מועצת הרבנות הראשית
מועצת הרבנות הראשית היא הגוף העליון של הרבנות הראשית לישראל, שפועל מכוח חוק הרבנות הראשית לישראל.
סמכויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חוק הרבנות הראשית לישראל תש"מ-1980[1] מעניק את סמכויות הרבנות הראשית למועצת הרבנות הראשית ומונה בין תפקידיה:
- מתן תשובות וייעוץ בענייני הלכה לציבור השואלים.
- קירוב הציבור לערכי התורה והמצוות.
- נתינת תעודות כשרות למסעדות, בתי עסק ומוסדות ציבוריים.
- מתן כשירות לרבנים לכהן כדיינים, רבני ערים ורבנים רושמי נישואין.
- פיקוח על יבוא בשר כשר לארץ.
- וכן כל פעולה נוספת הדרושה לביצוע תפקידיה על פי כל כדין.[2]
חוק איסור הונאה בכשרות מעניק לרבנות בלעדיות במתן תעודות כשרות במגזר האזרחי (במערכת הביטחון נתונה סמכות זו לרב הראשי לצה"ל).
הרכב
[עריכת קוד מקור | עריכה]
במסגרת קביעת חוקת הקהילות של הוועד הלאומי נקבע שבמועצת הרבנות הראשית יהיו, נוסף לרבנים הראשיים, שישה חברים, מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים.[3] תחילה נקבעה גם חברותם של 3 יועצים לא-רבנים לצד המועצה בסמכויות לא מוגדרות, אך תפקיד זה בוטל כעבור זמן מה.[4] בשנת 1963 הותקנו תקנות חדשות שהרחיבו את מספר החברים הכולל במועצת הרבנות הראשית ל-12.[5] בשנת 1980 נקבע בחוק שהמועצה מורכבת מ-16 חברים: שני הרבנים הראשיים, אחד מהרבנים הראשיים של כל אחת מארבע הערים הגדולות (ירושלים, חיפה, תל אביב ובאר שבע), ברוטציה, כך שיהיו מחציתם ספרדים ומחציתם אשכנזים ועשרה רבנים נבחרים (חצי אשכנזים, חצי ספרדים). מקום מושבה של הרבנות הראשית על פי החוק נקבע להיות בירושלים. הרב הצבאי הראשי חבר במועצה כמשקיף, אך אין לו זכות הצבעה (החל מ־2011 הוא בעל זכות הצבעה אם מחזיק בכושר 'רב עיר'[6]).
אחד הרבנים הראשיים מכהן כראש המועצה (עמיתו מכהן כנשיא בית הדין הרבני הגדול, ולאחר חמש שנים השניים מתחלפים בתפקיד).
חברים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המועצה הראשונה שנבחרה בשנת תרפ"א כללה את הרבנים צבי פסח פרנק, בנימין אלקוצר, בן ציון אברהם קואינקה, אברהם פילוסוף, יונה ראם, ירוחם פישל יהושע ברנשטיין.[7] בבחירות שנערכו בסוף שנת 1936 בהן נבחרו לרבנים ראשיים הרב הרצוג והרב יעקב מאיר, נבחרו למועצה הרבנים האשכנזים: צבי פסח פרנק, יעקב קלמס ואליהו מרדכי ולקובסקי, והספרדים: אברהם פילוסוף, יוסף מרדכי הלוי ואברהם אביכזיר.[8] בשנת 1940, עם פטירתו של הרב אברהם פילוסוף נכנס למועצה הרב חזקיה שבתי.[9] הרב אביכזיר נפטר בתשרי תש"ה ובבחירות למועצת הרבנות בינואר 1945 נכנס למועצה הרב יעקב עדס במקומו כאשר שאר המועצה נשארה בהרכבה הקודם.[10] עם פטירת הרב יוסף מרדכי הלוי בט"ו אלול תש"ז, נבחר לממלא מקומו הרב עובדיה הדאיה, אך עקב בעיות הביטחון והמצור בירושלים נדחתה כניסתו לתפקיד בחודשים אחדים.[11] בשנת 1947 נקרא הרב משולם ראטה למלא את מקומו של הרב קלמס שיצא בשליחות לארצות הברית.[12] בשנת 1948 הצטרף הרב שלום אזולאי למועצה.[13]
בשנת תשט"ו (1955) נבחרו למועצה הרבנים איסר יהודה אונטרמן, עובדיה הדאיה, ראובן כץ, יעקב עדס, צבי פסח פרנק ויעקב משה טולידאנו.[14] כן נבחרו כ"סגנים" הרב שלום יצחק הלוי והרב שאול ישראלי.[15] הרב הלוי והרב ישראלי הפכו לחברי המועצה בעקבות פטירתם של הרב טולידאנו והרב פרנק. באוגוסט 1960 פקעה כהונת המועצה והיא המשיכה להתקיים בפועל, אך ללא סמכויות חוקיות, בגלל דחיות חוזרות ונשנות בקיום בחירות למועצה ולתפקיד הרב הראשי.[16]
בד' בניסן תשכ"ד התקיימו לבסוף בחירות למועצת הרבנות הראשית (ביחד עם הבחירות לרבנים הראשיים בהן נבחרו הרבנים אונטרמן ונסים. המועצה הורחבה לעשרה חברים ונבחרו אליה: הרב יצחק אביחצירא, הרב שלמה יוסף זוין, הרב שלום יצחק הלוי, הרב חיים דוד הלוי, הרב שאול ישראלי, הרב יהושע קניאל, הרב כתריאל פישל טכורש, הרב יהושע פיטוסי, הרב אליעזר גולדשמידט והרב סלמן חוגי עבודי.[17][18]
בשנת תש"ל נכנסו למועצה הרב אליהו פרדס (לאחר פטירת הרב יצחק אבוחצירא) והרב שלמה גורן (לאחר פטירת הרב יהושע קניאל) ובשנת תשל"ב נכנסו למועצה הרבנים רפאל עבו ויוסף קאפח (במקום הרבנים יהושע פיטוסי ואליהו פרדס שנפטרו).
בז' במרחשוון תשל"ג נבחרה קבוצה של רבנים ציונים דתיים שכללה את הרבנים שלמה יוסף זוין, כתריאל פישל טכורש, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, אליהו כץ, אליעזר שפירא, רפאל כדיר צבאן (רבה של נתיבות), חיים דוד הלוי, יוסף קאפח, בנימין אביעד (רב מועצה אזורית שפיר) ויוסף שרביט ותמכה ברב שלמה גורן.[19][20]
בשנת תשל"ד נכנס למועצה הרב מרדכי לופז (במקום הרב חיים דוד הלוי שפרש מהמועצה לאחר שנבחר כרבה של תל אביב) ובשנת תש"מ נכנסו למועצה הרבנים שאר ישוב כהן ודב ליאור (במקום הרבנים שלמה יוסף זוין וכתריאל פישל טכורש שנפטרו).
בשנת תש"מ תוקן חוק הרבנות הראשית לישראל ולפיו הרכב מועצת הרבנות הראשית יהיה: שני הרבנים הראשיים לישראל, רבני הערים ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע ועשרה רבנים נבחרים, חמישה ספרדים וחמישה אשכנזים. בשנת תשע"א צורף הרב הראשי לצה"ל כחבר המועצה בתנאי שערב מינויו כרב צבאי ראשי החזיק בתעודת כושר לרב עיר. הרכבי המועצה מאותו יום התבססו על התיקון הנ"ל.
בכ"ג באלול תש"מ נבחרו למועצה הרבנים האשכנזיים שמחה הכהן קוק, שאול ישראלי, יוסף גליקסברג, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי ואברהם אלקנה כהנא שפירא והרבנים הספרדיים מרדכי אליהו, יוסף קאפח, יוסף שרביט משה מלכה ורפאל כדיר צבאן.[21][22]
בשנת תשמ"ג נכללו במועצת הרבנות, חמשת הרבנים האשכנזיים: ישראל מאיר לאו, שמחה הכהן קוק, מנחם יהודה הלוי אושפיזאי, יוסף גליקסברג ושאול ישראלי, חמשת הרבנים הספרדיים: משה מלכה, יוסף קפאח, רפאל כדיר צבאן, יוסף שרביט ודוד שלוש. בנוסף אליהם כיהנו, מתוקף תפקידם, גם רבני שלוש הערים הגדולות: יצחק קוליץ, חיים דוד הלוי ושאר ישוב הכהן והרב הראשי לצה"ל, הרב גד נבון.[23]
בכ"ט בניסן תשמ"ו נבחרו למועצה הרבנים האשכנזיים שאול ישראלי, ישראל מאיר לאו, יוסף גליקסברג, יצחק דוד גרוסמן ומנחם יהודה הלוי אושפיזאי והרבנים הספרדיים יוסף שרביט, משה מלכה, יוסף קאפח, רפאל כדיר צבאן ודוד שלוש.[24]
בי"ד באב תשנ"א נבחרו למועצה הרבנים האשכנזיים שמחה הכהן קוק, יצחק רלב"ג, יוסף גליקסברג, יצחק דוד גרוסמן ושאול ישראלי והרבנים הספרדיים משה מלכה, דוד שלוש, יוסף שרביט, רפאל כדיר צבאן ורצון ערוסי.[25]
בכ"א בשבט תשנ"ח נבחרו למועצה הרבנים האשכנזיים שמחה הכהן קוק, משה ראוכברגר, יצחק דוד גרוסמן, יצחק רלב"ג ויוסף גליקסברג והרבנים הספרדיים שלמה משה עמאר, יהודה דרעי, עזריה בסיס, שמואל אליהו ושלמה בן שמעון.[26]
בכ' בטבת תשס"ג נבחרו הרבנים הספרדים יצחק חיים פרץ, שמואל אליהו, עזריה בסיס, שלמה בן שמעון ורצון ערוסי והרבנים האשכנזיים יצחק דוד גרוסמן, יונה מצגר, שמחה הכהן קוק, יצחק רלב"ג ויוסף גליקסברג.[27] לאחר בחירת הרב יונה מצגר כרב ראשי לישראל, מספר חודשים לאחר מכן, החליף אותו במועצה הרב משה ראוכברגר.
בכ"ג באלול תשס"ח נבחרו הרבנים הספרדים הרב שמעון אליטוב, הרב אברהם יוסף, הרב רצון ערוסי, הרב שמואל אליהו, הרב יצחק פרץ. הרבנים האשכנזיים שנבחרו הם, הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא, הרב יצחק דוד גרוסמן, הרב יוסף גליקסברג, הרב יעקב רוז'ה הרב יצחק רלב"ג.[28][29] נוכחות בישיבות המועצה אינה חובה ואף נרשם עבור אחד מהחברים אפס אחוזי נוכחות.[30]
בו' בחשוון תשע"ד נערכו בחירות, בהן נבחרו כל עשרת הרבנים לכהונה נוספת.[31]
בכ"ה באלול תשע"ח התקיימו בחירות, וחברי המועצה נבחרו שוב לכהונה נוספת, למעט שניים: הרב יצחק לוי נבחר במקום הרב אברהם יוסף שפרש, והרב אליעזר שמחה וייס שנבחר במקום הרב יוסף גליקסברג.
בשנת תשפ"ג נכנס למועצה הרב יוסף שלוש (במקום הרב שמעון אליטוב שנפטר). בהתאם לתיקוני חקיקה שהתקבלו בכנסת, כהונת חברי מועצת הרבנות הראשית המכהנים ערב יום קבלת החוק הוארכה עד ליום י"ב באלול תשפ"ד.
חברי המועצה היום ותפקידם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מכהנים במועצה מתוקף תפקידם:
- הרב דוד יוסף: הראשון לציון והרב הראשי הספרדי, הרב קלמן בר: הרב הראשי האשכנזי.
- הרבנים הראשיים של ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה ובאר שבע נפטרו או פרשו וטרם מונו רבנים תחתיהם.
- הרב הראשי לצה"ל: הרב איל קרים.
עשרת הרבנים הנבחרים:
- הרב שמואל אליהו – רב העיר צפת – יו"ר הוועדה לענייני מקומות קדושים.
- הרב יצחק דוד גרוסמן – רב העיר מגדל העמק וחתן פרס ישראל.
- הרב אליעזר שמחה וייס – רב המועצה האזורית עמק חפר.
- הרב יצחק לוי – רב העיר נשר.
- הרב רצון ערוסי – רב העיר קריית אונו – יו"ר ועדת נישואין.
- הרב יצחק פרץ – רב העיר רעננה - יו"ר ועדת מקוואות.
- הרב יעקב רוז'ה – רב שכונה בבת ים ורב חברה קדישא ת"א – יו"ר הוועדה לענייני כבוד המת.
- הרב יצחק רלב"ג – רב שכונת מעלות דפנה בירושלים.
- הרב יוסף שלוש – רב אזורי דרום השרון - יו"ר רבני ההתיישבות.[32]
- הרב יעקב אלעזר כהנא שפירא – ראש ישיבת מרכז הרב – יו"ר ועדת חינוך.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מועצת הרבנות הראשית באתר gov.il.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ חוק הרבנות הראשית לישראל תש"ם, אתר הכנסת
- ^ (ורהפטיג, 1990; פרידמן, 1972)
- ^ מוסדות הרבנות בחוקת הקהלות, דבר, 19 ביולי 1927
- ^ קצת היסטוריה, אתר הרבנות הראשית
- ^ אליעזר דון יחיא, הדת בישראל: מעמד, ארגונים, שירותים, 1975, עמוד 23
- ^ סעיף 4 (א) (4) לחוק הרבנות הראשית תש"מ-1980.
- ^ יעקב אבן חן, רב ומנהיג, ספריית אלינר, 1998, עמוד 435
- ^ נבחרו הרבנים יעקב מאיר והרצוג, דבר, 2 בדצמבר 1936
- ^ מינויו של הרב חזקיה שבתאי, דבר, 21 באוגוסט 1940
- ^ נבחרה מועצת הרבנות הראשית, דבר, 31 בינואר 1945
- ^ חיים, אברהם. ייחוד והשתלבות: הנהגת הספרדים בירושלים בתקופת השלטון הבריטי, תרע"ח-תש"ח (1917–1948). ירושלים, תש"ס. עמ' 125-126.
- ^ חדשות מארץ ישראל, הפרדס, אייר תש"ז, עמוד 14, באתר היברובוקס
- ^ לפי החוקר הרב שמואל כ"ץ, רבי שלום אזולאי החליף בתפקידו את רבי יוסף מרדכי הלוי (ולא הרב עובדיה הדאיה), ונכנס לכהן בפועל מב' אייר תש"ח.
- ^ הרב הרצוג והרב נסים נבחרו לרבנים ראשיים, דבר, 22 בפברואר 1955
- ^ אור המזרח, ניסן תשט"ו, עמוד 59
- ^ מזמרת הארץ, דעות תשכ"ד, עמודים 5-6
- ^ ילקוט הפרסומים, 26 במרץ 1964 עמוד 1058
- ^ נבחרו הרבנים הראשיים לישראל, קול סיני, ניסן תשכ"ד, עמוד 3
- ^ ילקוט הפרסומים, 22 באוקטובר 1972, עמוד 378
- ^ שלמה צזנה, שר התורה, סיפורו של הרב עובדיה יוסף
- ^ יוסף צוריאל, אנחנו כולנו אחריך אמר הרב גורן לשר אבו חצירה, מעריב, 5 בספטמבר 1980
- ^ ילקוט הפרסומים, 24 בספטמבר 1980, עמוד 69
- ^ חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל, ברקאי, קובץ א', קיץ תשמ"ג, עמוד 247, באתר היברובוקס
- ^ ילקוט הפרסומים, 5 ביוני 1986, עמוד 2176
- ^ ילקוט הפרסומים, 15 באוגוסט 1991, עמוד 3374
- ^ ילקוט הפרסומים, 2 במרץ 1998, עמ' 2663
- ^ ילקוט הפרסומים, 7 בינואר 2003, עמוד 1062
- ^ ילקוט הפרסומים, 2 באוקטובר 2008 עמ' 2
- ^ שלמה פיוטרקובסקי, נבחרו חברי מועצת הרבנות הראשית, באתר ערוץ 7, 23 בספטמבר 2008.
- ^ מי נכח בישיבות מועצת הרבנות הראשית, באתר בחדרי חרדים, 2.10.13
- ^ ילקוט הפרסומים, 28 באוקטובר 2013, עמוד 884
- ^ במעמד הרבנים הראשיים: הרב יוסף יצחק שלוש הצהיר אמונים בפני נשיא המדינה באתר JDN 2.3.23