ישיבת סורא
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| מייסדים | רב |
| מיקום | |
| מיקום | סורא, בבל |
| מדינה |
 עיראק |
| קואורדינטות | 31°52′00″N 44°27′00″E / 31.8667°N 44.45°E |
 | |
  | |
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא. הוקמה על ידי האמורא רב, תלמידו של רבי יהודה הנשיא. עם החכמים המפורסמים שעמדו בראש הישיבה נמנו רב הונא, רב חסדא, רב אשי, רב יהודאי גאון, רב נטרונאי גאון, רב סעדיה גאון, ועוד.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמורא רב הגיע לסורא וראה את חיי הציבור הדתיים שאינם מפותחים, ומשום שחרד להמשכה של קהילת היהודים בבבל, עזב את נהרדעא ואת חברו שמואל, והחל ליצור גרעין של ישיבה בסורא. לאחר בואו של רב לסורא, נהרו לישיבתו החדשה תלמידים רבים (לאו דווקא מסורא, אלא גם ממקומות אחרים). הקמת ישיבת סורא הייתה בשנת 225 לספירה, וכ-6 או כ-7 שנים לאחר בואו לבבל.
מדי זמן, הועברה ישיבת סורא ל"מתא מחסיא", פרברים של העיר סורא, שלאחר זמן רב הוקם גם בהם מרכז של תורה. ישיבת רב כללה בזמנו כ-1,200 תלמידים, ומפני הקהל הרב, החלה הישיבה להתחלק לכמה חלקים: "אכסדרא" (מעין מבוא לישיבה, המהווה חציצה בין רחובות העיר לישיבה), "קיטון" (חדרים קטנים בישיבה, שהיו משמשים לצרכיהם המיוחדים של רבני ומורי הישיבה), "גינתא" (גינת ירק, שתנובותיה היו משמשים לכלכלת הישיבה ותלמידיה) ו"ציפי" (מחצלאות ששימשו לישיבה לשם מנוחה ונופש). זמן קצר לאחר היווסדה של ישיבת סורא, היא עלתה גם על ישיבת נהרדעא.
על פי רב שרירא גאון, סורא עצמה היא העיר מתא מחסיא המוזכרת בתלמוד[1], ואולם, מתא מחסיא, המוזכרת בתלמוד, מובאת שם פעמים רבות כעיר סמוכה או כפרבר של העיר סורא, והישיבה שהתקיימה במתא מחסיא הועברה או שימשה מעת לעת כסניף נוסף לישיבת סורא.
מסופר כי רב משרשיא שלח את בניו ללמוד בישיבת מתא מחסיא, כשהוא מזהיר אותם כי עדיף להתגורר בבית חרב וישן במתא מחסיא, מאשר להתגורר בארמון בפומבדיתא, שכן בעיר מתא מחסיא היו תלמידי חכמים מופלגים וראויים להוראה, ויראי שמים במיוחד, לעומת העיר פומבדיתא[2].
בשנת 1038 החלו להיסגר ישיבות חשובות בבבל, וביניהן נסגרה גם ישיבת סורא.
לפי השערותיו של פרופ' רוני אלנבלום[3], סגירת הישיבות נבעה מגל קור קיצוני שנמשך משנת 1027 ועד 1060, שהשפיע באופן עקבי על גידולי החקלאות וגרם לרעב גדול, מגפות ותופעות של נוודים אלימים שחיפשו מזון וכרי מרעה פוריים במקביל לפשיטות ביזה על יישובים.
ראשי ישיבת סורא
[עריכת קוד מקור | עריכה]תקופת האמוראים:
- רב (מייסד הישיבה)
- רב הונא (ראש הישיבה לאחר רב, כ-40 שנה)
- רב חסדא
- רבה בר רב הונא
- רב אשי
- רב יימר / מרימר
- רב אידי בר אבין (השני)
- רב נחמן בר רב הונא
- מר בר רב אשי
- רבה תוספאה
- רבינא האחרון
תקופת הסבוראים:
- רב עינא
- רב מר בר רב הונא - 591
- רב חנניה (חיננאי) - בערך 610
- רב הונא (הונאי) - בערך 650
- רב ששנא (משרשיא בר תחליפא) - בערך 670
- רב חנניה הכהן מנהר פקוד (חיננאי) - 694-689
- רב נהילאי (הילאי) הלוי מנרש - 712-694
- רב יעקב הכהן מנהר פקוד - 730-712
- רב שמואל גאון מפומבדיתא, נכדו של רב רבה - 748-730
- רב מרי הכהן מנהר פקוד - 756-748
- רב אחא גאון - ב-756
- רב יהודאי בן נחמן - 761-757, מחבר הספר הלכות פסוקות
- רב אחונאי (אהונאי) כהנא בן פפא - 769-761
- רב חנינאי כהנא בן הונא - 774-769
- רב מרי הלוי בן משרשיא - 778-774
- רב ביבוי הלוי בר רבא מנהר פקוד - 778–789
- רב הילאי בן מרי - 798-789
- רב יעקב הכהן בן מרדכי- 798
- רב איבומאי אחיו של רב מרדכי
- רב צדוק בן אשי (יצחק בן ישי) - 812-810
- רב הילאי בן חנניה - 816-812
- רב קימוי בן אשי - 820-816
- רב משה (משרשיא) גאון בר רב יעקב - 820–830
- שנתיים ללא גאון
- רב כהן צדק בן איבומאי - 843-832
- רב שר שלום בן בועז - 853-843
- רב נטרונאי גאון בן הילאי - 853–861
- רב עמרם גאון בן ששנא - 861–872, כתב את סידור התפילה הראשון
- רב נחשון בן צדוק - 879-872
- רב צמח בן חיים - אחיו של רב נחשון מאמו, 886-879
- רב מלכא - ב-886
- רב האי בן נחשון בן צדוק - 886–896
- רב הילאי בן נטרונאי בן הילאי - 896–904
- רב שלום בן מישאל - 904
- רב יעקב בן נטרונאי - 924-911
- רב יום טוב כהנא בן יעקב - 924
- רב סעדיה גאון בר רב יוסף אלפיומי, היה במחלוקת עם ראש הגולה דוד בן זכאי 928-942
- רב יוסף בן יעקב בר סטיא 930 בקירוב
- הישיבה נסגרה כ-45 שנה
- רב צמח צדק - בן יצחק בן פלטוי - 990 בקירוב-998 בקירוב[5]
- רב שמואל הכהן בן חפני 998 בקירוב-1012, היה חותנו של רב האי גאון וחיבר ספרים רבים.
- רב דוסא גאון - 1013-1017, בנו של רב סעדיה גאון
- רב ישראל הכהן בן שמואל בן חפני - 1018–1033
- רב עזריה הכהן בן ישראל בן שמואל
- רב יצחק - גאון אחרון בסורא
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סורא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- ד"ר יהושע הורוביץ, הישיבה בתקופת הגאונים, מחניים, סיון תשכ"ג, באתר דעת
- Ronnie Ellenblum, Climate Change and the Decline of the Eastern Mediterranean, 950–1072, Cambridge 2012
יואל פלורסהיים, ייסודן וראשית התפתחותן של ישיבות בבל - סורא ופומבדיתא - הקדמה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ סורא, אנציקלופדיית דעת
- ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י"ב, עמוד א'.
- ^ היסטוריה ושינויי אקלים - 05, דקות 17:50-4:06
- ^ התאריכים בפסקה זו הם על פי "ממלכת ישראל בתקופת הגאונים", פרופ' משה גיל, התשנ"ז-1997. חלק מן המידע בעניין התאריכים מסתמך על מקורות עובדתיים, אבל חלקו מסתמך על השערות, בהיעדר מקורות מוסמכים או בשל סתירה בין מקורות. לכן ישנם חילוקי דעות בין החוקרים בנוגע לחלק מן התאריכים, ולא הכול מוסכם.
- ^ ספר אוצר הגדולים אלופי יעקב לר' נפתלי יעקב הכהן, חלק ח', אות צ', ערך כ"ח