בן ציון אלקלעי
 | |
| לידה |
1858 ה'תרי"ח רבאט, מרוקו  |
|---|---|
| פטירה |
1913 (בגיל 55 בערך) ה'תרע"ג ירושלים, האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום פעילות | טבריה, חברון, ירושלים וצפון אפריקה |
| תקופת הפעילות |
?–1913 |
| תחומי עיסוק | שד"רות |
| תפקידים נוספים | מורה צדק |
  | |
הרב בן ציון אלקלעי (ה'תרי"ח, 1858– כ' באב ה'תרע"ג, 1913) היה שד"ר מטבריה, מורה צדק בחברון ומחבר ספרים רבים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ברבאט שבמרוקו בשנת 1858 (ה'תרי"ח) לרחל ולרב משה[1], צאצאו של הרב מאיר אלקלעי, שהיה מעשרת היהודים הראשונים שעלו ארצה מטורקיה עם הרב חיים אבולעפיא להתיישב בארץ ישראל. בהיותו כבן 8 התעוור לאחר מחלת אבעבועות רוח שבה חלה, ואביו התמסר ללמדו בעל פה. הודות לכך כבר בגיל צעיר התפרסם בעירו כבעל זיכרון מיוחד.
בסוף שנת 1873 (ה'תרל"ד) עלה לארץ ישראל יחד עם אביו והשתכן בטבריה. לאחר תקופה קצרה התייתם מאביו, והעול לפרנסת אמו ומשפחתו נפל על כתפיו. בתקופה זו נכנס ללמוד בישיבות המקומיות אצל רבני טבריה.
בשנת 1888 (ה'תרמ"ח) יצא בשליחות "קופת רבי מאיר בעל הנס" לערי מרוקו למשך כשנתיים וחצי. בסיום שליחותו יצא בשליחות עצמית לתוניס, אלג'יריה וטריפולי שבלוב. בשנת 1895 (ה'תרנ"ה) יצא בשליחות נוספת לאלג'יריה ולוב מטעם העדה הספרדית בחיפה לצורך איסוף כספים לבניית בית העלמין בעיר, ובהמשך אף נסע למצרים כדי להדפיס חלק מספריו.
הוסמך להוראה על ידי הרב יעקב שאול אלישר והרב יצחק אבולעפיה.
בחודש אפריל 1902 (ניסן ה'תרס"ב) עבר להתגורר בחברון[2] בעצת הרב יעקב שאול אלישר, ומונה שם למורה צדק על ידי הרב חיים חזקיהו מדיני. כשזה האחרון הלך לעולמו בשנת 1905 (ה'תרס"ה), הוא עבר להתגורר בירושלים. בשנת 1908 (ה'תרס"ח) לערך יצא בשליחות מטעם ועד העדה המערבית בירושלים לאלג'יריה וללוב יחד עם בנו אהרון מנצור. בחודש אוגוסט 1912 (אלול ה'תרע"ב) יצא בשליחות אחרונה לאלג'יריה מטעם ישיבת המקובלים בית אל יחד עם בנו הנ"ל.
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, הרב חיים חזקיהו מדיני והרב חיים ברלין, הסכימו על פסקיו וכתבו הסכמות לספריו.
הלך לעולמו ב-23 באוגוסט 1913 (כ' באב ה'תרע"ג) ונקבר בירושלים.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשל עיוורונו, את חיבוריו הכתיב בפני בניו או אחרים, והם העלו אותם על הכתב:
- עשיר ורש - תוכחת על העשיר הקמצן במשל ובמליצה, ירושלים ה'תרמ"ד
- הלכה רווחת - פירוש על שו"ת הלכות קטנות (לרבי יעקב חגיז), שני חלקים, ירושלים ה'תרמ"ה
- כסאות למשפט - בענייני שכר ועונש, הלכות הדיינים ושו"ת, ירושלים ה'תרס"ג
- חמדת ירושלים - מעלת עיר הקודש ירושלים והגאולה, כולל תיקון חצות, ה'תרס"ט
- קריה נאמנה - פלפול עצום על סדר א"ב
- שער ציון - שו"ת
- כוס עיקרים - על י"ג העיקרים של הרמב"ם, נגד מתנגדיו
- תקנת עגונות - דינים ופסקים בנוגע לנשים המגורשות בניגוד להלכה
- קול ריחים ועוצר רחם - פסק דין ארוך בעניין טחינת חיטה על ידי הסילנדרי
- אנחה מרווחת - כתב יד
חלק מחיבוריו, שו"ת וחידושים נותרו בכתב יד
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 90 - 91)
- דוד תדהר (עורך), אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו (עמ' 3842)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חכם בן ציון אלקלעי, באתר החכם היומי
- בן ציון אלקלעי, בספר יהודי המזרח בארץ ישראל, מאת משה דוד גאון, באתר HebrewBooks
- דוד תדהר (עורך), "בן ציון אלקלעי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יא (1961), עמ' 3842
- שמואל נח גוטליב, ירושלים: הרב ר' בן ציון אלקלעי, באתר אוהלי שם
- בן ציון אלקלעי, באתר "החכם היומי"
בנציון בן משה אלקלעי (1858-1913), דף שער בספרייה הלאומית- ארכיון בנציון בן משה אלקלעי, בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אביו היה יליד ניש שבסרביה שהתגורר תחילה בארץ ישראל, ולאחר שהיה בשליחות כשד"ר במרוקו מתו אשתו וילדיו ברעידת האדמה שהתרחשה בהרי הגליל בשנת 1837, החליט להתגורר ברבאט. לפי שמואל נח גוטליב, אביו נולד בטבריה.
- ^ לפי שמואל נח גוטליב, עבר בשנה זו להתגורר בירושלים
| בקרת זהויות |
|
|---|