionel Goldsmid-Stern-Salomons. 1851-1925. מדען וממציא יהודי בריטי. [317]
גסקיל סלומון Geskil Salomon. Geskil Saloman. 1821-1902. צייר יהודי דני. [318]
זיגפריד סלומון Siegfried Saloman. Siegfried Salomon. 1816-1899. כנר ומלחין יהודי דני. [319]
אדולף סלבנדי Adolf Salvendi. 1837-1913. רב בקהילות דירקהים וקרלסרוהה; מראשוני חובבי ציון וממשתתפי ועידת קטוביץ'. [320]
אנתוני סלונימסקי Antoni Słonimski. 1895-1976. משורר, סופר, עתונאי ומחזאי פולני; נשיא אגודת הסופרים הפולנית; נכדו של חיים זליג סלונימסקי (חז"ס). [321]
חיים זליג סלונימסקי Chaim Selig Slonimski. 1810-1904. מתימטיקאי, מדען וסופר עברי משכיל; מייסד עתון "הצפירה" ועורכו הראשון. [322]
יחזקאל בן משה סירקין רב עדת החסידים בעיר קופוסט ובעיר יעקבשטט, לטביה; מחבר ספרי הלכה; נפטר בשנת 1889. [323]
הוגו סלוס Hugo Salus. 1866-1929.רופא, משורר וסופר גרמני יהודי; השתייך לחוג של פראג. [324]
אברהם יעקב סלוצקי 1861-1918. סופר ועתונאי עברי ברוסיה; מראשוני חובבי ציון וממייסדי "המזרחי". [325]
משלם סלט Meshulam Salat. 1850-1918. מדפיס ורב בעיר לבוב (למברג). [326]
רודולף קארל סלטין Rudolf Carl Freiherr von Slatin. Slatin Pascha. 1857-1932. מושל במושבות הבריטיות באפריקה; קצין צבא אוסטרי. [327]
משה סתוי Moshe Stavi. 1884-1964. סופר עברי. [328]
גרשון סירוטה Gershon Sirota. 1874-1943. מוסיקאי יהודי; מגדולי החזנים במאה העשרים; נספה בשואה, בגטו ורשה. [329]
הינריך טבלס Heinrich Teweles 1856-1927. סופר, מחזאי ומנהל התיאטרון הגרמני (Deutsches Landestheater) בעיר פראג. [330]
אברהם טברסקי 1806-1889. מייסד שושלת חסידות טריסק. [331]
דוד טברסקי מטאלנא 1808-1882. אדמו"ר חסידי. [332]
יוחנן בן מרדכי טברסקי (חסידות רחמסטריווקא) 1812-1895. אדמו"ר חסידי באוקראינה. [333]
מרדכי דב טברסקי Mordekhai Dov Twersky 1839-1903. אדמו"ר חסידי. [334]
יולין טובים Julian Tuwim. 1894-1953. מגדולי המשוררים הפולנים במאה העשרים. [335]
אדוארד טודסקו Eduard Freiherr von Todesco. 1814-1887. בנקאי ונדבן; מראשי תעשיית הטקסטיל באוסטריה. [336]
הרמן טודסקו Hermann Todesco 1791-1844. תעשיין, בנקאי ונדבן יהודי באוסטרו-הונגריה. [337]
ארנסט טוך Ernst Toch. 1887-1964. מלחין יהודי-אוסטרי; פעל בעיקר בגרמניה ובארצות הברית. [338]
אברהם אלברט טיכו Albert Ticho 1883-1960. רופא עיניים בירושלים; מדביר מחלת הגרענת בארץ ישראל; אינטלקטואל ואיש תרבות. [339]
יעקב טפליצקי Яков Наумович Теплицкий 1878-1934. משפטן וסופר עברי ברוסיה. [340]
ארנסט טולר Ernst Toller 1893-1939. מהפכן וסופר גרמני ממוצא יהודי. [341]
אנה טומרקין Anna Tumarkin Анна Павловна Тумаркина 1875-1951. חוקרת פילוסופיה ופסיכולוגית בשווייץ, ממוצא יהודי-רוסי. [342]
יהושע טון Osias Thon. 1870-1936. ממנהיגי יהדות פולין; רב קהילת קרקוב; מראשוני התנועה הציונית. [343]
הלל הכהן דה לה טורה Lelio Della Torre. 1805-1871. רב, סופר ומלומד יהודי באיטליה. [344]
יהודה טורו Judah Touro. 1775-1854. ממנהיגי הקהילה היהודית בארצות הברית, סוחר ונדבן. [345]
ניסן טורוב Nissan Turov. 1877-1953. מחנך, פסיכולוג וסופר עברי. [346]
יהושע טולסקי [347]
שבליה ארנסט טורן Chevalier Ernst Thorn. 1853-1928. קוסם ולהטוטן ממוצא יהודי. [348]
יששכר דב בריש טורנהיים 1801-1876. אבי שושלת אדמו"רי וולברוז'. [349]
נפתלי הרץ טור-סיני Naphtali Herz Tur-Sinai. 1886-1973. בלשן עברי וחוקר מקרא; נשיא האקדמיה ללשון העברית. [350]
זיגמונט טורקוב Zygmunt Turkow. 1896-1970. במאי ושחקן תיאטרון יהודי בפולין. [351]
זיגברט טרש Siegbert Tarrasch. 1862-1934. מגדולי השחמטאים בזמנו. [352]
זאב טיומקין Владимир Ионович Темкин 1861-1927. מראשי התנועה הציונית ברוסיה; נשיא הסתדרות הציונים הרביזוניסטים (הצה"ר). [353]
יעקב טייטל (1850-1939) Яков Львович Тейтель. Jacob Teitel 1850-1939. משפטן ואיש ציבור יהודי ברוסיה ובגרמניה; נשיא התאחדות יהודי רוסיה (Союэ русских еврев). [354]
משה טייטלבוים Moshe Teitelbaum. 1759-1841. מגדולי הרבנים החסידיים בהונגריה. [355]
אדולף טילהבר Adolf Theilhaber 1854-1936. חוקר רפואה גרמני ממוצא יהודי. [356]
ברתולד טימנדורפר Berthold Timendorfer 1853-1931. משפטן יהודי בברלין; מראשי אגודת בני ברית וארגונים יהודיים נוספים בגרמניה. [357]
אוסקר טיץ Oscar Tietz 1858-1923. איש עסקים יהודי בגרמניה; מייסד אחד מבתי הכל-בו הגדולים שם. [358]
הרמן טיץ Hermann Tietz. 1837-1907. סוחר ואיש עסקים יהודי בגרמניה; מייסד אחד מבתי הכל-בו הגדולים שם. [359]
יעקב טקסיר Jacob Texiere Jacob Seligmann Texiére 1879-1944. שחקן קולנוע ותיאטרון בדנמרק. [360]
צדוק טל Justus Tal. 1881-1954. הרב הראשי ליהודי הולנד [361]
יששכר בר טלר Issachar Baer Teller. 1607-1687. רופא ומנתח יהודי במוראביה במאה השבע עשרה. [362]
ישראל טלר Israel Teller. 1835-1921. סופר ומחנך עברי; מראשוני חובבי ציון ברומניה. [363]
לאופולד טלר Leopold Teller 1844-1908. שחקן תיאטרון הונגרי. [364]
צבי אלעזר טלר Hirsch Lazar Teller. 1840-1914. סופר ומחנך עברי; עורך כתב העת העברי הפדגוגי הראשון, "איתנים". [365]
יוליוס טנדלר Julius Tandler 1869-1936. חוקר רפואה ומדינאי סוציאל-דמוקרטי באוסטריה, ממוצא יהודי. [366]
אוטו טפליץ Otto Toeplitz 1881-1940. מתמטיקאי יהודי בגרמניה. [367]
לודביג טראובה Ludwig Traube 1818-1876. חוקר רפואה יהודי-גרמני בתחום הפתולוגיה. [368]
לודביג טראובה Ludwig Traube 1861-1907. פליאוגרף ובלשן גרמני ממוצא יהודי. [369]
מוריץ טראובה Moritz Traube. 1826-1894. מדען רב תחומי בגרמניה, כימאי, פיזיולוג, בוטניקאי ופיזיקאי. [370]
זיגפריד טרביץ Siegfried Trebitsch. 1869-1956. מחזאי, סופר ומתרגם אוסטרי. [371]
מרתה טרביץ' Martha Trebitsch. [372]
נחום טריביץ' Nehemias Trebitsch. 1779-1842. הרב הראשי לקהילת ניקולשבורג (Nikolsburg - Mikulov), מוראביה. [373]
לואיס טרוימן Louis Treumann 1872-1943. זמר, שחקן ואמן במה אוסטרי ממוצא יהודי; נספה בשואה, במחנה טרזין. [374]
יוסף טרומפלדור Иосиф Вольфович Трумпельдор. 1880-1920. איש צבא, חלוץ, נהרג על הגנת תל-חי. [375]
ישראל יהושע טרונק Israerl Yehoshua Trunk 1820-1893. רב ופוסק בקהילת קוטנו, פולין. [376]
חיים טרטקובר Chaim Tartakower 1883-1944. סופר ומתרגם עברי; ראש לשכת הקרן הקימת באוסטריה; מראשי התנועה הציונית בגליציה ובאוסטריה. [377]
ז'ק טיבו Jacques Thibaud 1880-1953. כנר צרפתי. [378]
יוסף אליהו טריבוש Иосиф Илья Тривуш. 1855-1940. סופר עברי ומחנך בליטא. [379]
לאופולד טרייטל Leopold Treitel 1844-1931. מלומד יהודי בגרמניה; רב קהילת קרלסרוהה (Karlsruhe) ורבה האחרון של קהילת לאופהיים (Laupheim), וירטמברג. [380]
דייויס טריטש Davis Trietsch 1870-1935. סופר ומדינאי ציוני בגרמניה, קבור ברמות השבים . [381]
הרמן מרטין טרייר Herman Martin Trier. 1845-1925. מדינאי, מחנך והוגה דעות ממוצא יהודי בדנמרק. [382]
אירנה טרייש Irene Triesch 1877-1964. שחקנית תיאטרון אוסטרית ממוצא יהודי. [383]
הנרי טרלו Henry Tarlo Henryk Tarło 1898-1990. שחקן תיאטרון יהודי בפולין; חבר ה"ווילנער טרופע". [384]
יעקב שמואל טרכטמן 1831-1925. סופר, משורר ומחנך עברי ברוסיה. [385]
היינריך אולריך פון טרנקהים Heinrich Ulrich, Edler von Trenkheim 1847-1914. מצביא וקצין צבא אוסטרו-הונגרי. [386]
שאול טשרניחובסקי Саул Гутманович Черниховский. Saul Tchernichowsky. 1875-1943. מגדולי המשוררים העבריים; מתרגם, סופר ורופא. [387]
אברהם טננבוים Абрам Тененбойм 1858-1921. מהנדס יהודי בסנט פטרבורג, פקיד גבוה בממשל הרוסי; מראשי אגודת חובבי ציון ברוסיה. [388]
רומן דה טירטוף Erté Romain de Tirtoff 1892-1990. אמן ומעצב צרפתי ממוצא יהודי-רוסי. [389]
מקס טורק Max Thorek 1880-1960. חוקר רפואה אמריקני ממוצא יהודי-הונגרי; אמן וסופר. [390]
לואיס טפט Louis Tuft 1898-1989. חוקר רפואה יהודי בארצות הברית. [391]
מוריץ טרמר ופרנציסקה באומגרטן-טרמר Moritz Tramer and Franziska Baumgarten-Tramer. מוריץ טרמר (1882-1963). מחלוצי הרפואה הפסיכיאטרית לילדים. פרנציסקה באומגרטן - טרמר (1886-1970) פסיכולוגית ומלומדת ממוצא יהודי-פולני בשוייץ. [392]
יהודה צבי יבזרוב Лейб Евзеров 1854-1935. רב ומטיף ברוסיה; מראשי וראשוני חובבי ציון. [393]
הרמן ידלובקר Hermann Jadlowker. 1877-1953. זמר אופרה וחזן. [394]
סלומון ידסון Salomon Jadassohn 1831-1902. מלחין גרמני ממוצא יהודי ומרצה לתורת המוסיקה בקונסרבטוריון של לייפציג. [395]
יהואש (סופר) Yehoash 1872-1927. משורר וסופר יידיש; בלשן ומתרגם התנ"ך ליידיש. [396]
אברהם שלום יהודה Abraham Shalom Yahuda. 1877-1951. מזרחן וחוקר במדעי היהדות; פרופסור באוניברסיטאות ברלין, מדריד וניו-יורק. [397]
יהודה הלוי מרגוזה Yehuda Halevy of Ragosa 1783-1879. הרב הראשי ליהודי יפו. [398]
יוסף יואכים Joseph Joachim 1831-1907. כנר ומלחין גרמני ממוצא יהודי; מגדולי המוסיקאים בזמנו. [399]
עמנואל יואל Manuel Joël. 1826-1890. רב קהילת ברסלאו; חוקר במדעי היהדות. [400]
קארל יואל Karl Joël. 1864-1934. פילוסוף ומלומד יהודי בגרמניה. [401]
דוד יודילוביץ 1863-1943. סופר ומחנך עברי; מחלוצי ביל"ו. [402]
זכריה ישעיה יולס Zechariah Isaiah Jolles. 1816-1852. רב, משכיל ומלומד יהודי ברוסיה. [403]
מאיר צבי יונג Moritz Jung. 1859-1921. רב במוראביה; הרב הראשי של אגודת בתי-הכנסת בלונדון (London Federation of Synagogues) ונשיא "אגודת שלומי אמוני ישראל"; ממתנגדי הציונות. [404]
שלמה נפתלי הרץ יונס Соломон Соломонович Ионас. 1840-1896. סופר עברי משכיל; מייסד אגודת "חובבי ציון" בעיר מוסקבה; חותנו של אליעזר בן יהודה. [405]
יצחק מרדכי יוסט Isaak Markus Jost. 1793-1860. הסטוריון יהודי [406]
יוסף חיים מבגדאד Yosef Hayyim ben Eliyyahu, of Baghdad. 1834-1909. מגדולי הפוסקים במאה התשע עשרה; רב ומנהיג רוחני בקהילת בגדד. [407]
מלכה ציפה יולס [408]
יוסף בן מתתיהו Josephus Flavius 37-100. כותב תולדות ישראל בימי בית שני והחורבן; מצביא ואיש צבא. [409]
גוסטב יוספטל Gustav Josephthal. 1831-1914. יושב ראש הקהילה היהודית בעיר נירנברג, גרמניה; נשיא הלשכה המשפטית שם. [410]
ארנסט יוספסון Ernst Josephson 1851-1906. צייר שבדי ממוצא יהודי. [411]
רגנר יוספסון Ragnar Josephson. 1891-1966. משורר שבדי וחוקר תולדות האמנות. [412]
יצחק מטרוקי 1533-1594 חכם קראי ברוסיה. בן אברהם [413]
היינריך אלחנן יורק-שטיינר Heinrich York-Steiner 1859-1934. סופר גרמני. מראשוני תומכיו של הרצל ואיש אמונו. [414]
ז'וזואה יהודה Josué Jéhouda. 1882-1966. עתונאי וסופר ממוצא יהודי רוסי בשוייץ. [415]
יחיאל מיכל בן נתן Jechiel Michael ben Nathan [416]
שאול ינקלביץ מחנך וסופר עברי משכיל בווילנה בסוף המאה התשע עשרה. [417]
איגנץ ייטלש Ignaz Jeitteles. 1783-1843. סופר ומלומד יהודי באימפריה האוסטרו-הונגרית. [418]
רחמים חיים יהודה ישראל Rahamim Haim Yehuda Israel. 1815-1892. רב קהילת רודוס. [419]
לודויג יעקבובסקי Ludwig Jacobowski 1868-1900. סופר ומשורר גרמני ממוצא יהודי. [420]
ישראל יעקב Israel Jacob. 1729-1803. בנקאי, מנהיג ציבור ונדבן; מפרנסי הקהילה היהודית בעיר הלברשטט (Halberstadt) במאה השמונה עשרה. [421]
ז'ק יוסף Jacques Joseph. 1865-1934. ממפתחי הרפואה הפלסטית המודרנית. [422]
אוסקר ילינק Oskar Jellinek. 1886-1949. סופר אוסטרי ממוצא יהודי. [423]
רבנו תם Yaaqov ben Meir Tam. 1100-1171. מגדולי בעלי התוספות, משורר ובלשן; נכדו של רש"י. [424]
יעקב בן אשר Yaaqov ben Asher. 1270-1340. פוסק; מחבר ספר הטורים. [425]
יוסף מאיר יעבץ 1832-1914 בן שמואל יצחק . תלמיד חכם, מגיה ומגיד בעיר ורשה, מתרגם הספרות הרבנות ליידיש. [426]
לאופולד יסנר Leopold Jessner 1878-1945. שחקן ובמאי תיאטרון יהודי בגרמניה. [427]
מרקוס יסטרוב Marcus Jastrow. 1829-1903. רב וחוקר במדעי היהדות; מחבר המילון האנגלי לתלמוד, מדרשים ותרגומים. [428]
מוריס יסטרוב Morris Jastrow 1861-1921. מזרחן, אשורולוג וחוקר המקרא. [429]
יוסף יסטרוב Joseph Jastrow 1863-1944. מדען אמריקאי ממוצא יהודי; פסיכולוג וחוקר לשון. [430]
קמילה ילינק Camilla Jellinek(גר') . 1860-1940. משפטנית; לוחמת לזכויות הנשים באוסטריה. [431]
מקס הרמן ילינק Max Hermann Jellinek 1868-1938. בלשן גרמני; חבר האקדמיה למדעים בעיר וינה. [432]
ולטר ילינק Walter Yellinek 1885-1955. חוקר גרמני במדעי המדינה ובמשפט. [433]
הרמן ילינק Hermann Jellinek 1823-1848. סופר ועתונאי אוסטרי; מהפכן ומורד. [434]
גאורג ילינק Georg Jellinek 1851-1911. משפטן גרמני ממוצא יהודי; בנו של אדולף ילינק. [435]
אהרן ילינק Adolph Jellinek 1820-1893. רב ומטיף בקהילות לייפציג ווינה; חוקר במדעי היהדות; ביבליוגרף ומלומד. [436]
יהושע ילין Yehoshua Yellin 1833-1924. מייסד המושבה מוצא ואחד ממייסדי השכונה "נחלת שבעה" בירושלים; ממנהיגי הקהילה היהודית בירושלים. [437]
דוד ילין David Yellin 1864-1941. בלשן עברי, מזרחן ומלומד; מבוני החינוך העברי בארץ ישראל. [438]
ב. יאושזון Moshe Yustman. 1889-1942. סופר ועתונאי יהודי בפולין. [439]
אברהם יעקבי Abraham Jacobi 1830-1919. מחלוצי רפואת הילדים המודרנית; נשיא ההסתדרות הרפואית האמריקנית (American Medical Association); מהפכן יהודי-גרמני. [440]
הושע יעקבי Hosea Jacobi. 1841-1925. רב ראשי לקהילת זגרב, קרואטיה; מנהיג רוחני של יהודי יוגוסלביה. [441]
יוהן יעקבי Johann Jacoby 1805-1877. מדינאי פרוסי; חבר בית הנבחרים. [442]
יעקב יצחק ממקארוב אדמו"ר משושלת צ'רנוביל (ראו חסידות מקארוב); נפטר בשנת תרנ"ב - 1892. [443]
קרל גוסטב יעקב יעקבי Carl Gustav Jacob Jacobi. 1804-1851. מתימטיקאי גרמני ממוצא יהודי-רוסי. [444]
אביגדור יעקבסון Victor Jacobson 1869-1934. מדינאי ציוני. [445]
זיגפריד יעקבסון Siegfried Jacobsohn. 1881-1926. סופר ומבקר תיאטרון גרמני מוצא יהודי. [446]
לודביג לוין יעקבסון Ludwig Levin Jacobson 1783-1843. זואולוג וחוקר אנטומיה יהודי בדנמרק. [447]
ליז רובין יעקבסן Lis Jacobsen. 1882-1961. בלשנית דנית ממוצא יהודי. [448]
אברהם יערי Abraham Yaari. 1899-1966. ביבליוגרף, היסטוריון, ספרן ומתרגם עברי. [449]
יהודה יערי Yehuda Yaari. 1900-1982. סופר ומתרגם עברי. [450]
אברם יופה Абрам Фёдорович Иоффе. Abram Fedorovich Ioffe. 1880-1960. פיסיקאי יהודי-רוסי; מגדולי המדענים הסובייטים. [451]
הלל יפה Hillel Yaffe. 1864-1936. מחלוצי הרפואה בארץ ישראל. [452]
יוסף מרדכי יפה [453]
ליב יפה Лев Борисович Яффе. 1875-1948. מנהיג ציוני; סופר ומשורר יהודי-רוסי. [454]
מאיר אד יפה Meyer Ed Joffe 1857-1938. כימאי חוקר באוניברסיטת ברקלי, קליפורניה. [455]
מקס יפה Max Jaffe. 1841-1911. ביוכימאי ומדען גרמני ממוצא יהודי-רוסי; רקטור האוניברסיטה בקניגסברג. [456]
שלמה יפה Shlomo Yoffe. 1847-1905. מחלוצי ביל"ו והעלייה הראשונה; ממייסדי נס ציונה. [457]
יצחק בן עמרם הלוי הכהן הגדול השומרוני [458]
יצחק יציב 1890-1947. סופר ועתונאי עברי; מייסד ועורך השבועון "דבר לילדים". [459]
יוסף יקותיאלי Yekutieli, Joseph 1897-1982. הוגה רעיון המכביה, ממכונני תרבות הספורט בישראל. [460]
וילהלם ירוזלם Wilhelm Jerusalem. 1854-1923. הוגה דעות יהודי באוסטריה. [461]
מארק יופה Mark Seme novich Joffe. Марк Семёнович Иоффе. 1864-1941. צייר יהודי-רוסי; פעל בעיקר ברוסיה ובארצות הברית. [462]
אפרים ירושלמי Ephraim Yerushalmi 1862-1952. סופר עברי; חוקר מקרא. [463]
יוזף ירנו Josef Jarno. 1866-1932. שחקן ומנהל תיאטרון אוסטרי. [464]
הבעל שם טוב Baal Shem Tov 1700-1760. יוצר תנועת החסידות. [465]
יוליוס ירחע Julius Jarcho. 1882-1963. רופא וחוקר רפואה יהודי בארצות הברית; מייסד הספרייה הרפואית של האוניברסיטה העברית בירושלים. [466]
ישראל הופשטיין מקוז'ניץ Yisrael ben Shabbetay, of Kozienice. 1733-1813. מגיד, מקובל וצדיק חסידי. [467]
יצחק מנסכיז 1789-1867. מנהיג חסידי, פרשן ופוסק (שושלת נישכיז). [468]
פיליפ יפה Philipp Jaffé. 1819-1870. הסטוריון ובלשן גרמני ממוצא יהודי. [469]
אוז'ן יזי Eugène Ysaÿe 1858-1931. כנר וירוטואוז, מלחין ומנצח. [470]
ג'יימס ישראל (אנ') 1848-1926. חוקר רפואה גרמני יהודי; מנהל בית החולים של הקהילה היהודית בעיר וינה. [471]
יצחק לזרוס ישראלס Isaac Lazarus Israels. 1865-1934. צייר יהודי הולנדי; בנו של הצייר יוסף ישראלס. [472]
יצחק כדורי Yitzchak Kaduri. 1902-2006. רב ומקובל בירושלים. [473]
אברהם קאהאן Abraham Cahan. 1860-1951. סוציאליסט, עתונאי ומוציא לאור בניו יורק. [474]
אוסקר כהן Oskar Cohn 1869-1934. מדינאי גרמני יהודי ומנהיג ציוני בגרמניה. [475]
אלברט אברהם כהן Albert Cohn. 1814-1877. מלומד יהודי בצרפת; מנהל מפעלי הנדבנות של רוטשילד. [476]
הארי כהן Harry Cohen. [477]
ארתור כהן (ברלין) Arthur Kahn. 1850-1928. רופא וסופר; ממנהיגי הקהילה היהודית בברלין. [478]
בנימין כהן (הולנד) Benjamin Cohen. 1726-1800. מדינאי, איש עסקים ונדבן יהודי בהולנד במאה השמונה עשרה. [479]
גוסטב גבריאל כהן Gustav Gabriel Cohen. 1830-1906. מראשוני חובבי ציון בגרמניה; ממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון. [480]
אמיל ברנהרד כהן Emil Bernhard Cohn. 1881-1948. רב, סופר ומחזאי. [481]
הרמן כהן (חוקר רפואת עיניים) Hermann Cohn. 1838-1906. חוקר רפואת עיניים. [482]
שלום כהן (רופא) Solomon Robert Kagan. 1889-1955. רופא, חוקר רפואה וסופר יהודי-רוסי; פעל בעיקר בארצות הברית. [483]
יהודה כהן (סופר) Yehuda Cohen. 1861-1935. סופר עברי בפולין. [484]
יונס כהן Jonas Cohn 1869-1947. פסיכולוג, מחנך ופילוסוף גרמני ממוצא יהודי. [485]
האנס כהן (חוקר) Hans Kohn. 1866-1935. חוקר רפואה יהודי בגרמניה. [486]
יעקב כהן (משורר) Jacob Cahan. 1881-1960. משורר עברי, עורך ומתרגם. [487]
ישראל מאיר הכהן Israel Meir Cohen of Radun. 1838-1933. רב ומנהיג רוחני; ראש ישיבת ראדין. [488]
לאופולד כהן Leopold Kahn. 1859-1909. משפטן יהודי באוסטריה; מידידיו הקרובים של הרצל; חבר ההנהלה הראשונה של ההסתדרות הציונית. [489]
מוריס רפאל כהן Morris Raphael Cohen. 1880-1947. פילוסוף ומשפטן יהודי בארצות הברית. [490]
מיכאל כהן (רב) Michael Cahn. 1849-1919. רב קהילת פולדה (Fulda), גרמניה. [491]
נפתלי כ"ץ Naftali Kohen. 1660-1719. רב קהילת פוזן וקהילת פרנקפורט ע"נ מיין; מחבר ספר סמיכת חכמים. [492]
סמואל כהן Samuel Kahn 1897-1981. פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי אמריקאי; מתלמידיו של פרויד. [493]
מנדל כהן Mendel Kohn. [494]
פנחס כהן (רב) (אנ') 1867-1942. רב קהילת אנסבך; מראשי "אגודת ישראל" בגרמניה. [495]
פרדיננד כהן-בלינד Ferdinand Cohen-Blind. 1844-1866. מהפכן גרמני ממוצא יהודי; ביצע נסיון התנקשות בחיי אוטו פון ביסמארק. [496]
פרדיננד כהן Ferdinand Cohn. 1828-1898. בוטניקאי גרמני; ממניחי היסוד למדע הבקטריולוגיה. [497]
שבתי כהן Sabtai Hacohen. 1622-1663. רב ופוסק. [498]
פרנץ כהן Franz Cohn. 1880-?. חוקר מחלות נשים באוניברסיטת פרנקפורט; נכדו של ההסטוריון היינריך גרץ. [499]
צדוק כהן Zadoc Kahn. 1839-1905. הרב הראשי לקהילת צרפת; מתרגם וחוקר. [500]
רפאל הכהן כ"ץ Raphael Cohn. 1722-1803. רב בקהילות פולין-ליטא; ראש קהילות אה"ו (אלטונה, וונדסבק, המבורג). [501]
הלל כהנא Hillel Kahana. 1821-1901. בן יהושע. מלומד, סופר ומשורר עברי משכיל ברומניה. [502]
שמואל כהן (רב) Samuel Kohn. 1841-1920. הרב הראשי להונגריה; מייסד בית המדרש לרבנים בעיר בודפשט. [503]
שמעון כץ (רב גרמני) Simon Cahn ראש הקונסיסטוריון של הריין ורב קהילת קולמאר [504]
תאודור כהן (גר') 1845-1915. ארכיבישוף בעיר אולמוץ (Olmütz) וראש הפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטה שם. [505]
טוביה כהן (טוביה בן משה כץ) Tobias ha-Cohen Rofe. 1652-1729. רופא ופילוסוף; מחבר ספר "מעשה טוביה". [506]
מקס כהן (גר') 1876-1963. עתונאי וסופר; ממנהיגי המפלגה הסוציאל-דמוקרטית הגרמנית. [507]
אפרים כהן-רייס (אנ') 1863-1943. מראשי מערכת החינוך בארץ ישראל בסוף התקופה העות'מאנית. [508]
חיים כהן-רייס Charl Cohn-Reiss. 1861-1932. אגרונום יהודי ראשון בארץ ישראל; נוטע הפרדס הראשון בארץ; מחלוצי החקלאות המודרנית בארץ ישראל. [509]
דוד כהנא (אנ') 1838-1915. חוקר והסטוריון עברי. [510]
יוליוס כהנהיים (אנ') 1839-1884. פתולוג גרמני ממוצא יהודי; פרופסור באוניברסיטאות ברסלאו ולייפציג. [511]
יוסף שלמה כהנמן Yosef Shlomo Kahaneman. 1886-1969. ממנהיגי אגודת ישראל בליטא; ראש ישיבת פוניבז', בני-ברק. [512]
מוריץ כהן (אנ') 1812-1900. בנקאי ואיל-הון יהודי בגרמניה. [513]
שלום כסאר Shalom ben Yichye Kassar. 1876-1964. רב ומחנך; מראשוני עולי תימן לארץ ישראל. [514]
יוליוס כהן Julius Kohn. 1878-1942. חוקר במדעי היהדות ורב בקהילות גרמניה. [515]
ארתור כץ Arthur Katz. 1863-1918. רופא וחוקר באוניברסיטת וינה. [516]
בנציון כץ Ben Zion Katz. 1875-1958. עתונאי, מוציא לאור, סופר והסטוריון. [517]
ססיליה כהן Cecilia E. Cohen. 1830-1916. בת לוותיקי המתיישבים היהודים בארצות הברית. [518]
אלברט כץ Albert Katz. 1858-1923. סופר ועתונאי יהודי בגרמניה. [519]
מנה כץ Mané Katz. 1894-1962. צייר יהודי. [520]
אליקים כרמולי Eliakim Carmoly. 1802-1875. רב, הסטוריון, ביבליוגרף וחוקר במדעי היהדות. [521]
אדולף כרמיה Adolphe Crémieux. 1796-1880. משפטן, מדינאי ומנהיג יהודי בצרפת; נשיא חברת כל ישראל חברים (כי"ח). [522]
משה חיים לאו Moshe Haim Lau 1893-1942. רב ואב בית דין קהילות משאץ, פרשוב ופיוטרקוב, פולין. נספה בשואה בטרבלינקה. אביו של הרב הראשי לישראל ישראל מאיר לאו [523]
אשר זליג בן יעקב בצלאל לויטרבך Ascher Selig Lauterbach. 1826-1906. סוחר וסופר עברי משכיל בפולין. [524]
אדולף ל'ארונז' (גר') 1838-1908. סופר, מוסיקאי ואיש תיאטרון גרמני. [525]
יצחק בן זרחיה לביא [526]
נחמיה לנדס Nehemiasz Landes 1835-1899. מחנך יהודי. יליד בוליחוב, גליציה; מפקח על בתי הספר בגליציה מטעם הברון הירש; מחבר, עורך ומתרגם ספרי לימוד ליהודים בפולנית. [527]
יהודה לובצקי Judah Lubetzki. 1850-1910. רב ופוסק; רבם של יהודי מזרח אירופה בפריס. [528]
פאול לבנד Paul Laband 1838-1918. משפטן גרמני ממוצא יהודי. [529]
אברהם לבנסארט Abraham Lebensart. 1880-1909. סופר ומלומד עברי בפולין. [530]
אברהם דב בר לבנזון Ber Lebensohn 1794-1878. משורר עברי בליטא, בתקופת ההשכלה. [531]
מיכה יוסף לבנזון Micha Joseph Lebensohn. 1828-1852. מגדולי המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה. [532]
ישראל בנימין לבנר Израиль Беньямин Левнер. 1862-1916. סופר ומחנך; מחלוצי ספרות הילדים העברית. [533]
טוביה לבנשטין Tobias Lewenstein. 1863-1953. רב קהילת קופנהגן, דנמרק ולאחר מכן רב הקהילה Israelitische Religionsgesellschaft Zürich IRGZ ציריך, שוויץ. [534]
הרמן לברט Hermann Lebert. 1813-1878. חוקר רפואה גרמני; פעל בעיקר בצרפת ובשוייץ. [535]
מרדכי מנחם ליטבסקי Mordechai Menachem Litewski. 1856-1921. סופר ומשורר עברי בפולין. [536]
אליעזר לדיר Elieser Ladier 1873-1932. רב קהילת סטרי, גליציה; סופר, משורר וחוקר במדעי היהדות. [537]
יהושע לוט ליבמן Joshua L. Liebman 1907-1948. רב בארצות הברית; מחבר ספרים פופולריים רבי מכר. [538]
ריכרד לאופולד Richard Leopold. 1873-1929. שחקן וקומיקאי גרמני. [539]
אוסקר לב Oscar Loew. 1844-1941. מדען גרמני; ממפתחי ענף הכימיה החקלאית. [540]
מנחם מנדל לוין Эммануил Борисович Левин. 1820-1913. מחלוצי ההשכלה ברוסיה; המזכיר הראשון של חברת "מפיצי השכלה"; סופר ומחנך. [541]
ליבוש לב Leopold Löw. 1811-1875. רב רפורמי ראשון בהונגריה; חוקר במדעי היהדות. [542]
עמנואל אברהם חיים לב Immanuel Löw. 1854-1944. רב קהילת סגד, הונגריה; בלשן, בוטניקאי, הסטוריון וחוקר במדעי היהדות. [543]
ג'ורג' הנרי לואיס George Henry Lewis. 1833-1911. משפטן בריטי ממוצא יהודי. [544]
לודביג לואיסון Ludwig Lewisohn. 1882-1955. סופר, חוקר ספרות ומתרגם יהודי ציוני בארצות הברית. [545]
דוד לובין David Lubin 1849-1919. סוחר, אגרונום וכלכלן; מייסד המכון הבינלאומי לחקלאות (International Institute of Agriculture), רומא. [546]
שמואל לובלינסקי Samuel Lublinski 1868-1910. סופר גרמני-יהודי. [547]
יצחק איזק לובצקי Eisic Lubetzky 1872-1921. מוסיקאי וסופר עברי. [548]
אוטו לוברש Otto Lubarsch. 1860-1933. פתולוג וחוקר רפואה גרמני. [549]
אמיל לודויג Emil Ludwig. 1881-1948. סופר ועתונאי גרמני. [550]
אברהם לודויפול Авраам Людвиполь. 1865-1921. עתונאי, עורך וסופר עברי; ממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון. [551]
אברהם אליהו לוברסקי Abraham Elijah Lubarsky. 1856-1920. מראשוני חובבי ציון באודיסה; ידידו הקרוב של אחד העם; ממייסדי אגודת "בני משה"; סוכן חברת "תה ויסוצקי" בארצות הברית; מייסד ההסתדרות העברית באמריקה. [552]
הינריך לוה Heinrich Loewe. 1869-1951. ספרן, עתונאי ועורך; מראשוני חובבי ציון בגרמניה; מנהל ספריית "שער ציון", תל אביב. [553]
לודויג לוה Ludwig Loewe. 1837-1886. תעשיין ויצרן כלי נשק; נדבן ומדינאי גרמני. [554]
קונרד לוה Konrad Löwe. 1856-1912. שחקן ומחזאי אוסטרי. [555]
איזידור לוטו Izydor Lotto. Изидор Лотто. 1840-1927. כנר, מלחין ופדגוג יהודי-פולני. [556]
רודולף לוטר Rudolph Lothar. 1865-1943. סופר, מחזאי, תסריטאי ומבקר אוסטרו-הונגרי ממוצא יהודי. [557]
אוטו לוי Otto Loewi 1873-1961. פרמקולוג וחוקר רפואה יהודי גקמני; חתן פרס נובל לרפואה בשנת 1936. [558]
אוריה פיליפס לוי Uria Phillips Levy. 1792-1862.קצין בצי של צבא ארצות הברית; מפקד כוחות הצבא האמריקניים בים התיכון. [559]
אלפרד לוי Alfred Lévy. 1840-1919. הרב הראשי ליהדות צרפת בין השנים 1907-1919. [560]
ארמנד לוי Armand Lévy. 1827-1891. סופר יהודי, מהפכן, הסטוריון; מזכירו של הסופר הפולני אדם מיצקביץ' (Adam Bernard Mickiewicz). פעל למען זכויות היהודים ברומניה. [561]
הרמן לוי Hermann Levi 1839-1900. מנצח ומלחין גרמני ממוצא יהודי. [562]
ישראל לוי Israël Lévi. 1856-1939. הרב הראשי ליהודי צרפת; חוקר במדעי היהדות. [563]
ישראל לוי Israel Lewy 1841-1917. רב וחוקר תלמוד. [564]
לואיז לוי Louise Lévi. [565]
לואיס אדוארד לוי Louis Edward Levy. 1846-1919. עתונאי, סופר, כימאי-ממציא, אסטרונום ופעיל בקהילה היהודית של ארצות הברית. [566]
מוריס לוי Maurice Loewy. 1833-1907. אסטרונום; מנהל מצפה הכוכבים של פריס. [567]
מישל לוי Michel Lévy. 1821-1875. מוציא לאור בצרפת; מייסד הוצאת Calmann-Lévy בפריס. [568]
מקס לוי Max Levy. 1857-1926. אדריכל ופוטו-כימאי בארצות הברית. [569]
צביה לובטקין Cywia Lubetkin. 1914-1978. ממנהיגי תנועת "החלוץ הצעיר" בפולין; אחת מן הלוחמות במרד גטו ורשה; ממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות. [570]
אליהו בן נחמיה לוין Eliyahu Levin. 1873-1917. סופר ומחנך עברי משכיל ברוסיה. [571]
סילבן לוי Sylvain Lévi 1863-1935. חוקר תרבות הודו; מזרחן וחוקר תרבויות המזרח הרחוק; נשיא חברת "כל ישראל חברים", חבר ועד הצירים. [572]
פאול לוי Paul Levi. 1883-1930. מנהיג המפלגה הקומוניסטית הגרמנית; חבר בית הנבחרים הגרמני. [573]
אנג'לו לוי ביאנקיני Angelo Levi Bianchini. 1877-1920. קצין צבא איטלקי; מנהיג ציוני. [574]
לוסין לוי בריל Lucien Lévy-Bruhl. 1857-1939. סוציולוג והוגה דעות צרפתי ממוצא יהודי. [575]
טוליו לוי צ'יויטה Tullio Levi-Civita. 1873-1941. מתימטיקאי איטלקי-יהודי; סייע לניסוח תורת היחסות הכללית על ידי אלברט אינשטיין. [576]
קספר לויס Caspar Levias. 1860-1934. בלשן עברי וחוקר במדעי היהדות; פעל בארצות הברית. [577]
יחזקאל לויט Ezekiel Leavitt. 1878-1945. משורר, סופר ומחנך עברי בארצות הברית. [578]
איסק איליץ' לויתן Исаак Ильич Левитан. 1860-1900. אמן יהודי; מגדולי צייריה של רוסיה במאה התשע עשרה. [579]
סולומון לויטן Solomon Levitan 1862-1940. סוחר; בנקאי; מנהל האוצר של מדינת ויסקונסין, ארצות הברית. [580]
אהרן לוין Aaron Lewin. 1880-1941. הרב הראשי של של קהילת רישא, פולין. [581]
אלתר לוין Alter Lewin. 1883-1934. סוכן ביטוח; סופר ומשורר עברי. [582]
פיליפ לוין Philip Levine 1900-1987. חוקר רפואה יהודי בארצות הברית. [583]
גאורג ריכרד לוין Georg Richard Lewin. 1820-1896. חוקר מחלות עור ומין בגרמניה. [584]
צבי הירש בן אריה ליב לוין Hirschel Levin. 1721-1800. רב הקהילה האשכנזית של לונדון; רב קהילת ברלין; פוסק, פרשן ומשורר עברי. [585]
יהודה ליב לוין Leon Lewin. 1844-1925. משורר וסופר עברי; מראשוני חובבי ציון ברוסיה. [586]
יהודה צבי לוין Yehuda Zvi Levin. 1852-1934. מחנך עברי; מחלוצי ספרות הילדים העברית. [587]
יהושע השל לוין 1814-1883. רב קהילת יהודי מזרח אירופה בפריס; פרשן, פוסק ומנהיג רוחני. [588]
לואיס לוין Louis Lewin. 1850-1929. פרמקולוג וחוקר רפואה גרמני. [589]
מוריץ לוין Moritz Levin. 1843-1914. רב הקהילה הרפורמית של ברלין. [590]
חיים צבי בן טודרוס לרנר Chaim Zvi Lerner. 1815-1889. מחנך, בלשן ומדקדק עברי; סופר ומתרגם משכיל ברוסיה. [591]
מרקו לוי בינקיני Marco Levi-Bianchini. 1875-1961. פסיכיאטר; מחלוצי הפסיכואנליזה באיטליה ומתרגם כתבי זיגמונד פרויד לאיטלקית. [592]
קרל לוין Carl Lewin. 1876-1930. חוקר מחלת הסרטן; ראש שירותי הרפואה של הקהילה היהודית בברלין (Poliklinik der jüdischen Gemeinde in Berlin). [593]
אוטו לפלד Otto Lehfeld. 1825-1885. שחקן תיאטרון גרמני. [594]
יחזקאל לוינשטיין 1884-1974. משגיח ומורה בישיבות מיר, קלצק ובישיבת פוניבז', בני ברק. [595]
שמריהו לוין Shmarya Levin. 1867-1935. סופר עברי ומנהיג ציוני. [596]
אויגן לוינה Eugen Leviné. 1883-1919. מנהיג קומוניסטי גרמני; מהפכן ממוצא יהודי-רוסי. [597]
יצחק בר לוינזון Исаак Бер Левинсон. 1788-1860. סופר עברי; מאבות תנועת ההשכלה ברוסיה. [598]
משה צבי לוינסון 1848-1910. ממייסדי פתח-תקוה. [599]
אלחנן ליב לוינסקי Эльханан Лейб Левинский. 1857-1910. סופר ומחנך עברי; מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה. [600]
הרי לוי לוסון ובסטר Harry Levy-Lawson Webster, 1st Viscount Burnham. 1862-1933. מדינאי ואיש ציבור יהודי אנגלי. [601]
רוזה לוקסמבורג Rosa Luxemburg 1871-1919. הוגת דעות ומנהיגה סוציאליסטית בפולין ובגרמניה; נרצחה בימי "מרד ספרטקוס" בברלין. [602]
אוגוסט לבלד August Lewald. 1792-1871. סופר, שחקן ומנהל תיאטראות בגרמניה. [603]
פני לבלד Fanny Lewald-Stahr 1811-1889. סופרת ממוצא יהודי בגרמניה; לוחמת למען שויון זכויות לנשים. [604]
אוגו לומברוזו Ugo Lombroso. 1877-1952. חוקר גוף האדם; ראש המחלקה לפיזיולוגיה באוניברסיטת גנואה. [605]
יעקב לונברג Jacob Loewenberg. 1856-1929. משורר; מנהל בית הספר היהודי לבנות בעיר המבורג, גרמניה. [606]
יהודה ליב לבנדה Лев Осипович Леванда. 1835-1888. סופר יהודי רוסי; מן הלוחמים למען ההשכלה ברוסיה. [607]
אברהם לבנדובסקי Abraham Lewandowsky. [608]
לואי לבנדובסקי Louis Lewandowski. 1821-1894. מלחין ומוסיקאי יהודי; מגדולי החזנים במאה התשע עשרה. [609]
אפרים אבא לונדון Ефим Семенович Лондон. Efim Semenovich London. 1868-1939. מדען יהודי סובייטי; חוקר גוף האדם, ביוכימאי ורדיו-ביולוג. [610]
וילהלם לונטל Wilhelm Loewenthal. 1850-1894. בקטריולוג ומדען באוניברסיטת לוזאן; מונה על ידי הברון מוריס דה הירש למנהל הראשון של המושבה היהודית בארגנטינה. [611]
אברהם משה לונץ Abraham Moses Luncz. 1854-1918. חוקר ארץ ישראל; מדפיס ומוציא לאור. [612]
יוסף לוינשטיין (רב) 1837-1924. רב קהילת סרוצק (סעראצק), פולין; מחבר הספר "דור ודור ודורשיו". [613]
נתן לבנשטין Natan Loewenstein. 1859-1929. משפטן ומדינאי יהודי בפולין; מראשי המתבוללים בגליציה; הסניגור הראשי במשפט שטייגר, לבוב. [614]
יואל דוד סטרשונסקי לוינזון Виленский Баалбесил. Joel David Loewenstein-Strashunsky. 1816-1850. חזן ומוסיקאי יהודי יליד וילנה. [615]
ברנהרד לבנשטין Bernhard Löwenstein. 1821-1899. רב רפורמי ומטיף בקהילת לבוב (למברג) ובקהילות אחרות באימפריה האוסטרו-הונגרית. [616]
חיים בן אריה ליב לונשטם Chaim Löwenstam. 1750-1836. רב קהילת ליווארדן (Leeuwarden), הולנד; מחבר ספר דרך חיים. [617]
מנחם מנדל לונשטם Emanuel Joachim Löwenstam. 1806-1845. רב ראשי לקהילת רוטרדם (Rotterdam), הולנד. [618]
שאול בן אריה ליב לונשטם Saul Löwenstam. 1717-1790. הרב הראשי לקהילת האשכנזים בהולנד. [619]
סבטינו לופז Sabatino Lopez. 1867-1951. מחזאי ומבקר ספרות יהודי איטלקי; חבר האקדמיה האיטלקית לאמנויות. [620]
אוהב גר לוצטו Filosseno Luzzatto. 1829-1854. בלשן, מזרחן וחוקר במדעי היהדות. [621]
שמואל דוד לוצטו Samuel David Luzzatto 1800-1865. אחד מאבות חכמת ישראל; הסטוריון, הוגה דעות, משורר ופרשן מקרא. [622]
לואיג'י לוצטי Luigi Luzzatti. 1841-1927. מדינאי, כלכלן וסופר איטלקי יהודי. [623]
אמיל לוקה Emil Lucka. 1877-1941. סופר אוסטרי ממוצא יהודי. [624]
פאולינה לוקה Pauline Lucca. 1841-1908. זמרת אופרה אוסטרית. [625]
סמואל בנדיקט לוקה Samuel Benedikt Lucka. 1803-1892. רופא ומשורר גרמני יהודי בפראג. [626]
יוליוס לנדסברגר Julius Landsberger. 1819-1890. רב ומלומד יהודי בגרמניה; מזרחן וחוקר במדעי היהדות. [627]
שמואל חיים לנדוי Shmuel Chaim Landau. 1892-1928. הוגה דעות ציוני דתי; ממנהיגי תנועת הפועל המזרחי. [628]
אוסקר לורטין Oscar Levertin. 1862-1906. משורר ומבקר ספרות יהודי בשבדיה. [629]
איזבלה לוריא Isabella Lourié Изабелла Лурье פסנתרנית ומוסיקאית בגרמניה; ממוצא יהודי-רוסי. [630]
חיים צבי לוריא Heimann Lorja. 1821-1878. ממבשרי הציונות בגרמניה. [631]
יוסף לוריא 1871-1937. מחנך עברי וסופר; ראש מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית. [632]
משה לוריא Моисей Лурье / Moshe Lourié 1824-1906. מגדולי התעשיינים באימפריה הצארית; מראשי הקהילה היהודית בעיר פינסק (ראו כאן) [633]
סופיה לוריא Sophie Lourié. 1892-1924. אמנית יהודייה. [634]
שלמה זלמן לוריא Соломон Залман Лурье. 1857-1908. רב מטעם בעיר קייב; מראשי התנועה הלאומית היהודית ברוסיה; סופר ומשורר. [635]
הירונימוס לורם Hieronymus Lorm. Heinrich Landesmann. 1821-1902. משורר והוגה דעות אוסטרי-יהודי; חרש-עיוור אשר פיתח שפת סימנים הנקראת על שמו. [636]
משה ברוך לזבניק Moshe Baruch Lazebnik. 1879-1956. סופר ומחנך עברי. [637]
ברנאר לזר Bernard Lazare. 1865-1903. סופר והוגה דעות יהודי בצרפת. [638]
שמעון מנחם לזר 1864-1932. סופר, מוציא לאור, עורך "המצפה" ועתונאי עברי בפולין. [639]
אדולף לצרוס Adolf Lazarus. 1867-1925. היסטולוג (חוקר מחלות דם) באוניברסיטת ברלין. [640]
אהרן יהודה לוין לצרוס Aaron Levin Lazarus. רב קהילת פילהן (Filehne); מתלמידיו של רבי עקיבא איגר; אביו של מוריץ לצרוס; נפטר בשנת 1874. [641]
אליעזר לצרוס Leyser Lazarus. 1820-1879. חוקר תלמוד; מנהל בית המדרש לרבנים בברסלאו. [642]
אמה לזרוס Emma Lazarus. 1849-1887. סופרת ומשוררת אמריקאית יהודיה. [643]
יעקב מאיר 1856-1939. הרב הראשי הספרדי לארץ ישראל. [644]
מקס מאירהוף Max Meyerhof. 1874-1945. רופא עיניים; הסטוריון וחוקר תולדות הרפואה והמדע; ממניחי היסוד לשירותי הרפואה המודרניים במצרים. [645]
אליהו מיטוס Eliyahu Meitus. 1892-1977. מתרגם ומשורר עברי. [646]
לאופולד מאיר Leopold Meyer. 1852-1918. גיניקולוג וחוקר רפואה באוניברסיטת קופנהגן, דנמרק. [647]
דוד ישראל מכט en:David Macht 1882-1961. פרמקולוג יהודי ומדען בארצות הברית; חוקר ספרות עברית. [648]
רוברט מאיר Robert Meyer. 1864-1948. חוקר מחלות נשים; פעל בגרמניה ובארצות הברית. [649]
שמואל מאיר Samuel Meyer. 1819-1882. רב מחוז הנובר, גרמניה. [650]
אוטו מאירהוף Otto Meyerhof. 1884-1951. חוקר ומדען יהודי גרמני; חתן פרס נובל לרפואה לשנת 1922. [651]
זיגפריד מאירוביץ Zigfrīds Anna Meierovics 1887-1925. מדינאי לטבי ממוצא יהודי; שר החוץ הראשון של הרפובליקה הלטבית וראש ממשלת לטביה. [652]
מנשה מאירוביץ Menashe Meirowitz. 1860-1949. אגרונום; חבר ביל"ו; מחלוצי היישוב העברי בארץ ישראל וממייסדי ראשון-לציון. [653]
אמיל מאירסון en:Émile Meyerson 1859-1933. הוגה דעות צרפתי יהודי; מראשי חברת יק"א. [654]
קארל מאיר פון מאירפלס de:Carl Mayer von Mayerfels 1825-1883. אספן וחוקר תולדות האמנות. [655]
דוד מגיד Давид Гиллариевич Маггид. 1862-1942. סופר עברי, הסטוריון, ביבליוגרף וחוקר במדעי היהדות. [656]
אדוארד מגנוס Eduard Magnus 1799-1872. אמן גרמני; מגדולי ציירי הדיוקנאות בגרמניה במאה התשע עשרה. [657]
מאיר מגנוס Meyer Magnus. 1805-1883. תעשיין ואיש ציבור יהודי בגרמניה. [658]
פאול וילהלם מגנוס Paul Wilhelm Magnus. 1844-1914. בוטניקאי ומדען גרמני. [659]
פיליפ מגנוס Philip Magnus. 1842-1933. מחנך יהודי בבריטניה; מראשי הקהילה היהודית של לונדון. [660]
יהודה ליב מגנס Judah Leon Magnes. 1877-1948. נשיא האוניברסיטה העברית בירושלים; הוגה דעות ומדינאי. [661]
חיים חזקיהו מדיני 1833-1905. מגדולי הרבנים במאה התשע עשרה; רב קהילת חברון. [662]
ולדימיר מדם Владимир Давидович Медем. Vladimir Medem. 1879-1923. מנהיג מפלגת הבונד; הוגה דעות יהודי סוציאליסטי. [663]
לאון שלמה מויסיב Leon Moisseiff 1872-1943. מהנדס יהודי יליד ריגה, לטביה; מגדולי מהנדסי הגשרים בעולם; פעל בעיקר בארצות הברית. [664]
ורנר מגנוס Werner Magnus. 1876-1942. בוטניקאי יהודי גרמני, חוקר מחלות צמחים באוניברסיטת ברלין; נספה בשואה. [665]
יהודה אריה ממודנה Leone Modena. 1571-1648. רב, חוקר ומלומד באיטליה. [666]
יוסף מוהליבר Иосиф Могилевер. 1872-1943. רב ומחנך ברוסיה ובארץ ישראל; מנהל הגמנסיה העברית "רחביה"' ירושלים. [667]
אויגן מוהצ'י Jenõ Mohácsi. 1886-1944. עתונאי, סופר ומתרגם יהודי בהונגריה; נספה בשואה. [668]
יוליוס מוזן Julius Mosen 1803-1867. סופר ומשורר גרמני ממוצא יהודי. [669]
שלמה מוזנטל en:Salomon Hermann Mosenthal 1821-1877. משורר ומחזאי יהודי גרמני. [670]
יוליוס מוזס Julius Moses. 1868-1942. רופא; מדינאי סוציאליסטי; סופר ומוציא לאור יהודי בגרמניה; נספה בשואה. [671]
קדיה מולודובסקי Kadia Molodowsky. 1894-1975. סופרת ומשוררת יידיש. [672]
יעקב מוזר Jacob Moser 1839-1922. תעשיין ונדבן יהודי אנגלי; ראש עיריית ברדפורד, אנגליה. [673]
משה מוזר Moses Moser. 1796-1838. מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגרמניה בראשית המאה התשע עשרה. [674]
פרנץ מולנר Ferenc Molnar. 1878-1952. סופר ומחזאי יהודי הונגרי. [675]
הרמן מולר Hermann Joseph Müller. 1890-1967. מדען וגנטיקאי יהודי אמריקאי; חתן פרס נובל לרפואה לשנת 1946. [676]
אלפרד מומברט Alfred Mombert 1872-1942. משורר יהודי גרמני. [677]
אדוין סמואל מונטגיו Edwin Samuel Montagu. 1879-1924. מדינאי יהודי בריטי; ליברלי; השר לענייני הודו. [678]
לואיס סמואל מונטגיו Louis Samuel Montagu, 2nd Baron Swaythling. 1869-1927. בנקאי ופעיל פוליטי בבריטניה; ממנהיגי הקהילה היהודית שם. [679]
ליליאן הלן מונטגיו Lilian Helen Montagu. 1873-1963. ממייסדות התנועה ליהדות ליברלית בבריטניה. [680]
סטיוארט אלברט סמואל מונטגיו Stuart Albert Samuel Montagu, 3rd Baron Swaythling. 1898-1990. קצין צבא ואיש עסקים יהודי בבריטניה. [681]
שמואל מונטגיו Samuel Montagu, 1st Baron Swaythling. 1832-1911. בנקאי יהודי באנגליה; מדינאי וחבר הפרלמנט הבריטי; ממייסדי בית הספר המקצועי הראשון בארץ ישראל של חברת כי"ח. [682]
פרנסיס אברהם מונטפיורי Sir Francis Abraham Montefiore, 1st Baronet. 1860-1935. מדינאי יהודי בבריטניה; יושב ראש הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית באנגליה. [683]
קלוד מונטפיורי Claude Joseph Goldsmid Montefiore. 1858-1938. הוגה דעות, סופר ונדבן יהודי אנגלי; נשיא ההתאחדות העולמית של התנועה ליהדות מתקדמת. [684]
דוד מוניס David Monies. 1812-1894. צייר דיוקנאות ואמן יהודי בדנמרק. [685]
פול מוני Paul Muni. 1895-1967. שחקן תיאטרון וקולנוע יהודי בארצות הברית. [686]
עזריאל בן אליהו מונק Esra Munk. 1867-1940. רב קהילת "עדת ישראל" בעיר ברלין. [687]
שלמה מונק Salomon Munk. 1805-1867. מזרחן יהודי וחוקר במדעי היהדות; מזכיר הוועד המרכזי של יהודי צרפת. [688]
ג'ון מונש Sir John Monash. 1865-1931. ממפקדי צבא אוסטרליה; נשיא ההסתדרות הציונית שם. [689]
סלומון מוס Salomon Moos. 1831-1895. חוקר מחלות האוזן באוניברסיטת היידלברג. [690]
שלמה מוסיוף Соломон Мусаев. 1852-1922. מראשי העדה הבוכרית בירושלים; סוחר ומלומד. [691]
מוריס מוסקוביץ Maurice Moscovitch. 1871-1940. שחקן קולנוע ותיאטרון יידיש; פעל בעיקר באנגליה, ארצות הברית ודרום אפריקה. [692]
בנציון מוסנזון Ben Zion Mosenson. 1878-1942. מראשי מערכת החינוך בארץ ישראל, בתקופת המנדט הבריטי; מנהל גימנסיה "הרצליה". [693]
סלמאן מוצפי 1900-1974. רב ומקובל; ראש ישיבת "בני ציון" בירושלים. [694]
אריה ליב מוצקין Leo Motzkin. 1867-1933. מתמטיקאי; ממנהיגי התנועה הציונית. [695]
א מוקדוני Alexander Mukdoni. 1878-1958. מבקר תיאטרון, מסאי וסופר יידיש; פעל בעיקר בארצות הברית. [696]
אברהם מוקטה לומברוזו דה מטוס Abraham Lumbroso de Mattos Mocatta. 1730-1800. בנקאי ונדבן; מראשי הקהילה היהודית-ספרדית באנגליה; סבו של משה מונטיפיורי. [697]
שלום בר מקסימון Shalom Baer Maximon. 1881-1933. סופר עברי וחוקר במדעי היהדות. [698]
פרדריק דוד מוקטה Frederic David Mocatta. 1828-1905. נשיא החברה ההסטורית היהודית באנגליה; נדבן ומלומד. [699]
אברהם מנחם מנדל מור Abraham Menahem Mendel Mohr. 1815-1868. מסופרי ההשכלה בגליציה במאה התשע עשרה. [700]
חריט יאן מולדר Gerrit Jan Mulder. 1802-1880. כימאי ומדען בהולנד. [701]
אברהם מורבסקי Abraham Morawski. 1886-1964. שחקן תיאטרון יידיש וסופר. [702]
פאול מורגן Paul Morgan 1886-1938. שחקן תיאטרון יהודי אוסטרי ומחבר מחזות זמר; מת במחנה הריכוז בוכנוולד. [703]
הנרי מורגנטאו Henry Morgenthau. 1856-1946. מדינאי ודיפלומט יהודי אמריקני; נדבן ופעיל בארגונים יהודיים שונים. [704]
הנרי מורגנטאו Henry Morgenthau. 1891-1967. שר האוצר של ארצות הברית; יושב ראש המגבית היהודית המאוחדת. [705]
יוליוס מורגנרוט Julius Morgenroth. 1871-1924. רופא בקטריולוג באוניברסיטת ברלין ובמכון רוברט קוך בברלין. [706]
אנדרי מורואה André Maurois. 1885-1967. סופר והיסטוריון יהודי צרפתי. [707]
לינה מורגנשטרן Lina Morgenstern. 1830-1909. סופרת ופעילה חברתית בגרמניה; מראשי התנועה לשחרור האישה. [708]
מרדכימורטרה הלוי Marco Mortara 1815-1894. רב קהילת מנטובה, איטליה; חוקר, הסטוריון, סופר ומתרגם. [709]
אריקה מוריני Erika Morini. Erica Morini. 1904-1995. כנרית יהודיה אוסטרית; מן המוסיקאיות הגדולות של המאה העשרים. [710]
שרי מוריס Chéri Maurice. Charles Maurice Schwartzenberger. 1805-1896. יהודי צרפתי; מייסד תיאטרון תאליה (Thalia Theater, Hamburg) בעיר המבורג, גרמניה. [711]
מנחם מבש"ן 1858-1944. סופר ומתרגם עברי; מראשי התנועה הציונית ברומניה. [712]
אלכסנדר מושקובסקי Alexander Moszkowski 1851-1934. סופר סאטירי גרמני ממוצא יהודי-פולני. [713]
מוריץ מושקובסקי Moritz Moszkowski 1854-1925. מוסיקאי יהודי גרמני; מלחין, פסנתרן ומנצח. [714]
יעקב מזא"ה Яков Исаевич Мазе. 1859-1924. הרב הראשי של מוסקבה; ממנהיגי יהדות רוסיה; נואם ופעיל ציוני. [715]
אהרן מאיר מזי"א Aharon Meir Mazie. 1858-1930. בלשן וסופר; מחלוצי הרפואה המודרנית בארץ ישראל. [716]
יוסף מזל Joseph Massel. 1850-1912. משורר, מתרגם עברי ופעיל בתנועה הציונית באנגליה. [717]
מצליח מאזוז Masliah Masous. 1912-1971. רב ודיין בקהילת ג'רבה ובקהילת תוניס; נרצח על ידי מתנקש מוסלמי. [718]
הנריטה מי Henriette May. 1862-1928. יהודייה משכילה ופעילה חברתית בגרמניה. [719]
זרח מיבוים Siegmund Maybaum. 1844-1919. רב רפורמי בעיר ברלין; חוקר במדעי היהדות. [720]
אליהו מידניק Илья Майданик. 1881-1904. סופר עברי ברוסיה. [721]
מיכל מידנסקי Михл Майданский 1825-1910. סוחר נכבד בעיר יקטרינוסלב, רוסיה; נדבן ופעיל ציבור; מראשוני חובבי ציון. [722]
לודביג מידנר Ludwig Meidner. 1884-1966. צייר אקספרסיוניסטי ואמן הדפס יהודי גרמני. [723]
יצחק מיו Isaac Meïo. Isaac May. [724]
בנימין זאב מיזל Wolf Aloys Meisel 1815-1867. רב קהילת פשט, הונגריה; דרשן וסופר. [725]
חיים אליעזר מושקאט 1851-1916. סופר ומתרגם עברי ברוסיה. [726]
חיים זאב מישל Wolf Michel. הרב חיים זאב וולף מישל - רב קהילת קמפולונג (Câmpulung Moldovenesc), רומניה. נפטר בשנת 1923. [727]
דב ברוש מיזלש Baer Meisels 1798-1870. רב קהילות ורשה וקרקוב; היהודי הראשון שנבחר כחבר בפרלמנט האוסטרי. [728]
אריך מיזם Erich Mühsam. 1878-1934. סופר ומשורר אנרכיסטי-סוציאליסטי יהודי בגרמניה; נרצח על ידי הנאצים. [729]
יהודה ליב מיזס Leib Mieses. 1798-1831. מראשוני המשכילים העבריים בגליציה. [730]
מאיר ירחמיאל מיזס Meyer Rachmiel Edler von Mises. 1801-1891. יושב ראש הקהילה היהודית בעיר למברג (לבוב). [731]
פביוס מיזס Fabius Mieses. 1824-1898. סופר ומשורר עברי, ממשכילי גליציה במאה התשע עשרה. [732]
חיים מיכל Heimann Joseph Michael. 1792-1846. ביבליוגרף עברי ומלומד משכיל בגרמניה. [733]
שלמה מיכאלס Соломон Михайлович Михоэлс. 1890-1948. מגדולי שחקני התיאטרון היהודים בעולם; מנהל התיאטרון הממלכתי היהודי במוסקבה. [734]
אלברט אברהם מיכלסון Albert Abraham Michelson. 1852-1931. פיסיקאי וממציא יהודי בארצות הברית; מגלה השיטה למדידת מהירות האור; חתן פרס נובל לפיסיקה לשנת 1907. [735]
דריוס מיו Darius Milhaud. 1892-1974. מלחין יהודי צרפתי. [736]
לאו מילצינר Leo Mielziner. 1869-1935. צייר דיוקנאות יהודי בארצות הברית. [737]
משה מילצינר Moses Mielziner. 1828-1903. רב רפורמי בארצות הברית; חוקר התלמוד. [738]
האנס מילר Hans Müller. 1882-1950. סופר, מחזאי ותסריטאי יהודי גרמני. [739]
דוד צבי מילר David Heinrich Müller. 1846-1912. מגדולי המזרחנים במאה התשע עשרה; חוקר המקרא. [740]
ארנסט מילר Ernst Müller. 1880-1954. הוגה דעות, פעיל ציוני, סופר ומתרגם יהודי אוסטרי. [741]
אניטה מילר-כהן Anitta Müller-Cohen. 1890-1962. מחנכת ופעילת ציבור; מייסדת מוסדות עזרה וסעד ליהודים באירופה ובארץ ישראל; נשיאת התאחדות עולי אוסטריה. [742]
שלמה מימון Salomon Maimon. 1753-1800. מגדולי הפילוסופים במאה השמונה עשרה. [743]
אנג'לו מוסו Angelo Mosso. 1846-1910. חוקר רפואה איטלקי. [744]
אדם מינכהימר Adam Münchheimer. 1830-1904. מלחין ומנצח פולני. [745]
הוגו מונסטרברג Hugo Münsterberg. 1863-1916. ממניחי היסוד לפסיכולוגיה שימושית. [746]
משה בן יהודה מינץ Moses Minz. 1750-1831. רב ופוסק בגליציה ובהונגריה. [747]
אברהם מנביץ' Абрам Аншелович Маневич. Abraham Manievich. 1881-1942. צייר יהודי רוסי; פעל באירופה ובארצות הברית. [748]
אוסקר מינקובסקי Oskar Minkowski. 1858-1931. חוקר רפואה יהודי באוניברסיטת ברסלאו. [749]
מיצ'יסלב מינקובסקי Mieczyslaw Minkowski. 1884-1972. נוירולוג יהודי פולני; פעל בעיקר באוניברסיטת ציריך. [750]
פנחס מינקובסקי Pinkhas Minkowsky. Пинхас Минковский. 1859-1924. חזן, מלחין ומוסיקאי יהודי ברוסיה ובארצות הברית. [751]
מוריס מינקובסקי Maurice Minowski. 1881-1930. צייר יהודי פולני; פעל בעיקר בגרמניה ובצרפת. [752]
חנה מנש Chana Mansch. [753]
רפאל מלדולה Raphael Meldola. 1849-1915. כימאי ואנטומולוג יהודי בריטי. [754]
צבי מלטר Henry Malter. 1867-1925. רב וחוקר במדעי היהדות. [755]
דורותאה מלכיור Dorothea Melchior. Dorothea Henriques. 1823-1885 אשת חברה בדנמרק במאה התשע עשרה; ידידתו הקרובה של הנס כריסטיאן אנדרסן; רעייתו של מוריץ גרשון מלכיאור. [756]
מוריץ גרשון מלכיור Moritz Gerson Melchior. 1816-1884. סוחר ואיל ספנות יהודי בדנמרק. [757]
קארל מלכיור Carl Melchior. 1871-1933. בנקאי יהודי גרמני; יועץ כלכלי בכיר לממשלת גרמניה. [758]
יוסף מלכין Joseph Malkin. 1884-1966. צ'לן ומוסיקאי יהודי רוסי בארצות הברית. [759]
שמואל משה מלמד Samuel Max Melamed. 1883-1938. סופר ועתונאי יהודי בגרמניה ובארצות הברית. [760]
דוד מלץ David Malz. 1872-1938. מראשוני חובבי ציון בגליציה. [761]
אלפרד מוריץ מונדברון מלצ'ט Alfred Moritz Mond, 1st Baron Melchett. 1868-1930. תעשיין ומדינאי יהודי בריטי; נדבן; מתומכי היישוב העברי בארץ ישראל. [762]
סמואל ג'ימס מלצר Samuel James Meltzer. 1851-1920. חוקר רפואה יהודי בארצות הברית. [763]
אדוארד מהלר Eduard Mahler 1857-1945. אסטרונום, מזרחן ומדען יהודי-הונגרי. [764]
ארתור מהלר Arthur Mahler. 1871-1916. מנהיג ציוני ומדינאי אוסטרי. [765]
גוסטב מהלר Gustav Mahler. 1860-1911. מלחין ומנצח יהודי אוסטרי. [766]
יעקב מלר Jacob Mehler. Copilius Pictor. [767]
פרנציסקה מן Franziska Mann. 1859-1927. סופרת יהודיה בגרמניה. [768]
יוליוס מנברג Julius Mannaberg. 1860-1941. חוקר רפואה יהודי אוסטרו-הונגרי באוניברסיטת וינה. [769]
לפיט בנדיקט מנדל Lafayette Benedict Mendel. 1872-1935. ביוכימאי אמריקני; נשיאו הראשון של המכון האמריקני לתזונה (The American Institute of Nutrition). [770]
עמנואל מנדל Emmanuel Mendel. 1839-1907. פסיכיאטר ונוירולוג יהודי בברלין; מדינאי ואיש ציבור. [771]
שמעון מנדל Simon Mandl. 1867-1924.רב קהילת Neu-Titschein וקהילת Kostel, מוראביה; חוקר במדעי היהדות. [772]
אריך מנדלסון Erich Mendelsohn. 1887-1953. אדריכל יהודי גרמני; פעל בגרמניה, בארץ ישראל ובארצות הברית. [773]
דורותאה מנדלסון פון שלגל Dorothea Mendelssohn Von Schlegel. 1764-1839. אשת חברה וסופרת ממוצא יהודי בגרמניה; בתו של משה מנדלסון. [774]
יוסף מנדלסון Joseph Mendelssohn. 1770-1848. בנקאי ונדבן יהודי בגרמניה; מחבר הביוגרפיה של אביו, משה מנדלסון. [775]
פרומט מנדלסון Fromet Mendelssohn. [776]
אלברכט מנדלסון-ברתולדי Albrecht Mendelssohn-Bartholdy. 1874-1936. משפטן גרמני וחוקר המשפט הבינלאומי; נכדו של פליכס מנדלסון-ברתולדי. [777]
אביגדור מנדלברג Авигдор Евсеевич Мандельберг. 1870-1944. רופא ברוסיה ובארץ ישראל; מייסד הליגה למלחמה בשחפת; מהפכן ופעיל בארגונים סוציאליסטיים שונים. [778]
פליקס מנדלסון-ברתולדי Felix Mendelssohn-Bartholdy. 1809-1847. מלחין, מנצח ופסנתרן גרמני ממוצא יהודי. [779]
קארל מנדלסון-ברתולדי Karl Mendelssohn-Bartholdy. Carl Wolfgang Paul Mendelssohn Bartholdy. 1838-1897. הסטוריון גרמני. [780]
שלמה מנדלקרן Solomon Mandelkern. Соломон Манделькерн 1846-1902. סופר, משורר ומתרגם עברי בן תקופת ההשכלה. [781]
מקס מנדלשטם Макс Емельянович Мандельштам. Max Mandelstamm. 1838-1912. רופא עיניים; מראשי התנועה הציונית ברוסיה; ציר בקונגרס הציוני הראשון. [782]
בנימין מנדלשטם Benjamin Mandelstamm. 1805-1886. סופר עברי ברוסיה; מן הלוחמים הקיצוניים להשכלה. [783]
קטול מנדס Catulle Mendès. 1841-1909. סופר ומשורר צרפתי ממוצא יהודי. [784]
חיים פרירה מנדס Henry Pereira Mendes. 1852-1937. רב העדה הספרדית במנצ'סטר ובניו-יורק. [785]
מרדכי צבי מאנה Mordechai Zvi Mane. 1859-1886. צייר; סופר ומשורר עברי. [786]
דוד מנהימר David Mannheimer. 1863-1919. רב אורתודוקסי בגרמניה. [787]
יצחק נח מנהימר Isaak Noah Mannheimer. 1793-1865. רב הקהילה הרפורמית בדנמרק; ממנהיגי הקהילה היהודית של וינה. [788]
יהודי מנוחין Yehudi Menuhin. 1916-1999. מגדולי הכנרים במאה העשרים. [789]
יצחק איגנץ מושלס Ignaz Moscheles. 1794-1870. פסנתרן, מלחין ומנצח יהודי יליד פראג. [790]
לאונור מיכאליס Leonor Michaelis. 1875-1949. ביוכימאי וחוקר רפואה יהודי; פעל בעיקר בגרמניה, יפן וארצות הברית. [791]
הרברט ישראל מרגוליס Herbert I. Margolis 1901-1984. פרופסור לרפואת שיניים באוניברסיטת הרווארד. [792]
מפנו מנחם עזריה 1548-1620. רב ופוסק; מגדולי המקובלים באיטליה. [793]
דניאלה מנין Daniele Manin. 1804-1857. מדינאי איטלקי, מראשי התנועה לאיחוד איטליה; נשיא הרפבוליקה של ונציה. [794]
פיליפ מנש Philipp Mansch. 1838-1890. מחלוצי המחקר הבלשני של שפת יידיש; משפטן ופעיל ציבור בקהילת יהודי לבוב. [795]
מנשה בן ישראל Menashe ben Yisrael. Menasseh ben Israel. 1604-1657. מייסד הדפוס העברי בהולנד; רב, מחבר והוגה דעות. [796]
אלפרד מסל Alfred Messel. 1853-1909. מגדולי האדריכלים הגרמנים בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים. [797]
צבי הירש מסלינסקי Zvi Hirsch Masliansky. 1856-1943. סגן נשיא ההסתדרות הציונית בארצות הברית; מטיף ועתונאי. [798]
יעקב מסנבלום Jacob Mesenblum. Яков Месенблюм. 1895-1933. אמן יהודי בליטא. [799]
נעמי מרכוס Noemis Marcus. [800]
פריצי מסרי Fritzi Massary. Friederike Massaryk. 1882-1969. שחקנית וזמרת סופרן יהודייה; פעלה בעיקר בגרמניה ובארצות הברית. [801]
נחום ליב נובופלנט Наум Лейб Новоплант. [802]
נחמיה אנטון נובל Nehemias Anton Nobel. 1871-1922. רב והוגה דעות בגרמניה; ממייסדי תנועת "המזרחי" ומאבות הציונות הדתית. [803]
יעקב מסטל Jacob Mestel. 1884-1958. סופר ומשורר; שחקן ובמאי תיאטרון יידיש בפולין ובארצות הברית. [804]
שמואל צבי מרגליות Samuel Hirsch Margulies. 1858-1922. רב קהילת פירנצה ומנהל בית המדרש לרבנים שם; חוקר במדעי היהדות. [805]
יולי אוסיפוביץ' מרטוב Юлий Осипович Мартов. Лев Мартов. 1873-1923. מהפכן יהודי רוסי; מנהיג המנשביקים. [806]
אהרן מסקין Aharon Meskin. 1898-1974. שחקן תיאטרון "הבימה", קריין ואמן במה; מגדולי שחקני התיאטרון העברי. [807]
אדולף ברנהרד מרקס Adolf Bernhard Marx. 1795-1866. מלחין ומוסיקאי גרמני ממוצא יהודי. [808]
חיים זאב מרגליות 1840-1911. עתונאי, הסטוריון וסופר עברי משכיל ברוסיה. [809]
יוסף בן אהרן מסינג Joseph Messing. 1812-1892. רב ומחבר בגרמניה. [810]
דוד וולף מרקס David Woolf Marks. 1811-1909. מנהיג היהדות הרפורמית בבריטניה; חוקר ספרות עברית וסופר. [811]
אוסקר מרמורק Oskar Marmorek. 1863-1909. אדריכל יהודי אוסטרו-הונגרי; ידידו של הרצל ומראשי ההסתדרות הציונית העולמית. [812]
איזידור מרמורק Isidor Marmorek. 1870-1906. משפטן ומנהיג ציוני באוסטריה. [813]
אלכסנדר מרמורק Alexandre Marmorek. 1865-1923. בקטריולוג וחוקר במכון פסטר, פריס; נשיא הפדרציה הציונית של צרפת. [814]
ארתור מרקוביץ' Artur Markowicz. 1872-1934. צייר יהודי בפולין. [815]
משה מרקוביץ' Mojsze Markowicz. 1855-1937. סנדלר; סופר וביבליוגרף. [816]
אדולף מרקוזה Adolf Marcuse. 1860-1930. אסטרונום יהודי גרמני. [817]
יצחק דב בר מרקון Isaak Markon. 1875-1949. ביבליוגרף, הסטוריון וחוקר הקראים. [818]
אהרן מרקוס Ahron Marcus. 1843-1916. הוגה דעות יהודי חסידי בפולין; מתומכי הציונות בראשיתה. [819]
ארנסט מרקוס Ernst Marcus. 1856-1928. משפטן והוגה דעות יהודי גרמני. [820]
זיגפריד מרקוס Siegfried Marcus. 1831-1898. ממציא יהודי אוסטרי; מממציאי המכונית. [821]
דוד מרקוס David Daniel Marcus. 1901-1948. קצין צבא אמריקני; מפקד חזית ירושלים במלחמת השחרור. [822]
מרים מארקל-מוזסזון Miriam Markel-Mosessohn.Miriam Mosessohn ‏ 1841-1920. סופרת עבריה משכילה; מחלוצות ספרות הנשים העברית. [823]
יצחק בן סעיד נתן Isaac Said Nathan. [824]
סמיון נדסון Семен Яковлевич Надсон. 1862-1887. משורר רוסי. [825]
אברהם נויבאואר Adolf Neubauer. 1831-1907. ביבליוגרף ומזרחן. [826]
מקס נויבורגר Max Neuburger. 1868-1955. ראש המכון לתולדות הרפואה בעיר וינה; רופא והסטוריון של הרפואה. [827]
קארל נויברג Carl Neuberg. 1877-1956. מגדולי הביוכימאים במאה העשרים; פעל בגרמניה, ארצות הברית וארץ ישראל. [828]
איזידור נוימן Isidor Neumann. 1832-1906. דרמטולוג אוסטרי; מנהל בית החולים למחלות עור בעיר וינה, ומגדולי המומחים לריפוי מחלת העגבת. [829]
אלפרד ניומן Alfred Neumann. 1895-1952. סופר ומחזאי יהודי גרמני. [830]
אנג'לו נוימן Angelo Neumann. 1838-1910. זמר אופרה גרמני; מנהל בית האופרה של פראג. [831]
הינריך נוימן Heinrich Neumann. 1873-1939. חוקר מחלות אף-אוזן גרון באוניברסיטת וינה ובניו יורק. [832]
חיים שמעון ניהויזן Neuhausen, Simon A. 1872-1943. אספן ספרים; ביבליוגרף; חוקר קבלה ומקרא; פעל בעיקר בארצות הברית. [833]
נפתלי הירץ יהודה נימנוביץ' Нафтали Герц Нейманович. 1843-1898. עתונאי, סופר עברי ומחנך ברוסיה. [834]
דוד נימרק David Neumark. 1866-1924. סופר עברי והוגה דעות; חוקר תולדות הפילוסופיה. [835]
אוטו נוירט (אנ'). 1882-1945. פילוסוף של המדע, כלכלן וסוציולוג; פעל באוסטריה ובבריטניה. [836]
אלן נוישטטר Ellen Neustädter. [837]
יוליאן מק Julian William Mack. 1866-1943. שופט עליון בארצות הברית; יושב ראש ההסתדרות הציונית באמריקה. [838]
יעקב צבי מקלנבורג Yaacov Zvi Meklenburg. 1785-1865. פרשן המקרא; רב קהילת קניגסברג. [839]
אוטו מרבורג (אנ'). 1874-1948. נוירולוג וחוקר רפואה יהודי; פעל בעיקר באוסטריה ובארצות הברית. [840]
מקס מרגולס (אנ'). 1856-1920. מזכיר המכון המרכזי למטאורולוגיה, וינה. יוצר המטאורולוגיה התיאורטית המודרנית. [841]
אליעזר מרגולין Eliezer Margolin. Лазарь Маркович Марголин. 1875-1944. קצין בצבא האוסטרלי; מפקד "הגדוד הראשון ליהודה". [842]
ארנולד מרגולין Арнольд Давидович Марголин. Arnold Davidovich Margolin. 1877-1956. משפטן, הסטוריון ומדינאי יהודי רוסי; נשיא בית המשפט העליון של הרפובליקה האוקראינית לאחר מהפכת 1917; מפרקליטיו של מנדל בייליס. [843]
אוסיפ קונסטנטינוביץ' נוטוביץ' (אנ') 1849-1914. עתונאי, מוציא לאור, מחזאי וסופר רוסי. [844]
מרטין נוטמן Martin Nothmann. 1894-1978. רופא יהודי בגרמניה ובארצות הברית; מנהל בית החולים של הקהילה היהודית בעיר לייפציג. [845]
אברהם מפו Abraham Mapu 1807-1867. סופר עברי; מחלוצי הספרות העברית החדשה. [846]
ישראל מץ (אנ'). 1869-1950. תעשיין יהודי בארצות הברית; נדבן ומייסד קרנות למחקר וספרות עברית. [847]
איליה מצ'ניקוב Илья Ильич Мечников. 1845-1916. זואולוג ובקטריולוג רוסי; חתן פרס נובל לרפואה לשנת 1908. [848]
לאופולד נויבל Leopold von Neuwall 1810-1867. משפטן ומדינאי; חבר בית הנבחרים בפרנקפורט ע"נ מיין. [849]
אריה נבון Arie Navon. 1909-1996. צייר, מאייר וקריקטוריסט ישראלי. [850]
ארנו נדל de:Arno Nadel 1878-1943:מוסיקאי, משורר וצייר יהודי בגרמניה; נספה בשואה באושוויץ. [851]
הירש דוד נומברג Hersh David Nomberg. 1876-1927. פובליציסט, סופר ומשורר יידיש בפולין; חבר בית הנבחרים הפולני. [852]
ארתור נוסבאום en:Arthur Nussbaum 1877-1964. משפטן וחוקר משפט בינלאומי באוניברסיטת ברלין ובאוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. [853]
אריה נישול Arye Neuschul 1857-1928. פרנס הקהילה היהודית של וילנה ומראשוני חובבי ציון שם; ממשתתפי הקונגרס הציוני הראשון וחבר אגודת "בני משה". [854]
אלפרד נוסיג Alfred Nossig ‏. 1864-1943. סופר ומחזאי, פסל, מוסיקאי; מראשוני התנועה הציונית; נספה בגטו ורשה. [855]
מקסה נורדאו Maxa Nordau 1897-1991. ציירת וסופרת; בתו של מקס נורדאו. [856]
אדוארד נורדן Eduard Norden. 1868-1941. חוקר הספרות הקלאסית ובלשן יהודי גרמני. [857]

לדעת מומחים, קיימים בעולם כ־90,000 כתבי יד שנכתבו באות העברית. אוסף הספרייה הלאומית כולל כ־8000 מהם, לצד 2500 כתבי יד בשפה הערבית וכ־800 כתבי יד בשפות אחרות.

לצד כתבי היד הפיזיים, מפעילה הספרייה (החל משנות ה־50) את המכון לתצלומי כתבי יד עבריים. המכון קיבל על עצמו לאסוף עותקי מיקרופילם של כל כתבי היד העבריים המצויים באוספים ציבוריים ופרטיים ברחבי הארץ והעולם. נכון להיום, מכיל אוסף המכון מעל 76,000 סלילי מיקרופילם של כתבי יד ואלפי סריקות דיגיטליות, אשר יחד מייצגים למעלה מ־90% מכתבי היד העבריים הידועים – כולם זמינים לשימושם של חוקרים ומתעניינים.

בין כתבי היד החשובים המצויים בספרייה הלאומית: פירוש המשנה של הרמב"ם, בכתב ידו, כתבי יד תיאולוגים של אייזיק ניוטון, ועוד עשרות כתבי יד מוסלמיים נדירים ביופיים ובחשיבותם.
אוסף הקרטוגרפיה ע"ש ערן לאור.

מפות של ירושלים

[עריכת קוד מקור]

הספרייה הלאומית שחררה כמאתיים מפות של ירושלים לויקישתוף. לרגל השחרור אנחנו מקיימים אירוע עריכה, של שיבוץ התמונות בערכים וכתיבת ערכים חדשים. פרטים נוספים ראו בויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/גלאם/הספרייה הלאומית/אירועים/אירוע עריכה לכבוד העלאת מפות ירושלים דצמבר 2015

על האוסף

[עריכת קוד מקור]

אוסף הקרטוגרפיה, אשר נחשב אחד החשובים בעולם בתחומו, כולל מפות עתיקות (החל מן המאה ה-15), אטלסים עתיקים, ספרי מסעות, וכן ספרי גאוגרפיה היסטורית, ספרי קודש וספרי עיון הכוללים מפות.

לצד מפות עתיקות מרחבי העולם, ליבת האוסף כוללת כ-1500 מפות עתיקות של ירושלים וארץ ישראל, וכן מפות מודרניות של מדינת ישראל וערים בה לפני ואחרי הקמתה.

בין היתר מצויות באוסף 56 מפות עתיקות של פרס, הקדומה שבהן משנת 1486, ו-17 מפות מקוריות פרי עטו של הקרטוגרף אברהם יעקב ברוור.

מפות נבחרות

[עריכת קוד מקור]

איילת רובין, מנהלת האוסף, בחרה מתוך האוסף את המפות הבולטות ביותר - חלקן ראויות לערך בפני עצמן, וחלקן ראויות לשילוב בתוך ערכים אחרים, שמומלץ להתחיל מהן (אם כי ניתן לבחור כל מפה אחרת שמופיעה באתר הספרייה):

מפות חשובות שגם קשורות לאוסף לאור שכבר יש ערך עליהן בוויקיפדיה

[עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור]
רבות מהמפות באוסף עברו דיגיטיזציה, וניתן לגשת אליהן דרך האתר אוסף לאור

רשימת ערכים הנוגעים לספרייה הלאומית עצמה.


מכונים ומפעלים

[עריכת קוד מקור]

היסטוריה של הספרייה

[עריכת קוד מקור]
מנהלי הספרייה

אוצרות הספרייה

[עריכת קוד מקור]

כתבתי כאן רק דברים הראויים לערך בפני עצמם, או להיכלל כחלק חשוב מערך אחר. דניאל צבי • שיחה 15:48, כ"ו בכסלו ה'תשע"ב (22.12.11)

אירועים מתוכננים

[עריכת קוד מקור]

ארועים שהתקיימו ב-2024

[עריכת קוד מקור]

ארועים שהתקיימו ב-2023

[עריכת קוד מקור]

ארועים שהתקיימו ב-2022

[עריכת קוד מקור]

אירועים שהתקיימו ב-2021

[עריכת קוד מקור]

אירועים שהתקיימו ב-2020

[עריכת קוד מקור]

אירועים שהתקיימו ב-2019

[עריכת קוד מקור]

אירועים שהתקיימו ב-2018

[עריכת קוד מקור]

אירועים שהתקיימו ב-2017

[עריכת קוד מקור]

אירועים שהתקיימו ב-2016

[עריכת קוד מקור]

אירועים שהתקיימו ב-2015

[עריכת קוד מקור]

אירועים שהתקיימו ב-2014

[עריכת קוד מקור]
וראו ארכיון השנים הקודמות.
הפידבק שלכם חשוב לנו!
אנא עזרו לנו להשתפר - הציעו רעיונות ושתפו אותנו בחוויות אישיות שהיו לכם במסגרת הפרויקט.

הדף הזה מוקדש לאנקדוטות,הגיגים וסיפורים מיוחדים מתוך מסע הגלאם המרגש של ויקיפדי הבית שלנו בנבכי הספרייה הלאומית. אתם מוזמנים לעקוב אחריו.. :)

יומנה של דריה

[עריכת קוד מקור]

מאי 2014

[עריכת קוד מקור]
  • 08 במאי 2014 - חלפו שבועיים ראשונים מאז מונתי על ידי הספריה להיות ויקיפדית הבית. העברנו סדנא לקהל הרחב בתחילת החודש בעזרת צוות נפלא של ויקיפדים (ובראשם דרור שהעביר את ההרצאה). במפגש נכחו כשלושים אנשים. אנחנו מתכננים מפגשים נוספים, כמו גם מפגשי תרגול. בינתיים אנחנו מקבלים המון פניות של אנשים בנוגע לויקיפדיה.
אני חושבת שזאת התחלה טובה.National Library of Israel - שיחה 22:33, 8 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
  • 15 במאי 2014 הספריה ארחה כחמישים חיילים מחטיבת המחקר של צה"ל על מנת להכיר את אוספי הספריה וכדי ללמוד עוד על ויקיפדיה ועל ממשק של ויקי. החיילים (אשר נבחרו בקפידה) נהנו, התעניינו ולמדו הרבה. נערכו ארבעה קבוצות דיון בנקודות בהם ויקיפדיה יכולה לשתף בניסיון, כיצד למשוך אנשים לשתופי פעולה, כיצד מתמודדים עם סוגיות זכויות יוצרים, כיצד מטפלים במיקור המונים וסוגיות של ביטחון שדה. הקבוצות הונחו על ידי ויקיפדים ותיקים שיכולו לשתף מתוך הניסיון העשיר שלהם. היום היה הצלחה גדולה. National Library of Israel - שיחה 19:17, 15 במאי 2014 (IDT)[תגובה]
  • 27 ביולי 2014- עבר כחודשיים מאז שהתחלתי לעבוד. בזמן הזה העלתי כמאה פריטים לויקיפדיה במסגרות השונות. חנכתי את פרוייקט החינוך, ואת אוסף הכתובות שלנו בויקיפדיה עצמה. ערכנו יחד עם מתנדבי העמותה שלוש סדנאות לקהל ואנחנו צפויים לערוך עוד. ערכתי שעות קבלה בספריה ונענתי לפניות של ויקיפדים בכל מני תחומים. הגעתי לסיור של אלף מילים בשרונה, הייתי בפיקניק ליומולדת, והייתי בישיבת הוועד של העמותה. כמו כן אירחנו בספריה את אנסויה וגרפילד והראנו להם את ההתקדמות שלנו. אני חושבת שאנחנו עושים עבודה טובה. דריה- הספריה הלאומית של ישראל - שיחה 12:21, 27 ביולי 2014 (IDT)[תגובה]

יומנו של דרור

[עריכת קוד מקור]

יוני 2013

[עריכת קוד מקור]
  • 13 ביוני 2013 - יום ראשון לפרויקט שיתוף הפעולה עם הספרייה הלאומית "take two". היום נבחר בשל היותו באמצע (לייתר דיוק בשלהי) שבוע הספר העברי, ומה יכול להיות יותר מתאים מאשר לחוג את שבוע הספר העברי באירוע בספרייה הלאומית? התחלנו בהרצאה על ויקיפדיה לעובדי הספריה המעוניינים לכתוב בוויקיפדיה. הסדנא, שנמשכה כארבע שעות, כללה הסבר כללי על ויקיפדיה והסבר פרטני מעשי כיצד עורכים. בסדנא נכחו 12 מעובדי הספרייה.
לאחר הסדנא קיימנו סיור לציבור הרחב מאחורי הקלעים בספרייה. בסיור נכחו 30 משתפפים אשר נהנו לבקר באוסף המפות על שם ערן לאור, במרתפי הספריה, וראו כמה מוצגים מדהימים.
לאחר הסיור, שני הרצתה למשתתפים מהציבור הרחב על ויקיפדיה (בהרצאה נכחו כ-30 איש) ובמקביל נערך מרתון עריכה בנושא ספרים וסופרים עבריים (כיאה לשבוע הספר).
יום רב אירועים ומעייף ביותר, אבל נראה לי דרך נאותה לחוג את שבוע הספר. דרור - שיחה

יולי 2013

[עריכת קוד מקור]

עיינו גם בפורטל

פורטל הספרייה הלאומית הוא שער לכל הנושאים הקשורים בספרייה הלאומית שבירושלים. הפורטל מציג את ההיסטוריה של הספרייה, וכן של מוצגים נדירים ומיוחדים המצויים באוספי הספרייה.

בעת כתיבת ערכים קורה לי לפעמים שאני מחפש מקורות, אסמכתאות, מידע נוסף, ורוצה לבדוק את נשוא הערך שאני כותב בספרים שאינם מצויים בספריית ביתי. הבעיה היא שאירועים אלה קורים בשעת לילה מאוחרת, וברור שגם בשעות היום אין לי באמת גישה לדלפק ייעץ של ספריה (מה לעשות... עובדים...).
על מנת ליתן מענה לבעיה זו, שכנעתי את מחלקת הייעץ של הספרייה הלאומית לפתוח דלפק ייעץ וירטואלי עבור ויקיפדים (וגם עבור הציבור הרחב, אבל עדיפות תינתן בשלב הראשון לוויקיפדים).
בדלפק ייעץ זה יוכלו הוויקיפדים לשאול כל שאלה אותה יכלו לשאול בדלפק הייעץ האמיתי של הספרייה (החל מ"איפה נמצאת הקפיטריה" וכלה ב"אילו ספרים נכתבו על המצור על ירושלים בתש"ח בשפה האנגלית").
המענה לשאלות יינתן על ידי ספרני הייעץ של הספרייה, כאשר הם התחייבו לענות בתוך חמישי ימי עבודה לכל שאלה.
מלאכת השיכנוע היתה קלה, שכן עובדי הדלפק מאד מעריכים את ויקיפדיה ורוצים לתרום לה מידיעותיהם הרבות, ומניסיונם.
החלק הקשה באמת היה להחליט אם כותבים "הייעץ" בשני "י" או ב"י" אחת (יש כלל הכפלת "י" עיצורית או משהו). התלבטנו ארוכות בשאלה זו, ואף שאלנו שני בלשנים - אחד של הספרייה ואחד של ויקיפדיה. חשבתי ללכת ולשאול בדלפק עצמו, אבל כיצד אפשר למצוא את דלפק הייעץ אם לא יודעים אם זה ייעץ או יעץ. הגענו למבוי סתום בנושא זה וחששתי שהרעיון יכשל.
לבסוף ראש מחלקת הייעץ הציע פיתרון - לדלפק קוראים גם "מרכז המידע" - וכך מצאנו את הדלפק אשר הפנו אותי לארון המילונים של הספרייה. בארון היו שלושה מילונים. באחד המילה לא הופיעה, בשנייה כן אך בלי יידוע, ובשלישית נכתבה המילה עם ניקוד כך שזה לא עזר. מזל שמצאתי גם ספר על כללי כתיב מלא, אשר הסביר שלא מכפילים יוד עיצורית אחרי ה הידוע או אותיות בכל"ם ובא לציון גואל וניתן היה לפתוח את הדלפק לקהילת הכותבים. דרור - שיחה
  • 10 ביולי 2013 - יום מרגש ביותר בספרייה הלאומית. בפגישות עם מחלקת החינוך של הספרייה הוצג לי אוסף מדהים - אוסף עמנואל הרוסי של תמונות מתקופת שלהי המנדט הבריטי וקום המדינה. חלק מהתמונות כה מרשימות שלא הרשתי לעובדי הספריה לצאת מהחדר בטרם הם למדו להפעיל את הקומוניסט ולהעלות את התמונות לויקי שיתוף.
תמונות באמת מרשימות. התחלנו בלהעלות ארבע מהם, והשאר (כמה מאות תמונות מדהימות) יועלו בהמשך הפרוייקט. להלן התמונות להנאתכם.
  • שלט מעשה ידי שי עגנון - מבקש שמירת השבת ליד ביתו
    שלט מעשה ידי שי עגנון - מבקש שמירת השבת ליד ביתו
  • עוצר בתל אביב לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד, חיילים בריטיים.
    עוצר בתל אביב לאחר הפיצוץ במלון המלך דוד, חיילים בריטיים.
  • חדר הפוך בקיבוץ יגור לאחר השבת השחורה.
    חדר הפוך בקיבוץ יגור לאחר השבת השחורה.
  • תצלום מאוגוסט 1939 בו נראים אניית המעפילים "פאריטה" בחוף תל אביב. ותושבים הצופים מהחוף במעפילים המורדים מהאנייה.
    תצלום מאוגוסט 1939 בו נראים אניית המעפילים "פאריטה" בחוף תל אביב. ותושבים הצופים מהחוף במעפילים המורדים מהאנייה.
  • תצלום מאוגוסט 1939 בו נראים אניית המעפילים "פאריטה" בחוף תל אביב. ותושבים הצופים מהחוף במעפילים המורדים מהאנייה. המעפילים מועלים על ידי בריטים לאוטובוסים בדרך למעצר
    תצלום מאוגוסט 1939 בו נראים אניית המעפילים "פאריטה" בחוף תל אביב. ותושבים הצופים מהחוף במעפילים המורדים מהאנייה. המעפילים מועלים על ידי בריטים לאוטובוסים בדרך למעצר
בנוסף גיליתי עוד כמה אוספים מרשימים של תמונות מתקופת ראשית המדינה, בעיקר מתקופות של בחירות, שגם עליהם כמובן אין זכויות יוצרים וניתן להעלותם לויקישיתוף. דרור - שיחה
  • 18 ביולי 2013 - היום המשכתי לעבור על אוספי מחלקת החינוך של הספרייה. עברתי על כ-500 קבצים, מהם כ-100 חופשיים שניתן להעלותם לויקיפדיה. עיקר היום הוקדש למציאת הכספים ורישום המידע על הקבצים על מנת לאפשר טעינתם לאתר ויקישיתוף. הקבצים שכבר הספקתי לטעון הם:

תצלום של מחזור רקום מראשית המאה הקודמת:

תמונות מכיבוש ירושלים על ידי הבריטים:

תצלומים היסטוריים של הכותל המערבי:

תצלומים היסטוריים של תל אביב:

חומה ומגדל בעין השופט:

נוטרים :

תצלומים ממלחמת העולם הראשונה מארץ ישראל:

  • יחידת פרשים עות'מנית במלחה"ע הראשונה מסתערת בחזית ארץ ישראל
    יחידת פרשים עות'מנית במלחה"ע הראשונה מסתערת בחזית ארץ ישראל
  • חיילים בחפירות בחזית ארץ ישראל - מלחה"ע הראשונה
    חיילים בחפירות בחזית ארץ ישראל - מלחה"ע הראשונה
  • חיילים עות'מנים עם מכונת ירייה
    חיילים עות'מנים עם מכונת ירייה
  • חיילים בריטים צועדים לתוך ירושלים
    חיילים בריטים צועדים לתוך ירושלים
  • חיילים אוסטרליים צועדים לתוך ירושלים
    חיילים אוסטרליים צועדים לתוך ירושלים
  • יחידת ארטילריה עותמנית בארץ ישראל
    יחידת ארטילריה עותמנית בארץ ישראל
  • יחידת ארטילריה בריטית
    יחידת ארטילריה בריטית
  • יחידת פרשים אוסטרלים בירושלים
    יחידת פרשים אוסטרלים בירושלים
  • תותח עותמני נגד מטוסים
    תותח עותמני נגד מטוסים
  • יחידת פרשים עות'מנית רכובה על גמלים
    יחידת פרשים עות'מנית רכובה על גמלים
  • מטוס גרמני
    מטוס גרמני
  • חיילי הצבא העות'מני בארץ ישראל
    חיילי הצבא העות'מני בארץ ישראל
  • יחידת פרשים דרוזים מתנדבים במלחה"ע הראשונה
    יחידת פרשים דרוזים מתנדבים במלחה"ע הראשונה

תצלומים מתוך הספר The River Jordan - Pictorial and Descriptive:

  • 23 ביולי 2013 - היום נערכה הרצאה על ויקיפדיה לאנשי מחלקת הייעץ של הספרייה, במסגרתה סיפרתי להם כיצד ויקיפדיה עובדת. בנוסף, נערכו מספר פגישות עבודה עם אנשי הספרייה בנושאים שונים.

בשל קשיים טכניים, לא יכולתי היום להעלות קבצים רבים נוספים.

העלתי גירסא מוקטנת של מפה אחת, ובעקבותיה גם נכתבו מספר ערכים ובהם: היינריך בונטינג, מפת בונטינג, מפת נולין, מפת דה-פייר ורשימות על המקדש היהודי.

אוגוסט 2013

[עריכת קוד מקור]
  • 1 באוגוסט - המשכתי לעבור על קבצי מחלקת החינוך של הספרייה, למפות את סטטוס זכויות היוצרים של קבצים אלה (נושא מאד מסובך, הכולל מחקר אודות שנת פטירה של כותבים ומאיירים, וכן בירור במצב זכויות ארכיונים שונים) והעלתי בעיקר תמונות העוסקות בחגים, וכן מספר ספרים היסטוריים ובהם, ספר המתאר את המושבה חדרה בשנת 1926:

מפה משנת 1845 מעשה ידי ג'ון רפקין:

כרזות ומוצגים העוסקים בטו בשבט:

וכרזה לנשף חנוכה:

וכן שתי הגדות לפסח ייחודיות - הגדת פרחי מאת הלל פרחי בשלמותה:

והגדה נדירה מטוניס בערבית באותיות ערביות, גם היא בשלמותה:

  • 14 באוגוסט - היום נערכה סדנת עריכה לעובדי הספרייה הלאומית. בסדנא השתתפו שישה עובדים. במהלך הסדנא נכתב הערך מפת בריידנבאך והועלתה המפה לוויקישיתוף:
  • 22 באוגוסט - עיקר העבודה היום היה הכנות לסדנא בשבוע הבא, בדיקת מצב זכויות היוצרים בתמונות רבות (שלצערי, מטעמים חוזיים עדיין לא ניתן להעלות אותן לוויקיפדיה, אבל עובדים על זה עם הצוות המשפטי של הספרייה), וכן העלתי שני ספרים נדירים בשלמותם (קובץ PDF של הספר, וכן צילום של כל דף ודף, על מנת לאפשר הצגה של דפים ספציפיים בערכים - ובסך הכל 1,178 קבצים):
  • סידור תפילה יהודי בעברית ובשפת מהרתי
כל קבצי העמודים
  • הספר "על ההבל והאי וודאות באמנות ובמדעים" בלטינית ובתרגום לאנגלית.
כל קבצי העמודים
  • 28 באוגוסט - היום נערכה סדנת עריכה לציבור בספריה הלאומית. הסדנא התמקדה בהעלאת תמונות לויקישיתוף, והגיעו אליה כ-30 משתתפים מהציבור שלא ערכו בוויקיפדיה בעבר, וכ-10 ויקיפדים חונכים. כמו כן הגיעו 10 ארגזי פיצות באדיבות הספרייה הלאומית. לצורך הסדנא עמלה המחלקה המשפטית של הספריה ופעלה לאפשור העלאת מספר רב של קבצים נדירים ממלחמת השחרור - בסך הכל 109 קבצים, אותם ניתן לראות כאן.

בנוסף העלנו מספר גלויות "שנה טובה" משלהי המאה ה-19:

כמו כן נערכה פגישה עם ארכיון הצליל הלאומי, והחלנו בשיתוף פעולה. במסגרת שיתוף פעולה זה, ולכבוד הימים הנוראים, העלנו מספר רב של קטעי תפילות לויקישתוף לכבוד ראש השנה והימים הנוראים:

  • אדון הסליחות בנוסח חאלבי
  • אחות קטנה נוסח ספרדי פורטוגזי
  • שיחו לאימי נוסח יוון
  • שיחו לאימי בלדינו
  • תפילת תקיעה בשופר נוסח אשכנז
  • תפילת יום כיפור בשפת געז
  • כל נדרי נוסח אשכנז
  • כל נדרי נוסח אשכנזי
  • כל נדרי נוסח מרוקאי
  • כל נדרי נוסח ספרדי ירושלמי
  • כל נדרי לפי מנהג בני איטליה
  • אבינו מלכנו בנוסח רפורמי
  • ונתנה תוקף בנוסח אשכנז
  • היום תאמצנו בנוסח רפורמי
  • אל נורא עלילה נוסח עיראק
  • אל נורא עלילה נוסח יוון

ספטמבר 2013

[עריכת קוד מקור]

11 בספטמבר - תחילת שנה חדשה בספרייה הלאומית. לצערי קצת ברגל שמאל. התחלתי את היום ב"שעת קבלה" לויקיפדים חדשים שהשתתפו בסדנת העריכה והתקשו בעריכה. לאחר של כשעה מענה על שאלות, תכננתי להמשיך ולהעלות קבצים ובהם תצלומים ממלחמת העצמאות ובעיקר קבצי קול לכבוד חגי תשרי. ואני אומר "תכננתי" - כמאמר הפתגם "אנשים מתכננים ואלוהים צוחק" (ביידיש זה נשמע יותר טוב); התברר לי כי בשל בעיה בירוקרטית, נחסמה גישתי למחשבי הספריה, ואיני יכול להתחבר בכלל (וגם לא להזמין ספרים). כאשר ניסיתי לברר אם הבעיה תיפטר בקרוב, הוצע לי פשוט לקחת יום חופשי וללכת הביתה.

כפי שאמר ביאליק "לֹא-יִבְרַח אִישׁ כָּמוֹנִי!" ובמקום זה ניסיתי לעשות את המיטב בלי אינטרנט (מזל שהבאתי במקרה את ה-ipad שלי ויכולתי לכתוב ולשלוח אימליים. וכידוע לכם, אני די מאותגר, אז לא, אני לא מסוגל לערוך בוויקיפדיה מה-ipad).
ולכן קיימתי מספר רב של פגישות עבודה -
  • פגישה עם מחלקת קשרי הציבור של הספרייה, ושיחות עם המשרד לענייני גימלאים, במטרה לקדם פרוייקט הדרכה לאזרחים ותיקים מייד לאחר החגים - דבר לא קל לאור השיפוצים בספרייה. בסוף, עם הרבה רצון טוב מצד עובדי הספרייה אכן הצלחנו לתאם סדנת עריכה לאזרחים ותיקים שתתקיים בחודש אוקטובר (חודש הגימלאים בישראל).
  • פגישה נוספת לקידום פרוייקט במסגרתו יתקיים אחת לחודש, במועד קבוע (יום השישי הראשון של כל חודש), "שעת קבלה של ויקיפדיה" - סדנא לציבור ומענה על שאלות. נקבע מועד ראשוני לפיילוט לפרוייקט זה - ב-3 בינואר.
  • פגישה עם ראש מחלקת החינוך - הצגת שיתוף הפעולה ומחשבות על כיווני התפתחות הפרוייקט.
  • פגישות בנוגע לקידום WLM באמצעות אמצעי הפרסום של הספריה.
  • והכי חשובה - פגישה על ד"ר רחל יולקיס, אוצרת אוסף האיסלאם והמזרח התיכון, במסגרתה עברנו על מוצגים חשובים באוסף, והוכנה תוכנית במסגרתה נבחרה 20 מוצגים עיקריים, ואלה יועלו לוויקיפדיה ויכתבו ערכים אודותיהם.
לסיכום - יום פורה מאד על אף הקשיים.

אוקטובר 2013

[עריכת קוד מקור]

9 באוקטובר - "אחרי החגים" הגיעו, ועימם החזרה לעבודה בספרייה הלאומית. מאחר וסיימנו חופשת חג ארוכה, הגעתי למסקנה כי זה המועד להתחיל ולהתכונן לחופשת החג הבאה - היא חופשת הפסח כמובן. לצורך זה עברתי על קבצי האודיו של הספרייה הלאומית בנושא זה, ונבחרו 17 קבצים חופשיים שניתן להעלותם לוויקיפדיה, מהם הצלחתי להעלות ארבעה קבצים:

  • תנו רבנן בברייתא בריך הוא רחמנא, שרה: רבקה ברנר, הוקלט ברעננה, ישראל, בערב פסח תש"ע
  • חד גדיא, מבצע יוסף אלבז, ירושלים, 19.4.1973. מושר בעברית ובערבית מרוקאית
  • אסדר תכא למלכתא ומלכא, פיוט בכורדית לפסח, שר בנימין אבידני, 7.5.1948
  • איינס... ווער ווייס וואס איז איינס - פיוט לפסח ביידיש, שר אהרון גלצר, מקליט שמעון שכטר, פילדלפיה ארצות הברית, ראשית שנות ה-50
אחד הקבצים היה הפיוט "תנו תנו רבנן" שלא היכרתי קודם לכן (ולכן גם נכתב הערך).
בנוסף, ובעזרתו של אומנות שתרגם את הערך רשימות על המקדש היהודי לאנגלית (Notes on the Jewish Temple) ובעקבות התרגום כתב היד בשלמותו הועלה לויקישיתוף:

15 באוקטובר - בהמשך לעבודתי בשבוע שעבר, ולתמת החגים, המשכתי לעבור על קבצי התפילות והפיוטים באוסף קבצי הקול של הספרייה הלאומית (קבצי קול חסרים ביותר בוויקיפדיה בכלל ובוויקיפדיה העברית בפרט, ומעטים קבצי הקול החופשיים באינטרנט, ומעטים מתוכם קבצי הפיוט והתפילה היהודיים). עברתי על כ-200 קבצים, ומהם בחרתי 100 קבצים שלדעתי אין עליהם זכויות יוצרים, ומבצעיהם ויתרו על זכויות המבצעים. אני תקווה שבמהלך השבועות הקרובים אעלה את כולם לוויקישיתוף. בין הקבצים שהועלו היום הם פיוטים נוספים לפסח:

  • פסח אויף דער נאכט צו דעם ערשטן סדר - פיוט ביידיש, שר שמחה רבקובסי
  • מה נשתנה - ביידיש ובעברית לסירוגין, הוקלט ב-8 ביולי 1990, שר שנדור זלמנוביץ
  • יה שלח אורו, פיוט בליל שביעי ושמיני של פסח, קודם הערבית, נוסח ספרדי, הוקלט 4 באוגוסט 1970
  • גאט האט <האט השם יתברך> אראפגעשיקט א ביימעלע, מכונה גם בארעלעך ווילן ניט פאלן,שרה דורה וסרמן, מונטריאו קנדה 1955
  • אחד מי יודע, נוסח ספרדי, תל אביב, בית משפחת אליהו, 1966
  • מה <מי> אספרה <אדברה, אספר, יזמר, יספר, נדבר> (ווער קען זאגן <זינגען, ציילן, רעדן> וואס... באטייט),שרה בלצ'ה וולקן, ניו יורק 1966
  • ים ליבשה נהפכו מצולים, נוסח אשכנז, שר מרדכי בן יצחק ברויר, הוקלט באולפן הפונותיקה בירושלים, 4 באוגוסט 2003
  • חסל סידור פסח, נוסח אשכנז, שרים בנימין הרטמן ויצחק אונגר, הוקלט בבני ברק בבית משפחת אונגר, ב-25 באפריל 1978
  • אדיר הוא יבנה ביתו בקרוב, נוסח אשכנז, הוקלט בבני ברק במהלך טיש חסידי, בית מדרש בוהוש, חול המועד פסח, תשע"א 2011
הפיוטים הוזנו לגלריות המציגות פיוט נבחר הן בפורטל היהדות, והן בפורטל הספרייה הלאומית.
בנוסף, ובעזרתו של אומנות תורגם הערך מפת דה פייר לאנגלית (De-Pierre Map).

30 באוקטובר - בהמשך לעבודתי בשבוע שעבר, ולתמת החגים, המשכתי לעבור על קבצי התפילות והפיוטים באוסף קבצי הקול של הספרייה הלאומית, והפעם בדגש על פיוטי ל"ג בעומר. בנוסף נערכה פגישת עבודה עם הספרייה ותוכננו האירועים לחודשים הקרובים, וכן החלנו בעבודת תכנון האירועים לחודשים ינואר - יוני בשנה הבאה.

  • ספירת העומר, נוסח גליציה, פולין, מושר על ידי מר קלעי, הוקלט בירושלים, 1952
  • ספירת העומר, נוסח מרוקו, טנג'יר, מושר על ידי חיים כהן, הוקלט בטנג'יר, תחילת שנות ה-60
  • מירון, ניגון לל"ג בעומר, נוסח ברסלב, שרים: ד. ברגשטיין, י.ד. רובינשטיין, א. אקשטיין, הוקלט בבני ברק, ישיבת חסידי ברסלב, 1967
  • מירון, ניגון לל"ג בעומר, נוסח ויז'ניץ, מנגנים: מ. ברלין, ב. ברזבסקי, א. חשין (קלרניתות), א. סגל (תוף), ר. רוזנטל (מצלתיים), הוקלט במירון, ל"ג בעומר, תשכ"ח (1968)
  • אפתח פי ברינה, פיוט לל"ג בעומר, נוסח ג'רבה, 1968
  • בר יוחאי, פיוט לל"ג בעומר, נוסח טוניס, שר: נתן כהן, 1966
  • בר יוחאי, פיוט לל"ג בעומר, נוסח יוון חלקיס, שר: מנשה כהן, חלקיס, 1970
  • בר יוחאי, פיוט לל"ג בעומר, נוסח עיראק (כורדיסטאן), שר: נחמיה חוצ'ה, ירושלים, 1971
הפיוטים הוזנו לגלריות המציגות פיוט נבחר הן בפורטל היהדות, והן בפורטל הספרייה הלאומית.
בנוסף, ובעזרתו של אומנות תורגם הערך מפת נולין לאנגלית (Nolin Map), והועלה קובץ המפה:

נובמבר 2013

[עריכת קוד מקור]

6 בנובמבר - עברתי על אוסף כתבי היד העבריים הדיגיטליים של הספרייה (1,200 כתבי יד) ובחרתי מהם 150 שניתן להעלות לויקיפדיה (בעלי עניין אנציקלופדי). בנוסף נכתבו הערכים כנען כפי שנשלטה הן בימי אברהם הן בתקופת ישראל עם התחנות והאומות הגובלות בה, ג'ון ספיד וחלוקת ארץ ישראל לגבולותיה והועלו קבצי המפות:

13 בנובמבר - היום השתתפתי בכנס אווה מינרווה במכון ואן ליר שעוסק בנושא מורשת דיגיטלית, ושמעתי הרצאות בנושא תוכניות הספרייה הלאומית לקצירת האינטרנט הישראלי; עתידם של ספרים דיגיטליים וכן על תוכנית האופנה של יורופיאנה. בין לבין ניהלתי כמה פגישות עבודה עם אנשי הספרייה. לאחר הכנס שבתי לספרייה והעלתי 5 ספרים, ובסך הכל 555 קבצים.

20 בנובמבר - היום התקיימה סדנת עריכה לבית הספר הנגיד בהרצליה. בסדנה - כיתה ח' - נכחו 30 תלמידים שכתבו 11 ערכים חדשים, ובהם: סמוש, אתגר הכישורים של ה-NBA, אגם מניארה, חבר, מפת דרך אמת, עורקיק, ברנדון רוג'רס, תא שערה, מאקארנה, מעגל ריסים, אנדרו סקוט (שחקן) (ועוד ערכים רבים שעבודתם לא הושלמה בסדנא, ונכתבו בטיוטות המשתמשים).

25 בנובמבר - נכתבו הערכים מפה של ירושלים וסביבותיה הקרובות, מפת ון דה ולדה וספר (מיצב). המפות הועלו בעקבות כתיבת הערכים:

וכן הועלו, באיכות גבוהה, קבצי מפת דרך אמת לאור הערך שנכתב בשבוע שעבר:

וכן, הועלו קבצי קול לכבוד החנוכה:

  • ברכות הדלקת נר חנוכה, מנהג אשכנז, בית הכנסת חב"ד, העיר העתיקה, ירושלים.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, מנהג אשכנז, טקס הדלקת נר חנוכה בבית הכנסת הגדול בתל אביב בשנת 1956 בביצוע החזן משה הרשטיק ובליווי מקהלת בית הכנסת הגדול.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, טקסי הדלקת נרות בחצרות חסידות סאטמר. בהקלטה משנת 1972 ברכת הדלקת נרות חנוכה מפי האדמו"ר מסאטמר. אחריה שירה בקנון של הניגון "הנרות הללו" בהשתתפות ערנית של ילדי הקהילה.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, טקסי הדלקת נרות בחצרות חסידות סאטמר. בהקלטה משנת 1972 שירה בקנון של הניגון "הנרות הללו" בהשתתפות של ילדי הקהילה.
  • ברכת הדלקת נרות, הקלטה משנת 1976 מבית הכנסת של חסידי ויז'ניץ בבני ברק.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, נוסח יהודי בוכרה.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, נוסח יהודי מרוקו.
  • ברכות הדלקת נר חנוכה, נוסח יהודי אמסטרדם.

דצמבר 2013

[עריכת קוד מקור]
  • חודש דצמבר אופיין בכך שברובו הייתי חולה, ובחלק מהימים שבהם יכולתי להגיע לספרייה, סופת השלגים מנעה זאת ממנו. בכל זאת בוצעו מספר פעולות בפרוייקט ובהם - שתי סדנאות עומק לעובדי הספרייה בהם למדו העובדים ללמד את ויקיפדיה לציבור ולהשתתף בסדנאות עריכה כוויקיפדים חונכים, וכן נערך ניסוי בסדנא מרוכזת לציבור, מתוך כוונה שסדנא זו תתקיים אחת לחודש במועד קבוע (יום שישי, הראשון בכל חודש). הסדנא היתה מוצלחת ביותר.
בנוסף הועלו בחודש זה 202 תמונות (של הגדת רוטשילד ושל העיר יפו מראשית המאה ה-20).

יומנו של דניאל צבי

[עריכת קוד מקור]
  • 31 בינואר 2012 - סוף סוף השתחרר קצת ה"פקק" של בירור זכויות היוצרים, וברגעים אלו ממש אני עובר על הרשימה ובורר כמה עשרות תמונות שברור שאין איתן בעיה. השאר יגיעו בטפטוף הרבה יותר איטי, וחלקם לא יגיעו בכלל. מה לעשות - אלוי פשוט נחכה עד שייגמר השעון של הזכויות? זה באמת מבאס שאי אפשר להתשמש בתמונה הנפלאה של אברהם יערי בחדר עבודתו (לפחות לא לפני 2015), אבל צריך להסתכל על חצי הכוס שמלאה בתמונות. דניאל צבי • שיחה 10:50, ז' בשבט ה'תשע"ב (31.01.12)
  • 6 בפברואר 2012 - לאחר קריסה טוטאלית של רשת המחשבים ספרייה שבוע שעבר (בדיוק באמצע ההעלאה), סיימתי היום סוף סוך את העלאת התמונות מתוך הרישמה הזו. בינתיים כבר נוספו עוד כמה ערכים שצריך להעלות את תמונותיהם, אבל את זה אני משאיר למחר. התחלתי לתרגם את דף הפרוייקט לאנגלית (הגיע הזמן באמת), אני צריך להתכונן להרצאה מחר בפני עובדי הספרייה (נרשמו 20 - רצו להירשם פי שתיים, אבל נגמר המקום) ולסיור מחרתיים. מזל שאין עכשיו תקופת מבחנים באוניברסיטה - או שבעצם? טוב, חייב לרוץ - נתראה מחר. דניאל צבי • שיחה 15:50, י"ג בשבט ה'תשע"ב (6.02.12)
  • 6 במרץ 2012 - שוואו - המון זמן לא כתבתי כאן... בכל מקרה, בינתיים הספקנו כבר להעלות המון תמונות מאוסף שבדרון (שאר הפרוייקטים כרגע קצת תקועים, אבל אנחנו עובדים על שחרור הפקק). היום סיימתי לערוך את התרגום על הערך של שבדרון עצמו (Avraham Sharon), והעתקתי מהמחשב של הספרייה למחשב האישי את שאר התמונות - מעכשיו, אם אני לא מצליח להירדם בשתיים בלילה - אני יכול להעלות תמונות מהבית (בהנחה שהטכנאי של בזק אי פעם יגיע)! דניאל צבי • שיחה 13:11, י"ב באדר ה'תשע"ב (6.03.12)
  • 13 במרץ 2012 - בשעה טובה ומוצלחת, אנחנו כבר לא פרוייקט של אוסף אחד, יש לנו עכשיו גם את שבדרון וגם את לאור! חוץ מזה - התחלנו לתכנן את מרתון העריכה (דברים אשכרה מתחילים לזוז פה). דניאל צבי • שיחה 18:43, י"ט באדר ה'תשע"ב (13.03.12)

ערכים שנכתבו עד כה

[עריכת קוד מקור]

תמונות שהועלו

[עריכת קוד מקור]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ויקיפדיה:מיזמי_ויקיפדיה/גלאם/הספרייה_הלאומית&oldid=36762946"