רבי שמעון בן יהודה
| לידה |
המחצית הראשונה של המאה ה-2 (משוער) פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
המחצית השנייה של המאה ה-2 (משוער) פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| כינוי |
• רבי שמעון בן יהודה • רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו • רבי שמעון איש כפר עכו (/עמוס, אמוס, איבוס, עכוס, עכום, עיכום) |
| מדינה |
פרובינקיה יודיאה ופרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית |
| מקום פעילות | כפר עכו |
| תקופת הפעילות | דור חמישי לתנאים |
| רבותיו |
רבי שמעון בן יוחאי (רב מובהק) רבי ישמעאל בן אלישע, רבי עקיבא בן יוסף, רבי יוסי בן חלפתא |
| תלמידיו | רבי זכאי |
| בני דורו |
רבי אלעזר בן רבי שמעון רבן שמעון בן גמליאל (זיהוי מהמאה ה-10) |
| אב |
יהודה רבי יהודה בר אילעאי (השערה) רבי יהודה בן אגרא איש כפר עכו (השערה) יהודה איש כפר עכו (השערה) |
  | |
רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו היה תנא בדור החמישי (המחצית השנייה של המאה ה-2). תלמידו המובהק של רבי שמעון בן יוחאי, וכמעט כל מאמריו הם בשמו, פעמים - בניגוד למסורות אחרות בשם בן יוחאי. גם כאשר הוא ורבי אלעזר בן רבי שמעון מוסרים יחדו בשם רבי שמעון - הוזכר רבי שמעון בן יהודה לפני רבי אלעזר[1]. מסר גם בשם רבי יוסי בן חלפתא[2] ואף בשם רבי עקיבא[3] ורבי ישמעאל[4]. הוזכר ארבע פעמים במשנה[5], וכמאה פעמים בספרות חז"ל שבידינו בכללה.
היה תושב כפר עכו הסמוך לעיר עכו, ובמספר מקומות הובא בתור "רבי שמעון איש כפר עכו", או בשמו המלא: "רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו" (לעיתים בצורות כתיב אחרות: עמוס, אמוס, איבוס, עכוס, עכום, עיכום).
במקומות ספורים אמר דברים שלא בשם חכם אחר, כולם בענייני אגדה[6].
כנגד הדעה שבית מנוגע "לא היה ולא עתיד להיות" סיפר רבי שמעון בן יהודה על מקום בגליל שנמסר עליו שיש בו אבנים מנוגעות[7].
מצאנו שהתנא רבי זכאי מוסר בשמו[8].
מסופר על הוראות שונות שנתן לאריסו בענייני כלאים[9], ומן הסיפור משתמע שהתפרנס מחקלאות.
רב שרירא גאון באיגרתו הידועה מונה את ר"ש בן יהודה בין חכמי דורו של רבן שמעון בן גמליאל.
בתוספתא[10] הוזכר חכם בשם "רבי יהודה בן אגרא איש כפר עכו"[11], ויש משערים שהוא אביו של רבי שמעון בן יהודה[12]. הוזכר גם "יהודה איש כפר עכו" כמי ששאל שאלה את רבן גמליאל[13], ואפשר שהוא אבי רבי שמעון.
בעל ספר יוחסין השלם[14] סובר שהוא אחיו של רבי יוסי ברבי יהודה ובנו של רבי יהודה בר אלעאי. יש שתמהו על כך, שאם כן כיצד לא מצאנו אף הלכה שמסר בשם אביו, ואף לא נקרא "רבי שמעון ברבי יהודה", כפי שמצאנו רבות אצל רבי יוסי ברבי יהודה[15].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי מרגליות (עורך), הערך "ר' שמעון בן יהודה", אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, הוצאת יבנה וספרי חמד, מהדורה מחודשת בידי יהודה איזנברג, 2006, כרך ב, עמ' 344.
- אטלס עץ חיים, כרך ד', עמ' 308
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "ר' שמעון בן יהודה", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמוד 1177, באתר היברובוקס
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבועות, דף י"ט, עמוד ב'
- ^ משנה, מעשר שני ג, ו
- ^ תוספתא, מסכת בבא קמא, פרק ו', הלכה י'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ג, עמוד ב'
- ^ מעשר שני ג, ו; מכות ג, ו; שבועות א, ה; נגעים י, ח
- ^ תוספתא סנהדרין יג, יב; מכילתא בשלח פרשה ג; מכילתא דרשב"י פרק יט, יא; ספרי דברים פיסקא שט
- ^ מסכת סנהדרין, דף ע"א, עמוד א'; ושם מסורת דומה של רבי אלעזר ברבי צדוק על חורבה מנוגעת מתחום עזה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ע"ט, עמוד ב'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה ג'
- ^ כלאים א, יב
- ^ ובמקבילה בתלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ג, עמוד ב': "בן גמדא"
- ^ אנציקלופדיה לחכמי התלמוד והגאונים, בערכו
- ^ מכילתא, יתרו
- ^ מאמר ראשון, אות ש'
- ^ במקומות ספורים הוזכר ר' שמעון בן יהודה במפרשים בכתיב "ברבי" או "בר'", ייתכן כי בטעות.