נקרופוליס

נקרופוליס - עיר מתים, (מיוונית: πόλη "פּוֹלִי" = עיר, νεκρός "נֶקְרוֹס" = מת) הוא כינוי לבית קברות קדום, שנבנה מתחת לעיר או בסמיכות אליה.

במקומות רבים בעולם הקדום, נחפרו ערים מפוארות למתים, מתוך האמונה בתחייתם של המתים וחזרתם לעולם. מהמפורסמים שבהם היו במצרים, אירופה ודרום אמריקה. בישראל, בית שערים הוא דוגמה אופיינית לכך.

בניית הערים הללו נבעה ממספר גורמים. הגורם הדתי הוא זה שהניע את בניית עמק המלכים במצרים העתיקה. במקרים אחרים, איסור קבורת המתים בגבולות העיר הביאה להתפתחות האזורים סמוכים ודרכים ראשיות לנקרופוליסים. תופעה זאת אופיינית לאימפריה הרומית, ודוגמה לכך ניתן לראות בויה אפיה. במאה ה-19 זכו הנקרופוליסים לפריחה מחודשת. הגורם לפריחה טמון בסגנון הבנייה הוויקטוריאני הראוותני.

המילה נקרופוליס אופיינית גם לספרות הפנטזיה, בה היא יכולה לתאר עיר מאוכלסת בזומבים או יצורים אל-מתים אחרים.

נקרופוליס משמשת גם כביטוי לעיר רפאים או כביטוי ביקורתי "לעיר שינה" בפרוורים שמתאפיינת ביוממות, והעיר נותרת ריקה במהלך היום.