טיוטה:הלחימה ברצועת עזה במלחמת חרבות ברזל/ההפוגה בלחימה (25 בנובמבר 2023 – 1 בדצמבר 2023)
ערכים מורחבים – מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל
בבוקר יום שבת כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, שמיני עצרת ושמחת תורה, 7 באוקטובר 2023, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור כ-4,300 רקטות, חדרו כ־6,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, מ-119 פרצות שונות בגדר, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[1] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל, שהיו בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,609[2] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[3] שוטרים ו־10[4] אנשי שירות הביטחון הכללי.
בתגובה הכריזה ישראל על מלחמת חרבות ברזל נגד ארגוני הטרור הפלסטיניים, שכללה תקיפות אינטנסיביות מהאוויר ומהים ותמרון קרקעי, והובילה לעשרות אלפי הרוגים ולהרס ברצועת עזה. למעלה מ-360,000 ישראלים גויסו למילואים בצו 8. במקביל התפתחה לחימה בגבול ישראל–לבנון נגד חזבאללה וחמאס שהובילה לפינוי התושבים מהיישובים הישראליים שלאורך הגבול ולהרס באחדים מיישובים אלה. בנוסף, איראן ביצעה תקיפות נגד ישראל באמצעות ארגוני פרוקסי, כאשר העיקריים שבהם היו חזבאללה והחות'ים (האחרונים שיגרו טילים וכטב"מים לעבר ישראל ותקפו ספינות צי סוחר בים האדום). מערכת ה"חץ" ומיירטי חץ 2 וחץ 3 רשמו הפלות בכורה מבצעיות של טילים בליסטיים ששיגרו החות'ים. כמו כן, נמשכה לחימה בעצימות נמוכה נגד טרור פלסטיני בזירת יהודה ושומרון. ב-12 בפברואר 2024 במבצע משותף של הימ"מ, שירות הביטחון הכללי וצה"ל חולצו שני חטופים מתוך רפיח במבצע יד זהב. באביב 2024 התמקד צה"ל בלחימה בח'אן יונס ופשיטות על מחנות המרכז ברצועה. במקביל, ביצע סיכולים ממוקדים במפקדים בכירים של חזבאללה. ב-11 במרץ חיסל צה"ל את מרואן עיסא, ממתכנני מתקפת הפתע ומספר 3 בחמאס עזה. ב-18 במרץ פשט צה"ל על בית החולים שיפא במסגרת מבצע ניתוח מקומי שבו הרגו הכוחות כ-200 מחבלים, עצרו למעלה מ-500 ותפסו אמל"ח וחומר מודיעיני.
באפריל 2024 פרץ עימות צבאי ישיר בין מדינת ישראל לבין איראן, בעקבות תקיפת ישראל על בכירים איראניים בסוריה ב-1 באפריל. בתגובה, איראן פתחה במתקפה אווירית נרחבת בלילה שבין 13 ל-14 באפריל, ששמה היה 'הבטחת האמת'. המתקפה כללה בין 110 ל-130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט, ושוגרה מאיראן ומשטח מדינות נוספות באזור. במסגרת מבצע ההגנה 'מגן ברזל', יירטו כוחות ההגנה של צה"ל וקואליציה צבאית בהובלת ארצות הברית 99 אחוז מהאיומים. ב-6 במאי 2024 פתח צה"ל בתמרון קרקעי ברפיח במסגרתו השתלט מחדש על ציר פילדלפי והרג בקרבות למעלה מ-1,000 מחבלים. במקביל ביצע צה"ל שתי פשיטות ארוכות בג'באליה ושג'אעייה. ב-8 ביוני 2024 חילצו הימ"מ, שב"כ וצה"ל 4 חטופים שהוחזקו בנוסייראת במסגרת מבצע ארנון. ב-20 ביולי 2024, בתגובה לפיגוע כטב"ם חות'י תקף חיל האוויר הישראלי מטרות טרור, תשתיות ואנרגיה של החות'ים בעיר הנמל אל-חודיידה. הייתה זו התקיפה הישראלית הראשונה בתימן.
מספר ההרוגים הכולל במלחמת חרבות ברזל מסתכם ב-1,631[5] אבידות בצד הישראלי, מתוכן 702[6] חיילי צה"ל (כאשר 364[7] מהם נהרגו במהלך התמרון הקרקעי ברצועת עזה). מנגד, כוחות ציר ההתנגדות ספגו 44,267 אבידות. בין האבידות נמנים לפחות 17,000[8] מחבלים שנהרגו ברצועת עזה, וכן 479[9] מחבלי חזבאללה ו-19[10] בכירים במשמרות המהפכה האסלאמית, בהם גנרלים ומפקדים בכירים. כמו כן הציתה המלחמה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
מהלך האירועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]25 בנובמבר, היום החמישים למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר דחייה של שעות אחדות יצאה לפועל הפעימה השנייה של שחרור החטופים. בסביבות חצות הלילה הגיעו לישראל 13 חטופים ישראלים (שמונה נשים וחמישה ילדים). בנוסף שוחררו 4 עובדים זרים. 12 מהמשוחררים נחטפו מקיבוץ בארי, ואחת נחטפה ממסיבת הטבע ברעים.[11] לאחר חזרת החטופים לישראל שחררה ישראל 39 אסירים פלסטינים (24 נשים ו-15 בני נוער).[12]
26 בנובמבר, היום החמישים ואחד למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשעות הערב קבינט המלחמה התכנס.
בשעות הצהריים, דובר צה"ל ושירות הביטחון הכללי הודיעו על הרג בסיכול ממוקד של חמש מפקדים בכירים בארגון הטרור חמאס בתקיפת מנהרות טרור שבוצעה מספר ימים לפני הפוגת האש; חמאס אישר את הדברים.[13]
לראשונה מאז החלה הפסקת האש, ראש ממשלת ישראל ביקר בשטח רצועת עזה. במהלך הביקור, ראש הממשלה נפגש עם לוחמי צה"ל, קיבל סקירות ביטחוניות מסגן הרמטכ"ל אמיר ברעם ומפקדי האוגדות השונות.[14]
במהלך היום, כ-200 משאיות של סיוע הומניטרי נכנסו לתוך רצועת עזה.
בשעות אחר הצהריים ארגון הטרור חמאס שחרר אזרח חטוף בעל אזרחות רוסית מהשבי דרך מעבר רפיח. בסביבות השעה 17:30 הועברו לידי הצלב האדום 14 חטופים ישראלים ביניהם 9 ילדים, 4 נשים ואזרח בעל אזרחות רוסית שנחטף מהמסיבה ברעים. בנוסף שוחררו 3 עובדים זרים. הם נלקחו באמבולנסים דרך מעבר רפיח ומשם הועברו לבסיס חצרים ולבסוף לבתי חולים.
27 בנובמבר, היום החמישים ושניים למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]28 בנובמבר, היום החמישים ושלושה למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בצהריים חמאס הפר את ההפוגה: מחבלים הפעילו 3 מטעני צד וירו לעבר כוחות צה"ל, מספר חיילים נפצעו קל. ישראל מצידה המשיכה לשמור על הפסקת האש.[15]
29 בנובמבר, היום החמישים וארבעה למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקר חמאס שוב הפר את ההפוגה ותקף את כוחות צה"ל, שהשיבו אש והרגו 3 מחבלים.[16] מעבר לכך, ישראל מצידה המשיכה לשמור על ההפוגה בלחימה.
30 בנובמבר, היום החמישים וחמישה למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביום זה לא התרחשו תקריות מיוחדת. בערב שחרר חמאס 8 חטופים במסגרת מתווה ההפוגה, למרות שהיה צריך לשחרר 10 חטופים.
1 בדצמבר, היום החמישים ושישה למלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבוקרו של 1 בדצמבר, עוד בטרם הגיע המועד הרשמי לתפוגת הפסקת האש ב-7:00 בבוקר, שיגרו מחבלי חמאס רקטות לעבר יישובי הדרום. מייד לאחר השעה 07:00 חזרה ישראל להמשך הלחימה ברצועת עזה מהאוויר ובתמרון הקרקעי.[17] במקביל שוגרו עשרות רקטות לעבר עוטף עזה, ירי אשר התרחב בהמשך היום גם לאזור אשקלון, אשדוד, השפלה וגוש דן.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ עמית סגל, הבקשה של פיקוד הדרום בלילה שלפני הטבח - והסירוב, באתר מאקו, 26 בפברואר 2024
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ ※ סיכום 2023, באתר השב"כ. לאחר מכן נהרגו 17 חיילים נוספים,
חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 19 בינואר 2024, ו-4 אזרחים (אחד בפיגוע בוואדי חרמיה (2024), אחת בפיגוע המשולב ברעננה ו-2 בחזית הצפונית. הנתון 1,631 הוא לפי INSS ומעודכן ל-24 ביולי 2024.
- ^ ※ 702 חללי המלחמה ששמותיהם הותרו לפרסום, באתר צה"ל, 27 באוגוסט 2024
- ^ ※ חללי ופצועי צה"ל במלחמה, באתר צה"ל, 22 ביוני 2024 (כולל חללים מתאונות מבצעיות)
- ^ ※ לפי INSS (שקף 2), מעודכן ל-15 בספטמבר 2024.
- ^ ※חזבאללה מודיע על 5 הרוגים נוספים בשורותיו, באתר אבו עלי אקספרס, 19 בספטמבר 2024
- ^ ※ רז צימט, איראן ומדיניות הסיכולים המיוחסת לישראל: בין איומים לאילוצים, באתר מרכז המידע למודיעין ולטרור, 26 בינואר 2024
Death toll update | 14 people killed in Israel attack on building of the Iranian embassy in Damascus - The Syrian Observatory For Human Rights, The Syrian Observatory For Human Rights, 2 באפריל 2024
יעד החיסול בסוריה: "קצין בכיר במשמרות המהפכה שהיה אחראי על הברחות דרך הים", באתר ישראל היום, 2 במרץ 2024 - ^ כתבי ynet, הפנים והשמות: אלו 13 החטופים שחזרו לישראל בפעימה השנייה, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ רוני גרין שאולוב, עינב חלבי, אחרי הגעת 13 החטופים לישראל: שוחררו 39 אסירים פלסטינים | הרשימה המלאה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2023
- ^ עינב חלבי, מח"ט צפון הרצועה, ראש מערך הרקטות, ר"מ חמאס: הבכירים שהותקפו במנהרות, באתר ynet, 17 בנובמבר 2023,
עינב חלבי, חמאס מודה בהודעה דרמטית: מח"ט צפון הרצועה וראש מערך הרקטות חוסלו, באתר ynet, 26 בנובמבר 2023,
אמיר בוחבוט, בצה"ל מאשרים: חוסלו 5 מפקדים בכירים בחמאס, בהם מפקד חטיבת צפון הרצועה, באתר וואלה, 26 בנובמבר 2023 - ^ איתמר אייכנר, נתניהו ביקר ברצועת עזה: "שום דבר לא יעצור אותנו", באתר ynet, 26 בנובמבר 2023
- ^ לילך שובל, שחר קליימן, הפסקת האש הופרה: שלושה מטענים הופעלו בעזה - כמה לוחמים נפצעו באורח קל, באתר ישראל היום, 28 בנובמבר 2023,
פרטים חדשים על הפרת הפסקת האש בעזה, באתר "סרוגים", 28 בנובמבר 2023 - ^ אוריאל בארי, לירן וינשטיין, צה"ל מאשר: חוסלו 3 מחבלים שהפרו את הפסקת האש, באתר "סרוגים", 29 בנובמבר 2023
- ^ עוזי ברוך, צה"ל: חמאס הפר את ההסכם, האש חודשה, באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2023
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • הלחימה בח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני • כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה) • הסיוע ההומניטרי • ההתנקשות באסמאעיל הנייה | ||||||
| החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • הפשיטה הישראלית במסיאף | ||||||
| החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
| זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף • מבצע יד ארוכה) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית בעיראק, ירדן וסוריה במהלך מלחמת חרבות ברזל | ||||||
