חיים הלוי סולובייצ'יק
 | |
| רבי חיים סולובייצ'יק | |
| לידה |
1853 ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג וולוז'ין, האימפריה הרוסית |
|---|---|
| פטירה |
30 ביולי 1918 (בגיל 65 בערך) כ"א באב ה'תרע"ח אוטבוצק, ממלכת פולין |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי, ורשה |
| מקום פעילות | וולוז'ין, סלוצק, בריסק (ליטא) |
| תקופת הפעילות |
? – 30 ביולי 1918  |
| תחומי עיסוק | חינוך |
| רבותיו | הבית הלוי |
| תלמידיו |
הרב שמעון שקופ הרב יצחק זאב סולובייצ'יק הרב אלחנן ווסרמן הרב יחזקאל אברמסקי הרב משה סולובייצ'יק הרב ברוך בער לייבוביץ הרב איסר זלמן מלצר ועוד |
| חיבוריו | חידושי רבנו חיים הלוי |
| בן או בת זוג |
ליפשא סולובייצ'יק |
| שם השושלת |
סולובייצ'יק |
| אב |
יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק |
| צאצאים |
|
| תפקידים נוספים |
משנה לראש ישיבת וולוז'ין רבה של בריסק |
  | |
הרב חיים הלוי סולובייצ'יק (מכונה "רֶבּ חיים מבריסק" או בקצרה "רֶבּ חיים"; ט"ו באדר ב' ה'תרי"ג, 1853 – כ"א באב ה'תרע"ח, 30 ביולי 1918) היה מגדולי הדמויות הרבניות של המאה ה-20 ואבי שיטת בריסק בלימוד התורני.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בוולוז'ין כבן שני לרב יוסף דב (יושע בער) סולובייצ'יק, משנה לראש ישיבת וולוז'ין, ולצירל לבית עפרון. על פי השמועה למד אצל מלמד חסיד סלונים שממנו שאב את עיקר שיטתו הלימודית[1] אך במשפחת סולובייצ'יק מכחישים את השמועה.[2] במשפחתו מקובל שבתקופת רבנות אביו בסלוצק בהיותו נער בן 12, למד אצל הרב מנדל מסלוצק.[3] נישא לליפשא, בתו של ר' רפאל שפירא, חתנו של ראש ישיבת וולוז'ין - הנצי"ב.
רבי חיים הלוי עבר זמנית לסלוצק בעקבות אביו שנאלץ לפרוש מהישיבה. אך הוא חזר ב-1873. כמה שנים אחר כך, בגיל 27 נהיה ראש ישיבה כמשנה לנצי"ב. ב-1892, עם סגירת הישיבה נעשה לרב העיר בריסק, אם כי לא התעסק בפסיקת הלכה יומיומית. כרב עיר עסק בענייני הציבור. עסק רבות בחסד, וביתו היה פתוח לרווחה לעניים ומסכנים.
היה ידוע בהחמרות מרובות, ביניהן גישה מחמירה לעניין פיקוח נפש. בעקבות גישה זו, הקל מאוד בשמירת צומות לאלו שהיו חולים. כאשר טענו כנגדו על כך שהוא מקל בדיני הצומות, אמר שהוא מחמיר בדיני פיקוח נפש. מסופר גם שבאחד מלילות יום כיפור כשנדרש כסף לפדיון שבויים משלטון הצאר, הורה שלא יתחיל בתפילה עד שהכסף ייאסף מהציבור, והציבור נדרש להביא אותו במזומן בליל יום כיפורים עצמו.
השפעתו הציבורית הייתה רבה והתנגדותו לציונות הייתה חריפה, ובכך השפיע על היווצרותו של הזרם היותר קיצוני בענייני השקפה והתנגדות לציונות בעולם הליטאי, שהנציגים הבולטים שלו היו בנו הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, ותלמידיו הרב ברוך בר ליבוביץ והרב אלחנן וסרמן.[4] בשנת 1900 נמנה עם הרבנים שמכתבם התפרסם בקונטרס "אור לישרים" שנכתב "נגד השיטה הציונית".[5] על אף קנאותו היה ידוע כרחב לב גם כלפי הרחוקים מדרכו, אם כי לא לאידאולוגיה שהם ייצגו.
התנגד רבות ואף נלחם נגד תנועת המוסר, אבל בשנת התרנ"ח הפסיק להילחם נגדם באופן פעיל, לאחר שקיבל מכתב מהרב יהושע ליב דיסקין שבו ביקש ממנו להפסיק את המלחמה נגדם.[6]
בציווי הרופאים, שהה במשך כמה שנים מדי קיץ בליבוי, שם רחץ בים וטייל על החוף. מכיוון שנאסר עליו מטעמי בריאות לעסוק בתורה בשהותו בנופש, היה משוחח אז בנושאים שונים, ועוסק במתמטיקה, פיזיקה ועוד.[7]
רבי חיים סולובייצ'יק נפטר באוטבוצק בכ"א באב תרע"ח, 30 ביולי 1918, והובא לקבורה ליד סב אשתו, הנצי"ב, בבית הקברות היהודי בוורשה.
בנו השני, רבי משה סולובייצ'יק היגר לארצות הברית והיה לאחד מראשי ישיבה יוניברסיטי ובעל השקפה דתית מודרנית. בנו של רבי משה סולובייצ'יק, הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק נמנה עם גדולי רבני דורו והיה מראשי תנועת המזרחי. בנו השלישי, הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, שמילא את מקומו ברבנות בריסק, ונכדו הרב יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק, היו רבנים מפורסמים ונחשבו כממשיכי שושלת בית בריסק. נכד נוסף הוא הרב משה סולובייצ׳יק ממנהיגי הקהילה החרדית באירופה, בנו של ר׳ ישראל גרשון, בכורו של ר׳ חיים.
הוא עצמו העלה על הכתב רק מעט מחידושיו ואלו התפרסמו אחרי מותו. חידושיו ה"רשמיים", שאותם הגיה ובירר היטב, מכונים חידושי רבנו חיים הלוי, ואילו חידושים אחרים שלו, שלא עברו את הגהתו, הודפסו על ידי תלמידי בנו במכונת כתיבה, ומכונים חידושי הגר"ח (סטנסיל).
מורשתו הלמדנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – שיטת בריסק
השפעתו על שיטות הלימוד הנהוגות כיום בישיבות מכרעת. הוא ותלמידיו נהגו לנתח כל גורם בסוגיה התלמודית לחלקיו, בדרך כלל ל"שני דינים" שונים המעורבים בו. בדרך זו נתנו מימד חדש של עומק לתלמוד ולרמב"ם, ונפתחה הדרך להוסיף ולהעמיק בשאלות ובתירוצים.
אופיינית לו החלוקה בין "חפצא" לבין "גברא" - אם ההלכה נאמרה לגבי החפץ או לגבי האדם. למשל, החובה לבער חמץ ערב פסח - האם פירושה שלאדם לא יהיה חמץ או שמא שהחמץ יתבער. לכאורה נראית זו שאלה עקרה. למעשה ניתן להבין על ידה הבדל חשוב בדין. אם העיקר הוא שלאדם לא יהיה חמץ, אין זה משנה כיצד הוא יבער אותו. ממילא כל דרכי ביעור החמץ כשרות. אם הדגש הוא על כך שהחמץ יתבער, ייתכן שיש דווקא דרכים מסוימות שבהן עליו להתבער.
כיוצא באלו הוא תוהה על הבנת מושגים הלכתיים רבים, ומתווה דרך לשיטת החקירה הישיבתית הליטאית הרווחת היום.
חוג בריסק, המתאפיין בין היתר בדקדוק במצוות והקפדה על "חומרות", עוצב במידה רבה בידי בנו, רבי יצחק זאב סולובייצ'יק.
ספריו וכתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חידושי רבנו חיים הלוי - חידושיו על הרמב"ם. נכתב והוגה על ידו.
- חידושי הגר"ח (סטנסיל) - חידושיו על הש"ס. הועתק מזיכרון מכתבי תורתו שלא היו מוגהים. בהוצאות חדשות נוספו גם חידושים משמו ממאספים תורניים ומפי השמועה.
- מגנזי הגר"ח - שיעורים שנכתבו על ידי אחיינו הרב ישראל סולובייצ'יק, יוהנסבורג: וועד מוקירי זכרו של הרב ישראל סאלאווייציק, תשמ"ט.
- שיעורי רבנו חיים הלוי מכת"י - שיעורים שהעביר בישיבת וולוז'ין, בעריכת נכדו הרב משה מייזלמן ונינו הרב יצחק ליכטנשטיין, תשנ"ח.
- כתבי רבנו חיים הלוי מכת"י - על הש"ס והרמב"ם, בעריכת נינו הרב יצחק ליכטנשטיין, צוף, תשע"ח.
כמו כן יצאו ספרי ליקוטים רבים המבוססים על הספרים האמורים ואחרים.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלבד בני משפחתו נמנו בין תלמידיו:
- הרב ברוך בער לייבוביץ - מחבר ספר ברכת שמואל ראש ישיבת קמניץ
- הרב איסר זלמן מלצר - מחבר ספרי אבן האזל על הרמב"ם, בצעירותו הרב של סלוצק וראש הישיבה שם, ובערוב ימיו ראש ישיבת עץ חיים בירושלים. שיטת לימודו הייתה שונה קצת משיטת רבו.
- הרב שמעון שקופ - ראש ישיבת שער התורה ומחבר ספר שערי ישר. הרב יצחק זאב סולובייצ'יק מנה אותו בין תלמידי אביו, על אף ששיטת לימודו שונה משל רבו.
- הרב אלחנן וסרמן - מחבר ספר קובץ שיעורים.
- הרב שלמה פוליצ'ק (העילוי ממייצ'יט) - ראש ישיבת רבנו יצחק אלחנן.
- הרב אהרן שמואל תמרת - רבה של מילייציץ והוגה דעות.
- הרב זליג ראובן בנגיס - מחבר ספר לפלגות ראובן, וגאב"ד העדה החרדית דירושלים
- הרב גבריאל דבראשוילי - רבה של סוראמי שבגאורגיה.
משפחת סולובייצ'יק
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ילדיו
- הרב ישראל גרשון, נרצח בשואה עם רוב משפחתו.
- הרב משה.
- הרב יצחק זאב.
- שרה ראשה אשת רבי צבי הירש דב גליקסון ראש ישיבת תורת חיים בוורשה. בתם צירל נישאה לרב אברהם מאיר פינקל (בנו של הרב אליעזר יהודה). נרצחו בשואה עם משפחתם.
- ילד נוסף, תאומה של שרה ראשה, נפטר בילדותו.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב ש"י זוין, רבי חיים סולוביצ'יק, בתוך: אישים ושיטות, הוצאת ביתן הספר
- יעקב מארק, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת "גויל", תשי"ח, עמ' 36–53.
- עובדות והנהגות לבית בריסק ארבעה חלקים.
- שמעון יוסף מלר, רבן של כל בני הגולה, ב' חלקים, ירושלים תשע"ד-תש"פ
- שי עקביא ווזנר, אבי דרך הלימוד הישיבתית: ר' חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, בתוך: בנימין בראון, נסים ליאון (עורכים), הגדולים - אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, 2017.
- Solomon, Norman. The Analytic Movement - Hayyim Soloveitchik and His Circle. Scholars Press, 1993. ISBN 1555407641
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' חיים הלוי סאלאווייציק, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמוד 33, באתר היברובוקס
- רשימת הפרסומים של חיים הלוי סולובייצ'יק, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מידע על חיים הלוי סולובייצ'יק בקטלוג הספרייה הלאומית
- 'סולובייציק, ר' חיים ב"ר יוסף־דב הלוי ("ר' חיים מבריסק")', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 72 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק(הקישור אינו פעיל, 22 בספטמבר 2021), תמונה 1270).
- הגאון ר' חיים הלוי סולובייצ'יק זצ"ל, הצפירה, 1 באוגוסט 1918
- הרב מאיר ברלין, הגדול בדורו: לזכר הרב ר' חיים סולובייצ'יק זצ"ל, העברי, 21 באוגוסט 1918, עמ' 6
- משנת רבנו חיים הלוי, "הצופה", 6 באוגוסט 1937, באתר עיתונות יהודית היסטורית
- רבי חיים הלוי סולובייצ'יק, בלקסיקון הרבני "אישי ישראל"
- ישראל שפירא, מול ה'גדולים', בשיא המבחן: השיעור הופסק, באתר כיכר השבת
- חדושי רבנו חיים הלוי, בריסק תרצ"ו (מהדורה ראשונה).
חיים סולוביצ'יק (1853-1918), דף שער בספרייה הלאומית- חידושי רבנו חיים הלוי, באתר אוצר הספרים היהודי השיתופי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ריאיון עם הרב דוד יצחק שפירא באתר בחדרי חרדים.
- ^ הרב דוד סולובייצ'יק בריאיון לעיתון המבשר, י"ט באב תשע"ג.
- ^ הוא כיהן ברבנות ועקב מחלוקת על מיאון שערך, נאלץ לעזוב את משרתו ועבר לסלוצק שם מסר שיעורים לבעלי בתים ורבי חיים נהג להשתתף בשיעוריו ולהתפלפל עמו במהלכם.
- ^ שי עקביא ווזנר, אבי דרך הלימוד הישיבתית: ר' חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק, עמ' 163, בתוך הספר הגדולים: אישים שעיצבו את פני היהדות החרדית בישראל, עורכים בנימין בראון ונסים ליאון, ירושלים 2017.
- ^ אור לישרים, באתר היברובוקס
- ^ יוסף שמשון מלר, הרב מבריסק, עמוד 26: (שם כתוב כל לשונו של המכתב)
- ^ יעקב מארק, במחיצתם של גדולי הדור, הוצאת "גויל", ירושלים, תשי"ח, עמ' 36-37.
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||