יעקב עדס
 | |
| הרב יעקב עדס | |
| לידה |
2 במרץ 1898 ח' באדר ה'תרנ"ח ירושלים, האימפריה העות'מאנית  |
|---|---|
| פטירה |
19 ביולי 1963 (בגיל 65) כ"ז בתמוז ה'תשכ"ג |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מדינה |
ישראל |
| תקופת הפעילות |
? – 4 באוגוסט 1963 |
| חיבוריו | חדות יעקב |
| אב |
אברהם חיים עדס |
| צאצאים |
יהודה עדס |
| תפקידים נוספים |
ראש ישיבה |
  | |
הרב יעקב חי ציון עדס (ירושלים, ח' באדר ה'תרנ"ח, 2 במרץ 1898 - כ"ז בתמוז תשכ"ג, 19 ביולי 1963) היה ראש ישיבת פורת יוסף במשך שלושים שנה, אב בית דין רבני בירושלים, חבר בית הדין הרבני הגדול וחבר מועצת הרבנות הראשית[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לרב אברהם חיים עדס ולצלחה. בילדותו למד בתלמוד תורה בשכונת הבוכרים והתחנך על ידי אביו. בשנת 1910 (ה'תר"ע) החל ללמוד בישיבת אהל מועד אצל הרב רפאל שלמה לניאדו, ובהמשך אצל הרב יוסף ידיד הלוי. בשנת 1919 (ה'תרע"ט) נישא לחיה אסתר, בתו של הרב עזרא הררי רפול. בעקבות העוני בו חיו, הרב נסים נחום העמיד לרשותם דירת חדר למשך תקופה.
בשנת 1920 (ה'תר"ף) הוסמך לרבנות, ומונה למגיד שיעור בישיבת אהל מועד, עד חודש אפריל 1923 (אייר ה'תרפ"ג), אז עברו תלמידי הישיבה לישיבת פורת יוסף, שם מונה גם כן למגיד שיעור ובהמשך לאחד מראשי הישיבה. כתביו מתקופה זו שהיו בישיבה נשרפו יחד איתה בעת כיבוש הירדנים.
בשנת 1935 (ה'תרצ"ה) מונה לחבר בית הדין לעדת הספרדים בירושלים על ידי הרב יעקב מאיר, וכיהן בתפקיד זה עד סוף שנת 1943 (ה'תש"ג).
בשנת 1944 (ה'תש"ד) החל לשמש כדיין בבית הדין בתל אביב, בעצת הרב דוד יונגרייז, ונבחר לכהן גם כרבה של קהילת יוצאי ארם צובא בעיר. בתקופה זו התגורר בירושלים, והיה עושה את דרכו לתל אביב באוטובוסים וחוזר לביתו, אחת לשבוע.
בסוף שנת 1945 (ה'תש"ה) החל לשמש כראש אב בית דין בירושלים, שימש כדיין בבית הדין של הרב צבי פסח פרנק[2], עד שנת 1955 (ה'תשט"ו), אז נבחר לכהן כדיין בבית הדין הרבני הגדול[3][4] לצד הרב בצלאל ז'ולטי, הרב עובדיה הדאיה, הרב יצחק מאיר בן מנחם, הרב אליעזר גולדשמידט והרב יוסף שלום אלישיב. בתפקיד זה כיהן עד סוף ימיו בשנת 1963 (ה'תשכ"ג). החל מתשי"ז (1957) שימש כחבר הוועדה הבוחנת לדיינים[5].
בחייו חלה מספר פעמים. בשנת 1936 (ה'תרצ"ו) שכל את בנו הבכור אברהם, בגיל 16, ובעקבות כך לקה בהתקף לב ובמשך תקופה מאן להתנחם. כשנודע לו על פטירת הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל, קיבל התקף לב נוסף.
בחודשים האחרונים לחייו אושפז בעקבות שטף דם מוחי, עד שהלך לעולמו ב-4 באוגוסט 1963 (כ"ז בתמוז ה'תשכ"ג) ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות[6].
בניו, הרב יהודה והרב דניאל עדס, הקימו על שמו את ישיבת קול יעקב.
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תשובותיו ההלכתיות כונסו על ידי בניו ונכדיו בשני כרכים, ושמם 'חדוות יעקב'.[7]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדיו:
- בנו הרב דוד בן ציון עדס - בני ברק.
- בנו הרב עזרא ניסים עדס - רב בהרצליה.
- בנו הרב יוסף משה עדס - מראשי ישיבת פורת יוסף.
- בנו הרב יהודה עדס - ראש ישיבת קול יעקב.
- בנו הרב יצחק הדס - מפקח ומשגיח.
- בנו הרב דניאל עדס - מנהל ישיבת קול יעקב.
- בתו שמחה נשואה ליצחק ריבלין (הוריו של יעקב ריבלין).
- בתו רות נשואה לרב יצחק שילוני.
נכדיו:
- נכדו הרב אברהם עדס מבני ברק - חוקר יהדות חלב ומחבר ספר "דרך אר"ץ" על מנהגי ארם צובא ועוד.
- נכדו הרב יעקב עדס - מקובל ומח"ס "דברי יעקב" ועוד.
- נכדו הרב אברהם חיים עדס - מו"צ בשכונת בית וגן ומח"ס "ויאמר אברהם", "ארבעת המינים למהדרין", "השבת בתפארתה" ועוד.
- נכדו העיתונאי יעקב ריבלין.
תלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב עובדיה יוסף, ראש מועצת חכמי התורה
- הרב בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף
- הרב יהודה הכהן רבין, מחבר ספר משנת ראב"י ורבה של יהדות בוכארה בישראל
- הרב יעקב קצין
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דוד זריצקי, מיחידי סגולה, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 177–180
- גדעון גילקרוב, האיר המזרח - לדמותם של רבותינו הספרדים בדורות האחרונים, חלק א', ירושלים ה'תשס"ג (עמ' 342 - 388)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רבי יעקב חי ציון עדס - באתר MyTzadik
- אברהם ב"ר משה - נגדע הארץ שבלבנון - ירחון קול סיני, גיליון י"א, אב תשכ"ג
- יעקב עדס, באתר "החכם היומי"
יעקב בן אברהם חיים עדס (1898-1963), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ בית יעקב
- ^ רבנות ראשית כרך א', באתר ארכיון המדינה, עמ' 51
- ^ הנשיא מינה דיינים, דבר, 18 באפריל 1956
- ^ הודעה על מינוי דיינים, ילקוט הפרסומים תשט"ז, עמ' 849.
- ^ הודעה על מינוי ועדה בוחנת, ילקוט הפרסומים תשי"ז, עמ' 996.
- ^ רבי יעקב חי ציון עדס באתר צדיקים
- ^ מתוך אתר 'החכם היומי'.