א-טור עודה עומדת על תילה, באותו מקום במרומי הר הזיתים, וכיום מהווה חלק מירושלים. היא נקראת עדיין באותו שם, אף שמרבים גם לכנות את השכונה בפשטות "הר הזיתים". אין כמעט תייר בירושלים שלא עובר בה, בדרכו לצילום על גב הגמל המפורסם של אינטרקונטיננטל. מגיסטר • שיחה08:36, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
הנה אבו תור שהיא שכונה אחרת בירושלים. באמת הכתיב בערבית הוא עם ל, שהיא ל שותקת. יש אותיות בערבית שכאשר הן מופיעות לאחר "אל" הידיעה (כמו ה' הידיעה בעברית) - לא שומעים את הל'. עמיחי13:16, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
ועוד שאלה, עכשיו סתם מסקרנות, כיוון שהמפה ממש מאותה שנה של הטקסט שלי: המספר יוצא מהעיר במזרח, עובר על פני "בית הקברות שבו הנופלים האנגלים", "בית המופתי הגדול" ואז, לפתע, אין רואים דבר מלבד גבעות עד היכן שהעין משגת. ואז מגיעים לא-טור. באיזו דרך הוא נסע? האם המקומות האלו מופיעים גם במפה? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל12:39, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
אוקיי, עכשיו העלילה מסתבכת: בדרכנו לא-טור אנחנו עוברים ליד המפקדה הראשית של האנגלים, כך הטקסט - כלומר, מתחם אוגוסטה ויקטוריה מן הסתם - "אשר נקראת כאן בשם O.E.T.A". מישהו מכיר את ראשי התיבות האלה ומה פירושם? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל18:50, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
יפה יפה, שיחות שלמות מתנהלות פה מאחורי גבי, בעוד אני מתנשפת בעלייה לאוגוסטה ויקטוריה עם נחשול צליינים נלהבים מאחורי... לא נורא, עשיתם פה עבודה משובחת. רק כמה דגשים:
הכפר א-טור נקרא על שם מגדל כנסיית העלייה הרוסית (טור=tour=מגדל), שכן הכפר נמצא ממש למרגלותיו. שכונת אבו תור, לעומת זאת, נקראת על שם שור ("ואתא תורא ושתה למיא"... חד גדיא חד גדיא), בשל איזה לוחם אמיץ לב שכב על שור לפני איזה 800 שנה.
תיאור הדרך של הבחור לגמרי לא הגיוני, ואני מרשה לעצמי לנחש שהוא קצת התבלבל... סביר יותר שהוא יצא צפונה; חלף על פני בית המופתי; עשה איגוף ימינה ועבר למרגלות בית העלמין הבריטי; ובהמשך ראה מלמטה את הכפר א-טור. זוהי, אגב, הדרך הקיימת היום, המשמרת את התוואי המקורי העוקף את נחל קדרון, ומוביל בדרך הנוחה ביותר מירושלים לים המלח.
טוב, אני קצת פישטתי את מה שהוא כתב, ובדרך כנראה שהוצאתי אותו קצת אהבל; הנה התיאור המקורי, שמסתדר טוב יותר עם המפה המקומית:
ואנו נוסעים, בדרכים הצדדיות. ואז בדרכים הכפריות לעבר הר הזיתים. בכל מקום מעבדים את האדמה. זורעים את תבואת החורף בכל פיסת קרקע הניתנת לעיבוד. הה, הימים הענוגים, ההולכים ומתעדנים. וריח נשימת הרגבים החומים, המהופכים. כנגד צלע הגבעה נח בית הקברות הגדול ובו הנופלים האנגליים. בית המופתי-הגדול. והנוף על כל העיר ירושלים. העיר העתיקה שבין החומות, שבצד זה המזרחי עדיין נותרו ללא פגע. וגושי הפרברים, שרווחים גדולים ביניהם. ואז לפתע אין יותר דבר, רק גבעות, גבעות עד היכן שהעין משגת. אבל אין עוד בתים, ערים וכפרים. כמו בסביבתה של אמסטרדם, שגם היא עיר יפה.
בקיצור - הבחור לא ירד לים המלח, אלא כולה יצא לסיור לאורך רכס הר הזיתים. הוא כנראה הגיע מהצד הצפוני דרומה, ולא לגמרי דייק באזכור של בית המופתי לפני בית הקברות. לפי סגנון הכתיבה, אני מרשה לעצמי לנחש שהבנאדם התכוון לשקף אווירה, ולאו דווקא מידע גאוגרפי מדויק. חוץ מזה, סחתיין לו על ההשוואה לאמסטרדם! אני מוחמאת באופן אישי... תמרה00:19, 31 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
דניאל המלך-הנציב (מי קרא לך כלב, מי?...) קישר אותנו למפה מגניבה מראשית תקופת המנדט, ומאחר שהיא כזאת מדליקה אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לכמה עניינים בה:
נחל האגוזים (ו-2) לא ראה אגוז מימיו. מדובר בניסיון די פתטי, שהתחיל אצל זאב וילנאי, "לגייר" את ואדי ג'וז ולהפוך את הג'וז לאגוז. האמת'י שמקור השם הוא קיצור של Josafat - יהושפט, כלומר "עמק יהושפט".
כלבא שבוע (ו-3) המופיע בגבול הואדי הוא לא פחות מאשר קברי המלכים. מה הקשר? - אין קשר. מדובר במסורת מוזרה, הקושרת את הקברים המפוארים לדמותו של הנ"ל, שהיה מיליונר, ובמקרה גם חמיו של רבי עקיבא.
בית החפשית (ד-7) הלקוח היישר מסיפורו העגום של המלך עוזיה המצורע, הוא לא פחות מאשר קבר בני חזיר. מה הקשר בין המצבה מימי הבית השני ובין המלך הקדום? - אין קשר, אבל תראו איזה מקום מבודד, צופה על הואדי, וכולו עגמומיות ובאסה - לא מתאים למושבת מצורעים?
דרך ליריחו (ג-8) היא דרך יפהפייה העוברת בתחום הכפר אל-עזריה דרך הר הזיתים. אני עוד זוכרת שהיינו נוסעים בה עם תיירים עד פרוץ האינתיפאדה של שנת 2000. שימו לב שבקצה הדרך הזאת שכן "בית המטבחיים הישן". בית המטבחים "החדש" הוקם צפונה משם, לצד הכביש השני היורד ליריחו דרך צומת הגבעה הצרפתית, אבל גם הוא כבר "ישן", ולמעשה נמחק מהמפה לפני כארבע שנים, לקראת הקמת ה"דֶפּוֹ" של הרכבת הקלה במקום (צמוד לגשר פסגת זאב).
בתי עזרת נידחים (ד-9) הם זיכרון לסיפורם המופלא והעצוב של יהודים מתימן, שעלו ארצה בחוסר כל בשנת 1882 ("אעלה בתמ"ר"), ואלולא העזרה של חברת "עזרת נידחים" בראשותו של ישראל דב פרומקין, היו מתים כולם ברעב ובעוני. יש לי תמונות יפות של הבתים הדלים ההם. לצערנו, לא נותר בשטח כלום.
התופת (ז-9) כינוי תנ"כי ציורי לגיא בן הינום, המזכיר לנו את פולחן עבודת המולך. מעניין שירמיהו דווקא ניבא ש"לא יקרא עוד למקו םהזה התופת, כי אם גיא ההריגה".
ג'ורת אל ענב (ז-9) - טוב נו, אי אפשר בלי טעויות. המפה מציגה לנו את שכונת שמעא, ואילו ג'ורת אל ענב שכנה דווקא צפונית לבריכת הסולטן, ולשרידי בתיה אנחנו קוראים היום חוצות היוצר. אגב, בשרידי שכונת שמעא שוכן היום הסינמטק הירושלמי.
והנה עוד טעות (ל-7) מה שמסומן כ'בתי צדוק' הם דווקא "שערי חסד", לאורך עמק המצלבה, ואילו הבתים העומדים בניצב לעמק הם בתי צדוק.
שכונת ניסן בק (ז-5) היא שכונת 'קריה נאמנה', שהיתה השכונה היהודית הראשונה שנבנתה באזור זה בשלהי המאה ה-19. מדובר בשכונה מקסימה, שפרחה ושגשגה עד פרעות תרפ"א ב"מרכז העצבים" של שער שכם, אז עלו עליה הפורעים, רצחו את כל מי שזז, והיא חרבה כליל. הקרקע, אגב, רשומה עד היום על שם הבעלים היהודיים, אבל למי אכפת?
גן אנגלי (י-3) האם יש איזו שהיא דרך להיות פחות פוליטיקלי קורקט מאשר תיאור השימוש בגן הזה?... מדובר במוסד חינוכי (שכבר הבנתם את מי שימש), שנהנה מהחווה הגדולה ומהבית שהותיר אחריו הקונסול ג'יימס פין בכרם אברהם.
איפה נעלם שוק מחנה יהודה? (כ-4) - נכון, עוד לא בנו אותו, אבל אפשר לראות יפה את המגרש שלו, השוכן בין שכונת בית יעקב, שכונת מחנה יהודה, תלמוד תורה עץ חיים, ורחוב אגריפס (מתחת למילה 'הכי"ח')
בריכת תעלת מים (ל-3) היא הקדימון לשכונת רוממה, בה נבנה מאוחר יותר מגדל המים המפורסם. שימו לב לחשיבות המקום, ממנו יצאו הצינורות לכל העיר.
ומי קיבל את פני הבאים ירושלימה? (ל-3) - התשובה היא "בית מושב זקנים" (היום - מקום התחנה המרכזית) מצד אחד, ו"בית מרפא לחולי רוח" מצד שני. די מביך בתור קבלת פנים, לא? מזל שקלטרווה מציל את המצב... הסופר חיים באר סיפר שכאשר היה אביו מגיע לירושלים, הוא היה מביט לצד אחד ואומר: "אל תשליכני לעת זקנה", ואז מביט לצד השני ואומר: "ורוח קודשך אל תיקח ממני"... תמרה21:40, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
הקסרקטין המדובר הוא הקישלה, ומצודת גלית היא "קצר ג'אלוד", הלא הוא "מגדל טנקרד" הנראה עד היום בכיכר צה"ל. לגבי מגדל דוד, אני מניחה שמפאת חוסר מקום הכיתוב מופיע איפשהו תחת המספר 63 הנראה במפה. לגבי בית החולים העירוני - הכוונה היא ל"מוסתשיפא", בית החולים הטורקי העירוני, אותו אתה יכול עדיין לראות ליד השוק, וכיום שוכן בו משרד הבריאות (על רחוב יפו, מול המשטרה עם האריות). תמרה22:25, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
ואם אנחנו כבר בא-טור, אז בואי תפתרי לי עוד חידה: מא-טור הם נוסעים ל"מגדל-התצפית הגבוה שליד הכנסייה הרוסית. מכל מקום בירושלים רואים את המגדל הגבוה והמחודד הזה, שלו ארבעה...." וכאן באה מילה בהולנדית שפירושה "מעבר" או "סיור", מה שכמובן לא כל-כך מסתדר עם התיאור. במפה מופיע ליד "בנייני הרוסים" (ולא רחוק מהכנסייה הרוסית) "מגדל צופים" ב-6א. יש לך מושג במה מדובר, ועוד יותר טוב, איזו תמונה של המקום? אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל01:52, 3 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
שלום תמרה. קיבלתי תוכנית הרצאות לכנס בנושא "חידושים בחקר ירושלים" וחשבתי לבדוק האם זה יעניין אותך. הכנס באוניברסיטת בר אילן ב-8.11.07 (יום ה') מתשע בבוקר עד 18:30. אם זה יעניין אותך אשמח להמציא לך פרטים נוספים. talmoryair22:01, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
טוב, אני כמובן מעודכנת מאד בעניינים כאלה, ונראה שאפילו אגיע, אך כנראה שרק לשני המושבים הראשונים, עקב שלושה קטנטנים שאני מגדלת, ושצריך להוציא מהגן ב-16:00. בכל אופן, תודה על ההפניה ועל תשומת הלב! תמרה22:17, 30 באוקטובר 2007 (IST)תגובה
הבטחתי, קיימתי. קבלי תמונה ראשונה: קובץ:Knesya etuphit.jpgתמונה לא כל כך טובה, אבל תגידי בינתיים מה דעתך
אני חייבת לומר שהתמונה באמת לא כל כך טובה - היא חשוכה, ולא מעבירה את "האווירה" של המקום. אם יש לך תמונות הכוללות שטח רחב יותר, או אפילו תמונות שמציגות פריט מסוים, ועדיף משמעותי, מתוך הכנסייה (נזיר מתפלל, איקונה בולטת, המסדרון ההיקפי במבט רחב, מקום עריכת טקס הליטורגיה, קבוצת נעליים ממתינות בחוץ, וכו'). זה יהיה נהדר. אגב, שווה לבדוק עם DMY אולי הוא במקרה צילם שם במסגרת עבודת איסוף החומר שלו לרחוב הנביאים. בהצלחה! תמרה14:48, 5 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אוי, נתפסתי!... אם הכוונה היא לסיור בחנוכה בעקבות המנורה, אז אתה ממש מוזמן, כי זה אחלה סיור. לגבי סיורים אחרים - אני לא כל כך מכירה. אם יש לך שאלו תעל סיורים ספציפיים (או מדריכים ספציפיים), אשמח לענות דרך המייל. אז ניפגש?... תמרה22:23, 1 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני המומה מהתיאור של הבית בעפולה, מפני שנראה שחוץ מהחזות השונה, הבית היה דומה כמעט אחד לאחד ל"בתי פיינגולד" בירושלים: מבנה בצורת L; שתי קומות; חצר פנימית סגורה, ו... ראינוע, שהיה הראשון מסוגו בירושלים. האיש, אגב, היה מומר מוצהר (למרות שעם שם כמו פיינגולד לא ברור מה הוא חשב לעצמו) (מצד שני, גם מוזס וילהלם שפירא לא חשב להפוך לסמית...). בכל אופן, אין לי המון מידע עליו. אנסה להשיג את הקתדרה המדובר ונראה לאן נגיע... תמרה22:49, 1 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
כאן [2] יש סיפור מעניין. הבחור התאהב בבת של המהנדס הבריטי פאלמר (זה מחיפה) התנצר ונישא לה. אחר כך התאהב באישה יהודייה, נישא אף לה, וחי עם שתיהן ביחד ב"בית אלישבע" בטבריה. בפעם הבאה שאהיה בטבריה אצלם את הבית. יש כאן ערך עם פוטנציאל, וסיפור עסיסי לספר בהדרכה בבית פיינגולד בירושלים... קילגור טראוט*הצטרפו למיזם המדינות* 06:41, 2 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
"מה קרה? מה קרה?" - "מה לא שמעתם?" - "לא!" - "תמרה כתבה ערך מומלץ" חחח מזל טוב על הערך המומלץ החדש תלפיות, איזו השקעה, בהחלט מגיע לו. עכשיו העלייה לביריה צריך גם כן לקבל את התואר... כי אם לא אז כנראה שהייתה טעות קלה בחלטת השופטים חח. ויקיפדים ירושלמים הם הטובים ביותר ;-) מזל טוב! אלירן d שיחה20:57, 3 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
בוא'נה איך את עושה את זה??? אני לא צוחק עכשיו. מאיפה כל התמונות??? מתי כתבת את זה? את בסוף תהיי מפעילת מערכת :P אבל לא באמת יפה, מוזר אבל. ויש לך ממש מעריצים כאן הא. חח אני אתרגש ביום שקקון יעשה איור שלי אז לעשות תבנית זה בכלל. אלירן d שיחה17:01, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אבל זה מגיע לך :P, אלון עשה בקצב כזה ערכים מומלצים והיום הוא כבר ביורוקרט. וקקון, אם אתה רואה את זה. אנא ממך עשה לי איור :-) אלירן d שיחה20:19, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
עוזי עוזי בדף השיחה שלי. מי פילל? איזה כבוד! תוכנית האופציות לא מרשימה אותי, ולמעטפות הסודיות אפשר להוסיף גם כלימה. אם הייתי מבזבזת חצי מהזמן שאני משקיעה בויקיפדיה בבירוקרטיות, הרי שאוגוסטה ותלפיות גם יחד לא היו רואות אור. לכו תצעקו אחד על השני, ואני אכתוב לי בשקט ערכים... ולגילגמש - לכלכת! ככה תשבור את השוק? תמרה20:57, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
כל הכבוד! תמיד ידעתי שאת בצד של בני האור! אגב, מהתרשמות הקצרה שלי, נראה לי שהדף שלך הוא הדף ה"עקוב" ביותר שנתקלתי בו (עקוב לא במובן של עקוב מדם, אלא במובן שמשתמשים אחרים עוקבים אחריו). טוקיוני21:04, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
מעניין מה המילה באמת - עקיב? נעקב? אגב, מעניין אם אפשר לבדוק את זה (כלומר, כמה כניסות יש לכל דף בויקיפדיה). עוזי, לא תעשה עלי רושם עם המקל-גזר הזה. חוץ מזה, הזכרת לי חידת היגיון ישנה. שים לב: "זאת לא הבריחה הראשונה שלה" (5 אותיות). יש? תמרה21:16, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אין מילים. הייתי שם אתמול בהדרכה של חנה בנדקובסקי (איני יודע אם את מכירה אותה, אבל בהיותה ירושלמית אני מניח שנפגשתן) ואחרי שקראתי את הערך הנפלא שכתבת הצטערתי שלא הקדמת את העלאתו והייתי יכול להדפיס ולבוא מוכן. חלק לא קטן מהתמונות, פסלים, חפצים וכו' שאת מתארת בערך הצלחתי לפספס.
יש לי קצת שאלות לגבי עובדות מספריות משעממות. גובה המתחם על פי הערך 810 מטרים מעל פני הים, הפרוספקט שחולק למי ששילם את 5 השקלים טוען שגובהו 850 מטרים מעל לפני הים וחנה אמרה שיש טעות בפרוספקט וגובהו רק 832 מטרים. חנה מנתה 190 מדרגות לעלייה למגדל שזה די דומה ל-210 שכתבת, אבל לגבי גובה המגדל יש הבדל בין הערך שכתבת (60 מטר) לבין הפרוספקט שטוען שגובהו 45 מטרים בלבד (דרך אגב, המתמטיקה איתם. נראה לי ש-3.5 מדרגות לכל מטר גובה זה מעט מדי). די, מספיק להתקטנן. מבית החרושת לערכים ירושלמים מובחרים היישר למומלצים. אביהו • שיחה19:47, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
איזה עולם קטן - ממש היום שוחחתי עם חנה בענייני אוגוסטה ויקטוריה... היא קולגה שלי ביד בן צבי, ואישיות מדהימה בפני עצמה. אגב, הרבה מהמידע המופיע בערך הוא ממנה. לגבי המספרים - המקורות היו כה סותרים, וכל אחד ציין מספר אחר, שבחרתי את מה שנראה לי הנכון ביותר, אבל אין שום מניעה לכתוב כל דבר אחר. כדאי לקחת בחשבון שהמגדל הונמך ב-6 מטרים, כפי שמוכיחה התמונה המשווה, בעקבות רעידת האדמה. מעניין אם זאת הסיבה להבדלי המדרגות והמטרים... תודה על המילים החמות. שמחה שנהנית לקרוא! תמרה21:08, 4 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
יש תרגיל שמלמדים בפיזיקה על איך למדוד גובה של בניין עם אורך הצל שלו, אם זה באמת חשוב אני יכול לגשת ולעשות את זה. כמו-כן לגבי מספר המדרגות, אני גם חושב שאני יכול ליישב את זה עם תרגיל בפיזיקה שנקרא לעלות במדרגות ולספור אותם. את רוצה שאני אעשה את זה, או שעדיף להשאיר את הדברים האלה עם קצת מסתורין מסביב? טוקיוני20:51, 5 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני תוהה אם באמת שווה לך לטפס עד לראש אוגוסטה במדרגות משעממות למדי (מילא היו עגולות, ניחא, אבל ממש סתם סתם), כדי להגיע למרפסת תצפית שקשה לראות ממנה משהו מרוב רשת היונים (מלכודת יונים אמרנו?...), ואין מה לדבר בכלל על לצלם עקב אותה רשת ידועה, רק בשביל לפתור את חידת הכמה מדרגות ומה הגובה. בוא נלך על המיסתורין, ותן לאיזה יקה לכתת רגליו לזוטות מעין אלה... תמרה21:18, 5 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
לפחות את בעיית גובה המגדל פתרתי. הפעמונים ולא קצה המגדל מצויים בגובה של 45 מטרים. כך שגובה של 60 מטרים למגדל עצמו נשמע סביר. אביהו • שיחה20:34, 6 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
תמרה, סבבה של ערך! נהנתי מאוד לקרוא! לגבי הקרב בששת הימים: אאל"ט הכח לא הצליח לכבוש את היעד לבד ולכן ביקשו סיוע אוירי, ורק בעזרתו המקום נכבש. אני אתחקר את זה שסיפר לי (הוא מאלו שהעמיסו את הפצצות על המטוסים...)--sir kiss • שיחה15:52, 7 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני כבר מחכה בקוצר רוח לבקעה. הגיע הזמן לעשות עם השכונה הזו חסד. היום בערב הסתובבתי רגלית ברחובותיה היותר קטנים - למרות ההתפלצנות-רבתי (ואולי בזכותה?!), זו שכונה יפהפיה שאינה זוכה לכבוד המגיע לה. Harel • שיחה20:57, 5 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אז יאללה עם הדיבורים - גש לארכיון העיר, השוכן בקומת המרתף של בניין העירייה החדש בכיכר ספרא ובקש את תיק בקעה (אותו שזפה עיני מרחוק בשבוע שעבר, כשחיפשתי משהו אחר), ותראה מה אתה מביא לנו. חוץ מזה, תוכל ליצור קשר עם אסתר סעד (מופיעה בספר הטלפונים הירושלמי), שהיא מדריכה בחסד עליון, וכנראה היחידה שממש בפועל מדריכה סיורים בבקעה, ספר לה מי אתה ומה אתה רוצה (אתה גם יכול להוסיף שאני שלחתי אותך) ואני בטוחה שתזכה באוצרות. אם לא, נוכל תמיד לחכות ל"מקצרמר" הבא... תמרה21:18, 5 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
מותק, לא הפעם, אין לי זמן לעבודה סמינריונית נוספת. בקעה זה לא הצד החזק שלי. אתה מוזמן לנסות בכל זאת את תכנית א', או להפסיק לנג'ס. סיימת כבר להגיה את אוגוסטה? תמרה21:27, 5 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
מעניין לעניין באותו עניין. היום נקלעתי במקרה (אין מקרה בעולם), לארכיון של החטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית. יש שם הרבה תיקים על כל יישוב ויישוב ביו"ש. (את של גוש קטיף וסיני הם כבר הוציאו משם). לו רק היה זמני בידי... אך מיהרתי לכנסת, שם שזפה אותי עינו של עידו. עיינו בדף שיחתי לקרוא את עדותו. עמיחי21:32, 5 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
הוא פשוט עבר לארגז חול - משתמש:DMY/רחוב הנביאים. פשוט נמאס לי לקבל הערות, שאינן מתאימות לערך שהוא עוד בשלבים ראשונים מאד של העבודה. ראיתי שאני הולך לאיבוד בין כל בתי החולים והמנזרים, אז התחלתי היום לעשות טבלה מרכזת של כל הבניינים - ויש הרבה. עוד רבה הדרך. הספר שלך הוא 10, ובמקביל פניתי לוועד למען רחוב הנביאים. • דף • הצטרפו למיזם התאריכים העבריים • שיחה00:05, 8 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
אני מחזקת את ידיך, ומאחלת בהצלחה עם המשימה הלא פשוטה (אבל חשובה) שלקחת על עצמך. אני שמחה שהספר עוזר, ואני בעצמי אשמח לסייע בכל דרך - ייעוץ, כתיבה ואפילו סתם עידוד... תמרה08:37, 8 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
שתי שאלות בינתיים:
איפה נמצא בדיוק השלט המסוגנן "רחוב הנביאים" (התמונה שמופיעה כעת בערך היא לא שלי, ואני רוצה לצלם תמונה טובה יותר).
אנחנו חושבים לכתוב עליו בעצמנו. את בית פיינגולד בעפולה כבר צילמו. נשאר אחד בטבריה, שאולי נוכל לקפוץ בשבוע הבא, ובתל אביב ובירושלים. אפשר לסמוך עליך עם תמונות של בית פיינגולד בירושלים? בועז ושלומי16:51, 8 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
בית פיינגולד בירושלים - עלי! האם השגתם את המאמר מקתדרה? אני עדיין מחפשת אותו(לא היה להם אותו בחנות של יב"צ). תמרה18:43, 8 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
לא. אבל יש לנו שני מקורות לא רעים. הספר של עופר רגב "לאהוב בארץ ישראל", וספר תולדות עפולה, שם יש אפילו תמונה שלו. הניחוש שלי הוא ששני המקורות נסמכים על המאמר מקתדרה. אם נהיה בתל אביב עם חצי שעה פנויה לפני כתיבת הערך, נקפוץ לבית אריאלה ונציץ בקתדרה. הבחור מאוד מעניין. הערך ייכתב לאחר הפעם הבאה שנהיה בטבריה (לפעמים יש לנו שם עניינים עם בית המשפט, אל תשאלי), מה שקורה אחת לכמה שבועות. בועז ושלומי05:41, 9 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
לספר הכתום הזה קוראים "להתאהב בארץ ישראל" (שזה יעני יותר מגניב מ"לאהוב" סתם), ואפילו היה לי אותו עד לפני חודש, שאז נתתי אותו מתנה למישהו. בכל אופן, הכוונתי לקנותו שוב, כך שאוכל לכסות את העניין הזה. ובעניין בית המשפט - מתוקים שלי, למה לכם להסתבך עם החוק? איזה עתיד יהיה לך, ככה עם כל השטויות האלה של הסמים? תעשו לי טובה, עיניים שלי, וקחו את עצמכם מה זה מהר בידיים, לפני שיהיה מאוחר. תמרה09:21, 9 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
קרוב. אנחנו השליחים של הניקוי יבש שמביאים את הגלימות של השופטים מהכביסה. ואת הספר של עופר רגב יש לנו בבית, אם את צריכה משם משהו, רק תגידי. בועז ושלומי11:10, 9 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
סליחה סליחה, לא ידעתי על הגלימות. וכעניין הספר של רגב - דווקא רכשתי אותו ביום שיש והמידע אודותיו שם הוא ממש דל. אנסה לשים את ידי על הקתדרה היא השבוע. תמרה20:21, 10 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
בתור נשיא איגוד הייקים בויקיפדיה העברית, ייחשב הדבר למעשה אצילי מצדך, ובוודאי שיש פה קהל שיעריץ את אמרת שמלתך (?) אני רוצה לגלות לך שפעם הושבתי איזה קולגה דובר גרמנית לתרגם לי חלק מיומן המסע של הקייזר, כי רציתי לבדוק אם הוא נקלע גם לעין כרם (והוא לא). בקיצור, יהיה זה שירות מוערך מאד. תודה! תמרה20:51, 8 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
לגבי תמונות - צלמי המושבה האמריקנית תיעדו כל צעד שהאיש עשה בארץ ישראל, כך שבמבחינה זו אנו מכוסים, שכן ספריית הקונגרס האמריקני העלתה את כל הצילומים לאינטרנט, ואפשר למצוא אותם במנוע חיפוש זה. תמרה09:17, 9 בנובמבר 2007 (IST)תגובה
בו'נה יא מקנא! החוברת היתה בעצם ספר מתנה עב כרס, כריכה קשה עם תמונות מרהיבות, חצי בעברית וחצי באנגלית עם לינקים אוטומטיים לאתרים נבחרים בספריית הקונגרס האמריקני. טוב לך?... תמרה20:49, 10 בנובמבר 2007 (IST)תגובה