לדלג לתוכן

שמואל אבנרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמואל אבנרי
שמואל אבנרי
שמואל אבנרי
לידה 18 באוגוסט 1949 (בן 75)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות כמה ביאליק יש? עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שמואל אבנרי (יליד תל אביב, 18 באוגוסט 1949) הוא חוקר, מסאי ועורך, העוסק גם בצילום. מאז 1989 הוא בוחן במחקריו את מכלול פועלו התרבותי והחברתי של ביאליק. מנהל הארכיון והמחקר בבית ביאליק בתל אביב בשנים 20012021, ומשמש כתובת לבירורים בנושאי ביאליק לחוקרים, לסטודנטים ולציבור הרחב, בארץ ומחוצה לה. מאמריו, המבוססים על תעודות ומקורות מגנזי הארכיון, מתפרסמים בעיתונות, בבמות ספרותיות ובכתבי עת מדעיים.

את שנות לימודיו לתואר הראשון עשה אבנרי כעתודאי באוניברסיטת בר-אילן, במחלקה לספרות בראשותו של פרופ' ברוך קורצווייל. כסטודנט ניהל באותה עת את הספרייה הסמינריונית של המחלקה. בין השנים 1989-1972 שירת אבנרי בצה"ל בתפקידי הדרכה ומחקר. בין חיבוריו על מלחמת לבנון הראשונה, בולט מחקרו הביקורתי, 'מכשולים בדרך הפקת הלקחים'[1][2].

עטיפת הספר 'יום קרוּשׁ ומקולל'

בשנת 2020 יצא לאור ספרו "כמה ביאליק יש?: על ריבוי פניו של המשורר הלאומי"[3].

מפעלי עריכה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אליהו מידניק, 'יום קרוש ומקולל' (מבחר סיפורים ומכתבים), הוצאת עמדה/ביתן, תל אביב 2002. אבנרי ההדיר את יצירתו של סופר עלום זה, שפעל באודסה בראשית המאה ה-20, וכן צירף לספר מחקר מסכם, שבו הוא דן בסגולותיה של יצירת מידניק ובקשר שבין סיפוריו של מחבר רב-כישרון זה לבין מסכת חייו הקצרה, שנגדעה עם התאבדותו בגיל עשרים-ושלוש. בעקבות גאולתו זו של הסופר מתהום הנשייה, זכה הספר לפרס משרד התרבות והמדע לקלסיקה עברית לשנת ה'תשס"ג[4].
  • בשנים 2008-2007 כתב אבנרי וערך את תצוגת הקבע החדשה של מוזיאון בית-ביאליק המשופץ, לצדן של האוצרת הראשית איילת ביתן שלונסקי, היועצת ד"ר נירית שלו כליפא, ואדריכלית השימור פרופ' ניצה מצגר-סמוק. על מכלול עבודתו זו הוענק לאבנרי פרס עובד החינוך המצטיין של אגף התרבות והאמנויות בעיריית תל אביב-יפו לשנת ה'תשס"ח[5].
  • במסגרת אירועי התרבות של בית ביאליק, עורך אבנרי (בעזרת יהודית דנון ויקיר בן-משה) ערבי עיון וסדרות מפגשים הקשורים ביצירת ביאליק לגווניה, שבהם נוטלים חלק בכירי החוקרים באקדמיה. בכלל זאת ראויה לציון הסדרה בת תריסר המפגשים 'ביאליק וסופרי זמנו: חברויות, השפעות גומלין, מחלוקות', שהתקיימה במהלך שנת 2013, עם מלאות 140 שנה להולדתו של ביאליק[6]. כן כותב אבנרי ועורך פוסטים על דיוקנו של ביאליק ומורשתו בדף הפייסבוק של בית ביאליק[7].
הנשר מ'מתי מדבר', תערוכת 'לשון המראות' - 1999
נשיא המדינה יצחק הרצוג עם הספר "כמה ביאליק יש?" ומחברו שמואל אבנרי

הצילום הוא תחום עניין נוסף של אבנרי, ובולטים בו תצלומיו מעשרות שנות שוטטות במרחבי מדבר יהודה ונקיקיו. חלק מתצלומיו לנופי בראשית אלה הציג בתערוכת יחיד (1995), ובתערוכות קבוצתיות (1998 ו-1999). את התערוכה של שנת 1999, אשר התקיימה בבית ביאליק, אצרה האמנית יהודית מצקל, תחת הכותרת 'לשון המראות'. במסגרת זו נתבקשו המשתתפים (חברי העמותה התל אביבית לאמנות הצילום) לאייר את יצירותיו של ביאליק בתצלומיהם. בהשראת התערוכה כתב אבנרי את מאמרו "ביאליק באספקלריה צילומית"[8], שבו ניסה להבהיר כיצד ראה ביאליק את קשר הגומלין שבין המילה הכתובה לאיור המלווה אותה.

בין יצירותיו של אבנרי, שהוצגו בתערוכת 'לשון המראות', בולטת תמונת 'הנשר' מהפואמה "מתי מדבר" לביאליק, המכוונת אל פסוקי השיר הבאים:

וְרִפְרֵף עַל-גַּבָּם מִלְמָעְלָה, רַחֵף וָשׁוֹט בְּטִיסָה...
וּפִתְאֹם יִזְדַּעְזַע הָאַוִּיר – וּמַשַּׁק כְּנָפַיִם – וּמַפָּל!

מתי מדבר, חיים נחמן ביאליק

המַחְצָב שממנו כורה אבנרי את רוב חומריו - הוא מדבר יהודה. התצלום נעשה ממרומי מצוקי דרגות שמעל מצפה שלם, כשברקע ים המלח, ומעבר לו הרי מואב.

גם בעבודותיו בתחום הצילום ניכרת טביעת ידו של אבנרי כעורך: החלק 'האמיתי' של התצלום הוא חציו הימני המתאר ענף עץ. אך בדמיונו ראה כאן אבנרי מעין חצי כנף, והוא השלים את התמונה לכדי נשר, בכך שצירף אליה תמונת ראי של אותה כנף.

בשפך נחל קדרון מצא אבנרי גם את 'הנחש' מ'מתי מדבר' לביאליק - ואף לו נתן ביטוי צילומי-דמיוני בטריפטיכון, שהוצג בתערוכת "לשון המראות"[9].

מסות ומחקרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל אבנרי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ש' אבנרי, ‏'מכשולים בדרך הפקת הלקחים', מערכות 413, יולי 2007, עמ' 72-79
  2. ^ על 'מכשולים בדרך הפקת הלקחים', יעקב חסדאי, יוהרת הקצין הבכיר, באתר ynet, 31 באוגוסט 2007
  3. ^ אתר למנויים בלבד ניצה בן-דב, בקרוב יופיע שם מישהו וישחט את כולנו! והוא בוא יבוא!, באתר הארץ, 15 בדצמבר 2020
    אתר למנויים בלבד דן מירון, צעד רחב לקראת ביוגרפיה מוסמכת ראשונה של המשורר הלאומי, באתר הארץ, 30 ביוני 2021
    אבנר הולצמן, יומן קריאה: כמה ביאליק יש?, בבלוג "עונג שבת", 16 ביולי 2021
  4. ^ ניצה בן-דב, ביום שלפני גוויעת העולם, באתר הארץ, 3 בדצמבר 2002
  5. ^ בני מר, מרפסת פתוחה לעולם, באתר הארץ, 6 בינואר 2012
  6. ^ סדרת המפגשים ביאליק וסופרי זמנו: חברויות, השפעות גומלין, מחלוקות
  7. ^ עמוד הפייסבוק של בית ביאליק
  8. ^ ביקורת ופרשנות, 36-35, אוניברסיטת בר-אילן, ה'תשס"ב, עמ' 67–72 (ועוד 8 עמודי תצלום)
  9. ^ 'מתי מדבר באספקלריה צילומית', באתר הארץ, 12 באפריל 2002