ראובן יוסף גרשונוביץ

הרב ראובן יוסף גרשנוביץ
לידה	12 ביוני 1915; ל' בסיוון ה'תרע"ה; לאפיטש, מחוז מינסק
פטירה	5 באפריל 1995 (בגיל 79); ה' בניסן ה'תשנ"ה
מדינה	ישראל
מקום פעילות	נתיבות
תקופת הפעילות	? – 5 באפריל 1995
תחומי עיסוק	ראש ישיבת הנגב
רבותיו	הרב פסח פרוסקין, הרב ברוך בר ליבוביץ
אב	אברהם יצחק גרשונוביץ
תפקידים נוספים	ר"מ בישיבת לומז'ה וראש ישיבת חמדת שמואל

הרב ראובן יוסף גרשנוביץ (ל' בסיוון ה'תרע"ה, 12 ביוני 1915 – ה' בניסן תשנ"ה, 5 באפריל 1995) היה רב וראש ישיבה חרדי ליטאי, ר"מ בישיבת לומז'ה בפתח תקווה וראש ישיבות חמדת שמואל בחמ"ד וישיבת הנגב בנתיבות.

ביוגרפיה

תקופת ליטא

נולד בלאפיטש שבמחוז מינסק, בקיסרות הרוסית, (לפיצ'י (בלא')) לשרה ביילא בתו של הרב משה אליעזר בייער מתלמידי החפץ חיים ולרב אברהם יצחק גרשנוביץ רבה של ז'אבינקה. כשנולד כיהן אביו כר"מ בישיבה לצעירים בלאפיטש ומשנת ה'תרפ"ד (1924) כיהן כרבה של ז'אבינקה (לאחר פטירת אביו מונה במקומו). בגיל 10 נכנס ללמוד בישיבה לצעירים בעיירה לידא אצל הרב מרדכי שמולקר והרב יעקב ניימן (שלאחר מכן היה ראש ישיבת אור ישראל לצעירים בפתח תקווה), בשל המרחק מבית הוריו היה שב לביתו רק בפסח ובסוכות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבה בקוברין אצל הרב פסח פרוסקין, שם למד יחד עם הרב אהרן יהודה ליב שטינמן שהיה חברו לחדר, לימים סיפר הרב שטיינמן על תקופה זו כי הרב גרשנוביץ לא ידע את שמות חבריו לחדר בגודל התמדתו חוץ מללמוד לא שוחח בשום נושא אחר. במשך תקופה קצרה למד בישיבת אוהל תורה בברנוביץ' אצל הרב אלחנן וסרמן ולאחר מכן חזר ללמוד בקוברין.

בקיץ תרצ"א (1931) עבר ללמוד בישיבת כנסת בית יצחק בקמניץ אצל הרב ברוך בר ליבוביץ, בישיבה זו נודע כמתמיד גדול בתורה, כשנהג ללמוד כל מסכת שנלמדה בישיבה על בוריה ורק לאחר מכן העמיק בסוגיות המסכת. התקרב מאוד לרבו ראש הישיבה רבי ברוך בר ליבוביץ ודבק בדרך לימודו בהעמקה ועיון בדברי הראשונים והגדרת קושיות ותירוצים בסוגיות תלמודיות. נחשב כבקי בתורת רבו ובספרי הברכת שמואל על סוגיות הש"ס שהוציא. בשל בקיאות זו, כשלמד בישיבת לומז'ה בארץ ישראל דבק בו הכינוי "ר' ברוך בערניק" (תלמיד מובהק של רבי ברוך בער).

בארץ ישראל

בסוף שנת תרצ"ה (1935) עזב אביו את הרבנות בז'אבינקה ועלה לארץ ישראל ומונה על ידי החזון איש לכהן כראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק. בתחילה עלה אביו לבדו לבדוק מספר מקומות מגורים ולאחר זמן קצר עלו שאר משפחתו, אך הוא ואחיו הרב דוד גרשנוביץ נותרו בעיירה, בתקופה זו אחיו התמנה לרבה של זא'בינקה במקום אביו. במהלך השנה התעורר פולמוס בעיירה סביב הקמת בית הספר "תרבות" של התנועות הציוניות, והרב גרשנוביץ שהיה בחור בן 20 כינס את כל הורי התלמידים, נאם בפניהם ושיכנעם שלא לשלוח את ילדיהם לבית הספר. בשנת תרצ"ז (1937), עלה אף הוא לארץ ישראל ונכנס ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה^[1]. בתקופה זו התקרב לחזון איש ולהרב יעקב ישראל קניבסקי והיה נוהג לבקרם מדי שבוע ולהציע בפניהם מערכות תורניות שחידש. בעצת הרב צבי שרגא גרוסברד שהיה משגיח ישיבת לומז'ה באותה עת, מונה הרב גרשנוביץ על ידי ראש הישיבה הרב ראובן כץ למסור חבורות מדי שבוע בפני הבחורים הצעירים בישיבה להדריכם בדרך לימודו.

בתש"ו (1946) נשא את פסיה, בתו של הרב צבי יהודה אדלשטיין רבה של רמת השרון, בשמחת האירוסין שלו השתתף החזון איש. לאחר נישואיו המשיך בישיבת לומז'ה במסירת חבורות שבועיות לתלמידים הצעירים בישיבה, בתשי"א (1951) מונה לר"מ בישיבת לומז'ה והחל למסור שיעור יומי לבחורי הישיבה.

בתשכ"ה (1965) נקרא על ידי דודנו הרב שלמה נח קרול רבה של חמד לעמוד לצידו בראשות ישיבת חמדת שמואל שהקים במושב על שם אביו. בתחילה כיהן בתפקיד זה במקביל למשרתו בישיבת לומז'ה אך לאחר סגירת ישיבת לומז'ה התמסר לתפקידו בישיבת חמדת שמואל ונהג לשהות במושב חמד במשך כל ימות השבוע כשבשבת הצטרפו אליו בני משפחתו.

בתשל"ו (1976) התבקש על ידי הרב יששכר מאיר לכהן לצידו כראש ישיבת הנגב, בתקופה זו עבר להתגורר בנתיבות ושהה במהלך כל היום בישיבה. באותה תקופה נחשב למנהיגם הרוחני של הקהילות החרדיות בנתיבות ורבים הגיעו אליו לקבלת עצה וברכה. נודע בחיבתו המיוחדת לכל יהודי באשר הוא ובמאור הפנים שקיבל כל אחד.

בשנות ה-80 היה ממתווי דרכה של תנועת "ישיבות לעם" לקירוב תלמידים בפריפריה למסורת ורישומם למוסדות תורניים, תנועה שהתמזגה לבסוף עם ארגון לב לאחים.

בעת הקמת דגל התורה בתשמ"ט היה מראשי הנואמים בקרב הקהילות החרדיות בארץ להסביר את דרכו של הרב שך בהקמת המפלגה ואת הצורך של בני התורה ללכת לאורו.

בסוף ימיו חלה והיה מאושפז רבות בבית החולים. נפטר בניסן תשנ"ה (1995) ובהלוויתו השתתפו אלפים מבני הציבור החרדי בהם רבים מתלמידיו.

חיבוריו

חיבורים ומערכות תורניות שלו פורסמו בכתבי עת תורניים כמו מוריה וישורון ועוד.

בנוסף, יצאו לאור סדרת ספרי שיעורי רבי ראובן יוסף – על מסכתות בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא (ב' כרכים), ומכות. משיעוריו בישיבות בהן כיהן כראש ישיבה.