יונתן בן עוזיאל
 | |
| מתחם קבר יונתן בן עוזיאל בעמוקה | |
| לידה | המאה ה-1 לפנה"ס |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
| מקום קבורה |
קבר יונתן בן עוזיאל אזור דלתון (זיהוי מהמאה ה-11) עמוקה (זיהוי מהמאה ה-13) |
| השכלה | בית הלל |
| תקופת הפעילות | דור ראשון – דור שלישי לתנאים |
| השתייכות | חז"ל, תנאים, בית הלל |
| תחומי עיסוק | נ"ך, פירוש, תרגום |
| רבותיו | הלל הזקן |
| תלמידיו | לא ידוע |
| בני דורו |
שמאי הזקן, יוחנן בן זכאי בסוף ימיו; שמעון בן גמליאל, אליעזר בן הורקנוס, אלעזר בן דמא, אלעזר בן שמוע, יוחנן בן דהבאי, חנניה בן חכינאי, עקיבא בן יוסף, יהודה בן בבא |
| חיבוריו | תרגום יונתן לנביאים, תרגום יונתן לכתובים (חיבור חלקי), תרגום התורה המיוחס ליונתן (פסאודואפיגרפיה) |
| אב | עוזיאל |
| תפקידים נוספים | מראשי בית הלל |
יונתן[1] בן[2] עוזיאל[3] (המאה ה-1 לפנה"ס - המאה ה-1) היה תנא בדור הראשון לתנאים, גדול תלמידיו של הלל הזקן, שחי כמה עשרות שנים לפני חורבן בית שני. חיבר את תרגום יונתן - תרגום ופירוש של ספרי הנביאים לשפה הארמית.
רבים נוהגים לעלות לקבר המיוחס לו ליד היישוב עמוקה שבגליל, כסגולה למציאת זיווג ופריון.
תרגום ספרי הנביאים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תרגום יונתן בן עוזיאל
בתלמוד הבבלי נאמר על יונתן בן עוזיאל:
(ואמ') [ואמר] (ר') [רבי] ירמיה ואיתימא (ר') [רבי] חייא בר אבא. תרגום שלתורה – אנקלוס הגר אמרו מפי (ר') [רבי] יהושע (ור') [ורבי] אליעזר. ותרגום שלנביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי. באותה שעה נזדעזעה ארץ-ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה. יצתה בת קול ואמרה. מי הוא זה שגילה סתרי לבני אדם?!. עמד יונתן בן עזיאל על רגליו ואמר. רבונו שלעולם אני הוא שגיליתי סתריהן לבני אדם. ולא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך עשיתי. כדי שלא ירבו מחלקות בישראל. ביקש לגלות תרגום שלכתובים. יצתה בת קול ואמרה. דייך. מאי טעמא? משום דאית בהו קץ משיח.
התרגום כתוב בארמית גלילית, ומעיד על מקום חיבורו, ארץ ישראל. אמנם, כנראה שהתרגום המשיך לעבור עריכה ועיבוד בבבל ובעקבות כך נכנסו אליו מילים וביטויים בארמית בבלית. החוקרים סבורים כי העריכה הסופית של הגרסה שבידינו הסתיימה בבבל במאה ה-7 לספירה; חכמי בבל אף כינו אותו "תרגום שלנו". רוב מהדורות הדפוס של ספרי הנביאים, בהן מהדורת מקראות גדולות, הדפיסו את תרגום יונתן בן עוזיאל לנביאים בצד כל עמוד.
דרכו של יונתן בן עוזיאל בתרגום
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשונה מתרגום אונקלוס, יונתן בן עוזיאל בתרגומו מרחיב מעט את התרגום והסגנון ומשלב לעיתים דברי אגדה, אך גם הוא כאונקלוס מרחיק את ביטויי ההגשמה;
התרגום לנביאים ראשונים הוא מילולי ברובו, ואילו על נביאים אחרונים הוא מדרשי.
גדולתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתלמוד הירושלמי (מופיע גם בתלמוד בבלי ואבות דרבי נתן) נאמר עליו:
(תוספת מהבבלי:) [תנו רבנן]. שמונים זוג שלתלמידים[4] היו לו להלל[5] הזקן (תוספת מהבבלי ואבות דרבי נתן:) [שלשים מהם ראוים[6] שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו][7]. (תוספת מאבות דרבי נתן נוסח א':) [אלא שאין דורן ראוי לכך]. (המשך הבבלי ואבות דרבי נתן:) [ושלשים ראויין[8] שתעמד[9] להם חמה כיהושע בן נון. ועשרים[10] בינונים][11] גדול שבהן[12] יונתן בן עוזיאל. והקטן[13] שבהן[14] רבן יוחנן בן זכאי[15]. (תוספת מאבות דרבי נתן נוסח א' ונוסח אחר:) [אמרו עליו על יונתן בן עוזיאל. בשעה שהיה יושב ועוסק[16] בתורה כל עוף שפורח[17] עליו מיד נשרף].[18][19]
— תלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ה', הלכה ו' (כתב יד ליידן), תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ג, עמוד ב' (כתב יד המבורג), אבות דרבי נתן, נוסח א', פרק יד (כתב יד ני יורק), אבות דרבי נתן, נוסח ב', פרק כח (כתב יד פארמה), חיבור אחר כעין אבות דרבי נתן (כתב יד אוקספורד)
רש"י כתב בפירושו על קטע זה: ”נשרף – שהיו מלאכי השרת מתקבצין סביביו לשמוע דברי תורה מפיו”. ובתוספות נאמר: ”כל עוף שפורח עליו מיד נשרף שהדברים שמחים כנתינתם בסיני שנתנה תורה באש וכעניין זה מצינו במדרש בעובדא דרבי אליעזר ורבי יהושע שהיו מסובין בסעודה וליהטה האש סביבם”.
קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – קבר יונתן בן עוזיאל
מקום קברו אינו נזכר בספרות חז"ל, אך על פי עדות מסוף המאה ה-11 קברו שכן באזור דלתון, החל מראשית המאה ה-13 קברו מצוין בעמוקה הסמוכה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אוצרות חז"ל על תרגום המיוחס לרבי יונתן בן עוזיאל, הרב אלחנן יעקב דוד הכהן רבינוביץ', ה'תשפ"א 2021
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אהרן הימן, "יונתן בן עוזיאל", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 285, באתר היברובוקס
- משה יהודה בלוי (עורך), "יונתן בן עוזיאל", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים שכ"ה-שכ"ט, באתר היברובוקס
- יונתן בן עוזיאל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- יונתן בן עוזיאל, "מסרים מן העמק"
- יונתן בן עוזיאל, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
- צבי גילת, זיווגים ותיקונים בעמוקה, באתר ynet, 8 במרץ 2001
- יונתן בן עוזיאל, באתר צפתנט
- התנא יונתן בן עוזיאל באתר "MyTzadik"
יונתן בן עוזיאל המאה ה-1, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ או "יהונתן" (על פי כתב יד פארמה ל"תשובות על דונש" מאת תלמידי מנחם בן סרוק)
- ^ או "בר" (על פי כתב יד ליידן לתלמוד ירושלמי, מסכת נדרים, פרק ה', הלכה ו')
- ^ או "עזיאל" (על פי כתב יד ניו יורק לתלמוד בבלי מגילה, כתב יד המבורג לבבלי בבא בתרא, כתב יד פארמה ל"תשובות על דונש" מאת תלמידי מנחם בן סרוק, כתב יד קיימברידג' לאיגרת אל שמואל בן אברהם התאהרתי מאת אפרים החבר בן שמריה, תשובות רב האי גאון ומגילת אביתר לרב אביתר גאון וכתב יד אוקספורד למשנה תורה לרמב"ם
- ^ גרסת הבבלי: "שמנים תלמידים". גרסת אבות דרבי נתן נוסח א': "שמונים תלמידים". גרסת אבות דרבי נתן נוסח ב': "שמונים זוגות של תלמידים"
- ^ גרסת אבות דרבי נתן נוסח א' וחיבור אחר "כעין אבות דרבי נתן": "להילל".
- ^ גרסת אבות דרבי נתן נוסח א': "שלשים מהם ראויים". נוסח ב': "שלשים מהם היו ראויים". חיבור אחר: "שלושים מהם ראוייים".
- ^ גרסת אבות דרבי נתן נוסח ב': "רבנו".
- ^ גרסת אבות דרבי נתן נוסח א': "ושלשים ראויים". נוסח ב': "ושלשים מהם היו ראויים". חיבור אחר: "ושלושים מהם..."
- ^ גרסת אבות דרבי נתן נוסח א', ב' ואחר: "שתעמוד".
- ^ גרסת אבות דרבי נתן נוסח א' וב': "ועשרים מהם". נוסח אחר: "... מהם".
- ^ גרסת נוסח אחר: "בינוניים".
- ^ גרסת אבות דרבי נתן נוסח א': "גדול שבכולן". נוסח ב' ונוסח אחר: "הגדול שבהם".
- ^ גרסת הבבלי ואבות דרבי נתן נוסח א': "קטן". גרסת נוסח אחר: "הקטן".
- ^ גרסת אבות דרבי נתן נוסח א': "שבכולם". נוסח ב' ונוסח אחר: "שבהם".
- ^ גרסת נוסח אחר: "רבן יוחנן בן זכיי".
- ^ גרסת נוסח אחר: "ועושק".
- ^ גרסת נוסח אחר: "שפוריח".
- ^ גרסת נוסח אחר: "ניסרף".
- ^ בנוסח אחר כאן נכנס הקטע: "הקטן שבהם רבן יוחנן בן זכיי".
.
