ויקיפדיה:ציטוט יומי/כל הציטוטים

היום
13 בנובמבר 2024	בשם האל הרחמן והרחום השבח לאל רבון העולמים הרחמן והרחום אדון יום הדין אותך אנו עובדים ובך אנו נעזרים הנחנו בדרך הישר דרכם של אלה שהיטבת עמם, לא אלה הכועסים עליהם ולא התועים — סורת אל-פאתחה, הקוראן	עריכה - תבנית - שיחה

אוגוסט
1 באוגוסט 2013	וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. — נבואה על אחרית הימים המופיעה בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו'	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוגוסט 2013	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוגוסט 2013	לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. — מגילת קהלת, פרק ג', פסוקים א'–ח' מְגִלַּ‏ת קֹ‏הֶ‏לֶ‏ת היא ספר מספרי התנ"ך, הכלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש מגילות. כתיבתה מיוחסת לשלמה המלך.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוגוסט 2013	בפריז, הצרפתים פשוט בהו כשדיברתי אליהם בצרפתית. אף פעם לא הצלחתי לגרום לאידיוטים האלה להבין את השפה שלהם. — סמיואל לנגהורן קלמנס, שנודע בשם העט מארק טוויין, היה סופר והומוריסט אמריקני, שיצירותיו נודעות בהומור הציני שלהן, בסאטירה החברתית החריפה, בתיאור הריאליסטי של מקומות ושפה ובהתנגדות לצביעות ולדיכוי	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוגוסט 2013	הַנָּמֵל הַנּוֹחַ וְהַמּוּגָן בְּיוֹתֵר בַּיָּם הַתִּיכוֹן. סְפִינוֹת בְּכָל הַגְּדָלִים וּמִכָּל הַסּוּגִים וּמִכָּל הַלְּאֻמִּים שָׁהוּ בִּמְחוֹז מִבְטָחִים זֶה. — תיאור נמל חיפה (אשר נבנה שנים רבות לאחר כתיבת הספר) מתוך "אלטנוילנד" מאת בנימין זאב הרצל.	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוגוסט 2013	אָבִי הִכְבִּיד אֶת עֻלְּכֶם, וַאֲנִי אֹסִיף עַל עֻלְּכֶם; אָבִי יִסַּר אֶתְכֶם בַּשּׁוֹטִים, וַאֲנִי אֲיַסֵּר אֶתְכֶם בָּעַקְרַבִּים. — המלך רחבעם לעם ישראל (ספר מלכים א', פרק י"ב, פסוק י"ד)	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוגוסט 2013	كُلّ كَلْب بِيجِي يُومُه כל כלב בא יומו — פתגם בערבית שמשמעו - כל אדם רע בא על עונשו בסופו של דבר.	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוגוסט 2013	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים, קי"ט, צ"ט): מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוגוסט 2013	בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק ל"ב). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוגוסט 2013	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב'). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוגוסט 2013	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ" (ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוגוסט 2013	וְאַף עַל פִּי כֵן, נוֹעַ תָּנוּעַ! !Eppur si muove — מיוחס לגלילאו גליליי. על פי המסופר, גלילאו מלמל את האמרה לאחר שנאלץ לוותר בפני האינקוויזיציה, במהלך משפטו, על חלק מתפיסותיו המדעיות, ובכללן אמונתו כי כדור הארץ סובב את השמש (המודל ההליוצנטרי).	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוגוסט 2013	לְפִיכָךְ נִתְכַּנַּסְנוּ אָנוּ, חַבְרֵי מוֹעֶצֶת הָעָם, נְצִיגֵי הַיִּשּׁוּב הָעִבְרִי והַתְּנוּעָה הַצִּיּוֹנִית, בְּיוֹם סִיּוּם הַמַּנְדָּט הַבְּרִיטִי עַל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבְתֹקֶף זְכוּתֵנוּ הַטִּבְעִית וְהַהִיסְטוֹרִית וְעַל יְסוֹד הַחְלָטַת עֲצֶרֶת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת – אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל. — מגילת העצמאות	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוגוסט 2013	כֵּן, יְהוּדִי אֲנִי, וּבִזְמַן שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַגֶּ'נְטְלְמֵן הַנִּכְבָּד הָיוּ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים בְּאִי נִדָּח, אֲבוֹתַי הָיוּ כֹּהֲנִים בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה. — בנג'מין ד'יזראלי בתשובה לציר אירי שלעג למוצאו היהודי	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוגוסט 2013	מִלְּבַד זֹאת אֲנִי סָבוּר שֶׁיֵּשׁ לַהֲרֹס אֶת קַרְתָּגוֹ במקור בלטינית: Ceterum censeo Carthaginem esse delendam — קאטו הזקן נהג לסיים כל נאום שלו (גם נאומים שלא עסקו כלל בקרתגו) במשפט זה, על מנת לדרבן את הסנאט הרומאי להכריז מלחמה על קרתגו	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוגוסט 2013	יְרוּשָׁלַיִם, הַמְּפֻרְסֶמֶת בְּיוֹתֵר בֵּין עָרֵי הַמִּזְרָח — פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.70	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוגוסט 2013	מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. — פתגם ממגילת קהלת, פרק א', פסוק ט' שמשמעו - אין שינויים בטבע ועולם כמנהגו נוהג.	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוגוסט 2013	תְּחִלַּת יִסּוּדָהּ שֶׁל הָעִיר (חיפה) – מְקוֹרָהּ בְּמַעֲשֶׂה שֶׁל שְׁרִירוּת, שֶׁעָשָׂה פֶּחָה טוּרְקִי אֶחָד. — חיפה, לורנס אוליפנט 20 בינואר 1883, על דאהר אל-עומר שהרס את חיפה אל עתיקה והקים בשנת 1761 עיר חדשה בעיר התחתית של חיפה	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוגוסט 2013	עיר מרהיבת עין שכנה על שפת הים בעל הגון הכחול עמוק. — תיאורה של העיר חיפה, "אלטנוילנד", בנימין זאב הרצל	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוגוסט 2013	לְפִיכָךְ מַכְרִיזָה הָעֲצֶרֶת בְּאָזְנֵי כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֶת הַהַכְרָזָה הַזֹּאת בִּדְבַר זְכוּיוֹת הָאָדָם כְּרָמַת הֶשֵּׂגִים כְּלָלִית לְכָל הָעַמִּים וְהָאֻמּוֹת, כְּדֵי שֶׁכָּל יָחִיד וְכָל גּוּף חֶבְרָתִי יְשַּׁוֶּה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו וְיִשְׁאַף לְטַפֵּחַ, דֶּרֶךְ לִמּוּד וְחִנּוּךְ, יַחַס שֶׁל כָּבוֹד לַזְּכוּיוֹת וְלַחֵרוּיוֹת הַלָּלוּ, וּלְהַבְטִיחַ בְּאֶמְצָעִים הַדְרָגָתִיִּים, לְאֻמִּיִּים וּבֵין-לְאֻמִּיִּים, שֶׁהַהַכָּרָה בְּעֶקְרוֹנוֹת אֵלֶּה וְהַהַקְפָּדָה עֲלֵיהֶם תְּהֵא כְּלָלִית וִיעִילָה בְּקֶרֶב אֻכְלוּסֵי הַמְּדִינוֹת הַחֲבֵרוֹת וּבְקֶרֶב הָאֻכְלוּסִים שֶׁבְּאַרְצוֹת שִׁפּוּטָם. — מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח, שאומץ על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוגוסט 2013	אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֲנָשִׁים רַבִּים הַמְּדַבְּרִים עַל חֵרוּת, אַךְ אָנוּ רוֹאִים מְעַטִּים שֶׁהִקְדִּישׁוּ חַיֵּיהֶם כְּדֵי לְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים. — גוסטב לה בון, פסיכולוג וסוציולוג צרפתי, שחקר את תחום הפסיכולוגיה החברתית, ובמיוחד את השפעות הלאומיות והפסיכולוגיה של ההמון.	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוגוסט 2013	זֶהוּ צַעַד קָטָן לְאָדָם, צַעַד גָּדוֹל לָאֱנוֹשׁוּת. — ניל ארמסטרונג כאשר דרך לראשונה על פני הירח במשימת אפולו 11, 21 ביולי 1969	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוגוסט 2013	יוסטון, כאן בסיס השלווה. העיט נחת. — ניל ארמסטרונג לאחר נחיתת אפולו 11 על הירח, 20 ביולי 1969	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוגוסט 2013	לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר 'אֵינִי יוֹדֵעַ', שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה וְתֵאָחֵז. — תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוגוסט 2013	אִם אֵין אֲנִי לִי, מִי לִי? וּכְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי, מָה אֲנִי? וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי? — הלל הזקן, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ד	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוגוסט 2013	אִם אֶשְׁכָּחֵךְ, יְרוּשָׁלַ‍ִם, תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי, אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. — ספר תהלים, פרק קל"ז, פסוקים ה'–ו'	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוגוסט 2013	אַחֲרֵי הַמַּעֲשִׂים - יִמָּשְׁכוּ הַלְּבָבוֹת. — רבנו בחיי אבן פקודה	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוגוסט 2013	יוֹתֵר מִשֶּׁיִּשְׂרָאֵל שָׁמְרוּ אֶת הַשַּׁבָּת, שָׁמְרָה הַשַּׁבָּת אוֹתָם. — אשר צבי גינצברג, ילקוט קטן, השילוח, 1 ביוני 1898 פרק ל דף 560	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוגוסט 2013	אִם תִּרְצוּ - אֵין זוֹ אַגָּדָה... וְאִם לֹא תִּרְצוּ כָּל אֲשֶׁר סִפַּרְתִּי לָכֶם - אַגָּדָה הוּא, וְאַגָּדָה יוֹסִיף לִהְיוֹת. — בנימין זאב הרצל, אלטנוילנד (1902), תרגם: נחום סוקולוב	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוגוסט 2013	אִלּוּ בָּאתִי לְסַכֵּם אֶת קוֹנְגְּרֶס בָּזֶל בְּאִמְרָה אַחַת שֶׁעָלַי לְבַטְּאָהּ בְּפֻמְבִּי, הֲרֵי הָיְתָה זוֹ: 'בְּבָזֶל יָסַדְתִּי אֶת מְדִינַת הַיְּהוּדִים'. ...לוּ אָמַרְתִּי זֹאת הַיּוֹם בְּפֻמְבִּי, הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה צְחוֹק מִכָּל הָעֲבָרִים. אוּלַי בְּעוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים, לְכָל הַיּוֹתֵר בְּעוֹד חֲמִשִּׁים שָׁנָה, יַכִּירוּ בָּהּ הַכֹּל. — בנימין זאב הרצל ביומנו אחרי הקונגרס הציוני הראשון בבזל 1897	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוגוסט 2013	אֲנִי חוֹשֵׁב, מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם. — רנה דקארט	עריכה - תבנית - שיחה

ספטמבר
1 בספטמבר 2013	אדריכלות היא מוזיקה במרחב, מוזיקה שקפאה. — פרידריך וילהלם שלינג, "הפילוסופיה של האמנות", 1807	עריכה - תבנית - שיחה
2 בספטמבר 2013	חלמתי כת של אמנים בעלי רוח הקודש, בני-חורין הרחוקים מעולם הבורסה ומהכנופיה של מבקרי-האמנות שמלאכתם בכך, אמנים שאהבתם טבעית וטבעם 'טבעי'. — בוריס שץ על "בצלאל", "בצלאל, תולדותיו, מהותו ועתידו" (1910).	עריכה - תבנית - שיחה
3 בספטמבר 2013	דע את עצמך. — תאלס ממילטוס	עריכה - תבנית - שיחה
4 בספטמבר 2013	בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן... וּתְשׁוּבָה וּתְפִלָּה וּצְדָקָה מַעֲבִירִין אֶת רֹעַ הַגְּזֵרָה. — תפילת ונתנה תוקף	עריכה - תבנית - שיחה
5 בספטמבר 2013	בָּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִין וְלַיוֹבְלוֹת, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת. — משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
6 בספטמבר 2013	עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת. — יהושע בן פרחיה, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ו'	עריכה - תבנית - שיחה
7 בספטמבר 2013	אֱהֹב אֶת הַמְּלָאכָה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת. — שמעיה, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י'	עריכה - תבנית - שיחה
8 בספטמבר 2013	עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ח	עריכה - תבנית - שיחה
9 בספטמבר 2013	זֶהוּ לֹא הַסּוֹף. זֶהוּ אֲפִלּוּ לֹא תְּחִילָתוֹ שֶׁל הַסוֹף. אֲבַל, זֶהוּ, יִתָּכֵן, הַסּוֹף שֶׁל הָהַתְחָלָה. — וינסטון צ'רצ'יל, על קרב אל-עלמיין, נובמבר 1942	עריכה - תבנית - שיחה
10 בספטמבר 2013	מְחִיר הַגְּדֻלָּה הוּא אַחֲרָיוּת. — וינסטון צ'רצ'יל בנאום באוניברסיטת הרוורד, 1943	עריכה - תבנית - שיחה
11 בספטמבר 2013	אוֹמְרִים: יֶשְׁנָהּ אֶרֶץ אֶרֶץ שְׁכוּרַת שֶׁמֶשׁ אַיֵּה אוֹתָהּ אֶרֶץ? אֵיפֹה אוֹתָהּ שֶׁמֶשׁ? — הבית הראשון בנוסח השני של השיר אומרים ישנה ארץ מאת המשורר שאול טשרניחובסקי	עריכה - תבנית - שיחה
12 בספטמבר 2013	הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ — קינת דוד על שאול המלך ובנו יהונתן שנהרגו במלחמה נגד הפלשתים, ספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ג.	עריכה - תבנית - שיחה
13 בספטמבר 2013	עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַמָּקוֹם יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר. עֲבֵרוֹת שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֵת חֲבֵרוֹ. — משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ט'	עריכה - תבנית - שיחה
14 בספטמבר 2013	אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, הַמְצִיא לָנוּ מְחִילָה בְּשָׁעַת הַנְּעִילָה. — השורות הראשונות בפיוט אל נורא עלילה הפותח את תפילת נעילה ביום הכיפורים.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בספטמבר 2013	אֱלֹהִים יִסְלַח לִי, זֶה תַּפְקִידוֹ. — המילים האחרונות של היינריך היינה, סופר ואיש רוח יהודי שהתנצר.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בספטמבר 2013	גִּלִּיתִי הוֹכָחָה נִפְלָאָה למִשְׁפָּט זֶה, אַךְ שׁוּלַיִּם אֵלּוּ צָרִים מִלְּהָכִילָה. — פייר דה פרמה, בשולי ספרו של דיופנטוס, "אריתמטיקה"	עריכה - תבנית - שיחה
17 בספטמבר 2013	הַתַּצְפִּיּוֹת הַמּוֹדֶרְנִיּוֹת שׁוֹלְלוֹת אֶת הַכּוֹתְבִים הַקּוֹדְמִים מִכָּל סַמְכוּת שֶׁהִיא, מִשּׁוּם שֶׁלּוּ רָאוּ אֶת שֶׁאָנוּ רוֹאִים, מַסְקְנוֹתֵיהֶם הָיוּ כְּמַסְקְנוֹתֵינוּ. — גלילאו גליליי	עריכה - תבנית - שיחה
18 בספטמבר 2013	הַצָּבָא צוֹעֵד עַל קֵבָתוֹ. — נפוליאון בונפרטה על החשיבות של כוח תומך לחימה.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בספטמבר 2013	וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים. — ספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ'	עריכה - תבנית - שיחה
20 בספטמבר 2013	אֻמָּנוּת הַתְּבוּנָה הִיא לָדַעַת מִמָּה לְהִתְעַלֵּם. — ויליאם ג'יימס, אבי הפונקציונליזם בפסיכולוגיה	עריכה - תבנית - שיחה
21 בספטמבר 2013	אִם תִּרְצֶה לִהְיוֹת בַּעַל תְּכוּנָה מְסֻיֶּמֶת, פְּעַל נָא כְּאִלּוּ הָיִיתָ כְּבָר בְּעָלֶיהָ. — ויליאם ג'יימס, אבי הפונקציונליזם בפסיכולוגיה	עריכה - תבנית - שיחה
22 בספטמבר 2013		עריכה - תבנית - שיחה
23 בספטמבר 2013	צִיּוֹנוּת הִיא שִׁיבָה לְיַהֲדוּת עוֹד לִפְנֵי הַשִּׁיבָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. — בנימין זאב הרצל, הקונגרס הציוני הראשון בבזל 1897	עריכה - תבנית - שיחה
24 בספטמבר 2013	צִיּוֹנוּת הִיא שִׁיבָה לְיַהֲדוּת עוֹד לִפְנֵי הַשִּׁיבָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. — בנימין זאב הרצל, הקונגרס הציוני הראשון בבזל 1897	עריכה - תבנית - שיחה
25 בספטמבר 2013	הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ב	עריכה - תבנית - שיחה
26 בספטמבר 2013	הצִיוִילִיזַצְיָה הֵחֵלָּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ אָדָם כּוֹעֵס זָרַק מִלָּה בִּמְקוֹם אֶבֶן. — זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בספרו "משה האיש ואמונת הייחוד" (1938)	עריכה - תבנית - שיחה
27 בספטמבר 2013	לֹא אוּכַל לְהַצִּיעַ אֶלָּא דָּם, עָמָל, דְּמָעוֹת וָיֶזַע. — וינסטון צ'רצ'יל, ב-13 במאי 1940, בעת כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בספטמבר 2013	מֵעוֹלָם בְּסִכְסוּךְ אֱנוֹשִׁי, לֹא חָבוּ רַבִּים כָּל כָּךְ, הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, לִמְעַטִּים כָּל כָּךְ. — וינסטון צ'רצ'יל, 20 באוגוסט 1940, על הטייסים הבריטים בקרב על בריטניה	עריכה - תבנית - שיחה
29 בספטמבר 2013	אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ו	עריכה - תבנית - שיחה
30 בספטמבר 2013	רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ז	עריכה - תבנית - שיחה

אוקטובר
1 באוקטובר 2013	אֵלִי, אֵלִי שֶׁלֹּא יִגָּמֵר לְעוֹלָם הַחוֹל וְהַיָּם, רִשְׁרוּשׁ שֶׁל הַמַּיִם, בְּרַק הַשָּׁמַיִם, תְּפִלַּת הָאָדָם. — הליכה לקיסריה הוא שיר שכתבה הצנחנית חנה סנש ב-1942. שנתיים אחר כך צנחה סנש בקרואטיה וחצתה את הגבול להונגריה, שם נשבתה, עונתה והוצאה להורג על ידי השלטונות (הפשיסטיים) ההונגריים.	עריכה - תבנית - שיחה
2 באוקטובר 2013	שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם! – בִּדְמָמָה בּוֹטַחַת מְצַוִּים: עֲצֹר. בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר. — הבית הראשון של השיר כנרת של המשוררת רחל, המשקף את אהבתה ונאמנותה לכנרת ולנופי הגולן	עריכה - תבנית - שיחה
3 באוקטובר 2013	E=mc2 — משוואת איינשטיין הקושרת בין מסה, אנרגיה ומהירות האור. המשוואה היא חלק מתורת היחסות ומשמשת בציבור הרחב בתור סמלה.	עריכה - תבנית - שיחה
4 באוקטובר 2013	וַיֹּאמֶר אֵלַי הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שִׁמְעוּ דְּבַר ה'. כֹּה אָמַר אֲדֹנָי אֱלֹהִים לָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה הִנֵּה אֲנִי מֵבִיא בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם. וְנָתַתִּי עֲלֵיכֶם גִּדִים וְהַעֲלֵתִי עֲלֵיכֶם בָּשָׂר וְקָרַמְתִּי עֲלֵיכֶם עוֹר וְנָתַתִּי בָכֶם רוּחַ וִחְיִיתֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' — חזון העצמות היבשות, ספר יחזקאל, פרק ל"ז, פסוקים ד'–ו'.	עריכה - תבנית - שיחה
5 באוקטובר 2013	כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד — ספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק י"ט	עריכה - תבנית - שיחה
6 באוקטובר 2013	אל תשאל מה ארצך יכולה לעשות למענך, שאל מה אתה יכול לעשות למען ארצך. — ג'ון פיצג'רלד קנדי	עריכה - תבנית - שיחה
7 באוקטובר 2013	וְאִם יֵשׁ צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! — חיים נחמן ביאליק בשירו על השחיטה	עריכה - תבנית - שיחה
8 באוקטובר 2013	אֲנִי מַאֲשִׁים! — אמיל זולא	עריכה - תבנית - שיחה
9 באוקטובר 2013	עוֹד נִצָּחוֹן כָּזֶה, וְאָבַדְנוּ! — פירוס	עריכה - תבנית - שיחה
10 באוקטובר 2013	לִהְיוֹת אוֹ לֹא לִהְיוֹת? זֹאת הַשְּׁאֵלָה — שייקספיר, מתוך המחזה המלט	עריכה - תבנית - שיחה
11 באוקטובר 2013	הָאֵין לַיְּהוּדִי עֵינַיִם? הָאֵין לַיְּהוּדִי יָדַיִם, אֵבָרִים, מְמַדִּים, חוּשִׁים, מַכְאוֹבִים, תְּשׁוּקוֹת? אוֹכֵל אֵת אוֹתוֹ אֹכֶל, נִפְצַע בְּאוֹתָם כְּלֵי נֶשֶׁק, נִפְגַּע בְּאוֹתָן מַחֲלוֹת, מִתְרַפֵּא בְּאוֹתָם אֶמְצָעִים, מִתְחַמֵם בְּאוֹתוֹ קַיִץ, וּבְאוֹתוֹ חֹרֶף מִתְקָרֵר, כְּמוֹ הַנּוֹצְרִי? אִם תִּדְקְרוּ אוֹתָנוּ - לֹא יָזוּב דָּמֵנוּ? אִם תְּדַגְדְּגוּ אוֹתָנוּ - לֹא נִצְחַק? אִם תַּרְעִילוּ אוֹתָנוּ - לֹא נָמוּת? וְאִם תְּעָוְלוּ בָּנוּ - הַאִם לֹא נִתְנַקֵּם? — מתוך המחזה "הסוחר מוונציה" מאת שייקספיר	עריכה - תבנית - שיחה
12 באוקטובר 2013	בְּמָקוֹם שֶׁבּוֹ שׂוֹרְפִים סְפָרִים, יִשָּׂרְפוּ לְבַסּוֹף גַּם בְּנֵי אָדָם. — היינריך היינה, המחזה האלגורי "אלמנסור" על שרפת הקוראן על ידי נוצרים בספרד במאה ה-16	עריכה - תבנית - שיחה
13 באוקטובר 2013	הֲגַם אַתָּה, בּרוּטוּס? — יוליוס קיסר על פי מחזהו של ויליאם שייקספיר	עריכה - תבנית - שיחה
14 באוקטובר 2013	בַּמָּקוֹם בּוֹ אֲנִי עוֹמֵד לִפְנֵיכֶם, שׁוֹפְטֵי יִשְׂרָאֵל, לְלַמֵּד קָטֵגוֹרְיָה עַל אָדוֹלְף אָיכְמַן, אֵין אֲנִי עוֹמֵד יְחִידִי. עִמָּדִי נִצָּבִים כָּאן, בְּשָׁעָה זוֹ, שִׁשָּׁה מִילְיוֹן קָטֵגוֹרִים. — גדעון האוזנר בנאום הפתיחה במשפט אייכמן	עריכה - תבנית - שיחה
15 באוקטובר 2013	לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֵּן חוֹרִין לִיבָּטֵל מִמֶּנָּה — רבי טרפון, משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ט"ז	עריכה - תבנית - שיחה
16 באוקטובר 2013	הַדּוֹאֵג לְיָמִים - זוֹרֵעַ חִטָּה; הַדּוֹאֵג לְשָׁנִים - נוֹטֵעַ עֵצִים; הַדּוֹאֵג לְדוֹרוֹת - מְחַנֵּךְ אֲנָשִׁים. — יאנוש קורצ'אק	עריכה - תבנית - שיחה
17 באוקטובר 2013	אֵין שָׁלֵם מִלֵּב שָׁבוּר; אֵין זְעָקָה גְּדוֹלָה מֵהַדְּמָמָה; אֵין יָשָׁר מִסֻּלָּם עָקֹם. — רבי מנחם מנדל מקוצק	עריכה - תבנית - שיחה
18 באוקטובר 2013	תֵּן דַּעְתְךָ שֶׁלֹּא תְּקַלְקֵל וְתַחְרִיב אֶת עוֹלָמִי, שֶׁאִם קִלְקַלְתָּ - אֵין מִי שֶׁיְּתַקֵּן אַחֲרֶיךָ. — קהלת רבה, פרשה ז', פסקה י"ג. הוראה בדבר איכות הסביבה.	עריכה - תבנית - שיחה
19 באוקטובר 2013	עֲתִידֵנוּ אֵינוֹ תָּלוּי בְּמָה יֹאמְרוּ הַגּוֹיִים, אֶלָּא בְּמָה יַעֲשׂוּ הַיְּהוּדִים. — דוד בן-גוריון	עריכה - תבנית - שיחה
20 באוקטובר 2013	כָּל הַהַתְחָלוֹת קָשׁוֹת, אַךְ קָשָׁה מֵהֶן הִיא הַהַתְמָדָה. — חיים נחמן ביאליק	עריכה - תבנית - שיחה
21 באוקטובר 2013	לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת; רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים. רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי שָׂדוֹת. — רחל המשוררת, מתוך "אל ארצי"	עריכה - תבנית - שיחה
22 באוקטובר 2013	כָּל שֶׁמַּעֲשָׂיו מְרוּבִּין מֵחָכְמָתוֹ - חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת, וְכָל שְחָכְמָתוֹ מְרוּבָּה מִמַּעֲשָׂיו - אֵין חָכְמָתוֹ מִתְקַיֶּמֶת. — רבי חנינא בן דוסא, משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ט'	עריכה - תבנית - שיחה
23 באוקטובר 2013	אֵין נֶקֶב הַמַּחַט צַר לִשְׁנֵי אוֹהֲבִים, וְאֵין רֹחַב הָעוֹלָם מֵכִיל שְׁנֵי שׂוֹנְאִים. — שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
24 באוקטובר 2013	או"ם שמום — דוד בן-גוריון על האומות המאוחדות (או"ם)	עריכה - תבנית - שיחה
25 באוקטובר 2013	הָרוֹצֶה בְּשָׁלוֹם יִּכּוֹן לְמִלְחָמָה — וגטיוס, סופר רומאי	עריכה - תבנית - שיחה
26 באוקטובר 2013	הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם — רבי אלעזר הקפר, משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה כ"א	עריכה - תבנית - שיחה
27 באוקטובר 2013	אִם הִרְחַקְתִּי לִרְאוֹת מִקוֹדְמַי, הֲרֵי זֶה מִשּׁוּם שֶׁעָמַדְתִּי עַל כִּתְפֵיהֶם שֶׁל עֲנָקִים. — אייזק ניוטון	עריכה - תבנית - שיחה
28 באוקטובר 2013	שלום חייב להיות, ושלום יהיה. זה המסר של ראש הממשלה רבין. יצחק רבין היה שותפי, חבר שלי. הערצתי אותו ואהבתי אותו מאוד. כיוון שמילים לא יוכלו לבטא את רגשותי, הרשו לי רק לומר: "שלום, חבר". — ביל קלינטון, 4 בנובמבר 1995	עריכה - תבנית - שיחה
29 באוקטובר 2013	הַטֶּבַע וְחֻקָּיו נָחוּ בּחֶשְכַת שְׁחוֹר, וְיֹאמַר אֱלֹהִים: יְהִי נְיוּטוֹן - וַיְהִי אוֹר. — אפיטף פרי עטו של אלכסנדר פופ, תרגום עמנואל לוטם.	עריכה - תבנית - שיחה
30 באוקטובר 2013	הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ? — ספר עמוס, פרק ג', פסוק ג'	עריכה - תבנית - שיחה
31 באוקטובר 2013	חֹסֶר הֶעָזָה אֵינוֹ נוֹבֵעַ מִקִּיּוּמָם שֶׁל קְשָׁיִים, אֶלָּא קְשָׁיִים נוֹבְעִים מֵחֹסֶר הֶעָזָה. — סנקה, פילוסוף ומדינאי רומאי, מתוך החיבור "על שלוות הנפש" (63 לספירה), בתרגומו של אברהם ארואטי.	עריכה - תבנית - שיחה

נובמבר
1 בנובמבר 2013	מַה שֶּׁמַּטְרִיד אֶת הָאֲנָשִׁים אֵינָם הַדְּבָרִים עַצְמָם, אֶלָּא דַּעְתָּם עַל הַדְּבָרִים. — אֶפּיקטֵטוס, פילוסוף יווני מהאסכולה הסטואית	עריכה - תבנית - שיחה
2 בנובמבר 2013	כַּחֲצוֹת לֵיל קֹר וָסַעַר, עֵת אֲנִי, שְׁבוּר-הַצַּעַר, בְּסִפרֵי חָכמָה נִשׁכַּחַת הִסתַּכַּלתִּי נִים-וָעֵר, בָּא קִשׁקוּשׁ סָתוּם בַּדֶּלֶת, קַל כְּדֶפֶק יָד נֶחשֶׁלֶת – יָד חוֹשֶׁשֶׁת – יָד שׁוֹאֶלֶת מַחֲסֶה לְדַל אוֹ גֵר. "זֶה אוֹרֵח" – כֹּה לָחַשׁתִּי – "זֶה אוֹרֵח, זָר אוֹ גֵר – זֶה אוֹרֵח, לֹא יוֹתֵר". — פתיחת הפואמה הגותית "העורב", מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
3 בנובמבר 2013	לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוף מַעֲרָב; אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב; — מתוך השיר לבי במזרח, מאת רבי יהודה הלוי	עריכה - תבנית - שיחה
4 בנובמבר 2013	שלום חייב להיות, ושלום יהיה. זה המסר של ראש הממשלה רבין. יצחק רבין היה שותפי, חבר שלי. הערצתי אותו ואהבתי אותו מאוד. כיוון שמילים לא יוכלו לבטא את רגשותי, הרשו לי רק לומר: "שלום, חבר". — ביל קלינטון, 4 בנובמבר 1995	עריכה - תבנית - שיחה
5 בנובמבר 2013	הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב? — אבנר בן נר בפנייתו אל יריבו יואב בן צרויה בבקשה להפסיק את היריבות ביניהם. ספר שמואל ב', פרק ב', פסוק כ"ו.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בנובמבר 2013	אל תפנה בבוז מאנשים ואל תתהלך בגאווה בארץ, כי אללה אינו אוהב את השחצן המתרברב. הצנע לכת והנמך קולך, כי המאוס בקולות הוא קולם הרם של החמורים. — הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת לֻקמאן (פסוקים 20-15).	עריכה - תבנית - שיחה
7 בנובמבר 2013	...תיטיבו עם ההורים. אם יגיע האחד מהם, או שניהם, לגיל זיקנה בביתך, אל תקצר רוחך ואל תעליבם. דבר עמהם בעדינות ובהקטנת עצמך והתפלל בהכנעה ורחמים: "ריבוני! רחם עליהם כאשר ריחמו עלי בגדלם אותי". — הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת בני־ישראל (פסוקים 25-24).	עריכה - תבנית - שיחה
8 בנובמבר 2013	בֵּין אַיֶּלֶת וּמְטוּלָה, נִסתָּר בְּקֶבֶר שׁוֹמֵם, דֹּם שׁוֹמֵר גְּבוּל אַרצֵנוּ, גִּבּוֹר גִּדֵּם. — "שיר אסירי עכו", מאת זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
9 בנובמבר 2013	גם מסע בן אלף לי מתחיל בצעד אחד. — לאו דזה, פילוסוף סיני שחי במאה ה-6 לפנה"ס, דאו דה ג'ינג, פרק 64	עריכה - תבנית - שיחה
10 בנובמבר 2013	I Shall Return שוב אשוב — נאמר על ידי גנרל מקארתור באוסטרליה אחרי שנסוג מהפיליפינים במלחמת העולם השנייה	עריכה - תבנית - שיחה
11 בנובמבר 2013	באתי, ראיתי, ניצחתי — הודעתו של יוליוס קיסר לסנאט הרומי, המתארת את ניצחונו המהיר על פרנקס השני מלך פונטוס בקרב זלה	עריכה - תבנית - שיחה
12 בנובמבר 2013	אֵאוּרֵקָה! — "אאורקה" - ביוונית: "מצאתי", ביטוי ל"חווית ההארה", מיוחס לארכימדס, על פי ויטרוביוס ב"על אודות האדריכלות"	עריכה - תבנית - שיחה
13 בנובמבר 2013	הברזל הוא הכלי השימושי ובו בזמן גם הקטלני ביותר שבידי האדם. בעזרת הברזל אנו חופרים באדמה לטעת עצים ומשיבים לגפנים בכל שנה את נעוריהם כשאנו מקצצים ענפים רקובים. בעזרת הברזל אנו מבקעים אבנים, בונים בתים ומבצעים הרבה פעולות הנחוצות לחיים. אבל אותו ברזל הוא המשמש למלחמות, לרצח ולשוד. לא רק בתגרות ידיים אלא גם ממרחק באמצעות כלי נשק מעופפים וטסים המועפים מבליסטראות, מושלכים מידי אדם, או מצוידים בכנפי נוצה. באלו אני רואה את ההמצאה הנפשעת ביותר של המחשבה האנושית; כדי להחיש את מותם של בני אדם הענקנו לברזל כנפיים ולימדנו אותו לעוף. — פליניוס הזקן, תולדות הטבע, פרק 39	עריכה - תבנית - שיחה
14 בנובמבר 2013	מכיוון שהודיעו לנו שבמלכויותינו היו כמה נוצרים רעים שהתייהדו ובגדו באמונתנו הקתולית הקדושה, והסיבה הגדולה לכך הייתה – הקשר בין היהודים והנוצרים לכן, אנו בעצתם ועל פי ראייתם של כמה מן הכמורה, האצולה הגבוהה והנמוכה של מלכותנו, ואנשי מדע ומצפון אחרים מן המועצה שלנו, בהיותנו חושבים על כך רבות, הסכמנו לצוות לגרש את כל היהודים והיהודיות ממלכויותינו. — צו גרנדה - גירוש היהודים מספרד של ימי הביניים. 31 במרץ 1492.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בנובמבר 2013	בעיר ההיא ראיתי תוך סחי פיסה אחת מגויל תורה קרוע. ניערתי בזהירות מקלף נצחי את האבק שבו היה זרוע; ושם כתוב: "בארץ נוכריה" – רק שתי מילים מספר עם-הנצח. בשתי מילים הללו חבויה היסטוריה של כל פרעות הרצח. — זאב ז'בוטינסקי, הקדמה לפואמה בעיר ההריגה מאת חיים נחמן ביאליק.	עריכה - תבנית - שיחה
16 בנובמבר 2013	הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵירַי – יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַלְמִידַי – יוֹתֵר מִכֻּלָּן. — רבי חנינא, תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף ז', עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
17 בנובמבר 2013	משמעותן הרגילה של מילים נתחלפה. פזיזות חצופה נחשבה כנאמנות לחבורה, היסוס נבון כפחדנות, מתינות כמסווה לפחדנות, היכולת לראות בעיה מכל צדדיה כרפיון ידיים. אלימות מטורפת הועלתה לאחת ממידות הגבריות ותכנון זהיר כאמתלה להשתמטות. חמום המוח נחשב תמיד לנאמן ומתנגדו לחשוד. המצליח במזימה נחשב פיקח והמגלה מזימה לפיקח עוד יותר אך מי שניסה למנוע את הצורך במזימות נחשב כמי שמפר אחדות או כפוחד מהמתנגדים. — תוקידידס, תולדות מלחמת הפלופונסוס, ספר שלישי, 82	עריכה - תבנית - שיחה
18 בנובמבר 2013	לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ. — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת תענית, פרק ד', משנה ח'	עריכה - תבנית - שיחה
19 בנובמבר 2013	הגם שאול בנביאים?! — שמואל א' פרק יט פסוק כד תמיהה על נבואתו של שאול המלך שמשמשת מטבע לשון נפוץ על אנשים המתנהגים בהנהגה שאינה תואמת את מעמדם האמיתי - הנמוך.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בנובמבר 2013	כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא. — רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן ד', א	עריכה - תבנית - שיחה
21 בנובמבר 2013	הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶׁלִּי, הֲתִשְׁמַע קוֹלִי, בַּאֲשֶׁר הִנְּךָ? — רחל המשוררת, מתוך "זמר נוגה"	עריכה - תבנית - שיחה
22 בנובמבר 2013	תְּנוּ לַקֵּיסָר אֶת אֲשֶׁר לַקֵּיסָר וְלֵאלֹהִים אֶת אֲשֶׁר לֵאלֹהִים. — הברית החדשה, הבשורה על-פי מתי, פרק כ"ב	עריכה - תבנית - שיחה
23 בנובמבר 2013	זֶה הָיָה לְפָנִים וְלִפְנֵי שָׁנִים, בְּמַלְכוּת עַל יָם עַרְפַּלִּי. שָׁם דָּרָה יַלְדָּה – שְׁמָהּ לֹא תֵדַע; קָרָאתִי לָהּ אַנַּבֶּל-לִי. מַשָּׂא-לֵב אַחֵר מִלְּבַד אַהֲבָה לֹא הָיָה גַּם לָהּ וְגַם לִי. — אנבל לי, מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
24 בנובמבר 2013	שְּׁלוּחוֹ שֶׁל אָדָם כְּמוֹתוֹ. — רבי יהושע, משנה, מסכת ברכות, פרק ה', משנה ה'. עיקרון משפטי זה התקבל על ידי המחוקק הישראלי, ומופיע בסעיף 2 לחוק השליחות.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בנובמבר 2013	לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת; רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים. רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי שָׂדוֹת. — רחל המשוררת, מתוך "אל ארצי"	עריכה - תבנית - שיחה
26 בנובמבר 2013	מזון-מעון-מלבוש-מורה-מרפא: 'חמש פעמים מ'. יחס לכל אחד מן הצרכים הללו קיים בכל מדינה ובכל תקופה מושג מסוים על מינימום מספיק. וחובתה של המדינה, על פי 'תרופתי', צריכה להיות: כל אדם, המודיע שהוא דורש את "חמש הממין", צריך לקבל אותן. — זאב ז'בוטינסקי, הגאולה הסוציאלית, המקור באידיש: דער מאמענט, וארשה, 1934	עריכה - תבנית - שיחה
27 בנובמבר 2013	מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִיבַיִךְ, מִמֵּךְ יֵצֵאוּ — ספר ישעיהו, פרק מ"ט, פסוק י"ז נבואתו של ישעיהו הנביא על גאולת ממלכת יהודה.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בנובמבר 2013	"ויחוגו את חנוכת המזבח שמונת ימים, ויעלו עולות ותודות בשמחת לבבם." — ספר מקבים א, פרק ד', פסוק נ"ד	עריכה - תבנית - שיחה
29 בנובמבר 2013	"ויצווה יהודה ואחיו וכל קהל ישראל לחוג את חנוכת המזבח ביום החמישה ועשרים לחדש כסלו שמונת ימים מדי שנה בשנה בהלל ובתודה לה'." — ספר חשמונאים א' פרק ד נז, על־פי תרגומו של יצחק זעקיל פרנקל	עריכה - תבנית - שיחה
30 בנובמבר 2013	הַנֵּרוֹת הַלָּלוּ אָֽנוּ מַדְלִיקִין, עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת, שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה, עַל יְדֵי כֹּהֲנֶיךָ הַקְּדוֹשִים — הנרות הללו, קטע הנאמר לאחר הדלקת נרות חנוכה	עריכה - תבנית - שיחה

דצמבר
1 בדצמבר 2013	וירא אלעזר החורני והנה חיה אחת חגורה ביתר שאת וגדולה מן האחרות ויאמר בלבו אכן המלך עליה. וישלך את נפשו מנגד למען הציל את עמו ולעשות לו שם עולם בארץ. וירוץ כגיבור בתוך גדודי האויב וחרבו אכלה בשר ימין ושמאל. ויבוא עד הפיל ויכרע בין ברכיו וידקרהו, וייפול הפיל עליו וימות, ובנפלו המית גם אותו. — מותו של אלעזר במרד החשמונאים בקרב בית זכריה, לפי ספר מקבים א, ו', 45-48	עריכה - תבנית - שיחה
2 בדצמבר 2013	ביום ההוא היה טִהוּר המִקדש, ביום עשרים וחמִשה לחֹדֶש ההוא, הוא כִּסְלֵו, חגגו בשמחה שמונה ימים כחג הַסֻכּוֹת, בְּזָכרם כי לפני זמן־מה בִּלוּ את [ימי] חג הַסֻכּוֹת בהרים ובמערות... וקבעו בפקֻדָּה ובגזרה על דעת כֻּלם לכל עם היהודים לחֹג את הימים האלה בכל־שנה. — ספר חשמונאים ב', פרק י, פסוקים ה-ח.	עריכה - תבנית - שיחה
3 בדצמבר 2013	לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוֹף מַעֲרָב אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב — רבי יהודה הלוי	עריכה - תבנית - שיחה
4 בדצמבר 2013	תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִים עַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם; אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים, מִתְרוֹנְנִים בֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם! — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "בִּרְכַּת עָם" (תחזקנה)	עריכה - תבנית - שיחה
5 בדצמבר 2013	עַבְדֵי זְמָן עַבְדֵי עֲבָדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי. עַל כֵּן בְבַקֵּשׁ כָּל-אֱנוֹשׁ חֶלְקוֹ "חֶלְקִי אֲדֹנָי!" אָמְרָה נַפְשִׁי. — רבי יהודה הלוי	עריכה - תבנית - שיחה
6 בדצמבר 2013	"וְדַע, שֶׁהָאָדָם צָרִיך לַעֲבר עַל גֶּשֶׁר צַר מְאֹד מְאֹד, וְהַכְּלָל וְהָעִקָּר שֶׁלּא יִתְפַּחֵד כְּלָל" — רבי נחמן מברסלב, ליקוטי מוהר"ן תנינא מח.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בדצמבר 2013	אַשְׁכִּים לבית השר - אומרים כבר רכב; אבוא לעת ערב - אומרים כבר שכב; או יעלה מרכב או יעלה משכב; אויה לאיש עני, נולד בלי כוכב! — רבי אברהם אבן עזרא בשירו 'אַשְׁכִּים לבית השר'	עריכה - תבנית - שיחה
8 בדצמבר 2013	עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. — שמעון הצדיק (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ב')	עריכה - תבנית - שיחה
9 בדצמבר 2013	כל המשפחות המאושרות דומות זו לזו, ואילו כל משפחה אומללה, אומללה היא בדרכה שלה. — משפט הפתיחה בספר "אנה קארנינה" מאת לב טולסטוי	עריכה - תבנית - שיחה
10 בדצמבר 2013	לְפִיכָךְ מַכְרִיזָה הָעֲצֶרֶת בְּאָזְנֵי כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם אֶת הַהַכְרָזָה הַזֹּאת בִּדְבַר זְכוּיוֹת הָאָדָם כְּרָמַת הֶשֵּׂגִים כְּלָלִית לְכָל הָעַמִּים וְהָאֻמּוֹת, כְּדֵי שֶׁכָּל יָחִיד וְכָל גּוּף חֶבְרָתִי יְשַּׁוֶּה תָּמִיד לְנֶגֶד עֵינָיו וְיִשְׁאַף לְטַפֵּחַ, דֶּרֶךְ לִמּוּד וְחִנּוּךְ, יַחַס שֶׁל כָּבוֹד לַזְּכוּיוֹת וְלַחֵרוּיוֹת הַלָּלוּ, וּלְהַבְטִיחַ בְּאֶמְצָעִים הַדְרָגָתִיִּים, לְאֻמִּיִּים וּבֵין-לְאֻמִּיִּים, שֶׁהַהַכָּרָה בְּעֶקְרוֹנוֹת אֵלֶּה וְהַהַקְפָּדָה עֲלֵיהֶם תְּהֵא כְּלָלִית וִיעִילָה בְּקֶרֶב אֻכְלוּסֵי הַמְּדִינוֹת הַחֲבֵרוֹת וּבְקֶרֶב הָאֻכְלוּסִים שֶׁבְּאַרְצוֹת שִׁפּוּטָם. — מתוך ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, מסמך היסוד של הקהילה הבינלאומית על זכויות האדם והאזרח, שאומץ על ידי העצרת הכללית של האו"ם ביום 10 בדצמבר 1948	עריכה - תבנית - שיחה
11 בדצמבר 2013	רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם וּלְבָבִי סַף דִּמְעָה. אֵיכָה דַלֹּתֶם פִּתְאֹם, אֵיכָה חֲדַלְתֶּם יֶשַׁע! אֵיכָה נֶעֱזַבְתֶּם בָּדָד, אֹבְדֵי עֵצָה וּנְתִיבָה, לְלֹא מְחוֹנֵן וּמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְלֹא מְכוֹנֵן צָעַד. — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "רְאִיתִיכֶם שׁוּב בְּקֹצֶר יֶדְכֶם"	עריכה - תבנית - שיחה
12 בדצמבר 2013	הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ, וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת, וִיהִי חֵיקֵךְ מִקְלַט רֹאשִׁי, קַן-תְּפִלּוֹתַי הַנִּדָּחוֹת. — חיים נחמן ביאליק, תחילת שירו "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ"	עריכה - תבנית - שיחה
13 בדצמבר 2013	וַיְהִי בִשְׁנַת/בַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ (של צדקיהו) בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ, בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר/נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְכָל חֵילוֹ עַל יְרוּשָלַיִם, וַיִּחַן/וַיַּחֲנוּ עָלֶיהָ, וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב. — מופיע פעמיים בשינויים קלים – ספר מלכים ב', פרק כ"ה, פסוק א'; ספר ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק ד'	עריכה - תבנית - שיחה
14 בדצמבר 2013	לִבְכּוֹת עֱנוּתֵךְ אֲנִי תַנִּים, וְעֵת אֶחֱלֹם שִׁיבַת שְׁבוּתֵך – אֲנִי כִנּוֹר לְשִׁירָיִךְ. — רבי יהודה הלוי בשיר הכיסופים "ציון הלא תשאלי", הנקרא במסורת האשכנזית כחלק מן הקינות לתשעה באב. הקטע היה מקור השראתה של נעמי שמר לשורות "הלא לכל שירייך - אני כינור", בשירה ירושלים של זהב.	עריכה - תבנית - שיחה
15 בדצמבר 2013	הכול זורם. דבר אינו נשאר במקום. — הרקליטוס, במקור - Πάντα ῥεῖ καὶ οὐδὲν μένει	עריכה - תבנית - שיחה
16 בדצמבר 2013	בשם האל הרחמן והרחום השבח לאל רבון העולמים הרחמן והרחום אדון יום הדין אותך אנו עובדים ובך אנו נעזרים הנחנו בדרך הישר דרכם של אלה שהיטבת עמם, לא אלה הכועסים עליהם ולא התועים — סורת אל-פאתחה, הקוראן	עריכה - תבנית - שיחה
17 בדצמבר 2013	يَوْم عَسَل وَيَوْم بَصَل יום עסל יום בסל — פתגם בערבית שמשמעו - יש ימים טובים ויש ימים רעים.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בדצמבר 2013	كُلّ كَلْب بِيجِي يُومُه כל כלב בא יומו — פתגם בערבית שמשמעו - כל אדם רע בא על עונשו בסופו של דבר.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בדצמבר 2013	הֲלָנֶצַח תֹּאכַל חֶרֶב? — אבנר בן נר בפנייתו אל יריבו יואב בן צרויה בבקשה להפסיק את היריבות ביניהם. ספר שמואל ב', פרק ב', פסוק כ"ו.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בדצמבר 2013	וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. — נבואה על אחרית הימים המופיעה בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו'	עריכה - תבנית - שיחה
21 בדצמבר 2013	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בדצמבר 2013	לַמֵּד לְשׁוֹנְךָ לוֹמַר 'אֵינִי יוֹדֵעַ', שֶׁמָּא תִּתְבַּדֶּה וְתֵאָחֵז. — תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד א'	עריכה - תבנית - שיחה
23 בדצמבר 2013	אֲנִי חוֹשֵׁב, מַשְׁמָע אֲנִי קַיָּם. — רנה דקארט	עריכה - תבנית - שיחה
24 בדצמבר 2013	לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. — מגילת קהלת, פרק ג', פסוקים א'–ח' מְגִלַּ‏ת קֹ‏הֶ‏לֶ‏ת היא ספר מספרי התנ"ך, הכלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש מגילות. כתיבתה מיוחסת לשלמה המלך.	עריכה - תבנית - שיחה
25 בדצמבר 2013	מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי חַזֵּק וְעֵת יְקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲפְרִי וֶאֱמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ — מתוך הפיוט עת שערי רצון להפתח, יהודה בן-שמואל אבן-עבאס הפיוט עוסק בעקידת יצחק ונאמר בראש השנה	עריכה - תבנית - שיחה
26 בדצמבר 2013	כֵּן, יְהוּדִי אֲנִי, וּבִזְמַן שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַגֶּ'נְטְלְמֵן הַנִּכְבָּד הָיוּ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים בְּאִי נִדָּח, אֲבוֹתַי הָיוּ כֹּהֲנִים בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה. — בנג'מין ד'יזראלי בתשובה לציר אירי שלעג למוצאו היהודי	עריכה - תבנית - שיחה
27 בדצמבר 2013	גם מסע בן אלף לי מתחיל בצעד אחד. — לאו דזה, פילוסוף סיני שחי במאה ה-6 לפנה"ס, דאו דה ג'ינג, פרק 64	עריכה - תבנית - שיחה
28 בדצמבר 2013	לִבִּי בְמִזְרָח וְאָנֹכִי בְּסוף מַעֲרָב; אֵיךְ אֶטְעֲמָה אֵת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֵיךְ יֶעֱרָב; — מתוך השיר לבי במזרח, מאת רבי יהודה הלוי	עריכה - תבנית - שיחה
29 בדצמבר 2013	כַּחֲצוֹת לֵיל קֹר וָסַעַר, עֵת אֲנִי, שְׁבוּר-הַצַּעַר, בְּסִפרֵי חָכמָה נִשׁכַּחַת הִסתַּכַּלתִּי נִים-וָעֵר, בָּא קִשׁקוּשׁ סָתוּם בַּדֶּלֶת, קַל כְּדֶפֶק יָד נֶחשֶׁלֶת – יָד חוֹשֶׁשֶׁת – יָד שׁוֹאֶלֶת מַחֲסֶה לְדַל אוֹ גֵר. "זֶה אוֹרֵח" – כֹּה לָחַשׁתִּי – "זֶה אוֹרֵח, זָר אוֹ גֵר – זֶה אוֹרֵח, לֹא יוֹתֵר". — פתיחת הפואמה הגותית "העורב", מאת אדגר אלן פו, בתרגום זאב ז'בוטינסקי	עריכה - תבנית - שיחה
30 בדצמבר 2013	וְאַף עַל פִּי כֵן, נוֹעַ תָּנוּעַ! !Eppur si muove — מיוחס לגלילאו גליליי. על פי המסופר, גלילאו מלמל את האמרה לאחר שנאלץ לוותר בפני האינקוויזיציה, במהלך משפטו, על חלק מתפיסותיו המדעיות, ובכללן אמונתו כי כדור הארץ סובב את השמש (המודל ההליוצנטרי).	עריכה - תבנית - שיחה
31 בדצמבר 2013	מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. — פתגם ממגילת קהלת, פרק א', פסוק ט' שמשמעו - אין שינויים בטבע ועולם כמנהגו נוהג.	עריכה - תבנית - שיחה

ינואר
1 בינואר 2014	גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם, שנאמר: דרכיה דרכי נעם וכל נתיבותיה שלום. — משנה תורה לרמב"ם, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד', הלכה י"ד הרמב"ם מסביר מדוע פסק שנר ביתו קודם לנר חנוכה - כי נר ביתו מביא שלום בין איש לאשתו	עריכה - תבנית - שיחה
2 בינואר 2014	וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים, בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. — בראשית, כ"ט, כ'	עריכה - תבנית - שיחה
3 בינואר 2014	מזכויות היסוד של האזרח היא שהמדינה לא תתערב בחייו הפרטיים ובהתנהגותו בחדרי חדרים. — שופט בית המשפט העליון חיים כהן, ע"פ 224/63, בן עמי נגד היועץ המשפטי לממשלה, פד"י י"ח (3) 225, 1964. פסק דין זה קבע למעשה כי המדינה לא תנקוט בהליכים פליליים נגד הומוסקסואליות, אף שזו הייתה עבירה על פי חוק העונשין.	עריכה - תבנית - שיחה
4 בינואר 2014	וְהָיָה בָּעֵת הַהִיא, אֲחַפֵּשׂ אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם בַּנֵּרוֹת. — ספר צפניה, פרק א', פסוק י"ב כמו שמחפש אדם הדבר בנר, שהוא חופש יפה, כן אחפש את ירושלם לבער כל הפושעים שבה. וכן אמר: נֵר ה' – נִשְׁמַת אָדָם, חֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן. (משלי, כ', כ"ז) — רד"ק על הפסוק	עריכה - תבנית - שיחה
5 בינואר 2014	בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל־אנושיים, והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. — מגילת העצמאות	עריכה - תבנית - שיחה
6 בינואר 2014	חלמתי כת של אמנים בעלי רוח הקודש, בני-חורין הרחוקים מעולם הבורסה ומהכנופיה של מבקרי-האמנות שמלאכתם בכך, אמנים שאהבתם טבעית וטבעם 'טבעי'. — בוריס שץ על "בצלאל", "בצלאל, תולדותיו, מהותו ועתידו" (1910).	עריכה - תבנית - שיחה
7 בינואר 2014	דע את עצמך. — תאלס ממילטוס	עריכה - תבנית - שיחה
8 בינואר 2014	פטריוטיות היא מפלטו האחרון של הנבל. — סמואל ג'ונסון	עריכה - תבנית - שיחה
9 בינואר 2014	עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַדִּין וְעַל הָאֱמֶת וְעַל הַשָּׁלוֹם — רבן שמעון בן גמליאל, משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ח	עריכה - תבנית - שיחה
10 בינואר 2014	הִלֵּל אוֹמֵר: הֱוֵי מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַהֲרֹן, אוֹהֵב שָׁלוֹם וְרוֹדֵף שָׁלוֹם, אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקָרְבָן לַתּוֹרָה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ב	עריכה - תבנית - שיחה
11 בינואר 2014	הצִיוִילִיזַצְיָה הֵחֵלָּה בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּהּ אָדָם כּוֹעֵס זָרַק מִלָּה בִּמְקוֹם אֶבֶן. — זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, בספרו "משה האיש ואמונת הייחוד" (1938)	עריכה - תבנית - שיחה
12 בינואר 2014	ארבעה אבות נזיקין: השור והבור והמבעה וההבער. — משנה, מסכת בבא קמא, פרק א', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
13 בינואר 2014	אדם מועד לעולם: בין שוגג, בין מזיד, בין ער, בין ישן. — משנה, מסכת בבא קמא, פרק ב', משנה ו'. אדם אחראי לנזקים שגרם, בין בשוגג, בין במזיד, ואף מתוך שינה.	עריכה - תבנית - שיחה
14 בינואר 2014	אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ו	עריכה - תבנית - שיחה
15 בינואר 2014	וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ, וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל. — ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק כ"ג	עריכה - תבנית - שיחה
16 בינואר 2014	"אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים, בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט, רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ." — מסכת ראש השנה א, א	עריכה - תבנית - שיחה
17 בינואר 2014	אם למלא תוכל כל רגע לא סולח במלוא שישים שניות של יזע ושל דם, לך תהיה הארץ וכל אשר עליה, ועוד יותר מזה, בני - תהיה אדם! — הסיום של השיר "אם" מאת רודיארד קיפלינג, בתרגומו משה הנעמי. בשיר הדובר מסביר לבנו כיצד עליו להתנהג על מנת להיות בן אדם.	עריכה - תבנית - שיחה
18 בינואר 2014	לֹא אוּכַל לְהַצִּיעַ אֶלָּא דָּם, עָמָל, דְּמָעוֹת וָיֶזַע. — וינסטון צ'רצ'יל, ב-13 במאי 1940, בעת כיבוש צרפת על ידי גרמניה הנאצית.	עריכה - תבנית - שיחה
19 בינואר 2014	מֵעוֹלָם בְּסִכְסוּךְ אֱנוֹשִׁי, לֹא חָבוּ רַבִּים כָּל כָּךְ, הַרְבֵּה כָּל כָּךְ, לִמְעַטִּים כָּל כָּךְ. — וינסטון צ'רצ'יל, 20 באוגוסט 1940, על הטייסים הבריטים בקרב על בריטניה	עריכה - תבנית - שיחה
20 בינואר 2014	בְּזַנַּאדוּ, קוּבְּלָא חָאן עַל הֵיכַל־תַּעֲנוּגוֹת נֶאְדָּר צִוָּה: שָׁם אַלְף, נְהַר הַקֹּדֶשׁ, זָרַם בֵּין מְעָרוֹת לֹא כָל אָדָם מַטָּה, אֶל יָם נְטוּל־שֶׁמֶשׁ. — הפואמה "קובלא חאן" מאת סמואל טיילור קולרידג', בתרגומו של נחום ונגרוב, פורסם לראשונה בוויקיטקסט	עריכה - תבנית - שיחה
21 בינואר 2014	"אָבִי, אֵל חַי שִׁמְךָ, לָמָּה מֶלֶךְ מָשִׁיחַ לֹא יָבֹא?" "דְּעוּ מֵאֲבִיכֶם כִּי לֹא בּוֹשׁ אֱבוֹש, שׁוּב אָשׁוּב אֲלֵיכֶם כִּי בָא מוֹעֵד!" — דו-שיח כביכול בין עם ישראל לאביהם שבשמים אודות הגאולה, הנקרא ישר והפוך - מיוחס לרבי אברהם אבן עזרא.	עריכה - תבנית - שיחה
22 בינואר 2014	ובאותו הזמן לא יהיה שם לא רעב ולא מלחמה ולא קנאה ותחרות שהטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד ולפיכך יהיו חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים וישיגו דעת בוראם כפי כח האדם שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים. — תיאור מצב הגאולה ע"פ הרמב"ם בהלכה החותמת את ספרו: משנה תורה לרמב"ם, ספר שופטים, הלכות מלכים ומלחמות, פרק י"ב, הלכה ה'	עריכה - תבנית - שיחה
23 בינואר 2014	אֲנִי הַשַּׂר – וְהַשִּׁיר לִי לְעֶבֶד, אֲנִי כִנּוֹר לְכָל שָׁרִים וְנוֹגְנִים. — "אני השר", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
24 בינואר 2014	הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי, פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה. — (תהילים, ל', י"ב, חלק ממזמור שיר חנוכת הבית הדן בהתמודדות עם משבר).	עריכה - תבנית - שיחה
25 בינואר 2014	נֶאֱסַף חוֹבֵל בְּלֵב יָם – מִי יְנַהֵל הַסְּפִינָה? — מתוך הקינה על רב האי גאון "נגדעה קרן עדינה", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
26 בינואר 2014	כָּתַב סְתָיו בִּדְיוֹ מְטָרָיו וּבִרְבִיבָיו וּבְעֵט בְּרָקָיו הַמְּאִירִים וְכַף עָבָיו מִכְתָּב עֲלֵי גַן מִתְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן. — "כתב סתיו", רבי שלמה אבן גבירול	עריכה - תבנית - שיחה
27 בינואר 2014	המגביה ידו על חברו, אף על פי שלא הכהו נקרא רשע. — ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ח, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
28 בינואר 2014	לפתע משנים את החוקים באמצע המשחק. — ספירו אגניו, סגן הנשיא ריצ'רד ניקסון, בריאיון לוושינגטון פוסט על פרשת ווטרגייט, פורסם ב-29 ביולי 1973	עריכה - תבנית - שיחה
29 בינואר 2014	קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים. — ציטוט הדן בכללים הוגנים של ביקורת. ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ק"ז, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
30 בינואר 2014	כָּל אָדָם שֶׁכּוֹעֵס, אִם חָכָם הוּא – חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ, אִם נָבִיא הוּא – נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. — ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ו, עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
31 בינואר 2014	המעמיד דיין על הציבור שאינו הגון כאלו נטע אשרה בישראל. — ריש לקיש, תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ז', עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה

פברואר
1 בפברואר 2014	לא עוד הנער הרץ ביערות אנגליים, לא עוד התהלכות בכרי המרעה ובגבעות הטרשים, לא עוד התעמקות בפירמידות ובערים, לא עוד מעקב אחר מחשבות האדם מתקופות קדומות, לא עוד, לא עוד. — שיר שכתב פלינדרס פיטרי בערוב ימיו. בשנת 1940 אושפז פיטרי בבית החולים הממשלתי בירושלים בעקבות התקף קשה של מלריה. הוא הבין שחייו המקצועיים הסתיימו ובעקבות כך כתב את השיר.	עריכה - תבנית - שיחה
2 בפברואר 2014	הֱוֵי מִתְפַּלֵּל בִשְׁלוֹמָהּ שֶׁל מַלְכוּת, שֶׁאִלְמָלֵא מוֹרָאָהּ, אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ חַיִּים בְּלָעוֹ. — רבי חנינא סגן הכהנים במשנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה ב'	עריכה - תבנית - שיחה
3 בפברואר 2014	לֹא שַׁרְתִּי לָךְ, אַרְצִי, וְלֹא פֵּאַרְתִּי שְׁמֵךְ בַּעֲלִילוֹת גְּבוּרָה, בִּשְׁלַל קְרָבוֹת; רַק עֵץ – יָדַי נָטְעוּ – חוֹפֵי יַרְדֵּן שׁוֹקְטִים, רַק שְׁבִיל – כָּבְשׁוּ רַגְלַי עַל פְּנֵי שָׂדוֹת. — אהבת הארץ, על פי רחל המשוררת, בשירהּ "אל ארצי".	עריכה - תבנית - שיחה
4 בפברואר 2014	רֵאשִׁית חָכְמָה קְנֵה חָכְמָה. — ספר משלי, פרק ד', פסוק ז'.	עריכה - תבנית - שיחה
5 בפברואר 2014	לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל רְאֵה דְרָכֶיהָ וַחֲכָם. אֲשֶׁר אֵין לָהּ קָצִין שֹׁטֵר וּמֹשֵׁל. תָּכִין בַּקַּיִץ לַחְמָהּ אָגְרָה בַקָּצִיר מַאֲכָלָהּ. — ספר משלי, פרק ו', פסוק ו'.	עריכה - תבנית - שיחה
6 בפברואר 2014	יוֹדֵעַ צַדִּיק נֶפֶשׁ בְּהֶמְתּוֹ. — ספר משלי, פרק י"ב, פסוק י'.	עריכה - תבנית - שיחה
7 בפברואר 2014	שִׁבְעָה דְבָרִים בַּגּוֹלֶם וְשִׁבְעָה בֶחָכָם; הֶחָכָם: אֵינוֹ מְדַבֵּר בִּפְנֵי מִי שֶׁהוּא גָדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה, וְאֵינוֹ נִכְנָס לְתוֹךְ דִּבְרֵי חֲבֵירוֹ, וְאֵינוֹ נִבְהָל לְהָשִׁיב, שׁוֹאֵל כָּעִנְיָן וּמֵשִׁיב כַּהֲלָכָה, וְאוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, וְעַל מַה שֶּׁלֹּא שָׁמַע אוֹמֵר לֹא שָׁמַעְתִּי, וּמוֹדֶה עַל הָאֱמֶת; וְחִלּוּפֵיהֶן בַּגּוֹלֶם. — משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה ז'	עריכה - תבנית - שיחה
8 בפברואר 2014	אַרְבַּע מִדּוֹת בָּאָדָם: הָאוֹמֵר שֶׁלִּי שֶׁלִּי, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ - זוֹ מִדָּה בֵּינוֹנִית; וְיֵשׁ אוֹמְרִין, זוֹ מִדַּת סְדוֹם. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלִּי - עַם הָאָרֶץ. שֶׁלִּי שֶׁלְּךָ, וְשֶׁלְּךָ שֶׁלְּךָ - חָסִיד. שֶׁלְּךָ שֶׁלִּי, וְשֶׁלִּי שֶׁלִּי - רָשָׁע. — משנה, מסכת אבות, פרק ה', משנה י'	עריכה - תבנית - שיחה
9 בפברואר 2014	וְגָר זְאֵב עִם כֶּבֶשׂ, וְנָמֵר עִם גְּדִי יִרְבָּץ; וְעֵגֶל וּכְפִיר וּמְרִיא יַחְדָּו, וְנַעַר קָטֹן נֹהֵג בָּם. — נבואה על אחרית הימים המופיעה בספר ישעיהו, פרק י"א, פסוק ו'	עריכה - תבנית - שיחה
10 בפברואר 2014	מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה, וּנְהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּהָ. — מגילת שיר השירים, פרק ח', פסוק ז'. מְגִלַּת שִׁיר הַשִּׁירִים היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת הכתובים בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זה. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי, כמשל ליחסי עם ישראל והקב"ה.	עריכה - תבנית - שיחה
11 בפברואר 2014	לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ, עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת, עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד, עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ, עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם. — מגילת קהלת, פרק ג', פסוקים א'–ח' מְגִלַּ‏ת קֹ‏הֶ‏לֶ‏ת היא ספר מספרי התנ"ך, הכלול בחלק הכתובים, כאחד מחמש מגילות. כתיבתה מיוחסת לשלמה המלך.	עריכה - תבנית - שיחה
12 בפברואר 2014	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: אֵיזֶהוּ חָכָם? הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים, קי"ט, צ"ט): מִכָּל מְלַמְּדַי הִשְׂכַּלְתִּי כִּי עֵדְוֹתֶיךָ שִׂיחָה לִּי. — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
13 בפברואר 2014	בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא גִּבּוֹר? - הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק ל"ב). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
14 בפברואר 2014	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵי זֶה הוּא עָשִׁיר? - הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "יְגִיעַ כַּפֶּיךָ כִּי תֹאכֵל, אַשְׁרֶיךָ וְטוֹב לָךְ" (ספר תהלים, פרק קכ"ח, פסוק ב'). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
15 בפברואר 2014	בֵּן זוֹמָא אוֹמֵר: ... אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? - הַמְּכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר "כִּי מְכַבְּדַי אֲכַבֵּד וּבֹזַי יֵקָלּוּ" (ספר שמואל א', פרק ב', פסוק ל'). — משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה א'	עריכה - תבנית - שיחה
16 בפברואר 2014	כֵּן, יְהוּדִי אֲנִי, וּבִזְמַן שֶׁאֲבוֹת אֲבוֹתָיו שֶׁל הַגֶּ'נְטְלְמֵן הַנִּכְבָּד הָיוּ פְּרָאִים אַכְזָרִיִּים בְּאִי נִדָּח, אֲבוֹתַי הָיוּ כֹּהֲנִים בְּמִקְדַּשׁ שְׁלֹמֹה. — בנג'מין ד'יזראלי בתשובה לציר אירי שלעג למוצאו היהודי	עריכה - תבנית - שיחה
17 בפברואר 2014	מִלְּבַד זֹאת אֲנִי סָבוּר שֶׁיֵּשׁ לַהֲרֹס אֶת קַרְתָּגוֹ במקור בלטינית: Ceterum censeo Carthaginem esse delendam — קאטו הזקן נהג לסיים כל נאום שלו (גם נאומים שלא עסקו כלל בקרתגו) במשפט זה, על מנת לדרבן את הסנאט הרומאי להכריז מלחמה על קרתגו	עריכה - תבנית - שיחה
18 בפברואר 2014	יְרוּשָׁלַיִם, הַמְּפֻרְסֶמֶת בְּיוֹתֵר בֵּין עָרֵי הַמִּזְרָח — פליניוס הזקן, תולדות הטבע, 5.70	עריכה - תבנית - שיחה
19 בפברואר 2014	מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. — פתגם ממגילת קהלת, פרק א', פסוק ט' שמשמעו - אין שינויים בטבע ועולם כמנהגו נוהג.	עריכה - תבנית - שיחה
20 בפברואר 2014	אָנוּ פּוֹגְשִׁים אֲנָשִׁים רַבִּים הַמְּדַבְּרִים עַל חֵרוּת, אַךְ אָנוּ רוֹאִים מְעַטִּים שֶׁהִקְדִּישׁוּ חַיֵּיהֶם כְּדֵי לְנַתֵּק אֶת הַכְּבָלִים. — גוסטב לה בון, פסיכולוג וסוציולוג צרפתי, שחקר את תחום הפסיכולוגיה החברתית, ובמיוחד את השפעות הלאומיות והפסיכולוגיה של ההמון.	עריכה - תבנית - שיחה
21 בפברואר 2014	לא הביישן למד, ולא הקפדן מלמד. — ממאמרי הלל (כנראה הלל נשיאה), משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ו'	עריכה - תבנית - שיחה
22 בפברואר 2014	במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש. — ממאמרי הלל, משנה, מסכת אבות, פרק ב', משנה ו'	עריכה - תבנית - שיחה
23 בפברואר 2014	אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד; ואל תאמר קבלו דעתי, שהן רשאין ולא אתה. — רבי ישמעאל בן רבי יוסי, משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ח'	עריכה - תבנית - שיחה
24 בפברואר 2014	בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ. — ספר משלי, פרק י"א, פסוק י"ד	עריכה - תבנית - שיחה
25 בפברואר 2014	נֶזֶם זָהָב בְּאַף חֲזִיר, אִשָּׁה יָפָה וְסָרַת טָעַם. — ספר משלי, פרק י"א, פסוק כ"ב	עריכה - תבנית - שיחה
26 בפברואר 2014	אֹהֵב מוּסָר אֹהֵב דָּעַת וְשֹׂנֵא תוֹכַחַת בָּעַר. — ספר משלי, פרק י"ב, פסוק א'	עריכה - תבנית - שיחה
27 בפברואר 2014	וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. — ספר דברים, פרק י', פסוק י"ט - מצווה הדנה ביחס לזרים. אחת מהמצוות המעטות שניתן טעם לקיומן.	עריכה - תבנית - שיחה
28 בפברואר 2014	קרפה דיים — מלטינית: Carpe diem – ביטוי הלקוח מתוך שיר של הורטיוס, שפירושו המקובל הוא "נצל את היום"	עריכה - תבנית - שיחה

מרץ
1 במרץ 2014	כשהייתי בצבא, קיבלתי מדליה על שהרגתי שני גברים. והודחתי, משום שאהבתי אחד. — כיתוב על גבי מצבת קברו של החייל לאונרד מטלוביץ', שנלחם בווייטנאם וזכה בעיטורים, ולבסוף הודח מהצבא האמריקאי ב-1975 אחרי שיצא מהארון. ההדחה היתה בהתאם למדיניות שהתקיימה לפני החלת המדיניות מ-1993 "אל תשאל, אל תספר". מטלוביץ' נפטר מסיבוכים של מחלת האיידס ב-22 ביוני 1988.	עריכה - תבנית - שיחה
2 במרץ 2014	אַשְׁרֵי עֲנִיֵּי הָרוּחַ כִּי לָהֶם מַלְכוּת הַשָׁמָיִם. — תחילת "הדרשה על ההר", מתוך הברית החדשה, מתי, ה'	עריכה - תבנית - שיחה
3 במרץ 2014	דִּבְרֵי חֲכָמִים, בְּנַחַת נִשְׁמָעִים — מגילת קהלת, פרק ט', פסוק י"ז	עריכה - תבנית - שיחה
4 במרץ 2014	טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר. — ספר משלי, פרק ט"ז, פסוק ל"ב	עריכה - תבנית - שיחה
5 במרץ 2014	עִקֶּשׁ לֵב לֹא יִמְצָא טוֹב. — ספר משלי, פרק י"ז, פסוק כ'	עריכה - תבנית - שיחה
6 במרץ 2014	מָצָא אִשָּׁה מָצָא טוֹב. — ספר משלי, פרק י"ח, פסוק כ"ב	עריכה - תבנית - שיחה
7 במרץ 2014	הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִם בְּחַיֵּיהֶם, וּבְמוֹתָם לֹא נִפְרָדוּ; מִנְּשָׁרִים קַלּוּ, מֵאֲרָיוֹת גָּבֵרוּ — קינת דוד על שאול המלך ובנו יהונתן שנהרגו במלחמה נגד הפלשתים, ספר שמואל ב', פרק א', פסוק כ"ג.	עריכה - תבנית - שיחה
8 במרץ 2014	רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה י"ז	עריכה - תבנית - שיחה
9 במרץ 2014	אֱמֹר מְעַט וַעֲשֵׂה הַרְבֵּה. — משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ו	עריכה - תבנית - שיחה
10 במרץ 2014	מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן. — ספר משלי, פרק י"ח, פסוק כ"א	עריכה - תבנית - שיחה
11 במרץ 2014	גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם יֵחָשֵׁב, אֹטֵם שְׂפָתָיו - נָבוֹן. — ספר משלי, פרק י"ז, פסוק כ"ח	עריכה - תבנית - שיחה
12 במרץ 2014	גַּם מִתְרַפֶּה בִמְלַאכְתּוֹ אָח הוּא לְבַעַל מַשְׁחִית. — ספר משלי, פרק י"ח, פסוק ט'	עריכה - תבנית - שיחה
13 במרץ 2014	וַתִּכְתֹּב אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה בַת אֲבִיחַיִל וּמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי אֶת כָּל תֹּקֶף, לְקַיֵּם אֵת אִגֶּרֶת הַפֻּרִים הַזֹּאת הַשֵּׁנִית. וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים, אֶל שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה מַלְכוּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, דִּבְרֵי שָׁלוֹם וֶאֱמֶת. לְקַיֵּם אֶת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם, כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה, וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצּוֹמוֹת וְזַעֲקָתָם. — מגילת אסתר, פרק ט'	עריכה - תבנית - שיחה
14 במרץ 2014	יש שלושה סוגים של שקרים: שקרים, שקרים ארורים, וסטטיסטיקה. There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics. — מארק טוויין, ‏פרקים מתוך האוטוביוגרפיה שלי, בפרויקט גוטנברג (באנגלית); מיוחס במקור לבנג'מין ד'יזראלי, אך אין סימוכין לכך, ומקובל כיום כי נוסח זה חובר על ידי מארק טוויין עצמו.	עריכה - תבנית - שיחה
15 במרץ 2014	פֶּתִי יַאֲמִין לְכָל דָּבָר. — ספר משלי, פרק י"ד, פסוק ט"ו	עריכה - תבנית - שיחה
16 במרץ 2014	וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים; לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאֹיְבֵיהֶם, וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב; לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה, וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. — מגילת אסתר, פרק ט'	עריכה - תבנית - שיחה
17 במרץ 2014	אמר רבא, מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. (ארמית: חייב אדם להשתכר בפורים, עד שלא יבחין בין ארור המן לברוך מרדכי). — תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף ז', עמוד ב'	עריכה - תבנית - שיחה
18 במרץ 2014	מַעֲנֶה רַּךְ יָשִׁיב חֵמָה וּדְבַר עֶצֶב יַעֲלֶה אָף. — ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק א'	עריכה - תבנית - שיחה
19 במרץ 2014	בְּרֵכָה עַתִּיקָה צְפַרְדֵּעַ קוֹפֶצֶת - צְלִיל מַיִם. — שיר האיקו מאת המשורר היפני באשו.	עריכה - תבנית - שיחה
20 במרץ 2014	טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה בָהּ מִבַּיִת מָלֵא זִבְחֵי רִיב. — ספר משלי, פרק י"ז, פסוק א'	עריכה - תבנית - שיחה
21 במרץ 2014	טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם מִשּׁוֹר אָבוּס וְשִׂנְאָה בוֹ. — ספר משלי, פרק ט"ו, פסוק י"ז	עריכה - תבנית - שיחה
22 במרץ 2014	שַׂחֲקִי, שַׂחֲקִי עַל הַחֲלוֹמוֹת, זוּ אֲנִי הַחוֹלֵם שַׂח. שַׂחֲקִי כִּי בָאָדָם אַאֲמִין, כִּי עוֹדֶנִּי מַאֲמִין בָּךְ. — אני מאמין, שאול טשרניחובסקי, נכתב באודיסה, ב-1892.	עריכה - תבנית - שיחה
23 במרץ 2014	אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד, אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם, אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה, לְאוֹם מִלְּאוֹם. — אני מאמין, שאול טשרניחובסקי, נכתב באודסה, ב-1892.	עריכה - תבנית - שיחה
24 במרץ 2014	זה לא הסוף. זה אפילו לא ההתחלה של הסוף, אבל זה הסוף של ההתחלה. — וינסטון צ'רצ'יל, נובמבר 1942, אחרי קרב אל-עלמיין השלישי.	עריכה - תבנית - שיחה
25 במרץ 2014	בְתַחְבֻּלוֹת עֲשֵׂה מִלְחָמָה. — ספר משלי, פרק כ', פסוק י"ח.	עריכה - תבנית - שיחה
26 במרץ 2014	הַתַּצְפִּיּוֹת הַמּוֹדֶרְנִיּוֹת שׁוֹלְלוֹת אֶת הַכּוֹתְבִים הַקּוֹדְמִים מִכָּל סַמְכוּת שֶׁהִיא, מִשּׁוּם שֶׁלּוּ רָאוּ אֶת שֶׁאָנוּ רוֹאִים, מַסְקְנוֹתֵיהֶם הָיוּ כְּמַסְקְנוֹתֵינוּ. — גלילאו גליליי	עריכה - תבנית - שיחה
27 במרץ 2014	טָמַן עָצֵל יָדוֹ בַּצַּלָּחַת גַּם אֶל פִּיהוּ לֹא יְשִׁיבֶנָּה. — ספר משלי, פרק י"ט, פסוק כ"ד. בגנות העצלות.	עריכה - תבנית - שיחה
28 במרץ 2014	אַל תֶּאֱהַב שֵׁנָה פֶּן תִּוָּרֵשׁ, פְּקַח עֵינֶיךָ שְׂבַע לָחֶם. — ספר משלי, פרק כ', פסוק י"ג. בגנות העצלות, ושינה יתרה.	עריכה - תבנית - שיחה
29 במרץ 2014	שֹׁמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ. — ספר משלי, פרק כ"א, פסוק כ"ג.	עריכה - תבנית - שיחה
30 במרץ 2014	שִׁירִי, בַּת-הָאֱלֹהִים, חֲרוֹן אַף אֲכִילֵס בֶּן-פֵּלֵס, אַף הָאֲבַדּוֹן, שֶׁהֵמִיט מַתְּלָאוֹת בְּלִי-קֵץ עַל-אֲכַיִּים, רַבּוֹת נְפָשׁוֹת עֲצוּמוֹת הִשְׁלִיךְ אֶל-יַרְכְּתֵי הָדֵס, נַפְשׁוֹת גִּבּוֹרִים, וְאוֹתָם נָתַן טֶרֶף לִכְלָבִים. — הפתיחה של האיליאדה בתרגום שאול טשרניחובסקי.	עריכה - תבנית - שיחה
31 במרץ 2014	מִי יַצִּילֵנוּ מֵרָעָב? מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רָב? וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב? לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? – לַעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה! — שִׁיר הָעֲבוֹדָה וְהַמְּלָאכָה, חיים נחמן ביאליק.	עריכה - תבנית - שיחה

תבנית:ציטוט יומי חודש תבנית:ציטוט יומי חודש תבנית:ציטוט יומי חודש