רבי נהוראי
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
|---|---|
| תקופת הפעילות | דור רביעי לתנאים |
| בני דורו | רבי שמעון, רבי יוסי |
  | |
רבי נהוראי היה תנא ארץ-ישראלי בדור הרביעי לתנאים (המחצית השנייה של המאה השנייה לספירה). היה מגדולי הדרשנים וחכמי האגדה. במשנה מופיעים שלושה מאמרים בשמו, ובשאר ספרות חז"ל מופיעים מאמרים נוספים.
תקופתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רבי נהוראי פעל בתקופת הדור הרביעי של התנאים, מסר מאמרים בשם רבי שמעון[1], ובא בדין ודברים עם רבי יוסי[2]. התוספתא מספרת מעשה שבא רבי נהוראי בשבת אל בית הדין באושא להעיד על כשרותו של עד בעדות החודש[3]. בית הדין שכן באושא לאחר מרד בר כוכבא בין השנים 140–150.
זהותו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מהאמוראים היו שסברו ש"נהוראי" אינו שמו אלא כינויו, וזיהו אותו עם תנאים ידועים אחרים ודרשו: ”ולמה נקרא שמו ר' נהוראי? שהיה מנהיר פני חכמים בהלכה.”[4]
התלמוד הבבלי[5] מזהה את רבי מאיר ככינוי לרבי נהוראי שבעצמו אינו אלא כינוי לתנא אחר, ומובאות שתי שיטות לזהותו של רבי נהוראי: רבי נחמיה (מתלמידי רבי עקיבא) או רבי אלעזר בן ערך, בכיר תלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי.
קביעות אלה עוררו בעיה מפני שתקופת פעילותו של ר' נהוראי אינה מקבילה לתקופת רבי אלעזר בן ערך, מפני שרבי מאיר ור' נהוראי מוזכרים זה לצד לזה, ומפני שרבי מאיר ורבי נחמיה נמנים בנפרד בין תלמידי רבי עקיבא. מפרשי התלמוד שהתקשו בכך הציעו שר' נהוראי היה כינוי של תנאים שונים[6] או שהייתה גרסה שונה שעל פיה התלמוד כלל אינו מזהה את ר' מאיר עם ר' נהוראי אלא עם תנא אחר[7].
מאמרותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משנה, מסכת קידושין, פרק ד': ”רבי נהוראי אומר: מניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שאדם אוכל משכרה בעולם הזה וקרן קיימת לעולם הבא, ושאר כל אומנות אינן כן - כשאדם בא לידי חולי או לידי זקנה או לידי יסורין ואינו יכול לעסוק במלאכתו, הרי הוא מת ברעב. אבל התורה אינה כן, אלא משמרתו מכל רע בנערותו ונותנת לו אחרית ותקוה בזקנותו: בנערותו מה הוא אומר? (ספר ישעיה, פרק מ') "וקוי ה' יחליפו כח" בזקנותו מהו אומר? (ספר תהלים, פרק צ"ב) "עוד ינובון בשיבה" וכן הוא אומר באברהם אבינו עליו השלום (ספר בראשית, פרק כ"ד) "ואברהם זקן... וה' ברך את אברהם בכל". מצינו שעשה אברהם אבינו את כל התורה כולה עד שלא נתנה שנאמר (ספר בראשית, פרק כ"ו) "עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי"”
- משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"ד: ”רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחביריך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען”
- מסכתות קטנות, מסכת אבות דרבי נתן, נוסחא א', פרק כ"ג: ”רבי נהוראי אומר: הוי גולה למקום תורה, ואל תאמר שהיא תבוא אחריך, שחבירך יקיימוה בידך, ואל בינתך אל תשען”
- מסכתות קטנות, מסכת כלה, פרק א': ”ר' נהוראי אומר כל המבייש פני חבירו, סוף הוא מתבייש, ולא עוד אלא שמלאכי השרת דוחפין אותו וטורדין אותו מן העולם, ומראין קלונו לכל באי עולם, וכל מי שיש בו בשת פנים, לא במהרה הוא חוטא, שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו”
- מסכתות קטנות, מסכת דרך ארץ, פרק רבי שמעון: ”ר' נהוראי אומר דור שבן דוד בא נערים ילבינו זקנים, זקנים יעמדו לפני נערים, בת קמה באמה, כלה בחמותה, ואין הבן מתבייש מאביו”
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סדר עולם רבה, פרק י"ד
- ^ ספרי דברים, פסקה ש"ו
- ^ תוספתא ראש השנה את ט"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף י"ג, עמוד ב', תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קמ"ז, עמוד ב'
- ^ ערוך לנר, מסכת מכות י"א, א'.וכן באטלס עץ חיים
- ^ רבי אברהם זכות, ספר יוחסין, מאמר ראשון, ד"ה: "והחבורה השלישית", וכן בחלק אלף-בית, אות נ. ודבריו מבוססים על פירוש רבנו חננאל. וראו עוד חיד"א ב"שם הגדולים" (מערכת גדולים, אות נ, קונטרס אחרון [א] רבי נהוראי) שהביא את דעת ספר יוחסין והזכיר כמה ספרי דורות אחרים שקיבלוה.