יששכר יואל
 | |
| לידה |
30 באפריל 1900 המבורג, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
14 באפריל 1977 (בגיל 76) ירושלים, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
  | |
יששכר ברנהרד יואל (Joel; ב' באייר תר"ס, 30 באפריל 1900 המבורג, גרמניה – כ"ו בניסן תשל"ז 14 באפריל 1977, ירושלים) היה ספרן בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי במשך 42 שנים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יששכר יואל נולד בעיר המבורג שבגרמניה. את חינוכו קיבל בעיר הולדתו – בתחילה בתלמוד תורה ואחרי כן בגימנסיה הריאלית ע"ש היינריך הרץ. לימודיו הגבוהים היו באוניברסיטאות פרנקפורט, מינכן והמבורג. הוא למד שפות שמיות, כשערבית הייתה המקצוע הראשי שבו התרכז. ב-1923 קיבל תואר דוקטור. נושא הדיסרטציה שכתב היה: מבוא לביקורת היסטורית פילולוגית של תרגום התורה הערבי לרב סעדיה גאון. לאחר מכן למד בכמה ישיבות באזור סלובקיה ובהמבורג. אחרי הסמכתו לרבנות ב-1924 עלה לארץ ישראל. אחרי עלייתו עסק בהוראה בבית הספר תחכמוני ובשנת 1926 קיבל משרה במכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1927 הוזמן על ידי הוגו ברגמן, מנהל בית הספרים הלאומי, לעבוד בבית הספרים כממלא מקום של דוד צבי בנעט ובאותה שנה התמנה למנהל מחלקת היהדות במקומו של גרשם שלום שהתמנה למרצה באוניברסיטה. ברוב שנות עבודתו בספרייה היה סגן המנהל. ב-1947 וב-1968 היה מנהל זמני אחרי שגוטהולד וייל פרש, ומאוחר יותר כשקורט דוד וורמן פרש. בכל פעם עד שנמצא מנהל אחר. הוא התנה את מינוייו, בשתי הפעמים, בכך שיהיו זמניים, משום שהעדיף להתרכז בנושאים הספרניים ולא הניהוליים.
יואל היה נשוי לרות לבית אופנהיימר (1905-1979), ואב לשתי בנות ושני בנים.
תרומתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]יואל בנה את שיטת העמדת הספרים על המדף באולם קריאה יהדות, שיטה הקיימת עד היום. בעבודתו במחלקת היהדות גם הרחיב והתאים לצרכים המשתנים את שיטת מיון ספרי היהדות שפיתח גרשם שלום – שיטת שלום. כמו כן התאים את שיטת דיואי לצורכי הספריות הציבוריות בארץ. הוא ערך את הביבליוגרפיה הלאומית "קריית ספר" במשך 41 שנים, עסק בהכנת הביבליוגרפיה בנושאי יהדות בכתב העת ועוד. בנוסף לרישום הפריטים הביבליוגרפיים שהגיעו לספרייה כלל כתב העת גם מאמרים מחקריים של מיטב חוקרי היהדות בארץ. יואל גם היה עורך המאמרים. כמו כן היה אחראי על פיתוח אוסף כתבי היד בספרייה. ב-1969 ייסד את כתב העת רמב"י, שאותו ערך עד מותו. היה זה אחד משיאי פעילותו כספרן. מאז 1956, כשנפתח בית הספר לספרנות באוניברסיטה העברית, ועד אמצע שנות השבעים לימד יואל בבית הספר. המקצועות שלימד היו: מיון יהודי, מבוא לתולדות הספרות היהודית וקריאה בכתבי יד.
פרסומיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כתבי-היד העבריים הנמצאים בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלם (יחד עם גרשם שלום), תר"ץ.
- סדור רב סעדיה גאון. יוצא לאור על ידי ישראל דוידזון, שמחה אסף, יששכר יואל. ירושלים: מקיצי נרדמים, תש"א.
- תקציר המיון העשרוני מאת מלויל דיואי. מותאם לצורכי המיון בישראל; ערך וצרף מפתח: יששכר יואל. תל אביב : מרכז לתרבות ולחינוך - המדור לספריות, תשי"ד.
- רשימת המאמרים של יששכר יואל באתר רמב"י
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מרדכי נדב. 'ד"ר יששכר יואל ז"ל (שנה לפטירתו)', יד לקורא: כתב עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות, יז, תשל"ח, עמ' 123–126.
- קורט דוד וורמן. 'ד"ר יששכר ברנהרד יואל ז"ל (אייר תר"ס - ניסן תשל"ז. קריית ספר: רבעון ביבליוגרפי של בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים, נב, תשל"ח, עמ' 6-5.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
יששכר יואל (1900-1977), דף שער בספרייה הלאומית
- בוגרי אוניברסיטאות ומכללות בגרמניה
- בלשנים ולשונאים יהודים גרמנים
- אנשי העלייה הרביעית
- מזרחנים ישראלים
- מנהלי הספרייה הלאומית
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: שפה וספרות ערבית
- ספרנים ומידענים ישראלים
- ישראלים ילידי גרמניה
- בלשנים ולשונאים שמיים
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת קהילת ירושלים
- פילולוגים ישראלים
- פילולוגים יהודים
- בלשנים ולשונאים ביישוב
- בלשנים ולשונאים ישראלים
- ישראלים שנולדו ב-1900
- ישראלים שנפטרו ב-1977