לדלג לתוכן

לשנה הבאה בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"לשנה הבאה בירושלם" מתוך איורים להגדה של פסח מאת יוסף בודקו, 1917, תצריב
"לשנה הבאה בירושלים הבנויה", הגדה של פסח על נייר סטנסיל בהוצאת הבריגדה היהודית, נפולי, 1945

לשנה הבאה בירושלים היא תפילה הנאמרת בקהילות שונות בסוף תפילת יום הכיפורים בבית הכנסת ובסוף ליל הסדר בפסח. מטרת הקריאה להראות שכל יהודי רוצה לעלות לירושלים, ואם הוא לא הצליח עדיין להגיע לירושלים, הוא מקווה ומתפלל לכך שבשנה הבאה יזכה להגיע אליה.

חלק מהאשכנזים (בעיקר יוצאי מזרח אירופה) נוהגים לומר בסיום תפילת נעילה "לשנה הבאה בירושלים". ויש המוסיפים "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ברוב עדות ישראל (כולל קהילות האשכנזים במערב אירופה) לא נהוג מנהג זה כלל, אם כי במחזור "אהבת הקדמונים" כמנהג יהודי פס מובא המנהג לומר "לשנה הבאה בירושלים" בתפילת ערבית של ליל כיפור.

התיעוד הראשון לקיומה של תפילת איחול זו הוא מסוף המאה העשירית, בפיוטים של רבי יוסף אבן אביתור. מתוך ההקשר בפיוטים, ברור שאבן אביתור לא חידש את האמרה, אלא השתמש בה (או בנוסח הדומה "בירושלים לשנה הבאה") כציטוט של אמרה מוכרת.[1]

תוכן התפילה ומשמעותה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכן התפילה הוא: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". התפילה במקורה באה לבטא את הציפייה להגעה של כל עם ישראל לירושלים ובפרט לבניין העיר ובניין בית המקדש. תפילה זו הייתה מזוהה עם הרצון של עם ישראל בגלות לעלות לארץ ישראל, בהסתמכם על דברי הזוהר[2] שירושלים היא כינוי לארץ ישראל.[דרוש מקור] וכן ירושלים פירושה "עיר של שלום" – מקום של שלום בין הגוף והנשמה, בין שמים וארץ, בין האידיאל לבין המציאות שעם ישראל רצה להגיע אליו.[דרוש מקור]

הרב פרופ' נחום לאם כתב על כך:

”בכל העתים והזמנים הייתה ירושלים הרוח החיה של כל ישראל ועיני כל פונים אליה... יום הכיפורים, בהגיעו לשיאו, בסוף תפילת הנעילה, מלווים אותו בארץ ובתפוצות בקריאת 'לשנה הבאה בירושלים'. וכן סדר ליל פסח מסתיים בקריאה נלהבת זו. כיוצא בו עושים ישראל בכל מקום שהם, כתקנת חז"ל, כמה דברים לזכר חורבן ירושלים, לקיים מה שנאמר: 'אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי'”[3].

תפילה זו נאמרת בכל מקום, גם בירושלים עצמה. ישנם מקומות שנוהגים לשיר אותה בסוף התפילה.

מאז מלחמת ששת הימים החלו בחוגים דתיים לאומיים לומר ולשיר תפילה זו בסוף תפילת יום העצמאות ויום ירושלים.

ישנו לחן עממי חסידי מפורסם על המילים. בחלק מחצרות החסידות שרים את הלחן על מילים נוספות: "תשועת ה' כהרף עין, לשנה הבאה בירושלים, אנא ה' הושיעה נא, לשנה הבאה בירושלים הבנויה".

לחן נוסף מפורסם ומושר רבות בחתונות חרדיות הופיע באלבומו של מרדכי בן-דוד, "אוהבי השם". לחן נוסף, מהיישוב הישן בירושלים, מוכר גם על המילים "מחה תמחה את זכר עמלק".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הרב זאב גוטהולד, "לשנה הבאה בירושלים: עיון בפיוטים ומנהגים", בתוך: יעקב שויקה והרב חיים סבתו (עורכים), מנחת אהרן: מאסף תורני לזכרו של הרב אהרן שויקה זצ"ל, ירושלים תש"ם, עמ' 223–261.[4]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שולמית אליצור, "בין יוסף ליוסף: לזהות מחברו של יוצר קדום", תרביץ עא [א–ב] (תשרי–אדר תשס"ב), עמ' 85, באתר אוצר החכמה; הנ"ל, "כהיום הזה בירושלים: למקורה, לתפוצתה ולגלגוליה של תפילה לסיום טקסים", תרביץ פה [ב] (טבת תשע"ח), עמ' 305.
  2. ^ זוהר, פרשת וירא, פסקה שצה
  3. ^ נחום לאם, "מרכזיותה של ירושלים בלב האומה", קובץ "תורה שבעל פה" כב, עמוד קמו-קמז.
  4. ^ נדפס מחדש בתוך: זאב גוטהולד, תחכמון: אוסף מאמרים על ערכי היהדות, ירושלים תש"ע, חלק ב', עמ' 60–106, באתר היברובוקס