לדלג לתוכן

חברותא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה)
יהודים לומדים בחברותא בעיר פינסק. תצלום של אלתר קציזנה, פורסם בעיתון פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה.

לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו. שיטת לימוד זו מקובלת בלימוד תורה, ובמיוחד בלימוד תלמוד.

כמו כן, חברותא היא כינויו של כל אחד מזוג הלומדים; בן הזוג האחד הוא חברותא של בן זוגו.

הלימוד בחברותא מתבסס על אינטראקציות רצופות בין שני הלומדים, ובכך יחודה לעומת לימוד עצמי או לימוד פרונטאלי בכיתה. לדעתם של מצדדי השיטה יש בה כדי להעצים את הלימוד, ולהגיע למה שמכונה בז'רגון הישיבתי "עמל תורה" כלומר מאמץ אינטלקטואלי בלימוד. הם גם סבורים שיש לה ערך לימודי וקוגניטיבי מאחר שיש משא ומתן בין שני לומדים. מושג ה"חברותא" הפך לאחד מההיבטים המרכזיים באתוס הישיבתי, למרות שלא היה קיים בישיבות ליטא הוותיקות (וולוז'ין טלז), שם לא למדו ב"חברותא" אלא ביחידות, תוך כדי השתתפות התלמידים ב"דיבור בלימוד" בקבוצות גדולות יותר בבית המדרש.

המילה חברותא מגיעה מהשפה הארמית ופירושה "חברות".

דברי חכמים בשבח השיטה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הטוענים כי בדברי חז"ל מופיעה צורת הלימוד בחברותא לשבח, בעוד שלימוד יחידני מגונה. שני הצדדים מופיעים בתלמוד הבבלי במסכת תענית: ”מה ברזל זה, אחד מחדד את חבירו - אף שני תלמידי חכמים מחדדין זה את זה בהלכה... למה נמשלו דברי תורה כאש, לומר לך: מה אש אינו דולק יחיד - אף דברי תורה אין מתקיימין ביחידי... חרב על שונאיהן של תלמידי חכמים (בלשון סגי נהור, כלומר על תלמידי החכמים עצמם) שעוסקין בד בבד (כלומר, לבד) בתורה, ולא עוד אלא שמטפשין (נהיים טפשים ולא-מחודדים)”[1]. עם זאת, קשה לומר שהכוונה דווקא ללימוד בצמדים כשיטה קבועה.[דרוש מקור]

לשון דומה מצויה בילקוט שמעוני: ”אין סכין מתחדדת אלא בירכה של חברתה, כך אין תלמיד חכם משתבח אלא בחברו”[2]. יש מפרשים כך גם את מה שנאמר בפרקי אבות: ”עשה לך רב וקנה לך חבר”, כלומר לקנות חברותא ללמוד עמו[3].

בחירת חברותא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
How to create a lesson on the phone of learning mishna

בדרך כלל אדם בוחר חברותא המתאים לו מבחינת קצב הלימוד, שיטת הלמידה וכן במאפיינים חיצוניים - גיל, שיוך דתי וכו'. בחירת החברותא אינה הדדית בצורה מלאה, מאחר שיש תלמידים הנחשבים מבוקשים יותר כ"חברותא". ישנם מוסדות בהם בחירת החברותא נעשית על ידי איש סגל (ר"מ או "משגיח"). הדבר נפוץ בישיבות לצעירים בגיל תיכון, בהן המורים מעוניינים לאפשר קצב שונה של לימוד בתוך הכיתה, או לצרף תלמיד מתקדם לתלמיד מתקשה. גם בישיבות גבוהות מצרפים תלמיד מתחיל לתלמיד ותיק, המכונה "אילן" על מנת לתמוך בתהליך הסוציאליזציה לערכי הישיבה ולשיטות הלימוד בה.

חברותא בעידן האינטרנט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האינטרנט הביא עמו שיטות חדשות ליצירת חברותא. עם תחילת העשור השני למאה ה-21, החלו לקום אתרי אינטרנט בהם ניתן למצוא חברותא ללימוד דרך האינטרנט, וכך למעשה נפתחה האפשרות ללמוד עם חברותא מכל מקום בעולם (באמצעות סקייפ, גוגל צ'ט, ופלטפורמות דומות אחרות). ישנן מספר אתרים המציעים לימוד בחברותא: פרויקט זוג, חברותא, וקרוב אלי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מסכת תענית ז ע"א
  2. ^ ילקוט שמעוני פרשת ויצא רמז קיט
  3. ^ אבות פרק א' משנה ו'