בעיר ההיא ראיתי תוך סחי
פיסה אחת מגויל תורה קרוע.
ניערתי בזהירות מקלף נצחי
את האבק שבו היה זרוע;
ושם כתוב: "בארץ נוכריה" –
רק שתי מילים מספר עם-הנצח.
בשתי מילים הללו חבויה
היסטוריה של כל פרעות הרצח.
מן הידוע, שהכלים שמשתמשים בהם תמיד על דרך הטבע מוסיף תיקונם ומתחזקים מעשיהם, וכאשר ימעט שימושם יפסדו ויחלשו מעשיהם. והדין נותן שתחזק התאווה מפני שמשתמשים בה תדיר, ויחלש השכל מפני מיעוט השימוש בו.
...תיטיבו עם ההורים. אם יגיע האחד מהם, או שניהם, לגיל זיקנה בביתך, אל תקצר רוחך ואל תעליבם. דבר עמהם בעדינות ובהקטנת עצמך והתפלל בהכנעה ורחמים: "ריבוני! רחם עליהם כאשר ריחמו עלי בגדלם אותי".
— הקוראן, בתרגום ד"ר אהרון בן־שמש, בשורת בני־ישראל (פסוקים 25-24).
כי על דרך החכמה ודרך מצוות התורה, צריך אדם להיות עובר על פשע. ועוד, איך ישמח האדם בנפילתו, ואיך יתגאה בו, ולא הפילו הוא? וכמו שנפל אויבו, בסיבת סכלותו או בסיבת חטאו לה', כן יוכל לנפול הוא.
... וכך, מתוך מלחמת הטבע, מן הרעב והמוות, נובע ישירות התהליך המרומם ביותר שנוכל להעלות על הדעת, יצירה של בעלי־חיים עילאיים. יש הוד והדר בהשקפה זו על החיים, על כוחותיהם המסועפים, שהופחו מתחילה [על ידי הבורא] בצורות מעטות או בצורה אחת; ושבעוד כוכב הלכת סובב והולך בכוח כבידה קבוע, למן התחלה פשוטה כל־כך, התפתחו צורות רבות לאינספור, נפלאות לאין שיעור, ועדיין הן מתפתחות.
