תפילת נעילה

תפילת נעילה היא התפילה האחרונה הנאמרת ביום הכיפורים. בצומות האחרים הקבועים בלוח העברי, המכונים "חמש תעניות" (שבעה עשר בתמוז, תשעה באב, צום גדליה, עשרה בטבת ותענית אסתר) אין מתפללים תפילת נעילה.

בעבר, נהגו להתפלל תפילת נעילה בזמן תעניות ציבור שאינן קבועות בלוח העברי (בניגוד לחמש תעניות), הנקבעות בזמן בצורת או צרות אחרות, אך כיום לא נהוג לערוך תעניות ציבור מסוג זה, ועל כן תפילת נעילה נאמרת רק ביום הכיפורים.

שם התפילה

התפילה נקראת "נעילה" מפני שהיא נאמרת כיום בשעה שבה בזמן בית המקדש נעלו את שערי ההיכל ביום כיפור, בסיום סדר העבודה (מעט לפני סיום הצום).

יש שנתנו טעם יותר אלגורי: לפי המסורת, ביום כיפור מתקבלות התפילות בשמים יותר מבשאר ימות השנה. בשעת תפילת נעילה ננעלים כביכול שערי הרקיע, ולכן זוהי ההזדמנות האחרונה שבה תתקבלנה התפילות יותר מן הרגיל.

זמן התפילה

תפילת נעילה מתחילה לאחר תפילת מנחה של יום הכיפורים. זמנה הוא כארבעים דקות לפני השקיעה (זמן המכונה בהלכה "כשהחמה בראש האילנות"). היא נמשכת עד זמן צאת הכוכבים. יש קהילות שנהגו להמשיך את תפילת הנעילה אל תוך הלילה. הדבר משתקף באמירה שלפחות את החרוז "היום יפנה השמש יבוא ויפנה נבואה שעריך" יש לומר לפני הלילה כדי שלא לומר שקר. לעומת זאת, יש שהקפידו לסיים את חזרת שליח הציבור של תפילת נעילה עד שקיעת החמה או עד שלוש עשרה דקות לאחר השקיעה, כדי שברכת כהנים תיאמר בזמן.

פתיחת ההיכל לפני התפילה

לפני תפילת נעילה נהוג בקהילות הספרדיות ובחסידות חב"ד לפתוח את ההיכל, והוא נשאר פתוח למשך כל התפילה, דבר המסמל את האמונה שבשעה זו שערי הרקיע עודם פתוחים לקבלת התפילות. פתיחה זו נמכרת בדרך כלל במכירה פומבית, למרבה במחיר. בקהילות האשכנזיות המזרחיות נותר ארון הקודש פתוח החל מתחילת חזרת שליח הציבור, ואילו בקהילות אשכנז המערבי, סוגרים אותו לקדושה וברכת כהנים.

הפיוט אל נורא עלילה

יהודי ספרד ותימן (אך לא אשכנז) פותחים את התפילה בפיוט "אל נורא עלילה, המציא לנו מחילה בשעת הנעילה", שחובר על ידי המשורר הספרדי ר' משה אבן עזרא. תוכן הפיוט הוא בקשה מהקב"ה למחול על חטאי העם, וגם בקשה לגאולה קרובה.

סדר תפילת נעילה

התפילה פותחת בפרק "אשרי יושבי ביתך", לאחר מכן חצי קדיש ותפילת עמידה. בקהילות האשכנזיות אומרים לאחר "אשרי יושבי ביתך" גם קדושה דסידרא (ובא לציון), במקום לאומרה בתפילת מנחה, אך בשאר הקהילות אומרים אותה בתפילת מנחה.

קריאת התורה

בתקופת הגאונים היה מנהג בכמה קהילות להוציא ספר תורה גם בתפילת נעילה, לקרוא בתורה ולהפטיר. קריאת התורה הייתה בפרשת בראשית (בראשית, א'), וההפטרה הייתה "קומי אורי" (ישעיהו, ס'). המנהג נזכר בסידור רב סעדיה גאון, ושם ישנה התנגדות למנהג.

הווידוי בתפילת נעילה

לאחר כל אחת מתפילות העמידה במהלך יום הכיפורים נהוג לומר וידוי. תוכנו של הווידוי בתפילת הנעילה שונה מזה הנאמר בשאר התפילות, והוא עוסק בעיקר במהות התשובה ופחות בפירוט החטאים. להלן תוכן הווידוי (לפי נוסח הספרדים; ההבדלים משאר הנוסחים מעטים ולכן לא הובאו כאן):

מה אנחנו, מה חיינו, מה חסדנו, מה כחנו, מה גבורתנו. מה נאמר לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו. הלא כל הגיבורים כאין לפניך, ואנשי השם כלא היו, וחכמים כבלי מדע ונבונים כבלי השכל. כי כל מעשינו תוהו, וימי חיינו הבל לפניך, ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכול הבל.

אתה הבדלת אנוש מראש ותכירהו לעמוד לפניך, כי מי יאמר לך מה תִּפעל, ואם יצדק מה יתן לך. ותתן לנו ה' אלהינו באהבה את יום הכיפורים הזה, את יום סליחת העון הזה, את יום מקרא קודש הזה, למחילה, ולסליחה ולכפרה ולמחול בו את כל עונותינו למען נחדל מעושק ידינו ונשוב לעשות חוקי רצונך בלבב שלם. ואתה ברחמיך הרבים רחם עלינו, כי לא תחפוץ בהשחתת עולם, שנאמר: "דִּרשו ה' בהִמצאו, קראוהו בהיותו קרוב". ונאמר: "יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו, ואל אלהינו כי ירבה לסלוח". ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב חסד ומרבה להֵטיב, ורוצה אתה בתשובתן של רשעים ואין אתה חפץ במיתתן, שנאמר: "אמור אליהם חי אני נאום ה' אלוהים אם אחפוץ במות הרשע? כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה. שובו שובו מדרכּיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל". ונאמר: "הֶחפוץ אחפוץ מות רשע נאום ה' אלוהים, הלא בשובו מדרכיו וחיה". ונאמר: "כי לא אחפוץ במות המת נאום ה' אלוהים, והשיבו וִחיו". כי אתה סולחן לישראל ומוחֲלָן לשבטי ישורון ומלבעדיך אין לנו מוחל וסולח.

חתימה במקום כתיבה

לפי המסורת היהודית, זמנה של תפילת נעילה הוא הזמן שבו נחתם גזר הדין של האדם לאותה שנה. לפיכך, בניגוד לשאר התפילות בימים הנוראים בהן מבקשים להיכתב בספר החיים, בתפילת נעילה מבקשים להיחתם בספר החיים. גם בתפילת אבינו מלכנו הנאמרת לאחר תפילת העמידה נהוג לאמר "חתמנו" במקום "כתבנו".

חזרת הש"ץ

לאחר סיום תפילת העמידה, הנאמרת בלחש, אומר החזן את תפילת העמידה שוב, בקול רם ("חזרת הש"ץ"). ישנן קהילות שבהן נאמרת חזרת הש"ץ במהירות כדי להספיק לומר את ברכת כהנים בזמן. במיוחד רווח הדבר אצל הספרדים, אשר אומרים את הסליחות לאחר חזרת הש"ץ, בזמן שבין סיום חזרת הש"ץ לתקיעת השופר בצאת יום הכיפורים. לעומתם, האשכנזים האומרים את הסליחות בתוך חזרת הש"ץ נוטים יותר לוותר על ברכת כהנים, כדי לא לצמצם בסליחות בחזרת הש"ץ. ישנן קהילות אשכנזיות המדלגות על חלק מהסליחות כדי להגיע בזמן לברכת כהנים ולא לוותר עליה. מתוך קהילות אלו, חלקן משלימות את הסליחות שעליהן דלגו לאחר חזרת הש"ץ, בדומה למנהג הספרדים. בקהילות אשכנזיות בודדות נהוג לומר את ברכת כהנים גם בלילה.

סליחות

במהלך התפילה, נאמרות סליחות, אך בנוסח מקוצר, בשל הצורך לסיימן לפני צאת הכוכבים. לפי מנהג האשכנזים והאיטלקים, הסליחות נאמרות בתוך חזרת הש"ץ, ואילו לפי מנהג הספרדים, הן נאמרות אחרי חזרת הש"ץ. לפי מנהג אשכנז אומרים גם את הפיוט אזכרה אלהים ואהמיה - לפי מנהג אשכנז המזרחי נאמר בשלימותו, ואילו לפי מנהג אשכנז המערבי, אומרים רק הבית הראשון בהזדמנות זו.

אבינו מלכנו

בקהילות אשכנז ואיטליה אומרים מיד לאחר חזרת הש"ץ את הקטע אבינו מלכנו, גם אם חל יום הכיפורים בשבת. זאת בניגוד לשאר התפילות ביום הכיפורים, שבהן (לפי מנהג אשכנז) אם חל יום הכיפורים בשבת אין אומרים אבינו מלכנו (לפי מנהג איטליה בכל מקרה אומרים אבינו מלכנו גם בשבת). בקהילות ספרד ותימן לא נהוג כלל לומר אבינו מלכנו בתפילת נעילה, בין בשבת ובין בחול. לפי מנהג איטליה ותימן אומרים לאחר מכן נפילת אפיים, מה שאין כן בשאר המנהגים.

פסוקים נוספים

בקהילות הספרדיות ובחלק מהאשכנזיות נהוג שהחזן אומר פסוקים מסוימים ואחר כך הקהל חוזר אחריו. הפסוקים שאומרים הם ”שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד”, ”ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד”, ”ה' הוא האלוהים ה' הוא האלוהים”, ”קָרָאתִי בְּכָל לֵב: עֲנְנֵי ה'! חֻקֶּיךָ אֶצֹּרָה” (אך הספרדים במערב אירופה והאשכנזים לא אומרים את הפסוק האחרון). את שני הפסוקים האחרונים ("ה' הוא האלוהים" ו"קראתי בכל לב") נהוג לומר שבע פעמים.

תקיעה בשופר

שופר

לאחר מכן אומרים קדיש ובמהלכו או מיד לאחריו תוקעים בשופר (בקהילות הספרדיות במערב אירופה נהוג שאומרים את הפסוקים הנזכרים לעיל בתוך הקדיש עצמו, סמוך לתקיעת השופר). רוב הספרדים נוהגים לתקוע תשר"ת פעם אחת, לאחר מכן תש"ת פעם אחת ולאחר מכן תר"ת פעם אחת, ולאחר הקדיש תוקעים תרועה גדולה. יהודי תימן, האיטלקים והספרדים במערב אירופה נוהגים לתקוע תשר"ת בלבד, וכך נוהגים חלק מיהודי אשכנז. בקהילות אשכנזיות אחרות נהוג לתקוע תקיעה בלבד וכן כותב הרמ"א בסימן תרכ"ג.

מעיקר הדין, מותר לתקוע גם קצת לפני צאת הכוכבים, אבל מפני שאנשים חושבים שתקיעת השופר הוא סוף הצום, ולא רוצים שאנשים יאכלו יותר מדי מוקדם, נהוג בהרבה מקומות להאריך בתפילה כדי להגיע לתקיעה לאחר צאת הכוכבים.

חלק מיהודי תימן (נוסח הבלדי) נוהגים שלא לתקוע בסיום תפילת נעילה שבצאת הצום אלא רק לאחר תפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים הבאה לאחר תפילת נעילה. ככל הנראה מנהג זה עתיק מהמנהג לתקוע אחרי נעילה, ובעבר היה נהוג גם בקהילות ספרד (כנראה מדברי ר' דוד אבודרהם) ואיטליה (שיבולי הלקט סימן שכ"ב, וכן במחזור מנהג רומא שנת ה'רמ"ו (1486) ומחזור קמחא דאבישונא).

חלק מהאשכנזים (בעיקר יוצאי מזרח אירופה) נוהגים לומר לאחר מכן "לשנה הבאה בירושלים". ויש המוסיפים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ברם ברוב עדות ישראל (כולל קהילות האשכנזים במערב אירופה) לא נהוג מנהג זה כלל, אם כי במחזור "אהבת הקדמונים" כמנהג יהודי פאס מובא המנהג לומר "לשנה הבאה בירושלים" בתפילת ערבית של ליל כיפור.

לאחר תפילת נעילה

לאחר תפילת נעילה מתפללים תפילת ערבית. מבחינת ההלכה כיוון שהיום החדש נכנס ומתחיל כבר בערב, לכן תפילה זו שייכת למעשה למוצאי יום הכיפורים, כלומר מדובר בתפילת ערבית רגילה שאינה קשורה ליום הכיפורים עצמו, אלא לי"א תשרי.

במוצאי יום כיפור לאחר תפילת ערבית גם נוהגים בכל הקהילות לומר את ברכת הלבנה אשר נאמרת פעם אחת בכל חודש בלילה בימי התמלאות הלבנה. ועושים זאת בחודש תשרי דווקא במוצאי יום הכיפורים מפני שמצווה לאומרה ברוב עם הדרת מלך.

יש קהילות העושים כבר בבית הכנסת את ברכת ההבדלה מפני שנוהגים שלא לאכול לפני שמיעת ההבדלה כך שיוכלו הציבור מיד לאחר מכן לשבור את הצום.

קישורים חיצוניים

• שיעור על תפילת הנעילה, אתר הידברות
• הרב אליעזר מלמד, נעילה - פניני הלכה
• הפיוט אל נורא עלילה, באתר הפיוט והתפילה
• באתר הספרייה הלאומית ניתן למצוא מנגינות לימים הנוראים כולל מנגינות לפיוט אל נורא עלילה.
• תפילת נעילה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• מאמרים בנושא תפילת נעילה, באתר ספריית אסיף

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.