חיים בנבנישתי
| לידה |
1603 ה'שס"ג איסטנבול, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
31 באוגוסט 1673 (בגיל 70 בערך) י"ט באלול ה'תל"ג איזמיר, האימפריה העות'מאנית |
| כינוי | מרן החבי"ב, הכנסת הגדולה |
| מקום פעילות | איזמיר |
| תקופת הפעילות |
?–1673  |
| תחומי עיסוק | רב, פוסק הלכה |
| רבותיו | הרב יוסף מטראני רבי יוסף סאמיגה, רבי צמח נרבוני |
| חיבוריו | כנסת הגדולה, בעי חיי, דינא דחיי, פסח מעובין, חמרא וחיי |
  | |
רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת ה'שס"ג (1603) באיסטנבול, בירת האימפריה העות'מאנית, לרבי ישראל, בנו של הרב משה בנבנשתי; אחיו הבכור היה הרב יהושע רפאל בנבנישתי. למד בצעירותו אצל רבי יוסף מטראני (המהרי"ט), שהיה החכם באשי של טורקיה. כמו כן, למד אצל מהר"י סאמיגה[1] ורבי צמח נרבוני[2]. רבו המובהק, מהרי"ט, חיבבו מאוד והשיאו לבתו של עשיר גדול, ובירכו שיחבר חיבור על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי משה מקוצי. ואכן, בגיל 21 חיבר את ספרו הראשון דינא דחיי על הסמ"ג.
כיהן ברבנות בעיר טירה הסמוכה לאיזמיר, ולאחר מכן עבר לאיזמיר וכיהן בה כדיין וכראש ישיבה. לאחר מותו של רבה של איזמיר, רבי יוסף איסקפה, היה רבי חיים המועמד המוביל לתפקיד רבנות העיר, לאחר שהחל מתפרסם בעולם כפוסק הלכה בעל שיעור קומה. למרות זאת, החליטו פרנסי העיר, שלא הייתה דעתם נוחה ממנו, למנות במקביל שני רבנים ראשיים, האחד יפסוק בדיני איסור והיתר והשני בדיני ממונות. רבי חיים התמנה לרב הפוסק בדיני איסור והיתר, ואילו לתפקיד הרב השני התמנה רבי אהרן לפפה. אף על פי שרבי חיים בנבנישתי הסכים כביכול לפשרה זו, בליבו חש מרירות על נישולו מהתפקיד שהיה ראוי לו. המתיחות בין הרבנים לא ניכרה בחיי היום יום, והצדדים הקפידו להצניעה היטב. החיד"א מעיד ששמע שבספרו של רבי חיים, "כנסת הגדולה", האריך בדברי המחלוקת שבינו לבין רבי אהרן, והם הושמטו מספרו מפני כבודו.
פרשת שבתי צבי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראשית שנת ה'תכ"ו (ספטמבר 1665) שב לאיזמיר משיח השקר שבתי צבי מגלותו, והעיר כולה נסחפה בהתלהבות המשיחית סביבו. רבי חיים בנבנישתי ורבי אהרן לפפה עמדו בראש מתנגדי שבתי צבי, יחד עם רוב רבני העיר. במהלך חנוכה ה'תכ"ו (תחילת דצמבר 1665) עלתה ההתלהבות המשיחית באיזמיר מספר מדרגות, ורבני העיר קיימו התייעצויות דחופות באשר לצעדים בהם עליהם לנקוט. מסופר כי רבי חיים היה התקיף שבין המתנגדים, וגרס כי יש להרוג את שבתי צבי. תוכן ההתייעצויות דלף, והגביר את המתיחות בין תומכי שבתי צבי לבין מתנגדיו. ביום שבת ד' בטבת (12 בדצמבר) פרץ שבתי צבי בראש מאות ממאמיניו לבית הכנסת הפורטוגזי בעיר, בו התפללו הרבנים וחולל במקום שערורייה ארוכה, שבמהלכה התעמת עם רבי חיים קשות וגידף אותו קבל עם ועדה. מיד לאחר השבת עבר רבי חיים למחנה תומכי שבתי צבי[3], בעוד הרבנים שהתמידו בהתנגדותם נאלצו להימלט מהעיר. שבתי צבי הדיח את רבי אהרן לפפה מהרבנות ומינה את רבי חיים לרב הראשי היחיד בעיר. תקופת תמיכתו של רבי חיים בשבתי צבי נמשכה כתשעה חודשים עד להתאסלמותו של שבתי צבי (אם כי לא ברור אם האמין באמת במשיחיותו[4]), לאחר מכן עמד רבי חיים בראש הרבנים שלחמו במאמיניו. הפוסקים רואים את תשעת החודשים של תמיכתו כטועה בהילכתא למשיחא, וכיוון שחזר בו מטעותו ועשה תשובה, טעותו נסלחת, ולא נפגם מעמדו כרב ופוסק.
רבי חיים בנבנישתי נפטר באיזמיר בי"ט באלול ה'תל"ג (31 באוגוסט 1673).
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כנסת הגדולה ושיירי כנסת הגדולה – חיבורו המפורסם ביותר על הטור והבית יוסף, על שמו הוא נקרא "בעל כנסת הגדולה".
- בעי חיי – ספר שאלות ותשובות בהלכה (כולל תשובות שהתקבלו מרב שמואל דניאל).
- דינא דחיי – פירוש על "ספר מצוות גדול" (סמ"ג) של רבי משה מקוצי.
- פסח מעובין – דיני בדיקת חמץ, סדר תפילת ערבית של יום טוב ראשון, קידוש והבדלה, הכנת המצות ואכילתם, וסדר הגדה של פסח.
- חמרא וחיי – על מסכת סנהדרין.
ספרו "כנסת הגדולה" הפך לאחד מספרי היסוד בפסיקה, והחיד"א כותב עליו במליצתו: "הרב הנזכר מאיר עיני גולה הוא בספרי כנסת הגדולה אשר נדפסו בשמונה חלקים, ובלעדו לא ירים איש מורה הוראה הבקי בדרכי הוראה והוא מיראי הוראה את ידו בשום הוראה עד שילך מהרה לבית הכנס"ת[5] ויראה מה בפיו ומה ירמזון עיני חכמתו, ואחר צאתו מבית הכנסת בנחת רוח יערה יורה יורה".
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד תמר, רמיזות לתנועת שבתי צבי בשו"ת ר’ חיים בנבנשתי, סיני עב (ה'תשל"ג) 185–188.
- דוד תמר, מחלוקת ר’ חיים בנבנישתי ור’ אהרן ליפא, תרביץ מא (ה'תשל"ג) 411–423; מב 211.
- יעקב ברנאי, ר’ חיים בנבנשתי ורבנות איזמיר בתקופתו, ימי הסהר (ה'תשנ"ו) 151–191.
- עמית קולא, שבתאיותו של ר"ח בנבנשתי – עיון מחודש, קבלה 17 (ה'תשס"ח) 311–329.
- תולדותיו, בספרו בעי חיי, בהוצאת מכון בית מאיר, ירושלים ה'תש"ע (עמ' 7–56)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד הלחמי, רבי חיים בנבנישתי (בעל „כנסת הגדולה”), חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' פ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- חיים בנבנישתי, באתר "החכם היומי"
חיים בן ישראל בנבנשתי (1603–1673), דף שער בספרייה הלאומית
מספריו באתר HebrewBooks
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כנסת הגדולה יו"ד ח"א דפוס ראשון
- כנסת הגדולה או"ח
- כנסת הגדולה אה"ע
- כנסת הגדולה חו"מ ח"א
- כנסת הגדולה חו"מ ח"ב
- כנסת הגדולה חו"מ מהדורה בתרא
- כנסת הגדולה יו"ד ח"א
- כנסת הגדולה יו"ד ח"ב
- כנסת הגדולה יו"ד ח"ג
- כנסת הגדולה יו"ד ח"ד
- שיירי כנסת הגדולה יו"ד
- בעי חיי חלק א
- בעי חיי חלק ב
- בעי חיי חלקים ג–ד
- חמרא וחיי
- פסח מעובין – תיאור וסריקה מלאה באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
| פרשני הטור והשולחן ערוך | ||
|---|---|---|
| על כל החלקים | באר הגולה • באר היטב • ב"ח • ביאור הגר"א • בית יוסף • דרכי משה • כנסת הגדולה • ברכי יוסף | |
| על אורח חיים | מגן אברהם • ט"ז • פרי חדש • שערי תשובה • מחצית השקל • שולחן גבוה • מטה יהודה • פתח הדביר • תוספת שבת • מחזיק ברכה • פרי מגדים • משנה ברורה • שתילי זיתים • כף החיים • מור וקציעה | |
| על יורה דעה | שפתי כהן • ט"ז • מחצית השקל • פרי חדש • פתחי תשובה • כרתי ופלתי • שלחן גבוה • שבט יהודה • דגול מרבבה • מחזיק ברכה • פרי מגדים • כף החיים • בית הלל • חידושי הרי"ם • ערוגות הבושם | |
| על אבן העזר | חלקת מחוקק • בית שמואל • פתחי תשובה • בית הלל • חידושי הרי"ם • אבני מילואים | |
| על חושן משפט | סמ"ע • שפתי כהן • ט"ז • פתחי תשובה • אורים ותומים • נתיבות המשפט • קצות החושן • חידושי הרי"ם | |
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||