שמעון מנחם לזר
 | |
| לידה |
22 בדצמבר 1864 פשמישל, האימפריה האוסטרית  |
|---|---|
| פטירה |
12 באוגוסט 1932 (בגיל 67) קרקוב, הרפובליקה הפולנית השנייה |
| מדינה |
האימפריה האוסטרו-הונגרית, פולין |
| שפות היצירה |
פולנית, עברית |
  | |
שמעון מנחם לזר (22 בדצמבר 1864 - 12 באוגוסט 1932) היה חוקר מקרא, עיתונאי ועורך עברי. לזר היה מעורב בכתיבה ובעריכה בעיתונים עבריים רבים, והיה בין הכותבים המרכזיים בתחומי חקר המקרא, ספרות ואקטואליה בעיתונות העברית של זמנו.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שמעון מנחם לזר נולד בשנת 1864 בעיירה פשמישל שבחבל גליציה. הוא קיבל חינוך מסורתי, ושקד במיוחד על לימודי מקרא ומדרש. לאחר נישואיו עסק במסחר, אך לא הצליח בתחום זה. את דרכו הספרותית החל בפרסום מאמרים ומחקרים בעיתון "האסיף", שערך נחום סוקולוב. מחקרו הראשון עסק בקדמוניות עיר מולדתו, ובעקבותיו פרסם חקרי מקרא ומאמרים נוספים בענייני היום.[1]
בשנת 1893 פרסם לזר פירוש קצר על ספר הושע, והחל להשתתף בקביעות בכתיבה בעיתון "המגיד" ובשנת 1896 הוזמן להשתתף בעריכת העיתון. מחקרו המפורסם ביותר מאותה תקופה עסק בעשרת השבטים שגלו מארץ ישראל, ופורסם בכרכים ט'-י' של כתב העת "השלוח".[1]
עם סגירתו של עיתון "המגיד" בשנת 1903, החל לזר לערוך את השבועון "המצפה" באפריל 1904. העיתון הפך לבמה המרכזית עבור סופרים ומלומדים עבריים בגליציה ומחוצה לה, ובו כתבו רבים שעשו את צעדיהם הראשונים בספרות העברית, ביניהם ש"י עגנון, אשר ברש, אביגדור המאירי, אברהם צבי גרינברג, מתתיהו מיזס, דב קמחי, שלום שטרייט ועוד.[1]
לזר עצמו כתב את המאמרים הראשיים בעיתון וניהל בו מאבק אידאולוגי קשה עם המתבוללים ועם החרדים המתנגדים לציונות. במקביל לפעילותו הספרותית, היה פעיל בתנועת המזרחי והשתתף בוועידת הייסוד בברטיסלבה (פרסבורג). בנוסף, לזר נודע בפיליטונים הסאטיריים שלו, בהם מתח ביקורת על מעשי פרנסים בקהילות.[1]
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, גויס לזר לצבא האוסטרו-הונגרי. במהלך שירותו הצבאי כתב את הספר "פנס לנבוכים בדרכי החיים", אשר נותר בכתובים ותורגם אף לגרמנית. לאחר שחרורו מהצבא, חידש את הוצאתו של "המצפה" בשנת 1917, ונאבק על המשך קיומו עד שנת 1922.[1]
בשנת 1926 ניסה לזר להוציא לאור עיתון נוסף בשם "השבועון", אך גם עיתון זה פסק לאחר 17 גיליונות. בשנותיו האחרונות עסק לזר בחיבור פירוש למדרש רבה, אך העבודה נפסקה ונותרה בלתי גמורה. הוא כתב גם בגרמנית וביידיש, ובשנת 1927 פרסם מילון גרמני-עברי בשיתוף עם נ"ה טורטשינר (טור-סיני).[1]
שמעון מנחם לזר נפטר בקרקוב בי' באב תרצ"ב, 12 באוגוסט 1932.[1]
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פירוש קצר על ספר הושע (1893)
- חקר על עשרת השבטים (פורסם ב"השלוח")
- פנב לנבוכים בדרכי החיים (נכתב במהלך מלחמת העולם הראשונה, תורגם לגרמנית, נותר בכתובים)
- מילון גרמני-עברי (1927, בשיתוף עם נ"ה טורטשינר)
גצל קרסל פרסם מקבץ מכתביו בספר בשם "על המצפה", מוסד הרב קוק תשכ"ט.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון מנחם לזר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- שמואל אבנרי, העורך הגדול שבין עגנון לביאליק, מקור ראשון, מוסף "שבת", 3 באוגוסט 2012
- שלום שטרייט, "שמעון מנחם לזר" בפרויקט בן-יהודה
- דב סדן (מחבר) אריה באומינגר, מאיר בוסאק, נתן מיכאל גלבר (עורכים), בעל 'המצפה' וסביביו, ספר קראקא : עיר ואם בישראל, עמ' 362־365, ירושלים : מוסד הרב קוק בהשתתפות ארגון יוצאי קראקא, תשי"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 שמעון מנחם לזר, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- ^ על המצפה, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ט, באתר אוצר החכמה