שפות קלאסיות
שפות קלאסיות הן שפות בעלות מסורת ספרותית עצמאית ומגוון רחב של כתבים עתיקים שנכתבו בהן.[1] לפי הגדרה זו, שפות קלאסיות הן בדרך כלל שפות שאינן מדוברות עוד כשפות אם, אך נותרו בעלות השפעה תרבותית וספרותית משמעותית לאורך ההיסטוריה. השפות הקלאסיות נחשבות לשפות שהייתה להן השפעה רחבה על תרבויות אחרות גם לאחר שהפסיקו לשמש כשפות אם במובן המקורי שלהן.
שפות קלאסיות במערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]במסגרת הלימודים הקלאסיים המסורתיים באירופה, השפות הקלאסיות מתייחסות בעיקר ליוונית עתיקה ולטינית קלאסית שהיו השפות הספרותיות של העולם הים תיכוני בעת התקופה הקלאסית. יוונית עתיקה הייתה השפה של הומרוס ושל היסטוריונים, מחזאים ופילוסופים של אתונה הקלאסית, התקופה ההלניסטית והתקופה הביזנטית. הלטינית הייתה השפה הרשמית של האימפריה הרומית המוקדמת ולאחר מכן של האימפריה הרומית המערבית. לאחר שקיעת האימפריה הרומית, הלטינית המשיכה לשמש כלינגואה פרנקה בקרב המלומדים באירופה של ימי הביניים והרנסאנס, והיא נשארה שפת המדע והכנסייה הקתולית עד המאה ה-18.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Hart, George. "Statement on the status of Tamil as a Classical Language". Institute for South Asia Studies, UC Berkeley. נבדק ב-18 באוקטובר 2021.
{{cite web}}: (עזרה)