סוגיה
סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו. במשמעותה הרחבה היא משמשת בשפה העברית לציון כל נושא או בעיה העומדים לדיון.
אטימולוגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקור המילה 'סוגיה' הוא מהשורש 'סגי' שפירושה בארמית הלך. גם היום נפוצה המילה 'מהלך' או 'דרך' כשמשמעות הדברים הבנה בסוגיה.
השימוש המקורי במילה היה בהקשר תלמודי, ומשמעותה הייתה: דיון מקיף – בעיקר בתלמוד הבבלי או הירושלמי.
שימוש במושג
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכיוון שהתלמוד לא מחולק לפרקים או לסעיפים אלא מבוסס על חלוקת המשנה, והדיונים השונים בגמרא (ה'שקלא וטריא') יכולים להתארך מאוד או לסטות מהנושא הראשוני, נוצר המושג 'סוגיא' שמגדיר כל דיון או נושא בפני עצמו.
סוגיא כוללת גם את התוספות המאוחרות יותר לנדון, כגון דברי הראשונים והאחרונים על הסוגיא התלמודית, עד לדיון ההלכתי בנושא הנדון.
ישנה דרך לימוד, המקובלת בעיקר בחלק מהישיבות והכוללים, שבה במקום ללמוד גמרא כסדרה, לומדים רק סוגיא מוגדרת אחת, כשבמקביל מעיינים במקומות אחרים בגמרא או בספרים אחרים, הנוגעים לאותה סוגיה. (צורה זו היא אחת מצורות ה"עיון").
כיום נפוץ גם השימוש במילה בהשאלה, לתאר נושא בעל מורכבות או המצוי במחלוקת.
סוגיות ידועות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ישנן סוגיות מפורסמות וידועות שאף ידועות בשמותיהן. ביניהן ניתן למנות את הסוגיות שלהלן:
סוגיות כלליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קניין פירות כקניין הגוף - סוגיה העוסקת בקניין פירות הבעל בנכסי האישה, הסוגיה דנה האם נחשב שגוף הקרקע קנוי לבעל. סוגיה זו מופיעה פעמים רבות בתלמוד.
סוגיות ידועות בסדר מועד
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מחיצה תלויה סוגיה העוסקת בדין מחיצה שתלויה ועומדת באוויר, ואינה צמודה לקרקע במרחק של למעלה משלושה טפחים. מחיצה כזו נחשבת לגרועה הלכתית, ומועילה רק באופנים מסוימים השנויים במחלוקת בסוגיה בין חכמי המשנה והתלמוד.
סוגיות ידועות בסדר נשים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מי שהיה נשוי שלוש נשים - סוגיה מורכבת בדיני חלוקת ירושה, כאשר ישנם כמה נושים, ואין בעיזבון עבור כולם. סוגיה זו העסיקה אף חוקרים שונים שהציעו פתרונות שונים. (ישראל אומן ומיכאל משלר הציעו פתרון המתבסס על תורת המשחקים המודרנית).
- עני המהפך בחררה - סוגיה העוסקת באדם שמחזר אחר חפץ מסוים, האם חברו יכול להקדימו. סוגיה זו והרעיון המוסרי שלה משליכים רבות על נושאים שונים בחיי היום יום, ואף היא כקודמותיה העסיקה את הראשונים והאחרונים שהאריכו בה רבות בספריהם.
סוגיות ידועות בסדר נזיקין
[עריכת קוד מקור | עריכה]- זה נהנה וזה לא חסר - סוגיה העוסקת במקרה בו אדם נהנה מנכסי חברו או ממעשיו, אך חברו אינו ניזוק או מפסיד מכך דבר.
- אשו משום חציו - סוגיה העוסקת בטעם החיוב של אב הנזיקין אש. מסקנת הסוגיה היא, ש"אישו משום חציו" - התפשטות האש נחשבת לתוצאה ישירה מההצתה והיא באחריותו הישירה של המצית.
- עביד איניש דינא לנפשיה - סוגיה העוסקת בשאלה האם אדם יכול ליטול את החוק לידיו.
- שניים אוחזין בטלית - סוגיה הפותחת את מסכת בבא מציעא ועוסקת במקרה של ויכוח בבעלות על מציאה, והדרכים להכריע את הוויכוח.
- תקפו כהן - סוגיה העוסקת במקרה של ספק במתנות כהונה, והיא אוגדת בתוכה את דיני ספקות בדיני ממונות. לימוד סוגיה זו נמשכת בישיבות ובכוללים שבועות רבים. נתחברו עליה ספרים שונים כגון ספר תקפו כהן של הרב שבתי כהן, ספר קונטרס הספיקות, סימנים רבים בספר קצות החושן ובספר שערי יושר לרבי שמעון שקופ, ועוד רבים.
- ייאוש שלא מדעת - סוגיה העוסקת בעיקרה בדיני השבת אבידה, כאשר בעל החפץ לא ידע שאבד ממנו החפץ, אך ברור לכל כי אילו היה יודע היה מתייאש. הסוגיה משליכה לנושאים רבים ושונים, שהפוסקים דנים בהם האם יש לדמותם להשבת אבדה או לא. אף סוגיה זו נלמדת במשך שבועות רבים בישיבות ובכוללים ונידונה רבות בספרי האחרונים.
- נסכא דרבי אבא - סוגיה העוסקת בתסבוכת משפטית שאירעה במקרה מסוים בו לא נמצא פסק דין מתאים, בעקבות בעיות שונות שבפסקים האפשריים, מה שמוביל למבוי סתום. הנידון מוביל את רבי אבא לכלל "שכל המחויב שבועה שאינו יכול להישבע, משלם".
- כל דאלים גבר - סוגיה העוסקת ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, כאשר במקרים מסוימים הדין הוא כל דאלים גבר.
שמעתא
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמקבילה לסוגיה, רווח גם המושג 'שמעתתא' או שמעתא', שפירושה המילולי הוא 'שמועה', כשהכוונה להלכה או מאמר, בדרך כלל כניגוד ל'דברי אגדה'. כך למשל הובא בתלמוד שרבינא ורב אדא בר מתנה נכנסו לבית המדרש מפני הגשמים שיורדים בחוץ, על שאף שאין להיכנס לצורך כך לבית כנסת, באומרם שנכנסו משום ש"שמעתתא בעי צילותא" - שלימוד צריך להיעשות בניחותא ובדעה צלולה.
רבי אריה לייב הלר קרא לספרו בשם 'שב שמעתתא', מאחר שהספר סובב סביב שבע 'שמועות' - סוגיות, הלכתית.
כך גם המונח 'אסוקי שמעתא אליבא דהלכתא' פירושו להסיק מהשמועה, סוגיה, דינים להלכה.
לעיתים המנוח שמעתתא כוונתו דברי אמוראים בשם רבם, בניגוד לדברי תנאים שהובאו במשנה[1].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בית המדרש לרבנים באמריקהסֻגְיָה, באתר האקדמיה ללשון העברית
- מסורת התלמוד, ספר מפתחות לסוגיות התלמוד הבבלי, סאלוניקי, שנת רפג, מתוך אוצר הספרים הסרוקים של הספריה הלאומית
- מידע על שמעתתא בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לדוגמה תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף נ"ח, עמוד א' ”אקפן נחמני שמעתתא ומתניתא דאסיר”. ראו בפורטל הדף היומי.