מגפת הקורונה בחברה החרדית
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: ויקיזציה. | |
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
במגפת הקורונה ב-2020, החברה החרדית הייתה לאחת החברות שנפגעו ברמה הקשה ביותר מן המגפה.[1][2] בישראל, בבריטניה ובמדינות נוספות, שיעור התחלואה והתמותה בקרב מבוגרים בקהילות החרדיות היה גבוה במידה ניכרת מהשיעור המקביל בשאר האוכלוסייה.[3][4][5] שורה של אדמו"רים ורבנים בכירים חלו בנגיף, חלקם אף נפטרו ממנו.
ההתפשטות הנרחבת בחברה החרדית נבעה בין היתר ממאפייניו הייחודים של המגזר, כמו גם מהיחס ומן ההתנהלות כלפי המגפה אשר בהם ניכר הבדל משמעותי בין הקהילות השונות.[6] בעוד שבמגזר החרדי-ספרדי נטו לרוב לציית להוראות הממשלה,[6] במרבית הקהילות הליטאיות והחסידיות פעלו באוטונומיה יחסית בהתאם לעמדת הרבנים גם כשזו התנגשה עם ההנחיות הבריאותיות.[6] בציבור הליטאי לעיתים רבות הרבנים החמירו יותר ממערכת הבריאות כשזה לא פגע במוסדות החינוך. התנהלות זו ספגה ביקורת ציבורית נוקבת כלפי החרדים בתוך המגזר ומחוצה לו,[6] ובחברה החרדית האשימו את המבקרים באנטישמיות.
מאפיינים ייחודיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לחברה החרדית מספר מאפיינים ייחודיים שתרמו לקצב התפשטות שונה של המגפה:
- הנהגה עצמאית, כשהסמכות הקובעת היא הסמכות התורנית: מרבית הציבור החרדי מחויב להוראות הרבנים, לפני הנחיות החוק. הציבור החרדי מחולק לשלושה זרמים עיקריים: ספרדים, ליטאים וחסידים, ולמאות תתי־זרמים שבהם כל רב או אדמו"ר מקבל החלטה המחייבת את קהלו.
- החינוך כערך עליון: מערכת החינוך לבנים מהווה ערך עליון בשל חשיבות לימוד התורה, האמונה כי לימוד התורה הוא הזכות הקיומית של עם ישראל והחשש שללא מסגרות לימוד תחול הידרדרות רוחנית.
- צפיפות גבוהה בדיור: בישראל, רוב החרדים חיים בצפיפות רבה ובעוני, כאשר מרבית הקהילות ממוקמות באזורים מתוחמים מתוך רצון לאפשר בדלנות חברתית-מרחבית משאר האוכלוסייה, מה שמהווה כר פורה מבחינה אפידמיולוגית להתפשטות מגפה.[1][7][2] כך לדוגמה, בני ברק, העיר הראשונה בישראל עליה הוטל סגר נוקשה במסגרת המאמצים למיגור המגפה, היא העיר הצפופה בישראל ואחת הערים הצפופות בעולם.
- הדבקה בתוך המשפחה: מספר הנפשות במשפחה חרדית ממוצעת, גבוה ביחס לאוכלוסייה הכללית, שהובילה לתופעה של הדבקות בתוך המשפחה.[6][7][1]
- אורח חיים קהילתי: החברה החרדית מאופיינת באורח חיים קהילתי, כאשר שגרת היומיום כוללת שמחות משפחתיות, תפילות בבית הכנסת ועוד. באופן טבעי, בשל שיעור הילדים הגבוה בכל משפחה, אירועים שכאלו הופכים בהכרח להמוניים ולמרובי משתתפים.[7][2] לדעת חלק מהמומחים, נתון זה הופך את הסגר לכלי טיפול לא אפקטיבי במגזר החרדי ואף באופן פרדוקסלי מעודד תחלואה, שכן במצב מפושט של תחלואה וללא פינוי שוטף של חולים אל מחוץ לעיר, ההנחיה להישאר בבתים היא זו שמביאה את המחלה אל שאר בני המשפחה שעוד לא נדבקו.
- התנזרות מהתקשורת הממסדית: סיבה נוספת שתרמה להתפשטות המגפה היא הגישה המוגבלת לידע אמין בקרב המגזר.[6][7] בבית החרדי הממוצע אין טלוויזיה, רדיו או נגישות לכבלים, ולכן מרבית החרדים בישראל צורכים ידע באמצעות תקשורת תוך קהילתית. רק כ-30% מבתי האב החרדיים מחוברים לאינטרנט ולרוב מדובר בשירותים מסוננים. בנוסף, חלק מהחרדים דוברים יידיש ולא עברית, כשהתוכן המוצע בשפה זו בענייני המגפה הוא מועט. כמו כן, ישנו חוסר אמון מובנה בחברה כלפי רשויות המדינה והציבור הכללי בישראל שנתפסים כגורם מחלן ומשכך הרבנים הם אלו שמשמשים כמקור הידע.[6][7]
- הדבקה בין-ארצית: לחרדים רבים יש קשרי אוכלוסין ענפים בין חלקים שונים של הקהילה; קהילה חרדית מפלג מסוים עשויה להתפרס על אזור גאוגרפי יחסית נרחב, כאשר עיקר התנועה והמעבר בקרב חרדים נעשה בין אזורים אלו בתוך הקהילות עצמן. לכן, מצב של התפרצות נרחבת בקנה מידה מקומי בתוך קהילה אחת, הוביל לייבוא והתפשטות מואצת של הנגיף אל חלקים אחרים של הקהילה על אף הריחוק הגאוגרפי ביניהם. כך למשל באפריל 2020, עת הקהילה החרדית בניו יורק הייתה בשיאו של הגל הראשון של המגפה, הווריאנט השכיח בישראל היה זה שנפוץ בארצות הברית ולא המקביל האירופאי וזאת על אף שהחולים הראשונים בישראל הגיעו ממדינות אירופה. בהמשך, בספטמבר 2020, העלייה בתחלואה בקהילה החרדית בברוקלין קושרה לתחלואה הגבוהה שהייתה בישראל באותם ימים. כמו כן, עם התפשטות הווראינט הבריטי בלונדון, נטען כי הוא חדר לישראל בידי נוסעים חרדים, ובהמשך עיקר התחלואה בישראל בווריאנט הייתה בקרב חרדים עד הפך לווריאנט הדומיננטי בכלל הארץ.[דרוש מקור]
דוח ועדת קסיר, הוועדה המייעצת למל"ל במשבר הקורונה, מצא כי המאפיינים הייחודיים של החברה החרדית מסבירים במידה רבה את התחלואה בחברה זו. עם זאת, לפי הממצאים של הדוח המאפיינים הדמוגרפיים, כלכליים וחברתיים בחברה החרדית (בניגוד למשל בחברה הערבית) נותנים הסבר חלקי בלבד, ולמאפיינים התרבותיים של חברה זו (אי ציות להנחיות המדינה, ועוד) יש תרומה מהותית לתחלואה הגבוהה.[8][9]
התייחסות ההנהגה הרוחנית להנחיות הבריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההנהגה החרדית נחלקה בשאלת ההתייחסות למגפה, ולעיתים השתנתה ההתייחסות על פני זמן. האדמו"ר מגור רבי יעקב אריה אלתר, (שנציגו בכנסת יעקב ליצמן שימש בעת ההיא כשר הבריאות) נקט בתחילת המגפה בקו מחמיר ביותר בזהירות במגפה, עוד לפני חג פורים הוא ביטל את כלל האירועים שתוכננו. הוא הכריז על סגירת בתי הכנסת שבועיים לפני שהממשלה החליטה על כך. וכן הורה לחסידיו על בידוד שני, שמשמעותו איסור על כניסה למוסדות החינוך לבני משפחה של "חייבי בידוד" הוראה שלא נתנה בשום שלב על ידי מערכת הבריאות.[דרוש מקור] עם התמשכות המגפה, נרשמו גם הפרות בחסידות גור. בחגי תשרי (2020) התקיימו בחסידות תפילות ענק בניגוד להנחיות, שבהן נדבקו למעלה מ-1,000 איש.[10]
דעה דומה הייתה למנהיג הציבור החרדי ליטאי הרב גרשון אדלשטיין, הוא החל למסור את שיעוריו בשידור חי בוידאו ובהם הורה בתקיפות לשמור על כלל ההנחיות.[11]
מנגד הרב חיים קניבסקי הורה בראשית המגפה שלא לסגור את מערכת החינוך, בניגוד להנחיות.[דרוש מקור] כמו כן, הורה לפני תום הסגר השני על פתיחת מערכת החינוך לבנים.[דרוש מקור].
גם האדמ"ר מבעלזא רבי ישכר דוב רוקח הורה שלא להתייחס כלל להוראות משרד הבריאות (מלבד מי שיש לו קורונה שלא יסתובב ברבים). והוא היה הראשון לערוך טישים ולפתוח את המוסדות כשהוא הפך לסמל של ההתנגדות לציות להוראות משרד הבריאות.
הפלג הירושלמי והקנאים לא נשמעו כלל להנחיות משרד הבריאות.[12]
היחס בקהילות החרדיות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
צביקה קליין, החרדים בניו יורק נאבקים בממשל קואומו שהנהיג מדיניות רמזור, בעיתון מקור ראשון, 11 באוקטובר 2020, מגפת הקורונה הציבה את הקהילה האורתודוקסית בארצות הברית בחזית המאבק המשפטי, עיריית ניו יורק קנסה מארגני חתונה המונית חרדית ב-15 אלף דולר, באתר הארץ, 25 בנובמבר 2020.מרבית אירועי פורים בשנת 2020 בקהילות החרדיות בעיר ניו יורק התקיימו כסדרם. מספר הנדבקים בשכונות היהודיות היה גבוה ועד אמצע אפריל התגלו למעלה מ-6,000 תוצאות חיוביות בקרב יהודים המתגוררים בשכונת בורו פארק. מספרים דומים היו גם בשכונות אחרות בהן יש ריכוז חרדי גבוה וביניהן ויליאמסבורג וקראון הייטס.[13]
מגבלות הנסיעה בין מדינות מנעו מסוחרי ארבעת המינים לייבא אתרוגים לקראת חג הסוכות. ממשל טראמפ נרתם לסייע ואיפשר ייבוא של מאה אלף אתרוגים מאיטליה. התפרצות מחודשת של המגפה הביאה את אנדרו קואומו, מושל ניו יורק להכריז על שורה של הגבלות, ביניהן סגירת בתי הכנסת לשבועיים.[14] ערעור של אגודת ישראל באמריקה כנגד התקנות נדחה. הדבר עורר סערה בקהילה החרדית והוביל לגל של הפגנות בשכונת בורו פארק.[15][16]
בלגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בלגיה הייתה אחת המדינות הראשונות באירופה שהורתה על סגירה של מוסדות ציבור לא-חיוניים, בהם בתי כנסת.[17] ראשי הקהילה היהודית נערכו להדבקה של 85% מחברי הקהילה, שיעור גבוה משמעותית מאחוז ההדבקה בקהילה הכללית. רבני הקהילות קראו לכבד את תקנות הסגר ולהימנע מהתכנסויות עם אנשים שאינם בני משפחה הגרים באותו הבית.[18] למרות הקריאה היו בתי כנסת שהמשיכו לפעול והמשטרה המקומית פשטה על מספר בתי כנסת.[17]
בחודש נובמבר פרצה המשטרה באנטוורפן לבר מצווה וחתונה שנערכו בניגוד להוראות הסגר. באירועים נכחו כ-100 משתתפים שפוזרו על ידי המשטרה.[19]
בדצמבר 2020 הגישו חברי חסידות סאטמר עתירה לבית המשפט העליון במדינה בטענה שהמשך סגירת בתי הכנסת ובתי המדרש מהווה פגיעה לא מידתית בחופש הדת, משום שמקומות אחרים כמו חדרי כושר הורשו לחזור לפעילות. בית המשפט קיבל את הטענה והורה למדינה לקבוע מתווה שיאפשר לפתוח את בתי הכנסת תוך חמישה ימים.[20] בעקבות הפסיקה ניתן היתר לתפילה של עד 15 מתפללים בבית כנסת. חוות דעת שניתנה על ידי היועץ המשפטי של הקהילה היהודית קבעה שניתן לקיים תפילה של יותר מ-15 משתתפים, בתנאי שהנוכחים ישהו בחדרים שונים, בדומה לתפילות החגים בכנסיות הנוצריות. המשטרה הודיעה לגבאים כי לא תאכוף את הנוהל, אלא אם יתקבלו תלונות מתושבים. חיילים ששומרים על בתי הכנסת הזעיקו את המשטרה בשבת אחרי הצהריים לבית כנסת של חסידות בעלז בשעה שנערכה במקום סעודה שלישית. השוטרים פינו את הנאספים בחדרים השונים ורשמו את שמותיהם לצורך מתן קנסות. בהמשך מנעו השוטרים מהחסידים להתפלל תפילת ערבית ברחוב הסמוך לבית הכנסת.[21]
בחג שביעי של פסח תשפ"א, פשטה המשטרה על בית המדרש של חסידות פשעווארסק באנטוורפן, ופיזרה את מאות המתפללים.[22]
בריטניה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקר שהתפרסם בפברואר 2021 מצא כי שיעור חולי הקורונה בקהילה החרדית בלונדון הוא אחד הגבוהים בעולם ועומד על 65% מחברי הקהילה.[23]
קנדה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקרה המוות הראשון במונטריאול היה של חבר הקהילה החסידית בעיר.[24] בעקבות המקרה הודיעו שלטונות קוויבק על סגירת בתי הכנסת בעיר ואף שלחו שוטרים לאכוף את הסגירה.[25]
בתחילת שנת 2021 ממשלת קנדה הורתה על סגירה של בתי תפילה במדינה עד 8 בפברואר. המועצה היהודית של מונטריאול, המועצה החסידית של קוויבק וארגונים חרדיים נוספים בקנדה עתרו לבית המשפט כנגד המדינה בטענה שהאיסור אינו מידתי ונעשה ללא התייעצות עימם.[26] בחודש פברואר פסק בית המשפט שיש לאפשר תפילה של עד 10 משתתפים בחדר, במטרה למנוע את הפגיעה בחופש הדת.[27] במרץ עתרה המועצה היהודית שוב לבית משפט בטענה שעוצר הלילה שנקבע במדינה החל מהשעה שמונה בערב לא מאפשר ליהודים להתפלל תפילת ערבית במניין.[28]
האמון במערכת הבריאות הישראלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך תקופת הקורונה נוצר שבר עמוק באמון הציבור החרדי בשלטון, ובשל הטלת הסגרים המקומיים החלו ציבורים מצומצמים להימנע מלהיבדק. אך גם אחר שנשבר האמון במשרד הבריאות, נשמר הבידול בינה למערכת הבריאות וכל הציבור הספרדי ליטאי המשיך להאמין בה וגם רוב הציבור החסידי אך פלגים מסוימים טיפלו עצמאית.
באוקטובר פרסם ביטאון חסידות בעלז המחנה החרדי, בכותרת הראשית: רוצחים בחלוק לבן, הכתבה שעסקה בטענות לפיהן צוותי הרפואה גורמים למותם של מאושפזים בשל בצע כסף. אך לאחר מכן הבהירה מערכת העיתון כי מדובר במיעוטם של הרופאים ואילו רובם המוחלט עושים עבודה נפלאה במסירות.
באותו החודש חשף יאיר שרקי מערך חרדי–חשאי לאשפוז ביתי של חולי קורונה בשם "חסדי עמרם" שהוקם בשכונת מאה שערים, חשיפת הארגון הובילה לדיון עמוק במערכת הבריאות.[29]
בעולם הישיבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת מגפת הקורונה הונהג בעולם הישיבות החרדי "מתווה הקפסולות".
המתווה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהתייעצות עם מספר ראשי ישיבות ועם גורמים במשרד הבריאות גובש מתווה[30] לפיו יכנסו 26 (במקור התוכנית כללה 25 בחורים אך נוסף אחד כיוון שיש צורך בחברותא לכל בחור) בחורים לשבועיים בידוד כקבוצה ולאחר מכן כל הקפסולות שבודדו יוכלו לשהות ביחד כל זאת בתנאי שלא יהיו יציאות אל מחוץ לקפסולה, מספר ראשי ישיבות נענו בחיוב ואחרים חששו כמו גם מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב[31] בסופו של דבר המתווה אושר בישיבת הממשלה על ידי ראש הממשלה, בנימין נתניהו והשרים.[32]
ביצוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשבועיים לאחר תחילת זמן קיץ תש"פ נפתחו הישיבות הראשונות במתווה הקפסולות ישיבת אור ישראל[33] ישיבת חברון[34] (שנפתחה באופן חלקי) ועטרת שלמה (שגם הצליחו להישאר ללא נדבקים) בהמשך נוספו כמעט כל הישיבות הגדולות בציבור הליטאי חלקם במתכונת מלאה וחלקם במתכונת חלקית, יוצאת דופן היא ישיבת פוניבז' שבהוראת ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין נותרה סגורה רשמית.[35]
לקראת זמן אלול נולד הצורך במתווה חדש עקב העלייה בתחלואה והחשש הגובר מהדבקות המוניות בקפסולות ומשכך גובש המתווה החדש-בכל קפסולה יכנסו 50 בחורים כאשר בכניסתם לישיבה הם יעברו בדיקת קורונה ומייד לאחר מכן יתכנסו בחדרים ולא ייצאו מהם עד שיגיעו תשובות שליליות לכל השוהים בחדר וגם לאחר שיגיעו התשובות יישארו בקפסולות כעשרה ימים לאחר הבדיקה כדי לתת אבטחה כפולה ומניעת הדבקה.[36]
בישיבות שהקפידו ולא אפשרו יציאה לבחורים כלל המתווה הצליח למנוע הדבקה. עם זאת כ-16 אלף צעירים למדו באופן פיראטי במוסדות שלא השתתפו במתווה הקפסולות בישיבות, ושפעלו בניגוד לחוק וללא פיקוח על נתוני התחלואה. מבין 26.5 אלף התלמידים שבמתווה: 6,000 נדבקו למרות השהות בקפסולות, ומחציתם היו חולים או חייבי בידוד נכון לסוף ספטמבר. הם, וגם אלה שנחשפו אליהם, בודדו - בדרך כלל במתחמים סגורים בתוך המוסדות שחלקם הופנו למלוניות קורונה וחלקם הועברו למבנה ישיבת חברון שהוסב למלונית זמנית בתיאום עם פיקוד העורף - ורובם החלימו (או השלימו את חובת הבידוד) וחזרו ללימודים. גורם חרדי בכיר העלה כמה סיבות לקריסתו של המתווה, והמרכזית שבהן היא חוסר המשמעת ביחס להנחיות של משרד הבריאות. הוא ציין בין היתר כי "בגל השני היו הרבה יותר ישיבות שהצטרפו למתווה, אבל למרביתן לא היה את האפשרות לנהל אותו או לאכוף את היציאה מהמוסד בצורה קפדנית וראויה".[37] אחרי יום הכיפורים כ-20 אלף שוחררו לבתיהם - רובם ללא בדיקה.
את זמן אלול צלחו ללא נדבקים ישיבות כמו ישיבת חברון, אור ישראל, אור אלחנן, באר יעקב, דרך חכמה ובית מדרש גבוה פינקל.[38] זאת בנוסף לישיבת קול יעקב. בישיבת מיר ברכפלד שצלחה גם היא את זמן אלול ללא נדבקים, נתגלו נשאים לאחר סוף הזמן, בשעה שהתלמידים כבר שהו בבתיהם.[39]
כעשרה ימים אחרי שמחת תורה, הותרה חזרה לישיבות שבתנאי פנימיה. כהפקת לקחים ממתווה זמן אלול, נעשו שיפורים במתווה ובין היתר סוכם כי קפסולות מתמזגות יכללו לכל היותר 250 תלמידים. יתבצעו בדיקות בבית או בכניסה לישיבה.[40]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]על המתווה נמתחה ביקורת מכיוונים שונים. יישום המתווה בישיבות רבות ללא הכנה מתאימה וללא פיקוח מספיק על ביצועו הוביל לקריסתו בישיבות רבות. המטרה המקורית, הפרדת התלמידים לקבוצות קטנות כדי למנוע הפצה של הנגיף, פעמים רבות לא הושגה, ובישיבות רבות התקיימה הדבקה גם בין הקפסולות.[41]
בקרב בחורי הישיבות נמתחה ביקורת על המתווה, שהגביל את יציאתם מהישיבה למשך לפחות כחודש וחצי, ועל פי טענות שונות הדבר גרם לפגיעה נפשית ופסיכולוגית בקרב תלמידי הישיבות.[42]
הסיקור התקשורתי בישראל וטענות לאנטישמיות בעולם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
שיעור התחלואה הגבוה בחברה החרדית, לווה בכך שהיו מקרים שבהם כלי תקשורת שמו חרדים כתמונת אילוסטרציה בכתבות קורונה,[43][44] דבר שיצר התמרמרות בחלקים מהחברה החרדית.[45] היו שטענו כי כמו הפרת המגבלות בחוגים החרדיים סוקרה בהרחבה רבה יותר בהשוואה סיקור להפרות בציבור הכללי. השיעור הגבוה של חולים בקהילות שונות בעולם של החברה החרדית (למשל בניו יורק) הוביל לפרבום כתובת וקריאות אנטישמיות בחלק ממדינות העולם[דרוש מקור].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מריק שטרן וחני וייזר, שומרים מרחק? מגפת הקורונה ויחסי הגומלין בין קבוצות בירושלים, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021
Zoom Shivas and Prayer Hotlines: Ultra-Orthodox Jewish Traditions Upended by Coronavirus, The New York Times, 16 April 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Mor Saban, Tal Shachar, Oren Miron, Rachel Wilf-Miron, Effect of Socioeconomic and Ethnic Characteristics on COVID-19 Infection: The Case of the Ultra-Orthodox and the Arab Communities in Israel, medRxiv, 25 May 2020
- ^ 1 2 3 יהושע פפר, ממגזר לעם: החברה החרדית לנוכח משבר הקורונה, השילוח, ספטמבר 2020
- ^ דורון אביגד, שומרים, חרדים מבוגרים מתו פי 4 יותר מקורונה לעומת כלל האוכלוסייה היהודית, באתר כלכליסט, 10 בפברואר 2021
- ^ כנען ליפשיץ, שיעור היהודים שמתו מקורונה בבריטניה גבוה בהרבה מחלקם באוכלוסייה. הנה כמה הסברים אפשריים לכך, סוכנות הידיעות היהודית, 1 באפריל 2020
- ^ L. Daniel Staetsky and Ari Paltiel, COVID-19 mortality and Jews: A global overview of the first wave of the coronavirus pandemic, March to May 2020, Institute for Jewish Policy Research, December 2020
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 אסף מלחי, גלעד מלאך, שוקי פרידמן, חרדים לקורונה: התמודדות המגזר החרדי עם מגפת הקורונה והמלצות למדיניות, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 26 במרץ 2020
- ^ 1 2 3 4 5 ניצה (קלינר) קסיר ואסף צחור-שי, על קורונה, צפיפות וערים חרדיות, המכון החרדי למחקרי מדיניות, מאי 2020
- ^ ניצה קסיר, הוועדה המייעצת למל"ל בראשות ניצה קסיר דו"ח מספר 7 - כיצד לצאת מסגר מס' 2 ולהימנע מסגר מס' 3 ? מעבר למודל טיפול דיפרנציאלי לאיתור מראש של מוקדי תחלואה בישראל תוך שימוש במדדי צפיפות ומאפיינים דמוגרפיים, כלכליים וחברתיים נוספים לצד המשתנים האפידמיולוגיים, המטה לביטחון לאומי, אוקטובר 2020
- ^ אדריאן פילוט, הדרך למניעת סגר שלישי: טיפול במוקדי התפרצות ידועים מראש, באתר כלכליסט, 14 באוקטובר 2020
- ^
אהרן רבינוביץ, לפחות 1,100 חסידי גור נדבקו בקורונה בתפילת ראש השנה של החסידות, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2020
- ^ debra@haretzion.org.il, הגדול והגבור - מכתבו של ראש הישיבה בעקבות הקורונה, באתר www.etzion.org.il, 27 במרץ 2020 (ארכיון)
- ^ יקי אדמקר, בניגוד להוראות משרד הבריאות: מאות השתתפו בהלוויית רב בבני ברק, באתר וואלה, 29 במרץ 2020
- ^ ‘Plague on a Biblical Scale’: Hasidic Families Hit Hard by Virus, The New York Times, 21 April 2020
- ^ חנן גרינווד, ניו יורק לקראת סגר על הקהילה החרדית, באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2020
- ^ חנן גרינווד, כמעט לינץ' בניו יורק: עיתונאי הותקף באלימות על ידי חרדים, באתר ישראל היום, 8 באוקטובר 2020
- ^ דן לביא, חבית חומר נפץ: בורו פארק החרדית על סף פיצוץ, באתר ישראל היום, 11 באוקטובר 2020
- ^ 1 2 אליהו גליל, בלגיה: חרדים הפרו צו - המשטרה פרצה לבית הכנסת, באתר ישראל היום, 15 במרץ 2020
- ^ כנען ליפשיץ, קורונה ויהדות התפוצות: באנטוורפן נערכים לשיעור הדבקה של 85% ולמאות מתים, סוכנות הידיעות היהודית, 23 במרץ 2020
- ^ Antwerp police bust 99 guests at lockdown wedding and bar mitzvah, The Brussels Times, 25 November 2020
- ^ Belgian Court Rejects Coronavirus Ban on Places of Worship, hamodia, 8 December 2020
- ^ משטרת בלגיה פשטה על בית כנסת בעלאז, בחזית מדיה, 26 בדצמבר 2020
- ^ משה ויסברג
- ^ ניסן צור, מחקר חדש מצא כי שיעור חולי הקורונה בקהילה החרדית בלונדון הוא אחד הגבוהים בעולם. הנתון המדאיג: אחוז ההידבקות בקרב ילדים., באתר ערוץ 7, 2 בפברואר 2021
- ^ Outremont man who died of COVID-19 leaves Hasidic community grieving, CTV News, 27 March 2020
- ^ HIT HARD BY COVID-19, MONTREAL’S HASIDIC COMMUNITY ADJUSTING TO PUBLIC-HEALTH ORDERS, iheartradio.ca, 28 March 2020
- ^ Ultra-Orthodox Jewish congregations ready to sue over Quebec's ban on gatherings, Montreal Gazette, 11 January 2021
- ^ Quebec Superior Court rules in favour of Hasidic Jewish community on limits to religious gatherings, Canadian Lawyer, 11 February 2021
- ^ As time change looms, Hasidic Jews challenge Quebec’s curfew in pandemic red zones, Global News, 12 March 2021
- ^ ענבר טויזר, בכירי מערכת הבריאות מבקרים בחריפות את מערך הטיפול החשאי בחרדים, אחרים טוענים: "אפשר ללמוד מזה", באתר מאקו, 12 באוקטובר 2020
- ^ אבי רבינא, ראשי הישיבות חלוקים; המתווה המתגבש לחזרה לישיבות, באתר כיכר השבת, 16 באפריל 2020
- ^ אבי רבינא, מנכ"ל משרד הבריאות ב'התנגדות נחרצת' לפתיחת ישיבות, באתר כיכר השבת, 22 באפריל 2020
- ^ אבי רבינא, הישיבות יחזרו: נתניהו והשרים אישרו את מתווה הקפסולות, באתר כיכר השבת, 30 באפריל 2020
- ^ אבי רבינא, פרסום ראשון: ב'אור ישראל' חוזרים לישיבה, באתר כיכר השבת, 29 באפריל 2020
- ^ חנני ברייטקופף, המתווה של 'חברון' לחזרה: רק שני הוועדים, באתר כיכר השבת, 2 במאי 2020
- ^ כיכר השבת, ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין: "תלמדו דרך הטלפון", באתר כיכר השבת, 17 באפריל 2020
- ^ אחראי מתווה הקפסולות: "מעל 200 ישיבות נמצאות במתווה", באתר קול חי
- ^ יקי אדמקר, אלפי בחורי ישיבות ישובו לבתיהם, והחרדים חוששים מעלייה דרמטית בתחלואה, באתר וואלה, 27 בספטמבר 2020
- ^ אבי רבינא, "פוחדים על ההורים שלנו" • בחורי הישיבות חוזרים הביתה, באתר כיכר השבת, 28 בספטמבר 2020
- ^ אבי רבינא, אחרי החגיגות: 60 בחורים התגלו עם קורונה, באתר כיכר השבת, 3 באוקטובר 2020
- ^ שניאור, מתווה הישיבות: רק ישיבות עם פנימייה יפתחו וגם בערים האדומות, באתר רדיו קול חי, 2020-10-15
- ^ אלי ביתאן, הפיקוח נעלם, הניהול כשל, ומתווה הקפסולות בישיבות החרדיות קרס, בעיתון מקור ראשון, 20 בספטמבר 2020.
- ^ אבי רבינא, סוער • בחורי 'חברון' נגד מתווה הקפסולות: 'אנחנו נשברים', באתר כיכר השבת, ה' בתשרי ה'תשפ"א.
- ^ שרון טל, חדשות 13 הציגו תלמידים חרדיים על רקע התפרצות הקורונה בגימנסיה – והתנצלו, באתר אייס, 1 ביוני 2020
- ^ אבישי גרינצייג, אדם שתמונתו שורבבה לכתבה על עלייה בתחלואה מאיים בתביעה על חדשות 13, באתר גלובס, 6 ביולי 2021
- ^ קובי אטינגר, קריקטורה נגד חרדים ב'הארץ': "שקר והסתה של ממש", באתר כיכר השבת, 24 ביוני 2021