שיחת משתמש:ליאור/גנזך/ג

יש לך חיים

פניות בנוגע למיזם ביתא ישראל מתקבלות בברכה גם כאן וגם בבית לאברהם. במיוחד אם הן מצחיקות ומלוות בתמונות יפות.

אנא לחצו כאן להשארת הודעה חדשה • Please click here to leave a message

"ים כחול, סירה ונשר. שמש זהב אדום. עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות מציירות לי את כל העולם" (:

על סדר היום

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

מאי 2008

הידעת המלוח

חיפשתי חיפשתי ולא מצאתי מים מזוקקים. בינתיים הדיון עבר למדור התקועים, תוכל למצוא אנשים לנסות עליהם ולהשאיר שם את התשובה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:15, 3 במאי 2008 (IDT)

אני יכול לנסות. אבל אני באמת מעדיף שלא נסתמך רק על הניסויים שלי. במילים פשוטות, אני מוטה והניסויים שאני עושה מוטים, ונסיינים אחרים יפחיתו ממידת ההטייה. ליאור ޖޭ 07:59, 4 במאי 2008 (IDT)

לא התכוונתי שתנסה שוב בעצמך. נסה על מכרים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:43, 4 במאי 2008 (IDT)

הבנתי זאת, אך ניסיתי לומר שעל תוצאות הניסוי משפיעים גם הנסיין וגם הנבדקים. ניסוי שמבוצע במקביל על ידי נסיינים שונים הוא אמין יותר מניסוי שחוזר עליו אותו נסיין על נבדקים שונים. תתחדש על החתימה (: ליאור ޖޭ 18:53, 4 במאי 2008 (IDT)

ביתא ישראל

שבוע חדש ומבורך ליאור!

ערכתי את הערך לגבי מוצא הקהילה מהטיוטה שלי אך הרחבה זו ענקית לטעמי ולכן רציתי לבקש אם אתה יכול ל"קצץ" אותה קצת (או את כל הערך הוא ענק). אליש ޖޭ

בשמחה יא אליש! רציתי לחכות עם קיצוץ הערך עד שייכתבו מחדש הפרקים על "הפלשמורה", הממצאים האנתרופולוגיים והמנהגים. אני אעשה שכתוב גס של הפרקים האלה בתור התחלה ואמתין לשכתוב עמוק יותר שיעשו אלה שמבינים. אני מתכנן ליצור כמה ערכי משנה ולאחד את פרק "מוצא הקהילה" לתוך "תולדות הקהילה". זה ייקח לי כמה ימים אבל אני מקווה מאד שהפעם אעמוד במילתי.

אגב, באיחור מסוים גיליתי שהעתק "ספר הפלשים" שבידי כולל רק חלקים מפרק הנספחים שלו - נספח ב' ("מקורות היסטוריים על אדות הפלשים"), נספח ג' ("קדמוניות יהודי חבש") וסיכום פרק הנספחים - בסך הכל עמ' 146-201. אני הולך למסור את הספרים שהושאלו לנו לידי תלמידי פנימיית "נחלת יהודה", אז אכין העתקים נוספים מחלקים אלה של הספר - אחד לך, אחד לי ואחד לתלמידי הפנימייה. את ההעתק שבידי אשיב לאבשלום. שבוע טוב ומבורך, ליאור ޖޭ 07:59, 4 במאי 2008 (IDT)

בחנתי כעת בעיון את הערך ואת הזמן העומד לרשותי השבוע. אין מצב שאוכל להתחיל לקצץ כבר השבוע, יש יותר מדי פסקאות לשכתב ולהשלים לפני שמעבירים אותן לערכי המשנה המתאימים. אשפר את הערך ככל שזמני ועצלנותי יאפשרו לי בשבועות הקרובים, ואסייע לך בפיצולו לערכי משנה. אמנם קוראים את הערך אלפי פעמים בחודש, אך איני רוצה לקלקל את הערך באופן נמהר מדי. ליאור ޖޭ 08:00, 5 במאי 2008 (IDT)

מלכת שבא

שלום ליאור, אנא שים לב לדיון המתקיים בדף שיחתי לגבי עריכתך זו, להיכן היא שייכת. אשמח, אם בתור המומחה לענייני ביתא ישראל תחווה דעתך. תודה, ‏עמיחי 03:05, 4 במאי 2008 (IDT)

תודה עמיחי. הערך שבא ממילא נערך כרגע על ידי אליש והוא כבר יחליט איך לשלב בין סבא לבין שבא. אני מציע שנעביר את הדיון לדף השיחה של הערך ונשהה אותו לפחות עד יום העצמאות. יום נעים, ליאור ޖޭ 07:59, 4 במאי 2008 (IDT)

תודה על תשובתך. העברתי את הקטע המועבר (שכרגע לא נמצא באף ערך) ואת הדיון עליו לשיחה:שבא#קטע שהועבר מהערך. אשמח אם אחרי יום העצמאות - תגיב שם. ‏עמיחי 16:29, 4 במאי 2008 (IDT)

בקשה

ליאור, אנא הימנע משימוש במילים לא ראויות/גסות/פרובוקטיביות, גם בתקצירי עריכה. בברכה, ינבושד • ל' בניסן ה'תשס"ח 08:17, 5 במאי 2008 (IDT).

חודש טוב,

תודה על עצתך הנבונה. בחודשיים האחרונים נשחקה אמינותה של דמות הכותב (ליאור ޖޭ) שעיצבתי לי בוויקיפדיה. החלטתי לבנות מחדש את הדמות, בצורה שתאפשר לי לתרום בצורה משמחת ומועילה יותר. אני מעכב את יישום השינויים הכרוכים בכך עד לסיום השבוע הנוכחי, המוקדש לחשבון נפש לאומי.

אם תרצה, אשמח להיוועץ בך ובשאר הקוראות והקוראים באשר לשינויים הצפויים בדמותי. דף המשתמש הנוכחי שלי הוא פשרה זמנית בין חוסר שביעות הרצון שלי מהדף הקודם לבין הרצון לתזמן כהלכה את דף המשתמש החדש.

לאור בקשתך, לא אוסיף לדף המשתמש הזמני התייחסות לזכרו של רז מינץ ז"ל, שמלווה אותי בימים אלה. גם את הניסיון להשיב לשפה העברית את הביטוי "להתחמש בסבלנות" אשמור לימים יפים יותר, ולמקומות שאפשר לגלות בהם חרטה. שלך, ליאור 19:33, 5 במאי 2008 (IDT)

תנורו של טרגן

תקציר הפרקים הקודמים: ויגדום ליאור ויקוצץ, שנה זה ושנה זה, וייפן כה וכה והנה בן מלטשת; וישלש, ויקצוף ברוקולי. ויהי אחר הדברים האלה והאלה, ויקשה עודד וגמל מוזע מחזיק אחריו.

אמר ברוקולי

די כבר עם התוספת הלא אנציקלופדית הזאת. עד שלא תהיה הסכמה בדיון מסודר התוספת לא תוחזר לערך. די לנסות לנפח במידע מיותר כדי להציל אותו ממחיקה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:34, 9 במאי 2008 (IDT)

לא התייחסת לתשובותינו הענייניות בדף השיחה. השימוש במילה "חוצפה" רק מחלישה את נכונותי להאמין שברצונך לקיים דיון ענייני על שיפור הערך. איני מקבל ממך הוראות ואם בכוונתך להפריע לי לתרום לוויקיפדיה, לא תגיע רחוק. שבת שלום, ליאור ޖޭ 17:38, 9 במאי 2008 (IDT)

לו היית מכיר אותי היית יודע שאינני חושש כלל וכלל מאיומים מסוג זה. לקרוא למה שהיה בדף השיחה דיון ולהחזיר תוספת כזאת מבלי להידרש לטיפול בבעיות שטופלו זה אכן חוצפה. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:39, 9 במאי 2008 (IDT)

ומדוע שלא תתייחס באריכות הנדרשת למכלול הטענות שהועלו בדף השיחה? שחזור לגרסה יציבה נועד לאפשר דיון במחלוקת, לא לנעול את הערך בגירסה החביבה עליך. ליאור ޖޭ 17:41, 9 במאי 2008 (IDT)

כבר עניתי לך. אתה יודע היטב כיצד לפעול כשלא מסכימים עם דעתך. פתח דיון, הפנה אליו מלוח המודעות. ככה עובדים כאן. ברוקס • שיחה • המורשת העולמית. פשוט עולמית! 17:45, 9 במאי 2008 (IDT)

מר ב., אל נא תספר לי איך מתנהלת ויקיפדיה. מעשיך פסולים ודבריך מחוצפים. שבת שלום, ליאור ޖޭ 17:50, 9 במאי 2008 (IDT)

א., הזכות להיעלם מוקנית למי שבחר לעזוב את ויקיפדיה. במקרה שלך, בחרת להסיר את הודעות האזהרה והחסימה השונות שקיבלת, לאחר שפגעת בתורמים רבים לוויקיפדיה שחלקם הלכו לבלי שוב. חסימתך לצמיתות הוסרה לפנים משורת הדין, נוכח הבטחתך לחזור בתשובה שלמה, להישמע לכללי ההתנהגות בקהילה ולהפסיק להיכנס למלחמות עריכה פזיזות ומכוערות. מזה שנה איני פונה אליך, גם כשאתה משתלח בתורמים חדשים וגם כשאתה כותב הבלים. כשאתה פונה אלי, קח בחשבון שבובת הקש "ברוקולי" היא הסדר פרטי שלך עם המפעילים שאינו מעוגן בחוקי ויקיפדיה ואינו מצדיק שכתוב של דבריי. שבת שלום, ליאור ޖޭ 18:56, 9 במאי 2008 (IDT)

יוכיח חצי חציל

ליאור, נניח בצד את הדיון על אופן התנהלותו של ברוקולי כיוון שאנחנו תמימי דעים בעניין הזה. לעומת זאת, אם תקרא שוב את הזכות להיעלם תראה שהזכות למחוק פרטים אישיים עומדת לכל המשתמשים ואינה תלויה בדבר. גם בלי קשר לנהלים, מן הראוי לאפשר לאדם את מידת הפרטיות שהוא מעוניין בה. חצי חציל 19:19, 9 במאי 2008 (IDT)

תודה על הקישור, אכן לא רעננתי את זכרוני בכתוב שם לפני שהשבתי לאדון כאן. כפי שטענת, לכל אחד הזכות למחוק פרטים אישיים ואף לבקש לא לפנות אליו בכינוייו הקודמים. כפי שטענתי, זו אינה זכות יסוד מוקנית אלא מחוות נדיבות שהקהילה רשאית לנהוג באחד מחבריה שביקש לעזוב, אם היא חפצה בכך. אם החבר לא עוזב, או שבקשתו סרת-טעם, רשאית הקהילה לא לכבד את בקשתו לעזוב. כאן נתקיימו שני הסעיפים - מר ברוקולי לא עזב ולא שב ממנהגיו הנפסדים. הוא בסך הכל קיבל הזדמנות להיות מזוהה פחות עם עברו, וניצל אותה כדי להמשיך ולהשתלח באנשים שעריכותיהם לא תואמות את תפיסת עולמו הרגעית. ליאור ޖޭ 19:37, 9 במאי 2008 (IDT)

תרגומי החופשי הפרטי לפסוקית "if the user is not in good standing"

ליאור, אתה טועה. המחווה מתייחסת לזכות להיעלם. The deletion of personally identifiable information about users... is not vanishing ואינה תלויה בדבר. מן הראוי שתמחוק את שמו מכאן ולו רק לשם ההגינות כיוון שכבר נכנסה השבת והוא אינו יכול לעשות זאת בעצמו. אני יודע שאתה כועס ובצדק אבל התנהג בחוכמה. אתה גם עלול להיחסם על האאוטינג. חצי חציל 19:52, 9 במאי 2008 (IDT)

אני מעדיף להאמין שפניתי אליו בשם המשתמש הקודם שבחר לעצמו מכיוון שזה מנהגי בוויקיפדיה - לפנות לאנשים בשמם של אנשים. כשהם בוחרים לשמור על צנעת שמם, כמו בפתיל המשנה שמתחתינו[הכוונה לדיון עם פקמן], אני מכבד את בקשתם ולא פונה אליהם בשם כלל. איני מכיר את הנדון בחיים האמיתיים ואיני יודע עליו כל פרטים מזהים, כדוגמת כתובתו ומספר הטלפון שלו, שעליהם מדבר הסעיף האמור בדף ההוא (אני מחשיב אותו כמדיניות המחייבת אותי אף כי לא נדון במהדורה העברית של ויקיפדיה). לבקשתך, הסרתי את השם הפרטי המיוחס לו מהפתיל, מאחר וציין אותו בתגובה שלו ולא בשם המשתמש שלו.

חוץ מזה, לקראת סוף השבוע הבא אצא לחופשה ממושכת (שבוע לפחות), כך שמוטב לא לדון במשמעות שאייחס לאיומים בחסימה. אם לך, אישית, באמת מפריעה העובדה שציינתי את שם המשתמש הקודם שלו, אעתר לבקשתך לשכתב את תגובתי. שבת שלום, ליאור ޖޭ 20:03, 9 במאי 2008 (IDT)

אני מקווה שברור לך שאזכור החסימה לא היה בגדר "איום" חלילה... לעצם העניין, אני מבקש שוב שתסיר את שמו. זה מפריע לי אישית. לגבי הקישור, אתה צודק, הייתי צריך לקשר לכאן. חצי חציל 20:08, 9 במאי 2008 (IDT)

ליאור, דבריך כלפי ברוקס מגעילים ואני נעלב עמוק באופן אישי. אני מצטרף לבקשתו של חצי חציל צחי לרנר - שיחה 20:11, 9 במאי 2008 (IDT)

צר לי שדבריי כלפיו פוגעים בך. נעתרתי לבקשתו של חצי חציל, אף כי עודני סבור כי נהגתי כשורה מהסיבה האמורה: הכותב לא ביקש להיעלם אלא להעלים את עברו הסורר. זאת בעודו שב על אותן העבירות שהביאו לחסימתו הממושכת ומדיניות הפרטיות הקיימת לא חסה עליהן. מחר כל כותב שנחסם לצמיתות יפתח לעצמו חשבון חדש, ימשיך להתחצף ולשחזר וידרוש שלא יפנו אליו בשמו החסום. בכל אופן, עלי ללכת כעת. אשמח אם תרחיבו את הגדם על אהרון טרגן או את אחת הטיוטות כמיטב הבנתכם. תודה לכולכם, ליאור ޖޭ 20:47, 9 במאי 2008 (IDT)

יצאתה בת קול ואמרה

למען הסר ספק: לא נהגת כשורה. ציטוטים משפטולוגיים ממטא הם לא ממש רלוונטיים. אדם שמבקש לשמור על פרטיותו ולא להשתמש בשמו בוויקיפדיה, יש לכבד את בקשתו. גם אם בית משפט לא ירשיע אותך באאוטינג לאור הנסיבות, אין ספק שמדובר בחוסר נימוס משווע, שאין לו שום הצדקה. גם אין מקום לניתוחים מה היו הסיבות לשינוי השם, והאם מקורו ברצון לפרטיות או בניסיונות להעלים את העבר. כך או כך, היה בטוח שעברו של הכותב לא נעלם. רוב הוויקיפדים בכלל, ומפעילי המערכת בפרט, יודעים היטב את ההיסטוריה. יש לכבד את רצונו בעניין זה, כפי שתוכל לצפות מאחרים שיכבדו את רצונך אם תבחר אתה לשנות את שמך בעתיד. אין לי ספק שאת הדיונים פה אתה יכול לשמור מעל גובה החגורה, איתו ובכלל. אנא עשה כן. ‏odedee • שיחה 21:06, 9 במאי 2008 (IDT)

בוקר טוב עודד, מה שלומך?

טוב לשמוע מה דעתך בסוגיה. אמר פעם חכמנו ישעיהו ליבוביץ ז"ל:

מבחינת התפקיד המוסרי, כמבחינת ההגשמה הדתית, היה במציאות הגלותית משום השתמטות מן המבחן המכריע, ואין כל ספק בדבר שהדבקות בגלות וההתנגדות לגאולה המדינית-היסטורית בפועל בין רבים מטובי נציגיה של היהדות נבעה במידה לא מעטה מן הפחד הבלתי-מודע מפני מבחן זה ( escapism בלע"ז) - הפחד מפני הפסדה של עליונות דתית-מוסרית, שקל לקיים אותה כשאין סיכון נשקף לה וקל לאבד אותה בתנאים אחרים.

— מתוך לאחר קיביה, ישעיהו ליבוביץ, עם הדגשה שלי

מאחר וליבוביץ נמנה על חסידי הפוזיטיביזם הלוגי, קשה לי להאמין שהוא באמת התיימר לדעת בוודאות מה מתרחש בנבכי כליותיו של הרב יואל טייטלבוים זי"ע כשהוא מתנגד להקמת מדינת ישראל. בהקשר הנדון, המילים "אין כל ספק" משמשות את ליבוביץ להבהיר כי לו עצמו אין כל ספק בדעות של עצמו, אותן הוא מבטא בשם עצמו ועל דעת עצמו.

גם לך ולי ברור שכשאתה אומר "אין ספק" ו-"היה בטוח" כוונתך לומר "כך אני סבור" ו-"זו עמדתי הנחרצת". יש אנשים נבונים מאד שאינם מכירים אותך ואותי, או את חשבון המשתמש "ברוקולי", ועלולים להיפגע מכך שאין מותירים מקום תחת השמש גם לדעותיהם השונות. לכולנו יוצא להרגיש רע כמוהם בשלבים שונים בחיים, כשלוקחים כל מיני מושגים שהתפתחו לפני זמן קצר באירופה (למשל , ) ומציגים אותם כפרשנות הכּשרה הבלעדית למאווי לבנו.

משפט השותפה, שיועלה לשרת במסגרת סדרת החיבורים המבררים איך ויקיפדיה עובדת, יאפשר לנו לדון בסוגיה הנדונה עם פחות נגיעה אישית ויותר קור רוח. עד אז, כדאי שאכבד את תבניות העבודה שפיזרתי על למבה ועל פרשת הדם, כמו גם את ההבטחות השונות שנתתי למורי ורבי. בינתיים, תרשה לי להודות לך שוב על החניכה הסבלנית שאתה עושה לי ולאדם שפתח את הפתיל הזה. כל טוב, ליאור ޖޭ 09:48, 10 במאי 2008 (IDT)

אני עדיין מתלבט מה להעלות למטא ומה למרחב המשתמש שלי כאן, בתקווה שיועבר למרחב ויקיפדיה בבוא היום.

טול קורה

טול קורה מבין עיניך ליאור, האדם הכי פוגע ומעליב שפגשתי בויקיפדיה זה אתה. שנית, תפסיק להתפלסף, תכתוב קצר ולעניין ושלישית, ויקיפדיה האנגלית לא ניתנה למשה בסיני צחי לרנר - שיחה 12:31, 10 במאי 2008 (IDT)

תודה צחי, מאד היה קשה לי להשמיע הדברים הללו מפיך. ליאור ޖޭ 14:53, 10 במאי 2008 (IDT)

מאי טרגן?

ליאור, למה באמת הכנסת את הפרק הזה? ‏pacman - שיחה 18:02, 9 במאי 2008 (IDT)

אהלן,

בדומה לעוזי אני סבור שמר טרגן זקוק לעזרה, בדומה לחסרי בית רבים בתל אביב. אני סבור שהאנשים שרואים בו סוג של נביא עכשווי מוצאים עניין בדבריו משום שהם מוצאים בהם הד לבעיות שמעיקות על מצפונם שלהם. באופן דומה, בתרבויות קדומות רבות אחרות, היו לוקחים כל מיני פגועי-מוח מסכנים, סוגרים אותם במקדש וחוזים עתידות באמצעות דבריהם הסתומים. אני לא חושב שהוא דיוגנס בן-זמננו, אולם אני סבור שהפרק ציניקנים#החסרונות בפילוסופיה הציניקנית והערכים האחרים שהזכרתי על נבואה בתרבות היוונית והעברית יכולים לתרום להבנת התופעה המתגלמת במעריצי טרגן.

כמובן שהפרק שכתבתי באישון לילה זקוק לשכתוב עמוק, לפחות של שלושה מתוך ששת המשפטים שכתבתי בו. את הדיאלוג ניתן לשמוט אם ממש מתעקשים. אשוב בעוד כחצי שעה. שלך, ליאור ޖޭ 18:56, 9 במאי 2008 (IDT)

המיזם

ראה בתרומותיו האחרונות. מה דעתך? נוי - שיחה 20:07, 9 במאי 2008 (IDT)

ממה שראיתי עשית עבודה מצוינת! אני חייב לטוס כעת, אשמח אם תוסיף קישורים פנימיים לחידון למרות שעדיין לא הוספתי קישורים חיצוניים שהבטחתי. ביי, ליאור ޖޭ 20:50, 9 במאי 2008 (IDT)

איידס

בהמשך למייל ששלחת לי, ולדף שלך במטה ויקי, אתה יכול להסביר לי כמו לילד בן שלוש: אני מסכים שמדינת ישראל מפלה על רקע עדתי, בכל הנוגע לעולי אתיופה ולהתפשטות מגפת האיידס (דבר שכן זכה לחשיפה תקשורתית גדולה), וטענת המדינה שהמדיניות הזאת נועדה להגן על אוכלוסית הארץ מהתפשטות מגפת האיידס. אתה טוען שההפך הוא נכון? שהמדיניות הזאת דווקא תגרום להתפשטות מגפת האיידס? איך ולמה? טוקיוני 15:48, 13 במאי 2008 (IDT)

סבורני שהדיון הזה לא נוגע באופן מיידי לשיפור ערכים בוויקיפדיה, לכן אשמח אם נדחה אותו למועד בו נקבל את המידע הדרוש לשיפור אותם ערכים. בינתיים, אתה מוזמן לעיין בקפידה בנתונים האלה והאלה. סליחה על התשובה הקצרצרה, אני מאחר ואשוב לכאן רק מחר. אל תסמוך על מה שכתבתי, בדוק את המקורות שציינתי. יום נעים, ליאור ޖޭ 17:20, 13 במאי 2008 (IDT)

טוקיוני שלום, גם לי קשה עם עריכות בלתי סבירת שהנימוק שלהם הוא: "ראה כאן וכאן" ובעצם אי אפשר להבין כלום. אני מציע שאם יש עריכה שמושפעת מהשקפת עולם סובייקטיבית מוטה - יש לתקן אותה. לצערי זה קיים בכל בערכים רבים. בברכה אייל המהולל - שיחה 15:20, 16 במאי 2008 (IDT)

הערותיך עוזרות

תודה על הערתך האחרונה בדיון זה, היא עזרה מאוד. יוסאריאן • שיחה 21:52, 13 במאי 2008 (IDT)

שמחתי לשמוע, אם כך אשתדל לעשות זאת בהמשך. בוויקיפדיה האנגלית נהוג לקשר לסרטונים קצרים בצינור אישי קטן, גם אם לא הועלו על ידי המחזיקים בזכויות היוצרים. אצלנו משום מה מקלים ראש בהוצאות דיבה והכפשות שקריות, בערכים ובדפי שיחה, אך מחמירים בדוגמיות מסרטים של שפילברג. במוקדם או במאוחר, יהיה בסדר. תודה רבה, ליאור ޖޭ 10:46, 14 במאי 2008 (IDT)

תמונה

תודה על המחמאה :) אך התמונה אינה שלי, הרי שהיא שייכת לאסף צ., כפי שצוין בעמוד בויקי-שיטוף. אבל יש לי תמונה אחרת מקו רכבת העמק...

ועידת רמלה ועוד...

שלום וערב נהדר ומזוהם!!

ועידת רמלה תהיה ודאי ערך מעניין, ממה שהבנתי האימפריה הביזנטית ואקסום היו פחות או יותר בעלי ברית (לא במובן הצבאי אלא הדתי), ביזנטיון היא זו ששלחה שליחים לממלכת אקסום על מנת שהיא תפיץ את הנצרות (כגון תשעת הקדושים ) לאחר שזו העדיפה את הנצרות על פי היהדות וביקשה ממנה לעשות אותו הדבר גם בתימן (אקסום בין ייסודה ועד נפילתה הייתה ממלכה דרום-ערבית מאשר אפריקאית), בזנטיון שהייתה נחושה להשליט משטר נוצרי בעולם ולהפיצו פנתה לאקסום שהייתה אחת מארבע המעצמות של העולם העתיק לצד בזנטיון, סין ופרס והיחידה מבניהם שהייתה נוצרית לצד בזנטיון. מה שכן ערך זה עוסק במלחמה השנייה בין אקסום לממלכות תימן ולכן בנוסף לועידת רמלה צריך לכתוב על המלחמה הראשונה בין אקסום לממלכות התמניות בשלטונו של המלך גדרט בשנת 230 לספירה, להרחיב ולשכתב את הערך על המלך כלב, לכתוב על הנציב החבשי בתימן שלאחר הכיבוש וכן על שנת הפיל שמסופר עליה גם בקוראן בסורת אל-פיל, בנוסף לכך להזכיר שהכיבוש החבשי כלל גם שטחים נרחבים בערב הסעודית וגם את העיר מכה עצמה שבאזורה יישבו שבטים יהודיים רבים שיכול להיות שהיגרו לממלכת אקסום יותר מאוחר בגלל המצוד האסלאמי אחריהם.

בני משה והכברה נגסט???

הא כן חשבתי רבות לאחר שקראתי מספר מאמרים על גלויות עשרת השבטים לכוש ושמתי לב שלא כללנו את המסורת שבני משה רבנו יושבים בארץ כוש, למה הכוונה בכך אנני יודע ולכן פנתי למקור חיצוני וייתכן שאולי מדובר באותם לווים וכהנים שהלכו ביחד עם מנליק (בנם של מלכת שבא ושלמה) בחזרה לאתיופיה, עיינתי בכברה נגסט ובפרק 43 נרשמו חלק משמות הלווים והכהנים שהלכו לשבא (כנראה האנשים החשובים).

’AZÂRYÂS (AZARIAH), the son of ZÂDÔK, the priest, who was the high priest.

’ÊLYÂS, the son of ’ARNÎ the Archdeacon; now the father of ’ARNÎ was the Archdeacon of NATHAN the prophet.

’ADRÂM, the son of ’ARDĔRÔNES, leader of the peoples.

FANḲÊRÂ, the son of SÔBÂ, scribe of the oxen.

’AKÔNḤÊL, the son of TÔFÊL, the youth.

SÂMNĔYÂS, the son of ’AKÎTÂLAM, the recorder. FIḲÂRÔS, the son of NĔYÂ, commander of the armed men, that is to say, chief of the troops.

LÊWÂNDÔS, the son of ’AKÎRÊ, commander of the recruits.

FÂḲÛTÊN, the son of ’ADRÂY, commander on the sea.

MÂTÂN, the son of BENYÂS, chief of the house.

AD‛ARAZ, the son of KÎRÊM, servant of decorations.

DALAKĔM, the son of MÂTRÊM, chief of the horse-soldiers.

’ADARYÔS, the son of NÊDRÔS, chief of the foot-soldiers.

’AWSTĔRÂN, the son of YÔDÂD, bearer of the "glory".

’ASTAR’AYÔN, the son of ’ASÂ, messenger of the palace.

ÎMÎ, the son of MATÂTYÂS, commander of the host

MÂKRÎ, the son of ’ABÎSÂ, judge of the palace.

’ABÎS, the son of KÂRYÔS, assessor of taxes tithes .

LÎK WENDEYÔS, the son of NÊLENTEYÔS, judge of assembly.

KÂRMÎ, the son of ḤAḌNĔYÂS, chief of the royal workmen.

SERÂNYÂS, the son of ’AKÂZ’ÊL, administrator of the King's house.

שבט שמעון וסאמיאן

בנוסף חשבתי רבות על המסורת הנוספת שגורסת שמלך כוש הגלה את שבט שמעון (או שאולי מדובר בשבנא וסייעתו מכיוון שרובם היו משבט שמעון) מה שעורר בי תובנה ועיינתי בו בזמן במומנטום אדוליטיום ששם נזכר שהעם Samene שהוא זה שישב בהרי סאמיאן (Semein), השוואה עם שמעון (Samene = Simeon) למקור זה לא סתם צירוף מקרים אלא שיש יותר מזה גם בנוגע להקרבת קורבנות של יהודי יב שכנראה הם סייעת שבנא ליהודי אתיופיה שגם היו מקריבים קורבנות בנוסף לשם מקום התפילה של שני הקהילות שנקרא מסגיד. יחד עם הדיווח של ההיסטוריון הערבי איבן הקול על עם "הדני" שממנו באה יהודית המלכה נראה שהיו מספר גלי הגירה לאזור אתיופיה. ממני אליש ޖޭ 20:31, 22 במאי 2008 (IDT)

וואלה! אחלה רעיון אח שלי (: אם אני לא טועה, אלדד הדני אמר ששבט ראובן התנחל על הרי שנער, אותם אפשר לזהות עם שרשרת ההרים שממזרח לים האדום. השבטים ודאי התחתנו זה עם זה, אבל חילקו ביניהם את הנחלות על בסיס משפחתי ושבטי. ואז אבא מהרי אוסף את המשפחות מנחלותיהן לקראת העלייה ארצה, ועשרים שנה אחר כך עושים אותו דבר בתימן. אני הולך ומשתכנע בגאונותו של אבא מהרי. הוא לא רק מנהיג ענק, הוא גם פירש נכון את המהלך ההיסטורי של אותה מאה. הלוואי שהיה קם מנהיג חזק כמוהו גם באירופה באותו זמן, אולי היה חוסך לנו כמה מריבות טפשיות.

אני ממשיך לחשוב על היהודים שהתבצרו בהרים - גם באתיופיה, גם באריתריאה, גם בתימן ואפילו בהרי האטלס והקווקז. שוחחתי על כך עם מריוס, בהקשר של מחלות תורשתיות. יש קהילות יהודיות באסיה עם נטייה לאנמיה חרמשית, כי אבות-אבותיהם חיו באזורים מוכי מלריה. אצל ביתא ישראל לא מוצאים נטייה כזו (למיטב ידיעתי) ומריוס הדגיש בפני אמת פשוטה שלא חשבתי עליה בכלל - אנשים עם אנמיה חרמשית לא מצליחים לשרוד בסביבה דלת-חמצן כמו מרומי הרי סאמיאן. איזו מחלה גאונית - מגנה על תושבי שאווה מפני הטפיל שמחולל מלריה, ומגנה על תושבי הרי שמעון מפני תושבי שאווה (:

ואז אני חושב על אדם שמגיע להרים ומבקש להצטרף לקהילה. אם יש לו שני עותקים מהגן הפגום, תהיה לו אנמיה חרמשית והוא לא יוכל להחזיק מעמד בהרים. אם יש לו רק עותק אחד מהגן הפגום, הוא יוכל לשרוד אבל מטענו התורשתי יסכן את הקהילה - צאצאיו עלולים לבוא במגע עם נשאים אחרים של הגן הפגום ואז יוולדו תינוקות שמתים מאנמיה חרמשית. רק על ידי רישום קפדני מאד של שושלות היוחסין אפשר להגן על הקהילה מפני אנמיה חרמשית, ובטח גם מפני מחלות תורשתיות אחרות שמפריעות לחיים בהרים ומועילות לחיים בביצות. אם היו נותנים לבני-דודים להתחתן, כפי שעשו בלית-ברירה בקהילות האשכנזיות, אי אפשר היה לשרוד בהרים.

בקיצור, צריך לחפש מאמרים על כך (ואם אין מאמרים כאלה, הגיע הזמן להתניע מחקרים שיניבו מאמרים כאלה). אבל יש זמן (:

שמעתי אתמול את אפרים קציר ועוד כמה תותחי-על ואני עדיין מלא השראה. כל מה שטוב במדינה הזו הוקם על ידי אנשים שידעו לספר בדיחות נהדרות. האנשים הרציניים סתם עשו מעצמם צחוק. שלך, ליאור ޖޭ 07:40, 23 במאי 2008 (IDT)

פס היתה פעם יישוב יהודי מרכזי וחשוב מאד, קצת כמו גונדר.

האם תוכל להביט בערך

איידס באפריקה ולודא שאין בו שגיאות גסות? אני יודע שהרבה אנשים רגישים לנושא ושיש לך שליטה בו. אלפי תודות!Eddau - שיחה 02:25, 24 במאי 2008 (IDT)

המזנון

אני מקווה שלא נפגעת מהערתי במזנון. ההודעות שלך מושקעות, אבל עת לכל חפץ. דב ט. - שיחה 19:41, 25 במאי 2008 (IDT)

מצטרף לדברי דב. דבריך הם דברי טעם, וחבל שהעומס התוכני והגרפי מקשה על קריאתם (אני רציני). ירון • שיחה 19:46, 25 במאי 2008 (IDT)

ואותי אתה דווקא משעשע מאוד. כנראה רצוי שתמשיך כך, אך רק בדפים ייעודיים ולא בדפים כלליים. ברי"א • שיחה • דרוש ביולוג! תנאים טובים למתאימים! • כ"א באייר ה'תשס"ח • 20:05, 25 במאי 2008 (IDT)

בוקר טוב ותודה רבה, מקרב לב, לשלושתכם. שמחתי לשמוע שמצאתם טעם בדבריי, על אף בוסריותם הגלויה. גם תשובתי הבאה ארוכה ובוסרית מדי, אך אני מקווה שתמצאו את הזמן לקוראה מתישהוא בחודש הקרוב.

ניצלתי את פנייתו של אדי אלי ואל המזנון כדי לקבל משוב על הרהורים עכשוויים שמלווים אותי בשעת חיבור משנתה של קרן ויקימדיה. אזדקק לעזרה שלכם ושל יתר עמיתינו לקהילה כדי לחבר משנה נעימה לקריאה ושימושית לדורות הבאים. זה ייקח לנו כמה חודשים לפחות, אבל זה כיף לאללה.

בדומה לדבריי במזנון, גם הערכים על איידס באפריקה, על גורמי תמותה ועל ויקיפדיה:מקורות מהימנים בוסריים למדי. וזה עיקר גדול באנציקלופדיה החפוזה ויקיפדיה - קודם כותבים ואחר כך מבינים מה רצינו לכתוב. יש הסבורים שעלינו למנוע מהשגיאות שנעשו להתרחש מלכתחילה. אני הקטן סבור שעלינו לנסות ולתקן את השגיאות, בין אם בסופו של יום נצליח ובין אם תיחרב ויקימדיה. עלינו לחבר משנה ויקיפדית סדורה שתהא שימושית גם לוויקימדיה וגם למיזמים המתחרים בה ושואפים לרשת את מקומה. אחרי הכל, האנציקלופדיה החפוזה שלנו כבר מיושנת למדי - אי אפשר אפילו לשלב בה סרטונים מהרשת, לשוחח על ערכים באמצעות VoIP או ליצור איור פשוט בלי חמש שנות ניסיון בתכנות.

מקובל להניח שכתיבת משנה נדחית לשעות הפנאי, אחרי שיהיו לנו מאתיים אלף ערכים וחמישים מיזמים פעילים. קראתי הרבה על ההיסטוריה של ארץ ישראל ושל עם ישראל והבנתי שחייבים לכתוב משנה דווקא בשעות הדוחק. כל המדינות נחרבות, כל העמים נכבשים וכל קרנות הוויקימדיה קורסות. כל המרידות נכשלות, החכמים נשחטים, הנשים נאנסות והספרים נשרפים. רק מי שמשמיע דבר משנה מפיו לאוזן זולתו יכול להתקיים בסופו של יום. בעל הבית דוחק רבותי, רוב מה שנכתוב יימחק וכל מה שלא נכתוב יישכח. ואם אתם סבורים שאני מגזים כהרגלי, הרי לי שאלה אליכם: בשנת 529 פרץ המרד השומרוני הגדול, אחרי שדוכאו מרידות שומרוניות דומות בשנת 451, 484 וכו' ולפני המרידות של שנת 555, 572 וכו'. היכן המשנה השומרונית? היכן המדינה השומרונית? בשנת 395 פשטו ההונים על ארץ ישראל ובקיץ 614 ערכו הפרסים טבח נורא בתושבי ירושלים. איפה המשנה ההונית היום? איפה המשנה הפרסית היום? מה הם יודעים מהחיים שלהם?

לפני שעתיים קראתי, לראשונה בחיי, את מסכת גיטין. אפילו שבתי וקראתי את פרק עגלה ערופה במסכת סוטה כדי להיזכר איפה הייתי, מאחר והתעכבתי בקריאת המשנה בשבועיים האחרונים. עם או בלי אמונה בשם יתברך, מדובר בספר עוצר-נשימה ביופיו. העברית כל כך מדויקת ושנונה ואנחנו זכינו לדבר בעברית דומה, כמעט באותה ארץ. ברי"א יודע במה דברים אמורים ואני מפציר בשניכם, דב וירון, לקרוא לפחות את פסוקים ט'-טז' בפרק ט' ואת פסוקים ה'-ו' בפרק ד' ולחשוב עלינו.

מדי פעם חלף בי הרהור חולין כמו "האם חסמו אותי על דבריי במזנון?", "האם מצפים לי שבעה דפי ויכוחים בדף שיחתי, המתפלפלים על חסימתי הבלתי מוצדקת?", "כיצד אמנע מלשחת את זמני על פלוני, הדורש את התנצלותי כתנאי להסרת החסימה?". לשמחתי, המסכת היתה כה יפה שהצלחתי לשוב ולהתרכז בה ולא בהבלינו.

בקיצור, מלאכה גדולה ומהנה מוטלת על כתפינו. אם לא נקבל אותה על עצמנו, יזכו בה אחרים. כעת, ברשותכם, עלי ללכת ללמוד. יום נעים, ליאור ޖޭ 09:53, 26 במאי 2008 (IDT)

דבריך כאן מדגימים היטב את העומס התוכני והגרפי שירון הזכיר, ואני מצטרף לדבריו. בחודשים האחרונים הפכו תגובותיך במזנון ובדפים אחרים לים של מלל שהעיקר בו טובע בים של טפל. לקוראים אין זמן לחפש מה מדבריך רלוונטי לדיון. אותי, לפחות, איבדת - אינני קורא יותר את הודעותיך, אין לי די זמן לכך. ‏odedee • שיחה 09:27, 27 במאי 2008 (IDT)

ויקיפדיה אינה רכושם של אלה הנמצאים בה כיום, בין אם יש להם פנאי להקשיב איש לרעהו ובין אם לאו. אני נוקט היום בצעדים הנחוצים להבטחת הישרדותו של מפעל הכתיבה השיתופי לאחר שתיחרב ויקיפדיה. למיטב הבנתי, השעה דוחקת - עומדות לפרוץ מגיפות בארץ ישראל, שיפסחו רק על אלה שמנועים מלעלות ארצה החל מיום ראשון הקרוב. אינך חייב לסייע בידי, רק אל תפריע. בתודה ובהערכה, ליאור ޖޭ 09:36, 27 במאי 2008 (IDT)

אינך חייב כמובן להקשיב לעצתי. אבל כפי שרמז לך עוזי בהזכירו את קאטו הזקן, אתה עושה לעצמך שירות דוב. ‏odedee • שיחה 09:40, 27 במאי 2008 (IDT)

אני מהרהר בעצותיך, הנוכחית והקודמות, ואשמח לשמוע את עצותיך הבאות כשתתפנה לכך. איני מנסה לעלוב בך. אם אראה שדמותי בוויקיפדיה חסרת תקנה, אנטוש אותה ואפתח חדשה - שקטה, תמציתית וממוקדת בכתיבת ערכים. יום נעים, ליאור ޖޭ 09:45, 27 במאי 2008 (IDT)

מילא קאטו הזקן - טעיתי בחודש (: נו שוין, ליאור ޖޭ 10:23, 27 במאי 2008 (IDT)

ויקיפדיה:בירורים

דבריך שם אינם ראויים. ברצונך להתדיין או להיפרע ממשתמש אחר, דון בדף שיחתו, או בקש חסימתו. אולם מתיחת ביקורת כזו נוקבת בדף הבירורים אינה מעשה הגון. בברכה, אבינעם - שיחה 16:48, 26 במאי 2008 (IDT)

שלום אבינעם,

למדתי ממשתמש:אייל המהולל איך לחשוף פגמים בקהילת ויקיפדיה ואיך לדרבן אנשים לתקן את אותם פגמים. גם בובת הקש העילגת שלי בוויקישיתוף למדה ממנו רבות, ואולי אף תצליח לשנות דבר-מה אם וכאשר תגלה סבלנות דומה. למדתי מהראל מדוע אין לחסום את אייל על הפרות גסות ומתמשכות של כללי ההתנהגות בין חברי הקהילה, אפילו כשהוא מנצל את ערכי ויקיפדיה ודפי שיחתה להפצת לשון הרע.

כעת, כשם ששמופי הסירה את ההכפשות השקריות מהערך על העבריים מדימונה ואני הסרתי הכפשות רצחניות משיחה:העבריים מדימונה#גזענות, כך על כל אחד מכותבי ויקיפדיה מוטלת האחריות להסרת לשון הרע מכל מקום ציבורי, כמיטב הבנתו.

למדתי מאדי שאני לא צריך לתקן בעצמי את כל הליקויים שחושף אייל, אלא לזכות במצווה הזו את הרבים. ועתה למדתי גם לקח חשוב ממך - שלא הייתי צריך להזכיר את שמו של הראל בדף הבירורים, כי זה בכלל לא ויכוח פרטי ביני לבינו. תודה רבה, ליאור ޖޭ 07:57, 27 במאי 2008 (IDT)

אהבה.

שאלתי שאלה בדף השיחה של הערך על אלבומו של קולטריין, אשמח אם תגיב שם :) באופן כללי, רציתי לומר שלום, לא יצא מאז שנפגשנו במציאות! נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 23:57, 26 במאי 2008 (IDT)

לא אנחנו, לא אנחנו נפגשנו במציאות, כי אם המטילים צלליותינו על מרקעה של ויקימדיה. ואנחנו נברך זה לזה בשלום מעתה ועד עולם. שלום שלום, ליאור ޖޭ 06:46, 27 במאי 2008 (IDT)

תודה

על ההסבר בקשר לתבניות :) בקשר לשאלה, לפחות זה user ולא abuser... אחרת היינו צריכים להקים קבוצת תמיכה למשתמשי ויקיפדיה... .v.a ויקיפדים אנונימיים....נובה - שיחה 09:09, 1 ביוני 2008 (IDT)

בשמחה (: אגב, בוויקיפדיה העברית נוהגים להשיב בדף השיחה בו החל הדיון. לעומת זאת, בוויקיפדיה האנגלית נוהגים להשיב אחד לשני בדף השיחה, כפי שעשית כעת, כך שאנשים זרים לא יוכלו להבין למה הבנאדם עונה לעצמו (: אל תהססי לפנות אלי בכל שאלה ותהייה, כך אזכור לקרוא קצת יותר בשירים שלך. אה כן, אמור להיות W.A. ולא v.a. כל טוב, ליאור ޖޭ 10:32, 1 ביוני 2008 (IDT)

חודש שלישי ה'תשס"ח

אתמול

אתמול שמעתי בצוללת הופעה, שחבל לך על הזמן. שלושת הכהנים, שמע על זה? את זה? אבישי כהן ענת כהן ויובל כהן, הם הנשפנים המדהימים, ואיתם מחלקת קצב מניו יורק. יוצא מן הכלל. קניתי שלושה דיסקים, וקיבלתי חתימה :) נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 11:40, 6 ביוני 2008 (IDT)

חבריי במיניסטריון המלחמה נוהגים לאמר שבצוללות יש אקוסטיקה מצויינת. זיגמונד פרויד - שיחה 11:42, 6 ביוני 2008 (IDT)

נשמע ענק! להבא זרוק לי מסרון, ישבתי עם חברים בגבעה הצרפתית ולא ידעתי מה אני מחמיץ. אני מאד אוהב את אבישי הנשפן, הוא שיחק אותה בגדה השמאלית כשחגגו ארבעים שנה לאהבה עילאית.

וברוך בואך מארצות המזרח, ר' שלמה (: קראת את אלוהים יודע של ר' יוסף? הוא אמר כמה דברים יפים על דוד ובנו האוברחוכעם. שלכם, ליאור ޖޭ 12:14, 6 ביוני 2008 (IDT)

רציתי, אבל לא היה לי המספר, כי הטלפון חדש וכו'. [computer program for music production פה] תוכל אולי למצוא עדכונים לגבי שאר הופעותיהם בארץ. מאד מומלץ. גם החברים של זיגי צודקים, הייתה אחלה אקוסטיקה. ענת כהן, היא פשוט מדהימה. לא ידעתי את זה, אבל היה לה סולו בקלרינט שהשאיר אותי חסר נשימה לזמן ארוך מהמומלץ. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 12:34, 6 ביוני 2008 (IDT)

הידד, בוא ניפגש (: ליאור ޖޭ • ה' בסיוון ה'תשס"ח • 08:30, 8 ביוני 2008 (IDT)

בצוללת שידידי שטיפל שירת בה נהגו הקצינים להקשיב בסתר למוזיקת ג'אז תוך שהם מעשנים סיגרים קובנים. באחד הימים הודיעו למפקד הצוללת בקשר שנציגי הפיקוד העליון יגיעו לבדוק את רמת המשמעת בצוללת. שטיפל מייד פתח חלון כדי לאוורר את מגורי הקצינים, אולם למרבה הצער הוא עשה זאת בעת שהצוללת הייתה מתחת למים. חיבבתי את שטיפל. זיגמונד פרויד - שיחה 11:44, 8 ביוני 2008 (IDT)

הוי ר' שלמה, אותו דבר קרה לחבר שלי בגולן! פלוגת המילואים שלו נפלה על יום משעמם במיוחד באימון החטיבתי והם קפצו לשתות משהו בחיספין. פתאום מודיעים להם שיש אישור הרטבה ושיחזרו דחוף. אז הם תפרו דרך השטח עם האכזרית, התהפכו לאיזה נחל ואיבדו את ההכרה. המים כבר כיסו את ראשיהם, אך למזלם הנהג היה בלמי ונחיריו נותרו מעל המים. אחרי שחילצו אותם, דפקו את כולם לשבועיים והעבירו אותם לשמור על התנחלויות. אחר כך זימברו את הפלוגה ההיא במלחמת לבנון והם הבינו שהכל לטובה. אלמלא חוק השבות היו נותנים לבלמיים למות בסודאן, ואז היה לי עוד חבר אחד פחות. מה תגיד על זה? ליאור ޖޭ • ח' בסיוון ה'תשס"ח • 16:42, 10 ביוני 2008 (IDT)

הצוללות שלנו אף פעם לא הגיעו לגולן, אפילו לא לחיספין, ולא היו עליהן שווארצעס, קומוניסטים וגייז. זיגמונד פרויד - שיחה 07:19, 11 ביוני 2008 (IDT)

קידוש ותפילה נותנים שבת ושתי רוחות נעלות. השבת נותנת שתי רוחות תחתונות, הרוחות העליונות נותנות עוד שני חסדים וארבע תחנות

צפרא טבא ר' שלמה (: גם הרס"פ שלנו דיבר כמוך, ולא ידע שעם ישראל כמוהו כדגים מסוימים בים האדום: אם מפרידים ממנו את הנקבות, נוצרים ממנו נקבות. וכך גם במינים ובחוטאים - המאמצים הדרושים להוצאתם מחוץ לגדר מושקעים בטיפוחם של מינים וחוטאים חדשים מהים בתוך המכלאה.

שעה שהבין זאת הרס"פ, מיהר ופילג - נגמ"ש של ימנים, נגמ"ש של מזרחים וטנקבולנס של ארבע אמהות. למחרת קם ומצא ימנים שמאלנים, מזרחים עם מבטא יקי ותלולית של מופלטות באמבולנס. נצטחק ואמר - ניצחוני בנאי, ניצחוני בנאי. ליאור ޖޭ • ח' בסיוון ה'תשס"ח • 07:45, 11 ביוני 2008 (IDT)

זה כלום. היית צריך לראות את האימונים של דיוויזיית הצוללות של חיל הים האוסטרי. הם היו צריכים לעשות רונדלים מסביב למולדת. זיגמונד פרויד - שיחה 07:49, 11 ביוני 2008 (IDT)

(התנקשות) חבורה של בטלנים. כל אוסטריה מסתובבת והם נחים על מקומם. למצוא לך ערך לתרגם או שתסתדר לבד? ליאור ޖޭ • ח' בסיוון ה'תשס"ח • 09:11, 11 ביוני 2008 (IDT)

התמונה בשבילי? אם כן - אני אצטרך ספר הדרכה. זיגמונד פרויד - שיחה 09:05, 11 ביוני 2008 (IDT)

התמונה פשוטה מאד ומשמימה ביותר. שרבטתי כאן משהו אבל הוא מבלבל יותר משהוא מדריך.

תגיד שליימל'ה, איזה פרק אתה הכי אוהב? שמא נכתוב עליו דבר? ליאור ޖޭ • ח' בסיוון ה'תשס"ח • 09:11, 11 ביוני 2008 (IDT)

לכתוב ערכים? אני? זיגמונד פרויד - שיחה 09:13, 11 ביוני 2008 (IDT)

ג' מלאכות במרחב הערכים - יצירה, השבחה והנגשה. נגוש הנגשת, שבוח השבחת, וליצור לא תיצור? שוין, מה דעתו על חידון זה? ליאור ޖޭ • ח' בסיוון ה'תשס"ח • 09:18, 11 ביוני 2008 (IDT)

יופי של חידון. מה מקבלים הפותרים נכונה? זיגמונד פרויד - שיחה 20:09, 11 ביוני 2008 (IDT)

תודה רבה! באמת, מה קיבלת מפתרון החלום? סליחה, התכוונתי לחידון. ליאור ޖޭ • ט' בסיוון ה'תשס"ח • 09:17, 12 ביוני 2008 (IDT)

SUL

Your SUL is deleted now--Nick1915 - שיחה 13:26, 6 ביוני 2008 (IDT)

Thanks :-) ליאור ޖޭ • ה' בסיוון ה'תשס"ח • 08:30, 8 ביוני 2008 (IDT)

ידידי

למה יש לך בועז מעודה על דף השיחה? אתה מרגיש קצת חולה? טוקיוני 21:59, 6 ביוני 2008 (IDT)

שבוע טוב אחי יהונתן (: מה שלומך?

שאלה יפה שאלת בזמן יפה! אשתדל להשיב עליה עוד בטרם תתחיל החתונה הבאה עלינו לטובה. בינתיים תוכל למצוא תשובה משלך . כל טוב, ליאור ޖޭ • ה' בסיוון ה'תשס"ח • 08:30, 8 ביוני 2008 (IDT)

מצוות השבת

שלום וחג מתן תורה שמח,

תגיד יש מצב שאתה מעלה את התמונה הזו של ספר מצוות השבת לרשת לקישור לחץ כאן - אם אפשר. יש גם משהוא שיעניין אותך באתר הזה על בספר מצוות השבת.

אליש ޖޭ 18:01, 8 ביוני 2008 (IDT)

שלום אח שלי! איך עבר עליך החג?

מצטער מאד שלא איחלתי לך חג שמח אישית, מיהרתי לצאת וראיתי את הודעתך רק עתה.

עשיתי את הלילה בישיבת הכותל, מול קודש הקודשים, עם החברותא שלי, וחשבתי עליך הרבה. בבוקר אמרנו הלל בעבור כל עם ישראל ובקע מגרוננו קול המון. היה... סוס קשור (:

אטפל בכל מה שביקשת ובכל כתבי האורית עליהם כתוב בספר של הגר סלמון (ה'תשס"ח). אתה תוכל להפיק ממנו הרבה יותר ממני. כשיהיה לך זמן, אשמח להיפגש ולמסור לך את הספר הזה ואת הספר של אשכולי. לחילופין, שלח לי את כתובתך ואשלח לך בדואר.

גם אם אתעכב בכל ההתחייבויות שלי, מסירותי לא פחתה. שלך, ליאור ޖޭ • ז' בסיוון ה'תשס"ח • 20:51, 9 ביוני 2008 (IDT)

גנבתי את התמונה הקטנה והגדולה והוספתי את רשימת כתבי הקודש, כדי שאוכל לפצות על הגניבה בבוא היום (: ביומיים האחרונים זכיתי לגייס עוד כמה מוזונגו ואפילו פרנג'י חכם אחד. הם יעזרו לנו עם הניגונים, עם תולדות תימן בתקופה הרומית ובעוד כמה תחומים חשובים. גם בפנימייה יש התפתחויות יפות ומשמחות, שיתבטאו בבוא העת גם בוויקיפדיה. שתהיה לך שבת שלום מבורכת, ממני, ליאור ޖޭ • י"א בסיוון ה'תשס"ח • 19:16, 13 ביוני 2008 (IDT)

תוספות לסעיף ההשכלה הגבוהה בערך ברזיל

שלום ליאור, מה שלומך? הרחבתי משמעותית את סעיף ההשכלה הגבוהה בערך. הכללתי שם מידע מעט רגיש, שהוא רלוונטי למצב אצלנו בארץ. אשמח אם תוכל לעבור עליהן ולערוך כרצונך. בתודה, מרקו • שיחה 13:08, 10 ביוני 2008 (IDT)

שלום שלום מרקו (: שלומי מצוין, איך אצלך?

שמחתי לערוך מעט את הפסקאות שהוספת. לדעתי, כדאי להוסיף קישור למקור אקדמי או שניים, כדי שכותבים אחרים יוכלו להוסיף אומדנים מספריים למתאם המצער בין מוצא עדתי ליכולת כלכלית בברזיל. היינו יכולים לשפר את הערך הרבה יותר בקלות אם היו מוסיפים לו מקורות מלכתחילה.

לפני שנה ענת לימדה אותי שהמילה "למצער" פירושה "לפחות" ולא "למרבה הצער". אני מאד מקווה שמספיק אנשים כמונו ישתמשו בה בפירוש השגוי, וכך נרוויח בחזרה את המילה היפה הזו כתרגום בחמש אותיות למילה unfortunately.

בדומה לך, גם אני וקרוביי בברזיל חוששים מהדימיון הגובר בין ברזיל של אתמול לישראל של היום. נראה שגם באקדמיה הלאומית הישראלית חוששים מהמגמות הללו. במידה מסוימת עלינו להכות על חזנו שלנו - פקידי הממשלה של היום הם בוגרי מיטב האוניברסיטאות הישראליות. כשלון הרשות הביצועית הישראלית לכפות תוכניות רב-שנתיות על שרי ממשלה תלת-שנתית ממיט חורבן על המדינה. למיטב הבנתי, אסון טבע שגרתי כמו רעידת אדמה יגרום לתמותה המונית ממחלות שלשוליות ולא רק ממגיפת הצהבת הקיימת. מזל שיש אלוהים (:

היום בת דודה שלי מבלו הוריזונטי חוגגת ארבעים ועוד לא שלחתי לה מכתב. יש לך אולי רעיון למתנה ישראלית עבורה? בתודה, ליאור ޖޭ • ז' בסיוון ה'תשס"ח • 15:12, 10 ביוני 2008 (IDT)

שלומי בסדר גמור. חותם על כל מילה שלך. חלם אמרנו? אף גרוע מכך. כשמרווח הטעות בניהול חברה אנושית הוא לא כזה גדול, אסור להסתפק בהנהגה חובבנית, אם להיות עדינים. תודה על העריכה. ידעתי שתעשה זאת טוב. עכשיו נותר רק טץ' הגהה קלה של אלדד ה-V של דורית והערותיו של אורי, במידה ויהיו. בהזדמננות אוסיף מקור מהימן או שניים. את הפסקה כתבתי מהכרותי עם הנושא (אשר כל אדם נורמלי בברזיל חייב להתעניין\להתמצא בו). ידעתי שתשמח, כך שבמכוון שתלתי בפסקה מתאבן שיעלה לך ת'סעיף ויזכיר לך מדוע ערכים כמו אהרון טרגן עוברים את המסלול של העלאה למרחב הערכים, הצבת תבנית חשיבות, הצבעת מחיקה וארכוב דף ההצבעה. עכשיו ברצינות, בעניין המתנה לבת דודתך: בלו הוריזונטי נגוע בקצרמריות מבישה. אני בטוח שהיא תשמח לדעת שבני עמה בארץ מתייחסים ברצינות לארץ בה היא גרה. מרקו • שיחה 22:38, 10 ביוני 2008 (IDT)

עניתי בדף השיחה של דורית (: לילה טוב, ליאור ޖޭ • י' בסיוון ה'תשס"ח • 22:36, 12 ביוני 2008 (IDT)

ועניתי גם. אשמח לשמוע תובנות מעניינות נוספות, אם זה מעניין אותך. לילה טוב, מרקו • שיחה 23:05, 12 ביוני 2008 (IDT)

פרשת רמדיה

לשם הסקרנות, מה הסיבה להסתרת הקטע? Rex - שיחה 06:56, 11 ביוני 2008 (IDT)

שלום עליך ישראל (:

כותרת כמו "שרידי הגרסה הקודמת של הערך" מתאימה לטיוטה נידחת, או לערך בעבודה, ולא אמורה להתנוסס במשך שבועות על ערך קיים. תרצה אולי להשלים את הערך? העבודה פשוטה מאד, הכל כבר כתוב כאן וצריך רק להסביר לקורא במילים פשוטות מה קורה כשאין הבטחת איכות, בקרת איכות, קל וחומר ניהול איכות במשרד הבריאות. ובבניין ציון ננוחם, ליאור ޖޭ • ח' בסיוון ה'תשס"ח • 07:28, 11 ביוני 2008 (IDT)

טובה

ביז'ו, יש מצב לסיכומים בנוירו' 1? --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 17:02, 11 ביוני 2008 (IDT)

בון ד'יאה, כבר שאלו אותי - כתבתי בערך ארבעה עמודים מבולגנים בכל הקורס. אבל אם יתחשק לך ללמוד יחד היום/מחר אני פנוי למדי. חוץ מזה הכל טוב? ליאור ޖޭ • ט' בסיוון ה'תשס"ח • 17:44, 11 ביוני 2008 (IDT)

קיבלתי ים של סיכומים! (: לאן לשלוח? ליאור ޖޭ • ט' בסיוון ה'תשס"ח • 08:59, 12 ביוני 2008 (IDT)

גם אני התארגנתי על חומר טוב. תודה בכל מקרה. --> צ'כלברה . דבר . שב . צחק 23:38, 12 ביוני 2008 (IDT)

אתה בהחלט נראה כמי שהתארגן על "חומר טוב". זיגמונד פרויד - שיחה 23:40, 12 ביוני 2008 (IDT)

האמת שהחומר ששלחתי לך ממש לא משהו, רואים שהחבר'ה שסיכמו את ההרצאות לא סיימו פנימייה (: ליאור ޖޭ • י"א בסיוון ה'תשס"ח • 19:16, 13 ביוני 2008 (IDT)

פרנקים

הועבר לשיחה:פרנג'ים#הועבר משיחת משתמש:ליאור#פרנקים. ליאור ޖޭ • י' בסיוון ה'תשס"ח • 07:19, 13 ביוני 2008 (IDT)

ראה את הערתי - שיחה:פרנג'ים. אליש ޖޭ 01:06, 15 ביוני 2008 (IDT)

שומרונים

אנא ראה תגובתי. תודה על ההפנייה. ‏Daniel Ventura‏ 15:50, 16 ביוני 2008 (IDT)

בנוגע לפניותיך

אני מודה לך על פניותיך. עם זאת, הנושאים אותם אתה מציע לי לערוך/לחבר, אינם חלק מתחומי הידע/עניין שלי. סליחה ותודה. צמח מרפא

תודה, השבתי אצלך. ליאור ޖޭ • ט"ו בסיוון ה'תשס"ח • 17:05, 17 ביוני 2008 (IDT)

אולימפיאדת בייג'ינג

איך היילה סטאין יזכה בזהב אם הוא עדיין אדום? עידו • שיחה 00:17, 18 ביוני 2008 (IDT)

בוקר טוב עידו (: מה שלומך?

הוספתי את היילה שלנו לרשימת הספורטאים. אני עדיין מתלבט אם להעביר גם את הספורטאים לרשימת היוצרים בדף המיזם החדש.

אני מקווה שהמשיח יבוא עוד לפני אולימפיאדת בייג'ינג, אך למיטב הבנתי גם את הקיץ הזה נעבור בלי סנהדרין, בלי שהמשיח יתגלה ובלי גשם של מדליות. כדי להעביר את רוע הגזירה, אתה מוזמן להוסיף גדם של ערך על היילה לטיוטות שלנו, או לשקם טיוטה אחרת כראות עיניך. יום נעים, ליאור ޖޭ • ט"ו בסיוון ה'תשס"ח • 06:36, 18 ביוני 2008 (IDT)

אנא הצעותייך, רעיונותיך והערותיך

ליאור היקר, לאחרונה אני מתעסק בעבודתי בהתכוננות לחגיגות המאה של תל אביב. עם הרחבת ההתעסקות של בויקיפדיה בזמני הפנוי חשבתי להתחיל מיזם בנושא. רציתי להתייעץ עמך לגבי הנושא. אנא הבט בטיוטת המיזם, מה דעתך? מה עלי להוסיף/להשמיט/לשנות? כיצד רותמים אנשים למיזם שכזה? אודה לעצותייך המחכימות אותי מדי פעם, --ארז נמרוד כהן - שיחה 01:56, 19 ביוני 2008 (IDT)

שלום ארז,

גם אני מתקשה להירדם בירח המלא הנשקף עלינו כחום הליל (:

אשמח לסייע לך בהשקת המיזם ובפרנסתו. בשבע השנים האחרונות, פחות או יותר, יוצא לנו לתור את ממלכת החומוס, ובייחוד את יפו ופרבריה. בטח אכתוב על כך למיזם החדש שלך בתמורה לערכים במיזם העיקרי שלך.

תרשה לי רק להזכיר לעצמי בנוכחותך, כי בעוד תריסר ימים אמורה ממשלת ישראל לעצור את העלייה מאתיופיה. כעשרים אלף יהודים כשרים במדינת ישראל ישמעו איך הוריהם, בניהם ואחיהם מנועים מלממש את זכותם לעלות ארצה מתוקף חוק השבות, כיהודים כשרים מזרע ישראל. עבורי, כאדם שרואה בתנועה הציונית סוג של התפתחות חיובית, כאדם שהגשים את משאלת אבותיו להיוולד בארץ ישראל, כאדם שגירש אזרחים מבתיהם למען מדינת ישראל, קשה מאד להשלים עם הרגע הזה, גם אם הוא מגן על בריאותם של מסורבי העלייה.

הערך ביתא ישראל עדיין לוקה בתיאור מאה וחמישים השנים האחרונות בתולדות העדה. עדיין לא סיפרנו על הזמן הרע (הכפו זמן), על האדמה הארורה או על יהודי קווארה שהחלו לעלות ארצה רק אחרי מבצע שלמה. גם הדף פלאשמורה מפנה לערך לקוי ביותר, למרות ששוחרר לרשותנו מאמר שלם ממנו אפשר ליצור ערך טוב.

אם יש לך מעט זמן פנוי, אני מזמין אותך לקרוא את הטור הזה ואת הקישורים ממנו, כמו גם את המאמר של יעקב גונצ'ל אליו קישר אליש לעיל. אולי כדאי שנכתוב קצת על מעורבותו של משה דיין בעלייה מאתיופיה, לפני שנכתוב על מרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה. שלך, ליאור ޖޭ • ט"ז בסיוון ה'תשס"ח • 03:32, 19 ביוני 2008 (IDT)

סבא זמן

אין מילים נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 14:38, 19 ביוני 2008 (IDT)

אמת. יש נפילים שנופלים ויש ענקי עד. שבת שלום, ליאור ޖޭ • י"ז בסיוון ה'תשס"ח • 17:19, 19 ביוני 2008 (IDT)

שבילי עולם

שבוע טוב ליאור!!!

• קראתי היכן שהוא שבספר הגאוגרפי העברי הראשון "שבילי עולם" מאת שמשון בלוך שנכתב בשנת 1828 מוזכרים שם מלך, מלכה ולוחמים יהודים באתיופיה, הממוקמים במחוזות וואגרה וסאמיאן שמשון קרא להם בשם "פלאשים". רציתי לגעת אם אתה יודע/יכול להשיג את המידע מספר זה כלפי ביתא ישראל כך נדע שיהודי אתיופיה אכן חידשו את הריבונות לאחר האנקיוויזיצה האתיופית (כלומר הספר הגאוגרפי הראשון בעברית ומוזכרת שם ממלכה יהודית באתיופיה).

• צריך את ההתייחסות גם של מרקו פולו ליהודים באתיופיה בנוסף להרחבה על מוצאו של דוד הראובני שככל הנראה היה תימני או חבשי.

אליש ޖޭ 09:39, 22 ביוני 2008 (IDT)

שבוע טוב אח שלי!

אם אני זוכר נכון, הרב מנחם ולדמן טען בספרו כי דוד הראובני לא יצא מהממלכה היהודית בחבש ולא היה יהודי. אני מנחש שהוא לכל הפחות עשה מאמץ ניכר לטשטש את זהותו ומוצאו משעה שהבין ששליחותו נכשלת.

אשתדל לברר על שבילי עולם ועל ראשית המאה התשע עשרה. היתה הרבה יותר מדי רומנטיקה בספרות העברית של המאה התשע עשרה (שאחר כך תצא לפרופ' תמרת עמנואל מכל החורים), כך שקשה לסמוך על אף מילה שלהם. והם דיברו הרבה (: אני מנחש שעד אבא מהרי היתה מידה רבה של עצמאות בפועל, גם אם לא היה מלך שמסתובב עם הכתר על הראש ממש.

תהנה בצבא, מחכים לך, ליאור ޖޭ • י"ט בסיוון ה'תשס"ח • 09:49, 22 ביוני 2008 (IDT)

לי לא נראה כך בכלל, אם נניח שבנימין מטודלה דיבר על יהודים בחבש ולא בתימן זה מסביר המון מכיוון שדובר שדוד הראובני הגיע מאזור זה. אם נקשר את דוד הראובני להיסטוריה האתיופית בזמנו וליהודי אתיופיה נקבל תמונה כזו (הדגשה דוד הראובני לא אהב שמכנים אותו בשם הראובני) וטען למוצא מדוד המלך שזה מסביר גם את ג'יימס ברוס שכותב שמלכי ביתא ישראל ייצאו או מיהודה או מלוי:

הקטע:

"בשנת 1524 הגיע הראובני לונציה והציג עצמו כאחי יוסף מלך חבור. הוא דרש מיהודי המקום שיסייעו לו להגיע אל האפיפיור, לשם שליחות חשובה ביותר. בתחילה נתקבל על ידי החשמן אג'ידיו די-ויטרבו, ולאחר מכן על ידי האפיפיור קלמנס השביעי. הראובני הציע לקלמנס השביעי לכונן ברית צבאית בין היהודים לנוצרים כדי להלחם יחדיו במוסלמים, על מנת לכבוש את ארץ ישראל מידי הסולטן הטורקי. קלמנס השביעי צייד את הראובני באגרות אל מלך פורטוגל ומלך חבש."

• פירוש: אתיופיה הנוצרית נלחמת כנגד סולטנות אדאל (לפני עליית גראן) מלחמות אלו גורמות לאנרכיה בסולטנות שבעקבותיהם עולה לשלטון הסולטנות אחמד גראן. ידוע ממספר מקורות שבתחילת מלחמת אתיופיה-אדאל ביתא ישראל היו לצד הנוצרים אך לאחר מכן החליפו צדדים במלחמה. אני חושב שיכול להיות שהראובני נשלח כשליח נוצרי-יהודי משותף בעל ניצוץ משיחי שחשב שהגאולה קרבה "מלחמת דת בין הישמאלים לערלים" (גוג מגוג) ולכן פנה לאפיפיור לעזרה צבאית לאתיופיה כנגד האסלאם, שאלה נוספת שמעלים כאן האפיפיור נתן איגרת לדוד שישלח אותה לחבש ולפורטוגל שיותר מאוחר פורטוגל תעזור לאתיופיה כנגד הנוצרים.

הקטע:

"לאדנותו [למלך יוסף] יש קרוב לשלוש-מאות אלף לוחמים טובים והוא עוסק בענייני הצדק והיושר שלהם כל יום שני וחמישי. ובהסכמת מלכי יוסף הנ"ל ושבעים יועציו נשלחתי אנוכי, איש חדש לשירותך, למסור להוד-רוממותך עניינים של חשיבות וסוד אשר הוד-רוממותך ישמח לדעתם כאשר יואיל לשמוע אותי, שכן הדבר יהיה לכבוד ולתפארת להוד רוממותך. והרי עבדך יהיה תמיד מוכן מאוד לשרת את הוד רוממותך הקדושה". המלך ז'ואן השלישי פגש בדוד הראובני מספר פעמים, ודוד הראובני מספר בחיבורו כי ביקש לכונן צבא יהודי המצויד בנשק פורטוגזי, וכי המלך נעתר לבקשתו והתחייב לתת לו שמונה ספינות וכלי מלחמה, אך לבסוף חזר בו."

• פירוש: עוד נקודה הוא דיבר על מלך ליהודים בשם 'יוסף' אם נצליח להשיג את הספר (Futuh al-Habasa: The conquest of Ethiopia) נוכל לדעת מה השם של השליט ביתא ישראל בזמן זה שלפחות לפי שידוע ממלכה יהודית אכן הייתה קימת באתיופיה ולא בתימן בתקופה זו.

יאללה אני ממהר ביי. אליש ޖޭ 10:36, 22 ביוני 2008 (IDT)

כרגיל, שכנעת אותי. לא ידעתי שביתא ישראל חברו תחילה לנוצרים ורק אחר כך לעות'מנים. אשתדל לעדכן את אבשלום, שיעדכן את הרב ולדמן, שישיג לנו את הספר (: ליאור ޖޭ • י"ט בסיוון ה'תשס"ח • 11:56, 22 ביוני 2008 (IDT)

השגתי מחשב לכמה שעות והכנתי תגובה.

עוד נקודות עיקריות

1. הפעם הראשונה שבה דוד הראובני הדליק לי נורה אדומה שאמרה לי שהוא מביתא ישראל היה הפיסקה "קלמנס השביעי צייד את הראובני באגרות אל מלך פורטוגל ומלך חבש." לאחר שבדקתי מה בדיוק היה רשום באיגרת למלך חבש הבנתי, באיגרת נכתב ונשאל האם נכון סיפור דוד הראובני ועכשיו לשאלה למה שישאלו את קיסר אתיופיה על דוד הראובני?????, מה קיסר אתיופיה בדיוק ידע אם נשווה תאריכם אזי יצא שהמכתב נשלח לקיסר לבנה דנגל שנלחם במוסלמים בכל כוחו.
2. דוד הראובני דיבר בשפה מוזרה איטלקית, פורטוגזית, ספרדית, ערבית מוזרה יחד עם מבטא השאלה הנשאלת מתי הגיעו זרים לאתיופיה מאיכן ידע איטלקית??

איטלקית: בויקי אנגלית על הקיסר אסכנדר, בשנת 1482 נמצאו עשרה איטלקים בחצרו, כמה מהם חיים שם כבר עשרים וחמש שנים. אם כך, הם התקבלו כבר בידי באדה מריאם הראשון. אזי האיטלקית הייתה ידועה באתיופיה כשפה זרה אולי בגלל זה בחר הראובני להגיע דווקא לונציה.

ספרדית: ידוע שלאתיופיה ולספרד היה יחסים דיפלומטים, ראה כאן זרע יעקב, קיסר אתיופיה#יחסי חוץ וכאן - וואדאם ערד, קיסר אתיופיה (שגרירים אתיופים שנשלחו לאביניון, רומא, ג'נובה ובכך גרמו לזיהוי פרסטר ג'ון עם אתיופיה).

פורטוגזית: ידוע שהפרוטוגזים היו בקשרים דיפלומטים עם אתיופיה מאחר והרחיבו את האימפריה שלהם בעולם עוד לפני דוד הראובני על מנת להגיע להודו וללחפש את פרסטר.

ערבית מוזרה: או שמדובר בשפת הגעז הקרובה לערבית (תשובה שמתאימה גם לאלדד הדני) או שייתכן שלמד אותה במסעו לרומא.

עברית: המסורת של ביתא ישראל גורסת שהקהיילה ידעה עברית עד לפלישת גראן שגרם להרס הכתבים היהודים גרסה אחרת מספרת שגדעון השביעי שרף את כל ספרי העברית כשאר החלה האינקיוויזציה האתיופית.

מבטא: יש המשערים שדמתה למבטא תימני אך גם בתפילות ביתא ישראל ישנו מבטא דומה לכך.

דוד הראובני דיבר על צבא יהודי גדול מאוד ועל פי עדויות ממלחמת אתיופיה-אדאל יהודי אתיופיה גייסו בקלות 12,000 פרשים יהודים - תאר לעצמך מה היה מצב הצבא היהודי של ביתא ישראל לפני פריצת המלחמה.

על פי ג'יימס ברוס היהודים חברו לנוצרים מאחר שהמוסלמים הרסו את הכלכלה של הממלכה היהודית בסאמיאן. שינוי העמדה של ביתא ישראל אינה ברורה לי היא כנראה כתובה בספר Futuh al-Habasa: The conquest of Ethiopia שלא קראתי אותו.

שאלה נוספת שמעסיקה אותי

• ידוע שבמשך מלחמת אתיופיה-אדאל ופלישת אחמד גראן התרחש משא ומתן בין אתיופיה לאדאל (אדאל היא מדינה שהכילה בעיקר סומלים) בתיווך פורטוגזי בראשותו של Rodrigo de Lima. לאחר שזה נכשל פוטוגל הצטרפה לצד אתיופיה, האם הפורטוגזים אכן הקשיבו לדוד הראובני ושלחו לשם אנשים על מנת לברר את נכונות סיפורו??

שלך אליש ޖޭ 18:26, 24 ביוני 2008 (IDT)

שלום שלום, איזו הפתעה משמחת (:

אתמול ישבתי עם אבשלום כחמש שעות והספקתי לעדכנו רק בחלק מהממצאים שלך. הוא קרא את דבריך כאן, אך לא הספקנו לשוחח על מרקו פולו. בפרט, עברתי איתו על אגרת אלדד הדני ועל תשובת רב צמח גאון ליהודי קירואן. ראשית, טענת הגאון כי שבט דן ירד דרך מצרים בימי המלך אחז מעניינת מאד - כי אז בדיוק נכבש המוצא הימי של ממלכת יהודה, כך שלא ניתן עוד להגיע לחוילה ישירות בדרך הים. שנית, מתשובת הגאון ומדברי אלדד אנו למדים על עדויות צולבות על הגעה של נדידה מסתורית של לויים שהוגלו עם יהויכין המלך - אולי חלקם חולצו בדרך הים לתימן ומשם לחוילה. בתרחיש כזה, יש לכולם עניין לטשטש את פרטי החילוץ עצמו.

לפי אורי קציר, ספר אלדד הדני נדפס לראשונה במנטובה בשנת 1480 - עשרים וחמש שנה אחרי שאיטלקים הגיעו לחצרו של אסכנדר וקצת לפני שרבי עובדיה מברטנורא יוצא לדרך ארצה ומשוחח עם שבויים שנפדו מבני ביתא ישראל. אם כך, אנחנו יכולים לגבש הנחת עבודה לפיה המגעים בין איטלקים (נוצרים? יהודים?) לאתיופיה (כנ"ל) קדמו למגעים בין אתיופיה לפורטוגל. גם כשפרו דה קוויליאן יוצא לדרך מפורטוגל עם מפות יהודיות/ערביות, הוא קודם עוצר בנפולי ומן הסתם מקבל עדכונים.

עכשיו שהדולר נמוך, יש מצב שאבשלום ירכוש את הספר של אל-חבשה ואתה תשתמש בו ראשון. הוא ואני צריכים לקרוא עוד כדי להבין באיזה תעלומות להתמקד, במיוחד לאור העמים הלא-יהודיים שנדמה שהגיעו גם הם לאתיופיה (במיוחד הגשורים והקמנתים). יש כאן חומר לעוד כמה וכמה שנות מחקר, שמונחה בעיקר דרך השאלות שלך. לילה טוב, ליאור ޖޭ • כ"ב בסיוון ה'תשס"ח • 23:13, 24 ביוני 2008 (IDT)

אשר לכתבים בעברית, לעניות דעתי עוד לא בשלה השעה לגלות מי שרף אותם והיכן הם טמונים. אם ניתקל בהם בדרך אשרינו, כרגע עלינו לחשוף את מה שהתחלנו לגלות ורק אחר כך לחפור בשכבה הבאה. אבל חלילה לי לעכב אותך.

צא מנקודת הנחה שיש לנו תקציב לרכישת ספרים. תרכיב רשימה של ספרים שחסרים לך, עם סדר עדיפויות כמיטב הבנתך, ונעשה הזמנות מעת לעת. שלך, ליאור ޖޭ • כ"ב בסיוון ה'תשס"ח • 09:02, 25 ביוני 2008 (IDT)

בנימין מטודלה

שלום שלום,

התחלתי לכתוב ולחבר את הערך הזה היסטוריה של ביתא ישראל: 1270 - 1529 ונתקעתי בפיסקה על בנימין מטודלה, נזכרתי שכבר נתת לי תשובה, אני מצטט:

לאור הדברים הללו ולאחר שקראתי את המקור העברי, אני נוטה להסכים שבנימין מטודלה לא שמע על יהודי אתיופיה במסעותיו בתימן ובמצרים. אבל אולי פספסתי מקורות אחרים וקטעים אחרים מסיפורו, ממנו קראתי רק חלק קטן.

— תגובתך מה-9 במרץ 2008.

לאחר שקראתי את המקור העברי נוכחתי לדעת שישנם עוד איזכורים שלא הזכרת ושם בנימין מטודלה מזכיר במפורש את השם אל-חבש (שמה של אתיופיה במקורות הערביים):

והיא בארץ כוש הנקראת אלחבש מיכרתי מערב ומחלואן דרך י"ג(?) לקוץ המדינת היא ראש תחלת מצרי ובה כשלושים אלף יהודים

— מסעות בנימין מטודלה, עמוד 26.

(הכתב שם בכלל לא ברור בקושי פיענחתי אותו) האם אתה מכיר עוד איזכורים של עוד נוסעים על יהודי אתיופיה בזמן זה כמו מרקו פולו ו-אליהו מפרארה שאני לא יודע עליו כלום. לילה טוב אליש ޖޭ 20:41, 26 ביוני 2008 (IDT)

שוב שלום,

הסתדרתי עם מרקו פולו ואליהו מפרארה, אך כעת התעוררו שאלות נוספות. לאחר שהוספתי את הפיסקה הזו "בהמשך החלו להגיע ידיעות גם מיהודי תימן שהנוצרים באתיופיה הביסו את היהודים" - לפי איגרת נוספת של רבי עובדיה מברטנורא ראה כאן, שאלתי את עצמי מה בדיוק שמעו וידעו יהודי תימן??, אם יש בידך עדויות אנא הוסף אותם לערך או תצטט ואני כבר ישכתב אותם, עדיין השאלה על בנימין מטודלה נשארה.

בתודה אליש ޖޭ 19:00, 27 ביוני 2008 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: שלום עליך, איך עבר השבוע?

הערך נראה מרתק! בספר של ולדמן ונדמה לי שגם בספר של קורינאלדי מובאים כמה וכמה מקורות מאותה תקופה, בעיקר של רבנים שמשוחחים עם שבויי ביתא ישראל שנפדו במצרים. עדיף להסתמך קודם כל על העדויות הללו, המובאות ממקור ראשון, ולפענח לפיהן את דברי בנימין ומרקו פולו שכנראה לא ראו מימיהם את הרי סאמיאן. הפקדתי את הספרים האלה בפנימייה. בהעתק החלקי מספר הפלשים שמצוי בידי יש תרגום נרחב מהכברה נגאסט ותעודות אחרות של האימפריה האתיופית בהן מדברים על המלחמות ביהודים. בין היתר יש שם ציטוט נרחב מאד מתוכו מובא קטע קטן בויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/טיוטות/הרוגי סמיין. אוכל להקליד במרוצת השבוע את הקטעים הללו.

כנראה שבשבועות הקרובים לא אחבר טיוטות חדשות, וגם אבשלום קצת עמוס. הוא הציע שכשנתפנה נשב שלושתנו ונעבוד יחד. אני שוקל לפנות גם אליהם כשאתפנה לכך, מה דעתך?

שבת שלום, ליאור מחוץ לחשבון 19:11, 27 ביוני 2008 (IDT)

אכן בנימין ומרקו פולו לא ראו את הרי סאמיאן כמו הרבנים שאספו עדויות אך מרקו פולו מצד שני כותב שיהודי אתיופיה נלחמו כנגד ממלכת נוביה הנוצרית, מה שנראה הגיוני כי אם יהודי אתיופיה אכן הקימו ממלכה שני הכוחות היו חייבים להתנגש איכשהוא, בנוגע לבנימין מטודלה ומרקו פולו שרושמים שסולטנות עדן פלשה לאתיופיה - זה לא יכול לקרות לפי כל מה שאני יודע מההיסטוריה האתיופית והמקורות שמספרים על קיסרי אתיופיה לא מזכירים פלישה תימנית כלשהי לאתיופיה, כיום רוב החוקרים מזהים שהייתה טעות וכאשר חוקרים אלו התכוונו לעדן הם למעשה התכוונו לאדאל.

הא ליאור נזכרתי שיש לך גישה למאמרים באתר JSTOR ולכן רציתי לבקש אם אתה יכול איכשהוא להשיג את המאמר הזה ולעלות אותו כדי שתהיה לי גישה - מאמר זה יעזור לי בפיסקה על עמדה ציון הראשון. אליש ޖޭ 21:04, 27 ביוני 2008 (IDT)

שבוע טוב אליש (:

אכן, חסר לנו מידע רב על תולדות יהדות תימן, שישלים את הסיפור על תולדות ביתא ישראל. היתה קהילה יהודית עדנית באדיס אבבה, קהילה באסמרה ואולי בעוד כמה יישובים. אני מקווה לגייס אנשים שיכתבו על מורשת אבותיהם מעדן, צנעא, שרעב וכו'. לפעמים ליהודים קל יותר לסחור בין סולטנות מוסלמית לקיסרות נוצרית, ולפעמים להיפך.

שלחתי לך את המאמר בדואר חשמלי, אני מעלה מאמרים לאתר כשאיני רוצה לחשוף את כתובתי או כשהקובץ כבד מדי לשליחה בדואר.

אקליד השבוע ציטוטים מספר הפלשים שקשורים לערך המרתק שאתה כותב. לפעמים התרגום של אשכולי קצת מיושן, אציין מה המקורות שהוא תרגם וננסה לשים עליהם יד.

שלך, ליאור ޖޭ • כ"ו בסיוון ה'תשס"ח • 08:34, 29 ביוני 2008 (IDT)

דיג קורמרנים

זה מגניב זה? זה מזעזע... לוקחים ציפור, קושרים לה את הצוואר, נותנים לה לתפוס דג ואז חונקים אותה כדי שהיא לא תבלע אותו ולוקחים לה את הדג מהפה. אחרי שראיתי איך עושים את זה הבנתי שכנראה עדיף שבסין אני לא אוכל דגים... (ובנימה זו, אולי אני אתרגם את הערך אחרי המבחנים, אם אף אחד לא יקדים אותי) קסם-אמיתי - שיחה 16:13, 29 ביוני 2008 (IDT)

נהדר (: בעזרתך אוכל להסביר איך לטפל בציפורים שמעופפות בין ערכי ויקיפדיה, שוזרות קנים או מפרישות יציאות גזעניות. רוב תודות, ליאור ޖޭ • כ"ח בסיוון ה'תשס"ח • 18:36, 30 ביוני 2008 (IDT)

תאריך עברי בחתימה

איך הוספת? - יו"ש :). שיחה 17:35, 1 ביולי 2008 (IDT)

העתקתי מיחסיות האמת - הנה ההסבר המלא (: יום טוב, ליאור ޖޭ • כ"ט בסיוון ה'תשס"ח • 17:38, 1 ביולי 2008 (IDT)

תודה :) - יו"ש :) • שיחה • כ"ח בסיוון ה'תשס"ח •

חודש רביעי ה'תשס"ח

לכל הפונים אלי בהסתר בנוגע לדיון שפתחתי במזנון

ראו נא תשובתי. תודה ושבוע טוב, ליאור ޖޭ • ג' בתמוז ה'תשס"ח • 07:39, 6 ביולי 2008 (IDT)

אשמח לקבל את עזרתך

בעבר הצעת לי עזרה בהפיכת ערך ביהדות "מקצרמר למובחר". כעת אני עובד על הערך אנוס (יהדות) אשר כמעט לא היה בו כלום. בעיקר אני מסתפק האם מתאים גם להוסיף התיחסות לתופעה מבחינה היסטורית, למשל לעובדה שלנאצים היה תחביב לאלץ יהודים לעבור עבירות, וכן גם לרומאים (ע"פ "מלחמות היהודים" של יוסיפון) ועוד - או שבערך יש מקום רק להתיחסות הלכתית.

אשמח לשמוע את דעתך בית השלום - שיחה 16:05, 9 ביולי 2008 (IDT)

שלום,

לא כל כך הצלחתי להבין למה הערך אנוסים מתרכז רק באנוסים מימי האינקוויזיציה הספרדית, שהרי כפי שציינת היו אנוסים גם בתקופות אחרות ובארצות אחרות. לדעתי כדאי לאחד את הערך אנוס (יהדות) עם הערך אנוסים ולהרחיב בו גם על ההיבטים ההלכתיים וגם על ההיבטים ההיסטוריים, כמו שנעשה בערך קידוש השם.

בטיוטה על בעיית הקבורה במחנה אום ראקובה יש עדות על יהודים שנאנסו להיקבר כנוצרים, וכאן מובאות כמה עדויות על מעשי קידוש השם, כפי שתועדו על ידי סופרים נוצריים. אוכל לאתר לך כמה עדויות דומות, אך קיוויתי שתבחר לך סוגיה הלכתית משמחת יותר (-:

אם תעיין בקישורים ששלחתי לך בעבר, תמצא כמה נושאים הלכתיים בהם עזרתי עשויה להועיל יותר. בהצלחה! ליאור ޖޭ • ז' בתמוז ה'תשס"ח • 16:53, 9 ביולי 2008 (IDT)

אני מחפש נושא הלכתי נוסף (כידוע לך אפשר להשתתף בתחרות בשלושה ערכים) אשמח לשמוע ממך רעיון לערך משמח בעל פונטנציאל להפיכה למובחר.

אגב מה דעת על העבודה והתמונה שעשיתי בינתים בערך אנוס (יהדות)? בברכה בית השלום - שיחה 14:57, 16 ביולי 2008 (IDT)

סליחה על ההשתהות בתשובתי, ראה נא דבריי במורד הדף. כל טוב, ליאור ޖޭ • י"ח בתמוז ה'תשס"ח • 08:06, 21 ביולי 2008 (IDT)

פרומנטיוס והקופטים

היי ליאור. קראתי קצת בנושא, אבל כרגע אני עובד בעיקר על דברים אחרים. מקווה שעוד כמה שבועות/חודשים יהיה לי זמן לחזור לנושא ואשמח להרחיב ביחד על הכנסיה הקופטית והאתיופית. גיאגיאגיא - שיחה 12:52, 13 ביולי 2008 (IDT)

אחלה (: אתרכז בינתיים בימי הביניים באתיופיה ואכתוב איתך על התקופות המוקדמות יותר כשתהיה מעוניין בכך. יום טוב, ליאור ޖޭ • י"ב בתמוז ה'תשס"ח • 08:59, 15 ביולי 2008 (IDT)

לייזרים

נא הסתכל בדף השיחה ... נלביא - שיחה 00:26, 15 ביולי 2008 (IDT)

תודה נתן, עניתי בשיחה:לייזר. אגב, אשתך באמת מנגנת בחליליות? יום טוב, ליאור ޖޭ • י"ב בתמוז ה'תשס"ח • 08:59, 15 ביולי 2008 (IDT)

לעניין החליליות: הרכב "צלילי השומרון" הופיע בפתיחת מתנ"ס קרני שומרון בהדרכתה, כמו כן מתנ"ס תל-מונד וביה"ס למוסיקה בקדומים.... נלביא - שיחה 09:14, 15 ביולי 2008 (IDT)

כמו כן מה דעתך על האיזכור הבטיחותי בשיחה:לייזר? נלביא - שיחה 09:20, 15 ביולי 2008 (IDT)

אשריך! בעזרת השם אזכה לשמוע את צלילי השומרון מתישהוא (:

גם אני הדגשתי פעם הבהרה חשובה, ואז דורית הסבירה לי באדיבות למה עדיף לא לעשות זאת. אפשר להדגיש למשל שמות מונחים מרכזיים, אבל לא משפטי מפתח.

לעומת זאת, אפשר להקדיש מספר משפטים להבהרת מנגנון החבלה של אלומת הלייזר ברשתית וברקמות עדינות אחרות בעין. הייתי עושה זאת בעצמי, אך זמני דחוק במיוחד בימים אלה ואני מעדיף להתמקד בטיוטות המצהיבות שלי.

להשתמע, ליאור ޖޭ • י"ג בתמוז ה'תשס"ח • 08:43, 16 ביולי 2008 (IDT)

טוב כתבתי משהו מחושב. תוכל להסתכל. נלביא - שיחה 09:24, 16 ביולי 2008 (IDT)

ערך חדש!!!

שלום ליאור,

העלתי את הערך היסטוריה של ביתא ישראל: 1270 - 1529 שלנו למרחב הערכים לאחר שעבר דקדוק על ידי קוץ, זהו בין הערכים הכי טובים שיצרנו ואני מאוד גאה בו (ערך מומלץ?), עכשיו אפשר לעבור קדימה לתקופה שאחרי עם מלחמת אתיופיה-אדאל או אחורה לתקופת תור הזהב (שעלייה יש מעט מידע אך מידע טוב שאפשר להשתמש בו כמו הופעת אלדד הדני, והעדויות של הערבים על החלפת עיר הבירה של אקסום על ידי יהודית המלכה). אליש ޖޭ 10:19, 20 ביולי 2008 (IDT)

שבוע טוב אליש,

אחלה ערך! ואחלה מקורות! רבים מהם לא הכרתי ועוד ייקח לי זמן לקרוא בהם. בזכותך הורדתי את הספר של ג'יימס ברוס ועכשיו אני קורא סוף סוף מה הוא כתב מפרק 6 והלאה, ולא רק את מה שאחרים בחרו לצטט ממנו.

גם לדעתי הערך שכתבת מתעלה על רוב הערכים בוויקיפדיה בבשלותו. הוא סוקר בתמציתיות תקופה של כמאתיים וחמישים שנה ומאפשר לקוראינו להבין את הרקע למעשיהם של הנציב מרקוס ואחרים. עם הזמן נוסיף לערך עוד מידע על מצב הקהילה באותה תקופה - מנהיגים בולטים, ספרים שאבדו מאז, יישובים ומבצרים יהודיים שנכבשו, וכו'. כשיתחשק לך, נלטש את הערך ונציג אותו ברשימת ההמתנה למומלצים.

בוא ניצור טיוטות גם לתקופת תור הזהב וגם לתקופת מלחמת הדתות. ממילא הן מקרינות זו על זו - קיסרי אתיופיה השתמשו מדי פעם באכזריות של יהודית כתירוץ לאכזריות שלהם כלפי היהודים.

אני שולח לך את תשובתו האחרונה של פרופ' עוז אלמוג ממדריך אנשים ישראל. מסתבר שהוא כבר פנה לוויקיפדיה ורק הרגע ממש שמתי לב לכך (:

יישר כוח! ליאור ޖޭ • י"ח בתמוז ה'תשס"ח • 07:05, 21 ביולי 2008 (IDT)

בקשת סיוע

אשמח לקבל את חוות דעתך כיצד לשפר את סגנון ואופי הערך, במיוחד אני צריך יעוץ כיצד למקם את החומר, מכיון שהוא כולל מגוון של תחומים - היסטוריה יהודית, אונס של חטא, אונס של קניין, אונס של שבועה וכו', ואני מתקשה להכריע מה לשים בפתיח ומה בנושא הספציפי.לערך לחץ כאן בתודה בית השלום - שיחה 13:18, 20 ביולי 2008 (IDT)

בוקר טוב,

סליחה על ההשתהות בתשובתי, לא יוצא לי לבלות בוויקיפדיה הרבה בימים האחרונים. אני עדיין סבור שכדאי לאחד את הערך אנוסים לתוך הערך אנוס (הלכה). כנגד כל דוגמא לעבירה שיהודים נאנסו לחטוא בה, כדאי לפרט איך התמודדו היהודים עם אותה גזירה. נסה ללכת מהכבד אל הקל - מיהודים שהתמודדו עם עבירות ייהרג ואל יעבור ועד לעבירות ממוניות המפורטות בהלכה, וממילא אין קהילה יהודית שלמה שנאנסה לעבור עליהן.

טוב שפתחת את הערך עם הפרק "מקור הפטור". לדעתי כדאי לשנות את שמו ל-"הפטור בתורה" או שם דומה.

בטיוטה זו תוכל למצוא שני תיאורים של התמודדות עם ייהרג ובל יעבור - בפיסקה המתחילה ב-"מקרה אחד נפלא" והפיסקה המתחילה ב-"ואל נביא השקר".

כדאי להתייחס גם לאנוסים המסייעים ליהודים בהסתר, לעומת אחרים הנוהגים אכזריות יתרה ביהודים כדי להוכיח שאינם מקיימים בסתר את מצוות היהדות. בפרק זה תוכל לקרוא על מלחמת החורמה של באדה מריאם הראשון, שאמו היתה יהודיה ונפוצו שמועות שהוא יהודי. גם תומאס דה טורקמדה היה כנראה נכד לאנוסה, גרינג בן לאב יהודי והיידריך התמודד עם שמועות לפיהן אביו יהודי-למחצה.

מה דעתך לכתוב על נכסי צאן ברזל עבור תחרות הכתיבה? כפי שמוסבר בקצרה כאן, יהודי אתיופיה פיתחו הסדרים הלכתיים מעניינים לצאן ובקר בבעלות יהודית המצויים בהשגחת רועים מוסלמיים או נוצריים (מזרע ישראל). לחילופין, אם תרצה לכתוב על האורית או על המסגיד, אוכל להפנות אותך למקורות מתאימים. בהצלחה, ליאור ޖޭ • י"ח בתמוז ה'תשס"ח • 08:05, 21 ביולי 2008 (IDT)

תודה בית השלום - שיחה 10:11, 23 ביולי 2008 (IDT)

הצבעות זה רע

כתבתי את meta:הצבעות זה רע.

השתמשתי שם במשהו שכתבת ב"קרתגו שלי".

אתה מוזמן לשפר עוד. --אמיר א. אהרוני • בואו לתקן קישורי בינוויקי! • כ"ג בתמוז ה'תשס"ח • 01:11, 26 ביולי 2008 (IDT)

יישר כוח! מחמיא לי שנעזרת גם בדבריי, ואין לי מה להוסיף עליהם כרגע. זרוק לי מילה גם בפעמים הבאות שתכתוב במטא, אולי אוכל לעזור. שלך, ליאור ޖޭ • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 16:19, 27 ביולי 2008 (IDT)

כת הנעלם

אנא ראה את הערך ואת דף השיחה. סופר מריו - שיחה 13:51, 27 ביולי 2008 (IDT)

תודה, פניתי לאליש וגם עניתי שם. שבוע טוב, ליאור ޖޭ • כ"ה בתמוז ה'תשס"ח • 16:19, 27 ביולי 2008 (IDT)

העברתי לויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/יהדות אתיופיה/טיוטות/כת הנעלם. בברכה, סקרלט • שיחה 16:25, 27 ביולי 2008 (IDT)

חודש חמישי ה'תשס"ח

מראי מקום

שלום ליאור,

פתחתי מיזם חדש למיגור טענות לא מבוססות בוויקיפדיה (המתקדות המיזם בשלב זה בערכים שיש בהם תבנית "דרוש מקור") היות ואתה אחד הכותבים העיקריים על איידס בוויקי, האם תוכל לאתר מראי מקום טובים לטענות הדורשות זאת בערכים איידס ועוני ואיידס באפריקה. גילגמש • שיחה 19:07, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

בוקר טוב חן,

יישר כוח על המיזם! נראה שהוא כבר נושא פירות יפים ואני מקווה שהוא יאריך ימים.

אתר UNAIDS מציג שפע של נתונים על מגיפת האיידס, שרק צריך לתרגם לעברית. אפשר לשקם באמצעותו את הערך ה"מומלץ" איידס, שכמעט ואינו חושף את מקורותיו (חמישה מתוך שבעה מקורות לערך נוספו על ידי). אין לי שמץ של מושג מה אמת ומה בדייה בפרק איידס#השערות חלופיות בנוגע למחלת האיידס, במתכונתו הנוכחית אין לו מקום לדעתי בערך מומלץ.

הערכים איידס ועוני, יתומי איידס ואיידס באפריקה נראים לי חסרי תקנה. אפשר לאחד אותם לתוך הערך איידס, למחוק אותם או לכתוב אותם מחדש. לא אעשה זאת בעצמי, מאחר ויש מגיפות מסוכנות יותר שצריך לסקר אצלנו. צום קל, ליאור ޖޭ • ט' באב ה'תשס"ח • 08:25, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

טוב, אז מה אתה מציע לעשות ברגע זה? לרוקן את הערכים האלה ולהשאיר קצרמר במקום? אני מעוניין כרגע רק למגר את הערכים חסרי מראי המקום ואין לי כל כך זמן לטפל בבעיות גדולות יותר כמו שכתוב הערכים הבעייתיים. עד כה טיפלנו בכ-50 ערכים. גילגמש • שיחה 08:43, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

אולי כדאי להוסיף פיסקה על איידס ועוני לערך איידס ופיסקה על תמותת אימהות לערך יתמות. נחליף את הערכים בהפניות לפיסקאות הללו, כשהערך איידס באפריקה יוחלף בהפנייה לאיידס#אפידמיולוגיה. לצערי, איני סומך על אף מילה שנכתבה בערכים הללו, כפי שהסברתי בדפי השיחה שלהם. לכן את הפיסקאות המוצעות מוטב לחבר על בסיס מקורות חיצוניים, ולא אתפנה לעשות זאת בקרוב.

בעתיד הקרוב בכוונתי להציע עיסקאות חילופין אפלות - ערך במיזם בתמורה לערך שתבקש ממני. כרגע איני פנוי אפילו לכך. שלך, ליאור ޖޭ • ט' באב ה'תשס"ח • 08:57, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

דניאל ונטורה

אהלן! בזכות דבריך ודברי במזנון הוסרה החסימה מעל דניאל ונטורה, אבל עכשיו אני חושב שמוטלת עלינו החובה לעבור על מה שהוא כותב וכך למנוע עימותים ישירים בינו לבין העודדים. כמובן שכדי להתחמק מהחובה הזאת אני אהיה בחול בשבוע הבא ובספטמבר אני במילואים. לכן אשמח אם תוכל לעבור מדי פעם על התרומות שלו. אגב הוא שינה שם למשתמש:אוהב מולדת. שבת שלום! טוקיוני 19:12, 8 באוגוסט 2008 (IDT)

בוקר טוב יוני,

כדאי שאחשוף בפניך כאן פיסקה מהודעת דואר חשמלי ששלחתי לדניאל: "כפי שציינתי במזנון, אני מזועזע ונרעש למראה הניסיון להמאיס עליך את ויקיפדיה על ידי פיזור עלבונות שפלים. אם הספק הכתיבה שלך נמרץ כל כך שהכותבים האחרים לא מספיקים לשפר ולתקן את הערכים שאתה כותב, הפיתרון הראוי לכך הוא לרכז את כל טיוטות הערכים שאתה כותב במרחב המשתמש שלך. שם נוכל לשפר את הטיוטות בהדרגה ובסבלנות, ולהעביר אותן אחת אחת למרחב הערכים. בין אם זה ייקח שבוע, חודש או שנה, עלינו לברך על כתיבתך הנמרצת ולא לעכב בעדה."

בקיצור, אין עלינו אילוצי זמנים. אם אין לנו פנאי לתקן ערך טרי של דניאל, אפשר להעביר אותו לטיוטות שלו. בכל אופן, עברתי על שני הערכים הטריים שלו והם נראו לי בסדר גמור. צום קל וטיול מהנה, ליאור ޖޭ • ט' באב ה'תשס"ח • 08:25, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

הבעיה עם הערכים שלו היא לא רק סגנונית, אלא גם תוכנית. הוא לא בודק את כל העובדות שהוא מוסיף ולפעמים קשה לגלות את זה. זאת למעשה, הבעיה העיקרית איתו - כתיבה לא מדויקת. גילגמש • שיחה 08:44, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

אם כך, אפשר לדרוש מדניאל רף גבוה מהרגיל של ציון מקורות מדויקים לכל טענה שהוא מצטט. אני מוכן לתווך אם שוב יתגלעו מחלוקות בשיחות עם דניאל. כל טוב, ליאור ޖޭ • ט' באב ה'תשס"ח • 09:13, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

אגב, גילגמש, כולנו מדי פעם כותבים פה שטויות נוראיות. גם אני וגם אתה. טוקיוני 10:13, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

זה כמובן נכון. אני קורא עכשיו את הספר של פולר (היסטוריון צבאי נודע) ומצאתי קטע מלא בשטויות שחבל על הזמן. אבל הבעיה עם דניאל ונטורה שכתיבה זו נפוצה אצלו יותר מאשר אצל המשתמש הממוצע. הצעתו של ליאור לתווך בין דניאל לכל היתר היא טובה מאוד. מניסין, הוא משתף פעולה ומוכן ללכת לפי מה שאומרים לו. גילגמש • שיחה 14:16, 10 באוגוסט 2008 (IDT)

הנסיון שלי הוא שונה לחלוטין, כמובן, ומלבד מספר פעמים בודדות בתחילת דרכו, מעולם לא נתקלתי בשיתוף פעולה מצדו, אבל אם מישהו מכם חושב שהוא יכול לברור את הבר מתוך כ"כ הרבה תבן - בבקשה. אפשר להתחיל כאן. דניאל צבי • שיחה 14:23, ט' באב ה'תשס"ח (10.08.08)

שאלה גאוגרפית

ראיתי שאתה חושב לבוא למפגש. האם אתה גר בצפון או באיזור חיפה? ברי"א • שיחה • י"א באב ה'תשס"ח • 18:43, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

לא, חלפו ימי לימודיי בטכניון. אגיע מאזור המרכז, טרם החליטותי בדיוק מאיזו עיר, ואשמח לאוספך (: ליאור ޖޭ • י"א באב ה'תשס"ח • 19:44, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

חן חן. אני גר קרוב ואגיע, אם אגיע, באוטובוס. הסיבה ששאלתי כי ראיתי הבוקר בחיפה אדם שדומה לך (לפי התמונות), והסתקרנתי. ברי"א • שיחה • י"א באב ה'תשס"ח • 19:46, 11 באוגוסט 2008 (IDT)

מאוכזב

אני מאוד מאוכזב מתשובותיו של פרופ' חגי ארליך, אני בעצמי התחלתי לתת שם תשובות, לגבי הפגישה שהצעת לא נראה לי שאוכל בטווח הבינוני-קרוב להתארח. תודה ולילה טוב אליש ޖޭ 20:24, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

בספר של הגר סלמון יש מאמר של ארליך ובו כמה משפטים מאכזבים במיוחד. לכן פחות התאכזבתי מהתשובות שלו בפורום, למרות שציפיתי ממנו ליותר.

אבשלום ואני מאד רצינו שתשתתף בפגישה עם משה בר-יודא, כי אתה מבין יותר מאיתנו והשאלות שלך מעניינות יותר. אשוחח עם אבשלום, ננסה להיפגש עם משה בעצמנו ונקווה שתוכל להצטרף לפגישת המשך עם משה, כשיתאים לך.

עכשיו יש עלי פחות עומס, אז אני חושב להרחיב על העלייה דרך סודאן, על בסיס הספר של מיכה פלדמן. אם תרצה שאכתוב על משהו אחר, או שאשלח לך ספרים, רק תגיד. כדאי לקנות את הספר של אל-חבשה? איזה עוד ספרים להזמין? לילה טוב, ליאור ޖޭ • י"ג באב ה'תשס"ח • 20:53, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

לא נראה לי שכדאי להזמין את הספר אל-חבש מכיוון שאנו צריכים ממנו רק קטעים מעטים מאוד. לגבי העלייה מסודאן זה היה מעניין והערך שלך ישולב בעתיד בערך היסטוריה של ביתא ישראל: 1948 - היום, התחלתי לשים לב שהספרות ההיסטורית-מערבית כלפי ההיסטוריה המוקדמת של יהודי אתיופיה היא מאוד לקוייה, לפיכך אני הולך לבקש ממישהו שטס לאתיופיה להביא קצת חומר מקומי, לא יזיק גם להתבונן קצת במקורות אסלאמיים (תימניים, סודאנים, מצריים, עות'מאניים, סעודים ואפילו פרסיים). אליש ޖޭ 21:15, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

ההיסטוריה העתיקה של אתיופיה

שוב שלום, רק רציתי לחלוק איתך את ההיסטוריה המוקדמת של אתיופיה והחבשים. לאחר שקראתי את המאמר הזה - על שליטי אתיופיה ומוצאם מאמר זה פורסם לראשונה בעקבות בקשתו של סגן הקיסר טפרי מקונן ב- 1914 (רשימה זו הייתה קיימת בכתבים אתיופים ולא מערביים). לאחר שקראתי מאמר זה הכל התבהר, לא ידעתי שהייתה הגירה ארמית - שמית מחצי האי ערב לתוך קרן אפריקה (2222 לפנה"ס ~ 936 לפנה"ס) וצפונה לעבר הלבנט וארם נהריים (2300 לפנה"ס) ובמקביל הגירה של עמי חם ממצרים דרומה לאתיופיה (2255 לפנה"ס - 1527 לפנה"ס), עוד מפתיע הממלכה שקדמה לממלכות התימניות בתימן ואתיופיה ממלכת יקטן (1978 לפנה"ס - 975 לפנה"ס במהלך תקופה זו החלה ככל הנראה ההגירה הראשונית של בני יקטן מתימן לאתיופיה) והשליטים שלה. בדיוק אחרי שהבנתי חלק מההיסטוריה העתיקה האתיופית, גילית זאת, הכל מתחיל לבלבל אותי קצת. לילה טוב ממני אליש ޖޭ 00:42, 14 באוגוסט 2008 (IDT)

שבוע טוב אליש, מה שלומך?

הרשימה באמת מרתקת ומעלה שאלות רבות. לא ידעתי שמקדה, מלכת שבא, השיאה את בתה לשלמה. זה נשמע כמו הסבר הגיוני יותר, גם אם חושני פחות, למוצאו של מנליק. מעניינת גם ההתאמה בזמנים בין שלטונה של המלכה Nikawla Kandake לבין מלחמתו של אלכסנדר בקנדנס המלכה. לעומת זאת, שלטונה של יהודית המלכה קדום ברשימה הזו במאה שנה ביחס לזה שהיכרתי (960~ לסה"נ). נראה שבזמן שושלת זאגווה הקיסרים החזיקו בשלטון שנים רבות יותר מאשר רוב קיסרי חבש ואתיופיה לפניהם ואחריהם.

לפי השושלת הזו, ארם חי בערך בתקופתו של פרעה פפי השני. נדמה לי שבאותה תקופה כל ארץ כנען ולבנון היו משועבדות למצרים, כך שאפשר להביא בחשבון תנועה של שבטים מקרן אפריקה לשם ובחזרה. לפי ירמיהו מ"ו ט' השתתפו לוחמים כושיים ופותיים בקרב כרכמיש , אז יתכן שמצרים נעזרה בצבאות מקרן אפריקה גם בתקופות קדומות יותר, במלחמותיה עם האימפריה החתית. בכל אופן נצטרך להצליב השערה כזו עם מקורות נוספים.

די מעניין הבלגן המתואר בירמיהו מ"ד וכן במ"ז, מ"ח ומ"ט. אם הקמנתים מייחסים עצמם לכנענים והזאגווה מייחסים עצמם למדיינים, מי יודע איזה עוד שרידי עמים נפלטו לאתיופיה בעקבות הכיבוש האשורי, הבבלי, הפרסי והיווני.

וחוץ מזה, סחטיין על התמונה (: שיהיה לך שבוע מצוין ונטול אכזבות בצבא ההגנה, ליאור ޖޭ • ט"ז באב ה'תשס"ח • 10:04, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

עצרת השלום

ליאור, ראשית תודה על הסיוע בכתיבת הערך סמיי קאקונגולו. מקווה שהוא יזכה, לפחות בקצת הכרה :). שנית לגבי הצבת התנאי בנושא עצרת השלום במיזם המאה לתל אביב - אתה לא חושב שכבר כתבתי ערך אחד ראוי במיזם? ;-) --ארז נמרוד כהן - שיחה 20:35, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

כתבת גם כתבת, ובעזרת השם עוד תוסיף ותכתוב (:

כדאי שאסתמך על מקורות חיצוניים בכתיבת הערך (ולא רק על זכרוני הדהוי), אתה מכיר מקורות כאלה? ליאור ޖޭ • י"ג באב ה'תשס"ח • 20:53, 13 באוגוסט 2008 (IDT)

פאדל שנאעה

ליאור שלום, אשמח אם תקרא את הערך הנ"ל. תודה, תומאס 21:17, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

תודה תומאס, הרחבתי כמיטב ידיעתי. ליאור ޖޭ • י"ז באב ה'תשס"ח • 11:13, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

בקטנה

היי ליאור, שים לב בבקשה שחסרה פה הפניה מס' 11 (Rosen97). בברכה, ‏nevuer‏ • שיחה 23:57, 17 באוגוסט 2008 (IDT)

תיקנתי, תודה רבה ראובן! ליאור ޖޭ • י"ז באב ה'תשס"ח • 11:03, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

אין בעד מה. ואני מלא התפעלות מההשקעה העצומה שלך במיזם ביתא ישראל, כל הכבוד! ‏nevuer‏ • שיחה 14:45, 18 באוגוסט 2008 (IDT)

חן חן (: זה מיזם מרתק ומהנה מאד, ואני מקבל ממנו הרבה יותר מכפי שאני נותן. כל טוב, ליאור ޖޭ • י"ח באב ה'תשס"ח • 12:03, 19 באוגוסט 2008 (IDT)

שאלות ותשובות

שלום שלום ולילה טוב, השאלות שלי לגבי שושלת זו הם הרבה מאוד, אבל יש לי גם קצת תשובות (-:

---

הארמים - השמיים הראשונים באתיופיה:

האיזכור הראשון של השם "ארם" הוא בהאסטלה של נרם סין המתוארכת לשנת 2,250 לפנה"ס לערך באסטלה זו השם "ארם" נרשם כשם מקום ולא שם של עם אך עדיין לא ידוע להיכן התכוונו האיזכורים הבאים ל"ארם" הם בהילוגרפים במארי (~1,900 לפנה"ס) ובאוגרית (~1,300 לפנה"ס). בנוסף לכך מוזכרת בקוראן עיר ששמה "ארם" שחוקרים ממקמים אותו באזור הגבול תימן-עומאן בגלל מה שנכתב בקוראן על השבט שגר באזור זה. בתנ"ך נרשם שהארמים כבר התיישבו באזור סוריה של היום דבר המתוארך למאה ה-14 לפנה"ס לערך. במכתבי תל אל-עמארנה מוזכר העם Ahlamû (שפירושו משוטטים/נודדים - בדואים) שמזוהה עם הארמים (יותר מאוחר בהילוגריפים מוזכר כ-Ahlamû-Aramaeans), נרשם שם כי עם זה התיישב בניפור, אשור ודילמון (אזור בחריין וחופי המפרץ הפרסי), המלך האשורי שלמנאסר הראשון (המאה ה-13 לפנה"ס) הזכיר שהארמים התיישבו באזור אל-ג'זירה (האזור שצפונית לנהר הפרת בסוריה), נראה שהארמים הבריחו את ממלכת מיתני מהאזור וביססו עצמם באזור) במהלך המאות הבאות הארמים השתלטו על האזור שבין בבל לבין חתושש שבאנטוליה דבר שאיים על אשור, ושני הצדדים נלחמו. במהלך המאה ה-11 וה-10 לפנה"ס הארמים שבסוריה נלחמו ללא הרף בבני ישראל מלחמה שבה ישראל ניצחה וסיפחה את הממלכות הארמיות בסוריה של היום עד נהר פרת, החולשה של הארמים כנגד ישראל היא גם בגלל הלחימה כנגד הממלכות החתיות החדשות שבאנטוליה שהצליחה לגרום להם לסגת מזרחית לנהר העאסי. במהלך המאות ה-10 וה-9 בגלל הלחץ מהלבנט ומאנטוליה, הארמים החלו להגר מזרחה למסופוטמיה (וכך כנראה קיבלה את שמה העברי "ארם-נהריים") והקימו ממלכות משלהם.

אם ננתח את מה שכתבתי, אם נאמר שהאזור שעל גבול תימן-עומאן היא מוצא הארמים, זה מסדר הכל נראה שבמהלך המאה ה-14 לפנה"ס הארמים החלו להראות נוכחות, רובם החלו להגר מערבה לתימן ומשם לאתיופיה יחד עם מלכיהם, לא רק מערבה אלא גם צפונה לאזור המפרץ הפרסי ומשם לאזור סוריה וארץ ישראל נראה כי המרחק הוא זה שקובע אתיופיה שיותר קרובה לתימן ועומאן הייתה הקורבן הראשון להגירה זו ואז הלבנט ומסופוטמיה, אם נצליב את ההיסטוריה המקומית של אתיופיה בזמו זה נקבל כך שבזמן זה הייתה ממלכת ארץ פונט קיימת (המאה ה-25 לפנה"ס ~ המאה ה-15 לפנה"ס) האם מהגרים אלו גרמו לירידת ממלכה זו?. השפה הארמית היא זו שכנראה שהשפיעה על הגעז ושפות הבת ולא העברית כפי שחלק סוברים.

---

מלכי כוש בהשוואה לרשימה:

בגלל שראיתי שבאמת ישנם מספר שמות דומים בין שושלת חם-כוש-סבתא לבין מלכי ממלכת כוש עשיתי הצלבה בחיפוש ושמתי לב שרבים ממלכי כוש רשומים ברשימה זו:

#	Ethiopian King List - Agdazyan Dynasty	High Priests of Amun	Kush - Napata Kings
43	Herhor	Herihor	Herihor
44	Qadamawi Wiyankihi	Piankh	Piankhi I
45	Qadamawi Pinotsem I	Pinudjem I	Painuten I
46	Dagmawi Pinotsem II	""	""
47	Massaherta	Masaherta	Masakharta
-	-	Djedkhonsuefankh	-
48	Ramenkoperm	Menkheperre	Menkheperra
-	-	Nesbanebdjed (Smendes)	Nesubanebdjed
49	Salsawi Pinotsem III	Pinudjem III	Painuten II
50	Sabi IV	Pasebakhaenniut III	Sebi
51	Tawasaya Dews	-	-

רשימה זו של מלכי כוש וכוהני אמון לקוחה מהספר In the Country of the Blue Nile.

לפיכך המסקנה המתבקשת היא שאכן אזור אתיופיה היה תחת שליטת ממלכת כוש (דבר המתיישב עם השפות הכושיות באתיופיה והעמיים הכושים כגון האגאווים, הסומלים, האורומו והאפארים) בזמן זה כנראה לפני ביאת העמיים השמיים לאזור מה שגרם לנסיגת גבולות ממלכה זו לסודאן דהיום, עוד משהו מרתק השם האחרון בשושלת זו הוא Piori II שנרשם שהוא אביה של האישה הכושית (ציפורה?) שמשה התחתן איתה לאחר שהדיח את מלך כוש בנוביה (אזור בצפון סודאן ודרום מצרים דהיום) האם מלך זה הוא למעשה יתרו?, הרי היו לו מספר שמות כך על פי המסורת עוד דבר מעניין המסורת היהודית גורסת שלאחר שמשה ברח ממצרים לאחר שהרג את המצרי הוא נהפך ליד ימינו של מלך כוש ונלחם כנגד מספר עמיים (האם נלחם כנגד העמיים השמיים שהחלו לחדור לצפון אתיופיה??), נראה שעל פי זה המסורת האתיופית מגבה המסורת היהודית, בנוסף לכך מצויין שם שבתו של מלך זה הרגה אותו והשמידה את עיר בירתו (מה לעזאזל ציפורה עשתה כאשר משה היה במצרים??), אם אכן יתרו היה מלך כוש אזי טענתם של מלכי הזאגווה יכולה להיות נכונה ואכן הם צאצאי משה או צאצאי הלווים שבאו עם מנליק לאתיופיה שגם הם צאצאי משה.

---

השושלת האגזית:

בנוגע לשושלת האגזית של מלכי יקטן, שם המלך סבא נרשם כבנו של ירח בנו של יקטן ולא שבא בנו של יקטן אלא נכדו באותו, סבא. ישנו עוד משהו מבלבל מדוע ברשימה זו כתוב שמקדה היא hastshepsowe, האם הכוונה לחתשפסות??, אם כן זה מתיישב עם יוסף בן מתתיהו שכתב שמלכת שבא היא מלכת אתיופיה ומצרים אך מכנה אותה ניקואלה (יכול להיות שזו כינוי או תואר אצולה?). המסורת האתיופית גורסת שממלכה זו השתרעה משני צידי באב אל מנדב, דבר מעניין שמתיישב עם שני ממלכות השבא, נראה שממלכת יקטן (שנקראה גם ככול הנראה שבא) התפצלה לשניים זו שבתימן סבא וזו שבאתיופיה ד'אמט (בהילוגריפים אתיופים מלכי ד'אמט כינו עצמם בשם "מלכי ד'אמט וסבא משבט האגזי") נראה ששבט האגזי המשיך לשבט על כס המלוכה בד'אמט.

---

שושלת מנליק:

אם נמשיך נגלה שבשושלת הבאה שושלת מנליק נרשם כי Erda Amen Awseya ונקראה גם כך על פי רשימה זו בשם Urdemane על פי האשורים שמזוהה ברשימה זו כמלך תנות אמון, מדוע נרשם שהוא המלך באזור אתיופיה, האם בגלל לחץ האימפריה האשורית ממלכת כוש כבשה שטחים דרומיים יותר??, האם לחץ זה גרם לירידתה הסופית של ממלכת ד'אמט במאה ה-6 וה-5 לפנה"ס (על פי ארכאולוגים) בנוסף ללחץ של ההגירה שמית מערביה מאותה הסיבה??, איך בדיוק ירדה גדולתה של ממלכת ד'אמט (השושלת נמשכת אך לא נרשם מתי בדיוק אקסום נוסדה באופן רשמי) ולכמה ממלכות היא התפרקה?. האם אקסום מתחילה עם המלכים שמלכו עם לידת ישו או שהיא מתחילה עם המלך Garsemot Kandake VI שנרשם שהוא ביקר בירושלים כך על פי חוקי האורית (מדוע היסטוריונים גורסים שהאורית נוצרה מתרגום השביעים כאשר זה נרשם וכאשר אקסום היא ממלכה יהודית-פגנית בזמן זה - נראה שהאורית היא לא חלק מתרגום השביעים אלא מתרגום של פמליית הישראלים שבאו עם מנליק, יהודי אתיופיה??), לפני חזרת מלך זה לאתיופיה ניתנה לו הבשורה על ידי פיליפוס הקדוש.

---

יהודית המלכה:

התיארוך של יהודית המלכה לשנת 858 - 898 ידועה לי, אם ננתח זו התיארוך של ההיסטוריונים המערביים הוא 950 הוא בגלל סיבה אחת בלבד הדיווח של ההיסטוריון הערבי איבן האקול בשנים אלו על מלכה באתיופיה, אך צריך להבין שהוא לא מוסר את שמה ולכן תיארוך זה הוא בעייתי, אם נצליב מקורות אתיופים ויהודיים אזי השליטה היהודית באקסום היא מ-858 - 928 לגבי השליטים האקסומיים שנספרם לאחריה צריך להבין שאקסום לא הושמדה אלא על פי המסורת האתיופית מלכי אקסום המשיכו לשבת על כיסא המלכות במחוז שאווה ובאזור וואלו ורק האזור הצפוני נשלט על ידי יהודי אתיופיה לאחר עליית שושלת זאגווה ממלכת היהודים הגדולה התפצלה ככל הנראה לשניים, האזור המזרחי-צפוני (טיגראי, לאסטה, אריתריאה ווואג) שרובו היה נוצרי נהפך לאזור בשליטת הזאגווה והאזור הדרומי-מערבי (באגמדיר, דאמבייה, סאמיאן וקווארה) נהפך לאזור שליטה יהודי כך נראה שבתקופת הזאגווה היו שלושה ממלכות באתיופיה הביתא ישראל בצפון-מערב, זאגווה בצפון-מזרח ושאווה (ממשיכת אקסום) בדרום. שליטה זו של יהודית המלכה, אם נצליב מקורות יהודיים מה בדיוק קרה בתקופה זו, תשובה אלדד הדני. הרי אלדד מופיע בסוף המאה ה-9 זאת אומרת על פי מספר מקורות בשנת 890, אם נמשיך בסיפורו אז נראה שהמלך של שבטי ישראל בכוש הוא עדיאל בן מיכאל האם מלך זה היה בעלה של יהודית או המלך שלאחריה??

אכן ההיסטוריה של אתיופיה מרתקת מאוד, לילה טוב שלך אליש ޖޭ 03:24, 24 באוגוסט 2008 (IDT)

תודה רבה אליש, מאד מעניין! באמת קשה לעקוב אחרי כל המלכים שמתהדרים בשניים-שלושה שמות לפחות. היכן במסורת היהודית מסופר על מסעות המלחמה של משה בשירות מלך כוש?

קראתי בינתיים גם אצל ג'יימס ברוס וגם אצל יוסף הלוי על מסעותיהם. אני צריך לקרוא עוד על היהודים האירופאים שנכשלו במסעותיהם לאתיופיה לפני יוסף הלוי. לא הצלחתי לפענח מהי עיר הבירה העתיקה Azab של ממלכת שבא, אותה מזכיר ברוס בסביבות עמוד 405. איני מכיר גם את המנהג שתיאר ברוס - לכלוא את כל קרובי המשפחה הזכרים של הקיסר על הר כל עוד הוא מכהן (עמ' 433). ויש עוד הרבה דברים מוזרים בתיאורים של ברוס ושל הלוי, התומכים בחשדו של ברוס (סוף עמ' 410, תחילת עמ' 411) כי הפרטים שנמסרו לו מתובלים בהטעיות מכוונות.

האם קיסרות אקסום שלטה גם על האי סוקוטרה? אם כן, באיזה תקופות? ומה הקשר בין השפה הסוקוטרית לגעז? שלך, ליאור ޖޭ • כ"ז באב ה'תשס"ח • 19:58, 27 באוגוסט 2008 (IDT)

משה בארץ כוש

שוב שלום ושבוע טוב, המסורת הזו על משה רבנו בשורות מלך כוש רשומה במדרש ילקוט שמעוני במדרש זה מסופר על בלעם ומשה - כיצד הציל משה רבנו את ארץ כוש ?.

נראה שעל פי סיפור זה אכן הארמים היגרו לאזור אתיופיה מתימן וכבשו אותה משם השיכו צפונה לממלכת כוש והחלו להתנגש עם צבא כוש (המאה ה-13 לפנה"ס: תאריך שבו משה היה חי) לאחר שככל הנראה השמידו את ארץ פונט. לאחר מכן משה רבנו הומלך למלך כוש בגיל 27 ומלך במשך 40 שנה.

הדונגור

ג'יימס ברוס שכתב על בירת שבא אולי וייתכן התכוון לעיר עסב - כיום באריתריאה או ליישוב בו נמצא הדונגור בטיגראי ליד העיר אקסום שמסופר שארמונה של מלכת שבא היה שם. המנהג של כליאת היורשים הפוטנציאלים לכתר ידועה אצל היסטוריונים מהלך זה שהיה קיים בימי קיסרות אקסום וחודש תחת הקיסר ג'ין סגד שבתקופתו הוא ואחיו רבו על הכתר ובשל כך מלכו כל אחד שנה, בכל מקרה לא נראה לי שעבדו על ג'יימס במסורות האתיופיות, אולי הן קצת מוזרות אך הם הגיוניות לדעתי. הקשר בין שני השופת הסוקוטרית וגעז הם שהם בני דודים ז"א שגעז היא שפה שמית דרום-מערבית וסוקוטרית היא שפה שמית דרום-מזרחית ושניהם משתייכות לשפות שמיות הדרומיות, לגבי שליטה אקסומית באי אינני יודע על כך. יצרתי גם ערך חדש במיזם שלנו הנזיר אבא צברה. שלך אליש ޖޭ 20:43, 6 בספטמבר 2008 (IDT)

אהלן!

עברתי שוב על הספר של ברוס ולא הצלחתי למצוא את התיאורים שנראו לי מוזרים קודם, אעדכן אותך כשאמצא. בינתיים מסרתי את הספר של פלדמן לתלמידי הפנימייה, אין להם מספיק גישה לאינטרנט כרגע אבל הם רוצים לתרום למיזם. שלך, ליאור ޖޭ • י"א באלול ה'תשס"ח • 14:14, 11 בספטמבר 2008 (IDT)

להזכירך

יום רביעי, ערב שירים! טוקיוני 09:18, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

מחרתיים? אבל אני אמור להיות בירושלים ): מי נתן את ההוראה? ליאור ޖޭ • כ"ד באב ה'תשס"ח • 11:07, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

אמור זה שם של דג! דיברנו על זה בהופעה של אריאל! טוקיוני 11:57, 25 באוגוסט 2008 (IDT)

אולי דיברנו, אבל לא איתי... אשתדל להגיע בכל זאת, אתקשר משער הגיא או משהו. מתי מתחילים? ליאור ޖޭ • כ"ד באב ה'תשס"ח • 12:31, 25 באוגוסט 2008 (IDT)