משה צבי נריה
![]() | |||||
הרב משה צבי נריה, נובמבר 1969 | |||||
לידה |
29 בינואר 1913 כ"א בשבט ה'תרע"ג ![]() ![]() | ||||
---|---|---|---|---|---|
פטירה |
12 בדצמבר 1995 (בגיל 82) י"ט בכסלו ה'תשנ"ו ![]() ![]() | ||||
מדינה |
![]() | ||||
השכלה |
ישיבת מרכז הרב ![]() | ||||
תקופת הפעילות |
? – 12 בדצמבר 1995 ![]() | ||||
השתייכות | ציונות דתית | ||||
תחומי עיסוק | ראש ישיבה ומנהיג רוחני | ||||
רבותיו | הרב יעקב משה חרל"פ | ||||
תלמידיו | הרבנים חיים דרוקמן, יעקב אריאל, חנן פורת בנו הרב נחום נריה, ראו מתלמידיו | ||||
חיבוריו | חיבורים על הראי"ה והגותו, הדפסת חידושי תורה של אביו ועוד, ראו מספריו | ||||
בן או בת זוג |
רחל נריה ![]() | ||||
אב |
פתחיה מנקין ![]() | ||||
צאצאים |
נחום נריה ![]() | ||||
תפקידים נוספים |
ראש מרכז ישיבות בני עקיבא
| ||||
פרסים והוקרה |
| ||||
![]() ![]() |



הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא. מכונה "אבי דור הכיפות הסרוגות", בשל השפעתו על עיצוב הציבור הדתי לאומי.
חבר הנשיאות המייסדת של איחוד הרבנים למען ארץ ישראל, כיהן כחבר הכנסת למשך קדנציה אחת מטעם המפד"ל. חתן פרס ישראל לשנת תשל"ח (1978) על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, ופרס הרב קוק.
תולדות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בלודז' שבאימפריה הרוסית (כיום בפולין) לרב פתחיה מנקין ולרחל. למד תורה במינסק ובשקלוב. עלה לארץ ישראל בשנת ה'תר"ץ (1930) לאחר שהרב אברהם יצחק הכהן קוק סייע לו בהשגת סרטיפיקט. כשהגיע נקשר לרב קוק, לרב חרל"פ, ולרב צבי יהודה הכהן קוק. למד בישיבת מרכז הרב ובסמינר למורים "מזרחי".
נמנה עם ראשי תנועת הנוער הדתי בני עקיבא ומנהיגה הרוחני של התנועה שנים רבות. ערך את ביטאון התנועה, "זרעים", וכתב מספר שירי תנועה ובהם אף את המנון התנועה. כתב שירים גם על עניינים אחרים כמו ירושלים, חטיבה 7, השואה ושירים אישיים. פעילותו בתנועת בני עקיבא לא הייתה לרוחו של הרב צבי יהודה קוק, ולכן נהג לכתוב מאמרים ולהרצות תחת שם העט "נריה"[דרוש מקור] (על פי הפסוק "נר ה' נשמת אדם"). לימים עיברת את שמו ממנקין לנריה באופן רשמי. בשנות ה־30 שימש ככתב בעיתון "היסוד".
בשנת 1939 (ה'ת"ש), ייסד במושב כפר הרא"ה את ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ישיבת בני עקיבא הראשונה. הישיבה שילבה עבודת אדמה ולימודי קודש. כיהן בה כראש ישיבה ומורה לתלמוד ומחשבת ישראל. לימים, עקב דרישת ההורים, הוכנסו לישיבה לימודי תיכון על חשבון עבודת הכפיים בעידודו של שותפו לראשות הישיבה, הרב אברהם צוקרמן. הרב נריה התנגד למהלך זה ואף התבטא כי "יצמחו לי שערות על כף היד לפני שילמדו לימודי חול בישיבה", אך בדיעבד השלים עם מהלך זה. בעקבות ייסוד ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה יזם את הקמתן של ישיבות ואולפנות בני עקיבא נוספות בכל רחבי הארץ, וכך הפכה ישיבת כפר הרואה ל"אם ישיבות בני עקיבא". מרביתן של ישיבות בני עקיבא היו ישיבות ואולפנות תיכוניות, אך חלקן היו בתי ספר מקצועיים וישיבות הסדר.
עם קום המדינה, החליטה הכנסת להכריז על יום ה' באייר כעל יום העצמאות וביקשה ליצוק ליום זה (בשיתוף הרבנות הראשית לישראל) גם תוכן דתי. הרב נריה חיבר אז את טיוטת נוסח התפילה המיוחד ליום העצמאות, אשר התקבל ברובו. לאחר מותו, הוציא הרב יעקב אריאל, באמצעות ישיבת רמת גן, את הסידור גואל ישראל המבוסס על הנוסח של הרב נריה.
במהלך מלחמת העצמאות ליווה הרב נריה את חטיבה 7, בה היה ריכוז גדול של חיילים דתיים בגדוד 79, ואף חיבר שיר כהמנון החטיבה ('צהלי ורוני חטיבה 7', כיום שיר זה אינו משמש כהמנון החטיבה). במהלך מבצע חירם באוקטובר 1948 יצאה החטיבה מאזור צפת, וכבשה את חלקו המזרחי של הגליל העליון, כולל את אזור הר מירון. החטיבה התרכזה במהלך חורף 1948–1949 באזור הגליל העליון. בראשית 1949 ארגן הרב נריה אירוע הודיה המוני על הצלחות מלחמת העצמאות, בו השתתפו חיילים דתיים, תלמידי ישיבת כפר הרוא"ה, פדויי שבי ואחרים. מקום הכינוס נקבע לקבר הרשב"י במירון, ותאריך האירוע נקבע לז' באדר. בעקבות כינוס זה נקבעה מסורת של עלייה לקבר הרשב"י בז' באדר מדי שנה.[1]
היה חבר הנהלת התנועה למען ארץ ישראל השלמה.
כיהן כחבר הכנסת בכנסת השביעית מטעם המפד"ל (1969–1973), והיה חבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט. כשפרש מהכנסת, אמר שהייתה זו טעות שבכלל נכנס, כי בכנסת "אי אפשר שלא ללכלך את הידיים".
כתב מספר רב של ספרים על הרב קוק שמהווים מעין ביוגרפיה שלו, תוך שהוא שוזר בהם סיפורים והגות משל הרב קוק.
ב־1973 זכה בפרס החינוך של עיריית תל אביב. בשנת 1978 זכה בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לקידומה ופיתוחה של החברה והמדינה.[2]
ב־1983 פרש מהמפד”ל והקים את תנועת מצ"ד. בשנת 1993 הקים, יחד עם הרב שאול ישראלי והרב אברהם שפירא, את הארגון "איחוד הרבנים למען ארץ ישראל", על רקע התנגדותם להסכמי אוסלו.
בבחירות לכנסת ה-11 שובץ במקום ה-116 הסמלי מטעם מפלגת מורשה.
נפטר בגיל 82, בי"ט בכסלו ה'תשנ"ו (12 בדצמבר 1995). קרוביו שעמדו ליד מיטתו לפני מותו מעידים שמילותיו האחרונות היו: ”קר לי! תחממו אותי בדברי תורה! תאחזו בארץ ישראל ובקדושתה. תנו לי להגיד שלום לארץ ישראל ולהפרד ממנה באהבה, בשמחה וברצון. קדושה אני מבקש. קודש קודשים אני מבקש. תנו לי קדושת ארץ ישראל, תנו לי קדושת אהבת ישראל, תנו לי הרגשת קדושת ארץ ישראל. תנו לי הרגשת קדושת עם ישראל!” קרא כמה פעמים בקול גדול, "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" וסיים במילים "נתקדש כולנו". מילותיו האחרונות זכו לשני לחנים.[3][4]הובא למנוחות בבית העלמין של מושב כפר הרא"ה .
ארכיונו האישי של הרב נריה הופקד בספרייה הלאומית בשנת 2022.[5]
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]על שמו נקראו היישוב נריה, שכונת נוף נריה בלוד ורחובות בירושלים, בפתח תקווה, בנתניה, בראשון לציון ועוד.
כמו כן קרויים על שמו ישיבת הסדר "שדמות נריה" ביישוב שדמות מחולה, הישיבה הגבוהה "נתיבות נריה" בשומריה, "מרכז נריה" בקריית מלאכי, אולפנת נריה בדימונה, הגרעין התורני בקריית מלאכי, בתי ספר יסודיים ממ"ד "משואת נריה" במודיעין, "מורשת נריה" בגבעת שמואל, "חן נריה" בגוש עציון ו"נועם נריה" בבית שאן, חטיבת הביניים האזורית הר חברון בסוסיא, חטיבת הביניים "אורות נריה" בטבריה. כמו כן, בתי הכנסת "חזון נריה" ו"משכנות נריה" באלעד תיכון ישיבתי בשדות נגב נריה גם כן נקרא על שמו.
על שמו קרויים גם "שבט" (מחזור) בתנועת הנוער בני עקיבא של ילידי תשמ"ב (1982), "שבט" (מחזור) בתנועת הנוער אריאל של ילידי תשס"ג (2003), והפרויקט ההתנדבותי "לאורו נלך". הוא ואשתו נבחרו כדמויות המופת של החינוך הממלכתי דתי לשנת תשע"ט.
הוא זכה בפרס הרב בר שאול.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לרב נריה ולאשתו רחל שמונה ילדים:
- הרב אברהם יצחק – היה ראש הישיבה התיכונית 'תקוות יעקב' בשדה יעקב וראש כולל אברכים בישיבת בני עקיבא מירון. נפטר בכ"ט באלול ה'תשמ"ה (1985)[6]
- זאב – נשוי לגאולה לבית שמיר.
- הרב פתחיה – לימד בישיבת כפר הרא"ה. היה נשוי לעירית שלג. בנו הוא מאיר רובין (נריה), מנכ"ל פורום קהלת. ב-2024 בנו רב-סרן משה צבי נריה, מפקד פלוגה בסיירת גבעתי, נפצע קשה במהלך מלחמת חרבות ברזל.
- הרב נחום – ראש מוסדות תורה מציון בירושלים. לשעבר ר"מ בישיבת הכותל.
- אסתר – נישאה לרב יהודה הלוי עמיחי. בנם, אחיקם עמיחי נרצח בפיגוע ירי בנחל תלם לאחר קרב יחד עם חברו דוד רובין
- מאירה – נישאה לרב ראובן נתנאל, ראש הישיבה לצעירים בשומריה ולשעבר רב היישוב עצמונה בגוש קטיף.
- צילה בראלי – אשת חינוך, מורה באולפנת צביה בירושלים; עוסקת במורשתו ובדמותו של אביה, הוציאה לאור מספריו, וערכה הספר "שחר אורו" – ביוגרפיה על שנותיו הראשונות. היתה נשואה לרב מרדכי אליהו בראלי - לימד בישיבת חורב ובישיבת ירושלים לצעירים, ושימש דיין בבית דין לגיור (נפטר בתשע"א). כיום נשואה לנתן דרייפוס, ומתגוררת בבית אל ובפסגות.
- חיה – הייתה נשואה ליאיר מאיר (נפטר ט"ו בשבט התשפ"ד). בנם, רס"ן (במיל') דוד מאיר, קצין סיירת מטכ"ל, נפל בקרב בארי בשמחת תורה התשפ"ד.
בן דודו הוא הרב משה צבי סגל.
מנכדיו: הרב אריאל בראלי, הרב יצחק נריה, מאיר רובין.
עץ משפחת נריה |
---|
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב פרופסור נחום רקובר – חתן פרס ישראל, ומבכירי חוקרי המשפט העברי בדורנו
- הרב חיים דרוקמן – ראש ישיבת אור עציון, ראש ישיבות בני עקיבא וראש מינהל הגיור במשרד ראש הממשלה לשעבר, חבר הכנסת לשעבר וחתן פרס ישראל
- הרב דב ליאור – רב יישוב בקריית ארבע וחברון וראש ישיבת ההסדר בקריית ארבע
- הרב בנימין אביעד – שימש כרב המועצה האזורית שפיר וכחבר מועצת הרבנות הראשית
- הרב זלמן ברוך מלמד – ראש ישיבת בית אל ורב היישוב בית אל ומייסד ועד רבני יש"ע
- בנו הרב נחום נריה – ר"מ לשעבר בישיבת הכותל וראש מוסדות תורה בציון בירושלים
- חתנו, הרב ראובן נתנאל – ראש ישיבת שומריה, מחבר הספר "אור לדור".
- הרב אפרים צוקרברג – ראש ישיבת תפארת צבי ירושלים
- הרב צפניה דרורי – רבה של קריית שמונה וראש הישיבה שם
- הרב חנן פורת – חבר הכנסת לשעבר
- הרב יעקב פילבר – מייסד ישיבת ירושלים לצעירים שליד מרכז הרב. מחבר ספרים רבים אודות תורת הרב קוק. לשעבר הרב של קיבוץ חפץ חיים
- הרב יהושע ויצמן ראש ישיבת ההסדר מעלות וראש ישיבות בני עקיבא.
- יונה גודמן – מזכ"ל בני עקיבא (לשעבר), ראש תחום חינוך אמוני במכללת אורות ישראל, ומנהל חינוכי של רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא
- השופט צבי טל – שופט בית המשפט העליון בישראל, ויו"ר ועדת טל
- הרב יעקב אריאל – רב העיר רמת גן
- פרופסור דב לנדאו – פרופ' אמריטוס, לשעבר ראש המחלקה לספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן ומפקח מרכז על הוראת ספרות ולשון עברית
- הרב ירחמיאל ויס – ראש ישיבת ירושלים לצעירים לשעבר
- הרב ברוך ויסבקר – ראש ישיבת בית מתתיהו בבני ברק
- מוסא ברלין – כליזמר ונגן קלרינט, הנחשב כבכיר הכליזמרים בישראל
- הרב אברהם פולק – מנהלה הרוחני של ישיבת סלבודקה בבני ברק
- הרב הראל כהן – ראש מכון נזר דוד ומנהל הוצאת מאבני המקום.
- הרב ד"ר יונה גודמן – סמנכ"ל חינוך, רשת ישיבות בני עקיבא
מספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אורות התפילה – פרקים בהגותו של הראי"ה קוק על התפילה
- משנת הרב – עשרה פרקים על יסודות הגותו של הראי"ה קוק
- מועדי הראי"ה – החגים בחייו ובהגותו של הראי"ה קוק
- שיחות הראי"ה – שלושים ותשע שנותיו הראשונות של הראי"ה קוק
- טל הראי"ה – השלמות לספר "שיחות הראי"ה"
- חיי הראי"ה – תקופת יפו בחיי הראי"ה קוק
- שעור קומה – קווים לשעור קומתו של מרן הגראי"ה מאת רבינו יעקב משה חרל"פ. הדפיס מצ"נ
- בשדה הראי"ה – עניינים שונים בחייו ובהגותו של הראי"ה קוק
- לקוטי הראי"ה (שלושה כרכים) – עניינים שונים בחייו ובהגותו של הראי"ה קוק
- ענבי פתחיה – עיונים בהלכה
- צניף מלוכה – על ארץ ישראל, מדינת ישראל ועוד
- נר למאור – על פרשיות התורה
- נר למאור – על הגדה של פסח
- בני הישיבות וגיוסם – חוברת על גיוס בחורי ישיבות
- מלחמות שבת – על דיני מלחמה בשבת
- ארץ מורשה
- על משכנות הרועים
- אפיק בנגב
- מאורות נריה – סדרת ספרים על מועדי ישראל
- מאורות נריה – אלול ותשרי;
- מאורות נריה – חנוכה ופורים;
- מאורות נריה – ישראל במדינתו: על מדינת ישראל, חבלי לידתה, הקמתה והתמודדויותיה
- מן הפנקס הפתוח – אימרות, הגיונות והדרכות, הוצאת ידיעות ספרים, בעריכת צילה בר־אלי, 2008
- החינוך בגיל הנעורים – פרקי חינוך ליקוטי אמרים וסיפורים מדרכו החינוכית של הרב משה צבי נריה
- הציונות הדתית במבוכת הנאמנות לתורה ולמדינה
- מסתר המגירה – אסופת מכתבים משה צבי נריה ורחל גיטלסון
- בנתיב ההדרכה
- סדר התפילות ליום העצמאות – בהוצאת ההסתדרות הציונית העולמית, 1978
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- במשוך היובל: חמישים שנות תנועת בני־עקיבא בישראל תרפ"ט–תשל"ט, תנועת בני עקיבא בישראל
- יצחק רפאל, אנציקלופדיה של הציונות דתית (כרך ו'), מוסד הרב קוק, ירושלים
- מרדכי סער מרמורשטיין, אבי דור הכיפות הסרוגות, הרב משה צבי נריה, הגותו, פועלו ומקומו בעיצוב האתוס הציוני דתי, הדובדבן – הוצאה לאור, 2014
- מאורות נריה
- שחר אורו – ספר ביוגרפי על שנותיו הראשונות
- חבלי ימית – הרב משה צבי נריה זצ"ל בין נטיעה לעקירה
- המחנך – לדמותו של הרב משה נריה זצ"ל
- לאורו נלך – חוברת זיכרון והדרכה
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]משה צבי נריה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- משה צבי נריה, דף שער בספרייה הלאומית
משה צבי נריה, באתר הכנסת
- משה צבי נריה, באתר כנסת פתוחה
- רשימת הפרסומים של משה צבי נריה, בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת המאמרים של משה צבי נריה באתר רמב"י
- מאמרים של הרב משה צבי נריה, באתר ספריית אסיף
- הרב משה צבי נריה – מאמרים שיחות והספדים – באתר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
- רשימת המאמרים של משה צבי נריה, באתר רמבי"ש
- הרב משה צבי נריה, באתר תנועת בני עקיבא
- תולדות הרב נריה באתר ישיבת כפר הרא"ה (יש דפים נוספים באתר העוסקים ברב נריה ובמורשתו)
- הרב משה צבי נריה, ראיונות איתו על נושאים הקשורים בחייו.
- הראל כהן, דברים לזכרו של הרב משה צבי נריה זצ"ל, באתר ערוץ 7, 21 בדצמבר 2005
- יום העצמאות, על חיבור נוסח התפילה ביום העצמאות (ור' הערה 28)
- רבקי גולדפינגר, ריאיון עם הרבנית רחל נרי'ה, באתר כיפה, 11 בספטמבר 2007
- מרדכי מרמורשטיין, אבי דור הכיפות הגדולות, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 בנובמבר 2015
- אריאל הורוביץ, סבא שלי היה לא רק רב, מקור ראשון, מוסף "שבת", 27 בנובמבר 2015
- רויטל שנור, סיפורים מבית אבא, באתר ערוץ 7, 11 באוקטובר 2003 (ריאיון עם בתו צלה בראלי)
- כל הכתבות על הרב משה צבי נריה, באתר ערוץ 7
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ניגון הדבקות של חטיבה 7, זאב אלק, מקור ראשון, מוסף 'שבת', 26.11.10
- ^ חתני פרס ישראל תשל"ח, דבר, 10 במאי 1978
- ^ ברכה וייס, לחן חדש של הלל פלאי: קדושה אני מבקש, באתר כיכר השבת, 20 בספטמבר 2011
- ^ מילות השיר "קדושה אני מבקש", באתר שירונט
- ^ ארכיון משה צבי נריה | פריט NNL_ARCHIVE_AL997011664976005171 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
- ^ ראו בספר שיצא לזכרו: במרומי מירון, תל אביב תשמ"ז, באתר אוצר החכמה.
- ^ כדי שהקו יסמן הורות הוא צריך לרדת למטה
- ^ בחלק מהמקרים משך הנשואין מופיע מעל הקו
- ^ 1 2 3 כאשר אדם עוסק ביותר מתחום אחד שבתרשים, צבע הרקע יהיה לפי תחום עיסוקו המשמעותי ביותר.
בני עקיבא | ||
---|---|---|
מזכ"לי תנועת בני עקיבא בישראל | מתתיהו רוטנברג • יעקב דרורי • אברהם שטרן • ליפא אהרוני • ידידיה כהן • שלמה סמסון • אמנון שפירא • יוחנן בן-יעקב • יהושע (שייע) אלטמן • אברהם ליפשיץ • אלחנן גלט • יונה גודמן • מרדכי (מוטי) יוגב • איתן מור-יוסף • הרב בני נכטיילר • דני הירשברג • יאיר שחל • יגאל קליין | ![]() |
מזכ"לי תנועת בני עקיבא העולמית | יוסקה שפירא • אברהם דובדבני • יצחק שטיגליץ • גאל גרינוולד • זאב שוורץ • הרב נעם פרל • רועי אביקסיס • אוהד טל • צבי אלון • צחי מגנאג'י | |
מושגים | תורה ועבודה • שבט יובל • של"פ • צוותי נחשון • גרעין נח"ל • פרויקט השחר • שבט איתנים | |
אישים מרכזיים | יחיאל אליאש • הרב משה צבי נריה • הרב חיים דרוקמן |
- רשימת חברי הכנסת
- הנצחת משה צבי נריה
- ישראלים ילידי האימפריה הרוסית
- אנשי העלייה החמישית
- משפחת מנקין-נריה
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- בוגרי בית המדרש למורים מזרחי
- בני עקיבא
- זוכי פרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
- זוכי פרס ישראל לשנת 1978
- חברי כנסת זוכי פרס ישראל
- זוכי פרס הרב קוק
- ציונות דתית: אנשי חינוך
- ציונות דתית: חברי כנסת
- חברי הכנסת מטעם המפד"ל
- חברי אספות הנבחרים
- חברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה
- עיתונאים כותבי עברית
- ראשי ישיבות תיכוניות
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבני ישיבת כפר הרא"ה
- חברי הכנסת התשיעית
- רבנים חברי הכנסת
- רבנים שקראו לסרב לפקודת פינוי שטחים
- תלמידי הראי"ה קוק
- מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא: אישים
- דמויות מופת של החמ"ד
- כפר הרא"ה: אישים
- אישים שעל שמם ישיבות בישראל
- אישים שעל שמם שכונות בישראל
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- אישים הקבורים בכפר הרא"ה
- זוכי פרס לעובדים בתחום החינוך העברי
- אנשי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי
- ישראלים שנולדו ב-1913
- ישראלים שנפטרו ב-1995