לדלג לתוכן

ישיבת שיח יצחק

שיח יצחק
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
ישיבת הסדר
השתייכות ישיבת הסדר
חסידות חדשה
תקופת הפעילות ה'תשנ"ו–הווה
מייסדים הרב שג"ר
והרב יאיר דרייפוס
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב יאיר דרייפוס
הרב ד"ר נעם סמט
הרב ד"ר אורי ליפשיץ
תלמידים
כ-70
שונות
ספרים ספרי הרב שג"ר, ספריו של הרב יאיר דרייפוס וקובצי מאמרים בעניינים שונים
מיקום
מיקום גבעת הדגן שבאפרת
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°40′56″N 35°10′16″E / 31.682090°N 35.171238°E / 31.682090; 35.171238
https://siach.org.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת שיח יצחק היא ישיבת הסדר וישיבה גבוהה הממוקמת בגבעת הדגן שבישוב אפרת שבגוש עציון, ובראשה עומדים הרב יאיר דרייפוס, הרב ד"ר נעם סמט והרב ד"ר אורי ליפשיץ.

הישיבה הוקמה ב ה'תשנ"ו (1996) כבית מדרש קטן בתיכון הימלפרב בירושלים, על ידי הרב שג"ר והרב יאיר דרייפוס. הישיבה יועדה בתחילה לבוגרי ישיבות הסדר ובתקופה זו נקראה 'ישיבת שיח', כביטוי לעניין שיש לישיבה בשיח פתוח ורחב בין עולם התורה לעולם הסובב, ובשיח חדש בכלל.

ב 1999 עברה הישיבה למשכנה הנוכחי בגבעת הדגן באפרת ולאחר זמן החלה לפעול בשיתוף עם מוסדות אור תורה סטון של הרב שלמה ריסקין, כיום (2017) הישיבה איננה חלק מרשת זו. ב-2001 הצטרפה הישיבה למסלול ההסדר והצטרפו אליה בוגרי ישיבות תיכוניות ותיכונים. בהמשך נסגרו השיעורים הנמוכים ולמדו בה רק בוגרי צבא ומשרתי הסדר לאחר השירות הצבאי.

בסוף שנת 2003 שינתה את שמה לישיבת שיח יצחק על שם ד"ר יצחק ברויאר.

בכ"ה בסיוון ה'תשס"ז (2007) נפטר הרב שג"ר, ועד לשנת תשע"ט כיהן הרב יאיר דרייפוס כראש ישיבה יחיד.

בחודש תמוז תשע"ג הונחה אבן הפינה של מבנה הקבע של הישיבה, במקום אחר בגבעת הדגן.[1]

בשנת 2014 נפתחה בישיבה תוכנית שנתית בשם "צירופים" המיועדת לבני 24 ומעלה, ומטרתה "לאפשר לדמויות בעלות חזון ורוח לצמוח מבחינה רוחנית, לימודית ואישית ולהבשיל לכדי היותם מנהיגים תורניים".[2]

מאז 2016 שבה הישיבה לפעול כישיבת הסדר ולומדים בה גם בוגרי ישיבות תיכוניות ותיכונים לפני הגיוס. באותה שנה החלה לפעול בישיבה בית המדרש "נהלך ברג"ש", בראשות הרב אלחנן ניר, הכוללת אברכים חרדים שנפגשים פעם בשבוע ללימוד לאור תורת הרב שג"ר, בשנת 2023 כבר פעלו ארבע קבוצות עצמאיות במסגרת בית המדרש - אברכים מבוגרים, אברכים צעירים, נשים ובחורים.

בשנת 2017 החלה לפעול בישיבה תוכנית דו שנתית בשם "בתורתו יהגה - תוכנית ללימודים תורניים גבוהים", המיועדת לבוגרי ישיבות משיעור ו' ומעלה, ללימוד תורה על פי דרכו של הרב שג"ר.[3] באותה שנה, עברה הישיבה למגרש הקבע במורדות גבעת הדגן באפרת.

בתחילת שנת תשע"ט, הצטרפו הרב ד"ר נעם סמט והרב ד"ר אורי ליפשיץ (ששימשו כר"מים בישיבה) לרב יאיר דרייפוס בראשות הישיבה. בנוסף, נפתח מחדש מכון "בינה לעיתים" שפעל בישיבה לפני פטירת הרב שג"ר. ד"ר איתן אברמוביץ' מרכז את פעילות המכון. חברי המכון לומדים בישיבה יום בשבוע, וכותבים ומפרסמים מאמרים. בשנת תש"פ הקים המכון כתב עת אינטרנטי בשם "צירופים חדשים - במה לשפה דתית חדשה".[4]

צוות הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשי הישיבה הם הרב יאיר דרייפוס, הרב ד"ר נעם סמט והרב ד"ר אורי ליפשיץ.

הרב בניה ינאי, הרב אלחנן ניר, הרב אחיה סנדובסקי, הרב יוסי מיימון, ר' אלי לריאה וד"ר איתן אברמוביץ משמשים כר"מים בישיבה. בנוסף, מלמדים בישיבה באופן קבוע ד"ר זוהר מאור, הרב אבישי שרייבר, ד"ר אבישר הר-שפי ור' אודי דבורקין. לאורך השנים לימדו בישיבה רבנים ואנשי רוח נוספים, בהם הרב מנחם פרומן, הרב אביה הכהן, הרב יהושע אנגלמן, פרופ' חביבה פדיה ופרופ' דוד הנשקה.

דרכה של הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישיבת שיח יצחק התנהלה בהובלת דמותו של ראש הישיבה הרב שמעון גרשון רוזנברג, שבהגותו המקיפה והקיומית התייחס, בין השאר, גם להתמודדות העולם הדתי עם התפיסות הפוסטמודרניות המקיפות אותו.

מגמת הישיבה במקורה הייתה להציע לבוגרי ישיבות הסדר כיוון רוחני חדשני, בדרכה של החסידות ומתוך התמודדות עם אתגרי העולם המודרני בכלל ועם הפוסטמודרניזם בפרט. בשנת ה'תשס"א נפתחה מסגרת ההסדר של הישיבה לבוגרי ישיבות תיכוניות ותיכונים וזאת במסגרת הרחבת השאיפה לכדי ניסיון שבישיבה תתהווה "התרחשות לימודית ורוחנית שתצמיח תלמידי חכמים מושרשים בתורה מחד, ומאידך - מצויים היטב בשיח התרבותי הכללי כחלק מעולמם היהודי".

הישיבה משתדלת לפתח אווירה פתוחה וידידותית המאפשרת חירות להזדהות עם אמונותיה ומצוותיה של היהדות מתוך שיח פנימי. תלמידי הישיבה מוצאים מענה לכך בלימוד הישיבתי שאינו מתעלם מהמקורות הללו, אלא מתכתב איתם תוך חתירה כנה לשילוב התורה בכל תחומי הרוח. מתוך כך הישיבה מעודדת יצירה בכל התחומים, יחד עם הלימוד בישיבה, וחלק מתלמידיה אף משתתפים בבמות יצירה שונות, כגון כתב העת "משיב הרוח", תיאטרון "אספקלריא", כתיבה במוסף "שבת" של מקור ראשון ועוד. תלמידים רבים אף מפתחים את כשרונותיהם בתחומי הציור, תיאטרון, שירה, דמיון מודרך, נגינה וכיוצא בזה.

הלימוד בישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבסיס הוא לימוד הגמרא בעיון, אך בתוכו ישנו עיסוק גם בשאלות ונושאים יסודיים הקשורים לסוגיה. הלימוד משלב יחד עם לימוד הפרשנים הקלאסי גם ניתוח ספרותי של הסוגיות, ולימוד מחקרי מעמיק תוך השוואת הסוגיה למקורות התנאיים ולירושלמי ועיסוק במקורות אקדמיים.

דגש רב מונח על לימודי חסידות, בגישתו של הרב שמעון גרשון רוזנברג יש לחסידות מקום מרכזי בהתמודדות עם השאלות הפוסטמודרניות, ובקבלתן לתוך השיח הדתי.

ספרות תורנית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה מפיצה את תורתה בערבים וימי עיון וכן בספרים בהוצאתה:

  • ספרי הרב שג"ר - שובי נפשי, על כפות המנעול, זיכרון ליום ראשון, כלים שבורים, אהבוך עד מוות, פור הוא הגורל לפורים ועוד.
  • גשם - קובץ מאמרים על תעניות וגשמים בעקבות מסכת תענית. עורך: אבישר הר-שפי, תשס"ד. בהשתתפות הרב שג"ר, הרב דרייפוס, אלחנן ניר ואחרים.
  • ויקרא את שמם אדם - זוגיות ומשפחה ממבט יהודי חדש. עורך: ד"ר זהר מאור, תשס"ה. בהשתתפות הרב שג"ר, הרב יאיר דרייפוס, אבישר הר שפי, ניר מנוסי ואחרים.
  • שני המאורות - שוויון בין המינים במבט יהודי חדש. עורך: ד"ר זהר מאור, תשס"ז. בהשתתפות הרב שג"ר, הרב יאיר דרייפוס ואחרים.
  • הרב שלמה שוק, תאנים מתוקות: אוספים בחסידות כפי שלמדתי מהרב שג"ר, תשס"ח
  • הרב יאיר דרייפוס, חתונה של אבודים: קריאה חדשה במעשה משבעת הקבצנים, תשע"א
  • שבעה רקיעים - אסופת מאמרים בתורת חב"ד, עורך: ישראל אורי מייטליס, תשע"ד
  • חי באמת - חמישה מאמרים מבית "שיח יצחק" בתורת רבי נחמן מברסלב
  • אחת לכמה חודשים יוצא בישיבה קובץ אסופת מאמרים ויצירות בשם קונטרס, פרי עטם של תלמידי ורבני הישיבה. המאמרים נכתבים כיצירות תורניות מחודשות, מסות בנושאים מגוונים ועוד רשימות, לרוב בעקבות הנלמד בישיבה בתקופה המדוברת.[5]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]