פורטל:עולם הישיבות
ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית. המוסד להשכלה גבוהה של החינוך היהודי, שהיווה מוסד המשך למסגרת החינוך היסודי היהודי, ה"תלמוד תורה". הישיבה שימשה במהלך הדורות להעברת מסורת התורה שבעל-פה ודברי חז"ל מדור לדור וללימוד ושינון עצמי.
הישיבה שימשה במשך הדורות כמוסד המרכזי של היהדות התורנית: בה נקבעו ההלכות בשאלות שנתחדשו במהלך השנים והוכרעו ספקות שהתעוררו במסורות ותיקות, ובה תוקנו תקנות בענייני היחיד והרבים. ראשי הישיבות המרכזיות היו בתקופות ארוכות לאורך ההיסטוריה של עם ישראל, מנהיגיו של העם היהודי כולו. גם לאחר כתיבת הקודקסים ההלכתיים הגדולים: משנה תורה לרמב"ם, "ארבעה טורים" וה"שולחן ערוך", שאפשרו הלכה למעשה מעמד רבני נפרד מעולם הישיבות, עמדו הישיבות במרכזו ובתשתיתו של עולם התורה. רבים מגדולי הרבנים היו חניכי ישיבות ורבים מהם החזיקו בעצמם ישיבה במקומות בהם כיהנו כרבנים.
חז"ל מתארים את הישיבה כמוסד ללימוד תורה שהתקיים מאז ומתמיד: "מעולם לא פסקה ישיבה מאבותינו", ואת כל אחד מאבות האומה כ"זקן ויושב בישיבה". ישיבות מסודרות כמוסד המוביל ללימוד תורה מוכרת החל מתקופת האמוראים, כאשר פעלו ישיבות בבל, ובפרט ישיבת סורא, ישיבת נהרדעא וישיבת פומבדיתא, שהמשיכו להתקיים בצורות שונות גם בתקופת הגאונים.
הישיבה כצורת חיים אידיאלית המבטאת את קידוש חיי הרוח ועיסוק בעיקרי העיקרים, מתבטאת גם בתיאורי חז"ל את העולם הבא כישיבה של מעלה, או "מתיבתא דרקיעא", בה מתנהלים לימודים ודיונים הלכתיים במתכונת דומה לזו של הישיבה הארצית.
צורת הישיבה, תפקידי ההוראה בה, חומר הלימודים ודרכי הלימוד בה, השתנו לפי המקום והתקופה. אך קו מאחד משותף היה לה על פני המרחב והזמן: שאיפה לעיסוק בתורה ובמצוותיה תוך ניתוק מהעולם הסובב, ומתן הזדמנות שווה לכל נער יהודי להתמודד במסלול הלימודים שהציעה ולהתקדם במעלה האליטה הרבנית.
ישיבת כרם ביבנה היא ישיבת ההסדר הראשונה בישראל ומהגדולות שבהן, הישיבה שוכנת ביישוב הנושא את שמה ומכונה 'אם ישיבות ההסדר'.
הישיבה הוקמה בשנת תשי"ג כישיבה גבוהה, משנת תשכ"ו פועלת הישיבה במתכונת של ישיבת הסדר. ראש הישיבה הראשון היה רבי חיים יעקב גולדוויכט שכיהן כראש הישיבה מהקמתה עד לפרישתו בשנת תשנ"ד, ראשי הישיבה כיום הם הרב גבריאל סרף והרב אהרן פרידמן.
במחזור הראשון היו שלושה עשר תלמידים, כיום לומדים בישיבה כ-350 בחורים, כמאה מהם מגיעים מחו"ל לשנה או יותר.
בנוסף, לומדים בישיבה כשבעים אברכים וחלקם הגדול מתגורר במקום. רובם של האברכים לומדים למבחני הסמיכה של הרבנות, חלקם לומדים לדיינות וחלקם (בעיקר הצעירים) לומדים במסגרת הלימודים הרגילה.
חלק גדול של הבחורים מתגייסים באמצע שנתם השנייה למשך שנה וחצי. אחרים מתגייסים בתחילת השנה השלישית ויש הדוחים את הגיוס לטווח ארוך יותר, במעמד של תורתו אומנותו.
לרשות הישיבה עומד מכון להוצאת ספרים ואוצר ספרים מהגדולים בארץ.
ישיבה גדולה / גבוהה - היא ישיבה המיועדת לשכבות הגיל המבוגרות יותר. בציבור החרדי במדינת ישראל מתחילים ללמוד בה בגיל 16 או 17, והמונח המקובל הוא "ישיבה גדולה". בציבור הדתי לאומי מתחילים בדרך כלל בגיל 18, והמונח המקובל הוא "ישיבה גבוהה". בישיבה זו לומדים לימודים תורניים בלבד. רובן של הישיבות המשתייכות למגזר הדתי לאומי מציעות לתלמידים המבוגרים יותר אפשרות של שילוב לימודי הוראה.
ואמנם האיש הזוכה לידיעת התורה הוא הולך בין אנשים ונדמה לאדם הרואה לעיניים כבן אדם, אבל באמת הוא מלאך הגר עם בני תמותה וחי חיי אצילות ומרומם על כל ברכה ותהילה
— קובץ אגרות חזו"א חלק א' אגרת י"ג
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
תפקיד ראש הישיבה קיים עוד מתקופת התנאים והאמוראים והיו שינויים רבים באופיו ובפרטיו בקהילות ישראל השונות ובדורות השונים עד ימינו. המונח "ראש ישיבה" מופיע פעם אחת בתלמוד, אך השימוש הסדיר בו החל כנראה רק בתקופת הגאונים, משהורחבה משמעות המילה "ישיבה" למובן המשמש כיום. בתקופת הגאונים עצמה נקרא ראש ישיבה גם "גאון יעקב". בתקופות שונות כונה ראש הישיבה גם "תופס ישיבה" ו"ריש מתיבתא" (ובקיצור, ר"מ).
בדרך כלל ראש הישיבה נדרש להיות סמכות תורנית חשובה ובעל ידע מקיף ויכולת לימוד בתלמוד. בישיבות רבות השיעור שמעביר ראש הישיבה נחשב השיעור הקשה ביותר ומיועד לבחירי התלמידים. ראש הישיבה גם קובע את סדר היום האידאולוגי והרוחני בישיבה ולעיתים עוסק גם בניהול האדמיניסטרטיבי שלה.
הרב אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה, 1875 – י"א בתמוז ה'תש"א, 6 ביולי 1941) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל. היה תלמיד מובהק של "החפץ חיים" וממתנגדיה החריפים של הציונות. מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נרצח בשואה.
נולד בעיר בירז' בליטא. בשנת ה'תר"ן (1890) עברה משפחתו לבויסק שבלטביה. למד בישיבת טלז אצל רבי שמעון שקופ ואצל הרב אליעזר גורדון. בחופשות שבהן שהה בביתו למד בחברותא עם רב העיר, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. אחר מספר שנים שם פנה ללמוד אצל רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. בשנת ה'תרנ"ט (1899) התחתן עם בתו של הרב מאיר אטלס, רבה של סלנט באותה העת. בשנים ה'תרס"ג - ה'תרס"ד (1903) ייסד את ישיבת אמצ'יסלב ברוסיה. בשנת תרס"ז (1907) הגיע לראדין, למד ב"כולל קדשים" אצל החפץ חיים והיה לאחד מתלמידיו המובהקים.
בשנת תר"ע (1910) קיבל עליו את משרת ראש הישיבה בבריסק, מקום מושבו של רבו הרב חיים סולובייצ'יק. בשנת תרפ"א (1921) נתמנה לעמוד בראש ישיבת "אהל תורה" בברנוביץ'.
כאשר נלקח עם רבנים ותלמידים, בי"א בתמוז ה'תש"א אל הפורט השביעי שם נרצח, נשא הרב וסרמן דברים על כובד משקלה של ההתכוונות באותם רגעים, עד כדי כך שמחשבה בלתי ראויה עלולה לפסול את גודל המעשה:
"כנראה שבשמים רואים בנו צדיקים, שהרי רוצים שנכפר בגופינו על כלל ישראל. עלינו לעשות תשובה כעת, מיד במקום, כי הזמן קצר... עלינו לזכור, שבאמת נהיה מקדשי השם. נלך בראש זקוף, ולא תעלה חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול, הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש, אשר תקים מחדש את עם ישראל".
ספרו קובץ שיעורים נחשב לאחד מספרי הלימוד הקלאסיים בעולם הישיבות הליטאיות. שיחות ומאמרים שכתב בנו הרב אלעזר שמחה צורפו ל"קובץ מאמרים ואגרות" חלק ב'.
ספריו:
- קובץ שיעורים, חידושים על הש"ס, תשכ"ד-תשכ"ז (שני כרכים), שנכתבו על ידי תלמידי ישיבתו. בכרך ב נוסף חיבורו דברי סופרים, דיונים על מסורת התורה.
- קובץ מאמרים ואגרות, מאמרים במחשבה והשקפה ופירושי אגדה, תש"ס (שני כרכים)
- קובץ הערות, חידושים על מסכת יבמות. בראש הספר הודפסו שאלות ותשובות משו"ת הרשב"א הנוגעות לענייני המסכת. כ"כ צורף בסופו קונטרס ביאורי אגדות על דרך הפשט.
- עקבתא דמשיחא, (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו)
- ילקוט מאמרים ומכתבים, ברוקלין, תשמ"ז.
ישיבות במדינת ישראל
נכון ל-2008 יש יותר מ-1,500 מוסדות לימוד תורה קלאסיים (לא כולל בתי מדרש חדשים ומדרשות לנשים). 94,500 תלמידים לומדים במוסדות לבוגרים ו־23,000 בישיבות קטנות.[דרוש מקור]
הישיבה הגדולה בישראל היא ישיבת מיר בירושלים שבה כ-6,000 תלמידים כולל אברכי הכולל. ישיבות ליטאיות בולטות נוספות הן ישיבת פוניבז' ישיבת חברון וישיבת נתיבות חכמה - וולפסון.
בקרב הישיבות הציוניות בולטות ישיבת מרכז הרב, ישיבת הר עציון וישיבת הר המור.
סדרה נוספת של ישיבות היא רשת ישיבות תומכי תמימים ליובאוויטש, הכוללת בתוכה את ישיבות חסידות חב"ד. בנוסף לכך יש גם את ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש.
מדינת ישראל מסבסדת את הלימודים בישיבות ובכוללים בסכומים משתנים.- יעקב אדלשטיין
- חיים יהודה לייב אוירבך
- שלמה זלמן אוירבך
- שמואל אוירבך
- חיים איצקוביץ' (וואלוז'ין)
- שמואל איינשטיין
- חיים דוב אלטוסקי
- מרדכי אליפנט
- פינחס מנחם אלתר
- אברהם משה באב"ד (גורה הומורה)
- אברהם אהרן בורשטין
- אפרים בורודיאנסקי
- שמואל יעקב בורנשטיין
- שבתי בורנשטיין
- חיים שאול ברוק
- שמחה זיסל ברוידא
- שלום נח ברזובסקי
- חיים ברים
- חיים ברלין
- נפתלי צבי יהודה ברלין
- אבא מרדכי ברמן
- שלום ברנדר
- אהרן ברנשטיין
- בנימין יהודה לייב ברנשטיין
- ירוחם פישל יהושע ברנשטיין
- משה ברנשטיין
- חיים יעקב גולדוויכט
- ישראל זאב גוסטמן
- יחיאל מרדכי גורדון
- יעקב גלינסקי
- אברהם גנחובסקי
- מאיר יהודה גץ
- אברהם יצחק גרשונוביץ
- ראובן יוסף גרשונוביץ
- ישעיהו הדרי
- יעקב הורוביץ
- גדליה הרץ
- שלמה זלמן הבלין
- עובדיה הדאיה
- שלום הדאיה
- דב בריש וידנפלד
- הלל ויטקינד
- חיים וולקין
- יצחק וסרמן
- אפרים זורייבין
- משה מרדכי חדש
- יעקב משה חרל"פ
- שאול ישראלי
- אהרן ליכטנשטיין
- מיכל יהודה ליפקוביץ
- צבי יהודה מלצר
- משה צבי נריה
- יהודה עמיטל
- דוד פוברסקי
- דוד פיינשטיין (ארצות הברית)
- אריה פינקל
- נתן צבי פינקל
- נתן צבי פינקל (מיר)
- אברהם פרבשטיין
- יהודה קולודצקי
- אברהם יצחק הכהן קוק
- צבי יהודה הכהן קוק
- חיים קמיל
- נתן קמנצקי
- נחום אליעזר רבינוביץ'
- יוסף רוזובסקי
- שמואל רוזובסקי
- אהרן יהודה ליב שטינמן
- חיים פינחס שיינברג
- נח שימנוביץ
- אלעזר מנחם מן שך
- חיים שמואלביץ
- אברהם אלקנה כהנא שפירא
- משה שמואל שפירא (באר יעקב)
- פינחס שרייבר
רשימת ישיבות שיש עליהן ערך בוויקיפדיה:
- ישיבת אדרת אליהו
- ישיבת אופקים
- ישיבת אור אלחנן
- ישיבת אור ברוך
- ישיבת אור ישראל
- ישיבת אור עציון
- ישיבת אור שמחה
- ישיבת אורות שאול
- ישיבת איתמר
- ישיבת איתרי
- ישיבת ארחות תורה
- ישיבת באר יעקב
- ישיבת באר יצחק (קריית יערים)
- ישיבת בית אברהם
- ישיבת בית אורות
- ישיבת בית אל
- ישיבת בית דוד (חב"ד)
- ישיבת בית התלמוד
- ישיבת בית יוסף (בני ברק)
- ישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר
- ישיבת בית מאיר
- ישיבת בית מדרש עליון
- ישיבת בית מתתיהו
- ישיבת בית שמואל
- ישיבת ברכת אפרים
- ישיבת נחלת יוסף
- ישיבת ברכת יוסף (אלון מורה)
- ישיבת ברכת יוסף (קריית הרצוג)
- ישיבת ברכת יצחק
- ישיבת ברכת משה
- ישיבת גאון יעקב (בני ברק)
- ישיבת גבעת שאול
- ישיבת גרודנא (ישראל)
- ישיבת גרודנא באר יעקב
- ישיבת דרך השם
- ישיבת דרך חכמה
- ישיבת הגולן
- ישיבת הכותל
- ישיבת הנגב
- ישיבת הר ברכה
- ישיבת הר המור
- ישיבת הר עציון
- ישיבת חברון כנסת ישראל
- ישיבת חומש
- ישיבת חידושי הרי"ם
- ישיבת חיי משה
- ישיבת חכמי לובלין (בני ברק)
- ישיבות חסידי חב"ד ליובאוויטש
- ישיבת חפץ חיים (כפר סבא)
- ישיבת טשעבין
- ישיבת יחל ישראל
- ישיבת ישועות משה
- ישיבת כנסת אליהו
- ישיבת כנסת הגדולה
- ישיבת כנסת חזקיהו
- ישיבת כנסת יחזקאל
- ישיבת כנסת יצחק (מודיעין עילית)
- ישיבת כנסת יצחק (חדרה)
- ישיבת כרם ביבנה
- ישיבת לנתיבות ישראל
- ישיבת מאור התורה
- ישיבת מאור התלמוד
- ישיבת מאור עיניים
- ישיבת מאורות התורה
- מוסדות הר"ן
- מוסדות יקירי ירושלים
- ישיבת מיר מודיעין עילית
- ישיבת מיר
- ישיבת מעלה אליהו
- ישיבת מעלות התורה
- ישיבת מערבא
- ישיבת מרכז הרב
- ישיבת משכנות התורה
- ישיבת נחלת דוד
- ישיבת נחלת הלויים
- ישיבת נחלת שלמה
- ישיבת ניר קריית ארבע
- ישיבת נתיב הדעת
- ישיבת נתיב התורה
- ישיבת נתיבות חכמה
- ישיבת נתיבות יוסף
- ישיבת עטרת חכמים
- ישיבת עטרת ישראל
- עטרת שלמה
- ישיבת פורת יוסף
- ישיבת פחד יצחק
- ישיבת קדומים
- ישיבת קול יעקב
- ישיבת קול תורה
- ישיבת קלצק (ארץ ישראל)
- ישיבת קמניץ
- ישיבת קריית מלאכי
- ישיבת קריית מלך
- ישיבת רבנו חיים עוזר
- ישיבת רועה ישראל
- ישיבת רמת גן
- ישיבת רעותא
- ישיבת רש"י
- ישיבת שבי חברון
- ישיבת שדרות
- ישיבת שערי יושר (ירושלים)
- ישיבת שערי שמועות
- ישיבת שפת אמת
- ישיבת תולדות אהרן
- ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש (המרכזית בישראל)
- ישיבת תורה אור
- ישיבת תורה בתפארתה
- ישיבת תורת אמת (חב"ד)
- ישיבת תורת זאב
- ישיבת תושיה
- ישיבת תפארת הכרמל
- ישיבת תפארת ישראל
אחד המושגים המפורסמים הקשור לשיטת בריסק הוא "צווי דינים" (יידיש - שני דינים). משמעות המושג הוא, שדינים רבים בהלכה מורכבים משני אלמנטים נפרדים, שצירופם יחד יוצר את הדין כפי שהוא. דוגמה לדבר זה, היא מצוות הדלקת נרות בערב שבת. מעיון והשוואה יסודיים עולה, כי מצווה זו היא גם משום עונג שבת של האדם עצמו, כדי שלא ישהה בחשיכה בשבת, שהלא אסור להדליק אש בשבת, וגם משום כבוד השבת, של השבת עצמה, כלומר ביטוי יחס מיוחד כלפי קדושתה של השבת.
שיעורי רבי שמואל היא סדרת ספרי לימוד המכילה את שיעוריו של רבי שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז'.
הספר נערך לאחר פטירתו על ידי צוות תלמידי חכמים מתלמידיו. תוכנו כולל רשימות של חידושי תורה שכתב בעצמו, שיעורים שמסר בישיבה אשר נערכו מתוך קטעי הקלטה וכן על פי רשימות תלמידים מתקופות שונות. עורכי השיעורים בררו את הסולת מתוך הרשימות המהימנות יותר, על ידי השוואה בין הרשימות השונות. בספר הוכנסו גם הערות שוליים, מאת תלמידי חכמים מתלמידיו, וההערות משמשות כעין השלמה להרחבת העניינים שהוא עוסק בהם בשיעור.
בספר הוכנסו גם הערות וקושיות ידועות שהביא הרב רוזובסקי בשיעור אף שלא הוסיף בהן דבר משלו והדבר משמש מעין סיכום לחידושי האחרונים במסכתות הישיבתיות. כתלמידם של רבי שמעון יהודה שקופ ורבי יצחק זאב סולובייצ'יק הוא צועד בשיטת בריסק, ומביא את המשא ומתן הפשוט בסוגיות השונות.
הספר יצא לאור בכרכים רבים לפי סדר המסכתות הנלמדות בישיבות, ובהן מכות, בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, יבמות, כתובות ועוד. בכל ספר על מסכת מסוימת לוקטו גם קטעים משיעוריו של הרב רוזובסקי שנאמרו על מסכתות אחרות הנוגעים לאותה מסכת.
הספר יצא לאור במהדורות שונות, בתחילה הוא יצא במהדורת סטנסיל ולאחר מכן הודפס כספר רגיל, על ידי בנו הרב מיכל דוד רוזובסקי.
בתוך זמן קצר הפך הספר לספר יסוד בעולם הישיבות, והוא משמש מגידי שיעורים להכנת השיעור.
בנוסף יצא לאור הספר "חידושי רבי שמואל" הכולל רק את שיעוריו הכלליים, המתמקדים בדרך כלל בנושא מרכזי בסוגיא, וכתובים בצורת מאמר ("חבורה") ולא כשיעור משוכתב.
שבת:
רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
- חלקו את הפורטל למסגרות נוספות לראשי ישיבות מפורסמים ולישיבות קדומות.
- הוסיפו ערכים לתצוגה מתחלפת במסגרות- הידעת/תמונה מומלצת/מושג.
- הוסיפו מידע גם לישיבות מהמגזר החסידי והספרדי שהידע שלי בהם מוגבל.
- כתבו או תרגמו ערכים מבוקשים בתחום עולם הישיבות. ברשימה זו תוכלו גם להוסיף ערכים שלדעתכם חסרים.
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא עולם הישיבות שרק מחכים שירחיבו אותם.
- הוסיפו את הקטגוריה של הפורטל בדפים הקשורים לפורטל. קטגוריה:עולם הישיבות
| רשימת הערכים המבוקשים ודורשי שיפור |
|---|
|
תבניות מתחלפות לדפים הבאים:
ציטוטים נבחרים חדשים. הידעת. כדאי לעבור על הקטגוריה: קטגוריה:ישיבה: מושגים להכניס את מתווה הקפסולות ואת ישיבות הקו להידעת ואולי לדחוף את המושגים דלעיל לתוך 'עגה ישיבתית' |
מצאו ערכים לשיפור בנושא עולם הישיבות: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)