לדלג לתוכן

יעקב מזא"ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב יעקב מזא"ה
לידה 1859
מוגילוב
פטירה 20 באוקטובר 1924 (בגיל 65 בערך)
מוסקבה
מקום קבורה בית קברות ווסטריאקובסקויה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 20 בדצמבר 1924 עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקידים נוספים חבר פרלמנט באספה המכוננת הרוסית של 1918 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מנחם מנדל דוליצקי (מימין), לאון רבינוביץ - "איש יהודי" באמצע ויעקב מזא"ה, 1885. על השולחן תמונתו של פרץ סמולנסקין

הרב יעקב מזא"ה[1] (1859 - 20 באוקטובר 1924) היה רב, סופר, פעיל ציוני ומשפטן.

תולדות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזא"ה נולד במוגילוב שעל נהר דנייפר באימפריה הרוסית (כיום בבלארוס) למשפחה חב"דית. במקביל לחינוך תורני, למד בגימנסיה בקרץ' ולאחר מכן משפטים באוניברסיטת מוסקבה. דגל באידאולוגיה של חובבי ציון ויסד קבוצה בשם "ברח דודי" או מב"ו - "מי בכם ויעל". בתקופת לימודיו באוניברסיטה היה חבר ב"חובבי ציון". ב-1884 היה ממייסדי החוג "בני ציון" יחד עם מנחם אוסישקין ויחיאל צ'לנוב. ב-1890 ארגן באודיסה קבוצת בעלי הון להתיישבות בארץ ישראל, נסע לארץ ישראל ורכש את הקרקע של מחניים בגליל. בשל קשיים כלכליים הקרקע נמכרה לברון רוטשילד.

ב-27 באוקטובר 1893, אחרי סילוקו של הרב סולומון מינור, מונה מזא"ה לכהן כרב הראשי של מוסקבה. הוא נבחר כרב מטעם ונחשב גם בעיני היהודים המסורתיים כרב ראוי. באותה שנה, בעידודו של מזא"ה, החל לפעול במוסקבה חוג אוהבי השפה העברית. הוא התפרסם בעולם היהודי בעקבות עדותו האמיצה כעד מומחה במשפט בייליס, שבו הזים את עלילת הדם כמומחה ליהדות. במשפט באה לידי ביטוי גם היכולת הרטורית שלו. בשנת 1917 ייסד יחד עם נחום צמח ומנחם גנסין אגודה להקמת תיאטרון הבימה.

לאחר מהפכת פברואר נבחר כנציג הרשימה היהודית בכנס היסוד הרוסי. ב-1924 נפגש עם הסופר מקסים גורקי, ולאחר מכן, בחודש יולי של אותה שנה, גם עם לנין, בניסיון לעצור את הפוגרומים באוקראינה ואת רדיפת היהדות בברית המועצות. ב-1923 פנה למיכאיל קלינין ולפליקס דזרז'ינסקי במחאה נגד ניסיונות סגירת בית הכנסת הגדול במוסקבה.

הרב מזא"ה נפטר במוסקבה ונקבר בבית הקברות דורוגומילובסקויה. קברו הועבר ב-1932 לבית הקברות ווסטרייקובסקויה. כתב ארבעה כרכים של זכרונות, וכן מאמרים בשמות העט "סעדיה אהרוני", "יעקב הכהן" ו"כוכב".

רחוב מזא"ה בתל אביב ורחובות בהרצליה, בנתניה ובחולון נקראו על שמו.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ד"ר מאיר קוטיק, משפט בייליס: עלילת דם במאה העשרים, הוצאת מלוא, תל אביב, תשל"ט, 1978

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב מזא"ה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ השם מזא"ה הוא ראשי תיבות של "מזרע אהרן הכהן".
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.