יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 | |||||||
| לידה |
3 בדצמבר 1888 כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט  לומז'ה, האימפריה הרוסית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
25 ביולי 1959 (בגיל 70) י"ט בתמוז תשי"ט  ירושלים, ישראל | ||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה  | ||||||
| מדינה |
האימפריה הרוסית, מדינת אירלנד החופשית, הרפובליקה האירית, האימפריה הבריטית, ישראל | ||||||
| השכלה | |||||||
| תקופת הפעילות |
? – 25 ביולי 1959 | ||||||
| תפקידים נוספים |
רב ראשי, רב ראשי, רב ראשי, רב ראשי, רב ראשי | ||||||
| רבותיו | הרב יעקב דוד וילובסקי | ||||||
| חיבוריו | שו"ת היכל יצחק, פסקים וכתבים, תורת האוהל, תחוקה לישראל על פי התורה | ||||||
| אב |
יואל לייב הלוי הרצוג | ||||||
| אם |
ליבה מרים הרצוג | ||||||
| צאצאים | |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה |
פרס ישראל (1958) | ||||||
  | |||||||
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (כ"ח בכסלו ה'תרמ"ט, 3 בדצמבר 1888 – י"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959) היה הרב הראשי האשכנזי של ארץ ישראל (ולימים של מדינת ישראל) משנת 1936 עד יום פטירתו. לפני כן היה רבה הראשי של יהדות אירלנד. הרב הרצוג היה דוקטור לספרות וחתן פרס ישראל לספרות תורנית בשנת 1958. הוא ידוע במיוחד בתרומתו הרבה לתחום הלכות המדינה ולחידוש מצוות התכלת.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרצוג נולד בעיר לומז'ה שבצפון-מזרח פולין, אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית. בשנת 1897 עבר לאנגליה, שם מונה אביו, הרב יואל לייב הלוי הרצוג, לשמש כרב בלידס, ובהמשך לצרפת, שם כיהן אביו ברבנות. בשל חוסר במרכזי תורה משמעותיים בבריטניה באותה תקופה, הוא נהג להתכתב בנושאים תורניים עם גדולי הרבנים במזרח אירופה, ושלח להם קונטרסים בעילום שם מחידושי תורתו.
בשנת 1908 הוסמך לרבנות על ידי רבי יוסף שלופר, רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק, והרידב"ז[1]. הוא למד מתמטיקה ושפות קלאסיות ושמיות[2] באוניברסיטאות לידס, לונדון והסורבון. הוא ערך מחקר על "התכלת בישראל" (Hebrew Porphyrology), וקיבל עליו תואר M.A., וב-1914 קיבל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת לונדון.
בשנים 1915 עד 1936 כיהן כרב באירלנד: 3 שנים כרבה של בלפסט, אחר כך כרבה של דבלין ומשנת 1925 כרבה הראשי של יהדות אירלנד. כרב ראשי הצליח לסכל את הכרזת השחיטה היהודית כלא חוקית. במהלך כהונתו קשר קשרי ידידות קרובים עם הקרדינל האירי ג'וזף מקרורי, ולעיתים קרובות היו נפגשים ומשוחחים בנושאים ברומו של עולם.[3][4]
הרב אברהם יצחק הכהן קוק, שדגל בהנהגה רבנית המשלבת תורה ומדע, שידלוֹ לעלות לארץ ישראל.[5] לאחר מותו של הרב קוק נבחר בי"ז בכסלו תרצ"ז לרבה הראשי של ארץ ישראל, על פני הרב יעקב משה חרל"פ, בתמיכתו של ה"חזון אי"ש".[6] אף שהיו כאלו שהתנגדו לו בהיותו "רב דוקטור".
בעת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט יצא בקריאה, יחד עם הראשון לציון, הרב יעקב מאיר, להקפיד על מדיניות ההבלגה ולהימנע ממעשי נקם.[7] ב-1939 היה בין המשתתפים בוועידת השולחן העגול בלונדון. לאחר כישלונה, כאשר יצא הספר הלבן השלישי, שהגביל את ההגירה היהודית לארץ ישראל ואת רכישת הקרקעות בידי יהודים, הזהיר הרב הרצוג "כי הספר הלבן עלול לדרבן את הערבים ולהפוך לספר אדום ואף לספר שחור" וקרע אותו בהפגנה פומבית. מעשה זה העניק את ההשראה לבנו חיים הרצוג, אשר בנאומו ב-1975 כשגריר ישראל באו"ם, קרע באופן דומה את החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם שהכריזה כי הציונות היא גזענות.
ב-1940 הקים את "ועד הישיבות", ארגון הגג של הישיבות הגבוהות בארץ ישראל, ונבחר לעמוד בראשו.
בתקופת מלחמת העולם השנייה והשואה פעל הרב הרצוג להצלת יהודים. ב-1941 יצא למסע הצלה לארצות הברית דרך אנגליה ובחזרה דרך דרום אפריקה ומצרים.[8] הוא ניסה להיעזר בחברו הוותיק, הקרדינל האירי ג'וזף מקרורי, כדי להשפיע על האפיפיור פיוס ה-12 לסייע בהצלת יהודי הונגריה, אך הדבר לא צלח.[9] לאחר מאמצים הצליח להיפגש עם נשיא ארצות הברית, פרנקלין דלאנו רוזוולט, ותבע ממנו להציל יהודים ולהפציץ את מחנות ההשמדה. הוא יצא מן הפגישה מדוכא וראה בה כישלון. כאשר רצה לחזור לארץ ישראל הזהירו אותו הבריטים וקבוצות של רבנים בארצות הברית כי צִלו של הנאציזם מרחף מעל ארץ ישראל והיא עלולה להיכבש, אך הוא ענה להם כי נביאי ישראל התנבאו על שני חורבנות ולא על חורבן בית שלישי, וחזר לארץ ישראל.[10] הלחץ להישאר היה רב, במיוחד בגלל סכנת הצוללות שפגעו באוניות. ואכן אונייה שבה היה אמור לנסוע הוטבעה וכל נוסעיה נספו. בחזרתו הגיע בטיסה מדרום אפריקה למצרים, ומשם לרחובות ברכבת. בתחנת הרכבת רחובות קיבלו את פניו ראשי היישוב, אשר העריכו את הסיכון שנטל וראו במעשיו ובדבריו חיזוק הרוח.[11] הוא המשיך להביע את ביטחונו בניצחון בריטניה במערכה, גם במהלך מאתיים ימי החרדה שעברו על היישוב בשנת 1942.[10]
בשנת 1946 יצא למסע ברחבי אירופה כדי לשכנע את ניצולי השואה לעלות לארץ ישראל. במהלך המסע נפגש עם מדינאים שונים ועם האפיפיור פיוס השנים עשר, ממנו ביקש להחזיר לחיק היהדות את הילדים היהודים מהמנזרים שבהם הוסתרו כדי להציל את חייהם, אך נענה בכתף קרה.[12] הרב הרצוג בסיוע מתנדבים איתרו ילדים והעבירו אותם מהבתים ומהמוסדות בהם מצאו מחסה למוסדות יהודים מקומיים שיכלו לשמש להם כאפוטרופסים.[13] למעלה מ-500 ילדים כאלה הגיעו לארץ ישראל ברכבת שנקראה גם על שמו "רכבת הרצוג".[14]
הרב הרצוג היה המייסד של מכון יד הרב הרצוג, שנקרא על שמו לאחר מותו. מכון זה אחראי להוצאת האנציקלופדיה התלמודית והוצאה מדעית של התלמוד הבבלי, שמוגה על פי כתבי יד שונים במכון התלמוד הישראלי השלם. כמו כן יזם את הקמת הבניין החדש של הרבנות הראשית, "היכל שלמה", ודרבן את ידידו הנדבן יצחק וולפסון לתרום לכך. אנשי גוש עציון רחשו לו חיבה וכבוד, ועוד בחייו נקרא לכבודו היישוב משואות יצחק שבגוש עציון. לאחר נפילת הגוש במלחמת העצמאות, חודש היישוב במקומו הנוכחי באזור אשקלון.
בביתו התכנסו מדי יום שישי רבנים לעסוק בדברי תורה והלכה, בהם חמיו הרב הילמן, הרב איסר זלמן מלצר, הרב יחיאל מיכל טיקוצ'ינסקי, הרב יחזקאל אברמסקי, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב שלמה גורן, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב אברהם אלקנה שפירא והרב בצלאל ז'ולטי.[15] דרשותיו בשבת הגדול ושבת שובה משכו קהל רב.[16]
הרב הרצוג נפטר בי"ט בתמוז תשי"ט, 25 ביולי 1959 ונטמן בבית הקברות סנהדריה בירושלים[17]. הרב עובדיה יוסף אמר עליו בהספדו: "היה מנהיגם של ישראל, אהב צדק ושנא רשע, ותמיד לימד סנגוריה על ישראל... מסר נפשו להצלת ילדי ישראל..."[18]
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים בספרייה הלאומית בירושלים.[19]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]| ליבה-מרים לבית סירוביץ | יואל לייב הלוי הרצוג | שמואל יצחק הילמן | חיה-שיינה לבית פוקמפנר | יחיאל מיכל שטיינברג | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק אייזיק הלוי הרצוג | שרה הרצוג | שמחה אמב"ש | לאה אמב"ש | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| פנינה הרצוג | יעקב הרצוג | חיים הרצוג | אורה הרצוג | סוזי אבן | אבא אבן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צביה ברין | שאול אפק | אורי אפק | עלי אבן | נסים גאון | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מיכל הרצוג | יצחק הרצוג | מיכאל הרצוג | רונית הרצוג | יואל הרצוג | מרגרט הרצוג | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
ב-1917 נשא את שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן מלונדון. לזוג נולדו חיים הרצוג, לימים נשיאה השישי של מדינת ישראל, וד"ר יעקב הרצוג שכיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. נכדו הוא יצחק הרצוג נשיא מדינת ישראל ה-11.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על שם הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג נקרא היישוב משואות יצחק, שכונת קריית הרצוג בבני ברק, שכונת הרב הרצוג בקריית אתא, רחוב ראשי בירושלים ורחובות בערים נוספות; יד הרב הרצוג; הישיבה התיכונית "נווה הרצוג" בניר גלים ובית הספר בממ"ד "ימין הרצוג" באילת.
לשכתו של הרב הרצוג הועתקה מביתו והיא מוצגת כולה במוזיאון לאמנות יהודית שבהיכל שלמה בירושלים. נבחר יחד עם רעייתו הרבנית שרה לדמות המופת של החמ״ד לשנת ה׳תשפ״ה.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
הרב הרצוג חיבר את הספרים: "שו"ת היכל יצחק", "כתבים ופסקים", "תורת האהל", ו"תחוקה לישראל על פי התורה" בהם התמקד רבות בנושאי הלכה ומדינה. בשנת 1936, פרסם הרב הרצוג באנגליה ספר בשם: "The Main Institutions Of Jewish Law". הספר תורגם לעברית בשנת 2016 על ידי ד"ר משה הרשקביץ, ויצא לאור על ידי ידיעות ספרים. הרב הרצוג היה מהחוקרים הגדולים בתחום התכלת.[20]
נוסח התפילה לשלום המדינה חובר בידו, והוא נעזר ברב הראשי הספרדי בתקופתו, הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל. לפני פרסום התפילה ביקש מש"י עגנון הערות עריכה. מסיבה זו, ובגלל העברית המסוגננת, יוחסה כתיבת התפילה בטעות לעגנון[21]
בשנת תשכ"ב יצא לזכרו קובץ "מזכרת", ובו מאמרים תורניים, בעריכת הרב שלמה יוסף זוין וד"ר זרח ורהפטיג. בתחילת הספר הודפס נספח העוסק בחייו, פעלו וזכרו. בשנת תשס"ט יצא לאור הספר 'משואה ליצחק' העוסק במשנתו.
משנתו המדינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב הרצוג פרס את משנתו המדינית בכתבים ובמאמרים. הוא תמך במה שקרא נומוקרטיה, כלומר "ממשלת החוק האלוקי, התורה שמן השמים".[22] לדברי הרב עידו רכניץ, הוא תמך למעשה ב"תיאונומיה חוקתית מלוכנית", שיטה שבה המדינה מונהגת על ידי המלך והחוק העליון בה הוא חוק התורה, אך מאפשרת חקיקה משלימה שאינה נוגדת את דין התורה. מתוך תפיסה זו סבר הרב הרצוג כי יש סמכות של מלך ישראל לממשלת ישראל ויש תוקף לחלק מחוקי הכנסת, המהווים תקנות משלימות לחוקי התורה; אולם אין סמכות לבתי המשפט של מדינת ישראל.[23]
גיוס בנות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחס הרבנים לשירות נשים בצה"ל
בתשובה כתב על פי דברי הרמב"ם והמנחת חינוך שנשים יוצאות למלחמות מצווה, ובהן מלחמת השחרור. הוא דחה את דברי הרדב"ז שפירש שנשים אינן יוצאות כלל למלחמת מצווה, או שהן רק מסייעות ללוחמים בהבאת מים ומזון. כמו כן, כתב שם שאין בנשיאת נשק לנשים במסגרת צבאית בעיה מצד איסור לא ילבש.
עם זאת, הוא הסביר שהרבנות הראשית לישראל לא אמרה בעניין זה היתר, מחשש לבעיות של צניעות. הוא הוסיף שאם בפלוגות דתיות אפשר לקבוע סדרים שימנעו בעיות אלו אין הוא רואה בכך שום איסור, אך הרבנות שללה גיוס חובה של נשים, ולפי תקנות הגיוס לכל אישה יש רשות להתנגד לגיוסה מטעמים דתיים, מכיוון שקשה לקבוע בכך גדרים. לבסוף כתב שבנות שרוצות להתנדב למשמר העם תוך כדי נשיאת נשק אינן עוברות על שום איסור ומקיימות מצווה רבה[24]
זכויות מיעוטים
ערב קום המדינה חיבר הרב הרצוג מאמר תחת השם: ״זכויות מיעוטים לפי ההלכה״ במדינה יהודית בארץ ישראל. במאמר הורה למדינה שבדרך להתחייב למנוע את הפלייתם של הערבים בארץ ישראל (מוסלמים ונוצרים כאחד). מסקנתו ההלכתית דחתה בתוקף כל טענה האוסרת על בני המיעוטים לגור או להיות בעלים של קרקע בארץ ישראל. אפילו טען: ״לא יימצא רב בישראל בעל מוח או בעל שכל ישר״ שיחלוק על מסקנות אלה[25].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו: מגילת חייו של ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ירושלים: כתר, 1980 (הספר בקטלוג ULI)
- חוברת: מוקדשת לבחירת הרב הראשי בארץ ישראל: מאמרים, מכתבים והערכות מאת גאוני וגדולי ישראל על הגאון ... רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... בעריכת קבוצת רבנים, תל אביב: (בית דפוס לאומי), תרצ"ז
- מסע ההצלה: <שבט תש"ו - תשרי תש"ז>, ירושלים: (דפוס העברי י’ ורקר), תש"ז, מסעו של הרב הראשי לא"י ר' יצחק איזיק הלוי הרצוג באירופה.
- הרב אהרן יצחק זסלנסקי, אגרות הראי"ז: שי להגאון רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג ... בהגיעו לשיבה, ירושלם: (דפוס העברי), תשי"ט
- שמעון פדרבוש (עורך), חכמת-ישראל באירופה, ע' 149-127, ירושלים: הוצאת ראובן מס, 1965.
- גאולה בת יהודה, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, כרך ב, ירושלים: מוסד הרב קוק תש"ך, עמ' 144–164
- יעקב אדלשטיין, פעולתו הפוליטית של הרב הרצוג זצ"ל בשנות מלחמת העולם השנייה ואחריה, כיוונים 13 (תשמ"ב), עמ' 151–159
- שמעון אורבך, פעילותו המדינית של הרב הרצוג עד קום המדינה, חיפה : ש. אורבך, תשמ"ו 1985
- אליאב שוחטמן, תורה ומדינה במשנתו של הריא"ה הרצוג, שנה בשנה (תשנ"א), עמ' 178–190
- יוסף אחיטוב, לבטיו ההלכתיים של הרב הראשי יצחק הלוי הרצוג בעשור הראשון לתקומת ישראל, אתגר הריבונות (תשנ"ט), עמ' 199–213
- שאול מייזליש, רבנות בסערת הימים : חייו ומשנתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, [תל אביב] : מרחב, תשנ"א 1991
- משה הרשקוביץ, דרכו ושיטתו של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג (זצ"ל) במחקר המשפט העברי, עבודת מאסטר, בר-אילן, רמת-גן, תשס"ח
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשימת המאמרים של יצחק אייזיק הלוי הרצוג באתר רמב"י
- כתבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג בפרויקט בן-יהודה
- מאמרים של הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, באתר ספריית אסיף, מאמרים בנושא הרב הרצוג, באתר ספריית אסיף
- רשימת המאמרים של יצחק אייזיק הלוי הרצוג, באתר רמבי"ש
- טוביה פרשל, ביבליוגרפיה של כתבי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל
- אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יצחק אייזיק הלוי הרצוג שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 36, באתר היברובוקס
- תולדות חייו באתר הרבנות הראשית לישראל
- הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, דבר, 26 ביולי 1959 המשך
- אלטר מאיר, הרב שעמד במבחנים, מעריב, 29 ביוני 1964
- חן מרקס, מתיה קם, יצחק הלוי הרצוג, באתר "תרבות•il"
- כל הכתבות על הרב הרצוג, באתר ערוץ 7
- נחום רקובר, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל, עלון חודשי להנחלת משנת הראי"ה ומורשתו, גיליון 7, תמוז תש"ס, עמ' 4
- הנ"ל, הרב הרצוג כממשיך חזון המשפט העברי של הרב קוק(הקישור אינו פעיל), "מגד ירחים", גיליון 119, אלול תשס"ט, עמ' 3; הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, בין מרן הראי"ה לרב י. א. הלוי הרצוג, שם עמ' 4
Dr. Hertzog Speech. Prague, Czechoslovakia, בארכיון הסרטים של British Pathé (באנגלית) - סרטון בו נראה הרב ד"ר הרצוג נואם- הארכיון של הרב הרצוג, באתר ארכיון המדינה
- ירון דרוקמן, הסב הרב, האבא הנשיא. מי אתה יצחק הרצוג, באתר ynet, 16 במרץ 2015
- שי בן-ארי, משימה לפדות ילדים יהודים שהוסתרו בידי נוצרים במלחמת העולם השנייה, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, אוגוסט 2019
- יצחק אייזיק הלוי הרצוג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- עדו רכניץ, תיאוקרטיה דמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן, עבודת דוקטור, אוניברסיטת אריאל, תש"פ
יצחק איזיק הרצוג (1888-1959), דף שער בספרייה הלאומית
יצחק אייזיק הלוי הרצוג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה
מכּתביו:
- היכל יצחק, באתר היברובוקס
- תורת האהל, באתר היברובוקס
- למען השבת- הרצאות בנושא השבת, באתר היברובוקס
- קריאה למשפט התורה בישראל, אתר דעת
- פתרון חדש לחידת ספר יחזקאל, אתר דעת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ משואה ליצחק ח"א עמ' 14
- ^ הרב שלט באנגלית, גרמנית, ספרדית, ערבית, פולנית וצרפתית, מלבד מידיעותיו ביוונית ובלטינית (כל התרשל... כאילו... שופך דמי ישראל': הרב הרצוג והשואה, שולמית אליאש, עמ' 106, בתוך הספר: שואה ממרחק תבוא : אישים ביישוב הארץ-ישראלי ויחסם לנאציזם ולשואה, 1948-1933, עורכת דינה פורת, 2009).
- ^ הרב מרדכי קירשבלום, מכל מלמדי השכלתי: אישים וסיפוריהם, ירושלים תשמ"ח, עמ' 129;
- ^ חיים הרצוג, בספרו האוטוביוגרפי: דרך חיים: סיפורו של לוחם, דיפלומט ונשיא, חיים הרצוג
- ^ שמואל אבידור הכהן, יחיד בדורו, הוצאת כתר, תש"ם-1980, עמ 26–27.
- ^ ברוב של 37 מול 31, הפרדס, כסלו תרצ"ז, עמ' 3–4.
- ^ כרוז הרבנים הראשיים, דבר, 17 בנובמבר 1937
קריאת הרבנות הראשית, דבר, 8 ביולי 1938 - ^ מטרת המסע הייתה הפגישה עם נשיא ארצות הברית. על פי שמואל אבידור הכהן בספר "יחיד בדורו", לא הסכים הרב הרצוג לפגוש איש מכל המכובדים, עד שיסודר המפגש עם הנשיא, ולאחר מכן היה עסוק בהכנות לקראת הפגישה ובחזרה לארץ ישראל.
- ^ משואה ליצחק, חלק א, עמ' 77
- ^ 1 2 הרב ארי שבט, על חז"ל, הרב הרצוג, והוודאות שלא תהיה גלות נוספת, אתר אוח, משרד החינוך;
ראו: אלי גורפינקל, 'גאולה שלישית אין לה הפסק' – במה דברים אמורים?, המעין ניסן תשע"א;
איגרת אל מפקד כוחות בריטניה בפלשתינה ועבר הירדן מה-30/06/1942; - ^ הרב הראשי הגיע לארץ מאמריקה, דבר, 11 ביולי 1941
- ^ ש. ע., הרב הראשי ו"ממלא המקום", מעריב, 9 באפריל 1964; מיכאל ר' מארוס, הוותיקן והמשמורת על ילדים יהודים לאחר השואה, זמנים 97
- ^ שי בן ארי, "כך הושבו 500 ילדים לעם היהודי אחרי השואה", בבלוג הספרייה הלאומית, 12 באוגוסט 2019
- ^ דוד חרמץ, פייק היסטורי סטורי, 471, העיתון האזורי לציבור הדתי, עמ' 6–8. חרמץ מתבסס על אמונה נחמני-גפני, אשר כתבה דוקטורט על הוצאת ילדים מבתי נוצרים לאחר השואה
- ^ על מפגשים אלו ראו: אוריאל בנר, ימי שישי בביתו של הרב הרצוג זצ"ל, המעיין, גיליון 230, תמוז תשע"ט
- ^ יערב שיחי - שיחות עם הרב יעקב אריאל, הרב ארלה הראל, עמ' 319
- ^ הרב יצחק אייזיק הרצוג באתר GRAVEZ
- ^ חזון עובדיה חלק ארבע תעניות במדור ההספדים
- ^ ארכיון אוסף יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בספרייה הלאומית
- ^ על מחקרו בנושא מציאת התכלת כתב הרב מנחם בורשטיין בספרו "התכלת".
- ^ זאת לפי מחקרו של יואל רפל. ראו: דיוויד סלע, תעלומת מחבר "התפילה לשלום המדינה", באתר ישראל היום, 28 בספטמבר 2018
- ^ תחוקה לשראל על פי התורה, חלק א', עמ' 7–8.
- ^ עדו רכניץ, תיאוקרטיה דמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן, עבודת דוקטורט, אוניברסיטת אריאל בשומרון תש"פ. (תקציר באתר 'דין תורה').
- ^ שו"ת הגרי"א הרצוג, אורח חיים סימן נב, עמ' רמ-רמה.
- ^ גביזון, רות, ואחרים. האידיאולוגיה של מאיר כהנא ותומכיו. מכון ון ליר בירושלים,, האידיאולוגיה של מאיר כהנא ותומכיו, באתר https://tau.primo.exlibrisgroup.com/discovery/fulldisplay?docid=alma990002103790204146&context=L&vid=972TAU_INST:TAU&lang=en&search_scope=TAU&adaptor=Local%20Search%20Engine&tab=TAU&query=any,contains,%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8%20%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90&offset=0, 1986.
| אחרונים | ||
|---|---|---|
| חכמי יהדות אשכנז | רבי משה איסרליש (הרמ"א) • רבי שלמה לוריא (המהרש"ל) • רבי יהודה ליווא בן בצלאל (המהר"ל מפראג) • רבי מרדכי יפה (ה"לבוש") • רבי יהושע פלק כץ (הסמ"ע) • רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס (המהרש"א) • רבי יואל סירקיש (הב"ח) • רבי שבתי הכהן (הש"ך) • רבי העשיל מקראקא • רבי דוד הלוי סגל (הט"ז) • רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר (ה"מגן אברהם") • רבי יאיר חיים בכרך (ה"חות יאיר") • רבי יעקב יהושע פלק (ה"פני יהושע") • רבי אריה לייב גינצבורג (ה"שאגת אריה") • רבי נתנאל וייל (בעל "קרבן נתנאל") • רבי יוסף תאומים (ה"פרי מגדים") • רבי יחזקאל לנדא (ה"נודע ביהודה") • הגאון מווילנה • רבי שניאור זלמן מלאדי (בעל "שולחן ערוך הרב") • רבי יהודה לייב מינוביץ' (בעל "שארית יהודה") • רבי אריה לייב הלר (ה"קצות") • רבי אברהם דנציג (ה"חיי אדם") • רבי יעקב לורברבוים (ה"נתיבות המשפט") • רבי עקיבא איגר • רבי משה סופר (ה"חתם סופר") • רבי מנחם מנדל שניאורסון (ה"צמח צדק") • רבי שלמה קלוגר • רבי שלמה גאנצפריד (בעל ה"קיצור שולחן ערוך") • רבי יצחק אלחנן ספקטור • רבי יחיאל מיכל אפשטיין (בעל "ערוך השולחן") • רבי שלום מרדכי שבדרון (המהרש"ם) • רבי ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים") • רבי חיים עוזר גרודזנסקי • רבי חיים מבריסק • רבי שמעון שקופ • רבי ברוך בער ליבוביץ • רבי אברהם ישעיהו קרליץ (ה"חזון איש") • רבי משה פיינשטיין • רבי מנחם מנדל שניאורסון ("הרבי מליובאוויטש") | |
| חכמי יהדות ארצות האסלאם ומגורשי ספרד | רבי שמואל די מדינה (מהרשד"ם) • רבי אברהם די בוטון (בעל "לחם משנה") • רבי יוסף קורקוס • רבי חיים בנבנישתי (בעל "כנסת הגדולה") • רבי יהודה רוזאניס (בעל "משנה למלך") • רבי אפרים נבון (המחנה אפרים) • רבי שלום שרעבי (הרש"ש) • רבי יחיא צאלח (מהרי"צ) • רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א) • רבי מרדכי כרמי (ה"מאמר מרדכי") • רבי יום-טוב אלגאזי (המהרי"ט אלגאזי) • רבי חיים פלאג'י • רבי עבדאללה סומך • רבי יוסף חיים מבגדאד (ה"בן איש חי") | |
| חכמי ארץ ישראל | רבי דוד בן זמרא (הרדב"ז) • רבי יוסף קארו (הבית יוסף) • רבי משה מטראני (המבי"ט) • רבי בצלאל אשכנזי (ה"שיטה מקובצת") • רבי יוסף מטראני (המהרי"ט) • רבי לוי בן חביב (המהרלב"ח) • רבי אברהם יצחק הכהן קוק • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יהודה לייב הלוי אשלג (בעל הסולם) • הרב יצחק אייזיק הרצוג • הרב צבי פסח פרנק • רבי שלמה זלמן אוירבך • רבי שאול ישראלי • רבי אליעזר יהודה וולדנברג • רבי בן ציון אבא שאול • רבי אברהם אלקנה כהנא שפירא • רבי מרדכי אליהו • רבי יוסף שלום אלישיב • הרב עובדיה יוסף • רבי שמואל הלוי ואזנר • רבי זלמן נחמיה גולדברג | |
| תנאים • אמוראים • סבוראים • גאונים • ראשונים | ||
| הקודם: אברהם יצחק הכהן קוק |
הרב הראשי האשכנזי 1959–1936 |
הבא: איסר יהודה אונטרמן |
- אישים שעל שמם יישובים בישראל
- זוכי פרס ישראל לספרות תורנית
- יהודים הקבורים בבית הקברות סנהדריה
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- משפחת הרצוג
- רבנים אירים
- רבנים ביישוב
- רבני הציונות הדתית בישראל
- רבנים פולנים
- רבנים ראשיים לישראל
- אישים שעל שמם שכונות בישראל
- אישים שהונצחו על בולי ישראל
- חברי נשיאות ועד הישיבות
- אנשי העלייה החמישית
- בוגרי אוניברסיטת לונדון
- אזרחי כבוד של תל אביב-יפו
- זוכי פרס ישראל לשנת 1958
- לויים
- ישראלים שנולדו ב-1888
- ישראלים שנפטרו ב-1959
- דמויות מופת של החמ"ד