לדלג לתוכן

רפאל שפירא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רפאל שפירא
לידה 1837
ה'תקצ"ז עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באפריל 1921 (בגיל 84 בערך)
כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א
מקום פעילות וולוז'ין
תקופת הפעילות ?–1921 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות ההתנגדות לחסידות עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים רב העיר וולוז'ין
תלמידיו

(חלקי)

חיבוריו תורת רפאל
בן או בת זוג Sarah Resha Berlin
דרייזל ברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
אב אריה לייב שפירא עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סמיכה לרבנות בחתימת ידו של רבי רפאל מוולוז'ין

רבי רפאל שפירא (ה'תקצ"ז, 1837כ"ג באדר ב' ה'תרפ"א, 2 באפריל 1921) היה רב העיירה וראש ישיבת וולוז'ין.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בחודש אדר תקצ"ז (1837), בעיר סמורגון, לרב אריה לייב שפירא, רבה של קובנה, הידוע בשם ר' ליבלי קובנר. בשנת תרי"ב (1852), בגיל חמש-עשרה, נבחר על ידי ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, הנצי"ב, כחתן לבתו שרה רשא. בשנת תר"ל (1870)[1] נתמנה למשרת משנה לראש הישיבה בישיבת וולוז'ין, לצד חמיו הנצי"ב, והחל בהגדת שיעורים בישיבה שלוש פעמים בשבוע. בשנת תרמ"א (1881) ויתר על משרתו לטובת חתנו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק ויצא לכהן ברבנות בקהילת נובואלכסנדרובסק שבליטא.

בשנת תרמ"ו (1886) עבר לכהן ברבנות קהילת בוברויסק שברוסיה הלבנה כיום בלארוס. בשנת תרנ"ט (1899), עם פתיחתה מחדש של ישיבת וולוז'ין בהשתדלותם של נאמני הישיבה בווילנא ובמינסק ובהסכמת פרנסי וולוז'ין, הוזמן ר' רפאל לכהן כרב וראש ישיבת וולוז'ין. בדומה לכל ראשי ישיבת וולוז'ין טבע ר' רפאל סיומת מיוחדת לצד חתימתו: "העובד עבודת התורה בוואלאזין". בשנת תרע"ה (1915), סמוך לפרוץ מלחמת העולם הראשונה, התפזרה הישיבה ור' רפאל עקר למינסק, בה נפטר בכ"ג באדר ב' תרפ"א (1921).

שיטת לימודו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי רפאל שפירא הוא אבי שיטה לימודית ייחודית הידועה בשם "לשיטתיה", שילוב של חריפות בקיאותית ועמקות. שיטה זו מבקשת למצוא היקש בין הלכות שונות ודעות שונות של תנא, אמורא או פרשן תלמודי, ולהוכיח כי כל ההלכות והדעות האלו יש להן יסוד משותף וקרבה פנימית זו עם זו. מתוך גילוי המאפיין האחיד למקורות שונים של אותו מחבר, ניתן ליישב סתירות שהתגלעו בין מקורות אלו.[2]

עיזבונו התורני

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר בצעירותו, נטל רבי רפאל שפירא חלק בעבודתו של חותנו, ביאור העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון, כפי שכותב הנצי"ב אודותיו:

וגם חתני הרב מ' רפאל בהגאון מהר"א ליב שפירא זצ"ל אב"ד דק"ק קאוונא, הוא יושב עמדי בחבורה/ כחו יפה בתורה/ ודעתו ברה/ להתיישב עמו בעמק הלכה ולבררה/ וגם הוא הוסיף כמה הגהות ברוב חקירה

העמק שאלה, קדמת העמק

מחידושיו הרבים נותר ספרו תורת רפאל וכמה יסודות למדניים המפורסמים בשמו. בכתיבת חידושיו ומכתביו נמנע ר' רפאל מלהשתמש בעט ברזל אלא בנוצה של עוף, משום חשש הלכתי של איסור 'לא תניף עליהם ברזל'.[3] את היקף כתביו וגורלם מתארים בניו בעיצומה של השואה:

אבינו הגאון זצ"ל... הניח אחריו ברכה הרבה כתבים חידושי תורתו בסוגיות התלמוד... ובמקצועות ההלכה... לכל חלקי השו"ע ותשובות להוראת הלכה למעשה, אף חידושים באגדה... ואחרי פרוץ המלחמה הועברו והובאו הכתבים ברוב עמל וסכנת דרך לעיר ווילנא... וכל הכתבים הרבים נשארו במדינת ליטא ומאוד הלב דוי וסוער על זה כי מי יודע מה גורלם בסערת המלחמה הזו.

הקדמה לתורת רפאל
  • תורת רפאל, חידושים בהלכה וביאורים בדברי התלמוד והפוסקים, ב' חלקים, לחלק אורח חיים, וחלק ג' אסופת תשובות וליקוטים, ירושלים תש"ג. באתר hebrewbooks.
נשמה קדושה, לב טהור ואופי אצילי מצאתי ברבי רפאל. הוא היה מתון, נוח וותרן בכל מדותיו; עיניו הגדולות והיפות האירו ברחמים ובאהבה. עניו כהלל, מכובד וחביב על כל שדרות העם. גם החסידים העריצוהו. המשכילים ובני הנעורים המתקדמים כבדוהו מאד. ועם כל זאת ישב בבית קטן ודל, חי חיי עוני ועסק יום ולילה בתורה

צבי הירש מסליאנסקי, ספר הזכרונות והמסעות פרק כ"ב


מאשתו הראשונה שרא רשא (בתו של הנצי"ב מוולוז'ין):

מאשתו השנייה דרייזל (אף היא בתו של הנצי"ב מוולוז'ין):

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ בתולדות חייו הכלולים בהקדמת בניו ר' אריה ור' ישראל איסר לספרו תורת רפאל, נכתב: 'בשנת תרכ"ה לערך'.
  2. ^ שלמה יוסף זוין, אישים ושיטות, תל אביב תשי"ב, עמ' 35; הרב שמעון לנגבורט, 'בית אולפנא רבתא עץ חיים דוולוז'ין, ספר וולוז'ין, תל אביב תש"ל, עמ' 192
  3. ^ הרב שמעון לנגבורט, שם