שבא
 | |
| ממשל | |
|---|---|
| שפה נפוצה |
שבאית  |
| היסטוריה | |
| הקמה | |
| תאריך הקמה | 1978 לפנה"ס |
| פירוק | |
| תאריך פירוק | 975 לפנה"ס |
| ישות קודמת | ארץ פונט |
| ישות יורשת | דעמת |
  | |
שְׁבָא (באמהרית: ሳባ, בתיגרינית: ሳባ, בערבית: سبأ) הייתה ממלכה קדומה אשר בין היתר מוזכרת בתנ"ך. ניתנו לה זיהויים שונים, בהם דרום חצי האי ערב וקרן אפריקה.
שבא בתנ"ך
[עריכת קוד מקור | עריכה]השם שבא מופיע פעמיים בפרק על מקור העמים בספר בראשית. בפעם הראשונה מוזכרים "שבא" ואחיו דדן כבניו של רעמה בנו של כוש בן חם[1], ובפעם השנייה מוזכר "שבא" כבנו של יקטן צאצא של שם בן נח[2]. במופע שלישי של שבא בספר בראשית, שבא ואחיו דדן מוזכרים כבניו של יקשן, מבניהם של אברהם וקטורה[3]. שלושת המופעים הללו חוזרים ברשימות בספר דברי הימים[4].
האזכור הראשון לממלכת שבא בתנ"ך הוא בביקור מלכת שבא אצל המלך שלמה[5].
באזכורים נוספים של שבא הם מופיעים כמקור או סוחרים של זהב[6][7], אבנים יקרות, בשמים[8] ולבונה[9][6].
הסברים לכפילות של שבא
[עריכת קוד מקור | עריכה]היו שזיהו את שבא כסבא ולכן שני ה"שבא" הם למעשה שם של אומה אחת שנוצרה מעירוב של בני שם עם בני חם ולכן נזכרת בתנ"ך כעם שהוא מבניו של שם וחם, דבר המתיישב עם השליטה של ממלכת סבא באתיופיה שבה יישבו עמים דוברי שפות כושיות אבותיהם של האגאווים והעפרים שהגיעו מאזור ממלכת כוש בנוסף להגירות של עמים דוברי שפות שמיות מתימן שעברו את מיצר באב אל מנדב[10] ייצרו תרבות ואוכלוסייה שמית-חמית מעורבת.
מיקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סבא
על פי התנ"ך ממלכת שבא מזוהה באזור דרומית לארץ ישראל, ממלכת ישראל קיימה קשרי מסחר עם ממלכת שבא הנמצאת ככל הנראה באזור הים האדום.
מרבית החוקרים כיום מזהים את ממלכת שבא באזור תימן (דרום ערב), שהייתה ממלכה בעלת כוח משמעותי מאוד עם כלכלה מפותחת המתבססת על סחר בצמחי בשמים באמצעות שיירות גמלים וכן באמצעות נתיבי שיט[11][12]. היו קיימות מספר ממלכות המזוהות עם חלק מצאצאיו של יקטן שאחד מהם היה שבא. חצרמות מזוהה עם ממלכת חצרמוות הממוקמת במזרחה של תימן, חוילה על פי יוסף בן מתתיהו ואלדד הדני מזוהות באתיופיה של היום, ייתכן עם אזור "אגא" או לחלופין עם אזור כיאנאום המזוהה עם אזורי קווארה, בנישנגול-גומאז, וואלגה שבאתיופיה יחד עם מדינת סנאר שבסודאן[13]. אופיר המזוהה על פי רוב באזור מזרח אפריקה, ארץ פונט במאה ה-25 לפנה"ס המזוהה עם אופונה במאה ה-1 המוזכר ב"פֶריפְּלוּס הים האריתראי" (אנ') (פריפלוס - קובץ הוראות שיוט) ונקרא חאפון, מחוז בצפון סומליה וישנם היסטוריונים שמזהים את עפר כאופיר בגלל הדמיון בשם. ובן נוסף של יקטן היה שבא, ואם רבים מבני יקטן התיישבו בתימן ובמזרח אפריקה הרי ששבא צריכה להיות אף היא באזור זה ולכן היסטוריונים מודרניים מסכימים ששבא היא ממלכת סבא, ממלכה אשר שלטה על תימן, אריתריאה, צפונה של אתיופיה, צפון סומליה, ג'יבוטי, מזרחה של סודאן ומערבה של ערב הסעודית.
על פי היסטוריונים רבים כמו יוסף בן מתתיהו מלכת שבא הייתה מלכת אתיופיה ומצרים[14], אך אין עדויות לגבי זה.
בני הממלכה הקימו את ממלכת דעמת שבצפון אתיופיה שלא ברור אם הייתה ממלכה עצמאית, גרורה סבאית או ממלכה אוטונומית בסבא. לפי היסטוריונים אחרים כגון דונלד לוין שבא היא שוואה[15].
בחפירות ארכאולוגיות אין אזכור למלכה אשר שלטה בסבא, אך חריטות מימי ממלכת דעמת מזכירות מלכה בעלת סטטוס שווה למלכים בנוסף לאזכורים לאזור הנקרא סבא לצד הים האדום שהארכאולוגים מכנים בשם סבא האתיופית. ישנן עדויות רבות להגמוניה של סבא בשני חופי ים סוף. כך למשל שפת הגעז ושאר השפות האתיו-שמיות (ביניהן אמהרית וטיגראינית) מסווגות כשפות שמיות דרומיות, בשל קרבתן לשפות דרום ערב העתיקות, ולשבאית ביניהן. דובריה היו שבט האגזי, אשר היגרו לאתיופיה מתימן בתקופה הקדם-אקסומית.
המסורת האתיופית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסורת האתיופית מספרת שלממלכת שבא היה שם נוסף "ממלכת יקטן" על פי זה המסורת מציינת שהממלכה הוקמה ב-1978 לפנה"ס ושושלת המלכים שלה נקראה השושלת האגעזית, שושלת מלכים שמקורה בשבט האגעזי ("אגעזי" - "דוברי געז" − אגעזיאן) שושלת זו שלטה עד לשנת 975 לפנה"ס[16] שנת המלכתו של מנליק הראשון והקמת קיסרות אקסום. השם הנוסף לממלכה לפי המסורת האתיופית הוא "סבא", שם זה היה למעשה השם של המלך הראשון של ממלכת יקטן מהשושלת האגעזית, מלך זה על פי המסורת האתיופית מזוהה עם "עבד שמס" לפי המסורת הערבית שהיה בנו של ירח ונכדו של יקטן, השושלת האגעזית מנתה כ-52 שליטים והאחרונה שבהם הייתה מלכת שבא ("מקדה"). מסורת זו עולה בקנה אחד עם המחקר, הטוען כי העמים החבשים הם ערבוב של אוכלוסיות שהגרו מאזור תימן, עם אוכלוסיות אפריקאיות מקומיות[17].
המסורת התימנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסורת יחידאית קושרת את ראשית היישוב היהודי באזור תימן עוד לימי נדודי בני ישראל במדבר, אז "נשמטו מהם לגליל תימן ונתיישבו בנפת ארץ שבא בירת הממשלה". על פי המסורת הזו, יהודים הם שהודיעו למלכת שבא – המזוהה עם ממלכת סבא, ששכנה בשטח תימן של ימינו – על גדולתו של שלמה המלך, וסוחרים יהודים היו מפליגים לאורך ים סוף מעציון גבר אל שבא[18]. מסורת זו נסמכת על קשרי הכלכלה בין ישראל וערב בתקופה קדומה זו, לאורך דרך הבשמים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שבא, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק ז'
- ^ ספר בראשית, פרק י', פסוק כ"ח
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ג'
- ^ ספר דברי הימים א', פרק א', פסוק ח'
- ^ ספר מלכים א', פרק י', פסוק א'
- ^ 1 2 ספר ישעיהו, פרק ס', פסוק ו'
- ^ ספר תהילים, פרק ע"ב, פסוק ט"ו
- ^ ספר יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק כ"ב
- ^ ספר ירמיהו, פרק ו', פסוק כ'
- ^ ראו בערך חבשים
- ^ De Maigret, A., A Sabaean Stratigraphy from Baraqish, Arabia 4, 2007-2010, עמ' 67-95
- ^ Vainstub, D., Incense from Sheba for the Jerusalem temple, Jerusalem Journal of Archaeology 4, 2023, עמ' 42-68
- ^ ארנסט מרנו, המסע לנהרות גיבס והנילוס הכחול, עמוד 105
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים, פרק 6
- ^ Levine, Donald Nathan. Wax & Gold: Tradition and Innovation in Ethiopian Culture. University of Chicago Press, 1965
- ^ על פי רשימת קיסרי אתיופיה שהתפרסמה ב-1914 על ידי יורש העצר ראס טפרי לעולם הגדול.
- ^ אזור תימן וחבש סמוכים זה לזה משני צידי המיצר הצר באב אל מנדב בים סוף
- ^ הרב עמרם קרח, סערת תימן (קורות היהודים בתימן), בעריכת שמעון גרידי, ירושלים: הוצאת בן המחבר, ה'תשי"ד 1954, עמ' ג'
| ממלכות דרום-ערב (1978 לפנה"ס עד 858) | ||
|---|---|---|
|
| אילן יוחסין של דמויות ספר בראשית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
הערות שוליים:
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה של אתיופיה | ||
|---|---|---|
| התקופה הקדומה | פרהיסטוריה • שבא • סבא • ממלכת דעמת • קיסרות אקסום |  |
| ימי הביניים | תקופת החושך • תקופת תור הזהב • תקופת השפל • תקופת התחייה • תקופת השופטים | |
| אתיופיה המודרנית | תקופת הגיבוש • תקופת הכיבוש • תקופת השחרור | |
| סוציאליזם | מלחמת האזרחים • החונטה הצבאית • הרפובליקה העממית | |
| כיום | ממשלת המעבר • הפדרציה האתיופית | |
| הקודם: ארץ פונט |
היסטוריה של אתיופיה 1978 לפנה"ס - 975 לפנה"ס |
הבא: דעמת |