ויקיפדיה:ערכים מומלצים/המלצות קודמות

דף זה מציג את רשימת הערכים המומלצים שהופיעו או יופיעו בעמוד הראשי. במועדים מיוחדים מוצג מקבץ ערכים במקום הערך המומלץ.

היום
5 בפברואר 2025	תיאור התמונה בילבי ענק הוא מין של כיסאי אוסטרלי דמוי ארנב או חולדה גדולה במשפחת הבילביים, האנדמי ליבשת אוסטרליה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1837 על ידי ג'יימס ריד. זהו המין היחיד ששרד ממשפחת הבילביים, לאחר שקרובו הבילבי הזוטר נכחד במהלך המאה ה-20. הבילבי הענק הוא בעל חיים קרקעי חופר מחילות, והוא אחד ממהנדסי הסביבה הבולטים של היבשת האוסטרלית. הבילבי הוא בעל חיים אוכל-כול הפעיל בעיקר בשעות לילה, ואת מרבית שעות היום הוא מבלה בבטן האדמה. יש לו מספר מאפיינים גופניים המותאמים לחיים הליליים במדבר. הוא אינו זקוק כלל למים, ואת הנוזלים הדרושים לו הוא מקבל ממזונו העיקרי – זרעים וחרקים, שהוא משיג באמצעות לשונו הארוכה והדביקה או בעזרת שיניו החדות. הבילבי אינו בעל חיים טריטוריאלי והוא מסתפק בהפגנת דומיננטיות כלפי בני מינו. לנקבת הבילבי יש מספר מאפיינים מיוחדים המסייעים לגידול צאצאיה: תקופת ההיריון שלה – מהקצרות שביונקים, והיא מסוגלת לעכב את התפתחות העובר עד שהתנאים הסביבתיים משתפרים בתהליך הנקרא דיאפאוזה; פתח הכיס שלה ממוקם סמוך למפשעה ולא סמוך לחזה כמו אצל הקנגורו, וזאת כדי למנוע מהכיס שבו נמצאים צאצאיה להתמלא בעפר כאשר היא חופרת באדמה. בעבר הבילבי היה נפוץ מאוד ברחבי היבשת האוסטרלית – מהמדבריות שבמרכז הארץ ועד לאזור החוף הדרום-מערבי. לאחר גילוי היבשת על ידי האירופאים, אוכלוסיית הבילבי הצטמצמה ביותר עד כדי סכנת הכחדה בעקבות מגוון איומים, ובראשם הכנסת השועל האדום והארנבון המצוי למרחב המחיה שלו. פעולות השימור ייצבו במידה מסוימת את האוכלוסייה והמין אף הוחזר לאזורים שמהם נכחד בעבר. היותו של הבילבי מין נדיר וחינני המביא תועלת אקולוגית גרמו לו להיות אהוד מאוד בקרב האוסטרלים, ודוגמה מובהקת לכך היא ארנב הפסחא שהוחלף ב"בילבי הפסחא" בשל הדימוי השלילי של הארנב ביבשת כמין פולש לעומת הדימוי החיובי של הבילבי. הבילבי הוא יונק עדין הניתן לאילוף בקלות, אך בשל נדירותו בטבע חל איסור לגדלו כחיית מחמד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה

פברואר
1 בפברואר 2025	בית הכנסת "היכל קורל של בוקרשט" שנוסד בשנת 1867 יהדות בוקרשט היא קהילה יהודית מאורגנת שהתקיימה במשך מאות שנים בעיר בוקרשט ותרמה רבות לכלכלתה ולתרבותה של העיר בפרט ושל רומניה בכלל. העיר בוקרשט נוסדה במאה ה-14 בקירוב, ויהודי בוקרשט מוזכרים במסמכים החל מהמאה ה-16. לשיא פריחתה הגיעה הקהילה בתקופה שבין מלחמות העולם. ציירים ומשוררים יהודים, כמו מרסל ינקו וגראסים לוקה, הביאו לכך שבוקרשט בתקופה זו הייתה ל"בירת הסוריאליזם". איסאק פלץ, שביתו ברחוב טראיאן היה בית ועד לסופרי בוקרשט, תיאר בספריו, שנכתבו בתקופה זו, את העיר, את יושביה ואת השכונות היהודיות שבה. אולם, לאחר הרדיפות של תקופת שואת יהודי רומניה ולאחר גילויי העוינות מצד המשטר הקומוניסטי, שבאו לאחר מכן, דעכה הקהילה ומרבית היהודים עלו לישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
2 בפברואר 2025	חייל סובייטי במדי חורף מתכונן להטיל רימון. ספטמבר 1942 המערכה באזור סטלינגרד הייתה מערכה מכרעת בחזית המזרחית של מלחמת העולם השנייה שניטשה בין ברית המועצות למדינות הציר בראשות גרמניה הנאצית, באזור העיר סטלינגרד (כיום וולגוגרד) שבדרום ברית המועצות, מיולי 1942 עד ראשית פברואר 1943. במהלך המערכה נכשלו כל הניסיונות של הצבא הגרמני לכבוש את סטלינגרד מידי הצבא הסובייטי. המערכה הסתיימה בניצחון מכריע של הצבא האדום, אשר נחשב לנקודת מפנה מרכזית במלחמת העולם השנייה בכלל, ובחזית המזרחית בפרט. המערכה באזור סטלינגרד ובתוך העיר עצמה הייתה אחת הקשות, העקובות מדם והממושכות ביותר במלחמת העולם השנייה. היא ארכה למעלה משישה חודשים, ובמהלכה ספגו שני הצדדים כשני מיליון אבדות – הרוגים, פצועים, נעדרים ושבויים. מרבית החוקרים נוהגים לחלק את המערכה לשלושה שלבים עיקריים: המערכה על דרכי הגישה לסטלינגרד (חודשים יולי–אוגוסט 1942), המערכה בתוך העיר (ספטמבר–נובמבר 1942), ומתקפת הנגד הסובייטית שהביאה לכיתור כוחות הציר באזור סטלינגרד ולאחר מכן להשמדתם (נובמבר 1942–ראשית פברואר 1943). האבדות הכבדות שספגו כוחות הציר במהלך המערכה באזור סטלינגרד, בצירוף גורמים נוספים, הטו את מאזן הכוחות האסטרטגי בחזית המזרחית בצורה מכרעת לטובת ברית המועצות. הצבא הסובייטי, שגם הוא ספג אבדות כבדות מאוד במהלך הקרב, זכה בניצחון שהיה בעל משמעות מורלית ואסטרטגית רבה וסימן את תחילת נסיגת הצבא הגרמני מהשטחים שנכבשו בברית המועצות ואת ראשית התפנית במלחמה, וסייע להביא, בסופו של דבר, לתבוסתה המוחלטת של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
3 בפברואר 2025	סמל בית המשפט העליון של ארצות הברית פסק דין חברת ניו יורק טיימס נגד סאליבן (באנגלית: New York Times Co. v. Sullivan) הוא פסק דין תקדימי, שניתן על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנת 1964, ואשר בו נקבע כי אם התובע בתביעת לשון הרע הוא אדם שמחזיק במשרה רשמית, עליו להוכיח כוונת זדון ממשית, בנוסף להוכחת היסודות הרגילים של עבירת לשון הרע. חשיבותו של פסק הדין נובעת מההגנה שהוא מספק לחופש הביטוי ולחופש העיתונות בארצות הברית, שיסודם בתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית, במיוחד כנגד תביעות השתקה. הכללים שנקבעו בפסק דין זה הוחלו לאחר מכן גם על תובעים במשפטי לשון הרע שנחשבים לדמויות ציבוריות אך אינם מחזיקים במשרה ציבורית. ההליך המשפטי החל לאחר שסאליבן, אחד הממונים על משטרת מונטגומרי באלבמה, תבע את עיתון הניו יורק טיימס על הוצאת דיבה. העיתון פרסם מודעה פרטית, שהשתרעה על פני עמוד שלם, ואשר בה הובעה ביקורת על פגיעה בזכויות אזרח מצד בכירים במשטרת אלבמה ועל פעילות המשטרה נגד מרטין לותר קינג. במודעה היו מספר אי-דיוקים עובדתיים, ואף שסאליבן לא הוזכר במודעה בשמו, בית משפט במדינה קבע שאי-דיוקים אלה עולים לכדי עבירה של הוצאת דיבה, ושסאליבן זכאי לפיצויים בגובה 500,000 דולר. בית המשפט העליון של אלבמה אישר את ההחלטה. בעקבות זאת, עתר העיתון לבית המשפט העליון של ארצות הברית, שהכריע לטובתו. השופט ויליאם ברנן כתב את הכרעת הרוב. כל השופטים הסכימו עם המסקנה של ברנן, אך שלושה שופטים נימקו בנפרד, שלדעתם התיקון הראשון מספק הגנה אבסולוטית על ביקורת כלפי מדיניות ממשלתית ועובדי ממשל, ושהגנה זו תקפה גם כאשר הביקורת היא שקרית במזיד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
4 בפברואר 2025	ג'יימס קיירד היא סירת הצלה קטנה שעשתה ב-1916 מסע, שנקרא על שמה, מאי הפיל שבאיי שטלנד הדרומיים אל ג'ורג'יה הדרומית שבדרום האוקיינוס האטלנטי, מרחק 1,440 קילומטרים. בסירה נמצאו סר ארנסט שקלטון וחמישה מעמיתיו, ומטרתם הייתה להזעיק עזרה, על מנת לחלץ את שאר חברי המשלחת הטראנס-אנטארקטית האימפריאלית מן השנים 1914–1917, שנשארו תקועים על אי הפיל, לאחר שאונייתם אנדיורנס נמחצה בקרח-ים וטבעה. היסטוריוני קטבים רואים במסע זה את אחד המעללים הגדולים ביותר בשיוטי סירה שנעשו מאז ומעולם. באוקטובר 1915 הטביע קרח-ים דחוס בים ודל את "אנדיורנס". שקלטון ועמיתיו מצאו מפלט על פני מצופי קרח, שהלכו והתבקעו תחתיהם, ואילצו אותם לעבור ממצוף למצוף. במשך תקופה זו נסחפה הקבוצה בהתמדה צפונה עד אפריל 1916, אז נשבר מצוף הקרח שעליו חנו. מכאן ואילך עשו את דרכם בסירות ההצלה של האונייה אל אי הפיל, שם החליט שקלטון שהדרך היעילה ביותר להשיג עזרה תהיה להפליג באחת הסירות אל ג'ורג'יה הדרומית. מבין שלוש סירות ההצלה נחשבה "ג'יימס קיירד" לחזקה ביותר ובעלת הסיכוי המיטבי לעמוד בתלאות המסע. שקלטון כינה אותה על שם ג'יימס קיי קיירד, יצרן יוטה מדנדי ופילנתרופ, שכספי התמיכה שלו עזרו לממן את המשלחת. לפני המסע חיזק נגר האונייה, הארי מקניש, את הסירה והתאים אותה לעמוד במימיו הסוערים של האוקיינוס הדרומי. הסירה שרדה שורה של סכנות, שבהן הייתה קרובה לא פעם להתהפך, ולבסוף הגיעה לחוף הדרומי של ג'ורג'יה הדרומית לאחר מסע של 16 יום. שקלטון ושניים מעמיתיו חצו את ההרים שבפנים האי, ללא ציוד טיפוס ובמצב גופני ירוד לאחר תלאות המסע, והגיעו לבסוף אל תחנת ציידי לווייתנים בצדו הצפוני של האי. כאן ארגן שקלטון את חילוצה של הקבוצה שעל אי הפיל, ולאחר דחיות שהביאו את אנשי אי הפיל כמעט ליאוש, חולצו כולם והגיעו הביתה בחיים. אחרי סוף מלחמת העולם הראשונה, בשנת 1919, הוחזרה ה"ג'יימס קיירד" מג'ורג'יה הדרומית לאנגליה, ומשנת 1922 היא מוצבת בתצוגת קבע בבית ספרו הישן של שקלטון, דאלוויץ' קולג'. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
5 בפברואר 2025	תיאור התמונה בילבי ענק הוא מין של כיסאי אוסטרלי דמוי ארנב או חולדה גדולה במשפחת הבילביים, האנדמי ליבשת אוסטרליה. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1837 על ידי ג'יימס ריד. זהו המין היחיד ששרד ממשפחת הבילביים, לאחר שקרובו הבילבי הזוטר נכחד במהלך המאה ה-20. הבילבי הענק הוא בעל חיים קרקעי חופר מחילות, והוא אחד ממהנדסי הסביבה הבולטים של היבשת האוסטרלית. הבילבי הוא בעל חיים אוכל-כול הפעיל בעיקר בשעות לילה, ואת מרבית שעות היום הוא מבלה בבטן האדמה. יש לו מספר מאפיינים גופניים המותאמים לחיים הליליים במדבר. הוא אינו זקוק כלל למים, ואת הנוזלים הדרושים לו הוא מקבל ממזונו העיקרי – זרעים וחרקים, שהוא משיג באמצעות לשונו הארוכה והדביקה או בעזרת שיניו החדות. הבילבי אינו בעל חיים טריטוריאלי והוא מסתפק בהפגנת דומיננטיות כלפי בני מינו. לנקבת הבילבי יש מספר מאפיינים מיוחדים המסייעים לגידול צאצאיה: תקופת ההיריון שלה – מהקצרות שביונקים, והיא מסוגלת לעכב את התפתחות העובר עד שהתנאים הסביבתיים משתפרים בתהליך הנקרא דיאפאוזה; פתח הכיס שלה ממוקם סמוך למפשעה ולא סמוך לחזה כמו אצל הקנגורו, וזאת כדי למנוע מהכיס שבו נמצאים צאצאיה להתמלא בעפר כאשר היא חופרת באדמה. בעבר הבילבי היה נפוץ מאוד ברחבי היבשת האוסטרלית – מהמדבריות שבמרכז הארץ ועד לאזור החוף הדרום-מערבי. לאחר גילוי היבשת על ידי האירופאים, אוכלוסיית הבילבי הצטמצמה ביותר עד כדי סכנת הכחדה בעקבות מגוון איומים, ובראשם הכנסת השועל האדום והארנבון המצוי למרחב המחיה שלו. פעולות השימור ייצבו במידה מסוימת את האוכלוסייה והמין אף הוחזר לאזורים שמהם נכחד בעבר. היותו של הבילבי מין נדיר וחינני המביא תועלת אקולוגית גרמו לו להיות אהוד מאוד בקרב האוסטרלים, ודוגמה מובהקת לכך היא ארנב הפסחא שהוחלף ב"בילבי הפסחא" בשל הדימוי השלילי של הארנב ביבשת כמין פולש לעומת הדימוי החיובי של הבילבי. הבילבי הוא יונק עדין הניתן לאילוף בקלות, אך בשל נדירותו בטבע חל איסור לגדלו כחיית מחמד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
6 בפברואר 2025	פסל ראש של גאיוס קילניוס מאיקנס המוצב באירלנד גאיוס קילניוס מאיקנס (בערך 70–66 לפנה"ס – 8 לפנה"ס) היה ידידו ואחד מיועציו הקרובים של הקיסר אוגוסטוס, ומילא תפקיד משמעותי במאורעות שהובילו להקמת הקיסרות הרומית לאחר קץ הרפובליקה. מאיקנס היה איש סודו ואמונו של אוגוסטוס, חברו האישי ושליחו לעניינים מיוחדים. אף שלא קיבל מעולם מינוי לתפקיד רשמי, הייתה לו השפעה רבה על הפוליטיקה הפנימית ברומא. מאיקנס מוכר בייחוד בתור פטרונם של כמה משוררים מתור הזהב של הספרות הרומית, בהם ורגיליוס והוראטיוס. הוא תמך במשוררים רבים כחלק מהנסיון של המשטר החדש לבסס את עצמו ולרכוש אהדה, אך גם מתוך מניעים אישיים אלטרואיסטיים. עזרתו פטרה משוררים נבחרים מדאגות כלכליות, ובכך תרמה לפריחה הספרותית. בכך שימש מאיקנס דוגמה והשראה בדורות שאחריו, ומשמו נגזר המונח "מצנט" כשם נרדף לפטרוני אמנויות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
7 בפברואר 2025	חתך אורך בטור הסטרטיגרפי של הגרנד קניון. הגאולוגיה של הגרנד קניון חושפת את אחד הרצפים השלמים והנחקרים ביותר של סלעים על פני כדור הארץ. גילן של קרוב ל-40 שכבות סלעי המשקע שנחשפו בגרנד קניון ובשטח הפארק הלאומי גרנד קניון נע בין 200 מיליון שנים לקרוב ל-2 מיליארד שנים. מרביתן התגבשו במים רדודים וחמימים בסמוך לחופי ים, שמזמן כבר אינם קיימים, במערב אמריקה הצפונית. בין השכבות יש ייצוג הן למשקעים ימיים והן למשקעים יבשתיים, כולל דיונות מאובנות ממדבר נכחד. נתגלו לפחות 14 מקרים של אי התאמה בטור הסטרטיגרפי של שכבות סלעי המשקע באזור הגרנד קניון. האזור החל להתרומם לפני כ-75 מיליון שנים במהלך האורוגנזה הלרמידית – אירוע של בניית רכסי הרים שהיה הגורם העיקרי ליצירת הרי הרוקי במזרח. בסך הכול התרוממה רמת קולורדו כ-3.2 קילומטרים. פרובינציית אגן ורכס הסמוכה ממערב החלה להיווצר לפני כ-18 מיליון שנים כתוצאה מהתמתחות קרום כדור הארץ. המים של מערכת הניקוז זרמו דרך מה שכיום הוא מזרח הגרנד קניון ונשפכו לתוך מה שהוא כיום חלקה התחתון של פרובינציית אגן ורכס. פתיחתו של מפרץ קליפורניה לפני כ-6 מיליון שנים אפשרה לנהר גדול לחצוב את דרכו מהמפרץ בכיוון צפון מזרח. הנהר החדש השתלט על מערכת הניקוז הישנה על מנת ליצור את נהר הקולורדו שהחל להתחתר בגרנד קניון. אקלימים לחים יותר, תוצאה של עידני קרח שהחלו לפני 2 מיליון שנים הגבירו במידה ניכרת את חציבת הגרנד קניון, שלפני 1.2 מיליון שנים כבר היה עמוק כמו בימינו. פעילות געשית השקיעה לבה על האזור בתקופה שבין לפני 1.8 מיליון שנים ל-500,000 שנים. לפחות 13 סכרי לבה חסמו את נהר הקולורדו תוך יצירת אגמים שעומקם הגיע עד 600 מטרים. סוף עידן הקרח האחרון ופעולותיו של האדם במאה השנים האחרונות הפחיתו מאוד את עוצמת החתירה של הנהר בקניון. סכרים במיוחד שינו לגמרי את תבניות הסעת הסחף בנהר והשקעתו. נעשו ניסיונות ליזום שיטפונות מבוקרים מסכר קניון גלן במעלה הנהר על מנת לראות האם יש לפעולה זו אפקט משקם. רעידות אדמה ואירועי סחיפה מסוג תנועת בלית עדיין משפיעים על עיצוב פני האזור. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
8 בפברואר 2025	משינה משינה היא להקת רוק ישראלית, הנחשבת בעיני רבים לאחת הלהקות הבולטות שפעלו בישראל ויש שהגדירוה המצליחה ביותר בתולדות הרוק הישראלי. את הלהקה הקימו ב-1983 הסולן יובל בנאי והגיטריסט שלומי ברכה. בסוף 1985 יצא אלבומה הראשון, שבו השתתפו לצד בנאי וברכה הבסיסט מייקל בנסון והמתופף איגי דיין. לאחר מכן הצטרף ללהקה הקלידן אבנר חודורוב, ומאז לא השתנה הרכבהּ. עד לפירוקה ב-1995 הוציאה הלהקה שבעה אלבומי אולפן ואלבום אוסף אחד. בשנת 2003 שבה לפעילות, ומאז הוציאה שני אלבומי הופעה ושני אלבומי אולפן נוספים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
9 בפברואר 2025	במה ועליה פסלי מואי באי הפסחא אי הפסחא הוא אי הנמצא באוקיינוס השקט, כ-3,700 קילומטרים מערבית לחופי אמריקה הדרומית, ומצוי מאז שנת 1888 בשליטתה של צ'ילה. האי נודע בפסלי האבן הענקיים שבו המכונים מואי. אוכלוסיית האי מונה כ-4,500 נפש, רובם ממוצא פולינזי. עד היום מתקשים החוקרים להסביר מספר תופעות הקשורות לאי. התעלומה הראשונה היא מקור תושביו הראשונים של האי המרוחק אלפי קילומטרים ממקומות מיושבים אחרים. תעלומה נוספת היא אופן יצירתם של פסלי הענק שמשקלם עשרות טונות ואף יותר, ולא פחות מסקרן הוא אופן הובלתם למרחקים של עד 10 קילומטרים מאתר מרכזי בו נחצבו, והצבתם על במות מוגבהות כשעל ראשם מונח גוש אבן גדול שאף הוא שוקל מספר טונות. חידה נוספת היא הסיבה לאסון האקולוגי שפקד את האי והסיבות לאסון החברתי-דמוגרפי שפקד את האוכלוסייה. בנוסף, הכתב הייחודי בו השתמשו התושבים טרם פוענח. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
10 בפברואר 2025	קרנף סומטרה הוא מין במשפחת הקרנפיים, והוא הקטן בחמשת מיני הקרנפים החיים כיום. בדומה לשני מיני הקרנפים האפריקניים (רחב-שפה וצר-שפה), לקרנף סומטרה שתי קרניים, והגדולה שבהן היא הקרן האפית (מלשון אף). בעבר נפוצו הקרנפים הסומטריים ביערות הגשם, בביצות וביערות העננים בהודו, בבורמה, בתאילנד, במלזיה ובאיים באינדונזיה. כיום מצב השימור של המין מוגדר "בסכנת הכחדה חמורה", משום שנותרו רק שש תת-אוכלוסיות עיקריות: ארבע מהן בסומטרה, אחת בבורנאו ואחת בחצי האי המלאי. קשה לאמוד את מספרם של הקרנפים הסומטריים, בשל נטייתם לסוליטריות ועקב פיזורם הרב באזור מחייתם, אך האומדנים מעריכים כי חיים בעולם כ-300 פרטים בלבד. הירידה במספרם מיוחסת בעיקרה לציד שמטרתו השגת הקרניים שלהם, שערכן ברפואה העממית גבוה לאין ערוך – מחיר קילוגרם אחד של קרני קרנפים סומטריים עשוי להגיע ל-30,000 דולרים בשוק השחור. הקרנפים הסומטריים סבלו גם מאובדן ניכר של בתי גידול עקב בירוא יערות שמשרת את תעשיית העץ והחקלאות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
11 בפברואר 2025	כריכת הספר "בֵּית בּוּדֶנבּרוֹק" הוא רומן רחב־יריעה מאת הסופר הגרמני תומאס מאן, אשר מגולל את קורותיהם של ארבעה דורות לבית בודנברוק – משפחה של סוחרים עשירים ורמי יחס בגרמניה של המאה ה-19‎. פרשת שקיעתה האיטית של המשפחה נהפכת בידיו של מאן לפרשת שקיעתו של עולם שלם – גסיסתה של הנפש האירופית, שדווקא משעה שהגיעה אל פסגות העידון הרוחני איבדה את רצון החיים. תומאס מאן, שהיה לאחד הסופרים החשובים ביותר של המאה ה-20, פרסם את "בית בודנברוק" בשנת 1901 בהיותו בן 26 בלבד. רומן זה, שהיה לראשון מבין ספריו, זיכה לימים את מאן בפרס נובל לספרות לשנת 1929 – 28 שנה לאחר כתיבתו. "בית בודנברוק", שהיה לרב המכר הגדול ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, נחשב לאחרון הרומנים הקלאסיים, לאחד הספרים החשובים ביותר בתולדות הספרות הגרמנית, ונכלל ברשימת הספרים החשובים ביותר של כל הזמנים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
12 בפברואר 2025	פריקס פריקס הוא סרט אימה אמריקאי משנת 1932 בבימויו ובהפקתו של טוד בראונינג, שדמויותיו הם "פריקים" המשתתפים בהופעות ראווה בקרקס. הסרט הופק בידי חברת מטרו גולדווין מאייר (MGM) עוד לפני החלתן של המגבלות שנקבעו בכללי קוד הייז בהוליווד. התסריט מתבסס על סיפורו הקצר של טוד רובינס "Spurs" ("דורבנות") משנת 1923. במקום ללהק שחקנים רגילים ולשוות להם מראה של פריקים באמצעות תלבושות ואיפור, גייס בראונינג לצוות השחקנים, בצעד יוצא דופן, אמני קרקס אמיתיים שהופיעו במופעי מוזרויות. בראונינג עצמו היה אמן בקרקס נודד בנערותו, עוד לפני שהחל בקריירת הקולנוע שלו, ולפיכך חש קשר לסיפורו של רובינס והחל לעבדו לקולנוע כבר ב-1927. ה"פריקים" בעלי הגוף המעוות שבסרט, הם לפי טבעם אדיבים וטובי לב, בעוד שהמפלצות האמיתיות מגולמות בדמותם של אמני קרקס רגילים, שזוממים לרצוח את אחד הפריקים כדי לרשת את הונו הרב. בראונינג יצר את הסרט בשיא הצלחתו, לאחר שסרט האימה "דרקולה" (1931) בבימויו נחל הצלחה גדולה בקופות, אך "פריקס" לא זכה להצלחה דומה בקרב הצופים, ונחשב לכישלון חרוץ בקופות. רק בשנות ה-60 של המאה ה-20 זכה הסרט לעדנה, לאחר הקרנתו בפסטיבל ונציה ב-1962, ותואר אז בידי המבקרים כסרט אנושי מלא חמלה. כיום נחשב הסרט לאחד מגדולי סרטי האימה בכל הזמנים, וב-1994 אף הוכרז כסרט הראוי לשימור והתווסף לארכיון הסרטים הלאומי של ארצות הברית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
13 בפברואר 2025	רוברט האווט ג'קסון היה פוליטיקאי, עורך דין ושופט אמריקאי, שכיהן כשופט בבית המשפט העליון של ארצות הברית. קודם לכן הוא כיהן כפרקליט המדינה וכתובע הכללי של ארצות הברית, והוא האדם היחיד שכיהן בכל שלושת התפקידים הללו. ג'קסון היה גם תובע ראשי במשפטי נירנברג נגד פושעי המלחמה הנאצים לאחר מלחמת העולם השנייה. ג'קסון התקבל ללשכת עורכי הדין באמצעות שילוב של למידה עצמית בהדרכת עורך דין עם לימודים מסודרים בבית ספר למשפטים. הוא אחרון השופטים שמונה לבית המשפט העליון של ארצות הברית ללא תואר במשפטים. הוא נודע בשל עצתו ש"כל עורך דין הראוי לשמו יאמר לחשוד, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, לא למסור הודאה למשטרה בשום נסיבות", ועל אמרתו על בית המשפט העליון, "אנו לא הערכאה הסופית מפני שאנו חסינים מטעויות, אלא אנו חסינים מטעויות רק מפני שאנו הערכאה הסופית". גק'סון זכה למוניטין כאחד מכותבי פסקי הדין המצטיינים של בית המשפט העליון וכאחד מאלו שהיו מחויבים לתהליך הוגן כהגנה מפני סוכנויות הממשל שמרחיקות לכת יתר על המידה בפעולותיהן. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
14 בפברואר 2025	עוצמה סייסמית היא הערכת תאוצת הקרקע המקסימלית באתר מסוים בעת רעידת אדמה, על בסיס חומרת האפקטים הסייסמיים שנצפו בו. העוצמה הסייסמית מוערכת במחקר מאקרוסייסמי באמצעות סולמות הערכה מאקרוסייסמיים, להבדיל מסולמות מיקרוסייסמיים שמודדים גודל (מגניטודה בסייסמולוגיה) רעידות אדמה באמצעות סייסמוגרפים לפי סולם ריכטר, המומנט הסייסמי או דומיהם. יש כמה וכמה סולמות להערכת העוצמה הסייסמית, והם נבדלים זה מזה על פי מאפייני הבנייה שאופייניים למדינה שמשתמשת בסולם זה או אחר. הסולמות החשובים הם הסולם שעושים בו שימוש בעיקר בארצות הברית אך לא רק, בעוד שבאירופה משתמשים בסולם הערכה שונה וביפן בסולם שונה משניהם. בישראל משתמשים בסולם האירופאי, מכיוון שהבנייה התקנית בה דומה לבנייה שם. הביטוי הנפוץ לשימוש בהערכת העוצמה הסייסמית הוא הכנת מפה איזוסייסמית, שמציגה חלוקה לאזורים שווי עוצמה סייסמית. המפה האיזוסייסמית משמשת להערכת המשתנים הכמותיים ברעידות אדמה היסטוריות שקדמו לעידן המכשירני. הערכה וחישוב המשתנים האלה אפשריים לאחר שבמחקרים על רעידות אדמה שהתרחשו במהלך המאה ה-20, התבררו קשרים אמפיריים בין מרכיבי המפה האיזוסייסמית לפרמטרים כמותיים כמו מגניטודת הרעידה, אורך ההעתק שפעל ברעידת האדמה, כמות ההסטה על מישור ההעתק זה ועוד. שימוש חשוב נוסף בעוצמה הסייסמית הוא חיזוי היקף הנזק הצפוי ברעידת אדמה עתידית בחתך איכויות המבנים ודרגות הנזק שנגרמו להם. קיימים מספר משתנים שקובעים מה תהיה דרגת העוצמה הסייסמית באתר מסוים בזמן רעידת אדמה. החשוב שבהם היא התשתית הגאולוגית של האתר, שבמקרים מסוימים, עלולה להביא לתגובת אתר סייסמית, ולהגדלה משמעותית בדרגת העוצמה הסייסמית שתתרחש שם. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
15 בפברואר 2025	מעשנות לבנות בטמפרטורות גבוהות (מעל 100°C) בשדה שמפיין (Champagne Vent) נביעה הידרותרמית היא נביעת מים שחוממו בתהליכים גאותרמיים דרך סדק געשי בפני כדור הארץ. נביעות הידרותרמיות מצויות בדרך כלל בסמוך לאתרים געשיים פעילים, אזורי פתיחה בין לוחות טקטוניים, אגנים אוקייניים ונקודות חמות. נביעות הידרותרמיות נוצרות כתוצאה מהפעילות הגאולוגית של קרום כדור הארץ ומכמויות המים הגדולות שעל פניו. נביעות הידרותרמיות ביבשה כוללות מעיינות חמים, פומרולות וגייזרים. נביעות הידרותרמיות מקרקעית הים יכולות ליצור צורת נוף הקרויה מעשנה שחורה. אף שהמונח נביעה הידרותרמית מתייחס הן לנביעות בים והן לנביעות ביבשה, נהוג להשתמש במונח בהקשר לנביעות מקרקעית הים. האזורים שסביב נביעות הידרותרמיות תת-ימיות עשירים יותר מבחינה ביולוגית יחסית למרבית האזורים הימיים העמוקים האחרים. מתקיימים בהם לעיתים קרובות קהילות מגוונות של בעלי חיים וצמחים הניזונים מהכימיקלים המומסים בנוזלים הנפלטים מהנביעות. חיידקים קדומים המבצעים כימוסינתזה הם השלב הראשון בשרשרת המזון, והם מאפשרים את קיומם של אורגניזמים מגוונים, כולל תולעי צינור ענקיות, צדפות, חלזונות ים וחסילונים. משערים כי נביעות הידרותרמיות קיימות גם על אירופה, ירחו של צדק, ועל אנקלדוס, ירחו של שבתאי, ובעבר היו נביעות הידרותרמיות גם על פני מאדים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
16 בפברואר 2025	P-51 מוסטנג נורת'-אמריקן אוויאיישן P-51 מוסטנג הוא מטוס קרב מתקופת מלחמת העולם השנייה, אז היה אחד המטוסים האמריקאים המוצלחים ביותר. המטוס תוכנן ושירת בצבא ארצות הברית החל ממלחמת העולם השנייה (1940) ועד למלחמת קוריאה (1953). המטוס שירת גם בחילות אוויר אחרים; הרפובליקה הדומיניקנית הייתה המדינה האחרונה שהחזיקה בו, עד 1983. המוסטנג שירת בחיל האוויר הישראלי בין השנים 1948‏-1961, והשתתף במלחמת העצמאות ובמבצע קדש. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
17 בפברואר 2025	מייקל ג'ורדן מייקל ג'ורדן הוא כדורסלן עבר אמריקאי, ששיחק בעמדת הקלע. ג'ורדן נחשב על ידי רבים לשחקן הטוב ביותר בתולדות הכדורסל, וזכה להצלחה רבה, שסייעה לפרסם את ליגת ה-NBA ברחבי העולם בשנות ה-80 וה-90. ג'ורדן הצטרף לשיקגו בולס ב-1984, ותוך זמן קצר הפך לאחד הכוכבים הבולטים בליגה האמריקנית. יכולת הניתור שלו לגובה, שהתבטאה בין השאר בהטבעות מקו העונשין, זיכתה אותו בכינויים "אייר ג'ורדן" ו"הוד אוויריותו". הוא הוביל את קבוצתו לזכייה בשש אליפויות הליגה. הישגיו האישיים של ג'ורדן כוללים חמש זכיות בתואר MVP של העונה הסדירה, עשר פעמים חבר חמישיית העונה, תשע פעמים חבר חמישיית ההגנה, 14 השתתפויות במשחק האולסטאר, שלוש זכיות בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר, שלושה שיאי חטיפות כדורים, שש זכיות בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, וזכייה בתואר שחקן ההגנה של העונה ב-1988. ג'ורדן מחזיק גם בשיא ממוצע הנקודות לקריירה ב-NBA עם 30.12 נקודות למשחק, וכן בשיא של 33.4 נקודות בממוצע למשחק פלייאוף. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
18 בפברואר 2025	העמוד הראשון בחוקת ארצות הברית. הפרק הראשון של חוקת ארצות הברית מגדיר את מבנה הקונגרס ואת סמכויותיו. זהו הפרק הארוך ביותר בחוקה. הוא מגדיר את מבנה הקונגרס, המורכב מבית הנבחרים והסנאט, את סמכויותיו, את מגבלות סמכותו, וכן מספר מגבלות על כוחו של הממשל ושל המדינות המרכיבות את האיחוד. הפרק מחולק לעשרה חלקים. החלק הראשון מעניק את סמכויות החקיקה לקונגרס, ועל כן הוא מהותי ליישום עיקרון הפרדת הרשויות בשיטת הממשל האמריקאית. החלק השני והחלק השלישי מגדירים את מבנה בית הנבחרים והסנאט, בהתאמה, ומפרטים לגבי הרכבם, תפקידים בתוך כל אחד מהבתים, תפקידם בהליכי ההדחה והיבטים שונים של פעולתם. יחד, שני חלקים אלה מגדירים את אופי הרשות המחוקקת של ארצות הברית כפרלמנט דו-ביתי (ביקמרליזם). החלק הרביעי מפרט לגבי הליך הבחירות לבתי הקונגרס. הוא מעניק את האחריות לניהול הבחירות למדינות השונות באיחוד, אך מאפשר לקונגרס לחוקק כללים אחידים בנושא. החלק החמישי קובע כללים לגבי עבודת הבתים. הוא מחזק את עצמאות כל אחד מהבתים, בכך שהוא מעניק לחברי כל בית את האחריות לקביעת כללי הבית, בחינת תוצאות הבחירות, סילוק וענישה של חברי הבית. גם החלק השישי מחזק את עצמאות המחוקקים על ידי קביעת כללים לגבי שכר, פריווילגיות ואיסור על כהונה של חברי הבתים תחת רשויות ממשל אחרות. החלק השביעי מתאר את תהליך החקיקה, משלב הצעת החוק ועד לחתימה על החוק על ידי נשיא ארצות הברית, כולל קביעת כללים לגבי כוח הווטו של הנשיא והדרכים לעקיפתו. חלקים 8–10 חשובים להגדרת התחומים שנמצאים תחת סמכות הקונגרס, ובכך הם מהווים חלק חשוב בהגדרת הפדרליזם בארצות הברית. החלק השמיני מונה את הסמכויות שמוענקות במפורש למחוקקים. על דרך השלילה, הוא מותיר תחומים אחרים בסמכות המדינות, אף שעל פי חלק מהפרשנויות קיימות גם סמכויות משתמעות, שאינן מוזכרות בחלק זה במפורש. החלקים התשיעי והעשירי קובעים מגבלות ואיסורים על הממשל הפדרלי והמדינות בהתאמה. המשמעות של חלק מהסעיפים בפרק נמצאת תדיר במחלוקת. לתקדימים של בית המשפט העליון של ארצות הברית יש תפקיד חשוב בפירוש סעיפים אלה. ישנם פרשנים שמדגישים את המשמעות המילולית של הטקסט (טקסטואליזם), אחרים מדגישים את הכוונה המקורית של מנסחי החוקה (אוריג'ינליזם), שיקולים פרגמטיים או מבניים, התפתחות היסטורית של פרקטיקה ופרשנות, או עקרונות מוסריים שעולים מהחוקה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
19 בפברואר 2025	יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638. גנבת הברָכות היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת תולדות, בפרק כ"ז בספר בראשית. לעת זקנתו קורא יצחק לעשו, בנו הבכור והמועדף עליו, ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיברכו לפני מותו. אם הבנים, רבקה, שומעת זאת ופועלת במהירות כדי שיעקב, הבן הצעיר והמועדף עליה, הוא שיזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שעשו הוא שעומד לפניו, והוא אכן זוכה בברכה. בעקבות המעשה החל עשו לשנוא את יעקב, וזה נאלץ לברוח לחרן, שם נשא את נשותיו ושם נולדו ילדיו. הסיפור מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים, ומעורר תהיות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה. פרשנים מסורתיים רבים מתקשים לראות את יעקב, המתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים", כמי שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, ומפרשים את הסיפור בדרך שמנקה אותו מכל רבב מוסרי. פרשנים אחרים מתייחסים למעשהו בחומרה. מחזור הסיפורים על היחסים בין יעקב לעשו מצטרף לשורה של סיפורים מקראיים אודות יריבות בין אחים, לצד סיפורים כקין והבל, יוסף ואחיו, אמנון ואבשלום ועוד. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
20 בפברואר 2025	נתיב הנשמות בקברי שושלת מינג, היכל אסטלת האבן קברי שושלת מינג הם נקרופוליס הממוקם בעמק, 44 קילומטרים צפונית לבייג'ינג בירת סין. באתר קבורים שלושה-עשר מתוך שישה-עשר הקיסרים של שושלת מינג (1644-1368), והוא בין אתרי התיירות הפופולריים בסין. באתר, שרובו נבנה בתחילת המאה ה-15, פתוחים כיום לציבור הדרך הראשית המובילה אל הקברים המכונה "דרך הנשמות", הכוללת סדרה של מבנים ושדרה של פסלי שיש של חיות ובני אדם, וארבעה מתוך שלושה-עשר הקברים. ביניהם, צ'אנגלינג, אתר הקבורה המפואר של יונג-לה, קיסר מינג השלישי, ודינגלינג, אתר הקבורה של ואן-לי, קיסר מינג ה-13, היחיד שנחפר עד כה והביקור בו כולל סיור בארמון התת-קרקעי. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
21 בפברואר 2025	האי טרנאטה טרנאטה הוא אי קטן (שטחו כ-100 קמ"ר) השוכן במזרח אינדונזיה. מקורו של האי געשי והר הגעש הפעיל גמאלמה הוא תוואי הנוף הבולט ביותר בו. טרנאטה והאי השכן טידורה היוו במשך שנים רבות את מרכז הגידול היחיד של התבלין ציפורן. משום כך כונתה קבוצת איי מאלוקו, שטרנאטה היא חלק מהם, איי התבלינים. גידול התבלין העשיר מאוד את שליטי האי המוסלמים והם נעזרו בעושרם על מנת להשתלט על איים אחרים, תוך יצירת אימפריה נרחבת, שכללה את איי מאלוקו ושטחים באיים סמוכים אחרים, גדולים בהרבה מטרנאטה. המעצמות הקולוניאליות של אירופה, ששאפו ליטול חלק בעושר באמצעות יצירת מונופול על שיווק התבלין, נאבקו על השליטה באי, והחל מהמאה ה-16 היה האי נתון תחת שלטון ישיר או שהיה במעמד של מדינת חסות של האימפריה הפורטוגזית, האימפריה הספרדית, ולבסוף של חברת הודו המזרחית ההולנדית, בטרם השתלב האי באינדונזיה העצמאית לאחר מלחמת העולם השנייה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
22 בפברואר 2025	בבילון 5 היא סדרת טלוויזיה מדע בדיונית מסוגת אופרת חלל שנוצרה על ידי ג'יי מייקל סטרצ'ינסקי ונמשכה לאורך חמש עונות בין השנים 1993–1998. הנושאים שהוצגו בה נעו בין פוליטיקה, היסטוריה, דת, פילוסופיה וסוציולוגיה, ומוצגות בה מספר עלילות המתרחשות במקביל וברצף מתמשך. בשל כך, הסדרה נחשבת ל"נובלה טלוויזיונית". הייתה זו אחת הסדרות הראשונות שהשתמשה במודלים ממוחשבים מאשר מיניאטורות, דבר שהיה מקובל בסדרות מסוג זה עד לאותה תקופה. הסדרה זכתה בשני פרסי הוגו עבור העיבוד הדרמטי הטוב ביותר, פרס אמי בקטגוריות האיפור והאפקטים המיוחדים וכן פרס סאטורן בקטגוריית סדרת המדע בדיוני הטובה ביותר לשנת 1998. עם סיומה, הסדרה הובילה לזיכיון הכולל סרטים, ספרים, אלבומי פסקולים, מארזי DVD ומודלים מיניאטוריים. סטרצ'ינסקי ציין, כי מקורות ההשראה לסאגה הטלוויזיונית היו סדרות הספרים העדשאי מאת א.א. סמית', שר הטבעות מאת ג'.ר.ר. טולקין, סדרת המוסד מאת אסימוב וחולית מאת פרנק הרברט בין היתר. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
23 בפברואר 2025	מערת הנחל (תרגום שמה הערבי המודרני, מע'רת אל-ואד; ידועה במחקר בשם מערת אל-ואד) היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי במערב הכרמל. האתר כולל מערה גדולה וטרסה טבעית בפתחה, ויחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתה: מערת תנור, מערת גמל ומערת הגדי, הוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות. מערת הנחל ידועה בעיקר בזכות שכבות היישוב העשירות מן התרבות הנאטופית (כ-15,000 עד 11,700 שנים לפני זמננו, תיארוך פחמן 14 מכויל), תרבות המעבר מאורח חיים נוודי של ציידים-לקטים בתקופה הפלאוליתית לקהילות החקלאיות בתקופה הנאוליתית. במערה התגלו גם שכבות ארכאולוגיות קדומות יותר, מהתקופה הפלאוליתית התיכונה והעליונה. מערת הנחל היא האתר הנאטופי הראשון שנחפר בהיקף נרחב, החל משנת 1928, ומחקרו נמשך עד היום. הממצא הארכאולוגי העשיר מתרבות זו באתר כולל בנייה נרחבת של בתים מאבן, בתי קברות מובחנים, תרבות חומרית עשירה וניצול אינטנסיבי של משאבי הסביבה. הגדרת התרבות הנאטופית כחברה ייחודית ומורכבת של ציידים-לקטים יושבי קבע שנמצאת על סף המעבר לאורח חיים חקלאי, התבססה בעיקרה על תוצאות החפירות במערת הנחל. ב-29 ביוני 2012 הוכרזה המערה יחד עם נחל המערות, כאתר מורשת עולמית. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
24 בפברואר 2025	שיגעון הג'ין הוא השם שניתן לתופעה באנגליה במאה ה-18 של עלייה דרמטית בצריכת משקאות אלכוהוליים מזוקקים המבוססים על דגנים, שכונו כולם "ג'ין", לבהלה החברתית שהתפשטה בעקבות תופעה זו ולמאמצי הממשל לשלוט בצריכת הג'ין ולהסדירה. התופעה הייתה מורגשת במיוחד בלונדון בשנים 1720–1751. הפופולריות של הג'ין גברה בעקבות המהפכה המהוללת. ויליאם השלישי רצה להגדיל את ההכנסה ממסים על משקאות אלכוהוליים ובאותו הזמן להגביל את צריכת הברנדי המיובא מצרפת. בהתאם, הוא הטיל מכסים כבדים על ייבוא משקאות חריפים מצרפת והסיר את הרגולציה על ייצור ג'ין מקומי. בעלי האדמות תמכו במדיניות, שהגדילה את הביקוש לדגן, בייחוד בשוק לשעורה שסבל מעודף היצע. מבחינה תרבותית, החשיבו תושבי לונדון את הג'ין למשקה "פרוטסטנטי ופטריוטי", בניגוד לברנדי ה"קתולי". הג'ין היה פופולרי בקרב כל המעמדות באנגליה ובקרב שני המינים, אך מבקרי התופעה דאגו במיוחד מצריכת אלכוהול בקרב נשים ועניים. התופעה נתפסה כבעיה חברתית, שמובילה להידרדרות מוסרית, בעיות בריאות, אלכוהוליזם, נזקים לתינוקות שנולדו לנשים ששתו אלכוהול בהיריון והזנחת ילדים. הבהלה הביאה למספר חוקים שניסו לשלוט בייצור ובמכירת הג'ין. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
25 בפברואר 2025	פאנצר סימן 4 הוא טנק בינוני תוצרת גרמניה הנאצית. טנק זה היה ל"סוס העבודה" של חיל השריון של הצבא הגרמני במהלך מלחמת העולם השנייה, והחל משנת 1942 היווה את עמוד השדרה של עוצבות השריון עד סיומה של המלחמה. הפאנצר 4 היה הטנק הגרמני היחיד שייצורו נמשך לכל אורכה של המלחמה; בסך הכול יוצרו בשנים 1937‏-1945 למעלה מ-8,500 טנקים מסוג זה. שלדת הפאנצר 4 שימשה גם כבסיס לייצור כלי רכב משוריינים נוספים, כגון: משחיתי טנקים, רכבי נ"מ ותותחים מתנייעים. טנקי הפאנצר סימן 4 הוכחו כאמינים ויעילים, והשתתפו בכל הקרבות של מלחמת העולם השנייה (הן בחזית המזרחית והן בחזית המערבית). ייעודו המקורי היה לספק אש מסייעת לטנקי הפאנצר סימן 3 ולחיילי הרגלים, אולם לאחר הפלישה לברית המועצות וההיתקלויות עם טנקי T-34 הסובייטיים העדיפים, השתנה עיקר תפקידו ללוחמה בטנקים. הטנק יוצא לבעלות בריתה של גרמניה הנאצית במהלך המלחמה, בהן פינלנד, רומניה, הונגריה, בולגריה וקרואטיה. לאחר המלחמה רכשה סוריה מספר טנקי פאנצר 4, ואלו השתתפו בקרבות במלחמה על המים ובמלחמת ששת הימים. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
26 בפברואר 2025	לוי אשכול לוי אשכול (25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה ראש הממשלה השלישי של מדינת ישראל (1963–1969) ושר בממשלות ישראל. במשך שנים רבות היה אשכול דמות מפתח במשק הישראלי, מהן כ-11 שנים שימש כשר האוצר - תקופת הכהונה הארוכה ביותר בתפקיד זה בתולדות המדינה. עבודתו קירבה אותו אל דוד בן-גוריון, וברבות הימים הפך ליורשו המיועד. עם פרישת בן-גוריון מתפקיד ראש הממשלה בשנת 1963, הוא הביא למינויו של אשכול לראשות הממשלה. בשנת 1964 פרץ סכסוך גלוי בין שני האישים על רקע דרישת בן-גוריון להקים ועדת חקירה משפטית לחקר פרשת מודיעין שהסתבכה, ונודעה לימים בשם "עסק הביש". הסכסוך הביא לפרישתו של בן-גוריון ממפא"י ולהקמת רפ"י. הבחירות לכנסת השישית הביאו לניצחון גדול של אשכול על בן-גוריון ואנשי סיעתו: רפ"י זכתה ב-10 מנדטים בלבד, ואשכול המשיך להחזיק, כמנהיג מפא"י, בכהונת ראש הממשלה, בימים קשים של מתיחות ביטחונית ומיתון כלכלי. במהלך כהונתו כראש הממשלה עברה מדינת ישראל תמורות רבות במישור החברתי, הכלכלי והפוליטי. אשכול הביא לביטולו של הממשל הצבאי על ערביי ישראל והנהיג מדיניות מפויסת כלפי מפלגות יריבות. בין היתר הוביל את המגעים ליצירת המערך הראשון וב-1968 ניצח על איחוד המפלגות על בסיסו הוקמה מפלגת העבודה הישראלית. במהלך תקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, פרץ משבר מנהיגות, ואשכול נאלץ למנות כשר ביטחון את משה דיין, ולהקים את ממשלת הליכוד הלאומי בהשתתפות תנועת החרות. לשותפות זו קדמה החלטתו מ-1964 להעלאת עצמותיו של מנהיג הציונות הרוויזיוניסטית זאב ז'בוטינסקי לקבורה בישראל. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
27 בפברואר 2025	סיכת סטי"לן - אות לוחם בשייטת 3 שייטת ספינות הטילים, או בשמה הצבאי "שייטת 3", היא כוח לחימת השטח העיקרי של חיל הים הישראלי. השייטת הוקמה בשנת 1967 וכוללת, נכון לשנת 2021, 12 ספינות טילים מדגמי סער 4.5, סער 5 וסער 6. בנוסף לספינות הטילים נמצאת תחת פיקודה ספינת העזר אח"י בת ים וכן גף מטוסי סיור ימי. השייטת מוצבת בבסיס חיפה של חיל הים, בו עוגנות מרבית הספינות באופן קבוע. בשנים 2009 ו-2012, זכתה השייטת בפרס הרמטכ"ל ליחידה המבצעית המצטיינת בצה"ל. שייטת ספינות הטילים שינתה את התפיסה האסטרטגית של זרוע הים הישראלי. הקמתה כללה פיתוח טכני רחב היקף, עיצוב תורת לחימה חדשה, ויצירת מקצועות ים ומקצועות לחימה שלא היו קיימים במערך החיל. לכך התלוו קשיים הנדסיים, קשיים תקציביים וקשיים פוליטיים. הקשיים הפוליטיים הגיעו לדרג של משברים עם ממשלות גרמניה, צרפת ונורווגיה. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה
28 בפברואר 2025	למדינת ישראל שיטת משפט עצמאית, המושפעת מן המשפט המקובל, אך עם זאת בעלת מאפיינים ייחודיים משלה. לצד שיטת המשפט הישראלית מכיר הדין הישראלי במעמדו המיוחד של המשפט העברי כמו גם במעמדן של שיטות משפט דתיות אחרות, במיוחד בתחום דיני האישות. במדינת ישראל אין חוקה פורמלית, ועקרונות הבסיס של השיטה נלקחים מקובץ חוקי יסוד שחקיקתם טרם נשלמה, כמו גם מפרשנות החוק על פי מושגי יסוד בסיסיים הנובעים מעצם היות המדינה מדינה יהודית ודמוקרטית. במדינה נהוגה הפרדת הרשויות. לערך המלא – מומלצים נוספים	עריכה - תבנית - שיחה