קדיש סילמן

קדיש סילמן
	קדיש יהודה סילמן
לידה	28 בנובמבר 1880; חנוכה תרמ"א,; ליטא
פטירה	13 בנובמבר 1937 (בגיל 56); ט' בכסלו תרצ"ח; ירושלים
לאום	יהודי
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
עיסוק	סופר, בלשן, מתרגם, מורה ופעיל ציוני
שפות היצירה	עברית, אידיש
סוגה	שירה, פרוזה

קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים. ממייסדי תל אביב ושכונת בית הכרם בירושלים.

תולדות חייו

סילמן נולד בעיירה בוטרימאנצ'י שבליטא. למד בישיבת סלובודקה, ובנוסף למד לימודים כלליים ובהם עברית, שאותהּ גם לימד בחשאי את חבריו ללימודים. הוא הוציא לאור שבועון בשם "הקול". עם תום לימודיו, לימד בבית הספר העברי בווילנה, "יהודיה". בשנת 1899 החל לפרסם סיפורים ומאמרים בעיתון "המליץ". ב-11 בפברואר 1903 מספר עיתון "הצפירה" בהתרגשות רבה על נשף חנוכה מיוחד במינו שיזמו חברי ועד החדר העברי בהומל (פלך מוהילוב) ובו הוצג החיזיון "יהודה המכבי" שחיבר אחד ממורי החדר לייב סילמן והוצג בעברית. במחזה נכחו כשלוש מאות איש מהעיר וסביבותיה. בשנת 1905 נשא לאשה את אסתר כהן, בת עיירתו.

בשנת 1907 עלה סילמן לארץ ישראל, לבדו. רק בשנת 1909 הצטרפו אליו אשתו אסתר ובתם ימימה (בארץ ישראל נולדו לבני הזוג ארבעה ילדים נוספים). הוא השתקע ביפו, ולימד בבית הספר לנערות של יחיאל יחיאלי.

ב-1909 הייתה משפחת סילמן אחת מ־66 המשפחות שחברו לאגודת אחוזת בית להקמת העיר תל אביב. סילמן הגריל את המגרש ברחוב ליליינבלום 30.

בהמשך מכר סילמן את ביתו ועבר לירושלים, שם היה בין מייסדי הגימנסיה העברית רחביה, לימד עברית ב"בצלאל" ("הצבי" 12 באפריל 1910) ומראשי "ועד העברית" בעת מלחמת השפות. לאחר מכן עבר לחיפה ולימד בבית הספר הריאלי העברי. ב-1923 שב לירושלים, והיה בין מייסדי שכונת בית הכרם. סילמן, שהיה זה שהעניק לשכונה את שמהּ, כיהן כיו"ר ועדת התרבות של השכונה. הוא נשא נאומים והרצאות שזכו להצלחה רבה. ביתו בבית הכרם היה בית-ועד לסופרים ומשוררים רבים, ובהם חיים נחמן ביאליק, ר' בנימין, ש"י עגנון, אורי צבי גרינברג, יהושע ייבין, דוד תדהר ואחרים. באותן שנים לימד תנ"ך ודקדוק בגימנסיה ברחביה, כפי שמתארת תלמידתו שולמית לסקוב:

"תנ"ך ודקדוק היה מלמד אותנו קדיש יהודה סילמן... מראהו היה כשל כדור ממש: גוץ, מגודל כרס, ראש עגול מאד ונטול שיער. כל אימת שהיינו מסיימים ספר מן התנ"ך היינו חוגגים אתו מסיבת סיום, שעיקרה פיצוחים ואבטיחים. חובב גדול של חגיגות אלה היה סילמן... המסיבות רבו מאד כמובן כאשר למדנו את תרי עשר, כמעט מסיבה לשיעור. בכל זאת אחטא לאמת אם לא אומר שסילמן הקנה לנו משהו בדקדוק."

— שולמית לסקוב, לפנים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, בני ברק 2010 עמ' 80

סילמן היה נשיא לשכת בונים חופשיים רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי) בירושלים. פרסם מאמרים רבים, חיבר ותירגם הרבה שירים עממיים, פרסם חוברות ועיתונים מסוגים שונים "אספקלריה", "סנסנים", חיבר מחזות לילדים ובהם "מגילת אסתר" בהצגת "אהל", הוציא ספרי לימוד לעברית, היה סופרו הקבוע של עיתון "הדואר" ועוד.^[1]

גם אסתר רעייתו עסקה בענייני ציבור והייתה פעילה בוועדת התרבות של בית-הכרם ובבית העם בירושלים, היא הייתה מחלוצות המאבק לזכויות האישה ולהקניית הלשון העברית.

קדיש סילמן נפטר בירושלים בט' בכסלו תרצ"ח (1937) ונטמן בהר הזיתים. בזמן השלטון הירדני חולל קברו ועקבותיו אבדו. סמטת "מעלות קדיש סילמן" בשכונת בית הכרם בירושלים מנציחה את זכרו.

בניו ובנותיו היו: ימימה קדרי - אשת הסופר שרגא קדרי, אברהם סילמן, הלשונאי ראובן סיון, פיוטה פלשנר והמורה שולמית בסוק - אשת המשורר משה בסוק.

יצירתו

קדיש יהודה סילמן פרסם מחזות, קובצי סיפורים ושירים, וספרי לשון ולימוד השפה העברית. כמה משיריו ידועים עד היום, רובם הולחנו על ידי חנינא קרצ'בסקי, כגון "כשהרבי אלימלך", "פז כולה רז כולה" (מילים והאזנה), (תרגום לשירי עם ביידיש), "להנהלה הציונית", "אם יעזור לנו אלוהינו", "שם שועלים יש", ו"משה בתיבה".

היה חבר מערכת "הארץ" ו"דואר היום", ערך את "הארץ לילדים" יחד עם יעקב פיכמן וכתב סיפורים, שירים, מאמרים וטורים הומוריסטים בעיתונים אלה ובכתבי עת אחרים בארץ ומחוצה לה. כמו כן היה הכתב הארצישראלי של ה"ניו יורק פוסט" במשך כעשרים שנה. הוא כתב תחת שמות עט רבים, ובהם: ליבבתיני, מקסימי, מרניני, אשנב, בן שמון, רבי קלונימוס, רס"י, בן אש, שמשון השני, הדוד, ד.י. אברבנאל ועוד.

לקראת חגים פרסם כתב עת הומוריסטי בשם "ליהודים" ובו בין היתר פורסמו המחזות הקצרים "החשמונאים הקטנים", "מגילת אסתר" (מתוכו השיר "שושנת יעקב צהלה ושמחה", בהלחנת ידידיה אדמון), "ויהי בימי אחשורוש" ו"מרדכי והמן". כן הוציא בירושלים שבועון ספרותי בשם "אספקלריה". במסגרת זו חידש את המילה "תשבץ".

ארכיונו מופקד במכון גנזים - ארכיון הסופרות והסופרים בישראל, אשר בבית אריאלה בתל אביב^[2].

ספריו

סיפורים

סנסנים: שנים עשר ספורים, ירושלים: "תרבות", תרפ"ט.

שירים

לכו נרננה: שבעים שירי-עם משירת הגולה וארץ-ישראל, ירושלים: [חמו"ל], תרפ"ח-1928 – תרגומים לשירי עם ביידיש ופזמונים מקוריים בעברית
שירים לעם, ירושלים: סנונית, תרע"א.
אם יעזר לנו אלהינו: שיר לעם, ירושלים: סנונית, תרפ"ב.
ברגני וחלוץ עני: זמר לעם, ירושלים: לכו נרננה, תרפ"ז.
פז כלה, : לחן עם, עיבוד : גיל אלדמע.^[3]
כי ראשי אניחה לי, עיבוד גיל אלדמע ,.^[4]
עשרה ציונים, : עממי חסידי, עיבוד גיל אלדמע.

מחזות

מגלת אסתר: קומדיה בשלש מערכות, בשבע תמונות (הסצנרי: משה הלוי), [תל אביב]: [חמו"ל], תר"ץ.
מרדכי והמן: חיזיון לילדים בשלש תמונות, [תל אביב?]: [חמו"ל], [תש"-?].
ויהי בימי אחשורוש: בליל מסורת ומודרניות... מחזות וחמר למחזות, תל אביב: ליהודים, תרפ"ט.

מתרגומיו

דוד פינסקי, המשיח האילם: דרמה בשלש מערכות (עברית על ידי ק"י סילמן), יפו : מ' שהם, תרפ"ה-1925.
יעקב גורדין, האלהים, האדם והשטן, חיזיון בארבע מערכות ופרולוג (עברית על ידי ר’ קלונימוס [קדיש יהודה סילמן]), ירושלים: סנונית, תרע"ה-1915.
יעקב גורדין, אלישע בן אבויה: חיזיון בארבע מערכות (עברית על ידי ר’ קלונימוס [קדיש יהודה סילמן]), ירושלים: סנונית, תרע"ו-1916.
מ"ד ריבקין, דם ודין: סיפור מימי עלילת הדם בוליזש (תרגם והתקין לבני הנעורים: ק"י סילמן), תל אביב: דביר, תרצ"ג-1933.

ראו גם

מייסדי תל אביב

לקריאה נוספת

נורית גוברין, "כרך בחולות: על סיפורי תל אביב הראשונים, במלאת מאה שנה לייסודה של אחוזת בית" [ובהם גם על סיפוריו של סילמן], גג, 13 (2006), עמ' 124–145.
נורית גוברין, דבש מסלע - מחקרים בספרות ארץ־ישראל, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1989, הפרק "'עצב ציוני אמיתי' - ק"ל סילמן", עמ' 187–206 והפרק "'חיינו' - עיתון קצר ימים", עמ' 207–229.
גצל קרסל, "מלחמת השפות בראי הסאטירה", הוצאת דבר, 16 במרץ 1963.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קדיש סילמן בוויקישיתוף

כתבי קדיש סילמן בפרויקט בן-יהודה
קדיש סילמן, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
מילים לשירים של קדיש סילמן, באתר "שירונט"
האזנה לשירי קדיש סלימן, באתר זמרשת
אסתר וקדיש יהודה סילמן באתר מייסדי תל אביב
קדיש סילמן, באתר זמרשת
קדיש סילמן, באתר שירונט
קדיש סילמן, באתר MusicBrainz (באנגלית)
קדיש סילמן, דף שער בספרייה הלאומית
קדיש סילמן, בלקסיקון הספרות העברית החדשה

הערות שוליים

^ קדיש יהודה סילמן, דבר, 14 בנובמבר 1937
^ סילמן, קדיש יהודה, מס. בעל ארכיון 115, באתר מכון גנזים ע"ש אשר ברש
^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, פריט 875, "פז כלה", (תווים), 4 קולות, לחן עממי, יוצר : קדיש יהודה סילמן, עיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B.
^ אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "כי ראשי אניחה לי", (תווים), 2 קולות, נגינה וזמרה, יוצר : קדיש יהודה סילמן, מתרגם מיידיש ועיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B.

[דבר-1] קדיש יהודה סילמן, דבר, 14 בנובמבר 1937

[2] סילמן, קדיש יהודה, מס. בעל ארכיון 115, באתר מכון גנזים ע"ש אשר ברש

[3] אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, פריט 875, "פז כלה", (תווים), 4 קולות, לחן עממי, יוצר : קדיש יהודה סילמן, עיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B.

[4] אתר הספרייה הלאומית, ערך : גיל אלדמע, "כי ראשי אניחה לי", (תווים), 2 קולות, נגינה וזמרה, יוצר : קדיש יהודה סילמן, מתרגם מיידיש ועיבוד אלדמע גיל, ארכיון, סדרה B.

[1]

[2]

[3]

[4]