אברהם אשכנזי
לידה | 1813 | ||
---|---|---|---|
פטירה | 1880 (בגיל 67 בערך) | ||
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||
תקופת הפעילות | ?–1880 | ||
צאצאים | יצחק אשכנזי (רב) | ||
| |||
הרב אברהם אשכנזי (תקע"א, 1811 - ט' בשבט תר"מ, 22 בינואר 1880), היה רב ראשי של כל יהודי ארץ ישראל בתקופת האימפריה העות'מאנית, הראשון לציון וחכם באשי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בעיר לאריסה שבאימפריה העות'מאנית, ובשנת 1820 עלה לארץ ישראל עם אביו יעקב. היה פעיל בגאולת קרקעות בארץ ישראל, ובין פעולותיו הייתה רכישת מערת שמעון הצדיק בירושלים, פעולה אשר נודעה לה חשיבות רבה ביישוב הישן.
נישא לשרה בת הרב יצחק פרחי. בהמשך נישא לאמו של הרב שמעון אשריקי, ואף אימץ את זה האחרון כבן[1][2].
נבחר לדיין בבית דינו של הרב בנימין מרדכי נבון, שבספרו "בני בנימין" פרסם הרב אשכנזי את פסקיו. בתפקיד זה שימש כשלוש שנים. בשנת ה'תרכ"ד נבחר לכהן כאב בית דין. ביום ה' באדר ה'תרכ"ט (1869), עם פטירתו של הרב הראשי חיים דוד חזן, הוכתר הרב אשכנזי כראשון לציון ונשא בתפקיד זה זמן ארוך יותר מארבעת קודמיו, 12 שנה, עד פטירתו.
הרב אשכנזי התפרסם בקשריו הטובים עם כל יהודי היישוב, ספרדים ואשכנזים, חתם על הסכמה לספרו של ר' עקיבה יוסף שלזינגר, בית יוסף חדש. הודות לשליטתו בשפה היוונית, כמו בטורקית ובערבית, אף היה בקשר טוב עם אישים לא יהודיים, דוגמת הפטריארך היווני אשר היה בן-בית בביתו. פרנץ יוזף הראשון, קיסר אוסטריה אשר ביקר בארץ ישראל בשנת 1869, כיבד אותו באות כבוד על עבודתו הציבורית. כמו כן, הרב אברהם אשכנזי קיבל מהשר משה מונטיפיורי גביע כסף מהודר עם הקדשה חרותה כאות הוקרה לפועלו הרב[3], ובה כתוב:
מנחת זיכרון להרב הגאון יכ"ו מו"ה אברהם אשכנזי נ"י חכם באשי בעה"ק ירושלים תוב"ב מאת השר מו"ה משה מונטיפיורי א' תמוז התרל"א לבריע'
בערוב ימיו שימש כראש ישיבת "בית יעקב" ונשיא חברת "שבת אחים".
בשנת ה'תר"א, הרב אשכנזי הוציא לאור יחד עם הר"י קפילוטו את הספר "תקנות ירושלים", המכיל את כל מנהגי העיר הנוגעים לדת ולהלכה. כתב בעיתונים הלבנון[4] וחבצלת. הרב נפטר בט' בשבט ה'תר"ם (1880) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. לאחר שנים ארוכות בהן לא אותרה המצבה שאותה ניסה לגלות נינו, שמואל אשכנזי, אחרי מלחמת ששת הימים, הצליחו בני נינו של הרב אשכנזי, שלמה ודוד, לאתר את מצבת הקבר הפגועה בשנת 2004.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בנו, הרב יצחק אשכנזי (1859–1915), היה ממקימי בית החולים משגב לדך, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים, וחבר בית הדין שעל ידה. לאחר פטירתו של הראשון לציון הרב יעקב שאול אלישר, הוצעה לו משרת הרב הראשי, אך הוא סירב, כיוון שלא רצה לשמש ברבנות.
הניח אחריו כתבי יד רבים בשו"ת ובפוסקים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב', עמ' 121 - 122)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תולדות רבינו אברהם אשכנזי, בשו"ת מהר"א אשכנזי הוצאת חברת אהבת שלום, דפוס תשנ"א
- אברהם בן יעקב אשכנזי (1811-1880), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ לא ברור האם אשתו הקודמת נפטרה לפני נישואין אלו
- ^ משה דוד גאון, "שמעון אשריקי", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 127, באתר היברובוקס
- ^ יד בן צבי /ארכיון התמונות/משפחת אשכנזי
- ^ אברהם אשכנזי, שלום משה חי גאגין, הוספה להלבנון נו' 45, הלבנון, 28 ביוני 1876
הראשונים לציון | ||
---|---|---|
חכם באשי | רבי משה גאלנטי • רבי משה בן חביב • רבי אברהם רוויגו • רבי אברהם בן דוד יצחקי • רבי בנימין הכהן מעלי • רבי אליעזר נחום • רבי ניסים חיים משה מזרחי • רבי יצחק הכהן רפפורט • רבי ישראל יעקב אלגאזי • רבי רפאל בן רבי שמואל מיוחס • רבי חיים רפאל בן אשר • רבי רפאל משה בולה • רבי יום-טוב אלגאזי • רבי משה יוסף מרדכי מיוחס • רבי מרדכי הלוי • רבי יעקב משה עייאש • רבי יעקב קוראל • רבי רפאל יוסף חזן • רבי יום טוב דאנון • רבי שלמה משה סוזין • רבי יונה משה נבון • רבי יהודה נבון • רבי חיים אברהם גאגין • רבי יצחק קוב'ו • רבי חיים נסים אבולעפיה • רבי חיים דוד חזן • רבי אברהם אשכנזי • רבי רפאל מאיר פאניז'ל • רבי יעקב שאול אלישר • רבי אליהו משה פאניז'יל • רבי נחמן בטיטו • רבי משה יהודה פרנקו • רבי נסים יהודה דנון • רבי חיים משה אלישר | |
ברבנות הראשית | הרב יעקב מאיר • הרב בן-ציון מאיר חי עוזיאל • הרב יצחק נסים • הרב עובדיה יוסף • הרב מרדכי אליהו • הרב אליהו בקשי דורון • הרב שלמה עמאר • הרב יצחק יוסף |