הרוצה בשלום ייכון למלחמה
הרוצה בשלום ייכון למלחמה (בלטינית: Si vis pacem, para bellum - סִי וִיס פָּאקֶם פָּרָה בֶּלוּם) הוא ביטוי המיוחס לסופר הרומאי, בן המאה הרביעית או החמישית וגטיוס.
מקור הביטוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרעיון בבסיס הביטוי, שעל מי שמעוניין בשלום להתכונן למלחמה, נמצא כבר אצל כותבים מוקדמים מווגטיוס, כגון אפלטון, וניתן להבין אותו גם מתוך אמנות המלחמה של סון דזה, ששאיפתו היא לנצח מבלי להילחם, אך מייחסים את הביטוי לווגטיוס, בהקדמה לספרו השלישי על מדעי הצבא[1] (De re militari), שם, בסופה של ההקדמה, הוא מביע זאת במילים שונות מעט: ”Igitur qui desiderat pacem, praeparet bellum”. תרגום משפטי הסיום של ההקדמה לספר השלישי הוא:
...לפיכך, הרוצה בשלום, ייכון למלחמה. השואף לניצחון, לא יחסוך כאב מאימון חייליו. והמקווה להצליח, יילחם לפי עקרונות סדורים, לא לפי יד המקרה. איש אינו מעז לאיים או לפגוע בכוח שעליונותו במלחמה ידועה.
שימושים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הביטוי מצוטט על ידי קלאוזביץ ולידל הארט וזכה לורסיות שונות, כגון: "הרוצה במלחמה ייכון לשלום" המיוחסת לנפוליאון או גם היפוכי משמעות, כגון "הרוצה בשלום ייכון לשלום".
ביטוי זה מונצח ביצירות אמנות, על קירות מבנים בבסיסים, על סמלי יחידות בצבאות שונים, כשהוא משמש כמוטו של אותן יחידות, ועל מטבעות. זהו מקור שמו של אקדח הפרבלום.
