מאיר סולובייצ'יק
 | |
| לידה |
1929 ברסט, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| פטירה |
2016 (בגיל 87 בערך) ירושלים |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| תקופת הפעילות |
?–2016 |
| שם השושלת |
סולובייצ'יק |
| אב |
יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק |
  | |
הרב מאיר סולובייצ'יק (י"ט בטבת תרפ"ט, 1 בינואר 1929 - כ"ד באדר ב' תשע"ו, 3 באפריל 2016) היה ראש ישיבת בריסק בשכונת אחווה, בנו של הרב יצחק זאב סולובייצ'יק "הרב מבריסק".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבריסק, לרב יצחק זאב ואלטע הענדל. נקרא על שם סבה של אמו, הרב מאיר אוירבך ה"אמרי בינה". בקיץ ת"ש, (1940) נדד לווילנה עם כמה מאחיו ואחיותיו, לאביו ששהה מחוץ לבריסק בפרוץ מלחמת העולם השנייה, והתאחד עמם בווילנה. בתקופה זו התקרב ביותר לאביו ולמד עמו, הם עלו לארץ ישראל בשנת תש"א (1941) והתיישבו בירושלים. למד בתלמוד תורה וישיבת עץ חיים, אצל הרב הלל ויספיש ובהמשך אצל הרב איסר זלמן מלצר, יחד עם הרב שמואל אויערבאך והאדמו"ר מרחמסטריווקא - ארצות הברית, וכן למד אצל אביו.
בי"ד אדר א' תשי"ט[1], כחצי שנה לפני פטירת אביו, נשא את אלישבע בתו של יחיאל בנדיקט. חתונתו נערכה בתל אביב.
בשנת תש"ל פתח ישיבה בשכונת אחוה[2], בעידודו וסיועו של רבי אברהם אביגדור לנדא האדמו"ר מסטריקוב והרב אלעזר מנחם מן שך[3]. בשנותיו האחרונות התפתחה הישיבה ומנתה כ-200 בחורים ואברכים. כאביו, נהג למסור את השיעורים בביתו. מדי ערב הוא מסר שיעור במסכת הנלמדת בישיבה, ולפני תפילת מעריב של מוצאי שבת מסר "שיעור חומש", במסגרת "סעודה שלישית" המונית, שכללה גם זמירות ושירי נשמה. לשיעוריו יצאו מוניטין והגיעו גם רבים שלא למדו בישיבתו. בשנים האחרונות, עם הפילוג בציבור הליטאי, הפכה עמדתו למשפיעה ומכרעת, ואת דעתו על ענייני השעה היה משמיע במסגרת השיעור בשבת, במעמד המונים. לאחר פטירתו התפצלה הישיבה, האחת, בראשות בנו הרב יחיאל שנשארה ב"אחווה", והאחת בראשות בנו בכורו הרב יצחק זאב, שעברה לרחוב תחכמוני בירושלים.
כבני בית בריסק, נודע בדקדוקיו בהלכה. היה קרוב בעמדותיו לאנשי העדה החרדית בשנותיו האחרונות עמד בקשר עם אנשי הפלג הירושלמי והשתתף בעצרות ובכינוסים שלהם. נהג להרבות בהליכה לעיר העתיקה ולהר הצופים כדי לצפות על מקום המקדש ולהתפלל שם[4].
התגורר ברחוב חזנוביץ בירושלים, בבניין שהיה מכונה "שיכון אגודת ישראל".
נפטר בכ"ד אדר ב' תשע"ו ונקבר למרגלות אביו בהר המנוחות בירושלים. לאחר פטירתו יצאו לאור ספרים מתורתו: "שיעורי מרן ר"מ הלוי" על מסכת ערכין, "שיעורי מרן הגר"מ הלוי" על מסכת זבחים, וספרים נוספים על התורה - בראשית ושמות.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדיו: הרב יצחק זאב ממלא מקומו בראשות הישיבה, הרב חיים ר"מ בישיבה, הרב יחיאל ראש הישיבה, הרב אברהם - ראש הכולל, והרב יוסף דוב, חתנו הוא הרב צבי גרוסברד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמעון יוסף מלר, דחזיתיה לרבי מאיר (שני כרכים), תולדותיו, דברי תורתו ועובדות בשמו, ירושלים תשע"ח
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מוטי קאפ JDN, המונים בהלווית הגאון רבי מאיר סולובייצי'ק זצוק"ל, כ"ד אדר ב' תשע"ו
- אריה ארליך, בשער 'משפחה': ראש-ישיבת בריסק מדבר על המחנך החב"די, כ"ב בתמוז תשע"ב
- בלילה חורפי: הגר"מ סולבייצ'יק זצ"ל הזיע כחום היום, באתר כיכר השבת
מאיר בן יצחק זאב סאלאווייציק (1929-2016), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הזמנת חתונתו. אוצר החכמה.
- ^ דחזיתיה לרבי מאיר, חלק א': עמוד יט, (בהתחלה)
- ^ שמעון יוסף מלר, דחזיתיה לרבי מאיר עמוד 436, חלק א עמוד 436: (שם אומר שלא ידוע לו על עזרה שקיבל מהרב שך), 5
- ^ דחזיתיה לרבי מאיר, חלק א: עמוד 471