לדלג לתוכן

ישיבת אור ישראל

ישיבת אור ישראל
בניין הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר פתח תקווה. אדריכל: יוחנן לביא
בניין הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר פתח תקווה. אדריכל: יוחנן לביא
ישיבה
השתייכות ישיבה ליטאית
תקופת הפעילות ישיבה קטנה ה'תש"ד
ישיבה גדולה ה'תשמ"ב – הווה
מייסדים הרב יעקב ניימן
בעלי תפקידים
ראש הישיבה ישיבה קטנה הרב מרדכי רבינוביץ
ישיבה גדולה הרב יגאל רוזן
תלמידים
ישיבה קטנה כ-200
ישיבה גדולה כ-300
מיקום
מיקום פתח תקווה
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 32°05′04″N 34°52′44″E / 32.084416666667°N 34.878888888889°E / 32.084416666667; 34.878888888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בניין הישיבה הקטנה

ישיבת אור ישראל היא ישיבה חרדית-ליטאית בפתח תקווה. הישיבה כוללת ישיבה קטנה וישיבה גדולה. היא נקראת על שם רבי ישראל מסלנט, מייסד תנועת המוסר.

הישיבה הקטנה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הקטנה, "אור ישראל לצעירים" הוקמה בשנת ה'תש"ד (אוקטובר 1943) ביוזמתו של הרב ישראל זיסל דבורץ כישיבת המשך לתלמוד תורה "שארית ישראל" ועל ידי הרב יעקב ניימן והרב שלמה קרובקה[1], שלימדו קודם לכן בישיבת כפר גנים[2], והרב יוסף רוזובסקי (אחיו של הרב שמואל רוזובסקי). שפת ההוראה בישיבה מראשיתה הייתה עברית[3]. בתחילה התאכסנה הישיבה בבית הכנסת של הרב הלר[4]. באוגוסט 1949 הונחה אבן פינה למבנה הישיבה הנוכחי. בין תומכי הישיבה נמנו מפעל התורה[5], קלמן גולדרייך, נציג הפועל המזרחי בעיריית פתח תקווה ותנועת פועלי אגודת ישראל[6]. באותה תקופה עברה הישיבה לבית הכנסת מקור חיים[7]. בשנת 1957 הונח אבן פינה לאולם הלימודים של הישיבה[8].

כיום, הישיבה מונה כ-200 תלמידים בגילאי 14–17. בראש הישיבה עומד הרב מרדכי רבינוביץ, חתנו של הרב יוסף רוזובסקי. הישיבה שוכנת ברחוב הרב ניימן במרכז פתח תקווה (בעבר, חלק מרחוב סלומון). מבנה הישיבה הראשי נתרם על ידי מאיר כוכב זסלבסקי.

בישיבה מודגש לימוד המוסר, עוד מתקופת המשגיח הרב יששכר דב שפילר (נפטר ב-2013[9]). עם השנים התאפיינה הישיבה ברמת משטר גבוהה ביחס לשאר הישיבות הקטנות. כיום, משמש בתפקיד המשגיח הרב ישראל משה הלברשטיין שחולק את אמירת השיחות מוסר עם ראש הישיבה הרב רבינוביץ.

בין הרמי"ם: הרב מיכל דוד רבינוביץ (בנו של ראש הישיבה), הרב מנחם נחום רבינוביץ (בנו של ראש הישיבה), הרב אהרון לבל, הרב אלקנה שליסל, הרב ישראל פישביין (משמש גם כר"מ בישיבת דברי מרדכי בבני ברק), הרב יצחק אייזיק יונגרייז והרב יוסף גולדוויכט.

הישיבה הגדולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הגדולה הוקמה ב-1982, גם היא על ידי הרב ניימן. בשנים הראשונות שכנה הישיבה ברחוב רוטשילד 85 בעיר, במבנה ששימש בעבר את ישיבת פתח תקווה-לומז'ה. כיום נמצאת הישיבה הגדולה בשכונת גני הדר בעיר, לשם עברה ב-13 באוגוסט 2007 (כ"ט באב ה'תשס"ז).

הישיבה מונה כ-300 תלמידים בגילאי 17–25. מאז הקמתה עומד בראשה הרב יגאל רוזן. משגיח הישיבה הוא הרב יצחק פנחס גולדווסר, אשר החליף את הרב חיים ואלקין, שכיהן בתפקיד זה עד שנת 1989. הרב אריה ישראלי משמש כראש ישיבה בסדרי הבקיאות.[דרוש מקור] בין הר"מים: הרב אפרים מרדכי רוזן (בנו של ראש הישיבה) הרב אליהו מן והרב אברהם נובוגרוצקי, שהודיע כי יסיים את תפקידו בקיץ 2022.

בניין הפנימייה נתרם חלקית על ידי הערשי פרידמן ונקרא על שמו. בסמוך לבניין גינה הכוללת מזרקה ומדשאות ע"ש בלוסטון.

הישיבה הגדולה מתאפיינת אף היא במשטר קפדני. נאסר להחזיק טלפון סלולרי לרבות טלפון כשר, להוציא רישיון נהיגה ולהחזיק נגנים עם רדיו או ללא אישור הישיבה. כמו כן אסור לקרוא שבועונים חרדיים מלבד מספר בודדים[10]. התלמידים מחויבים להתפלל את כל התפילות בישיבה, בזמנן המדויק. בחור העובר על ההוראות מסתכן בקנסות ובהרחקה מהישיבה, לעיתים אף לצמיתות. כך למשל, בתשע"א הורחקו זמנית 55 תלמידים משיעור א' אשר עברו על הוראות ראש הישיבה והתארגנו מוקדם מדי לחפש חברותות לשנה הבאה.[11] בשנת תשע"ט הושעו מן הישיבה כל שמונים תלמידי שיעור ב', לאחר שחמישה תלמידים בשיעור נתפסו עם סלולרי כשר וסירבו לספק את פירוט השיחות כדי שלא להסגיר את חבריהם, והשיעור כולו התאגד לתמוך בהם.[12] בשבט תשפ"ג הורחקו מהישיבה 34 בחורים מפני שסירבו לשלם קנסות בסך 20 ש"ח שהטיל עליהם ראש הישיבה, לאחר שיצאו מהישיבה לחתונה לפני השעה שאושרה.[13]

לפי הרב רוזן, המשמעת הקפדנית הונהגה באישורו של הרב שך.

ב-2024 פורסמה בחדשות 12 כתבה על ישיבת אור ישראל בסדרת הכתבות "צבא השמיים", באישורו של ראש הישיבה הרב רוזן ובהשתתפותו.[14]

בשנים האחרונות התפתחה מגמה בישיבה לפיה בשנה השישית בישיבה בחורים שלא נשאו עוזבים את הישיבה עד כדי שנכון לשנת הלימודים תשפ"ה נותרו מבני ועד שישי כשישה בחורים (מתוך כשמונים)[15].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישיבת אור ישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מודעה רבה לאורייתא, הצופה, 28 באוקטובר 1943; הרב שלמה קרובקה, דבר, 12 בינואר 1969
  2. ^ הודעה לרבים, הצופה, 31 באוקטובר 1943
  3. ^ במפעל התורה, הצופה, 2 בפברואר 1947
  4. ^ מודעה רבה לאורייתא, הצופה, 20 באפריל 1944; הנהלת ישיבת אור ישראל, הצופה, 19 בספטמבר 1947
  5. ^ מפעל התורה למען הישיבות בא"י, הצופה, 27 ביוני 1947
  6. ^ הרב יעקב ניימן, התנצלות, הצופה, 13 בספטמבר 1949; אבן פינה לישיבת אור ישראל, הצופה, 24 באוגוסט 1949; באגודת אור ישראל בפתח תקווה, הצופה, 7 באוגוסט 1949
  7. ^ הרב ד"ר משה אויארבאך, הרב ד"ר פנחס וולף לגבורות, הצופה, 17 במרץ 1955
  8. ^ נורתה אבן פינה לאולם לימודים, הצופה, 26 בדצמבר 1957
  9. ^ משה ויסברג, אבל ב'אור ישראל' • המשגיח הגרי"ד שפילר זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 25 באפריל 2013
  10. ^ יתד, המודיע, והמבשר
  11. ^ 55 תלמידים מ'אור ישראל" - סולקו מהישיבה • חשיפה, באתר בחדרי חרדים, 6 ביולי 2011
  12. ^ אבי רבינא, ‏הרב רוזן סילק 80 בחורים; סירבו לשתף אותו בשיחות טלפון, באתר כיכר השבת, 1 באוגוסט 2019
  13. ^ חנני ברייטקופף, ‏סוער ב'אור ישראל': ראש הישיבה העיף 34 בחורים; "נמאס לנו לשלם קנסות כל בוקר וערב", באתר כיכר השבת, 31 בינואר 2023
  14. ^ צבא שמיים עונה 1 פרק 1 - הישיבה החרדית הסגורה בישראל, באתר 12+
  15. ^ ועד שישי בישיבת אור ישראל מתפרק, באתר x