ערך זה עוסק בדמות מקראית. אם התכוונתם לדף הפירושונים, ראו מדן.
מדן הוא, לפי התנ"ך, בנו של אברהם ואשתו האחרת[1] או הפילגש שלו[2], קטורה, שאותה הוא נשא לאישה אחרי מותה של שרה ולאחר שגירש את הגר. למדן היו חמישה אחים: זמרן, יקשן, מדין, ישבק ושוח, בנוסף שני אחים למחצה: ישמעאל ויצחק. הוא היה הבן השלישי של קטורה, אחרי יָקְשָן, ובנו החמישי של אברהם, אחרי ישמעאל, יצחק, זמרן ויקשן.
יוסף בן מתתיהו מספר כי "ואברהם כונן להם מוצאות בארץ הטראגלאדיטיס ובחבל ארץ ערב המאושרה עד ים האדום."[3] אברהם, ככל הנראה, ניסה להרחיקם מבני יצחק כדי להימנע מסכסוך תוך כדי מילוי משימת ה' שהיא להתפשט ברחבי העולם[4].
^מקור קשר הנישואין הוא בספרות חז"ל ולא מפורש בספר בראשית.
^הסבר זה הוא על פי הפשט ופירוש דעת מקרא, אולם על פי חז"ל הפלשתים נולדו מפתרוסים ומכסלוחים שהיו "מחליפין משכב נשותיהם אלו לאלו ויצאו מהם פלשתים". ברש"י י יד. ובבראשית רבה לז ה.
