שיחת משתמש:ליאור/גנזך/ה

יש לך חיים

פניות בנוגע למיזם ביתא ישראל מתקבלות בברכה גם כאן וגם בבית לאברהם. במיוחד אם הן מצחיקות ומלוות בתמונות יפות.

אנא לחצו כאן להשארת הודעה חדשה • Please click here to leave a message

"ים כחול, סירה ונשר. שמש זהב אדום. עיניים קטנות, מסתכלות וחוקרות מציירות לי את כל העולם" (:

על סדר היום

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

---

עקב תקלות הקלדה חוזרות ונשנות, אמנע בעתיד הקרוב מדיונים בלתי חיוניים. במידה ונתקלתם בדיון שאמור לעניין אותי, אנא השאירו לי הודעה כאן. תודה ויום טוב.

סליחה

על זה אבל אולי תשתיל אתה?. אני חולה סדר ועיצוב... הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 11:52, 25 בפברואר 2009 (IST)

סלחתי. אין לי חפץ בתבנית הזו, גם כך מרחף איסור לשון הרע מעל דבריי. חודש טוב, ליאור ޖޭ • א' באדר ה'תשס"ט • 12:06, 25 בפברואר 2009 (IST)

ומדוע איך לך חפץ?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 12:54, 25 בפברואר 2009 (IST)

שאלה זו תוסיף לרחף באוויר עד שאחשוב על תשובה שנונה בסגנון בן הטבע, אם בכלל. ליאור ޖޭ • א' באדר ה'תשס"ט • 13:54, 25 בפברואר 2009 (IST)

ארחף איתה ביחד... (ואל תהיה רחפני כזה) הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 15:01, 25 בפברואר 2009 (IST)

הידעת? אצל איתן

למה פנית אלי, בדף השיחה שלו? אסב את תשומת לבך שהידעת? ישן שלך עדיין חסר שני ערכים. הגברת כבר עוד מעט בת 100... את כל הידעת? האחרים שהיו שם ניקינו מן הרשימה האדומה. תודה. חגי אדלר • שיחה • ל-92 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' באדר ה'תשס"ט • 20:11, 25 בפברואר 2009 (IST)

שאלה מעניינת. איתן פנה אליך בדף השיחה של עצמו, כנראה בהמשך לדיון איתי כאן. פרופסור לוי-מונטלצ'יני תמתין בסבלנות שיכתבו ערכים במיזם בתמורה לגורם הגדילה העצבי ולרדיפה דתית. בעצם, בשביל רדיפות דתיות לא צריך אותי (: ליאור ޖޭ • ב' באדר ה'תשס"ט • 20:26, 25 בפברואר 2009 (IST)

איתן כתב שאלה לחגי, לא רצה להעלותה בשבת, כתב אותה בצורה רשלנית, שממנה השתמע כי אתה השואל, ומתנצל על כך, וגם על שסיבכתי אותך עם חגי והרשימה האדומה . איתן • שיחה 23:58, 25 בפברואר 2009 (IST)

המשחק הכפול

תחילת הפתיל מוסתרת זמנית, כמוסבר להלן.

תודה על ההסבר, למרות מה שכתבת ומה שאנו יודעים על העדה, רבים בארץ מקרב העדה חושבים שרבנים אלו לא מכירים בביתא ישראל לכן צריך לפעול במהירות ולערוך את הערכים על הפסיקות ההלכתיות של משה פיינשטיין ואחרים כדוגמת הרב שך וחב"ד וכן כמו שהבטחתי יש לנו ערך חדש - יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-9 - המאה ה-15 שנלקח מהטיוטה שלי על "יהדות העולם על ביתא ישראל" אליש ޖޭ 09:51, 27 בפברואר 2009 (IST)

שבוע טוב אליש!

גם אני סבור שהערכים הללו נחוצים לנו בדחיפות, וכך חשבתי גם לפני שנה. קיוויתי ששמעיה יטפל בכך אך נראה שהוא לא פעיל כרגע בוויקיפדיה. אולי תלמידיו של הרב שרון שלום ירצו לכתוב על כך, ואולי מישהו מהווִיקִרְעטשְׁמֶע יסכים לכתוב על כך בתמורה לערך אחר. בינתיים, עדיף שלא יהיה ערך בכלל מאשר שאכתוב אותו בעצמי ואשתול בו טעויות מביכות, מפאת בורותי ההלכתית.

שלחתי לך עכשיו שלושה ספרים ושני מסמכים על אתיופיה שמצאתי באינטרנט. אני מנחש שהמסמך בעברית לקוח מאתר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה. בספר של הרולד מרקוס ובספר של אופקנסקי וברי מצאתי קצת פרטים על הקשרים הצבאיים החשאיים בין ישראל לאתיופיה, וגם על התמיכה הסורית במחתרת האריתראית. בעמוד 289 בספר של גדס מצאתי טענה מדהימה לפיה רבים מארבע מאות הלוחמים שנחתו באתיופיה עם כריסטובאו דה גאמה (טיוטה) היו יהודים פורטוגזיים אנוסים שהרשו לעצמם באתיופיה לשוב בגלוי ליהדות. לצערי, גדס אומר שהתיאור הזה מופרך לגמרי (עמ' 290 למטה), אבל מצאתי בספרו עוד כמה מסמכים מעניינים על המלחמות הקיסריות נגד ביתא ישראל.

שלך, ליאור ޖޭ • ה' באדר ה'תשס"ט • 22:37, 28 בפברואר 2009 (IST)

תודה על המאמרים אעבור עליהם בדחיפות, בנוגע לשמעיה קצת עצוב לי מכיוון למרות שהוא עשה עבודה נהדרת הוא פסוק הלכה בערכים שלו כדוגמת הטיוטה שלו על מוצא ביתא ישראל כמו כן בטיוטה שלו חסרים מלא עובדות היסטוריות, כאשר אני כותב על תולדות העדה אני מנסה להתחמק כמה שיותר מפסיקות הלכתיות אבל כאשר אני נמצא בפינה אני מסתכל בפסיקות הלכתיות מאותה התקופה. לפי דעתי אין צורך בערך אלא הפסיקה ההלכתית מילה במילה כמו שנעשה על ידך באגרות ביתא ישראל ויועתק לויקיטקסט/ציטוט.

לגבי הפורטוגזים והישועים יש ספרים רבים שלהם שבהם מוזכרים ביתא ישראל, בנוגע לאריתריאה לפי דעתי חבל שפרשה מאתיופיה וכיום היא עוברת תהליך של "ערביזציה", "מזרח-תיכוניזציה" ו"איסלמיזציה" היא מנסה להיות המתחרה של אתיופיה בקרן אפריקה אבל ברור שהיא תפסיד המטרה האריתריאית היא פירוק אתיופיה במסווה של עזרה למחתרות בסומלי ואורומיה. בנוסף לכך יכול להיות שהטענה שאנוסים רבים הגיעו לאתיופיה אולי נכונה, אני אתעמק בנושא ואשלח תשובה. כמו כן מצאתי כתובת נוספת בספר "Aksum: An African Civilisation of Late Antiquity" על עם ה"סאמיאן" ששם נרשם שהקיסר אזנה:

"Then he (came to) Samen . . . he extracted tribute . . . and he received submission and sent them off so that they could re-establish order in their country."

בנוסף לכך רפרפתי קצת במכתבים של אוהב גר לוצאטו ושמתי לב שקלעתי כמעט בול בהערכה שלי על השנה שבה חל ניתוק הקשר בין ביתא ישראל לשאר עם ישראל, לוצאטו כותב שלפי שמות חודשי השנה העברית ביתא ישראל גלו לאחר גלות בבל (מכיוון ששמות החודשים הגיעו מבבל) אך לפני חורבן בית שני ומתארך זאת למאה ה-1 לפנה"ס (הערכה שלי הייתה 300 לפנה"ס פלוס מינוס)!. יאללה אחי שהיה לך שבוע טוב ונהדר אליש ޖޭ 00:48, 1 במרץ 2009 (IST)

בוקר אור,

בזמנו שאלתי את דרור אם אפשר לצטט מכתבים בשלמותם אצלנו והוא השיב שהם מוגנים בזכויות יוצרים. לכן אפשר לפרסם בוויקיטקסט רק את הפסיקות ההלכתיות הישנות (בערך עד הרב קוק), ואילו פסיקות עדכניות אפשר לצטט רק בשימוש הוגן, עם פרשנות מתאימה. אני בטוח שלרבנים לא מפריע שמצטטים אותם בהרחבה ומקווה שקיימות פרשנויות מקלות יותר לחוק, אבל קטונתי מלפרש פסקי הלכה עדכניים במילים שלי. יהיה פסדר, יש לנו מספיק מה לעשות גם ככה (: שיהיה לך שבוע נהדר אחי, מצפה לשובך, ליאור ޖޭ • ה' באדר ה'תשס"ט • 07:48, 1 במרץ 2009 (IST)

התפתחות מעניינת

הצגתי הערב את שאלותינו בפני תלמיד חכם מבריק, בוגר ישיבה חרדית. הוא מצא כמה טעויות בניתוח שלנו, והעלה סברה מעניינת שלא חשבנו עליה. ראשית, הרב אוירבך משתייך אמנם ליהדות החרדית ולא לציונות הדתית, אך הוא בהחלט לא אנטי-ציוני. שנית, הציץ אליעזר שאני הזכרתי הקדיש כרך שו"ת לשאלות הלכתיות במסגרת הצבא, ורק בור שכמותי יכול להכליל אותו עם האנטי-ציוניים. חשוב מכל, הרב שך בכלל לא היה פוסק, ולכן הציע התלמיד החכם להסתכל על דבריו בהקשר רחב יותר מהסוגיות ההלכתיות המסוימות הנזכרות בציץ אליעזר. יכול להיות שגילויי הדעת מצד הרב שך וכו' מקורן בחשש מההשלכות הארוכות-טווח של החלטות הממשלה דאז, אפילו אם הרב שך מקבל לחלוטין את פסיקות הרב יוסף וקודמיו. יכול להיות שהרב שך חשש כבר אז מניסיון של נוצרים להתחזות ליהודים, או ממאות אלפי המתבוללים בברית המועצות. הרי מדובר על גילויי דעת משנות השמונים, לפני העלייה הגדולה מחבר העמים, כשהרב שך ואחרים ניסו למנוע מבעוד מועד את מה שקרה בסופו של דבר - יותר מהכפלה של האוכלוסיה הנוצרית במדינת ישראל.

מבחינה זו, גילוי הדעת של הרב שך אינו בבחינת פסיקה, אלא בבחינת הנהגה - ניסיון למנוע הגירה נוצרית ארצה, גם אם זה אומר שרבבות יהודים גמורים ישארו בגלות. אני לא מסוגל להבין איך אפשר להורות כך, בפרט בתקופה שאתיופיה לא בטוחה ליהודים, אך לפחות הוראה כזו אפשר ליישב עם הבירורים ההלכתיים שקדמו לה, שפותרים את הקושיות שנזכרו בציץ אליעזר.

כך או כך, מצאתי הערב סעיף מעניין אצל החזון איש שמתייחס לסברה שהעלית בראש הפתיל. מדובר בסעיף ל' בספר אמונה וביטחון, שמתחיל בעמוד ל"ט וממשיך עוד חמישה עמודים. אם הייתי מכיר את הסעיף הזה, לא הייתי צריך לחזור אחורה עד החפץ חיים. חודש טוב! ליאור ޖޭ • א' בניסן ה'תשס"ט • 23:33, 25 במרץ 2009 (IST)

שיחה:ביתא ישראל#תירגום לאמהרית

תודה רבה על תיגרם הדף החשוב הזה. 45 הדקות משלמות לך לנוכח ההשקעה שלך בכל הקשור לביתא ישראל. "התקנת הקובץ שמתקין את עצמו בסביבת חלונות בלבד" גרם לי לשיבושים בכל הצגה של דפים הקשורים לכתב געז דוגמת שיחה:ביתא ישראל וכתב געז. או שיוצאות לי רק הלשוניות שמעל הדף והדף כולו אינו מוצג, או שפיסקאות מסויימות אינן מוצגות כלל. לכן גם לא יכולתי להמשיך את השיחה בשיחה:ביתא ישראל. מה עושים?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 23:56, 3 במרץ 2009 (IST)

בוקר אור,

לא הבנתי מה קרה. מה התקנת? האם הפעלת מחדש את הדפדפן שלך לאחר ההתקנה? ליאור ޖޭ • ח' באדר ה'תשס"ט • 08:40, 4 במרץ 2009 (IST)

לחצתי על הקישור בדף שתירגמת "התקנת הקובץ שמתקין את עצמו בסביבת חלונות בלבד". הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 00:08, 5 במרץ 2009 (IST)

שלום לכם ידידיי,

שמתי לב לבעיה הזו שכל הגפנים המצויים בעזרה:תמיכה לשונית בכתב געז אינם עובדים ובכן יש לי פיתרון, לאחר שפשפשתי ברשת נתקלתי באתר החדש הזה שעוסק בביתא ישראל (ליאור, אני ממליץ לך עליו) שם מצאתי תדריך לכתב געז ובכן אני פונה אלייך ליאור שאולי "תעתיק" אותו לויקפדיה במקום הקלקול בתמיכה הלשונית בויקי. זה עובד בטוח אני אפילו השתמשתי בו - היכנסו לכאן לתדריך ולעזרה שמצאתי לכתב געז. שלכם אליש ޖޭ 17:58, 5 במרץ 2009 (IST)

תודה לך. אבל מה עושים עם הבעיה הנ"ל?. אני לא יכול לצפות עכשיו ברבה מן הערכים הקשורים לכתב געז. (הערך עצמו, ביתא ישראל וכו'). הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:30, 5 במרץ 2009 (IST)

אתה לא יכול לראות עברית או שאתה לא רואה געז?, אם אינך רואה געז תמחק באופן מיידי את כל הגפנים שהתקנתה מ"התמיכה הלשונית" ורק לאחר מכן תתקין את מה שאמרתי למעלה, ואז הכל יהיה טוב. אליש ޖޭ 20:36, 5 במרץ 2009 (IST)

אני בכלל לא רואה את כל הדף כפשוטו. ראה למעלה. אצור עכשיו תמונת מסך ואעלה לויקיפדיה, ותוכל להבין אולי יותר למה כוונתי. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:40, 5 במרץ 2009 (IST)

הנה תמונה של הערך כתב געז כפי שנצפה בשבילי כעת. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 20:51, 5 במרץ 2009 (IST)

וואוו, הכל מחוק שם גם העברית הגעז...הכל. אוקיי יכול להיות אולי שזו בעיה במחשב עצמו? אם כן תעשה "שיחזור מערכת", אולי זה יעזור אליש ޖޭ 21:12, 5 במרץ 2009 (IST)

כבר מזמן לא ביצעתי שחזור מערכת תזכיר לי מה אני אמור לעשות מיד לאחר הפעלת המחשב?. מקש F2‏? F5‏? הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:32, 5 במרץ 2009 (IST)

כשאני עשיתי זאת בפעם האחרונה לא נגעתי בכלום, פשוט נתתי למחשב לבצע "הפעלה מחדש" ואז המחשב מודיע אם הכל יצא "פיקס" אליש ޖޭ 21:46, 5 במרץ 2009 (IST)

התכוונתי לפני השחזור מה אני אמור לעשות. הרי לצורך השחזור אני אמור להפעיל את המחשב מחדש, ומיד כשהמסך 'חוזר לחיים' אני אמור להקיש משהו, כדי לקבל את המסך המאפשר שיחזור. מהו המקש (משהו במקשי ה- F, נדמה לי F2 או F5)?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 21:52, 5 במרץ 2009 (IST)

על מנת להפעיל את השחזור אתה נכנס לתפריט "התחל" משם ל"עזרים" ואז לכלי המערכת ושם יש את "שחזור המערכת", במסך שיופיע לך תקבע תאריך ל"שחזור המערכת" ואז הקש הבא והמחשב כבר לבד עושה את הפעולה וכאשר הוא מסיים הוא מבצע הפעלה מחדש ואז כאשר ה"ווינודס" עולה מפיע מסך "שיחזור המערכת" ומודיע אם שחוזר המערכת עבר בהצלחה אליש ޖޭ 22:08, 5 במרץ 2009 (IST)

אז למה אני זוכר שלפני שלבים אלה יש צורך בהפעלת המחשב מחדש ומיד בהפעלתו ללחוץ על מקש מסויים?. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:13, 5 במרץ 2009 (IST)

נזכרתי. לצורך ביטחון יתר, נוהגים קודם השיחזור להפעיל את המחשב בצורה בטוחה. בכל אופן ביצעתי את השחזור, והבעיה אכן נעלמה. יתירה מזאת, אני כבר רואה גם את כתב הגעז בכל הערכים בהם הוא מופיע. תודה רבה! לך. הָאִישׁ וְהָאַגָּדָה - חייגו בקליק - יודעים עברית?! 22:25, 5 במרץ 2009 (IST)

על לא דבר, אני כאן תמיד (-: שלך בברכה אליש ޖޭ 22:30, 5 במרץ 2009 (IST)

תודה אליש! השארתי הודעה בפורום קהילה ומסורת של אתר ביתא ישראל. קיבלתי תשובה מהרב שלום ואני מקווה להתפתחויות משמחות נוספות עם המיזם במרוצת השבועות הקרובים (: שבת שלום! ליאור ޖޭ • י"א באדר ה'תשס"ט • 16:51, 6 במרץ 2009 (IST)

ג'ון גראנג

אמנם אין לו קשר ישיר, אבל קשר עקיף יש. איתן

מגניב (: בינתיים גם הערך על קרב מטמה נכתב כבר, פחות או יותר. וגם צפיתי סוף סוף בתחיה ותהיה והשתכנעתי שלסירק סבהט מגיע ערך אצלנו (: פורים שמח ותודה רבה! ליאור ޖޭ • י"ג באדר ה'תשס"ט • 21:20, 8 במרץ 2009 (IST)

הניסוי בשוויץ

האם אתה זוכר שאמרתי לך, בוודאות גמורה, כי הניסוי ייכשל? בן הטבע - שיחה 07:57, 13 במרץ 2009 (IST)

חכה, מצפים לו עוד הרבה כשלונות (: ליאור ޖޭ • י"ז באדר ה'תשס"ט • 07:59, 13 במרץ 2009 (IST)

השאלה היא האם זוהי תקלה טכנית או תקלה מדעית. אם ישנה בעיה בנוסחת איינשטיין, הניסוי הזה לא יצליח לעולם. אנרגיה ומסה הן שני צדדים של אותו מטבע, אך מה אם מהירות האור היא גבוהה ממה שחשבנו, בתנאים זרים לנו? נוסחת איינשטיין יותר מדי אלגנטית. ישנם מדענים שאוהבים אותה בגלל כך. אני לא אוהב אותה. אני רוצה אותה מסובכת יותר. הטבע הרבה יותר מסובך ממה שסבורים. בן הטבע - שיחה 08:12, 13 במרץ 2009 (IST)

נראה לי ששאלות כאלה מוטב להפנות לעמנואל. יום טוב, ליאור ޖޭ • כ' באדר ה'תשס"ט • 12:06, 16 במרץ 2009 (IST)

גילוי חדש?

שלום ליאור, ייתכן כי גילית דבר מה וזה יישנה הכל.

כאשר קראתי בספרו של מנשה בן ישראל "מקוה ישראל" וממנו ציטטתי בערך החדש יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18#מנשה בן ישראל נכתב שם דברים מעניינים, ואני מצטט חלקים מהכתוב:

וגם ר' אברהם פריצול כתב זאת בספרו הנזכר ששמע זאת משני רבנים שהיו שם וגם העידו הרבני' דבר הזה על אמתתם לפני הערקו"לים דוכס פירארא. וגם הסופר נאמן פטולו"מוס בספרו צורת עולם כתב שבאפר"יקא שלא היה נודע לסופרים קדמונים באשר שלא היו יודעים מקור נהר הנילוס.

— מקווה ישראל, פרק ח', דפים לה' - לו'

1. מה בדיוק כתב ר' אברהם פריצול?, ומה שמו של הספר?
2. שני רבנים שהיו שם, על איזה רבנים מדובר? האם היו נוסעים יהודים פרנג'ים שהגיעו לאתיופיה בעידן הנאורות? אם כן זהו איזכור קרטי שחייבים להזכיר
3. האם אחד מהרבנים יכול להית שהוא "שלמה מוניא" שמוזכר בכתבי הישועים כמי שהוביל מגמה אנטי-נוצרית?
4. למי התכוון בן ישראל כאשר הזכיר את השם פטולו"מוס? (האם התכוון לאסטרונום תלמי) ומה כתוב בספר צורת עולם?
5. אנו צריכים עדויות נוספות על ביתא ישראל מלפני המאה ה-19 אולי הספר יהודי חבש בספרות העברית של אהרון זאב אשכלי יעזור לנו, בזה אני סומך עליך.

דברים חדשים תמיד מסבכים הכל, אבל אני שמח שאני מגלה שיש עוד עבודה. כמו כן אני מזמין אותך לדף השיחה שלי בכדי לקבוע שם לסדרת הערכים "יהדות העולם על ביתא ישראל" אליש ޖޭ 12:27, 13 במרץ 2009 (IST)

כן, לדעתי אתה עולה פה על משהו. בדיוק אתמול חיפשתי את הספר קול מבשר של ר' יצחק עקריש, ממנו ציטטתי לטיוטה. את הספר לא מצאתי אבל מצאתי שמיכאל קורינאלדי טען כי הוא נדפס בתוך... איגרת אורחות עולם לרבי אברהם פריצול. את האיגרת לא מצאתי עדיין, גם לא את תרגומה ללטינית (Tractatus itinerum mundi) משנת 1691, אבל קראתי על פריצול במבוא לספרו החופשי באור קהלת. דרך שם גיליתי שבמילים "הערקו"לים דוכס פירארא" הכוונה לדוכס Ercole d'Este I ושפריצול הכיר את דוד הראובני.

בקיצור, יכול להיות ששני הרבנים הללו הגיעו לאתיופיה עם האיטלקים שהסתובבו בחצרו של אסכנדר, קיסר אתיופיה. בשביל לאשר זאת עלינו להניח את ידינו על אגרת אורחות עולם, או לפחות על ציטוטים מתוכה. בינתיים מצאתי כמה מקורות שמזכירים אותה, אבל הציטוטים שהם מביאים לא נוגעים ישירות לשני הרבנים האלמוניים:

• כאן נטען שפריצול זיהה את הסמבטיון עם הגנגס שבהודו. שים לב לפיסקה המרתקת שמובאת מיד אחרי שמזכירים את פריצול.
• כאן מובא הסבר נוסף להגעת ביתא ישראל לאתיופיה. שים לב לדימיון בין ההסבר על ירידת הענן להסבר שמביא הצמח גאון בתשובה לשאלה על אלדד הדני. אני עדיין חושד שירידת הענן היא כיסוי לחילוץ ימי של יהודים מגלויות אחרות לכיוון שבא או חבש, אבל אין לי שום הוכחות בשלב זה.
• גם שם. אין פרטים חשובים על פריצול (הנקרא שם פריסול) אבל מופיעה הפסקה הבאה: "גם מארץ ישראל יצאו חוקרים ומגלים בעקבות השבטים האבודים, ביניהם הרב ברוך מפינסק, אשר יצא למסעותיו מצפת בשנת 1830, ונרצח בתימן; יצחק בן חיים ברוך הלוי (נפטר ב-1886) נסע מטבריה להודו בתקווה למצוא את נהר הסמבטיון; יחזקאל אש, רופא יליד גרמניה, עזב את ירושלים בשנת 1848 ונעלם באתיופיה אחרי מסעות במצרים ובתימן; והרב משה יפה מחברון נעלם במהלך מסעו השני להודו, בשנת 1848." - זו בדיוק תקופת התכתובות בין אוהב גר לוצאטו לבין חכמי ביתא ישראל.
• לבסוף, כאן אין את מה שחיפשנו על פריצול אבל יש התייחסות מעניינת למשה, בנו של דניאל בן חנניה שהגיע לירושלים ועשה רושם לא טוב על הרב שוורץ.

אז כרגיל, יש הרבה מה לחפש (: בינתיים אשתדל לתרגם את הערכים הקצרים על אייהודית וקווארית, בסיוע המאמרים של יצחק גרינפלד. שלך, ליאור ޖޭ • י"ז באדר ה'תשס"ט • 14:04, 13 במרץ 2009 (IST)

קורה פה משהו מוזר, כל מי שהגיע לאתיופיה פשוט נעלם או שפשוט לא כתבו עליו, לגבי פראפרה זו לא הפעם הראשונה שאנו נתקלים בשם זה הרי הרב אליהו מפראפרה כתב גם הוא לראשונה על תקופת ההישרדות של העדה והוא מפראפרה, ז"א שיש קשר קדום יותר בין איטליה לאתיופיה מה שמחזק את הערכות שלי על מכתבי הכומר יוחנן שהם מביתא ישראל, כמו כן ישנו מפתח והוא לפי דעתי שוב יהדות תימן במאמר שהבאת לי מאת נח גרבר הוא כותב שיהודי תימן לא יידעו את הגמרא וכן ידעו רבות על עשרת השבטים. הרב שוורץ פשוט לא הכיר את ביתא ישראל (ולכן לא הבין מדוע משה בן דניאל התנצר וזה לפי דעתי בגלל בעיה עמוקה יותר שמקורה באתיופיה) ומה שמחוללים המסיונרים לביתא ישראל. כמו כן מצאתי איזכור מפי אברהם פריצול על ביתא ישראל במאמר זה: "שמענו כל ימינו מפי האחים השחורים [נזירים] אשר באו ובאים כל היום ומגידים בבירור מציאות יהודים רבים אצלם." למה הוא התכוון כאן?, האחים השחורים, הכוונה לנוסעים יהודים אתיופים שהיו נזירים ("מלקוסה") והגיעו לאירופה, או למסיונרים נוצרים, או בכלל לאתיופים נוצרים שהם נזירים?, קודם גילנו שבאו אנוסים יהודים רבים (שזו עדיין השערה) עם הפורטוגזים לאתיופיה עכשיו גילנו על רבנים.

בנוסף לכך קראתי שוב את המאמר הזה כאן במאמר הועלו מספר נקודות לאחר האינקוויזיציה האתיופית:

• After Atse Susneous defeated the rebellion of the Simien/Falasha people revolt and made them tributary and slaves, between 1616-1632, the strategic geographical area of their land found between the Tekeze and Abay Gorges became the economic and political center for the new Gondarian empire. Therefore, the ancient Simien/Falasha social group is the basis and source for the current Amhara people historical and political development.
• When Atse Susneous gave Simien/Falasha people the choice between death and being baptized Christians in 1616, “many Falashas eventually were converted and became Christians”, according to the then palace spokesperson Tekle Sellasies’s* records. Within this Solomonian governing dynasty, many Simien/Falasha people changed their names and religion and became Christians and Gondarians. Others intermingled with their associated people of Agaw, Tigre, and Amharas in language as well as culture.

כמו כן במאמר הועלו שמות של אנשים חשובים בהיסטוריה האתיופית שהם צאצאים של יהודים אנוסים ונוצרים חדשים בינהם:

• הקיסרית ואשתו של הקיסר בקפה מאנטאווב (שאחד מאבותיה היה פורטוגזי, האם הוא היה אנוס והתחתן עם אישה מביתא ישראל?)
• דאג'זמץ' וובה היילה מראים אחד מהמצבאים החזקים ביותר ששלטו באתיופיה בתקופת השופטים האתיופית כיהן בתחילה בתור מושל סאמיאן ולאחר מכן השתלט על כמעט כל צפון אתיופיה (טיגראי, סאמיאן ועוד...) היה מתחרו האחרון של הקיסר תיאודרוס השני על השליטה באתיופיה.
• הקיסר תיאודרוס השני שאמו השתייכה לשושלת הגדעונים ראה כאן
• כמו כן מובא שגם הקיסרית טיטו אשתו של הקיסר מנליק השני הייתה מצאצאי יהודים וקרובת משפחתו של דאג'זמץ' מראים.

ביתא ישראל תרמו רבות למורשת האתיופית הכללית והיוו את אחד מאבני הייסוד של האימפריה האתיופית הגונדרית אליש ޖޭ 15:16, 13 במרץ 2009 (IST)

מצאתי כאן דבר מעניין ניתוח של אגרת וארחות עולם יש שם עוד הרבה כאלה באתר הזה, כמו כן לגבי אברהם פריצול היה ידוע גם בשם "אברהם בן מרדכי". אליש ޖޭ 15:38, 13 במרץ 2009 (IST)

השבת מתקרבת וכרגיל לא הספקתי חצי ממה שקיוויתי לכתוב, אבל לפחות היה מרתק לקרוא (: אני לא מופתע משיעור התמותה הגבוה בקרב מחפשי עשרת השבטים. ראשית, מסעות זה דבר מסוכן, במיוחד כשהיעד לא מוכר, תשאל את יהודה הלוי ואת הגאון מווילנה. שנית, יהודי אתיופיה הכירו את המחלות האיומות הממתינות למי שיורד מהרמה האתיופית, אך פרנג'י לפלף יגלה אותן בדרך הקשה. שלישית, אנחנו חושבים כל הזמן על היהודים בכל ארץ, אבל בסופו של דבר הרוב המכריע של האוכלוסיה אינו יהודי ואינו רואה בעין יפה יהודים שמחטטים להם במדינה. רביעית, המצרים ניסו למנוע סיוע נוצרי לאתיופיה הרבה לפני פקודת הקבע של פאסיל לעצור כל פרנג'י שמנסה להיכנס לאתיופיה. חמישית, רוב הילדים שנשלחו על ידי חכמי ביתא ישראל להילוות לפיטלוביץ' בשובו לאירופה מצאו את מותם, וזאת כשעמדו לרשותם רופאים אירופאים של ראשית המאה העשרים. שישית, רבים מהשליחים לאתיופיה פעלו דווקא בתקופת חוסר יציבות ומסעות מלחמה. ליוסף הלוי היה מזל גדול אבל השליח שנשלח אחריו (לא זוכר איך קוראים לו) נהרג בדרך. שביעית, כדי שנשמע על שליח אירופאי כזה מכתבי-יד אירופאיים עליו לעשות גם את הדרך חזרה מאתיופיה. זה אומר להסתכן מחדש בכל תלאות המסע, לא כולם עומדים בזה, ולא כולם רוצים לקחת סיכון כזה כשכל כך נעים ונוח בממלכת ביתא ישראל.

הנחת המוצא שלי היא שעל כל יהודי פרנג'י שהגיע לאתיופיה צריך להיות לפחות יהודי חבשי אחד שהגיע לקהיר, לירושלים או לאירופה. אין לי מושג אם הגיעו נזירים יהודיים לפרארה, אחרי שנתיים של מיזם מפתיע אותי שאני בכלל מבין משהו על תולדות ביתא ישראל. אני שולח לך כעת את הכתובת של שושנה בן-דור והרב שרון שלום, למקרה שתצטרך לשאול אותם משהו. שבת שלום אחי! ליאור ޖޭ • י"ח באדר ה'תשס"ט • 17:02, 13 במרץ 2009 (IST)

יציאת מצרים.

ליאור אבקשך לעקוב אחרי המתרחש בערך, כולל נסיון להשבת החד צדדיות בערך מצד ברק שושני ויוסי. הערתי לברק באופן מכובד בדף שיחתו מעבר לתגובתי בדף השיחה של הערך. אשמח לתגובתך בדף השיחה שלי, יהודה מלאכי • חיוג מקוצר • כבר חתמת? • ויקיהדות • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 18:36, 17 במרץ 2009 (IST)

לשון הרע

תשמע - מה שאני מציין זה הדין במדינת ישראל, לפי מיטב ידיעתי. אני לא תוקף אותך אישית או משהו כזה. דרור - שיחה 18:59, 17 במרץ 2009 (IST)

בוקר טוב דרור,

תודה על ההבהרה. חוק איסור לשון הרע מציין במפורש כי גם לשון הרע על "ציבור כלשהו" מהווה לשון הרע, הוא רק מקנה ליועץ המשפטי לממשלה את הרשות להימנע מהגשת כתב אישום בעניין, על פי שיקול דעתו. לך ולי אין שיקול דעת דומה אם לאפשר לאלמונים לנצל את ויקיפדיה להפצת לשון הרע. לא לשם כך קיימים דפי שיחה בוויקיפדיה, ואכיפה בררנית של הנהלים כנגד דברי עמנואל ולטובת דברי אייל רק מקשה עלינו לטעון לתום לבנו.

בכל אופן, דורית כבר העירה על המשפטיזציה המיותרת של נהלי ויקיפדיה ולכן אסתפק בבקשה חוזרת להסיר את טענות השווא של אייל, שממילא אינן תורמות לשיפור הערך הנדון. אם אין ברצונך לכבד את בקשתי, אניח לנושא לעת עתה, ואשוב אליו כשלא יהיה לי משהו טוב יותר לעשות. יום טוב, ליאור ޖޭ • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 06:50, 18 במרץ 2009 (IST)

כן, אבל הציבור חייב להיות מסויים. מזכרוני מלימודי המשפטים אמירה כמו "השופטים העוסקים בתחום החברות בבית המשפט המחוזי בתל אביב" היא ציבור מסויים (יש שניים כאלה) אבל "כל השופטים" או אפילו "כל השופטים של בית המשפט העליון" (יש 13) הם ציבור בלתי מסויים. ולגופו של עניין - תביא פעם אחת אסמכתא מקובלת של משרד הבריאות שהדברים הם שטויות, שים את זה בערך, ובא לציון גואל. דרור - שיחה 09:54, 18 במרץ 2009 (IST)

ההשמצות של אייל הוסרו מזמן ממרחב הערכים בוויקיפדיה. זו בדיוק הסיבה שהוא עבר לפזר אותן בדפי שיחה שונים תחת אצטלה של חופש ביטוי. מאחר וויקיפדיה איננה בימת נאומים, אין הצדקה להנצחת הכפשותיו מעל דפי ויקיפדיה. שיפרסם אותן בפורום מתאים יותר, בלי שנצטרך לדאוג אם הדיון בזהותה של "העדה האתיופית" כציבור לצורך סעיף 4 בחוק איסור לשון הרע יובא לפתחו של בית המשפט. יום טוב, ליאור ޖޭ • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 13:08, 18 במרץ 2009 (IST)

מותר לאדם לכתוב את דעתו, גם אם דעתו שגויה. אני מתנגד להסרת דבריו מדף השיחה, בלי להדרש בכלל לנכונותם. יתכן שהוא צודק ויתכן שלא, אך זאת דעתו ובזכות חופש הביטוי עלינו לאפשר לו להביע אותה. גילגמש • שיחה 12:59, 18 במרץ 2009 (IST)

גילגמש - מותר לאדם לכתוב את דעתו רק אם אינה לשון הרע או דיבה. חופש הביטוי הוא ערך מוגן אולם אינו ערך מוחלט. דרור - שיחה 13:03, 18 במרץ 2009 (IST)

בדבריו אין השמצה. הוא חושב שאחוז מסוים מנשאי HIV בישראל הם ממוצא אתיופי. זכותו לחשוב כך ואין בזה משום השמצה. גילגמש • שיחה 13:08, 18 במרץ 2009 (IST)

אני לא עורך דין, אך טענות דומות מצד שמואל שניצר נחשבו כמדומני להשמצה. בכל אופן, הבעת המחשבה השגויה הזו בדף השיחה הנדון לא תורמת לשיפור הערך הנדון. ליאור ޖޭ • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 13:12, 18 במרץ 2009 (IST)

יתכן שמחשבה זו אכן לא תורמת, אך מותר לכתוב בדפי השיחה גם מחשבות שאינן תורמות לקידום הערך. את המחשבות שכן תורמות לקידומו נכתוב בערך עצמו. גילגמש • שיחה 13:14, 18 במרץ 2009 (IST)

איפה עובר הגבול מבחינתך? האם תתמוך בהסרת המשפט "יש תימוכין לכך שהעולים מרוסיה מפיצים מחלות סופניות"? האם לדעתך דפי השיחה של ויקיפדיה צריכים לשמש במה לעבריינות פלילית? איך אפשר לנהל דיונים רציניים בתכני האנציקלופדיה, כשכל אלמוני יכול להציף את דפי השיחה במשנתו הגזענית? ליאור ޖޭ • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 18:51, 18 במרץ 2009 (IST)

כן, הייתי משאיר את הדוגמה שציינת אם הכותב אכן היה רוצה לכתוב את הדברים בערך. הינו דנים בדף השיחה בתוספת, בודקים את המקורות הקיימים לטענה זו ואם יש ממש בטענה זו היתי מצרף לערך. אם אין ממש, לא היתי מצרף לערך. אין פסול בדעה שקרית או שגויה כשהיא כתובה בדף השיחה ומשמשת כמקור הדיון. גילגמש • שיחה 01:15, 19 במרץ 2009 (IST)

אם כך, מדוע הוסרו דברי הבלע של עמנואל על יהודה בלו? ליאור ޖޭ • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 14:21, 19 במרץ 2009 (IST)

חן? דרור? ליאור ޖޭ • כ"ח באדר ה'תשס"ט • 07:37, 24 במרץ 2009 (IST)

ואוריתה קשוט

אני שברתי. ליאור ޖޭ • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 18:45, 18 במרץ 2009 (IST)

שלום ליאור, אני שם לב שלשון הרע בדפי שיחה ויקיפדיים מסעירה אותך מאוד. האם תשקול למחוק את ההשמצות ודברי הלשון הרע שנמצאים במעלה דף זה, כנגד רבנים גאונים, צדיקים ותלמידי חכמים, ש"העיזו" לחשוב שהאתיופים צריכים גיור לחומרא? בתודה ובידידות - ברי"א • שיחה • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 13:52, 18 במרץ 2009 (IST)

שלום עליך ידידי,

בדיוק סיימתי לקרוא לראשונה את מדריך "נצור לשונך" להלכות לשון הרע, המיוסד על החפץ חיים. גם אני סבור שהרבנים שהוזכרו לעיל דרשו גיור לחומרא מתוך אהבת ישראל ולא חלילה בשל תמיכתם באגודת ישראל. הבהרתי זאת בדיון לעיל, אך לא מצאתי לנכון לדרוש מחברי היקר לשכתב את דבריו בטרם אטפל בלשון הרע שאני עצמי מפיץ על בסיס יומי. אם מצאת לשון הרע בדבריי בדף זה, אמור נא לי ואסיר אותה מיד. בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 14:52, 18 במרץ 2009 (IST)

תודה על תשובתך, אך כמדומני שדרשת מאחרים שיסירו לשון הרע של זולתם. מדוע אפוא לא תסיר לשון הרע של זולתך, המכתים את דף שיחתך? ברי"א • שיחה • כ"ב באדר ה'תשס"ט • 14:56, 18 במרץ 2009 (IST)

לא הרי אליש כהרי אייל, ולא הרי אייל כהרי אליש. אייל פיזר דיבה זדונית וסירב להסירה במשך כמה וכמה חודשים, חרף בקשותיי החוזרות, בטרם ביקשתי מהמפעילים להסירה עבורו. יתרה מזאת, הוא פירש את סירוב המפעילים להסיר את דבריו כהיתר לשוב ולפזרם בערכים שונים, בתואנה השקרית שיש לדבריו סימוכין.

מנגד, אליש העלה בדף השיחה הפרטי שלי השערה בדבר גילויי דעת שיצאו בתקופה מסוימת מחצרותיהם של רבנים מסוימים. כפי שכבר ציינתי בווִיקִרְעטשְׁמֶע, שנינו מתקשים להבין איך כל כך הרבה שגיאות עובדתיות יכולות להידחס לשו"ת המתאר ספקות שהופרכו בפסקי הלכה מוקדמים יותר. מדוע הרב קוק, הרב הרצוג והרב יוסף שללו את הספקות הנדונים לאחר חקירה מעמיקה, ואילו הציץ אליעזר מצטט את אותם ספקות ואינו מצטט את כל הבירורים ההלכתיים שבוצעו במאה ושישים השנים האחרונות? אליש הציע הסבר לכך, ואני שללתי את ההסבר הזה. בנקודה זו אליש קיבל את ההסבר, בניגוד לאייל ששב על השמצותיו ככלב השב אל קיאו.

כמובן שמבחינת חוק איסור לשון הרע אין כל פסול בדבריו של אליש, בעוד שדבריו של אייל הם הוצאת דיבה שקרית ולא רק לשון הרע. אולם מבחינת איסור לשון הרע ההלכתי, עלינו להישמר שבעתיים מביזוי תלמידי חכמים. לכן אסתיר את פתיחת הפתיל הנדון, עד שאליש יחליט בעצמו אם לערוך את הדיון בינינו או להשאירו גלוי. הלוואי שחכמי ישראל היו נוהגים מידה דומה של זהירות בכבודם של חכמי ביתא ישראל, ששמרו במסירות נפש על סמיכת זקנים ממשה רבנו עד ימינו אנו. בהתקרב שבת פרה הבאה עלינו לטובה, כדאי לציין שפרה אדומה נשחטה לאחרונה בשנת 1952 בידי מֶמהְרֶה יִסהַק ושארית אפרה טמון בכד חרס בבית מאריה שבמחוז טיגראי (מקור). לתשובתך אודה, ליאור ޖޭ • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 18:41, 18 במרץ 2009 (IST)

תודה על התחשבותך. נעים לנהל דו-שיח עם אדם תרבותי שכמוך. ברי"א • שיחה • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 14:26, 19 במרץ 2009 (IST)

נו, אם הייתי מסיים לקרוא כבר את אמונה וביטחון, הייתי מוצא התייחסות מפורשת למקרה שקומם אותך. שוין. חודש טוב, ליאור ޖޭ • א' בניסן ה'תשס"ט • 23:33, 25 במרץ 2009 (IST)

טייה

אתה דובר געז? תוכל לתת שם את שם העיר בשפת המקור בתבנית? חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 19:28, 18 במרץ 2009 (IST)

למרבה הכלימה, אני מכיר רק מילים ספורות בגעז. ניסיתי לאלתר עם טבלת תעתיק מעברית לאמהרית ומקלדת אמהרית, אך לא מצאתי תוצאות בגוגל. אם אליש לא ימצא את שם העיר, אשאל בפורום. ואם גם הם לא ידעו, אשאל את יום. כל טוב, ליאור ޖޭ • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 13:04, 19 במרץ 2009 (IST)

תודה. אם זה מגביר לך את החשק, זו העיר האחרונה שנותרה! חגי אדלר • שיחה • ל-76 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • כ"ג באדר ה'תשס"ט • 15:15, 19 במרץ 2009 (IST)

תודה. חגי אדלר • שיחה • ל-73 ערי מיליונים אין עדיין ערך. קחו אחת! • ב' בניסן ה'תשס"ט • 18:39, 26 במרץ 2009 (IST)

בכיף (: חודש טוב! ליאור ޖޭ • ב' בניסן ה'תשס"ט • 18:48, 26 במרץ 2009 (IST)

לטיפולך במיידית

שלום שלום וצהרים טובים,

אשמח אם תשכתב ותעתיק במהירות את הממצאים הגנטים הנמצאים בארגז החול (השיח הגזעי על מוצא יהדות אתיופיה) שלך לערך, לפי התכנון הערך יועלה על ידי במוצ"ש ראה מוצא ביתא ישראל, נשאר לי רק שני קטעים על יהודי תימן ומצרים שלך אליש ޖޭ 13:35, 20 במרץ 2009 (IST)

צהריים טובים אחי,

בזבזתי את הבוקר על עניינים אחרים ועכשיו אני הולך לנגב חומוס, אבל אשתדל להרחיב כמיטב הבנתי במרוצת השבוע הבא. דווקא המחלות התורשתיות שנפוצות אצל אשכנזים ואפריקאים ונדירות ביותר אצל ביתא ישראל מעידות בצורה המשכנעת ביותר על מוצאה העברי של הקהילה. שבת שלום, ליאור ޖޭ • כ"ד באדר ה'תשס"ט • 14:05, 20 במרץ 2009 (IST)

רק בשביל לוודא, אתה מתכוון בעצם לממצאים שציטטתי בטיוטה האחרת (המחקר התורשתי העכשווי על מוצא יהדות אתיופיה) ולנטיות התורשתיות שנמצאו בקהילה, כמו היעדר סרקומת קפוסי ([1]), היעדר נפרופתיה ([2]) ומיעוט מקרי סרטן המוח ([3]), נכון? אני מתנצל על העיכוב, פשוט איני רוצה להעמיס על הערך שחיברת נתונים מהטיוטה הלא נכונה. בכל אופן, את יום חמישי בלילה אקדיש לכתיבה לפי הוראותיך. כל טוב, ליאור ޖޭ • כ"ח באדר ה'תשס"ט • 21:43, 23 במרץ 2009 (IST)

וראה גם את תגובתי הטרייה דלעיל. חודש טוב! ליאור ޖޭ • א' בניסן ה'תשס"ט • 23:33, 25 במרץ 2009 (IST)

חודש נהדר, אחי היקר

לגבי השיח הגזעי התכוונתי שתכתוב משהו בין 30 - 40 שורות ולגבי שאר השיח הגזעי הוא יופנה לערך מורחב שיוקדש לכך. לגבי התגובה שלך אני לא יכול לראות את הפנייה שהבאת לי מסיבה כלשהי חוץ מזה שלא כלכך הבנתי את התגובה למעלה. אליש ޖޭ 18:03, 26 במרץ 2009 (IST)

ברוך השב, חסרת לי,

אז אתה מתכוון למעט הממצאים התורשתיים שיש בימינו או למבול הקשקשת הגזענית על מוצא יהדות אתיופיה במרוצת מאה וחמישים השנים האחרונות? אין לי בעיה לכתוב על זה או על זה, אני רק רוצה לקלוע לבקשתך.

התגובה למעלה מציעה סיבה אחרת לדבריו של הרב שך, אותם הזכרת בחודש שעבר. אולי הוא העמיס קשיים על יהודי אתיופיה באופן בלתי תלוי מהסוגיות ההלכתיות שפתר הרב יוסף עוד קודם. אבל זה לא דחוף, אני יכול להעלות את העניין בפגישה הבאה עם משה בר-יודא, שוודאי מבין בזה יותר. ליאור ޖޭ • ב' בניסן ה'תשס"ט • 18:44, 26 במרץ 2009 (IST)

אכן ידידי, אני מתכוון לממצאים שיש בימנו אבל באופן קצר ואם אפשר 50 שורות מקסימום, לגבי שאר השיח הגזעי הוא יכלל בתוך ערך מורחב שיעסוק בנושא. לגבי הרב שך אתה מתכוון לכך שהוא פתח תיבת פנדורה בכל הפער ההלכתי של ביתא ישראל מול היהדות הרבנית?, ובכן זה נשמע יותר הגיוני אבל יוצר בעיה אחרת מדוע רבני ישראל כמו כן גם חוקרי העדה לא העלו זאת מקודם וכך היו נמנעים מפרשת הגיור לחומרא שפגעה קשות ברגשות העדה, ביתא ישראל בסה"כ הם עדה יהודית ששימרה את המצב שבו חיו בני ישראל מהודו וכן גם יהודי תימן ויהדות קוצ'ין לפני הגעת נוסעים יהודים רבנים למקום מושבם. ערב טוב אליש ޖޭ 19:38, 26 במרץ 2009 (IST)

גזע בוקסוס ירוק עד, המזוהה לפי חלק מהחוקרים עם עץ האשכרוע. לפי רבי ישמעאל,‏‏ גוון העור של יהודי ארץ ישראל בתקופת התנאים היה דומה לאשכרוע - "לא שחורים ולא לבנים, אלא בינוניים".

קיצצת מצוין בפרק שהוספתי, עכשיו הוא הרבה יותר ברור. אני תוהה אם להוסיף לפרק תמונה של גזע אשכרוע, כמוצע משמאל. אני מצאתי לפחות שלושה עצים שונים שמזוהים עם האשכרוע, אבל צבעי הגזעים שלהם דומים - גוונים שונים של חום, אפור ואדום. ליאור ޖޭ • ב' בניסן ה'תשס"ט • 06:14, 27 במרץ 2009 (IDT)

ולמה דווקא המחלות התורשתיות שנפוצות אצל אשכנזים ואפריקאים ונדירות ביותר אצל ביתא ישראל מעידות בצורה המשכנעת ביותר על מוצאה העברי של הקהילה? אלמוג 06:36, 27 במרץ 2009 (IDT)

אהלן,

איני מכיר מחלה אחת שנפוצה גם אצל אשכנזים וגם אצל אפריקאים. HIVAN נפוץ אצל אפריקאים אך מופיע בקרב ביתא ישראל באותה שכיחות כמו בשאר האוכלוסיה הישראלית. סרקומת קפוסי קיימת אצל איטלקים ויהודים אשכנזים אך לא ממש קיימת (תועד מקרה בודד) בקרב ביתא ישראל. אשמח אם תעיין בטיוטה הטרייה ותעיר אם היא משקפת את מקורותיה באופן מאוזן. בתודה, ליאור ޖޭ • ב' בניסן ה'תשס"ט • 07:35, 27 במרץ 2009 (IDT)

הערך מתקדם בצורה טובה ועתיד לעלות בקרוב, לגבי התמונה ראה מה טוב בעינייך ההחלטה בידך בין אם נעלה את התמונה או לא אני סבור שיש להפעיל הגנה על ערך זה מפני השחתה, רשת האינטרנט מלאה בגזענים ואנטישמיים למינהם שיעשו הכל כדי לפגוע בערך זה אם נעלה את התמונה זה רק ימשוך אש אך גם יזכיר לאנשים אחרים בחלק מהחרדים שאין להם חברים מהקהילה את צבע עורם המקורי, יודע מה אני תומך בהעלת התמונה אך ההחלטה בידך. התיאור של צבע העור הוא כנראה מהמאה ה-1 וה-2 לא כלכך רחוק מההשערה שקהילה מוצאה מהמאה ה-6 לפנה"ס כמו כן זה תומך בממצאים הארכיאולוגים כי האדם שיישב בארץ ישראל לא היה לבן (נץ') אלא אדום ("קאי") - חום ("טעים") לקישור לחץ כאן. אליש ޖޭ 13:18, 27 במרץ 2009 (IDT)

נוסף על כך אין לי רעיון איך בדיוק להתחיל את הערך, אם יש לך רעיון מנקודת המבט שלך אנא הוסיפו לטיוטה אליש ޖޭ 15:16, 27 במרץ 2009 (IDT)

אני מתנצל על תרומתי המעטה היום, הפעם לפחות לא בזבזתי את הזמן. בשבוע הבא, בעזרת השם, אפגש שנית עם משה בר-יודא. נכון לעכשיו, נראה שנצליח להשיג מימון חלקי לפחות למיזם שירת הקסים שהתניע משה בזמנו ונתקע מחוסר תקציב. זה אומר שלראשונה מזמורי ביתא ישראל יהיו זמינים לציבור בצורה מקצועית ומקיפה. אני מאד מקווה שהאופטימיות שלי לא מופרזת, כי כרגע זה נראה שהחזון הזה בר ביצוע.

אשוב לכאן במוצאי שבת ואשתדל לתרום גם לטיוטת הערך. נשוחח על שאלות למשה, הוא שוחח עם נזירים בסמיאן ויודע דברים שמעטים בקהילה יודעים בימינו.

נראה לי שפשוט אבקש בוִיקִרְעטשְׁמֶע לשפר את הכתובית לתמונה, ואם הם יאשרו את מהימנותה נוסיף אותה לערך. הטיפול בהשחתות קל יותר מכפי שנדמה לעתים, בפרט כשגם כך מתמודדים עם משחיתים אחרים.

שבת שלום! ליאור ޖޭ • ג' בניסן ה'תשס"ט • 18:12, 27 במרץ 2009 (IDT)

ימי ספונג'ה

עריכתך אינה מקובלת

ליאור שלום, למרות שמחקת תוכן מדף שיחה של הערך איידס שלא אתה כתבת, אין אני משחזר מאחר ואתה סבור שהוא פוגע בך. במקום לשחזר אותו אני אעלה שאלה באותו הנושא בדף השיחה של הערך. בברכה. אייל המהולל - שיחה 14:56, 28 במרץ 2009 (IDT)

אייל יש לי משהו אחד להגיד לך וזה תתחיל לעשות הפרדה בין יוצאי אתיופיה הנתונים מתייחסים לפרס מורה ולא לכל יוצאי אתיופיה בתוך הקהילה עצמה ישנה הפרדה בין יוצאי אתיופיה, ביתא ישראל לא רואים בפרס מורה חלק מהם ולכן מספיק עם זה. מעניין שבכל פעם שמדברים על אפריקה מוחקים את כל ההבדלים האתניים והדתיים וכדאי לך להפסיק עם מסע הצלב שלך והכפשותייך כנגד העדה חלק מהדברים שכתבת מפרים את כללי התנהגות בין חברי הקהילה בייחוד את סעיף 4 כאשר תקפת עדה שלמה והמבין יבין אליש ޖޭ 20:02, 28 במרץ 2009 (IDT)

שלום אייל,

מיזם ביתא ישראל קיים בזכות ההשמצות שלך, כפי שכבר הסברתי. מאז הולכת ופוחתת התועלת בשקרים שאתה מפיץ, וגם לי אין חשק ופנאי להפריך אותם בכל פעם מחדש. נמאס לי לבקש ממך להישמע לכללי ההתנהגות הבסיסיים המחייבים כל כותב בוויקיפדיה. אם אינך מסוגל להישמע לכללי האתר ולחוק הישראלי, לא תוכל להמשיך לכתוב כאן. שבוע טוב, ליאור ޖޭ • ד' בניסן ה'תשס"ט • 21:02, 28 במרץ 2009 (IDT)

ראו נא התייחסותי בדף השיחה:איידס אייל המהולל - שיחה 22:28, 28 במרץ 2009 (IDT)

ח"ח

שלום ליאור. רציתי להעיר שאני מאוד מתרשם מיכולתך לקיים דיון רגוע, שליו ורציני. באמת כל הכבוד. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 23:52, 28 במרץ 2009 (IDT)

תודה רבה זהר! מי כמוך יודע עד כמה קשה לי לעתים לשמור על קור רוח והתמקדות בעיקר, הן בחיים והן בדמותי הוויקיפדית. התוכל לעיין בשיחה:איידס#ליקוי בערך ובפתיל שמעליה ולהציע איך ממשיכים מכאן? שבוע טוב, ליאור ޖޭ • ד' בניסן ה'תשס"ט • 08:14, 29 במרץ 2009 (IDT)

אתה באמת אחד המשתמשים הנחמדים ביותר באתר. יוסאריאן • שיחה 08:49, 6 באפריל 2009 (IDT)

תודה! גם אתה (: ליאור ޖޭ • י"ב בניסן ה'תשס"ט • 09:55, 6 באפריל 2009 (IDT)

פרומנטיוס, קטגוריה

מה הקריטריון? מקום לידה או מקום פעילות. לדעתי ילד סורי שנמכר לעבדות לאתיופיה ופעילותו החשובה הייתה שם צריך להיות מקוטלג לאתיופיה ולא לסוריה לימור י - שיחה 08:38, 6 באפריל 2009 (IDT)

אהלן לימור,

פרומנטיוס אכן מקוטלג כקדוש אתיופי, אף כי פעל בקיסרות החבשית ולא באתיופיה. לדעתי יש לקטלגו כנוצרי סורי, ממש כשם שהרב שך, זכותו תגן עלינו, הוא רב ליטאי. אבל אני לא באמת מבין בקטגוריות, ואת מוזמנת לתקן אם ידוע לך שדתו של פרומנטיוס שונה מהנצרות הסורית. יום טוב, ליאור ޖޭ • י"ב בניסן ה'תשס"ט • 09:55, 6 באפריל 2009 (IDT)

וידאו

לכבוד הפסח מצאתי סרט דוקומנטרי על מבצע משה בשלושה חלקים באנגלית כאן, כאן, וכאן אליש ޖޭ 12:46, 12 באפריל 2009 (IDT)

מגניב, תודה! אני צופה בזה עכשיו.

גייסתי לנו עוד כמה כותבות.

שוחחתי הבוקר עם דרור מעמותת ויקימדיה ישראל. קרן ויקימדיה יכולה לתמוך כלכלית במיזמים מקומיים בסכומים של 500-13,000$ לשנה. צריך רק להגיש בקשה מנומקת למענק מחקר - מה אנחנו רוצים לעשות ומה ההשקעות הדרושות. אני רוצה לנצל את התוכנית הזו גם בשביל לראיין קסים, שמאגילוץ' ודוברי שפות נכחדות וגם בשביל לשחרר לרשת את הקלטות שירת הקסים (כשתי בקשות נפרדות למענק). הבעיה היא שבקשות למענקים לשנה הקרובה צריך להגיש בתוך שבוע (!), דרך עמותת ויקימדיה ישראל. בוא נשרבט יחד בקשה למענק מחקר, ואם לא נספיק לשנה הזו נשתמש בה כבסיס לבקשות מענקים מ-SOSTEJE ומקרנות שעוז אלמוג קשור אליהן. אתה פותח טיוטה? ליאור ޖޭ • י"ח בניסן ה'תשס"ט • 14:13, 12 באפריל 2009 (IDT)

נראה מה אוכל לעשות, מצאתי את הטיוטה במדמנה. תגיד מהיכן התמונות של אתר ביתא ישראל מגיעים והאם אפשר לעלות אותם משם לויקישיתוף/ויקפדיה, כמו התמונה הזו שצולמה באמבובר (1968) ורבים אחרים שהתפרסמו. אליש ޖޭ 10:44, 14 באפריל 2009 (IDT)

תודה!

לגבי התמונות, שוחחתי בזמנו עם חן ברזלי (עוגיפלצת) שהקים את האתר בנוגע לתמונות שהם העתיקו מוויקיפדיה מבלי לציין מקור. הוא אמר שהוא כבר שוחח עם דני על זה והם מקווים לפתור את הבעיה במהרה. אני מניח שגם התמונות האחרות נלקחו מהאינטרנט ומאוספים פרטיים. הכי פשוט יהיה לפנות אליהם ישירות ולשאול.

פתחתי דף למיזם הבה נזכור ויצרתי כבר קשר עם ארגון אחד שיסייע לנו לאסוף עדויות. עמותת ויקימדיה ישראל תייצג את המיזם כלפי חוץ כדי לחסוך לנו בירוקרטיה וכאבי ראש. חברים שלי כבר התלהבו מאד מהמיזם והבטיחו לסייע. אני אפעל במיזם הזה רק בהקשר לביתא ישראל, כי לדעתי זו הפעילות החשובה ביותר. בתור התחלה, הזמינו אותי להרצות על תולדות ביתא ישראל. בעזרת הערכים שכתבת אבנה מצגת היכרות של שעה, אבל רק אחרי פסח. חג שמח! ליאור ޖޭ • כ' בניסן ה'תשס"ט • 11:30, 14 באפריל 2009 (IDT)

מליסן ועד טיבת

שלום וברכה, כידוע היום הוא אסרו חג וכן גם המימונה ולכן אאחל חג שמח ולחם טעים (-:

לכבוד צאת החג התעמק ואכתוב שלושה ערכים במקביל לכך אצטרך את עזרתך, נתכתב בדפי השיחה של הטיוטות:

• מקומות קדושים לביתא ישראל - ערך שכמעט כולו מהמאמר כאן
• קהילות ביתא ישראל - ערך שיתבסס על הידע שצברתי וכן על המאמר הזה.
• לוח השנה של ביתא ישראל - ערך בהכנה עצמית שיתבסס על מכתבו של אוהב גר לוצאטו על הנושא (לחץ פה - המכתב השלישי מ-1852) הרקע יגיע מהערכים הלוח הקראי ומהלוח העברי.

ערכים אלו הם חלק בלתי נפרד מהלכות ביתא ישראל שלך אליש ޖޭ 12:58, 16 באפריל 2009 (IDT)

מצוין! הדפסתי את הספר שהמלצת לי מאת חובב ציון ידוע ואשתדל לסייע במרוצת השבועות הקרובים. שלך, ליאור ޖޭ • כ"ב בניסן ה'תשס"ט • 13:43, 16 באפריל 2009 (IDT)

שאלה חשובה לחץ כאן אליש ޖޭ 14:23, 16 באפריל 2009 (IDT)

שאלה טובה, אין לי שום מושג כרגע. אפשר לשאול אולי בוק:הכה בעברית או באנגלית. כדאי לעיין בספר של שלמיי ולראות מה המקורות שלה, הערך על ביתא ישראל באנגלית מלא טעויות ותיקנתי רק את מקצתן.

הופתעתי לגלות שהימנות היא המילה הארמית המקבילה לאמונה. כך בציטוט שמשמאל ממסכת קידושין וכך גם במסכת עבודה זרה, דף ח' עמוד ב', שלמדתי עם החברותא שלי בחול המועד. בגעז יש הרבה מילים עם השפעה ארמית (ביתא, פסיכא, אורית), ותהיתי פתאום אם נשאר משהו מהצבא האשורי האדיר שירד להילחם בכוש בימי סנחריב. האם יכול להיות שבמחוז שירה חיו פעם צאצאי אשורים? הרי כבר בימי המשנה הארץ שמצפון לישראל נקראה סוריה, בלי א'. אם נצליח לזהות שרידים של שבטים כנעניים/ארמיים/אשוריים באזורים ההיסטוריים של קיסרות אקסום, נוכל אולי ללמוד מהם משהו גם על הנדידות הישראליות דרומה. לכל הפחות נוכל לאפיין טוב יותר מה שמר על הזהות הישראלית בזמן שזהויות שבטיות אחרות נשחקו עם השנים. ליאור ޖޭ • כ"ג בניסן ה'תשס"ט • 18:26, 16 באפריל 2009 (IDT)

לילה טוב,

הגילוי שעמי צפון קרן אפריקה הם צאצאים של מהגרים מהמזה"ת אינו חדש למסורת האתיופית והיהודית אשר גורסת וכמו שהעלתי זאת מספר פעמים שצפון אתיופיה היה אזור שניתן לשם בן נח ודרומה לחם בן נח (הדיון על נהר הפישון). כמו כן המסורת האתיופית גורסת כי הארמים מוצאם בדרום חצי האי ערב והם היגרו צפונה ודרומה (המאה ה-23 לפנה"ס), כך שהמפגש בין הארמית לאתיופיה קדום יותר ובשפת הגעז שהתפתחה מהשפות הדרום ערביות קיבלה תוספת נאה של ארמית. אך הארמית לא שרדה באתיופיה ונכחדה מאזור זה, הגעז והיוונית פרחו וגרמו ליהודים שלא יידעו ארמית ועברית להתבולל. כמו שכתבתי פעם: אחד ממלכי שושלת מנליק ע"פ המסורת האתיופית היה Erda Amen Awseya הנקרא גם בשם Urdemane שמזוהה עם המלך תנות אמון שלחם בצבאות אשור (להרחבה לחץ כאן), אחד מהעמים ששמר על זהותו הכנענית/פיניקית/עברית הם הקמנטים. תגיד מה הקיסרים האתיופים ידעו על גלות אשור באחד מהטיוטות שהעתקת נכתב: "עדים אספסינוס וטיטוס בנו אשר צרו על ירושלים, ויחנו שלוש שנים מחוץ לחומה, בסבבם אותה מכל צד, ומפאת שלוש חומות, ומעם היהודים הרגו את הגיבורים וישבו את הרוב מהם, ומאז ועד היום הזה אבד זכרם, ואשר ניצלו מן ההריגה והשבי נתפזרו בכל הארץ. כל הניצחונות הרומיים האלה דרשו שנים רבות" מרושמות הקיסר סרצה דנגל שבו התהדר שניצח את היהודים ביום אחד ולא כמו הרומאים שלהם לקח שנים רבות. נוסף על כך נכתב: נשלם סיפור היהודים הזה בשנת 7700 לבה"ע... היא שנת 1573 להתגשמות אדוננו... שנת י"ח למלכות מלך-סגד... לפנים [היו] תשעה שבטים אשר שבה אותם שלמנאסר, ויעבירם את הים ויושיבם בארץ רוניה..." למה הכוונה 9 שבטים והיכן היא ארץ רוניה? (שככל הנראה ממוקמת מזרחית לים סוף) בברכה אליש ޖޭ 00:29, 17 באפריל 2009 (IDT)

לילה אור,

לפי קורינאלדי, תשעת השבטים נזכרים בספר החיצוני עזרא האחרון, הוא חזון עזרא. לדבריו, שבטי בנימין ושמעון התאחדו עם שבט יהודה ולכן נותרו בממלכה הצפונית רק תשעה שבטים. חז"ל ספרו את חצי שבט המנשה שמעבר לירדן כשבט נוסף וכך השלימו לעשרה שבטים אבודים. אני בכלל לא בטוח שיש שיטת ספירה יחידה, שהרי הלויים היו פזורים בשתי הממלכות ושבט דן נדד כנראה דרומה, בין אם בימי פילוג הממלכה (כפי שסיפר אלדד הדני) ובין אם מאוחר יותר (כפי שהשיב הצמח גאון).

אגב, קורינאלדי מתקן באותו עמוד את התרגום "יום וחצי מירושלים" לתרגום "שנה וחצי מירושלים". כך יוכל משיח צדקנו להיוולד במקום מרוחק יותר על אחד הנהרות הנקראים פרת. לפי קורינאלדי זיהה יוסף הלוי את ארץ Azzaf עם ים אזוב (sea of Azov) שבצפון הקווקז, ליד הכוזרים. אולם קורינאלדי חולק עליו וטוען כי בגירסה הסורית של חזון עזרא הארץ נקראת Arzaf והכוונה לארץ אגדית אחרת.

מרתקת אותי העובדה שגם ביתא ישראל התעניינו מאד בגורל השבטים האבודים שמעבר לנהרות רחוקים. רבות מהבשורות על קיומם של יהודים בחבש (ספר אלדד הדני, קול מבשר, אגרות א"י, שבילי עולם ועוד) עוררו תקוות משיחיות ואף יוזמות שבתאיות בקרב יהודי אירופה, אסיה וצפון אפריקה. גם מכתבי הכומר יוחנן, המבוססים על ספר אלדד הדני, לא השאירו את הקתולים אדישים. הרוח המשיחית בימי אבא מהרי ותיאודורוס השני נשמעת לי דומה מאד.

כמובן שכבר דנו באריכות בהגירה הדו-סטרית בין חבש לבין ארץ ישראל, על שלושת מסלוליה - המצרי, התימני והימי. מי יודע מניין באו הערבים בפסוק ט"ז שפשטו על ארץ ישראל בימי יורם (מלך יהודה), או הצבאות הכושיים הנזכרים מדי פעם בספר מלכים ובספר דברי הימים ב'. עם זאת, איני מכיר שבט השוכן כיום באזור ארץ ישראל ומעיד בבירור שהוא הגיע מאזור חבש. באופן דומה, הייתי רוצה למצוא שבטים באתיופיה של היום וסביבותיה, שאומרים בדיוק מאיפה הגיעו ואיך קראו להם אז. על ביתא ישראל שמרה התורה שבעל פה ושבכתב, כפי שהיא שמרה על הזהות היהודית בתפוצות אחרות. אך אפילו בני מנשה והקהילות היהודיות העתיקות באפריקה זכרו משהו על מוצאם, גם בלי ספרים ובלי משנה ברורה. אז איך זה שהקמנטים לא יודעים מאיזה עם כנעני הם? ואיפה כל האשורים שירדו להילחם בחבש? ככל שנבין זאת טוב יותר, נבין את עצמנו טוב יותר.

מוטיב חוזר נוסף במחקר שלנו היא השגיאות בתקשורת בין הקהילות השונות של ביתא ישראל לבין הקהילות היהודיות השונות בתפוצות אחרות. במדעי המוח משתמשים באשליות לבחינת הציפיות המוקדמות של המוח בנוגע להתנהגות העולם. גם כאן, הציפייה למצוא מקדש בנוי, כהן גדול בירושלים, שבטים מעבר לנהר, ארון ברית, גוון עור שחום או ניגונים אבודים מעידה בראש ובראשונה על המסורות שעברו בעל פה בתפוצות השונות. אפילו הוויכוח הנצחי בין ביתא ישראל לבין ביתא מרים על הפלגה בשבת מרמז כי רוב היהודים הגיעו לחבש ברגל, דרך מצרים או דרך תימן. אלה שהגיעו בים היו כנראה יותר בקטע של מסחר וכיבושים מאשר בקטע של ציפייה אינסופית למשיח.

שלך, ליאור ޖޭ • כ"ה בניסן ה'תשס"ט • 02:13, 19 באפריל 2009 (IDT)

הבה נזכור

מעניין. מי בדיוק אוכלוסיית היעד? אביעדוס • שיחה 13:30, 16 באפריל 2009 (IDT)

שאלה טובה, תודה (: אני אתרכז באיסוף עדויות מקסים, ניצולי שואה ובכירים לשעבר בשירות הציבורי בישראל ובאתיופיה. אפשר גם לראיין פליטים מדארפור, מוזיקאים, מדענים, וסבתות סניליות שמבשלות אחלה קוסקוס, הכל תלוי ביוזמה הפרטית של המתנדבים במיזם. לדעתי המיזם יכול להתפשט כמו אש בשדה קוצים גם למדינות אחרות. העיקר שבאמת נקשיב לעדים ונאפשר להם לבחור באופן מושכל מה ישוחרר לציבור ומה יישמר ברשותם הבלעדית. ליאור ޖޭ • כ"ב בניסן ה'תשס"ט • 13:41, 16 באפריל 2009 (IDT)

שוב: מעניין. :) כלומר: בעצם, כל מי שעלה לארץ ממקום אחר? ^- אביעדוס • שיחה 14:00, 16 באפריל 2009 (IDT)

אביעד, הרעיון מאוד יפה ומאוד מרגש. אני רק חושב שהוא צריך להיות חלק ממיזם פיקיוויקי או כל דבר קיים דומה. אין טעם ליצור עוד מסגרת ועוד מסגרת לתיעוד דיגטילי של היסטוריה ועדויות. מדובר פה באוכלוסייה שאין לה נגישות דיגיטלית, ובלי מעורבות עמוקה של כמות מספיקה של מתנדבים, התוכניות היפות האלה יישארו על הנייר. בתור חבר ועדת הביקורת של העמותה, אני חייב לומר כרגע שאין הרבה בשר באמירה "עמותת ויקימדיה פורשת חסותה" וכו', וגם אם זה היה נכון במאה אחוז, אין לזה הרבה משמעות פרקטית, כי העמותה ענייה בכסף ובמתנדבים ובזמן פנוי בגלל מיזמים אחרים. צריך למצוא דרך לשלב את זה במסגרות קיימות. פיקיוויקי נשמע לי כמו הדבר הנכון. ‏Harel‏ • שיחה 14:05, 16 באפריל 2009 (IDT)

אשמח מאד לפנות את הבמה ולתת לפיקיוויקי לכסות את הצרכים הללו. כרגע פיקיוויקי מגבילים את עצמם לתמונות הקשורות בישראל. אם נחכה שנתיים להתרחבות פיקיוויקי גם לריאיונות מצולמים עם דוברי געז ולאדינו, חלק מהעדים החשובים ביותר שלנו פשוט ימותו.

מבחינתי עמותת ויקימדיה חוסכת לנו פתיחת עמותה לטובת המיזם, שהרי אי אפשר לקבל תקציב לרכישת ציוד בלי להיות עמותה רשומה. בתמורה היא מכניסה את המיזם לפורטפוליו שלה, מבלי להשקיע בעצמה ולו שעה אחת באיסוף עדויות או העלאתן לוויקישיתוף. ליאור ޖޭ • כ"ב בניסן ה'תשס"ט • 14:16, 16 באפריל 2009 (IDT)

אם אתה תביא את המתנדבים ואת התרומות ואנחנו רק נרוויח מזה את הקרדיט, אז כמובן שאנחנו בעד :) ‏Harel‏ • שיחה 14:18, 16 באפריל 2009 (IDT)

זו נראית לי חלוקת עבודה הוגנת (: ממילא הכוונה היא להסתמך על ארגוני מתנדבים קיימים ולא לשלוח אנציקלופדיסטים לצוד זקנות במסדרון. אני בכלל חסיד גדול של מכירת אותו המיזם בשמות שונים המותאמים לקהל היעד - "אותיות פורחות" עבור רבנים, תיק חבצלת עבור מדינאים כושלים, "אני אשב לי כאן בחושך", וכו'. ליאור ޖޭ • כ"ב בניסן ה'תשס"ט • 14:25, 16 באפריל 2009 (IDT)

ליאור, אשמח לעזור. אביעדוס • שיחה 20:49, 16 באפריל 2009 (IDT)

אני מוכן לנסות לעזור. תומר א. - שיחה 22:15, 16 באפריל 2009 (IDT)

מצוין, תודה! האמת שנפלו עלי כמה עניינים שאינם סובלים דיחוי, לכן לא הספקתי להרים את המיזם עוד בתחילת השבוע. כמו שסיפרתי לאליש, קרן ויקימדיה יכולה לתמוך במיזם אם נגיש בקשה מסודרת למענק. כמו שזה נראה עכשיו, אאלץ לוותר על ההזדמנות הזו ולחכות למענקים מקרנות אחרות. אבל אם תמצאו זמן בימים הקרובים לכתוב על המיזם באנגלית ולצטט עלויות של מצלמות וידאו טובות, אשמח להגיש בעזרתכם בקשה למענק דרך עמותת ויקימדיה ישראל.

את הפנייה לעמותת מחשבה טובה כדאי שאעשה בעצמי, כי ממילא הייתי רוצה לעניין אותם גם במיזם ביתא ישראל. התכוונתי לעשות זאת כבר ביום שני אך בצוק העתים דחיתי גם את זה.

חוץ מזה, רציתי לבקש מקהילת הכותבים אצלנו להקליט ריאיון עם עולה שהם מכירים וחושבים שלעדותו יש חשיבות ציבורית. זאת משום שכותבי ויקיפדיה כבר יודעים מה זה רישיון חופשי ויוכלו להסביר זאת לאדם מוכר טוב יותר מהמתנדב הממוצע. בקיצור, אנחנו צריכים להשתפשף קצת בהעלאת הקלטות כאלה לוויקישיתוף לפני שאנחנו מפיצים את המיזם לגופים חיצוניים.

לבסוף, הראל הציע למצוא שם קליט יותר למיזם. בינתיים חשבתי על "זיכרון טוב", "טוב לזכור", "לך תזכור", "כמעט שכחתי" ו-"נזכרתי בזאת", אבל אתם ודאי תמצאו שם עוד יותר טוב. באנגלית חשבתי על "Memory Long-term" ועל שם מוצלח יותר, שכמובן שכחתי (:

אלה המטלות בהן אני זקוק לעזרה כרגע, בנסיבות בלתי צפויות. אבל בעוד שבועיים שלושה הכל יסתדר ואז תוכלו לדחוף את המיזם לכל כיוון שנראה לכם. לילה טוב, ליאור ޖޭ • כ"ג בניסן ה'תשס"ט • 22:39, 16 באפריל 2009 (IDT)

הבה נגילה

שלום ליאור,

כמה עניינים:

1. נתבקשתי לפנות אליך להסיר אזכורים של עמותת ויקימדיה ישראל מדף המיזם שפתחת. אתה "רץ קדימה", וזה לא טוב. אין כרגע שום החלטה מצד העמותה לתרום למיזם הזה משאבים, כסף או כל דבר אחר מלבד ברכת הדרך. מה שכתבת לא היה מפריע לי (או לאנשי העמותה) יותר מדי אלמלא הוא היה יושב בדף במרחב השם "ויקיפדיה" ומעליו הכותרת מיזם זה פעיל. במצב העניינים הנוכחי הדבר הוא סוג של אחיזת עיניים, לא בזדון אך בחוסר תשומת לב מספקת. העמותה מאוד מוגבלת במשאביה, ולא בטוח שיהיה לה מה להציע כאן מלבד ברכת הדרך.
2. האם המיזם הזה מיועד לסקור רק עדויות של עולים מאתיופיה? בהתחלה חשבתי שלא, אבל עכשיו נראה לי שכן.
3. אני חוזר ומציע, בעיקר מנסיוני האישי ומנסיוני בתור האופוזיציונר-פנים הנצחי של עמותת ויקימדיה ישראל: כשמיזם נשמע בומבסטי, התוצאות בסוף מאכזבות. מבין המיזמים שהעמותה עסקה בהם או ניסתה לעסוק בהם, אלה ש"הרחיקו מעוף" נעלמו כלא היו. אלה שהציבו יעדים ריאליים וקונקרטיים הצליחו. כרגע, אם אני מבין נכון, המיזם שלך נשמע משהו כמו מרכז שפילברג לתיעוד והנצחה (או איך שלא קוראים לו), ותהיה בטוח שתקציב ההקמה שלו נמדד במיליוני דולרים. אני חוזר ומציע לנסות לשלב את המיזם הזה בתוך מיזם קיים ובעיקר על פלטפורמה קיימת.

שבת שלום, ‏Harel‏ • שיחה 19:44, 17 באפריל 2009 (IDT)

שבוע טוב הראל,

1. אני מציע שתתקשר אלי, במספר הטלפון המצוי ברשות דרור. כך נוכל להבין טוב יותר מה מצב המיזם ולאן הוא מתקדם. איני מבקש מעמותת ויקימדיה דבר מלבד חסות חשבונאית, אך אם זה יותר מדי אוותר גם על כך.
2. קרא בבקשה את חילופי הדברים דלעיל. אני בסך הכל סטודנט לתואר שני שמאמין שהמיזם הזה יכול לפרוח, אין לי חשק וזמן לפתח אותו לכל הכיוונים בו הוא יוכל לקדם את מטרות קרן ויקימדיה. ללא עזרתם של אביעד, הידרו ושאר המתנדבים היקרים, המיזם יטפל בעדויות הדחופות ביותר מבחינתי.
3. בשלב ראשון, אגיש בקשה למענק על סך חמשת אלפים דולר ארצות הברית לרכישת כמה מצלמות וידאו. נראה לי שפספסנו את הרכבת בנוגע למענקים של קרן ויקימדיה, אז אכוון ישירות לקרנות של עוז אלמוג ושל SOSTEJE. אם אתם מעדיפים, אמתין עוד חודש ואגיש את הבקשה בשם עמותת תרבות ומורשת יהודי אתיופיה (ראש העמותה פשוט בחו"ל כרגע, בנסיבות שואתיות), ואז ויקימדיה ישראל יוצאים מהתמונה עד שיחליטו להיכנס אליה מרצונם הטוב.
4. נראה לי שאעביר את טיוטת המיזם לדף במטא, תחת הכותרת "Living Memory" באנגלית ו-"סיפורי סבתא" בעברית. איך נשמע לך?

כל טוב, ליאור ޖޭ • כ"ה בניסן ה'תשס"ט • 23:16, 18 באפריל 2009 (IDT)

נתחיל מהסוף: סיפורי סבתא זה שם הרבה הרבה (הרבה) יותר טוב מ"הבה נזכור", שגורם לי ישר לעמוד דום בצפירה ולשיר שירי יום זכרון. ברור לי גם שהמטא, או הקומונז, הם מקומות יותר טבעיים לדבר הזה - המידע שאתה מבקש לאסוף הרי לא יופיע (בצורתו הגולמית לפחות) בוויקיפדיה. ובעניין העמותה, אני פה סתם איש קשר ששי יקיר משום מה נהנה לשלוח אותו לכל מיני משימות. אנא דבר עם דרור קמיר, ועוד יותר מזה עם שי יקיר (דרור יקשר ביניכם). אני בסך הכל השליח... ‏Harel‏ • שיחה 23:20, 18 באפריל 2009 (IDT)

סבבה בוטנים. אשוחח עם דרור מחר. מסור נא את התנצלותי לשי על דפיקות הלב המיותרות. כל טוב! ליאור ޖޭ • כ"ה בניסן ה'תשס"ט • 23:23, 18 באפריל 2009 (IDT)

קיצר, תעדכן כשיהיה מה לעדכן. אשמח מאוד לתת כתף במיזם הכללי. אביעדוס • שיחה 10:09, 19 באפריל 2009 (IDT)

לטומאה אבות רבים, אבל הטהרה יתומה

הב, הב מה שלומך? התחלתי לחבר טיוטה נוספת שהמקורות שלה קלים להשגה, במהלך הכתיבה נתקלתי בערך אב הטומאה שם הכתב תחת הפסקה טומאת זיבות: שגוי נחשב לטמא תחת הקטגוריה זב, למסקנה זו הגיע גם אבא צברה אך מכיוון אחר - כיבושי הנוצרים. אליש ޖޭ 23:35, 18 באפריל 2009 (IDT)

שבוע טוב אחי, אצלי הכל טוב ברוך השם, איך אצלך?

חסכת לי השארת הודעה בשיחה:אטאנקון: קורינאלדי מתעתק זאת כ-attinkugn ובהמשך כ-attenkugn ואני תוהה אם מדובר במעתק הגאים שמקורו ב-"אל תִנגעוּנִי". מה דעתך?

אהבתי מאד לקרוא את סדר טהרות במשנה, אך עלי להודות שאני גרוע ביותר עדיין בהבנת הכתוב שם. מה אמר אבא צברה?

כרגיל, הקריאה בספר של קורינאלדי ובספרו של פלאד חשפו לי פרטים חדשים רבים שלא ידעתי. עיינתי אמש בספר בלי עין רעה של דזמונד מוריס ומצאתי שם כמה וכמה הסברים מעניינים לחותמות שמצאו בעבר אצל כהני ישראל ובהווה אצל תושבי הערים הגדולות באתיופיה. זה אמנם ספר פופולרי ואינו משקף בהכרח את מכלול הידע האקדמי הקיים על כל סימן, אבל לפחות כנקודת פתיחה הוא חידש לי כמה תובנות על חלק מהסמלים הנפוצים.

חוץ מזה, כיתבתי אותך על הודעה ששלחתי. אני גם חושב ליצור מודעות פשוטות לגיוס כותבים למיזם, תלוי מתי ארדם הלילה (: שלך, ליאור ޖޭ • כ"ה בניסן ה'תשס"ט • 00:03, 19 באפריל 2009 (IDT)

אין בידי מה בדיוק פסק ההלכה של אבא צברה ולא נראה לי שיש אחד כתוב. מהאמהרית החלודה שלי אני מבין דבר אחד כי המילה "אטאנקון" היא "אל תיגע בי", "אטאנקאו" - "אל תיגע בו" ככל הנראה התפתחה ממילה קדומה משפת הגעז (מעניין איך אומרים זאת בטיגראינית). המילה "אל תִנגעוּנִי" היא הפירוש הישיר ל"אטאנקון" יותר מהפירוש "אל תיגע בי" דוגמא: המילה צ'מה (נעליים), צ'מאו (נעליו), צ'מש (נעליש? - הנעליים שלה) נראה שיש אותו שורש האם במקרה שלנו הוא השורש נ.ג.ע = ט.נ.ק אני לא בטוח צריך לבדוק זאת (בטוח ב-75%). כמו כן אפשר לפרק את המילה "אטאנקון" - א:"אל" טאנק:"תיגע" ון:"בו" ואז נשחק אם המילה א:"אל" טאנק:"תיגע" או:"בו" רק הסיומת השתנתה. אליש ޖޭ 01:06, 19 באפריל 2009 (IDT)

אני חשבתי דווקא על המסלול המשוער:

"אל-תנגְעוני" --> "אט-תנגְעון" --> "אטִנגְעון" --> "אטנקון"

ואז השורש הוא "נ-ג-ע" שהופך ל "נ-ק-ו" בערך. מעניין אם יש איזשהוא קשר בלתי ישיר בין "טאנק" לבין "touch". כך או כך, זה גם נורא מגניב וגם שווה התייעצות עם אלדד ועם יום (: ליאור ޖޭ • כ"ה בניסן ה'תשס"ט • 01:21, 19 באפריל 2009 (IDT)

לא ששאלתי אותך להפך הזכרתי כי המילה "אטנקון" באה מגעז וגעז התפתחה מהשפות הדרום שמיות העתיקות שהיא עצמה התפתחה משפה מוקדמת יותר פרוטו-שמית כך גם העברית לשתי המילים יש שורש משותף בין אלפי שנים (איך אומרים זאת בערבית? - לערבית יש קשרים רבים עם געז ועברית ויכולה לעזור כאן), יש מילים רבות בשני השפות שהם דמות (כמו איהיל=אוכל - דומה מאוד) אך יש מילים שבאו מהשפות הכושיות כמו למשל המילה ווהא (מים) שהיא ככל הנראה מאגאו.

דוגמא נוספת המילה "חדש":

חדש (עברית) --> חדיש (בגעז?) --> חדיס ("חדש" בטיגראנית) --> אדיס ("חדש" באמהרית) --->

ולא נראה לי שיש קשר ל"touch" שהיא באה מאנגלית שבאה מגרמנית (שהם הודו-אירופאיות ולא שמיות). נוסף על כך לא נראה לי שהשורש הוא נ-ק-ו משום שהשורש שהצעת משתנה ברבים וביחיד. שלך אליש ޖޭ 01:27, 19 באפריל 2009 (IDT)

מצוין, אפנה גם ליום, הוא עוד לא ענה לי על השאלה הקודמת. לילה טוב, ליאור ޖޭ • כ"ה בניסן ה'תשס"ט • 02:35, 19 באפריל 2009 (IDT)

מתנה

קבל: ברהאן סרקא. אביעדוס • שיחה 01:35, 20 באפריל 2009 (IDT)

יטופל, תודה רבה! ליאור ޖޭ • כ"ו בניסן ה'תשס"ט • 05:31, 20 באפריל 2009 (IDT)

אביעדוס • שיחה 15:08, 20 באפריל 2009 (IDT)

טופל (: ליאור ޖޭ • כ"ט בניסן ה'תשס"ט • 09:31, 23 באפריל 2009 (IDT)

קיווית מצוייצת

שלום ליאור,

לידיעתך, קצרמר על הקיווית המצוייצת קיים מאז אוקטובר 2008, אז הורדתי אותו מפורטל:החי והצומח בארץ ישראל/ערכים מבוקשים.

ריק-פ - שיחה 22:47, 20 באפריל 2009 (IDT)

מצוין, כעת הקרקע בשלה לכתיבת הערך קיביצער, אחד הערכים הדחופים ביותר בקהילתנו הלבבית (: ליאור ޖޭ • כ"ט בניסן ה'תשס"ט • 09:31, 23 באפריל 2009 (IDT)

פורטל:ירושלים/הידעת?/2

זה שוכב שם כר לא מעט זמן, וזה קצת קצר ועלוב ואפילו תמונה אין לו. יש לדעתך מה לשפר שם? דניאל צבי • שיחה 00:02, כ"ח בניסן ה'תשס"ט (22.04.09)

בתור התחלה אפשר לקרוא את הערך על יום הזיכרון לנספים בסודאן ואת הקישורים החיצוניים ממנו. אני קצת מוצף בעבודה ושטויות אז לא אקבל על עצמי את הקטע הדלוח הזה, במחילה. ליל מנוחה וחלום, ליאור ޖޭ • כ"ח בניסן ה'תשס"ט • 00:06, 22 באפריל 2009 (IDT)

משתמש:ליאור/שי פרדו

בארגז חול אצלך מוטי - שיחה 01:17, 22 באפריל 2009 (IDT)

חן חן! יום טוב, ליאור ޖޭ • כ"ט בניסן ה'תשס"ט • 09:31, 23 באפריל 2009 (IDT)

בעקבות הודעתך במזנון ובכלל

רציתי רק לומר שאני מאוד מאוד מעריכה את פעילותך בוויקיפדיה. לילה טוב, Ravit - שיחה 00:55, 23 באפריל 2009 (IDT)

תודה רבה! האמת שאני עוקב אחרי הדף שלך כבר כמה חודשים ועדיין לא מצאתי תירוץ טוב לפנות אליך. אם אכתוב ערך על פסיכולוגיה התפתחותית של פעוטות, האם תוכלי לכתוב ערך על הדימוי העל-טבעי של היהודים בעיני שכניהם? אני פתוח לכל שיתוף פעולה שתציעי. ליאור ޖޭ • כ"ט בניסן ה'תשס"ט • 09:31, 23 באפריל 2009 (IDT)

לצערי אני באמת לא כל כך מהתחום, ומרגישה שאין לי הרבה מה לתרום, כולל בנושא שהצעת (אלא אם כן תתרחש מתקפת איכות בעניין שתגייס אותי, כמו הקודמת, וכנראה זה יהיה בתחום של כתיבה על אישים שונים). מקסימום אני עושה לפעמים קצת עריכות והגהות בערכי ביתא ישראל אקראיים. אבל בלי קשר, אני באמת מעריכה את עבודתך. עלה והצלח! :) Ravit - שיחה 15:51, 23 באפריל 2009 (IDT)

ארגזי חול לחיפוש

מדוע אתה מוסיף מילת קסם הגורמת לדפי המשנה שלך להופיע בחיפוש חיצוני? זה מאוד לא רצוי מכיוון שאלו דפים אישיים שלך ורבים מהם מכילים הגיגים שאינם קשורים לוויקיפדיה. לכן הם לא אמורים להופיע תחת ויקיפדיה במנועי החיפוש. דניאל ב. 10:33, 23 באפריל 2009 (IDT)

שלום גם לך,

התוכל להפנות אותי לחוק האוסר עלי ללחוש מילות קסם איפה שבא לי? בתודה, ליאור ޖޭ • כ"ט בניסן ה'תשס"ט • 10:47, 23 באפריל 2009 (IDT)

שלום. כמובן שאין חוק כזה. זו פשוט בקשה ממני. דניאל ב. 10:50, 23 באפריל 2009 (IDT)

אה, בקשות אני מוכן לשקול בחיוב. לשאלתך, אני משתמש בגוגל בתור העיניים והאוזניים שלי ולכן איני יכול להסתיר מפניו טיוטות נשכחות של עצמי. גם התלוננתי בפרלמנט בזמנו שאני רואה בהסתרת מרחב המשתמש פגיעה בלתי מידתית בשקיפות המיזם. מי שיש לו שלדים בארון, שלא יתלה אותם לייבוש בוויקיפדיה.

בקיצור, ציין בבקשה בדיוק איזה הגיגים היית רוצה שאסיר, ואפעל בהתאם. אבל לא בשעות הקרובות, משום מה מצפים ממני להתקדם עם התואר השני שלי מדי פעם בתמורה למלגה שנותנים לי. יום טוב, חודש טוב ושבת שלום! ליאור ޖޭ • כ"ט בניסן ה'תשס"ט • 11:06, 23 באפריל 2009 (IDT)

'מילת קסם'? ^- אביעדוס • שיחה 12:43, 23 באפריל 2009 (IDT)

אביעד, ראה דף "מילות קסם". ליאור, אם יש לך בעיית באלגן בדפי משנה ואתה מתקשה לעקוב אחריהם אני מציע שתתעד אותם באפו מסודר היכנשהו. שקיפות היא בהחלט דבר חשוב אבל לא על חשבון איכות השירות לקורא. "ויקיפדיה" זה סוג של מותג. כשקורא מחפש בגוגל ונתקל בדף עם הכותרת "ויקיפדיה" הוא מצפה למצוא ערך אנציקלופדי שיסביר לו על הנושא, אם ייתקל בדף הזה לדוגמה הוא יאבד את הידיים והרגליים. אין לי בעיה אם הגיגיך, איני דורש את הסרתם כלל. אני רק מבקש שתמנע ממנועי החיפוש להגיע אליהם. כמובן שההחלטה היא שלך. דניאל ב. 18:14, 25 באפריל 2009 (IDT)

פנייתך

שלום ליאור,

תודה על פנייתך. תחום הטיפול בקשישים הוא תחום בפני עצמו שאינני עוסק בו.

אם יש צורך בקריאת חומר כדי לוודא שהוא לא יזיק לקשישים, אני יכול לתת הערכה גסה ובלתי מחייבת, אך כדאי אולי להתייעץ עם מי שמתמחה בתחום (למשל, ליאורה בר-טור, פסיכולוגית קלינית המתמחה בטיפול בקשישים - נדמה לי שהיא מטפלת באיזה מכון המתמחה בתחום - נסה לחפש בגוגל).

בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://giditherapy.co.il

הזהב של חנוכה והיהלומים של מארר שני

שלום ידידי, מצאתי עוד זהב ויהלומים. הפעם חנוכה=מארר שני

• הזהב: חנוכה חל בכ"ה בכסלו והוא נקבע ע"י חז"ל בעקבות מאורעות שחלו במאה ה-2 לפנה"ס.
  • שאלה: מדוע קבעו את חנוכה?, האם יש סיבה אחרת שקשורה בנסיבות אחרות?
    • תשובה:

התלמוד הבבלי ומדרש בראשית רבה מציעים ברמז הסברים אחרים, א-היסטוריים לחג. לפי שני המקורות חג החנוכה הוא בעצם חג אמצע החורף, ציון התקופה בה הימים מפסיקים להתקצר ומתחילים להתארך. בתקופה זו מתחדשת האופטימיות כיוון שהעולם שהלך ושקע בחשיכה מתחיל להתמלא בהדרגה באור. המדרשים בתלמוד מספרים על אדם הראשון שראה את השמש השוקעת לראשונה בחייו ונבהל, ומקשרים את הסיפור לחג אמצע החורף:

"תנו רבנן: לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולך, אמר: אוי לי, שמא בשביל שסרחתי עולם חשוך בעדי וחוזר לתוהו ובוהו, וזו היא מיתה שנקנסה עלי מן השמים, עמד וישב ח' ימים בתענית ובתפלה, כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: מנהגו של עולם הוא, הלך ועשה שמונה ימים טובים, לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים. הוא קבעם לשם שמים, והם קבעום לשם עבודת כוכבים" (מסכת עבודה זרה ח ע"א).

חנוכה חל סמוך ל-22 בדצמבר, שהוא יום ההיפוך החורפי, שבו בחצי הכדור הצפוני הימים מתחילים להתארך. מכאן גם ברור מוטיב האור והדלקת הנרות שבחג, המסמלים את גירוש החושך. המדרש בבראשית רבה מזכיר גם את האש כמתנה שנתן האל לאדם החושש מהחשכה, במעשה שמזכיר את המיתוס היווני אודות פרומתאוס.

— הערך חנוכה

נראה שלפי זה קבעו עוד סיבות למצוות החג בגלל מרד החשמונאים שהתרחש באותו החודש. בביתא ישראל מוזכר חג שקשור לאקלים והוא חג ה"קציר שני" - "מארר שני" או "אְהְל בְּיכּוּרַת" - "חג הביכורים". החג חל בי"ב בכסלו חמישים יום לאחר חג סוכות. נראה שלפי זה יש קשר בין המועד שהפך לחנוכה ביהדות רבנית ואצל ביתא ישראל נהפך ל"חג הביכורים" לאחר הנתק בין שני הקהילות חנוכה הופיע (ושוב חזרנו לאותו תאריך המאה ה-1 לפנה"ס). עכשיו יש שאלה אחרת, לוח השנה של שני הקהילות שונה (הרבניים ירח - שמש, ביתא ישראל‏‏ שמש - ירח ) אז על איזה תאריך לפי הלוח הגרגוריאני החגים האלה נופלים? על מנת לראות האם קלעתי בול. חקר ביתא ישראל מעניין ושופך את יהלום ההיימנות על הזהב של הגמרא.

שלך אליש ޖޭ 21:30, 27 באפריל 2009 (IDT)

הקרובים שלי בפקיסטן התחרפנו לגמרי (:

יפה מאד! מעניין שלמדתי את הדף שציטטת במסכת עבודה זרה ולא חשבתי לרגע על חנוכה או על מארר שני. עד עכשיו חשבתי שחנוכה קשור דווקא לסיגד - בשניהם יש חג שתכניו הלאומיים והדתיים בלתי נפרדים אלה מאלה. יותר מזה, חז"ל ניסו לטשטש את המהות הקנאית של החנוכה - ניצחון השמרנים על המתיוונים - על ידי התמקדות בהקשר הנסי שלו בנס פך השמן.

אין ספק שחנוכה, וכנראה גם מארר שני, קשור לתחילת תקופת טבת (ראה ארבע התקופות). בוויקיפדיה האנגלית מפרטים באריכות על החגיגות השונות הקשורות בנקודת היפוך ככלל ובהיפוך החורף בפרט . מאחר וחנוכה הוא מועד מאוחר שאינו נזכר בתנ"ך, אני מניח שהוא מושפע בעיקר מחגי חורף בבליים, כורדיים ופרסיים, כמו זאגמוק , מיידיארם , יאלדה , ליל החורף (כורדיסטאן) . בקיצור, יש כאן נושא לעבודת דוקטורט אחת לפחות (:

שלחתי לך את תשובתו האדיבה של אבג'ה, אתקשר אליו מחר-מחרתיים.

שוחחתי גם עם מדען ארמני אחד, שסיפר לי קצת על יהדות ארמניה וקשריה עם יהודי ההרים ועם יהדות גאורגיה. מסתבר שגם בארמניה יש נצרות מונופיזיטית הררית עתיקה המוקפת במוסלמים, שניתקו אותו מכנסיות אחרות. הוא התעניין בערך על ארבעים הילדים ואני מקווה שנבין טוב יותר עם הזמן את החיבור המעניין בין הניגונים הארמניים לניגונים החבשיים.

פרט לכך, צפיתי כמו כולם בסרטון רצח הזוג בפקיסטן ותהיתי למה כולם לובשים בולוקו שמה? האם זה קשור לטענות בערך הבלתי מבוסס הזה? ומה נסגר עם שבט יוסופזאי ? שלך, ליאור ޖޭ • ד' באייר ה'תשס"ט • 08:07, 28 באפריל 2009 (IDT)

אם הייתי רוצה נושא לעבודת דוקטורט הייתי כופף תחתיו את כל מחזור השנה לאחר שיבת ציון או משהו כזה, רק לפני מספר דקות גיליתי כי עזרא הסופר הוא זה ששינה את שמות חודשי השנה העברית לשמות בבלים - אשוריים, יחד עם החג הפרוטו-חנוכה שככל הנראה זהו אחד מהחגים שהיהודים של שיבת ציון חגגו אותו בהשפעה מסופוטמית ולאחר מכן יהודים אלו השפיעו או גלו לסאמיאן. באחד ממכתבי אוהב גר לוצאטו הוא כותב כי היהודים החבשים "השחיתו" את שמות חודשי השנה, אך נראה שהוא לא ידע על מקור שמות החודשים ובשני הגלויות השמות התגלגלו וקיבלו שמות אחרים אך מאותו מקור והם דומים להלן החודשים (בסגריים מקור השם ופירושו). "ניסן" - "ליסן": ("ניסנו" - "ניצן"). "תמוז" - "תומס": ("דומוזי" - שמו של אל אכדי). "אב" - "אב": ("אבו" - "קנים"). "אלול" - "לול": ("אולולו" - "קציר"). "תשרי" - "תשרתו": ("תשריתו" - "התחלה"). "חשוון" - "תשואן": ("ורח-שמנ" - "חודש שמיני"). "כסלו" - "כיסלו": ("כיסלימו" - "עבה"). "טבת" - "טבית": ("טביתו" - "משהו ששוקעים בו"), ישנם רק ארבעה חודשים שאין להם שמות במכתב וביתא ישראל השתמשו בשמות של ביתא מריאם שמקורם קופטי (צריך לחקור מה השמות). אייר (מיזה), סיוון (גנבוט), שבט (תר) ואדר (יכתית). אך חוזרים אנו שוב לעזרא שעליו יש כמה וכמה שאלות הסיגד מבוסס על עליו, שמות החודשים עליו גם כן האם יש עוד הלכות שתיקן על מנת שנתאים אותם למיזם.

בנוגע לפתאנים ייתכן כי הטענה נכונה ואם נחבר אותה לקהילת בני מנשה נקבל שאפגניסטן אכן אולי הייתה המקום שהוגלו אליו יהודים (אך לפי מספר מאמרים שקראתי דווקא הכורדים הלא יהודים קרובים גנטית ליהודים). ברגע שנקבל את כל הלכות ההיימנות נוכל אולי לדעת מה הייתה היהדות של פעם ולהשוואת אותה לידידנו מפקיסטן,אפגניסטן, קשמיר, הודו, בורמה (נוריד את מסכת האסלאם). אני סובר שאין לשלול דבר עד שנלמד את הנושא היטב. דווקא בעניין הארמני אתה צודק בתקופה בה פאסילידס גרש את הפרנג'ים הוא דווקא חיבב את הארמנים הקרובים בדתם לאתיופים והיו קשרים רבים וכן כמרים שהגיעו מארמניה לאתיופיה כמו Ewostatewos. שלך אליש ޖޭ 09:08, 28 באפריל 2009 (IDT)

מגניב! תגיד, אולי נפתח ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ביתא ישראל/מעבדה במתכונת האלישיה ונרכז שם את נושאי המחקר השונים שלנו? זה יקל עלינו לנהל דיונים מתמשכים בנושאים שעדיין לא הובהרו ברמה הדרושה לחיבור ערכים.

אני יוצא עכשיו למעבדה שלי, בתקווה לתרום משם למיזם עוד כמה הקלטות. בשלב ראשון אקליט את עצמי מדקלם כמה פסקאות מוצלחות מערכי ביתא ישראל ובסופו של יום כל מי שייכנס למיזם או לערך ביתא ישראל ישמע את אסתי ממו מלחששת בעברית ובאמהרית (: ליאור ޖޭ • ד' באייר ה'תשס"ט • 09:20, 28 באפריל 2009 (IDT)

הפתעות שבשגרה

אני הולך ליצור ערך שישבור את המוסכמות בעדה בהתבסס על המאמר הזה, חכה להפתעה אליש ޖޭ 18:32, 29 באפריל 2009 (IDT)

גם לי יש הפתעה. שוחחתי היום עם אבג'ה ואנחנו עומדים להיפגש. לדבריו, הרב משה בר-יודא הקליט רק כעשירית מתפילות ביתא ישראל, ובעזרת השם נקליט השנה תפילות רבות נוספות.

הקלטתי היום עדות של יהודי שעלה ארצה על מרבד הקסמים. הוא סיפר איך אמרו להם להשאיר את כל רכושם, שיועבר ארצה בהמשך בספינה, כדי לחסוך במשקל ההטסה. הספינה הגיעה ארצה, עם ספרי הקודש שלהם וכל מטלטליהם, אך הם מעולם לא קיבלו ממנה דבר. ניסו לחטוף שתיים מאחיותיו, כשם שחטפו תינוקות למשפחות אחרות.

בדרך לאותו יהודי נבון, חשבתי קצת על הזמן שבזבזתי היום בדף השיחה על פרשת הדם. הרי ממילא אפגוש את הראל בכנס ושם אפשר לסגור עניין בחמש דקות. אז בשביל מה נכנסתי לוויכוח טפשי על כותרת לפרשה שהם ממילא לא טרחו ללמוד עליה? עדיף לי להתמקד בהפצה של ידע מאשר בהתנצחות עם דעות קדומות. עדיף לנו להקדיש את מעט הזמן שיש לנו למורשת המרתקת של הקהילה, ולהניח לכותבי האנציקלופדיה ההחופשית להתעסק בעצמם.

נדמה לי שהדפסתי את המאמר של סלמון מתישהוא, אעיין בו כשאהיה ערני יותר. היו לי רעיונות יפים ומצחיקים להרצאה לזכרו של יעקב, אשתף אותך בקרוב. לילה טוב! ליאור ޖޭ • ו' באייר ה'תשס"ט • 23:07, 29 באפריל 2009 (IDT)

נחמד לדעת שידידנו שלום דומרני העדני-חבשי הצליח להשתלב יפה בארץ, מעניין מאוד לפי הכתבה הזו נכתב כך "שהגיע יחד עם קבוצת יהודים עדנים וחלקם היו סנדלרים מפורסמים במחוז גונדר לאבא- אינטויניוס, כפר יהודי מוכר במחוז גונדר ורובם הגדול התחתן עם אתיופיות יהודיות". מה באמת היה הקשר בין הקהילות הללו? לילה טוב אליש ޖޭ 00:40, 30 באפריל 2009 (IDT)

ואני לתומי חשבתי שאני הפנים הלבנות של המיזם (: מזמן אמרתי לתלמיד שלי בפנימייה שכשאתה מצליח, אף אחד לא מסתכל מאיזה עדה אתה...

אני צריך לסדר את דף הטיוטות ולהעביר חלקים ממנו למעבדה שהקמת. אבל קודם אטפל במטלות ארציות יותר במעבדה אחרת. העברתי לך הבוקר עוד שתי הודעות הנוגעות לפגישה עם אבג'ה, יהיה טוב (: שלך, ליאור ޖޭ • ו' באייר ה'תשס"ט • 08:33, 30 באפריל 2009 (IDT)

זיהוי עצמי

אני מחוץ לחשבון, נא לא לשחזר את העריכה שאעשה מיד בדף המשתמש של עצמי. תודה ושבת שלום! ליאור מחוץ לחשבון 18:35, 1 במאי 2009 (IDT)

שיחת משתמש:Yaniv1981

ליאור שלום, יש אולי איזושהי התקדמות עם שיחת משתמש:Yaniv1981#תמונות חסרות רישוי? (אם הם לא ענו לכם עדיין, אז ייתכן שכדאי לשנות את זמן הרישום כך שלא ימחקו את התמונות). בברכה, נטע - שיחה 12:26, 2 במאי 2009 (IDT)

שלום נטע,

לאליש פתרונים. שלום, ליאור ޖޭ • י' באייר ה'תשס"ט • 21:47, 3 במאי 2009 (IDT)

מיזם השכתוב

היי ליאור,

ראיתי שנרשמת אצלנו במיזם היובל. אמנם לא ביקשת להשתתף בשכתוב, אבל אנחנו זקוקים לכולם. גם ערך אחד או שניים אם תוכל לשכתב יעזרו מאוד. המשימה גדולה מאוד ואנחנו ממש זקוקים לכל ויקיפד. גילגמש • שיחה • ביקרת כבר במיזם היובל? 21:49, 3 במאי 2009 (IDT)

שלום חן,

אני טרוד כרגע בעניינים חשובים ומשמחים יותר. זמני המועט בוויקיפדיה מתכלה על ה-"דיון" הבלתי יעיל על מהותה של פרשת הדם. כמה כותבים נכבדים שמעולם לא קראו על פרשת הדם סבורים משום מה כי מדובר בפרשה רפואית נקודתית, כעין מאמר סקירה המוקדש לזיהוי נוגדנים לנגיפים מחוללי מחלות. מנגד, יש לנו עדות מפורשת של שר הקליטה דאז, לפיה:

...מוסכם על כולם שזה לא רק תרומות הדם. אני מסכים, זה לא רק תרומות הדם, ולאורך הדרך ידעתי שיש מקורות נוספים לפגיעה, לעלבון, למצוקה, לקשיי הסתגלות. (...) זוהי פגיעה נוראה. זו פגיעה בנשק לא-קונבנציונלי בנפשם של אנשים.

— יאיר צבן, יום רביעי, י' בשבט התשנ"ו (‎31 בינואר ‎1996) ירושלים, הכנסת

דברים אלה נאמרו עוד לפני שהסתבר כי משרד הבריאות הישראלי השכיל לקבוע שורה של תקדימים עולמיים בטיפולו הכושל, האווילי והחובבני בהתמודדות עם מחלות זיהומיות. כיום מסוכן לקבל דם שנאסף במגן דוד אדום, שהרי הכשלים שפורסמו בשנים 1996-1997 לא טופלו ואלפי נשאים של נגיפים מסוכנים ממשיכים להגיע ארצה מרוסיה ומאוקראינה.

אם תואיל בטובך להשלים את הדיון בהעברת הערך על פרשת הדם לשני שמותיו המתאימים (פרשת הדם ומדיניות הדם בישראל), אוכל להתפנות לשכתוב ערכים חיוביים יותר. אחרת, באמת שאין לי פנאי ורצון להמשיך לקשקש בדפי שיחה, ומיזם סיפורי סבתא מענג אותי יותר. שלום שלום, ליאור ޖޭ • י"ב באייר ה'תשס"ט • 10:47, 6 במאי 2009 (IDT)

ברור שזכרתי מי אתה

זה ההומור המוזר שלי. תומר א. - שיחה 22:00, 3 במאי 2009 (IDT)

במחילה, נדמה לי שהתבלבלת. אני פגשתי את האדם תומר, ואת בכלל דמות באתר מרשתת. ליאור ޖޭ • י"ב באייר ה'תשס"ט • 10:47, 6 במאי 2009 (IDT)

אין אדם תומר. האוואטר שלי במציאות הוא רק בובת קש. תומר א. - שיחה 11:03, 6 במאי 2009 (IDT)

נו, אז למה אתה חושב שפגשת אותי? יש לי כובע לבן על הראש? אני משוגע? ליאור ޖޭ • י"ב באייר ה'תשס"ט • 11:04, 6 במאי 2009 (IDT)

רק רציתי לוודא שלא תיעלב. תומר א. - שיחה 11:08, 6 במאי 2009 (IDT)

תמסור לבובת הקש שלך שתתנצל בפני היד המאכילה אותי. בפעם האחרונה שדיברתי איתה זה נגמר בדם. תודה ויום טוב, ליאור ޖޭ • י"ב באייר ה'תשס"ט • 11:42, 6 במאי 2009 (IDT)

מילת נשים היה או לא?

שבוע טוב ידידי מזמן לא התכתבנו (-:

מילת נשים הייתה ככל הנראה קיימת ביהדות אך מתי היא בדיוק הופסקה, בביתא ישראל הופסקה בעקבות העלייה אך מהייכן המקורות לכך? ההיסטוריונים סטראבו (המאה ה-1 לפנה"ס) וג'ובנאל (המאה ה-2) מזיכירם שהיהודים מלים בנות, האם יש עוד מקורות או מאמרים וספרים בנושא מילת נשים ביהדות? שלך אליש ޖޭ 00:54, 17 במאי 2009 (IDT)

לפי המקורות שהזכרתי נוסף ישנם היסטוריונים שמדווחים כי מילת נשים הייתה נפוצה בלבנט, האם קבוצות עמים שונות השפיעו על היהודים?, לגבי המקורות שהבאתי הם מדווחים על יהודי מצרים, ובכן בכך זה מחזק את ההשערה של אוהב גר לוצאטו שמוצא ביתא ישראל ממצרים ומצטרף לעוד מנהגים שדומים בין שני הקהילות. רק חבל שאנתרופולגים כגון סטיב קפלן רוצים אקדח יותר מעשן מזה, ממצאים ארכאולוגים בנוביה אליש ޖޭ 10:57, 17 במאי 2009 (IDT)

שלום שלום!

בשביל ללמוד על תולדות עם ישראל בחבש, צריך קודם כל לדבר עם חכמי ביתא ישראל - הכהנים והזקנים. מי שבמוצהר נשען בלעדית על חוכמת הגויים הסובבים את הרי סאמיאן, לעולם לא יוכל להפריד בין הנחות היסוד שלו לבין המציאות כהוויתה. לכן איני מתרגש כלל מהעשן המיתמר מאקדחו של חוקר צעיר ונמרץ כזה או אחר.

מילת נשים נזכרת במאמרו של יוסי זיו, כמו גם במאמר שאיני מצליח לאתר כרגע על תפיסות רפואיות מקובלות בקרב מהגרים מאתיופיה. יכול להיות ששלחתי לך או לשלומית ליר את המאמר הזה מתישהוא, איני זוכר כרגע.

אני שוקד בימים אלה על מיסוד התשתית המדעית למיזם דוכיפת זהב, בדגש על ביסוס מפעלו הכביר של אבג'ה מדהני. כידוע לך, יש לנו הצעות מעניינות מירושלים ומחיפה, אך אני הייתי רוצה לקבוע את הקן שלנו דווקא ברחובות, תחת חסותו של מכון ויצמן למדע. זו שאיפה יוצאת-דופן שעשויה בהחלט להיכשל, אך לדעתי גם כישלון מסוג זה עשוי לקדם אותנו להצלחות כבירות בעתיד.

אני נמצא בתקופה מעניינת מאד בחיי הקצרים, שמזכירה את ההתפתחויות המפתיעות והמרגשות במיזם ביתא ישראל, והפעם בהקשר אישי במיוחד. כל יום צופן בחובו חידושים מעניינים, והתרגלתי לחיות בהשתאות אביבית מבורכת. אני מעריך שתקופה זו תחלוף בתוך חודש-חודשיים, ואתה מוזמן לנצל אותה להנבטת יוזמות חדשות במסגרת המפעל שלנו. רק תגיד מה אתה רוצה, ואני אפעל בהתאם. השם יתברך יממש את חלומותינו בזמן ובמקום שימצא לנכון, אנחנו רק נודה לו בחיוך.

שלך כתמיד, ליאור ޖޭ • כ"ו באייר ה'תשס"ט • 18:48, 19 במאי 2009 (IDT)