אליהו בקשי דורון
 | |||||||||
| לידה |
5 באפריל 1941 ח' בניסן ה'תש"א פלשתינה (א"י)  ירושלים, ישראל | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
12 באפריל 2020 (בגיל 79) י"ט בניסן ה'תש"ף ירושלים ישראל  המרכז הרפואי שערי צדק, ירושלים | ||||||||
| מקום קבורה | הר המנוחות, ירושלים | ||||||||
| מדינה |
ישראל | ||||||||
| השכלה | ישיבת חברון כנסת ישראל | ||||||||
| מקום מגורים | ירושלים | ||||||||
| מקום פעילות | בת ים, חיפה, ירושלים | ||||||||
| תקופת הפעילות |
1970 – 12 באפריל 2020 (כ־50 שנה)  | ||||||||
| השתייכות | חרדים ספרדים | ||||||||
| תחומי עיסוק | הלכה | ||||||||
| תפקידים נוספים | ראש מוסדות "בנין אב" "תורת אימך" "דבי אליהו" | ||||||||
| רבותיו | הרב עובדיה יוסף, הרב יחזקאל סרנא, הרב בצלאל ז'ולטי | ||||||||
| תלמידיו | הרב מיכאל עמוס, הרב שלמה שושן, הרב פנחס גולדשמידט, הרב ציון אשכנזי, הרב רחמים לוי, הרב שי עמר ועוד | ||||||||
| חיבוריו | שו"ת בנין אב, ספר בנין אב על התורה ומועדים | ||||||||
| בת זוג | הרבנית אסתר בקשי דורון לבית לופס | ||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה |
פרס ע"ש הרב מימון ליצירה תורנית, פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"ה פרס לספרות תורנית בני ברק, פרס שר הבריאות ה'תשע"ח | ||||||||
.jpg)
הרב אליהו בקשי דורון (ח' בניסן ה'תש"א, 5 באפריל 1941 – י"ט בניסן ה'תש"ף, 12 באפריל 2020) היה הראשון לציון והרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול בירושלים, בשנים 1993–2003, שימש כראש מוסדות "בנין אב" ברמת שלמה "תורת אימך" בבר-אילן ו"דבי אליהו" בבית וגן בירושלים. היה פוסק הלכה, וממנהיגי היהדות הספרדית בישראל.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדותו ונעוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים לבן-ציון ולטובה בהיה, ילידת חלב שבסוריה[1]. משפחתו התגוררה בשכונת רחביה בירושלים. בילדותו למד בבית הספר הממ"ד "לדוגמה" ע"ש הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל משפחתו התפרנסה מחנות מכולת שליד ביתם. אביו ר' בן ציון היה מראשי ועד העדה הספרדית בירושלים וממייסדי בית הכנסת "המתיבתא בית הראש"ל" ע"ש הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר וגבאי בית הכנסת "רבן יוחנן בן זכאי בעיר העתיקה" בירושלים. כילד, היה מתלווה לאביו ר' בן ציון לתפילה בבית הכנסת "אור זרוע" שם שהה במחיצתו של הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל. בעידודו של אביו, השתתף בלימודי חזנות ופיוט אצל החזן רחמים עמר, בשכונת נחלאות בירושלים[2].
ב-תשט"ו 1955 בהיותו בן 14 החל את לימודיו בישיבת הדרום ברחובות, אצל הרב צבי יהודה מלצר בנו של הרב איסר זלמן מלצר בעל ה'אבן האזל' והרב מאיר צבי ברגמן. והרב יהודה עמיטל לאחר כמה שנים הרב אלעזר מנחם מן שך שהיה מגיע מבני ברק למסור שיעורים בישיבה, עודדו ללמוד בישיבת פוניבז' בה כיהן כראש ישיבה. אך כיון שהוריו התגוררו בירושלים הדבר הִקשה עבורו לנסוע לבני ברק, וכך הגיע לישיבת "חברון" ששכנה אז בשכונת "גאולה" בעיר[3].
ב-תשי"ט 1959 עבר לישיבת חברון, שם למד אצל הרב ברוך מרדכי אזרחי ואצל הרב אברהם פרבשטיין. בתקופת לימודו בישיבה למד בחברותא עם ראש הישיבה הרב יחזקאל סרנא. בישיבה למד בחברותא עם טובי הבחורים בניהם: אביעזר פילץ, ברוך שמעון סלומון ומשה מרדכי פרבשטיין, בימיו בישיבת חברון, הרצה "שיעור כללי" בפני תלמידי הישיבה.
כאברך
[עריכת קוד מקור | עריכה]נישא לאסתר, בתו של הרב שלום לופס, רבה של עכו[4]. לאחר נישואיו התגורר ברחוב חנה בירושלים בסמיכות לרבנים עובדיה יוסף ובן ציון אבא שאול עימם היה משוחח בדברי תורה[5].
בשנת תשכ"ד 1964 עבר ללמוד בכולל 'קול יעקב' ובכולל אברכים "בית התלמוד" שבמוסד הרב קוק בירושלים, שם התקרב לרב בצלאל ז'ולטי. שימש כר"מ בישיבת פורת יוסף בשכונת קטמון בירושלים. בין תלמידיו מאותה תקופה: האדמו"ר אלעזר אבוחצירא, הרב יצחק יוסף והרב אליהו אברז'ל[5].
בת ים וחיפה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תש"ל 1970 בהיותו בן 28 בלבד מונה לרב שכונות רמת הנשיא ורמת יוסף בבת ים. בתקופה זו הקים כולל אברכים בקהילת 'בית יעקב' בבת ים, ובשכונת התקווה בתל אביב.
בשנת 1974, מונה לרבה הספרדי של העיר[6].
בשנת תשל"ה-1975 לאחר פטירת רבה של חיפה הרב יוסף משאש מונה לרב הראשי וראש אבות בתי הדין של חיפה[7], תפקיד אותו מילא במשך שמונה עשרה שנים. בתקופת פעילותו בעיר שידד מערכות בתחום הכשרות בהוספת תקנים, ומינוי מפקחים ראויים, בזמן כהונתו פירק את אגודת השוחטים ונאבק לבסס את סמכותה של הרבנות המקומית, והדת בעיר. בחיפה הקים וייסד את מוסד "מורשה", כולל לאברכים שם מסר שיעורי תורה, כמו כן הקים תלמוד תורה לבני אברכים בחיפה. חלק משיחותיו שם קובצו בספרו "בנין אב". בין היתר בתפקידו כראב"ד חיפה עסק בשאלות מורכבות כגון שאלות של ממזרות, והתרת עגונות, במרץ 1981 בעקבות טביעת האונייה מצדה ישב על המדוכה והתיר עשרות מעגונות נעדרי הספינה להנשא בפסקי דין מיוחדים.[8].
בשנת 1983, בהיותו בן 42 בלבד התמודד על משרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל מול הרב מרדכי אליהו אך הפסיד לאחרון כשקיבל 49 קולות.
ראשון לציון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשנ"ג 1993 נבחר לתפקיד "הראשון לציון" - הרב הראשי הספרדי לישראל, בתמיכת הרב עובדיה יוסף. הוא כיהן בתפקיד עד שנת 2003, לצדו של הרב הראשי האשכנזי הרב ישראל מאיר לאו. מתחרהו העיקרי בבחירות היה רבה הספרדי של תל אביב-יפו לשעבר, הרב חיים דוד הלוי.
בתקופת כהונתו כרב ראשי סירב לבטל את השימוש בהיתר מכירה בשנת השמיטה, והדבר גרר ביקורת מצד הרבנים הליטאים ובראשם הרב יוסף שלום אלישיב. במטרה למנוע טענות לכפייה דתית, צידד בהנהגת נישואים אזרחיים בישראל כדי למנוע ניאוף וממזרים, אך דרש כי לא יקראו לזה "נישואין"[9]. בתקופת כהונתו כרב ראשי הקים ועדה, שמנעה מהרב יונה מצגר לשמש כרב עיר, בשל טענות כלפיו בגין עבירות על החוק והתנהגות שאינה הולמת. בהמשך עקף מצגר את המחסום והגיש מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל[10].
הרב בקשי דורון היה נשיא ארגוני חסד, חבר בארגון ידידי בית החולים רמב"ם, הנהלת קרן לב"י וחבר נשיאות מכון ירושלים. שימש כנשיא ארגון מרח"ב - ממזרח שמש בירושלים[11]. בנוסף שימש כנשיא בית המדרש "שערי עוזיאל" ע"ש הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל בירושלים. לאחר שסיים את תפקידו כרב ראשי הקים בירושלים את מוסדות "בנין אב" בנשיאותו פעלו רשת בתי כנסת 'זכור לאברהם' ברחבי הארץ ע"ש בנו של תלמידו הנגיד שלמה אדולפו פיצ'וטו לזכר בנו אברהם ז"ל. עמד בנשיאות "קרן ספרא" שהוקמה על ידי רעייתו של מואיז ספרא לאחר פטירתו[5].
פטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך התפרצות נגיף הקורונה בישראל נדבק הרב בקשי דורון בנגיף ונפטר במרכז הרפואי שערי צדק בגיל 79[12]. הובא לקבורה בהר המנוחות. לצד רעייתו אסתר (נפטרה בשנת תשס"ה - 2005) הלווייתו נערכה בהשתתפות מצומצמת של אנשים בעקבות הנחיות משרד הבריאות.
העמדה לדין, הרשעה וביטולה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדצמבר 2012, הוגש נגדו כתב אישום ב"תיק הרבנים", על עבירות קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה, הפרת אמונים ומתן תעודה כוזבת, בטענה שבעת כהונתו כרב הראשי אישר להעניק תעודות הסמכה לרבנות למאות מאנשי מערכת הביטחון, בלא שהיו ראויים לכך. התעודות זיכו את בעליהן בהטבות כספיות[13].
במאי 2017, הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בעבירות של קבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מתן תעודה כוזבת ומרמה והפרת אמונים. באוגוסט 2017 נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס של 250 אלף ש"ח[14][15].
במאי 2021, כשנה לאחר פטירת הרב בקשי דורון, קיבל בית המשפט העליון את ערעור משפחתו של הרב, וקבע, כי בשל מצבו הרפואי של הרב בזמן בו התנהל המשפט, הוא לא היה כשיר לעמוד לדין, ולכן בוטלו למפרע הרשעתו והקנס שנגזר עליו[16]. בקשתה של פרקליטות המדינה לדיון נוסף בעניין, נדחתה בידי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות[17].
פעילותו מדינית
[עריכת קוד מקור | עריכה]הצהרת קהיר לשלום וצדק במזרח התיכון
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2 בינואר 2002 עמד הרב בקשי דורון בראש המשלחת הישראלית לקהיר בה התכנסו נציגות שלוש הדתות, בניסיון לגבש הצהרה משותפת ל"שלום וצדק" על רקע האלימות הגואה בישראל ובשטחים. הוועידה נערכה בעיר הנמל אלכסנדריה, ונמשכה שלושה ימים, בחסות הארכיבישוף האנגליקני ג'ורג' קרי, ושייח מוחמד סעיד טנטאווי, האימאם הגדול של מסגד אל אזהר בקהיר. הוועידה זכתה לתמיכת ממשלות ישראל, הרשות הפלסטינית והממלכה המאוחדת[18].
פסקי הלכה בולטים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא פירוט יתר.פסקיו מופיעים בספרו "שו"ת בניין אב", בפסקי דין רבניים ובמאמרים בקבצים תורניים ובכתבי עת רבים בין היתר בתשובות לשאלות הרבות שהופנו אליו; עוד משבתו כרבה של בת ים וכן כרבה של חיפה והמחוז ואף בהיותו רב ראשי לישראל וראשון לציון.
בין היתר התיר לתושבי שכונת מעלה הזיתים ללכת בשבת לכותל המערבי בליווי של רכב צבאי, עקב חשיבותה של הנוכחות היהודית באזור[19]; ופסק לפטור משינה בסוכה במקום שבו צה"ל מנחה את האזרחים לנעול את בתיהם[20]. פסק שאין לעלות לתחום הר הבית כולו; ואף לצורך מדיני[21].
התיר לענות אמן על ברכת קטן פחות מבן שש, משום חינוך[22]. פסק, שאין לצרף אין לצרף חולה אצלהיימר למניין[23]. בשאלה שהופנתה אליו מאנשי הקהילה בהולנד, בעניין זמן תפילת ערבית באזורים בחו"ל שהשקיעה מתאחרת, פסק: שאין להתיר להם להתפלל ערבית מוקדמת לפני "פלג המנחה" אפילו בשעת הדחק[24]. בתשובה לשאלה שהופנתה אליו מאסיר הכלוא בצינוק והשירותים בו מצויים בתוך חדרון צר, ללא מחיצה המבדילה בינו לתא הכליאה ובשל כך התא כולו מטונף; ואין אפשרות לברך ואף להרהר בדברי תורה, אם קיום מצוות לבדו נאסר או לא. פסק: שמלבד מה שאסור להרהר או לברך אף קיום מצוות לבדו נאסר במקום זה[25]. בשאלת שהופנתה אליו ממפעל ליצור פסלי נוי, פסק בתשובתו: שאסור לישראל לעשות את הצורות או את הליטוש אלא את הדפוסים בלבד, ויש להקפיד לעשות את הצורות על ידי גוי; ופסלי אדם יש לעשות בחיסור איבר כל שהוא בצורה נכרת[26].
בין הנושאים שבהם דן במאמריו: סמכויות רשויות מקומיות בראי ההלכה[27]; יוזמה למניעת סרבנות גט על ידי רכישת דירה משותפת במקרה של פירוד והעברת הבעלות לבן הזוג המסורב[28]; קביעת אמות מידה להחייאת עוברים בעלי מומים[29] ולטיפול כימותרפי באישה הרה כאשר הטיפול מסכן את העובר[30].
יחסו למנהג
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעתו של הרב בקשי דורון יש להתחשב במנהגים שהשתרשו בציבור ויש לקבלם כ"הלכה פסוקה"[31]. הוא דחה את האחדת המנהג, ודגל בשימור המנהגים הנפרדים של העדות.[32]. הורה לבני חו"ל שנהגו במנהג מסוים בעודם שם - שכאשר באים לארץ ישראל רשאים לשנות מנהגם ואינם צריכים התרה; אולם בעודם בחו"ל אינם יכולים לשנות מנהגם משום 'אל תיטוש תורת אימך'[33].
מעמדם של הקראים בעם ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנות התשעים התיר נישואין עם קראי רוסיה, בעקבות שאלה שהופנתה אליו מבית הדין הרבני בתל אביב אודות נערה בת לאם יהודייה ולאב קראי מרוסיה שבקשה להנשא. בית הדין התקשה להכריע בסוגיה והעביר את השאלה לרב אליהו בקשי דורון שהכריע שמותר להינשא עם קראים; והם אינם נחשבים כממזרים על פי ההלכה, היתרו היה בתנאי שיקבלו עליהם שמירת מצוות וילמדו את יסודות תורה שבעל פה[34], פסק הלכה זה היווה אבן דרך להכרעות בתי דין במשך השנים הבאות כאשר באו לפתחם שאלות דומות[35][36].
חזקת כהונה אצל יוצאי פרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות האלפיים, בעקבות שאלה שהופנתה אליו על ידי כהנים בני עדת הפרסים, אם יחזיקו עצמם לכהנים ויעלו לדוכן, עקב השמועה שחזקת הכהונה בפרס לא נשמרה כראוי. השאלה התעוררה בין היתר בשל פנייתם של רבנים יוצאי פרס לרב שהזימו את השמועה. בתשובתו מביא הרב אליהו בקשי דורון את עדותם זקני ורבני עדת הפרסים על חזקת הכוהנים, ולאחר הבירור ההלכתי פוסק הרב, כי אין לחשוש לשמועות בדבר חזקת כהונתם של יוצאי פרס, וכל כהן שהוא ואבותיו עולים לדוכן ומחזיקים עצמם ככהנים, דינו ככל הכוהנים המוחזקים, ויכול לעלות לדוכן ללא חשש. רק מי שנקרא כהן ואינו יודע מאבותיו שעלו לדוכן - אין לו חזקת כהונה ללא בירור מעמיק בייחוס משפחתו[37][38].
יחסו למדינת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]על היחס בין הרבנות הראשית למדינת ישראל אמר [39]:
- ” הרבנות הראשית כמוסד ממלכתי היא החותם והפתילים של מדינת ישראל החותם המקנה והיא הפתילים שבידה הקשרים ועבותות האהבה הקושרים את העם היושב בציון עם אחינו שבכל תפוצות הגולה”.
בנוגע למצות ישוב ארץ ישראל כתב[40]:
- ”ישוב ארץ ישראל אינה מצוה פרטית כגזירה לקיים דבר אחד אלא יסוד ושורש בעבודת ה'(...) שאי אפשר לקיים התורה בשלימות ברוב מצוותיה אלא בארץ ישראל”.
בנוגע לאמירת ההלל ביום העצמאות: פסק שיש לאומרו בלא ברכה[41].
הנצחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]הרב בקשי דורון הונצח בדרכים רבות, בין היתר, נחנך לזכרו בית מדרש ביישוב החרדי רכסים והוכנס לבית המדרש ספר תורה לעילוי נשמתו[42]. בחשוון תשפ"א נקרא רחוב על שמו בעיר חדרה[43]. בניסן תשפ"ג נקרא רחוב על שמו בעיר צפת[44].
במאי 2020 בעקבות הנצחת הוריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתח תקווה הוגשה בקשה על ידי חברי מועצת העיר לוועדת השמות להנציח גם את הרב בקשי דורון יחד עם אריאל שרון ושמעון פרס[45].
באייר ה'תשפ"ג החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו[46].
בניסן תשפ"ד נחנך בביתו בשכונת בית וגן בירושלים בית מדרש "בית הראשון לציון" לזכרו[47].
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רעייתו אסתר (נפטרה בשנת תשס"ה - 2005) הייתה ביתו של הרב שלום לופס רבה של העיר עכו, בת דודתה של שולמית עבאדי - רעייתו של הרב שמעון בעדני חבר מועצת חכמי התורה.
- בנו, הרב בן ציון, ראש ישיבת "תורת אליהו" וראש תלמוד תורה "חניכי הישיבות – תורך אמך"
- בנו, הרב שלום, ראש ישיבת "בנין אב" לדוברי ספרדית
- בנו, הרב משה, ראש ישיבת "בנין אב" לדוברי אנגלית יד ימינו של הרב בבניית מוסדות "בנין אב", מקים ומייסד בית הראשון לציון לתורה תפילה וחסד בבית הרב בשכונת בית וגן בירושלים, יו"ר מפעלות צדקה, גמ"ח וחסד "צדקת הראשון לציון".
- בנו, הרב יצחק, ראש כולל לרבנים "בנין אב", רמת שלמה, ירושלים, מחבר שו"ת "בנין אבי".
- חתנו, הרב דוד אברהם, ראש ישיבות "בנין אב" ו"דעת אליהו" וראש רשת הת"תים "חניכי הישיבות – מוסדי עולם".
- חתנו, הרב ארי אברהם סמג'ה, רב שכונת רמת שלמה בירושלים ראש המרכז הרוחני "נר יוסף" ומחבר סדרת ספרי "הליכות השו"ע החמישי".
- חתנו הרב משה שמול, ראש ישיבת בנין אב לצעירים בעיר אופקים
- חתנו הרב אלון נבון, מרבני ישיבת באר יצחק
- חתנו הרב שמואל לוי, מורה הוראה בירושלים
- חתנו, הרב משה אדרי, ראש ישיבת "דבי אליהו" שנקראת על שמו.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- הרב מיכאל עמוס – דיין בית הדין הרבני הגדול ורב שכונת קריית מנחם ועיר גנים בירושלים.
- הרב פנחס גולדשמידט - רבה של הקהילה היהודית במוסקבה לשעבר, חבר נשיאות בקונגרס יהודי רוסיה. כיום מכהן כנשיא ועידת רבני אירופה[48].
- הרב שלמה שושן – דיין בבית הדין הרבני טבריה-צפת, ראש ישיבת ההסדר בבית שאן.
- הרב ציון אשכנזי – אב"ד רחובות.
- הרב רחמים לוי, היה רב שכונת נחלאות בירושלים, מנהל מחלקת הכשרות ברבנות הראשית ומרבני העדה הטורקית בישראל.
- הרב אריאל אדרי, ר"מ בישיבת הר המור, אב בית דין רבני בבאר שבע, ורב שכונת הר חומה בירושלים.
- הרב מאיר אליהו אהרון, היה ראש כולל אור יעקב ואור זרוע וראש בית מדרש להוראה ומשפט ברחובות, וחבר הנהלת ישיבת תומכי תמימים רחובות ורב בית הכנסת 'יד לשבים' בעיר.
- הרב משה בן אבו, רב שכונת גילה בירושלים.
- הרב אליהו אביסרור, רב שכונת נווה יעקב בירושלים.
- הרב יצחק זר, רב בית הכנסת נזר אהרון ודיין ביה"ד האזורי בירושלים.
- הרב יורם ביטון ראש מוסדות הליכות עולם, קריית מלאכי.
- הרב יוסף אליהו, רב וסופר ישראלי[49].
ספריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שו"ת בנין אב, ו' כרכים: חלק א', חלק ב', חלק ג', חלק ד', חלק ה', חלק ו'. חלק ז' (י"ל מכתביו לאחר פטירתו).
- בנין אב – שיחות ומאמרים, ג' כרכים: בראשית ושמות, ויקרא, במדבר ודברים, מועדים ומאמרים
פרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]סדרת ספריו זיכתה אותו ב:
- פרס ע"ש הרב מימון ליצירה תורנית
- פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית לשנת תשמ"ה
- פרס שר הבריאות לשנת תשע"ח
- פרס לספרות תורנית בני ברק
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליהו בקשי-דורון, חינוך קודם לכל, באתר ערוץ 7, 15 באפריל 2004
משיעורי הרב אליהו בקשי דורון, לצפייה באתר בינינו- המרכז העולמי למורשת יהדות ארם צובא| ברכתו של החכם אליהו בקשי דורון זצ”ל מתוך האירוע 100 שנה של בית הכנסת עדס-ירושלים
- פרופ' ניסים לאון, הרב שבמותו מדגיש את החלל ברבנות הישראלית, באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2020
- הרב אליהו בקשי דורון, תלמיד חכם ענק ומורה דרך לרבים, באתר ערוץ 7, 12 בפברואר 2020
- הרב אמנון בזק, הרב אליהו בקשי דורון זצ"ל- פוסק בעל אומץ לב ציבורי, באתר ערוץ 7, 13 בפברואר 2020
נתנאל פישר, איך הציונות הדתית החמיצה את הרב בקשי דורון?, בעיתון מקור ראשון, 23 באפריל 2020- אלישי בן יצחק, קווים לפסיקתו ההלכתית של הרב אליהו בקשי דורון, באתר "סרוגים", 13 באפריל 2020
- 971, באתר "החכם היומי"
אליהו בקשי-דורון (1941-2020), דף שער בספרייה הלאומית- מידע על אליהו בקשי דורון בקטלוג הספרייה הלאומית
- כל הכתבות על הרב אליהו בקשי דורון, באתר ערוץ 7
- כל הכתבות על הרב אליהו בקשי דורון, באתר ynet
- הרבנים הספרדים ספדו לראשון לציון בשידורים חיים, באתר בחדרי חרדים 1 מאי 2020
- מראות חייו של הראשון לציון הגר"א בקשי דורון זצ"ל • צפו, באתר כיכר השבת 13 באפריל 2020
- מאמרים של הרב אליהו בקשי דורון, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ערוץ 7, אימו של הרב בקשי דורון הלכה לעולמה, באתר ערוץ 7, 1 באוקטובר 2016
- ^ עיתון הדרך ניסן תש"פ.
- ^ על פי שיחה עם אחיו אברהם.
- ^ נפטרה בשנת 2005. קונטרס "זיכרון אסתר" לזכרה הודפס בסוף ספרו "בנין אב", כרך ה'.
- ^ 1 2 3 יעקב אמסלם, הוסרה העטרה, מגזין משפחה, 17.04.2020
- ^ נבחר רב ספרדי לבת ים, מעריב, 3 באפריל 1974
- ^ נבחרו רבני חיפה והמחוז, דבר, 28 במאי 1975
- ^ על פי שיחה עם מקורבו הרב חנן חזן, מגזין משפחה כ"ג ניסן תש"פ
- ^ תחומין, כ"ה, עמ' 99
- ^ ברוך קרא, בקשי דורון: לא שיערתי שלמצגר תהיה חוצפה להתמודד לרב ראשי, באתר הארץ, 28 באפריל 2003
- ^ כיכר השבת, רבנים ואקדמאים בכנס מרח"ב, באתר כיכר השבת, כ"ח בתשרי 14.10.12
- ^ ענבר טויזר, הרב אליהו בקשי דורון הלך לעולמו לאחר שנדבק בנגיף הקורונה, באתר מאקו, 12 באפריל 2020
- ^ יאיר אלטמן וגלעד גרוסמן, הרב הראשי לשעבר בקשי דורון הואשם במרמה, באתר וואלה, 24 בדצמבר 2012
- ^ משה שטיינמץ, מאסר על תנאי וקנס לרב הראשי לשעבר אליהו בקשי דורון, באתר וואלה, 17 באוגוסט 2017
- ^ ת"פ (י-ם) 460180-12-12 מדינת ישראל נגד הרב אליהו בקשי דורון
- ^ קובי נחשוני, שנה אחרי פטירתו: העליון ביטל את הרשעת הרב בקשי-דורון ב"פרשת הרבנים", באתר ynet, 25 במאי 2021
ע"פ 7535/17 הרב אליהו בקשי דורון נ' מדינת ישראל, ניתן ב־25 במאי 2021 - ^ גדעון דוקוב, נשיאת העליון אסתר חיות חתמה סופית את זיכויו של הרב בקשי זצ"ל בתיק הרבנים, בעיתון מקור ראשון, 12 בספטמבר 2021
- ^ נציגי 3 הדתות מגבשים בקהיר הצהרה משותפת, באתר הארץ, 19 בינואר 2002
- ^ שו"ת בניין אב, חלק ו', סימן י"ג
- ^ הצופה, כ"ו באלול תשס"ב
- ^ גיא עזרא, עמדתו המקורית של הרב בקשי דורון בנוגע להר הבית, באתר סרוגים, 20 באפריל 2020, כ"ו בניסן תש"פ
- ^ שו"ת בנין אב ח"א סי' ח.
- ^ שו"ת בנין אב ח"ו סי' ג'.
- ^ שו"ת בנין אב ח"ו סי' יד'.
- ^ שו"ת בנין אב ח"ו סי' ל"ג
- ^ שו"ת בנין אב ח"א סי' לז
- ^ שו"ת בניין אב, חלק א', סימן ע"ה
- ^ תחומין ל"ה
- ^ תחומין ל'
- ^ תחומין כ"ד
- ^ הרב א' בקשי-דורון, "המנהג כבסיס לכל תקנה והלכה", תורה שבעל פה מא (תש"ס), עמ' כ"ד
- ^ שו"ת בנין אב ח"א סי' ז'
- ^ שו"ת בנין אב ח"ו סי' לו
- ^ שו"ת בנין אב ד', תשובות ע"א - ע"ב; תחומין י"ח, תשנ"ח 77–83; תחומין י"ט, תשנ"ט 192–200, ; תחומין כ', תש"ס 221–226.
- ^ הרב חיים בורגנסקי, הקראים הם יהודים? אפשר להתחתן אתם?, באתר ynet, 7 בינואר 2014
- ^ אלי מנדלבאום, היהודים שלא מקבלים את הגמרא: "אנחנו חלק מעם ישראל", באתר ynet, 26 במרץ 2017
- ^ שו"ת בנין אב ח"ד סי' ח'.
- ^ הרב אליהו בקשי דורון, אור תורה שנה לג תשסא, עמ' תנד-תנח.
- ^ שו"ת בנין אב, ד', דברים שנשא במעמד חנוכת בית הרבנות הראשית לישראל, ביום ג' סיון תשנ"ז
- ^ שו"ת בנין אב, ב' סי' ע"ג
- ^ פרו"פ אביעד הכהן; הרצאה באוני' בר-אילן; 20 יוני 2020; בנושא: הראשון לציון הרב אליהו בקשי דורון: בין מזרח למערב.
- ^ לזכרו של הראש"ל: נחנך בנין אב ברכסים. צפו, באתר בחדרי חרדים
- ^ בן שאול, חדרה זוכרת את הרב בקשי דורון, באתר ערוץ 7, 30 באוקטובר 2020
- ^ חנני ברייטקופף, במעמד רבנים ואישי ציבור: בצפת חנכו את רחוב הראשון לציון, באתר כיכר השבת, א' בניסן | 23 במרץ 2023
- ^ מתן דויטש, בעקבות הנצחת הוריו של נתניהו בפתח תקוה: בקשה להנציח את פרס, שרון והרב בקשי דורון, באתר mynet, 27 במאי 2020
- ^ רחובות על שם הרב אלישע וישליצקי והרב אליהו בקשי דורון, באתר ערוץ 7, ב' באייר התשפ"ג
- ^ חזקי שטרן, נחנך בית המדרש החדש בביתו הראשון לציון הגאון רבי אליהו בקשי דורון זצ"ל, באתר כיכר השבת, 27.04.24
- ^ הרב פנחס גולשמידט, נטפי דמע אחר מיטת הראש"ל // מאמר מיוחד, באתר כיכר השבת, ט"ז באייר 10.05.20
- ^ יוסף אליהו, סניגורם של ישראל, באתר ערוץ 7, 19.04.20
| הראשונים לציון | ||
|---|---|---|
| חכם באשי | רבי משה גאלנטי • רבי משה בן חביב • רבי אברהם רוויגו • רבי אברהם בן דוד יצחקי • רבי בנימין הכהן מעלי • רבי אליעזר נחום • רבי ניסים חיים משה מזרחי • רבי יצחק הכהן רפפורט • רבי ישראל יעקב אלגאזי • רבי רפאל בן רבי שמואל מיוחס • רבי חיים רפאל בן אשר • רבי רפאל משה בולה • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי משה יוסף מרדכי מיוחס • רבי מרדכי הלוי • רבי יעקב משה עייאש • רבי יעקב קוראל • רבי רפאל יוסף חזן • רבי יום טוב דאנון • רבי שלמה משה סוזין • רבי יונה משה נבון • רבי יהודה נבון • רבי חיים אברהם גאגין • רבי יצחק קוב'ו • רבי חיים נסים אבולעפיה • רבי חיים דוד חזן • רבי אברהם אשכנזי • רבי רפאל מאיר פאניז'ל • רבי יעקב שאול אלישר • רבי אליהו משה פאניז'יל • רבי נחמן בטיטו • רבי משה יהודה פרנקו • רבי נסים יהודה דנון • רבי חיים משה אלישר | |
| ברבנות הראשית | הרב יעקב מאיר • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק נסים • הרב עובדיה יוסף • הרב מרדכי אליהו • הרב אליהו בקשי דורון • הרב שלמה עמאר • הרב יצחק יוסף • הרב דוד יוסף | |
| בקרת זהויות |
|
|---|
- ראשונים לציון
- בוגרי בית הספר לדוגמה (ירושלים)
- בוגרי ישיבת הדרום
- רבנים חרדים ישראלים
- רבנים ראשיים לישראל
- רבנים ספרדיים ישראלים
- חיפה: רבנים ראשיים
- מחברי ספרי שו"ת ישראלים
- בוגרי ישיבת חברון כנסת ישראל
- בת ים: רבנים ראשיים
- זוכי פרס הרב מימון
- זוכי פרס הרב טולידאנו
- משפחת לופס
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- רבנים ספרדיים
- ישראלים שנולדו ב-1941
- ישראלים שנפטרו במגפת הקורונה
- ישראלים שנפטרו ב-2020