לדלג לתוכן

יובל (דמות מקראית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יובל
אב למך בן מתושאל עריכת הנתון בוויקינתונים
אם עדה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
וְשֵׁם אָחִיו יוּבָל הוּא הָיָה אֲבִי כׇּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב.
יובל מנגן בחליל למשפחתו. ציור מעשה ידי כריסטיאן זארטמאן מוצג במוזיאון לאמנות, בורנהולם, דנמרק

יוּבָל הוא דמות מקראית, המוזכר בספר בראשית, פרק ד', פסוקים כ'כ"א כבנם השני של למך בן מתושאל ועדה אשתו. יובל מתואר כשם בתור ”אֲבִי כָּל תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב”, כלומר אביהם של המנגנים וממציא אומנות הנגינה.

מבחינה משפחתית, יובל הוא אח ליבל גם מאב וגם מאם. מאשת אביו השנייה, צלה, הוא אחיהם של תובל קין ושל נעמה. שלושת האחים מייצגים את אבות הטיפוס של המלאכות האנושיות - תובל קין הוא ממציא חרשות המתכת, יבל פיתח את רעיית הצאן ויובל יצר מוזיקה.

ייחוס המצאת פעילות אנושית לדמות מייסדת נפוץ במיתולוגיות רבות אם כי בדרך כלל הדמות המייסדת תהיה על־אנושית ויצורף גם סיפור המתאר את אופי ההמצאה, כמו אצל פרומתאוס שנתן לבני האדם את האש לפי המיתולוגיה היוונית. בספרות הכנענית, כפי שזו משתקפת בכתבי אוגרית, מוזכר אל שהמציא אף הוא את אומנות הנגינה.[1]

על פי המדרש,[2] גם נעמה, אחותו של יובל עסקה בנגינה. בימי הביניים וברנסאנס היו פרשנים נוצריים שהציגו את פיתגורס ויובל כאבות המוזיקה.[3] בפירוש אברבנאל לבראשית ד' כא'[4] הוא מביא מסורת זו בשם ספר יוסיפון על פיה הזרז להתפתחות היצירה המוזיקלית אצל יובל היה הריתמוס שהפיק אחיו, תובל קין, במהלך עבודת המתכת.

מקור שמו של יובל לא ברור. ייתכן ששמו הוא למעשה שיקוף של שם אחיו יבל, רועה הצאן שמכונה כך על שם היובֵל - הזכר המוביל את העדר. קיימים מספר אחים בגנאלוגיה המקראית בעלי שמות קרובים. היו שפירשו את שמו של יובל עצמו מלשון היובֵל, כאשר לפי פירוש זה משמעותו היא שופר.

ייתכן גם כי מקור השם בכינוי בתנ"ך לפלג מים או ואדי, כפי שכתוב בספר ירמיה, פרק י"ז, פסוק ח': ”וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שׇׁרָשָׁיו”.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "יובל" בתוך: אנציקלופדיה מקראית : אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג : חבב - יתת, מוסד ביאליק, ירושלים, 1965, עמ' 581, גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יובל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "יובל" בתוך: אנציקלופדיה מקראית: אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו - ג : חבב - יתת, מוסד ביאליק, ירושלים, 1965, עמ' 581
  2. ^ בראשית רבה, כג, ג
  3. ^ דב שוורץ, כינור נשמתי : מוזיקה בהגות היהודית, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2013, עמ' 75 גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
  4. ^ פירוש אברבנאל לבראשית ד' כא', ירושלים תשל"ט, כרך א, עמ' קל