מעשה בתמרה, שבחרה לה שיר קצרצר לקשט בו את הארכיון שלה. אך אבוי – הארכיון הלך ותפח מיום ליום, ואילו השיר – מילותיו ספורות, ומה תעשה? החליטה תמרה, שהארכיון ינוהל לפי איך ששרים ולא לפי איך שכותבים, וכך חזרה לה המילה "ורעם" שוב שוב. וכל קהילת ויקיפדיה עומדת דומם ומשתאה, עד כמה ניתן יהיה למתוח את השיר הזה. יום בהיר אחד הבינה גם תמרה שהשיר הזה מיצה את עצמו, ועברה לשיר אחר, ואחר כך לעוד שיר, ולעוד אחד, ולעוד אחד, ולעוד אחד. כך חולפים הימים, הארכיון הולך ותופח, ובכל כמה זמן מתחלף לו השיר, לשמחתנו הרבה.
"העירמשחקתמחבואיםביןשמותיה ירושלים, אל קודס, שלם, ג'רו, ירו,
לוחשת: יבוס, יבוס, יבוס, בחשכה.
בוכה בגעגועים: אליה קפיטולינה, אליה, אליה.
היא באה אל כל אחד הקורא לה
בלילה לבדו. אך אנו יודעים
מי בא אל מי"