רבי ישמעאל ברבי יוסי
 | |
| מתחם הקברים המסורתי של משפחת חלפתא בכפר חנניה | |
| לידה |
המאה ה-2 פרובינקיה יודיאה |
|---|---|
| פטירה |
שנות ה-90 של המאה ה-2 (משוער) פרובינקיה סוריה פלשתינה |
| שם מלא | ישמעאל בן יוסי בן חלפתא |
| כינוי | בבלאי, זקן |
| מקום קבורה | כפר חנניה (זיהוי אפשרי מהמאה ה-13) |
| מקום מגורים | ציפורי |
| השתייכות | חז"ל, תנאים, תנא ופליג |
| תחומי עיסוק | הלכה, פסיקה, אגדה, מדעי הטבע, פתרון חלומות |
| רבותיו | יוסי בן חלפתא, מתיא בן חרש, יהודה בר אילעאי, נתן הבבלי, יהודה הנשיא, שמעון ברבי |
| תלמידיו | חנינא בר חמא, יהודה הנשיא, שמעון ברבי, רב כהנא |
| בני דורו | חייא הגדול, אבא יודן, אלעזר הקפר, פנחס בן יאיר, חמא בר ביסא, רב הונא |
| אב | יוסי בן חלפתא |
| תפקידים נוספים |
רב סוחר פשתן שוטר מטעם האימפריה הרומית כהן (שנוי במחלוקת) |
רבי ישמעאל ברבי יוסי היה תנא בדור החמישי. הוא היה בנו של רבי יוסי ותלמידו המובהק, אך למד גם אצל רבי יהודה. בזקנותו ישב לפני רבי יהודה הנשיא ולמד תורה מפיו, ואף סעד על שולחנו[1]. היה חברו של רבי חייא ורבו של רבי חנינא בר חמא.
לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים: רבי אליעזר, רבי חלפתא, רבי אבטילוס ורבי מנחם.
בתלמוד מוזכר מקרה בו אבדן ניסה לפגוע בכבודו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בבית מדרשו של רבי יהודה הנשיא, ונענש קשות משמים[2].
הוא שימש כשוטר תופס גנבים, מכיוון שנאנס על ידי המלך לעשות זאת, ולמרות זאת, כאשר פגש אותו אליהו הנביא הוא הוכיח אותו ”עד מתי אתה מוסר עמו של אלקינו להריגה” והורה לו לברוח לעיר אחרת[3].
במדרש תנחומא מסופר שנתנו לו את ראשית הגז, אחת ממתנות הכהונה[4], אך מכיוון שרבי יוסי אביו הצהיר שהוא אינו כהן[5], יש הטוענים[6] שצריך לגרוס שהסיפור אירע עם רבי ישמעאל בן אלישע, אשר מסופר עליו ספור דומה במסכת כתובות[7].
יחסיו עם רבי יהודה הנשיא
[עריכת קוד מקור | עריכה]אף על פי שישב לפני רבי יהודה הנשיא, הוא נחשב במידה מסוימת לרבו, ובתלמוד מובא כי הוא ציווה שלושה דברים לרבי יהודה הנשיא: לא לסחור עם קבוצה של שלושה אנשים, שמא אחד מהם יתבע אותו לדין והשניים האחרים יעידו לטובתו בשקר, לא לעמוד על המקח כאשר אין לו דמים, אשתך טבלה - לא תזקק לה בלילה הראשון לאחר שטבלה. רב פירש שהוראה זו אמורה בנדה מהתורה, (לפני תקנת חכמים להמתין שבעה ימים לאחר שהפסיקה לראות דם) שאז מכיוון שהוחזקה שמעיינה פתוח יש לחשוש שמא עדיין פתוח[8].
אף על פי שהוא היה תלמידו של רבי יהודה הנשיא, הם התייחסו זה לזה כחברים. בתלמוד מוזכר שהם התייעצו זה בזה בהלכות איסור ריבית, והתחשבו זה בדעתו של זה. על פי ההלכה מותר להלוות כסף לסוחרים שקונים תבואה במחיר זול ומוכרים אותה במחיר יקר יותר, ובתנאי שיעניקו למלווה עצמו את הסחורה במחיר זול יותר. בתלמוד הוסבר כי מותר לעשות כך מפני שתי סיבות: 1. הרווח במחיר הזול המוענק לסוחר קשור ישירות גם למלווה, שכן סוחר שברשותו כסף מזומן בכמות גדולה מוכר כסוחר בקלות ומוענקת לו סחורה במחיר סיטונאי. 2. מכיוון שהמוכרים יודעים שהקונה מוכר חלק מהסחורה במחיר הקרן הם מוכרים לו את הסחורה במחיר זול יותר - בלית ברירה - כדי שימשיך לקנות אצלם. אחד מהזוג (רבי יהודה ורבי ישמעאל ברבי יוסי - שתי גרסאות בדבר) רצה לנהוג כך גם בנוגע למסחר בבגדי פשתן או בנוגע לגרוטאות (מטילי מתכת), וחבירו לא הרשה לו בטענה שהטעמים המוזכרים לעיל אינם רלוונטיים במסחר כזה שאינו קבוע ואין בו תועלת מהכרת הסוחרים על ידי מעותיהם וכן לגבי המוכרים שאינם חפצים ל"השקיע" ולהוזיל את המחיר לסוחר שממילא אינו עוסק במסחר בקביעות[9]
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הנוסע היהודי ר' שמואל ב"ר שמשון[10] שביקר בכפר חנניה (אז "כפר ענן") סביב שנת 1210, מציין[11] את קבריהם של "ר' חלפתא ובנו[12], ובן בנו". אמנם שמואל לא תיאר מי הוא "בן בנו" וידוע כי לרבי ישמעאל היו ארבעה אחים נוספים. אך סביר שהכוונה היא לרבי ישמעאל, האח הראשון (או הגדול בתורה)[13] והדומיננטי.
פסקיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כאשר היו שרצו לקבוע כי בבל מיוחסת פחות מארץ ישראל, שלח רבי יהודה הנשיא את רבי חנינא בר חמא לטפל בעניין, וזה אכן הוכיח להם כי מקובל מפיו של רבי ישמעאל ברבי יוסי בשם אביו רבי יוסי שבבל מיוחסת יותר מארץ ישראל[14].
מאמריו באגדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- החושך עצמו מן הדין, פורק ממנו איבה וגזל ושבועת שווא. והגס לבו בהוראה - שוטה רשע וגס רוח[15].
- אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד. ואל תאמר: קבלו דעתי! - שהן רשאין ולא אתה[16].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה יהודה בלוי (עורך), "רבי ישמעאל ברבי יוסי", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים תשמ"ב - תשמ"ז, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "רבי ישמעאל ברבי יוסי", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 838-835, באתר היברובוקס
- רבי ישמעאל ברבי יוסי, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב עמוס שושן, "רבי ישמעאל ברבי יוסי", בספרו: מאורות התלמוד, כרך שני, תשע"ח, עמ' 246-247
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף כ"ח, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ק"ה, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף פ"ד, עמוד א'.
- ^ מדרש תנחומא, פרשת שופטים, סימן ח'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח, עמוד ב'
- ^ הרב בן ציון אלקלעי, כסאות למשפט, ירושלים, ה'תרס"ג, שער ב' פרק ה', עמוד כ"ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ק"ה, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קי"ב, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף ע"ג, עמוד א'.
- ^ בספר המסעות "מסע דפלסטינא"
- ^ קדמו לו בזיהוי קברי רבי חלפתא ובנו יעקב בן נתנאל הכהן ואחרים
- ^ הכוונה ליוסי בן חלפתא
- ^ מסכת שבת, דף קיח עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ע"א, עמוד א'.
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ז'
- ^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ח'