בית מרחץ גאורגי - תמונה משנות 1880 שהגרמנים סבורים (ובצדק) שהזכויות עליה פגו והיא לכן ברשות הכלל.
Hertzka - זכויות היוצרים פגו.
במערב אין כל חדש - התמונה של כריכת הספר איננה מאיכות גבוהה מספיק כדי להיות מוגנת לפי דעת הגרמנים בזכויות יוצרים, ולכן הם סבורים שהיא ברשות הכלל כסוג של שימוש הוגן.
מקור מלא והסבר למה זה רשות הציבור, כדי שזה לא יהיה כתוב רק בגרמנית. כפי שאומרת התבנית שם: "יש להוסיף רישיון מתאים אחר ומקור על פי הרישיון המופיע בוויקיפדיה הזרה." --אמיר א. אהרוני - שיחה01:02, 25 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
במהלך השבוע לא יצא לי לקרוא כלל באוסטרליץ בשל לחץ די גדול, אבל בשבת ישבתי על הספר. אני חושב שאוסטרליץ חזק יותר מהמהגרים בעיקר בגלל שפרשיית חייו של ז'אק הרבה יותר עמוקה. בהמהגרים ישנן דמויות שבגלל קוצר היריעה פשוט יותר 'שטוחות' על אף שהן מעבירות בפן הרגשי תחושה עזה. באוסטרליץ עושה זבאלד את הצעד לכניסה מוחלטת לפרשיית חייו של מהגר-שלא-ידע-שהוא-מהגר-אך-חי-כל-חייו-כמהגר. סגנון הכתיבה מזכיר מאוד את מה שכבר היה בהמהגרים. מלבד מספר קטעים מצומצם על משמעות הזמן וכו שמזכירים מאוד את הר הקסמים (אך התובנות שונות מאוד) אין בספר את העומק האינטלקטואלי של מאן שכבר נודע כמופת ושנינה. אבל אני גם הבנתי שאין ממש צורך שזבאלד יכתוב בצורה הזו כי זה פשוט לא כל כך קשור לספרים שלו שהם מיוחדים מאוד ועמוקים בדרכם שלהם (ולכן גם לא מובן לי למה כתבו על גב המהגרים שהוא דומה למאן). בהתחלה חשבתי שהספר הזה הוא ממש החלק החמישי של המהגרים שנתלש ממנו מסיבות מו"ליות. אבל בסוף הבנתי שלא, אבל לא אגלה לך בכדי לא להרוס לך את החוויה. שבוע טוב, גל.--Galoren.com - שיחה18:35, 17 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
תודה. לא ידעתי שמשווים ביניהם, לדעתי לכל אחד מהם מקום מכובד בשלו, בלי "משל ושנינה". מקווה להגיע לאוסטרליץ באחד הימים (לא ברור למה אני מכריח את עצמי לקרוא אותו בשפת המקור דווקא). Harel • שיחה18:37, 17 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
ביום שבו אדע גרמנית (והוא רחוק ולא בטוח יהיה בעולם הזה) אחזור ואקרא ספרים רבים שנאלצתי לקרוא בתרגום, שבו כידוע אובד לא מעט. אם אני הייתי אתה הייתי שובר את שיניי אפילו בכדי לקרוא את גינטר גראס האיום.--Galoren.com - שיחה18:42, 17 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
עשיתי לי כלל לקרוא מה שנכתב במקור בגרמנית (ובאנגלית) בשפת המקור, למרות ההשקעה הנוספת, וכמובן שזה משתלם. ובכל זאת, זה הופך "צליחה" של ספר כמו אוסטרליץ, שאיננו קל לקריאה מבחינת התוכן והשפה, למשימה די כבירה שלוקחת לי הרבה יותר מיום אחד. מהבחינה הזו (וזו בלבד) היה נוח יותר לקרוא בעברית. מעניין אם התרגום לעברית מצליח לשמר את השפה הייחודית של זבאלד, שהיא מאוד פיוטית, עשירה, נוסטלגית ומהורהרת. Harel • שיחה18:48, 17 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
אני חושב שכן. "פיוטית, עשירה, נוסטלגית ומהורהרת" זו דרך טובה להגדיר איך זבאלד כותב ואיך זה גם נשמע בעברית. המתרגם הוא יונתן ניראד שידוע כמתרגם משובח. [מה המשמעות של מה שקרה בדף שלך?] --Galoren.com - שיחה18:52, 17 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
בגרמנית, דאס האוס (das Haus) הוא בית. אך סבתך לא שיקרה - בביטוי "Komm nach Hause" הבית מופיע ביחסת הדאטיב, וכתוצאה מזה (אף שאין מדובר בכלל דקדוקי גורף, אלא בתופעה נקודתית), נוספת ה-e בסוף המילה מה שהופך את הגייתה ל"האוזה". כך גם בצירוף "zu Hause" (בבית). Harel • שיחה23:32, 19 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
בתור תרגום לא מילולי זהו תרגום קביל, אבל שים לב ש-Altertumwissenschaft הוא "מדע העולם העתיק", לאו דווקא ארכיאולוגיה במובנה הצר (לכך שמורה בגרמנית המילה Archäologie). כמו כן, זוהי "אנציקלופדיה ריאלית", אף שאינני יודע מה פירוש הדבר, אולי הכוונה שהיא מדעית. אולי עדיף "אנציקלופדיה לעת העתיקה הקלאסית" או אף "אנציקלופדיה ריאלית לעת העתיקה הקלאסית". מעניין שברוב השפות שם הערך הוא פשוט "פאולי-ויסובה". Harel • שיחה00:36, 25 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
שלום הראל. שוב שאלות תרגום, מצטער שבנושאים כל כך מדכאים. מה התרגום הנכון של Deutsche-Ausrüstungs-Werke? הכוונה לחברה שהייתה בבעלות האס אס. ומה זה Verschrotten? תודה! קלונימוס - שיחה20:07, 28 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
תרגום מילולי של המושג הראשון יהיה "תעשיות ציוד גרמניות" או "מפעלי ציוד גרמניים". המושג השני משמעו "נגרט" או "מתאים לגריטה", דהיינו - גרוטאה. ועל הנושאים אין לך מה להצטער - לגרמנים יש, שזו ההיסטוריה שבחרו לעצמם לפני 70 שנה. Harel • שיחה20:56, 28 באוקטובר 2009 (IST)תגובה
מצאתי לפני כשבוע בביתי ספר שירים של ברטולט ברכט בתרגומו של ה. בנימין. הספר מאוד מקיף וכולל גם כמה שירים מאוד איכותיים מהתקופה בה ביקר את השלטון הנאצי. אולם, להפתעתי הרבה, לא כתוב דבר על ברכט המשורר בערך אודותיו. אמנם גם באחרית הדבר לספר השירים מתרעם המתרגם על "אפליית ברכט המשורר לעומת המחזאי", אך זה לא מצדיק התעלמות שכזאת. בתור הכתובת להתבכיינות בדבר ספרות גרמנית, תהיתי שמא תוכל לעשות משהו בנידון. AMIRBL25 - שיחה19:42, 1 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
ברכט הוא אחד המשוררים האהובים עליי ובעיקר בגלל פשטותו בעולם של שירים קשים, תרבותיים ומלאים ארמזים ואעפ"כ לא פשוטה ועמוקה. לא ראיתי את מחזותיו של ברכט אבל שמעתי עליהם. מנחם פרי טוען שברכט הוא יותר משורר ממחזאי. אני יודע מדיבורי עם אחת מבנות גרמנייה שברכט היום ידוע יותר כמשורר ופחות כמחזאי. --Galoren.com - שיחה21:04, 1 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
טוב, אולי זה נכון, במיוחד אחרי הטענה המבדחת והמפדחת על אבות ישורון. אבל הוא לא טעה עם יעקב שבתאי ועוד כמה וגם את זה חשוב לומר. יעקב שבתאי הוא באמת הכי טוב בעשורים האחרונים. --Galoren.com - שיחה19:45, 2 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
אולי פעילותו כמחזאי חשובה יותר אך להתעלם כך מהשירים שלו? מה הוא עשה שזה מגיע לו? מסכן. דרך אגב, ה. בנימין (הלוא הוא בנימין הרשב לטמטומי הרב) כותב באחרית הדבר שהחשיפה המועטה לשיריו של ברכט נובעת הן מסיבות אישיות (כדאיות כלכלית ומידת הפרסום וההצלחה האפשריות) והן מחיצוניות (מעמדו כקומוניסט גולה באמריקה, העובדה ששירתו המחוספסת והישירה אינה טעמה את סטדנדרט השירה האמריקאית) וכו'. AMIRBL25 - שיחה21:51, 2 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
ידידי מלמעלה צודק לגמרי. בל נשכח שמחזותיו כה נזכרו בעיקר בגלל הקשר הסוציאליסטי שלהם. וגם לא בטוח שרובם שלו כפי שידוע לכולם... מה שבעצם מציב היום, בראייה רטרוספקטיבית, את יצירתו המרכזית מבחינה ספרותית של ברכט באזור השירה. אגב, גם פעם מרדכי אבי שאול תרגם משיריו הרבה לפני שהם כל כך נודעו. אני שב ומזכיר שידידתי מגרמניה (ולא מהר הצופים) מכירה מהתיכון את ברכט כמשורר שלומדים בבגרות ולא את היותו מחזאי. --21:56, 2 בנובמבר 2009 (IST)
הוא מוכר בתור "הקורפירסט הגדול" דהיינו הנסיך הבוחר הגדול. היה מספיק לקרוא לערך הספציפי הזה "פרידריך וילהלם הראשון, הנסיך הבוחר" (להבדיל מזה שהיה מלך פרוסיה). אבל לגופו של עניין, אפשר גם "מברנדנבורג", זה לא כל כך משנה. Harel • שיחה20:00, 8 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
הצבעת מחלוקת איננה הדרך הנכונה לפתור את זה, בכלל. לכן דין הדף הזה היה להימחק - אבל לא ככה, ולא מיד. כמה וכמה ויקיפדים ותיקים הביעו הסתייגויות מה"אסם" הזה, ודעתם לא ממש זכתה להתייחסות. זה נקרא לא לקבל ביקורת. Harel • שיחה20:05, 8 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
עכשיו רק ראיתי את התוספות האחרונות שם. זה לא נראה טוב, אבל אם לא הייתי אופיטימי חסר תקנה לא הייתי כאן. תסתדרו איכשהו, בלי להוציא אחד לשני את המיץ. פשרה זה טוב. פשרה מפא"יניקית זה יותר טוב. בשביל זה משלמים לי, ובעין יפה. Harel • שיחה20:13, 8 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
אני לא חושב שהראל מרגיש איזו-שהיא שייכות לסוג הגרמניה הזו. או כמו שאמר מרסל רייך רניצקי:"אם אצטרך לנקוב בשני שמות המבטאים את הגרמניות במאה שלנו, אומר בלי היסוס: גרמניה בעיני היא אדולף היטלר ותומאס מאן. כאז כן עתה מסמלים שני השמות את שני הצדדים, את שתי האפשרויות של הגרמניות. והתוצאות עלולות להיות קטלניות אם תחליט גרמניה לשכוח או להדחיק ולו אחת משתי האפשרויות האלה". הראל הוא יותר בצד ההתעניינות ב"תומאס מאן". אני גם חש ככה על אף שהתמצאותי בשטח גרמניה השנייה הוא גדול מאוד.--Galoren.com - שיחה22:33, 9 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
אני מרגיש קשר מיוחד לדברים מאוד מסויימים (וקשים להגדרה) ב(תרבות) גרמניה, ולא לגרמניה כמושג כללי ורחב. המזל-טוב על הפלת החומה מגיע לתושבי מזרח גרמניה, לא לי. Harel • שיחה21:42, 11 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
אין צורך לתרגם את שם העיתון בתור שם הערך, עדיף להשאירו בשם המקורי. לי נראה שעדיף להשאיר באותיות לטיניות (כי לא ראיתי מופעים רבים של שם העיתון באותיות עבריות), אבל אם יש צורך לתעתק: "אלגמיינה צייטונג דס יודנטומס" (אני מציע שמכאן תהיה הפניה לערך עצמו, שיישאר באותיות לטיניות).
ועוד הערונת: לא נתקלתי (פרט למופע אחד או שניים) בשמו של העיתון בכתיב היידי: "אלגעמיינע צייטונג דעס יודענטומס" (או "אללגעמיינע צייטונג דעס יודענטומס/יודנטומס"), ולכן תיעתקתי בכתיב עברי רגיל, ולא על פי היידיש. אלדד • שיחה18:44, 11 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
זה מאוד לא מדויק. בזו ליידיש, כן, אבל כשתעתקו גרמנית לכתב עברי, גם גדולי מבזי היידיש, ממנדלסון ועד החורבן (לפחות), עשו זאת באמצעות מוסכמות התעתיק שנהגו ביידיש (e=ע וכיו"ב). אביעדוס • כ"ז בחשוון ה'תש"ע • 18:12, 13 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
זה נכון. אבל לא נכון שמנדלסון בז ליידיש. בין אלפי מכתביו ששרדו, יש רבים מאוד ביידיש, והוא שלט בה היטב (בניב המערבי, כמובן, שפס מן העולם). גם בישראל עד שנות השישים לפחות נהגו רבים לתעתק שמות גרמניים על פי היידיש. תעתיקים כמו "נויע פרייע פרעסע" או "צירכער צייטונג" או "פראנקורטער אלגעמיינע" היו נפוצים למדי בעיתונות העברית. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
ודאי שמנדלסון שלט ביידיש; זו הייתה שפת האם שלו, לא? אבל שים לב שהוא בחר לתרגם את התורה לגרמנית, לא ליידיש. ולא בכדי. אביעדוס • כ"ח בחשוון ה'תש"ע • 17:08, 15 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
לא הייתי קופץ מכאן למסקנה שמנדלסון בז ליידיש. הוא היה כמובן בשר מבשרה של התרבות הגרמנית, והיה להוט להעביר את יופיו של התנ"ך, כפי שראה אותו, לקוראים לא-יהודים. תרגומים של התנ"ך ליידיש, לעומת זאת, אינם נפוצים פשוט כי לא היה בהם צורך - מי שיודע לקרוא יידיש למד בחדר, ומי שלמד בחדר קרא את התנ"ך (או לפחות את התורה) בעברית ולא זקוק לתרגום. לנשים, שלא למדו בחדר, היתה גרסה מתורגמת של התורה (לפעמים פלוס רש"י) שנקראה טייט"ש-חומש. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי00:00, 10 בינואר 2000 (IST)תגובה
רגע, רגע. נעשה סדר. "בז" זו מילה גדולה. חשב שצריך לזנוח את היידיש, בליל של דיאלקטים חסרי תקן, לטובת העברית מחד וניצני ההוכדויטש מאידך? אאל"ט, זכור לי שישנה נקודת זמן בתכתובות שלו עם בת זוגו, שבה הוא קובע: "די! מעכשיו - מספיק יידיש; רק גרמנית [באותיות עבריות, כמובן]."
מה פתאום? מנדלסון לא תרגם את התורה כדי להתחרות בתרגומים הנוצריים. אולי כמטרה משנית, אינני יודע, אבל קהל היעד העיקרי שלו היה היהודים, לא הנוצרים; התרגום הגרמני שלו כתוב באותיות עבריות (תעתיק יידי.. משם בעצם התחיל הדיון), והביאור שהוסיף עליו נכתב בעברית צחה (בווריאנט מזעזע של כתב רש"י, יש לציין).
ואגב, כל הפואנטה בתרגום החדש הזה, הוא הביקורת שלפיה אלו שלמדו בחדר לא שלטו בעברית כלל!
ובהמון עדתנו רבתה הסכלות, ולא השיגו בדעתם החסרה גודל החסרון אשר השגנו; לא ידעו מה הוא, ולא יבינו מה בין תורתן של ראשונים לתורתן של אחרונים. ונדמה להם כי נקל מאוד ללמוד מקרא, ולדעתם כל נער וכל חסר לב יוכל הבין בה – ולא יאמינו שצריך רוחב לב ודעת קדושים בינה לעמוד על דבריה. ותקטן עוד בעיניהם שלא יחושו אפילו לדקדוק הלשון, ויחליפו בין עבר להוה ועתיד, בין יחיד לרבים ובין זכר לנקבה; וכשיאמר להם כי הדקדוק שער החיצון לבא אל הקדש פנימה, ואשר ינזר מאחריו לא יבא אל הקדש – יהיה כמצחק בעיניהם. והם שולחים ילדיהם אל בית הספר כבני ארבע וכבני חמש, תחת יד מורים ללמוד המקרא, מבלי שים על לב אם הם דוברי צחות או עלגי לשון וכבדי שפה, ולפעמים אינם יודעים אפילו בטיב הקריאה; וכל שכן שלא יבינו בטיב הלשון ובצחות המליצה. והם ילמדו עם הילדים הרכים האלה כפי דרכם את דבר ה' כמו שנה או ימים במספר, וככלות המועד, יבשרו את אבותיהם לאמר: כבר הצליחו בניכם ללמוד משנה ותלמוד, ואין עוד לפי כבודם ללמוד עמהם המקרא. אז יתחילו ללמדם באחת במקצועות שבתורה, דיני קדושין כתובות או גיטין – טרם ידע הנער מה בין זכר לנקבה, וטרם יבין מנהגי בני האדם ועסקיהם. על כן היו דבריהם על הנערים לטרח, וכמשא כבד יכבד עליהם; ועל הרוב כשיגדלו מהר יפרקו עול התלמוד מעליהם, ובסורם ממנו לא תשאר בידם מאומה – לא תורה ולא יסודות אמונת ישראל, לא דעת ולא מוסר השכל ולא דרך ארץ – אפילו לקרות עברי אינו יודע; ולא יבין דברי התפלות שמתפלל יום יום, כי מעולם לא הגיד לו רבו דבר מכל זה.
אם הבנתי את כוונתך נכון, אתה לא צודק. כי כללי העברית הופכים את סדר הנשוא, נושא וכו' במשפט, כמו ש"אללעגעמיינע צייטונג" יתורגם ל"כיתון כללי", ולא ל"כללי עיתון". ויקיפד ~ התא הקולי ~ מה?20:00, 15 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
מכיוון שכולם התיישבו כאן לשיחת חולין על גישתו של מנדלסון ליידיש (איזה ערך בכלל התחיל את הפולמוס הזה?), ונדמה שהם נהנים, חשבתי שאני אתחיל לקחת כסף על הקפה. לפחות ייצא לי מזה משהו. Harel • שיחה20:06, 15 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
סליחה, שכחתי לענות לך. שאלה טובה, כי זה כתיב לא גרמני במיוחד, y נדירה מאוד בגרמנית ולמעשה נמצאת רק במילים ובשמות זרים. לדעתי ההגייה היא כמו Heie, דהיינו הָיֵיה או הָאייה, התנועה הראשונה היא תנועת A. Harel • שיחה18:49, 13 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
התעתיק נכון, רק הערה לגבי האות Y - בגרמנית מודרנית היא אכן נדירה למדי וקיימת בעיקר במילים יווניות (Physik) או אנגליות (Handy, שבגרמנית משמש משום מה ככינוי לטלפון סלולרי). אבל בשמות מקומות ובשמות פרטיים גרמניים היא דווקא לא מאוד נדירה, וזאת משום שבכתיב הגרמני הישן הדיפטונגים ey ו-ay היו נפוצים למדי כגרסאות חלופיות ל-ei. מאחר ששמות מקומות ושמות פרטיים נוטים לשמר צורות כתיב ישנות, האות Y יחסית נפוצה בהם. השם "מאייר", למשל, שהוא שם המשפחה הגרמני הנפוץ ביותר (הפירוש הוא משהו כמו "בעל בית" - גלגול של מגיסטר הלטיני, דרך "מייסטר"), קיים בצורות Meier, Meyer, Mayer, Maier, Meyr, Mayr וכו', וכולן נהגות באותו אופן.
שלום הראל, לאחר שהוצאת רסלינג סירבה לתרגם את הביוגרפיה של תומאס מאן לעת עתה הצעתי להם לתרגם את ספר המחקר המפורסם של מאן על גיתה וטולסטוי "Goethe Und Tolstoi". איציק העורך הראשי הודיע לי שהם מזמינים עכשיו את הספר מהוצאת פישר בכדי לבדוק את הסחורה לעומק. הלוואי שיעלה יפה. (ואולי אתה תתרגם להם?) גל.--Galoren.com - שיחה23:06, 24 בנובמבר 2009 (IST)תגובה
זו בדיוק אותה הבעיה כמו בתרגום שמו של הסופר הנודע Joseph Roth אזי יוזף רות. על ספרו "מארש ראדצקי" בתרגומה של המרמן מתנוסס השם "רוט" בזמן שבשאר התרגומים של ספריו (מתרגם: צבי ארד) נחתם "יוזף רות". כנראה מחלוקת ישנה. אבל חכה בכל זאת לתגובתו של המאסטרו.--Galoren.com - שיחה11:56, 4 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אנחנו כאן בוויקיפדיה הקטנה שלנו סיגלנו לעצמנו הרגל מבורך לתעתק th בת"ו ו-t לבד בטי"ת. אמנם שני העיצורים האלה נהגים בדיוק אותו הדבר בגרמנית ואף t החליף את th בכמה מילים שהכתיב המקובל שלהם השתנה עם הזמן (Tor במקום Thor למשל), אבל מכיוון שההרגל הוא נאה (גתה Goethe תאודור Theodor רולף הוכהות Hochhuth תאובלד Theoblad תורינגיה Thueringen תון Thun ואפילו תומאס מאן Thomas Mann), הרי שלא נשנה ממנהג אבותינו ונמשיך ככה. יעל לא קץ במעון צורים, או כמו שהייתי אומר פעם בהצבעות - ילקב"ץ. Harel • שיחה12:00, 4 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
שלום שצכן :) אנחנו מדברים על כלא שפנדאו או על כלא לנדסברג? אני לא מבינה! מזוזזאאת! בכל מקרה, Kriegsverbrechergefängnis הוא כלא לפושעי מלחמה, ובפרט הוא פשוט כלא. Justizvollzugsanstalt הוא "מתקן למיצוי הדין", מה שאומרים בשכונה penitentiary, הלא זו פשוט שפה נקייה של לפלפים מכנופיית שלטון החוק לקלבוש. Harel • שיחה09:00, 10 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
חח :) כן, זה מה שחשבתי.. אם כן, מה עדיף לדעתך: להשאיר את Kriegsverbrechergefängnis Spandau "כלא שפנדאו", או לשנות ל"כלא שפנדאו לפושעי מלחמה"? אביעדוס • כ"ג בכסלו ה'תש"ע • 15:38, 10 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
כן. ההחלטה שלהם היא לקשר מהעמוד הראשי רק לשפות העולם הנפוצות ביותר ולשפות קרובות לשפה הגרמנית כמו ניבים שונים שלה וביניהם יידיש. הצלחתי פעם במחטף כלשהו לשכנע מפעילה שם להוסיף קישור לעברית, אבל כנראה ש"עלו" עליה בינתיים... Harel • שיחה13:20, 11 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אחד המשתמשים פועל להסרת התואר "ערך ממולץ" מהערך הטור השביעי שערכתי בשנת 2005. כעקרון אינני נלחם על שמירת התואר. לדעתי תואר שניתן בזמנו נשאר כ"תואר בשעתו" לתמיד. להבדיל אלף אלפי הבדלות:- התואר "כלת פרס נובל לשנת 2009" הוא לתמיד, גם אם בשנת 2020 יגלה מדען אחר כי הריבוזום נע בריבועים ולא במעגלים. אלה מה? אותו משתמש הוא בן סורר ומורה וכאשר תתקבל הצעתו של שר המשפטים להחיל בישראל את דיני ההלכה יהיה צורך להעמידו לדין, וברצוני להצילו על ידי התנגדות להצעתו. האם אתה מסכים אתי והאם תוכל לחוות שם דעה שונה?
אשמח לשמוע מה דעתך: שיחה:ליאו פרנק. האם גם לדעתך המשפט ההוא קלוקל? האם היה עלי לנהוג אחרת, להשאירו בערך ולפתוח דיון? אם כך נעשה לגבי עריכה של כל משפט בן שמונה מילים, אני מתפלאת שמשהו נכתב כאן בכלל. ובעניין אחר, ראה תגובה שלי בשיחתנו בדף השיחה שלי. מעין מאיר - שיחה10:54, 13 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
עוד לפני פנייתך כתבתי שם מה שכתבתי - לא כל כך חשוב לי תוכן הוויכוח הדי-משני על המשפט הזה, אלא הטונים הצורמים שבהם הוא נעשה. Harel • שיחה10:55, 13 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
כתבתי לפני התנגשות עריכה: לא הייתה כוונה לטונים צורמים, ואיני סבור שהיו כאלה. הייתה מחלוקת עניינית. הערך ליאו פרנק אמנם מתואר רק בקצרה בויקיפדיה, אך הוא ידוע ומוכר. התנגדותי לשינוי הייתה עניינית, ונבעה מהסרת חומר משמעותי מהערך ללא דיון בדף השיחה, בנושא מוכר ובעל חשיבות. אציין - שלמרות שיכולתי לשחזר את השינוי בעצמי, לא עשיתי זאת, על מנת לשמור על כבודה (כשם שאני משתדל לשמור על כבודם של ויקיפדים אחרים). אינני מכיר אישית את מעין ואין לי דין ודברים איתה. אני מקווה שהיא תוסיף ותתרום לויקיפדיה. :-) Danny-w 11:11, 13 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
ואציין גם - כי כאשר ניגשים לשינוי ניסוח ולהסרת משפט שלם בערכים בויקיפדיה - בהנחה שהנושא מוכר לעורך המְשָנֶה, יש לגשת לכך באופן מכובד, לאחר דיון בדף השיחה, ותוך התחשבות בכך שמעבר לטקסט יש אנשים שטרחו והשקיעו בלימוד הנושא, בכתיבת הטקסט ובניסוחו. אגב, כינוי של המשפט שהסרת כ-"משפט ריקני" הוא אכן שימוש בטון צורם. מצידך. Danny-w 11:17, 13 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
הראל, כבר היית צריך ללמוד שגננות אינה עיסוק משתלם בוויקיפדיה. תאר לך שהייתי מבקש שתסביר למעין שלא יפה לכנות בשם "מעשה בריוני" החזרה לערך של משפט שהיו עוררין על מחיקתו בדף השיחה. למעין אכתוב בדף השיחה שלה, ולך אני כותב שאם הכנסת רגליים לבוץ, יכולת כבר לסייע בדחיפה העגלה למסלולה. עוזי ו. - שיחה12:12, 13 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
לצערי גננות היא חלק מהעיסוק הוויקיפדי. הדיון הזה - על ענייני עריכה די פעוטים - גלש לפסים צורמים שלא לצורך, וזה לא משנה בעיניי כל כך באשמת מי. יותר משנה בעיניי שמעין היא ויקיפדית חדשה שאך אתמול פנתה ל-Havelock בבקשה שיחנוך אותה, ואילו דני ואתה הם ויקיפדים ותיקים ורבי-זכויות ומשופשפים בהליכות שלנו. זו היתה יכולה להיות הזדמנות להדגים את העובדה שאנחנו מקבלים ויקיפדים חדשים בסבלנות ובעדינות ובסבר פנים יפות, והיא הוחמצה. זה הכול. Harel • שיחה12:29, 13 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
הדרכה במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת ירושלים[עריכת קוד מקור]
שלום חנה, אין בינתיים התקדמות לחלוטין באשמתי - הייתי עסוק בעבודה ובהמשך השבוע אהיה בחופשה. לא שכחתי, ואצור קשר עם חגי בקרוב. Harel • שיחה13:38, 14 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
נ ה ד ר !!. הייתי אתמול אצל ראש החוג לארכאולוגיה באוניברסיטת חיפה ד"ר איילת גלבוע, סיכמנו שננהל שיחה מקיפה בתקופה הקרובה. היא במקורה מירושלים. יעזור לי אם אוכל לספר לה שניתנה הרצאה בירושלים. תעדכן אותי בבקשה לגבי המועד המדויק. אני רוצה להודיע לבן שלי Hanay • שיחה • ראית את פורטל הארכאולוגיה?21:59, 15 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
סוגיה שנורא מטרידה אותי: יש לנו גברת ששמה Herta Müller. יעני הרטה מילר. להבדיל, יש לנו מעדן, ששמו גם Müller, אך נקרא מילר. מה עצם קורה כאן? ממה שכתוב לי בספר הלימוד גרמנית שלי כן יש להגות עם י' בחיריק. אבל ממה שהבנתי מידידה גרמנייה שלי מדובר בעצם בעיצור שלא ניתן לתרגם. כמו אי+אוּ שמוציאים עם הרבה אוויר מהפה. אז איך מכריעים לאיזה צד לתרגם? --Galoren.com - שיחה20:40, 14 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אתה מתכוון שהוא נקרא מולר, והסיבה היחידה שהוא נקרא ככה אצלנו כאן זה כי ככה הוא השתרש בציבור הישראלי בגלל החלטה תמוהה של מחלקת השיווק של אותה חברה, שמשום מה חשבה שמילר זה פחות מוצלח ממולר. ראה בדף שיחה שם. אין דרך לתעתק את התנועה הזו, כי היא לא ממש חיריק ולא ממש חולם ואני בטוח ששמעת איך הוגים אותה בגרמנית. מקובל לתעתק אותה בחיריק, לא רק בוויקיפדיה, וכאן החלטנו במסגרת ויקיפדיה:כללים לתעתיק מגרמנית לדבוק באותה קונבנציה שהיא בסך הכל קירוב לא רע. über יותר דומה לאיבר מאשר לאובר וכיוצא בזה. זה הכל, אני מתפלא ששמת לב רק עכשיו... Harel • שיחה22:16, 14 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אכן התכוונתי מולר. בזמנו אף שיניתי את דף השם שלה (ממש ברגע בו הוא נוצר) למולר וחזרתי בי למילר (בגלל מה שקראתי בספר). ייתכן ואולי מולר נשמע גרמני יותר ממילר שזה שם משפחה די מוכר פה ולכן זה לא נראה כאילו זה made in Germay... תודה! --Galoren.com - שיחה22:20, 14 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
שמות גרמניים המכילים אומלאוט (מאוד גרמני) - בווריאציות היידיות שלהם, באורח פלא, האומלאוט נעלם. וכך יוצא, שכשקיצצת את האומלאוט בניסיון לתעתק נאמנה ככל האפשר ללה"ק את ההגייה, קיבלת (הפתעה, הפתעה) שם יהודי נפוץ. אביעדוס • כ"ח בכסלו ה'תש"ע • 23:38, 14 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
מה שבטוח (מבחינתי) מדובר בצעד שיווקי מהגרועים. אני לא אגע בקצה הציפורן במשהו שיש לו שם כל כך גרמני. השם הזה מעביר בי צמרמורת, מזכיר שם של איזה קצין נאצי הר מולר. Ranbar - שיחה22:18, 15 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
זכותך המלאה, ואתה יודע בוודאי שדעתי שונה משלך בנושא זה. ומה תגיד על מי שמדגישים בפרסומות למכונות כביסה של אה-אה-גה או בוש את היותן תוצרת גרמניה ממש, או מי שמוכרים פולקסווגן, או אפילו על מסע הפרסום החדש של זוגלובק שכל כולו נוטף יקיות חביבה (ומאוד סטריאוטיפית)? Harel • שיחה22:27, 15 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
הראל, אתה יודע עד כמה חיבתי לארץ הפרנקים רבה. עם זאת, אינני רואה צידוק מוסרי כל-שהוא לנסיעה בBMW או במרצדס או בפולקסוואגן או בפורשה. כן לא במכונות כביסה וכלים של בוש. וכן הלאה בנוגע לחברות שאני יודע היום כי לא רק ששיתפו פעולה עם הנאצים אלא תרמו (מלבד שיתוף הפעולה) תרומה מכרעת למותם של בני עמי המושפלים והמדוכאים. אני אסע לגרמניה, אינני חושב שכל גרמני נאצי (האוסטרים הרבה יותר נאציים) ואמשיך לקרוא על תרבות גרמניה ואת תרבות גרמניה. אך משפטו של רייך-רניצקי מעולם לא מש מנגד עיני: "אם אצטרך לנקוב בשני שמות המבטאים את הגרמניות במאה שלנו, אומר בלי היסוס: גרמניה בעיני היא אדולף היטלר ותומאס מאן. כאז כן עתה מסמלים שני השמות את שני הצדדים, את שתי האפשרויות של הגרמניות. והתוצאות עלולות להיות קטלניות אם תחליט גרמניה לשכוח או להדחיק ולו אחת משתי האפשרויות האלה". גרמניה מבחינתי היא, בדיוק כמו בסדר המילים במשפט, היטלר ולאחר מכן תומאס מאן. ומדוע ככה? משום שגרמניה הנאצית לא נמחקה ולא נדדה לשום מקום. היא כאן ועכשיו. או במילותיו של מאן עצמו: "[המשטר הנאצי] על שהמאיס על העולם אותנו, את גרמניה, את הרייך - אני מרחיק לכת מזה ואומר: את הגרמניות, את כל מה שהוא גרמני." אין דרך לברוח מזה. לנגד עיני אני רואה תמיד את גרמניה כבבואה של חיבוט נפש מתמיד שבא לידי ביטוי באורח מושלם ביצירתו של גתה ושל מאן. הנאצים קטעו דורות שלמים של רוחניות צרופה, יצרו פרוורסיה של רעיונות רוח גרמניים והובילו אותם אל מקום רצחני שלא נודע כמותו מעולם. אין פה שום חידוש מלבד ההבנה שמשטר כמו המשטר הנאצי במלוא פלצותו חייב היה להישאב, תוך סילוף מוחלט, מרעיונות גרמניים צרופים(ניטשה ואגנר וכד), מהלך נפש של חברה שלמה שאשמה בפשע הזה. רוב הגרמנים אמנם יכולים לומר ידינו לא עשתה את הפשע הזה. אך לא רוחנו לא עשתה את הפשע הזה. לאנשים כמו ranbar זה ברור אינטואיטיבית. לנו, אני ואתה, שאוהבים את התרבות הגרמנית אהבת נפש קשה לקבל את זה אבל זו היא האמת לאמיתה. בחניית המוסך שלי לא תשכון BMW. ואני מקווה שלא מבעיה פיננסית. חג אורים שמח! גל.--Galoren.com - שיחה23:20, 15 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אני מנסה להגביל את הדיון לנושא השיווק. נבון לשווק מוצרים טכניים-מכאניים תוך הבלטת הגרמניות שלהם משום שגרמניה נודעת באיכות המוצרים הטכניים-מכאניים שהיא מייצרת (וכאן אנקדוטה, פרימו לוי, כאשר עבד כמנהל בית חרושת כימי בשנות השישים ביקש לרכוש כבשן למפעל. נשלח אליו פרוספקט מאת חברה גרמנית שהתפארה בכבשניה וציינה שהם נבחנו באופן אינטנסיבי ולא התגלו בהם תקלות. לוי הרהר היכן בדיוק זכה המפעל לצבור מיומנות כה רבה בתחום...). גם פרסום נקניקיות (אינני יודע בדיוק על מה אתה מדבר, כי אינני צופה בטלויזיה המסחרית) הגיוני כי הוא כנראה משדר איזו נהנתנות מרכז-אירופאית חביבה. אבל מעדן חלב? מעדן חלב זה מוצר נוטף ישראליות. להדגיש את הגרמניות שלו? היכן ההגיון? לי זה מזכיר למשל ש-H היה צמחוני ושהנאצים ערכו פולחני חזרה לטבע בטירול. Ranbar - שיחה09:09, 16 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אני גם מכיר את האנקדוטה הזו של פרימו לוי (קראתי את כל הספרים שלו וכעת את הביוגרפיה). צחקתי הרבה כשקראתי אותו. צחוק מריר. כדאי לך להציץ בדף של לוי בויקיציטוט (שעמלתי עליו רבות). פעמים רבות נראה לי שאני כתבתי אותו בכלל לעצמי. אני חוזר וקורא בו אינסוף. את הזהו אדם קראתי ארבע פעמים את שאר הספרים פעמיים. פרימו לוי הוא מופת בעיני, באדם שבו יותר משבספרות שלו. --Galoren.com - שיחה12:38, 16 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אני חוזר בימים אלו במלא המרץ לעבודה על הערך. רתמתי את אלמוג לסידור ה"עלילה". את שלומית לתרגום מספר קטעים באנגלית. וכעת ברצוני לרתום גם אותך לתרגום מספר קטעים מגרמנית. אני לבינתיים כותב ומסדר. כתבתי היום את "רקע ביוגרפי" ועוד כמה. מחר אמשיך. יש לי שפע חומר. מצטער שלא הספקתי להמשיך עם פאוסט. אך גם זה יקרה. אני מבטיח. ובחזרה לנושא, אשמח אם תתרגם את הקטעים (מהערך הגרמני) "Künstlerproblematik" ואת "Décadence–Motive" (מחלק זה לא את הכל אלא רק מה שנראה לך) ואת "Dionysos siegt über Apollon". תודות חמות מקרב לב, וחג אורים שמח! גל. -Galoren.com - שיחה23:57, 16 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
איפה להסביר? בכל מקרה אין הבדל. אלה שתי צורות כתיב שונות למילה הסטנדרטית בשפה הגרמנית Zimmermann, שהוא נַגָּר (המילה המקובלת יותר בימינו היא Zimmerer). חוץ מזה, צימרמן זה לא אחד שגר באולפן של דוד ויצטום? Harel • שיחה09:20, 19 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אני בעיקרון (בהדגשה על המילה 'בעיקרון') סיימתי את העבודה על מוות בוונציה. אני מביא כאן את הקטעים הדרושים לתרגום לנוחותך. עם תרגום הקטעים הללו הערך יוכל להיות מומלץ ודאי. שוב אלפי תודות אין-קץ. גל. --Galoren.com - שיחה08:57, 20 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
Der Fremde vor dem Eingang der Aussegnungshalle, erhöht auf der Freitreppe stehend, ist mehr als eine Randfigur. Er ist zugleich Allegorie. So tritt er auch auf: Es bleibt offen, woher er gerade hergekommen ist, und ebenso spurlos ist er wieder verschwunden. Mythologisch lässt er sich nicht eindeutig zuordnen. Er ist Thanatos, dazu auch Dionysos [Motiv des von weit Herkommens, des Fremdseins], und er steht mit den gekreuzten Füßen in der Pose einer antiken Hermes-Skulptur.
Der Gondoliere rudert von Aschenbach nicht zur Vaporetto-Station, sondern gegen dessen Willen über die Lagune zum Lido. Nachdem zuvor die Gondel mit einem Sarg verglichen worden ist, entsteht beim Leser eine Charon-Assoziation. Die letzte Überfahrt ist ebenfalls ohne Umkehr und der Fährmann bestimmt das Ziel.
Das vierte Kapitel setzt ein mit mythologischen Bildern der griechischen Antike, in einer hymnischen Sprache und einem Silbenrhythmus, aus dem sich der eine und andere Hexameter herauslesen lässt. Überschreiben ließe es sich mit „mythische Verklärung der Welt“.
Tadzio ist „das Werkzeug einer höhnischen Gottheit“, des rauschhaften und zügellosen Gottes Dionysos. Er ist zugleich aber auch Hermes Pyschopompos, der Aschenbach letztendlich in den Tod bzw. das Meer geleitet.
"הזר הניצב בכניסה לקפלת האשכבה, בראש גרם המדרגות, איננו דמות משנית בלבד. הוא משמש גם כאלגוריה. כך גם הופעתו בעלילה: השאלה מאין הגיע נותרת פתוחה, ובאותו אופן הוא גם נעלם מבלי להותיר עקבות. מבחינה מיתולוגית קשה לשייך אותו. הוא תאנאטוס, אך בו בזמן גם דיוניסוס (מוטיב הזר שבא מרחוק) ועמידתו ברגליים מוצלבות היא כשל הרמס בפסלים העתיקים המציגים אותו.
שייט הגונדולה משיט את פון אשנבך לא לתחנת הוופורטו אלא בניגוד לרצונו אל הלידו, דרך הלגונה. לאחר שנערכה קודם לכן השוואה בין הגונדולה לארון מתים, נוצרת אצל הקורא אסוציאציה לכארון. באותו האופן, חציית הלגונה האחרונה היא ללא שוב, ומפעיל המעבורת קובע את יעדה.
הפרק הרביעי פותח בדימויים מיתולוגיים מתקופת יוון העתיקה, בשפה של מזמורים ובקצב הברות שניתן להבחין בהם בהקסמטר כזה או אחר. ניתן היה להצמיד לכך את הכותרת "האלהה מיתית של העולם".
טאדג'ו הוא "כלי העבודה של אלוהות לעגנית" (איך תורגם בספר?!), של האל הפראי וחסר המעצורים דיוניסוס. אך בה בעת הוא גם הרמס פסיכופומפוס (מדריך הנשמות), אשר מוביל בסופו של דבר את אשנבך אל מותו ואל הים."
תודה רבה רבה. עשיתי מספר תיקונים זעיר. לבינתיים אני נשאר עם תרגומך שכן שכחתי בטמטומי להביא את הנובלה למעונות... כשאחזור הביתה אשנה בחזרה או שאבקש את עזרתה של חברתי שהספר ברשותה דרך המייל. --Galoren.com - שיחה00:19, 21 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
Décadence–Motive (כמה דוגמאות שנראה לך שצריך, לא חייב הכל)[עריכת קוד מקור]
Literaturgeschichtlich ist «Der Tod in Venedig», entstanden am Vorabend des Ersten Weltkrieges, zugleich Höhe- und Endpunkt der Décadence-Literatur des zu Ende gegangenen 19. Jahrhunderts. Der Zauberberg (1924) zählt nicht mehr dazu. Er bildet nach einem Selbstkommentar Thomas Manns (am 29. März 1949 an Hermann Ebers) den Übergang zur zweiten Hälfte seines Lebenswerkes. In dem Sanatoriumsroman verabschiedet sich Thomas Mann im Kapitel «Schnee» von der Sympathie mit dem Tode (Hans Castorps Schneetraum).
Venedig selbst mit seinem leis fauligen Geruch von Meer und Sumpf, die Stadt, in der Richard Wagner musikalische Inspirationen für Tristan und Isolde gefunden hat.
Das Klima Venedigs bekommt von Aschenbach nicht. Während des Versuches einer Abreise (drittes Kapitel) erkennt er die Stadt als einen ihm unmöglichen und verbotenen Aufenthalt, dem er nicht gewachsen war.
Von Aschenbachs schwächliche Konstitution. Als Kind war er auf ärztlichen Rat vom Schulbesuch ausgeschlossen worden. Hauslehrer mussten ihn unterrichten. Seine Leistungen als Schriftsteller muss er sich mit äußerster Willensanspannung abringen, ständig am Rande der Erschöpfung. Seinen Heroismus, sein Ethos findet von Aschenbach in der täglichen Überwindung von Schwäche.
Tadzios blasser Teint mutet kränklich an. Später fallen von Aschenbach Tadzios ungesunde Zähne auf. Von Aschenbach glaubt nicht, dass der Knabe einmal alt werden wird und empfindet bei dieser Feststellung ein Gefühl der Beruhigung oder Genugtuung.
Von Aschenbachs Selbstaufgabe und Todeswunsch, - ihm vielleicht nur halb bewusst, aber nicht zu überlesen. Von dem Angestellten eines englischen Reisebüros wusste er, dass die Cholera in der Stadt grassiert, dass kürzlich eine Grünwarenhändlerin an der Seuche gestorben war, wahrscheinlich waren Nahrungsmittel infiziert worden, Gemüse, Fleisch oder Milch. Deutsche Tagesblätter hatten zudem über die Heimsuchung der Lagunenstadt berichtet. Trotzdem kauft er in der kranken Stadt vor einem kleinen Gemüseladen einige Früchte, Erdbeeren, überreife und weiche Ware und aß im Gehen davon.
שלום Harel, הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "אגן הים התיכון" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.
שלום הראל, מה שלומך? ב-6 ביולי 1895 כותב הרצל ביומנו: "Gestern mit Nordau beim Bier" האם הכוונה היא שהוא שתה בירה עם נורדאו או שיש כאן סלנג שיש לו מובן אחר? תודה, עמיחי • שיחה10:18, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
בירה עם נורדאו. מי יודע, אולי גם שטפן צווייג קפץ לביקור. יש להניח שהם ישבו בפראטר. בקיצור, לא נראה לי שיש פה משהו שאנחנו מפספסים. Harel • שיחה10:32, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
פראטר הוא פארק ציבורי ענק בגדה המזרחית של הדנובה בווינה. בחלקו הוא מכיל את הלונק פארק וורסטלפרארטר ובו וינר ריזנראד (למה לא עברתנו שמו של ערך זה?!), אבל ברובו הוא פשוט פארק, וכבר ארתור שניצלר הרבה מאוד לתאר את ההווי הייחודי שנקשר בו באותן השנים של מפנה המאות. Harel • שיחה10:40, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
חבר שלי שנמצא שם די בקביעות אומר שזה אחד המקומות. ונכון, עגנון מזכיר את המקום. וסתם ככה אומר בשקט לפי שאחיי בני דת משה יתקיפו אותי שאני אוהב פי אלף את "פרנהיים", "שבועת אמונים", "הרופא וגרושתו" ואת שאר הסיפורים האירופאים של עגנון להבדיל מ"תהילה" הדביקה עד מוות ושאר סיפורי החסידים (על אף שישנם כמה שהם ממש טובים. "והיה העקוב למישור" זה ה"קולונל שאבר" העברי, "הנידח" היא נובלה ענקית בתפישה הפסיכולוגית שלה. ועוד)--Galoren.com - שיחה21:11, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
עד כמה שאני יודע (ואני אולי קצת מדמיין), הפראטר בימים ההם היה מקום ייחודי כי הוא שכן קצת מחוץ לעיר והייתה בו אווירה משוחררת יותר שאפשרה לאנשים בני מעמדות שונים להתרועע בסביבה נעימה. שניצלר שהיה חובב נשים ומתהולל ידוע גם מתאר אותו כמקום שטוף זימה. ומי שקורא אצל צווייג יודע באופן כללי שהזנות אז הייתה עניין הרבה יותר מקובל חברתית מבימינו. בקיצור, אנשים, לכו קראו את שניצלר וצווייג ואני אלך להשלים את כל הסיפורים האירופאיים של עגנון שלא קראתי. Harel • שיחה21:56, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
"שבועת אמונים" בכרך "עד הנה". סיפור נדיר ביופיו בספרות העברית. מרגש עד דמע. אני התוודעתי אליו בהמלצה של חברה ומעביר את הבשורה לשליחים הבאים :-)--Galoren.com - שיחה22:58, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
לא. פאלקנהיין. בגרמנית כאשר a באה לבד כתנועה היא תמיד תנועת פתח, ולהבדיל מבאנגלית למשל מדובר בפתח עברי גאה, ולא באיזה אנפוף כמו למשל במילה האנגלית ban (הבדל למשל בהגייה מ-bun). Harel • שיחה14:03, 23 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
קודם כל, למה הורדתם את האומלאוט. ככה זה נראה רע במיוחד. אי אפשר להשאיר את זה בגרמנית, גם אם אין לדבר הזה שם עברי כשר. תרגום אפשרי יהיה "גוף הכבדה" ואפשר גם "מבנה הכבדה" או "מבנה נטל כבד" או "גוף נטל כבד". Harel • שיחה09:30, 27 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
פרינצרגנט זה ביחסת הנומינטיב. המילה הזו, כמו קבוצה לא גדולה של מילים אחרות בגרמנית, נוטה באופן מיוחד בכל היחסות האחרות, ומופיעה כ-Regenten בהן (יחסות האקוזטיב, הדאטיב והגנטיב).shalom harel in the name of the street there is no dativ or akusativ-so there is no reason for the suffix en.it can be that this suffix is a FUGE or that the name of the street speake about many prinzregent.as the father of the german can you check it again? thanks. Nachum - שיחה14:55, 28 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
שלום נחום. מה זה FUGE? בכל מקרה, אתה טועה. בתוך השם יש יחסת גנטיב, זהו "הרחוב (של) הנסיך העוצר", "die Strasse des Prinzregenten", ומכאן התוספת en. השווה למשל "Koenigsallee" - גם כאן המלך נוטה ביחסת גנטיב! וכן, אני יודע שאפשר למצוא הרבה דוגמאות של שמות רחובות אחרים שבהן השם לא נוטה ביחסת גנטיב. אבל כמדומני זה ההסבר במקרה הספציפי הזה. Harel • שיחה16:27, 28 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
Unter einer Wortfuge — häufig auch einfach nur „Fuge“ genannt, wenn keine Verwechslungsgefahr besteht — versteht man die Stelle, an der in zusammengesetzten Wörtern (Komposita) die einzelnen Bestandteile aneinandergrenzen.(from the german wiki Nachum - שיחה17:33, 28 בדצמבר 2009 (IST))תגובה
מה יש, מותר להיפגש רק בשמחות או בשבעה? חוץ מזה, שים לב שלא ענית לשאלה (: הייתי שמחה לבוא, אבל הצוציק עדיין במצב רגיש (=גזים, צרחות עד לב השמים, יונק כל שעתיים, חייב את השלאף-שטונדה שלו, רשום לחוג מקרמה, יש לו בדיוק תור לקוראת בקפה וכו'), בקיצור, חיי וסדר יומי אינם עוד בידי עד להודעה חדשה. על זה אמר אח שלי ברגישות רבה: "יא בכיינית, כאילו, הבאת את זה על עצמך!" תמרה ♣ שיחה22:02, 28 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
לא, לא, אפשר לדבר גם סתם ביום חול. אני סתם לא רגיל שמרעיפים עלי נחמדות כזו כאן בוויקיפדיה :) אצלי הכל בסדר, כמו שאומרים. בשבוע הבא אני בטאיוואן לצרכי עבודה, אולי אחזור עם כמה תמונות. או שלא. ומחר אני מרצה לסטודנטים לארכאולוגיה (!) באוניברסיטה העברית (!! את חושבת שאברי שם? בטח לא יודעת על מה אני מדבר) על ויקיפדיה. וצריך גם להכין הרצאה למפגש, שאין לי יותר מדי רעיונות בשבילה כרגע. בקיצור, גם אני עסוק, אם כי בדברים אחרים, אבל גם אני הבאתי אותם על עצמי :) תחזרי כבר לכושר, רוצים סיורים! Harel • שיחה22:24, 28 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
כן, זה באמת נדיר לקבל חיוך אמיתי כאן בוויקי, אבל אתה חייב להודות שאם מדובר בוויקיפדית אז יש יותר סיכוי, אה?... בהצלחה עם ההרצאה, ותתפלא אבל אני דווקא יודעת מי זה אברי - ראיתי את סרוגים באינטרנט. אחלה סדרה, ועל פי "חוק הדתיים השלובים" אני מכירה כמובן את הבמאי, את אחד התסריטאים, ואפילו חלק מהניצבים (: בהצלחה גם בטיוואן, בקיצור חייך מלאי עניין. איזה כיף לך! לגבי הכושר - אני דווקא מאד בכושר (מהאמהות המעצבנות האלה ששבועיים אחרי הלידה לא רואים עליהן כלום, הנבלות), אבל כושר או לא - הבכיין הקטן רוצה בינתיים את אמא לעצמו (: תמרה ♣ שיחה14:41, 29 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
תחת משימות חשובות כתבת "להרחיב מאוד את תומאס מאן לפי הויקי הגרמני." ואני שואל, לא חבל? כבר עכשיו משמיע הדפדפן קולות של מחאה כשאני מנסה לפתוח את הערך בן ה-130K ואתה עוד מתכוון להרחיב מאוד? אביהו • שיחה07:10, 29 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
רק מראה לך כמה מאובק ומאובן דף המשתמש שלי. מלאכתם של עצלנים כמוני נעשית על ידי גאונים כמו Galoren. ובכן, הורדתי את זה משם... Harel • שיחה10:19, 29 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
לגמרי. איזה יופי. מי יוצר את הדברים האלה? ומאיפה ההקלטה? הוא נשמע כמו לאה גולדברג בהקלטות שלה מקריאה משירי ארץ אהבתי. אגב הערך על צלאן מעולה! אני צריך לקרוא אותו טוב יותר ולהצביע בעד :) Harel • שיחה13:49, 30 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
למען הסר ספק, אין זה ניסיון לענות על השאלה "מי יוצר את הדברים האלה", כי אם קריאה בשם השם לשם הבעת תחושה אישית. אביעדוס • י"ג בטבת ה'תש"ע • 16:30, 30 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
לא סתם אלוהים - אלוהים אדירים. זה מזעזע ברמות נוראיות. בקטעים שהוא מדבר מהקול של הנאצי זה ממש דמוני. וכשהוא אומר der Tod ist ein Meister aus Deutschland sein Auge ist blau"
תודה, גל, שהבאת את הדבר הנורא והנפלא הזה. רק עכשיו, כששמעתי את הקריאה, הרגשתי את הפוגה בשיר, מה שלא חשתי בקריאת התרגום בלבד. על השיר והקריאה אפשר להגיד: נורא הוד.שלומית קדם - שיחה16:39, 30 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
טוב, אני לא מחדש לכם, ולשלומית בוודאי שלא, אבל האווירה נוראת ההוד הזו הזכירה לי את זה, ביצוע של פישר-דיסקאו לשר היער של גתה/שוברט. Harel • שיחה16:50, 30 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
אין להשוות: גתה ושר היער מייצגים (על אף הרטט שמעביר הביצוע הידוע של שוברט) את גרמניה היפה. צלאן מורח לנו בפרצוף את גרמניה המכוערת במלא הכוח: "המוות אמן מגרמניה עיניו תכולות". --Galoren.com - שיחה22:55, 30 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
זה לא הסגנון שלי... בכל אופן, להקראה של שירה גרמנית יש אסתטיקה משלה. יש לי דיסק יפה של הקראות יפות מאוד של שירי היינה. אם מישהו ממש מתעניין יש מצב שאחלוק אותם איתכם. גל? Harel • שיחה10:34, 1 בינואר 2010 (IST)תגובה
להצעות מהסוג הזה אינני יכול לסרב... תוך כדי קריאה בבוך-דר-לידר אני מגלה אט אט עד כמה היינה גאון. טקסט פשטני לכאורה הופך בקריאה שנייה ללירי כל כך, ובשלישית לעמוק בצורה לא נתפשת כלל. והוא משלנו!!! (לא שזה משנה אבל כיף לומר זאת...) --Galoren.com - שיחה23:17, 2 בינואר 2010 (IST)תגובה
לפני כשבועיים הוספתי בערכים של הסופרים הרלוונטיים את שמו של העורך הספר - על פי מה שרשום בספרים עצמם.עודד מחק את כל ההוספות שלי,חסם אותי ואיים לחסום אותי לצמיתות. אין לי שום מושג מה לא בסדר בעריכה שלי. הנימוק שלו היה : עורך הספר אינו משמעותי ביצירה. שזו שטות גמורה. הנה המכתב ששלחתי לו ועד כה לא נעניתי. אני רוצה להמשיך בעריכה ללא כל איומים - כמעשה לחוקי לחלוטין. מחכה לחוות דעתך.
הנה המכתב ששלחתי לו ולא נעניתי:(ותודה)
לא פנית אליו בדף הנכון - זה ארכיון של דף שיחה של מישהו אחר. העברתי את פנייתך לדף השיחה שלך, ואני משער שהוא יגיב כשהוא יראה את ההודעה. יוסאריאן • שיחה08:48, 31 בדצמבר 2009 (IST)תגובה
חלילה נודניק! אם לא היו באים הנה לשאול, מה הייתי עושה כל היום? בכל אופן, יש לתעתק פוֹן פְּפְלוּג, ויש גרסה של בית הלל לפיה יש לתעתק פון פלוג (von Flug), אבל בעניין הזה אני בית שמאי. Harel • שיחה09:51, 1 בינואר 2010 (IST)תגובה
תודה רבה! יש מימרא יפה על מי שלא עקבי במנהגו, בין בית שמאי לבית הלל: "לעולם הלכה כבית הלל, והרוצה לעשות כדברי בית שמאי עושה, כדברי בית הלל עושה, מקולי ב"ש ומקולי ב"ה רשע, מחומרי ב"ש ומחומרי ב"ה עליו הכתוב אומר (קהלת ב, יד) הכסיל בחשך הולך". לא שאני רומז חלילה, זאת הייתה האסוציאציה. מתניה • שיחה10:28, 1 בינואר 2010 (IST)תגובה
תודה, צדיק. כל יום אני לומד פה משהו חדש ומתחזק :) ככה זה גם כשעובדים בחברה שהיא סניף אחד גדול של ב"ע ומוציאה לאור שנתון תורני (!) Harel • שיחה10:35, 1 בינואר 2010 (IST)תגובה
אף שאינני חש שום התחזקות במובן האמוני של המילה, אני מודה שבשנים האחרונות למדתי להכיר שלדתיים אין קרניים, השתתפתי בכל מיני אירועים שלא זכיתי לחוות לפני (מארוחות שבת ועד בקריאת מגילת אסתר/איכה) ובאופן כללי למדתי שאפשר "להתקרב" ל"ארון הספרים" (כמה שנוי עלי הביטוי הזה משום מה) מבלי "להתחזק". הכל עניין של כבוד הדדי, אני חושב. נשאר רק שגם בצד שני מי שעדיין סבור שיש לנו קרניים יראה את האור... Harel • שיחה10:39, 1 בינואר 2010 (IST)תגובה
שלום הראל. השלמתי את הערך הנ"ל, אך באתר המוזיאון המיוחד למחנה האמור, הנמצא כאן, יש עוד מידע. הגרמנית שלי אפסית, והתרגום בגוגל מזעזע. אם יש לך זמן וכוח, אודה לך אם תוכל להרחיב את הערך עפ"י האמור שם. תודה! קלונימוס - שיחה20:25, 7 בינואר 2010 (IST)תגובה
Die Mutter namens Da Silva. Dieser Name hat einen sephardischen jüdischen Hintergrund, siehe Diciionario Sefaradi De Sobrenomes ISBN: 8585989203 ISBN-13: 9788585989200 Livro em portugés Encadernado 2ェ Edicio - 2004 Die sephardischen Juden sind mit den Holländern nach Brasilien gekommen, nachdem sie nach Vertreibung aus Spanien ab 1492 in Portugal und seinen Kolonien aufgenommen wurden (siehe Granada Edict). Bitte aufgreifen und weiter forschen. Danke Xuan
sorry, ich glaub hier liegst du falsch ..... marianne krüll beschreibt, dass es ein hanseat nahmens bruns war, der eine indigene da silva heiratete. wenn ichs richtig in erinnerung habe ist da silva bruns denn der name der tochter. die kam zurück nach lübeck und heiratete dann den vater von thomas mann ... casi (nicht signierter Beitrag von 84.133.102.62 (Diskussion | Beiträge) 23:37, 27. Nov. 2009 (CET))
לא הבנתי מה זו הפסקה הראשונה שהיא ציטוט מאיפשהו ומה זו הפסקה השנייה שהיא מעין תגובה למה שנאמר בראשונה, והיא איזושהי רמיזה מאוד מסוייגת ולא ברורה לשורשים יהודיים כביכול של מאן. ובעיקר לא הבנתי מה בעצם אתה רוצה ממני. Harel • שיחה23:01, 13 בינואר 2010 (IST)תגובה
לקחתי את זה מדף השיחה של מאן בגרמנית. נפתח שם דיון בשם "Jüdische Vorfahren ?". ואגב, בנימיני יצר איתך כבר קשר? מצאתי לו עורכת מדעית דה בסט. לקח לי יום להגיע אליה. משהי שמתמחה במאן, עשתה דוקטורט על גתה בציריך, ומלמדת קורסים על השפעתו של טולסטוי על מאן (3\3) כבר 12 שנה בבר אילן. ומבינה יותר מדבר בהשוואה בין טקסטים במיוחד אצל מאן. כאילו היא נפלה עליי מגן עדן... --Galoren.com - שיחה00:55, 14 בינואר 2010 (IST)תגובה
בעניין איציק השבתי לך במייל. בעניין מאן היהודי, הפטפטת הזו לא אומרת ולא מוכיחה כלום, והדבר היחידי שאפשר להבין ממנה, וגם זה בדוחק, זה שאביו של מאן נישא בשנית למישהי ששם משפחתה דה סילבה - ברונס, שמוצא אביה מליבק, ואחרי ששבה לעיר בבגרותה נישאה שם לאביו של מאן (בנישואים שניים?). לא בדקתי מעבר לזה. Harel • שיחה11:52, 14 בינואר 2010 (IST)תגובה
קיבלתי שמות של שני מאמרים: התוכל לתרגם לי את השמות, ולומר לי היכן אוכל להשיג את המאמרים.
Textzeugnis und archהologischer Befund : Zur Topographie Elephantines
in der 27. Dynastie
in: Guksch, Heike [Hrsg.], Polz, Daniel [Hrsg.], Stationen - Beitrהge
zur Kulturgeschichte ִgyptens, Rainer Stadelmann gewidmet, Mainz 1998,
S. 485 - 497
Tempel des Jahu und "Stra ein Konflikt in der spהten
Perserzeit auf Elephantine
in: Meyer, Sibylle [Hrsg.), Egypt - temple of the whole world - studies
in honour of Jan Assmann; Paralleltitel: ִgypten - Tempel der gesamten
Welt
Studies in the history of religions 97, Leiden 2003, S. 303 - 317
לא תקין שההצבעה הסתיימה ואורכבה בטרם חלפו 15 שעות משהחלה. לא כל הויקיפדים בודקים כל הזמן מה קורה וכך יוצא שמי שלא בדק בפרק הזמן הקצר הזה לא יכול היה לחוות דעתו. לעצם העניין הייתי מצביע בעד - אך עדיין ההליך לא נראה לי תקין. Yoavd - שיחה17:12, 18 בינואר 2010 (IST)תגובה
הראל: אומָר זאת במפורש: היו לי התלבטויות וחששות, בהסתמך על ההיסטוריה. מאחר שהענין כבר נסגר, אין סיבה שארחיב, ואני מאחל למפעיל החדש בהצלחה. לתשומת לבך למקרים הבאים. דני. Danny-w 18:10, 18 בינואר 2010 (IST)תגובה
תודה על פנייתכם. איתי הועמד לסיבוב שני במפעיל נולד, זמן לא רב כל כך אחרי סיבוב ראשון שגם בו זכה לתמיכה נאה, אך העדפנו להמתין ואכן הודענו שנמתין פרק זמן וניתן בסופו יהיה להעמידו שוב להמלצה. כך היה. במצב עניינים זה, וכאשר עשרות משתתפים הביעו הפעם תמיכה בלתי-מסוייגת פה-אחד, אינני מבין מה פגום בהליך. ואם היינו ממתינים עוד כמה שעות או אף כמה ימים, מה היה משתנה? Harel • שיחה19:57, 18 בינואר 2010 (IST)תגובה
סליחה להפריע, רק משהו מעניין: ידידה שלי בגרמניה שלחה לי לפני חודש גלויה מנירנברג ועליה יש בתים כאלו והיא כתבה בגלויה שפשוט קוראים לזה בתי "Fachwerde". היא לא מצאה מקבילה אנגלית (אנחנו מדברים באנגלית כמובן)--Galoren.com - שיחה18:55, 20 בינואר 2010 (IST)תגובה
ברוכים הבאים. שאלה טובה ויש לי תשובה. Fachwerkhaus הוא השם המקובל לבתים בסגנון ארכיטקטוני של קיר לבן ובו קורות עץ חומות כהות/שחורות שזורות בתוך הקיר בתבנית ייחודית. ראו de:Fachwerkhaus. מבחינה מילולית אפשר אולי לתרגם את זה כ"בית בעלי המלאכה", אבל זה מיותר. זה השם המקובל, וזה סגנון ייחודי. לגבי Deutsche Fachwerkstraße, זהו מסלול תיירות ארוך שעובר דרך אתרים רבים שבהם ניתן להתרשם מסגנון ארכיטקטוני זה. Harel • שיחה19:44, 20 בינואר 2010 (IST)תגובה
אז כנראה שקטרינה באמת צדקה. ואגב הראל, נראה לי שאתה יודע יותר טוב ממנה גרמנית. והיא גרמנייה מלידה. הנוער הגרמני מאוד בינוני במובן מסוים.--Galoren.com - שיחה20:07, 20 בינואר 2010 (IST)תגובה
זו תהיה הגזמה פראית ביותר. אני רחוק מאוד משליטה ברמה של שפת אם, והנוער הגרמני דווקא מפתיע לטובה באינטלקטואליות ובסקרנות שלו. Harel • שיחה20:17, 20 בינואר 2010 (IST)תגובה
גל: הנוער הישראלי שולט בכל הרבדים והמשמעויות של העברית?
וואו, אני ממש שמח ששאלתי! אף פעם לא ידעתי איך קוראים לסגנון הזה! יופי חי, יצא לי משהו מוויקי היום.
שלא תבינו לא נכון. הנוער הגרמני בינוני מאוד. הנוער שלנו גרוע שבגרועים. איזו אינטלקטואליות מה אני אגיד לך הראל, היא בקושי ידעה מי זה גתה... והיא נחשבת לאחת התלמידות המצטיינות באיזה תיכון נורא נחשב בנירנברג. היום באירופה עושים הרבה רוח שורקת שלא באמת מזיזה שום דבר. --Galoren.com - שיחה21:20, 20 בינואר 2010 (IST)תגובה
מכיוון שלא אני ולא אתה הכרנו מדגם רחב מספיק של הנוער הגרמני (זו מדינה ענקית), לא נסיק מסקנות. הרושם שאני קיבלתי היה אחר לגמרי (לא, לא כולם שם זה גל אורן, אבל בכל זאת). Harel • שיחה23:38, 20 בינואר 2010 (IST)תגובה
אני בעד. דעתי ידועה. הטקסט שמופיע בדף שערן הכין (שאינני יודע איך קוראים לו) ברור. גם הארכיבים של המזנון מעידים למה הוא משמש. Harel • שיחה19:47, 4 בפברואר 2010 (IST)תגובה
העריכה שגויה. הרייכסראט היה הבית העליון של בית המחוקקים הגרמני בתקופת רפובליקת ויימאר. ממש כמו היום, לגרמניה היו אז שני בתי מחוקקים ברמה הפדרלית. מעטים יודעים זאת, אבל גם כיום ישנו בגרמניה בנוסף לבונדסטאג בית עליון קטן בשם בונדסראט (המועצה הפדרלית) ובו נציגי ממשלות (!) מדינות המחוז. למעשה, זה לא ממש בית עליון כמו למשל הסנאט בבית הנבחרים האמריקאי, אלא יותר גוף חוקתי שבעזרתו משתתפות מדינות המחוז בחקיקה ברמה הפדרלית. למדינות מספר קולות שונה בהתאם לגודלן. למועצה הפדרלית תפקידים נוספים מיוחדים בחקיקה בעתות חירום, בבחירת שופטי בית המשפט לחוקה ובעוד כל מיני תפקידים חוקתיים. Harel • שיחה21:43, 4 בפברואר 2010 (IST)תגובה
שלום הראל, בבקשה ממך כנס לערך בפסקה העלילה, ובדוק האם המקומות המצויינים שם אכן קיימים או שמא בגלל עיוותי כתב עבריים אני לא מצליח לאתר אותם. שבת שלום, גל.--Galoren.com - שיחה16:53, 5 בפברואר 2010 (IST)תגובה
טוב. מעייף, מאן הזה. בכל אופן - סלט ירקות: Buchel הוא שם של חווה בקרבת וייסנפלס (Weißenfels) שבסקסוניה-אנהלט (זקסן-אנהלט), לא ב"חבל זקסן" (???). קייזרסשרן היא מקום פיקטיבי על גדות נהר זאלה, כביכול בקרבת נאומבורג (שבדמותה הוא מתואר). פייפרינג היא בסך הכל חווה קטנה, וגם היא פיקטיבית, אף שהיא אמורה להיות בקרבה Polling (bei Weilheim), שזה מקום אמיתי . האלה על נהר זאלה היא כמובן מקום אמיתי, כמו גם מינכן ולייפציג :) ואת כל זה למדתי מעיון זריז בוויקיפדיה הגרמנית. Harel • שיחה18:08, 5 בפברואר 2010 (IST)תגובה
שבוע טוב, ראית מה קורה לעברית של יהודי דקה לפני שבת - כולה משובשת בעוונותינו הרבים... ותודה רבה על הבדיקה המקצועית! הספר הזה, אגב, הוא מהקשים ביותר של מאן, וכן - גם מעייף קצת. יש חלקים נהדרים וחלקים משעממים מוות שרק מוסיקאים מקצועיים יאהבו (שנברג ייעץ באורח קבע למאן בכתיבת הרומאן ובתמורה גמל לו מאן בדיוקן אנטישמי משהו בתוך הספר עצמו - מאן הזה... שובב לא קטן!) --Galoren.com - שיחה18:17, 6 בפברואר 2010 (IST)תגובה
מעניין. שם גרמני במיוחד זה לא. כלומר הסיומת -haven מציינת נמל, כמו בעיר ברמרהאפן (Bremerhaven) שאפשר גם לתעתק אותה כ"ברמרהאבן" - שתי הצורות באות בחשבון בעיניי, אחת עדיפה מבחינה פונטית ואחת מבחינה אורתוגרפית. לגבי הפתיח Cux, אכן חיה משונה מאוד בשפה הגרמנית, אם ללכת לפי הפשט - קוּקֱס, ובסך הכל קוקסהאפן. Harel • שיחה18:48, 8 בפברואר 2010 (IST)תגובה
כרגע אני לא עובד על הערך, אז אתה יכול להוסיף זאת לערך, אולי תחת פסקה בשם "הכנסייה בתרבות". אני פשוט לא מכיר את הספר הנ"ל ולכן לא כתבתי זאת. כמו כן, הערך עדיין לא גמור. בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 20:51, 9 בפברואר 2010 (IST)תגובה
שלום הראל, האם תוכל לנסות ולסייע לי באיתור מוסד אקדמי וינאי? מתוך עבודת שורשים שנעשתה ע"י מישהי ממשפחתי, ידוע לי שסבי ז"ל למד במוסד אקדמי בווינה (כנראה בשנים שלאחר מלה"ע ה-1) שנקרא בתרגום לעברית: הָנְגֶס כוח אקדמי למשכל. אין לי מושג האם מוסד זה קיים עדיין ומה היה מעמדו באותו זמן. האם אתה יכול לנסות ולשער מה שמו בגרמנית ואולי אף לאתר משהו עליו ברשת? תודה.אודי - שיחה23:15, 10 בפברואר 2010 (IST)תגובה
בינתיים העליתי רק חרס בידי. הניחוש שלי הוא 1) שמדובר במוסד קטן/פרטי, אולי משהו ברמה של בית ספר מקצועי או ארגון יהודי כלשהו להשכלה. 2) הנגס לא נשמע לי בכלל כמו משהו בגרמנית. אני מוכן לשער שזה תעתיק של Hanneges, Hennings, Hennges או שם דומה, כשה-s בסוף המילה מציינת יחסת שייכות, דהיינו "הכוח האקדמי למשכל של הנינג" וכיוצא בזה. "כוח אקדמי למשכל" זה תרגום בעברית מליצית למושג שאני קצת מתקשה לנחש... אני מוכח להניח שמשכל כאן זה Erziehung או Bildung. בקיצור, בינתיים אין לי כלום. Harel • שיחה23:37, 10 בפברואר 2010 (IST)תגובה
חוששני שאני לא ממש האיש המתאים המשימה. הדבר ראוי לבלשן שזו התמחותו. אם לא יימצא לנו מישהו כזה, אוכל לנסות לתרגם פסקאות מתאימות מהערכים בגרמנית. זו איננה משימה של מה בכך, מבחינת היקף הנושא. Harel • שיחה11:08, 13 בפברואר 2010 (IST)תגובה
בערך צרפתית יש פרק קצר, לדעתי מתורגם. אם תוכל לתרגם משהו כללי ולא ארוך רק על מנת להשלים את הערך זה יהיה נהדר. אם לא, אז נמתין שיבוא מי שיש לו פנאי לעשות זאת. מוטי - שיחה00:03, 14 בפברואר 2010 (IST)תגובה
קצת קטנונית אבל בכל אופן: זה שקצב הגידול (=נגזרת של מספר הערכים לפי הזמן) הוא תת-לינארי אולי נכון, אבל לא כזה נורא (מישהו היה מתלונן אם קצב זה היה הולך כמו ?). עדיף פשוט "קצב הגידול במספר הערכים הולך ופוחת". עדיאל 10:15, 16 בפברואר 2010 (IST)תגובה
התכוונתי שמספר הערכים עצמו גדל באופן תת-ליניארי (נגזרת ראשונה חיובית, שנייה שלילית), לא שהנגזרת עצמה היא תת ליניארית... (אני מקווה שאני לא מבלבל את עצמי לחלוטין עכשיו). Harel • שיחה13:14, 16 בפברואר 2010 (IST)תגובה
זו שאלה? Hanna זה שם גרמני די מקובל, והוא בעצם צורתו הגרמנית של השם חנה. הבחירה אם לתרגם חנה/האנה היא כמו הבחירה אם לתרגם יעקב/יאקוב, ויש בה כמובן אמירה תוכנית וסגנונית. Harel • שיחה13:15, 16 בפברואר 2010 (IST)תגובה
האמת, שזה הסיפור היחידי של מאן שלמדתי בצורה מסודרת באוניברסיטה. אהבתי אותו מאוד, אני חושב שהוא מרתק. תבחין בוודאי בביקורת החברתית הנוקבת על צעירי הבורגנות הנובו-רישית המטורזנים והעצלים שמבזבזים את כספי דור הוריהם שהתעשר בזכות עצמו, וגם במוטיבים האנטישמיים הבלתי מוסתרים באפיון הדמויות. תבחין גם במוטיבים הקושרים את הדמויות לסיפור הניבלונגים. יש שטוענים שהמשפחה היא פרודיה של משפחת פרינגסהיים. בכל אופן, לסיפור נקשרה שערורייה, שכן בגרסתו המקורית אומרת האחות לאח, לאחר ששכבה איתו, "Beganeft haben wir ihn, den Goi", דהיינו רימינו ("גנבנו") אותו, את הגוי (את ארוסה המיועד, הגוי), בסלנג אידישסטי מושחז. השערורייה שקמה סביב הסיום המאוד לא סימפטי הזה, הביאה לשינוי הנוסח (אני צריך לחפש את הנוסח הישן והחדש, אבל לא עכשיו). Harel • שיחה23:51, 16 בפברואר 2010 (IST)תגובה
מעניין מאד! נראה לי שהערך כתוב אפילו "טוב מדי", אני קראתי את הערך כסיפור קצר משובח והוא הותיר בי רישום חד ועמוק, כאילו קראתי את המקור. Ranbar - שיחה08:50, 22 בפברואר 2010 (IST)תגובה
הבעיה היחידה עם מה שכתבת לעיל זה שלא אני כתבתי אותו. לכל היותר כתבתי כמה שורות בפתיחה, ואז באו הירושלמופילים. הפרחים להם. Harel • שיחה20:49, 9 במרץ 2010 (IST)תגובה
חשבתי שזה יכול להועיל בפנייה בדפי שיחה למשתמשים חיצוניים. זו הצעה שהוצעה בדף השיחה של תבנית {{Welcome}}, והתבנית תורגמה כבר לשש שפות, אאל"ט. לא חשבתי לתרגם אותה לכל שפות תבל, אבל כן לשפות מרכזיות.
מזלטוב! . אושר ועושר עד מאה ועשרים. רק אל תבקש שיקנו לך ליום הולדת את יסודות הטוטליטריות של חנה ארנדט כי הוא משעמם טיכו. אני קורא אותו כבר שבועיים ובקושי הגעתי לעמוד חמישים. אלמוג16:29, 17 במרץ 2010 (IST)תגובה
שלושים היה המספר הגדול ביותר שכל מספר קטן ממנו שזר לו הוא ראשוני. תכונה די מעצבנת. אז יש שלווה בראשוניות של 31! (אבל אין על המושלמות של 28). Harel • שיחה20:42, 18 במרץ 2010 (IST)תגובה
היי הראל.
באוגוסט 2008 מינית למפעיל את משתמש:Y.B . מאז הוא פעל בויקיפדיה 7 פעמים בלבד. מזה כשנה (כ-13 חודש) אינו פעיל בויקיפדיה כלל. מה הנוהל במקרה כגון זה? תודה ושבת שלום, דני. Danny-w 10:34, 19 במרץ 2010 (IST)תגובה
קישרת להיסטוריה של דף המשתמש. העריכה האחרונה של המשתמש הייתה ביולי. חי◣ 19.03.2010, 10:39 (שיחה)
שלום הראל,
כפי שכתבתי בחטיבת הדיון האחרונה בדף האמור, ברצוני לארכב אותו ולהשאיר רק את הדיונים האישיים הרלוונטיים להמשך ההליך הדרוש לפתיחת ההצבעה. האם יש לך התנגדות לארכוב הדיון העקרוני שפתחת שם? האם תעדיף להעביר אותו לשיחת ויקיפדיה:ביטול הרשאה להמשך דיון או לארכוב שם, בסמוך לדיונים הכלליים, כדי שלא יתחבא בדף שיחה מאורכב של הצבעת משנה סםציפית?
אין לי בעיה עם זה. וגם לא הייתה לי כוונה לנסח "נוהל" שיעבור בפרלמנט, רק להתיר את הסבך הנקודתי שנוצר הפעם. משזה הוסר בדרכים אחרות, מצדי אפשר לארכב את חלקי הדיון שאינך מעוניין בהם בכל מקום שהוא. לא ברור לי רק מה בדיוק דרוש עוד לפתיחת ההצבעה, ומתי זו אמורה, אם בכלל, להתחיל. Harel • שיחה20:20, 23 במרץ 2010 (IST)תגובה
תודה. למרות הנוהג שלנו לנהל הצבעות על הסרת הרשאות בשל היעדרות במקובץ, ושלא בצמוד לנוהל הסרת הסמכויות ה"כללי", הפתרון שנראה לי נכון הפעם, בעקבות דבריו של זהר, הוא פשוט להיצמד לנוהל. נוהל זה קובע שיש להמתין שבוע לאחר כתיבת ההודעות למפעילים בעניינם עומדת להיות הצבעה, ואז לאסוף 5 תומכים לפתיחת הצבעה אינדבידואלית. ההודעות נכתבו על ידי ועל ידי ברוקולי ביום שישי, 19 במרץ, ועל כן ביום שישי הקרוב נעבור לשלב הבא: הודעה נוספת למפעיל, הודעה בלוח המודעות, איסוף 5 חתימות בדף השיחה (כל אלו יחדיו) ועם איסופן - פתיחת הצבעה על כל אחד בנפרד. נשמע הגיוני? אורי • שיחה20:56, 23 במרץ 2010 (IST)תגובה
"למה אמרו חכמים עד חצות? כדי להרחיק אדם מן העבירה" כלומר אמנם נקבע מועד מאוחר, כדברי רבן גמליאל, "עד שיעלה עמוד השחר", אולם כדי שלא להגיע לדקה ה-90 ולגלות שאתה בטעות בדקה ה-91 קבעו החכמים dead-line מלאכותי, מוקדם יותר. היפוכו של דבר יפה כאן: על מנת שלא לקפח את דכותו של איש להפוך בדבר משך שבוע, ועל מנת שלא נגיע בטעות לדבר עבירה ונעבור לשלב הבא בנוהל לאחר שבוע פחות שעה בלבד, נחמיר כבית שמאי וניתן למתדיינים ליהנות מהספק וננהג לפי שעון הקיץ הבא עלינו לטובה, ורחקנו מדבר עבירה. אורי • שיחה22:30, 23 במרץ 2010 (IST)תגובה
היי הראל, הערך הלמוט ניוטון מחכה לעריכה, השארתי חלק מהשמות בשפת המקור ולצידם התעתיק שנראה לי, אבל אתה בוודאי יודע טוב ממני בהרבה. 02:34, 30 במרץ 2010 (IDT)
שלום. ישנה סתירה קלה בערך, פרי עטך, עם ערכים אחרים. לפי הערך הסופר הנ"ל היה מחברו של "החתול במגפיים", בעוד שלפי הערך הויקיפדי, המחבר היה שרל פרו. כיוון שמדובר, למיטב ידיעתי המוגבלת מאוד בתחום, באגדת עם שעובדה לסיפור, אני מניח שהכוונה שלך הייתה לגרסה הגרמנית של הסיפור? בכול מקרה אודה לך אם תתקן את הסתירה. בברכהיום טוב - שיחה01:36, 2 באפריל 2010 (IDT)תגובה
הסתירה שהעלית במקום היא. הכוונה היא אכן לגרסתו טיק של לאגדת העם, מחזה שהוא קומדיה פרודית המעבדת את חומר האגדה של שרל פרו תוך התייחסות פרודית לרבות מיצירות התקופה. ממה שקראתי, הקרדיט על רישום אגדת העם ועיבודה מתחלק בין פרו לאחרים, וביניהם האחים גרים, שהסיפור הופיע במהדורות הראשונות של אגדות העם שאספו. אך מבחינה כרונולוגית פרו קדם לכל הגרמנים, ומחזהו של טיק הופיע בכתובים לפני פרסומי האחים גרים. Harel • שיחה09:13, 4 באפריל 2010 (IDT)תגובה
מלבד התזכורת להמשיך את הערך, ידידה שלי שכעת קראה את הסיפור השבה את תשומת ליבי לשאלה שגם אני רציתי לשאול אבל רק לך יש את התשובה: מה זה לעזאזל ולזונג??? שמות יהודיים זה מאייר, הורביץ' וכאלה. מיימי לא שמעתי על ולזונג. מועדים לשמחה ושבת שלום, גל.
כמו שכתבתי בערך, "גזע וזלונג הוא גזע אגדי במיתולוגיה הנורדית ובשירת הניבלונגים, ודמותו המיתולוגית של זיגמונד משתייכת לגזע זה". כמדומני הסיפור איננו טוען שזה שם משפחתם של זיגפריד וזיגלינדה היהודיים, ואף אם כן - הרי זו פרודיה ארסית על הצעירים היהודיים הנובו-רישים והעצלים, ממש כמו הנובלה כולה. Harel • שיחה09:15, 4 באפריל 2010 (IDT)תגובה
חמץ אסור בפסח ב"בל יראה ובל ימצא"; לא מספיק לסגור אותו בארכיון. יש לוויקיפדיה כמה בעיות כרוניות. נושא הערכים הפוליטיים (שרוב המשתמשים הותיקים התעייפו ממנו מזמן) הוא אחד מהן. ממש כמו בצק, יש לו נטיה לתפוח ולהחמיץ, ולחייב התעסקות כל ח"י רגעים. אם אין תקווה לכתיבה אנציקלופדית בנושאים האלה, אולי לא צריך לכתוב עליהם. עוזי ו. - שיחה16:40, 4 באפריל 2010 (IDT)תגובה
מסכים איתך. ואף אני במתעייפים. דימוי השטיח היה בקשר לנסיונו של אימן להפיח רוח חיים בבירורים עד בלי די, בתור שעשוע לחג, ולא בקשר לערכים הפוליטיים עצמם. אני רק חושש שגם כשמפעילים מתעסקים בנושא הכתיבה הפוליטית, הם עלולים להיות נגועים אף הם בעמדה פוליטית. Harel • שיחה16:42, 4 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אפשר לייבא מפעילים חסרי עמדה מטורקיה. עד אז, הפתרון צריך להיות קצת יותר יסודי. כתיבה אנציקלופדית דורשת העמקה וזמן (ולא תליית רפרנסים-מידלדלים מכל הבא ליד). אם נקבע שכל טיפול בנושא פוליטי, שאינו חריש עמוק ויסודי, מנגע את הכותב בפוליטיקה מטעם אתה-בעצמך, נשאר עם המצב היסודי שבו איש אינו מעלה בדעתו באמת לכתוב את הערכים האלה, והם נכתבים מעצמם, במין אינטגרציה על וקטור ההטיה. עוזי ו. - שיחה17:25, 4 באפריל 2010 (IDT)תגובה
גם לי יש תהיות בקשר לאופן הנכון לכתוב ערכים כאלה, ומדוע אינם נכתבים ממש. כמדומני אין עד היום ערך בשם תהליך השלום, והדבר מלמד משהו. השאלה אם ניתן בכלל לכתוב ערכים כאלה מנקודת מבט ניטרלית היא שאלה פילוסופית פוסט-מודרנית והתשובה עליה תלויה בהשקפתך. Harel • שיחה17:32, 4 באפריל 2010 (IDT)תגובה
הוא כבר ישן, זה למעשה תרגום שעבדתי עליו לפני שנה. הוא גם לא גמור. אני קורא עכשיו את הביוגרפיה שלה מאת אליזבת יאנג-בריהל, ואולי פעם ארחיב בצורה עצמאית יותר את הערך. לצערי אין מספיק מתעניינים, ולא תזיק הגהה לערך. Harel • שיחה19:35, 13 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אביעד, האם הכוונה במונח הראשון שהזכרת ל"מועצת סתרים"? למונח השני אני מציע "אסיפת נציגים" או "אסיפת צירים" (ונשאר מונח אחד שלא הצעתי תרגום עבורו). כל הנ"ל בערבון מוגבל, בכפוף לבדיקתו, הצעותיו וביקורתו של הראל. אלדד • שיחה01:36, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה
כמו שנאמר כאן, Geheimrat הוא לא "יועץ סתרים" במובנו הפשוט, אלא תואר ספציפי עם משמעות היסטורית ספציפית, כפי שמוסבר בוויקיפדיות הלועזיות. אגב, התואר מזוהה למדי עם גתה שאחז בו. והשאר - "ברית הקהילות הגרמנית-יהודית" (Israelitisch זה לא ישראלי במובן של ימינו, כי אם מושג אלטרנטיבי ליהודי בעת החדשה בגרמניה), ו"אסיפת הצירים". Harel • שיחה09:14, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה
מעולה. תודה. אם כך, אני מבין שהדפ"א העדיפה היא פשוט לתעתק את Geheimrat.
לא אני עשיתי.. ליש כתב את הערך. Völkerpsychologie = פסיכולוגיה לאומית? אבל ראה בוויקיאנגלית: "This Völkerpsychologie (folk or comparative psychology)" (אבל אם הם סינונימים, לא ממש ברור לי המשפט "מייסד הפסיכולוגיה הלאומית והפסיכולוגיה ההשוואתית"). האמת היא שלא ממש עברתי על הערך; עכשיו אני רואה למשל שהוא תרגם את Sprachwissenschaft כ"מדע הדיבור"; אני מניח שעדיף פשוט בלשנות..? אביעדוס • ב' באייר ה'תש"ע, 16:33, 16 באפריל 2010 (IDT)תגובה
הראל, ראיתי את הקטע הזה כשעברתי על הערך לפני יומיים-שלושה, והוא דווקא נראה לי במקום (וחייכתי קלות). זאת לא בדיוק בדיחה, אלא יותר משמעות "הנוף" שנשקף מהבניין. לטעמי, זה בכל זאת מוסיף לכיתוב התמונה, ולמשמעות הנשקפת מהבניין. אלדד • שיחה01:06, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה
זה ההבדל בין כתיבה ז'ורנליסטית לכתיבה אנציקלופדית. אפשר היה לטעמי לכל היותר לצטט בצורה מסודרת את הבדיחה, אבל לא בתיאור התמונה, ובטח שלא עם "..." בסוף. טוב שלא הוסיפו גם איזה "p-:" או משהו כזה. Harel • שיחה01:09, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אולי נסחפתי עם השלוש נקודות (... :P :) :] ).
עם זאת, לדעתי הכיתוב שתחת התמונה הוא דווקא המקום ההולם לאזכור הזה. השבתי את האזכור, בקיצוץ ה... ובלוויית מרכאות. אם אתה רואה מקום מתאים יותר - אדרבא.
על הדרך: לגבי שמו השני של סטניסלב אולם - האם אתה בטוח שבהגיעו לאמעריקא זה לא הפך ל"מרסין"?
לפי ויקיאשכנזית, האנציקלופדיה חופשית, פלקרפסיכולוגי היא - כפי שהשם מלמד - התחום (שאיננו פעיל עוד) של פסיכולוגיה של עמים. התחום הוחלף במידה רבה על ידי אתנולוגיה, אנתרופולוגיה וסוצולוגיה של התרבות. אז אולי זה סוג של פסיכולוגיה השוואתית, אבל זה לא בדיוק זה... וSprachwissenschaft היא אכן בלשנות (או מדע השפות). Harel • שיחה10:05, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה
שלום הראל. כתבת לי שמחקת את ההפנייה לדף "ארצות הברית: ארגונים". לדעתי יש צורך חיוני להפנות לשם מ"ארצות הברית: ממשל". אם הדרך בה פעלתי קודם אינה מקובלת, כיצד ניתן לעשות זאת? תודה. יואב ר. (Yoavr763W) - שיחה10:34, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה
שלום יואב. אין דף ששמו ארצות הברית: ארגונים (זה שם של דף לא קיים במרחב השם הראשי). יש לנו קטגוריה של ערכים שנקראת קטגוריה:ארצות הברית: ארגונים. אין מקשרים לקטגוריות מגוף הטקסט, אלא משייכים אליהן ערכים, כפי שמוסבר בויקיפדיה: קטגוריות. וכן, אין מקובל ליצור הפניות משם קטגוריה אחת לשם אחר. אם אתה סבור שהקטגוריות "ארצות הברית: ארגונים" ו"ארצות הברית: ממשל" חד הן, הדרך הנכונה היא לשייך ערכים לקטגוריה: ארצות הברית: ארגונים. אם אתה סבור שהן קטגוריות שונות, תוכל תמיד ליצור קטגוריה בשם קטגוריה: ארצות הברית: ממשל. ועוד משהו: מקובל בוויקיפדיה להמשיך שיחה היכן שהתחילה (במקרה זה, בדף שלך). סמוך על הוויקיפדים שיידעו לאתר אותה. בברכת עלה והצלח, Harel • שיחה10:38, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה
אהלן, אני לא מומחה בפיזיקה גרעינית, ולא באמת בקיע במבנה פצצת המימן, אבל מה שכתבת לא צרם לי. אם תרצה אוכל לקרוא על כך יותר. טוקיוני23:26, 17 באפריל 2010 (IDT)תגובה
המממ. לא. ברור לי שמי שתיקן פעל בתום לב - בצרפתית Millet בהחלט יכול ליהגות גם "מייה". אבל מסתבר שדווקא הצדק עם הכתיב שהופיע שם קודם - מילה, כפי שניווכח כאן. Harel • שיחה00:30, 27 באפריל 2010 (IDT)תגובה
בדוק בבקשה את הלינקים למצגות של יגאל מורג ששתלתי בערך מצדה (ב"קישורים..."), האם זה בסדר מבחינה וויקיפדית (לינקים למצגות) אגב, יש לי אישור של יגאל להכניס לינקים למצגות שלו בוויקיפדיה. שרגא17 - שיחה15:49, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה
לי וכנראה לכלל משתמשי אופן אופיס המצגת הזאת לא נפתחת בכלל. את האישור תשלח בבקשה לפי הכתוב בויקיפדיה:OTRS. לאחר שיתקבל האישור נוכל לראות איך להמיר את המצגות לפורמט שניתן להעלות לויקיפדיה. הידרו - שיחה15:55, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה
לי שתי המצגות נפתחות (בלחיצה עליהן הן "יורדות" למחשב האישי שלך, בדומה לקובץ שאתה מקבל במייל), אלא שהפעם זה מהאתר של יגאל. לגבי ה-OTRS הסתבכתי, אבל מעדיף לטפל בנושא זה, אחרי שנגמור את הבעיה הטכנית של המצגות כאן. שרגא17 - שיחה18:26, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה
הראל, אני רואה שבעצם הידרו ענה לי. לא יודע מי המבין / קובע כאן בשאלת הקישור למצגות. תגיד לי לאן לפנות / להיכן לכתוב, כדי לקבל תשובה מוסמכת. ליגאל יש אוסף לא קטן של מצגות ותמונות, ואני רוצה לשבץ קישורים אליהם כאן בערכים המתאימים בוויקיפדיה, בטוח שיעשירו את המידע שיש לנו כאן. שרגא17 - שיחה00:17, 4 במאי 2010 (IDT)תגובה
אני גם לא מבין למה הידרו קשר בין עניין הקישור למצגות לעניין העלתן לוויקיפדיה בפורמט שקביל כאן, כי להבנתי לא דיברת על זה בשום שלב. באתר חיצוני המצגות יכולות להיות בכל פורמט שתרצה. מה שהידרו ניסה להגיד, מעבר לסוגיית העלאה אפשרית שלהן לכאן, זה שהפורמט של מיקרוסופט איננו נתמך על ידי תוכנות קוד פתוח. בברכה, Harel • שיחה12:52, 4 במאי 2010 (IDT)תגובה
אני מעדיף להגיב כאן ולא להוסיף לפרלמנט או לדף השיחה של רחל. חור רציני בהצעה שאתה תומך בה היא ההתעלמות מהגורם האנושי. יוני הכין טבלה יפה שבה הראה כיצד כל 15 יום מבקש מפעיל להסיר את הרשאותיו ,ותוך שלושה חודשים הוא מבקשם חזרה. בכך במקסימום יהיו חסרים 6 מפעילים מול מצבת המפעילים של היום. הנחת היסוד של הצעה זו היא שהמפעילים כה דבוקים לכסאם, שלא יסכימו לוותר עליו ולו ליום אחד, ולכן יחכו למועד שהוקצב להם בטבלה ומיד בתום תקופת הצינון יבקשו אותו חזרה. לא דיברתי עם מפעילים אחרים, ואני לא יודע מה הם מתכוונים לעשות, אבל אני אם ההצעה תעבור אני לא מתכוון לחכות בהכנעה שבועיים וגם לא לבקש בעוד 3 חודשים להיות מפעיל. זהו תפקיד כפוי טובה. פעילותי כמפעיל הייתה מועטה, אבל גם כך קיבלתי תגובות לא נעימות בדף השיחה שלי ובמקרה אחד טרח מישהו גם לאתר אותי ולהתקשר אלי הביתה. אני מאוד אוהב את המיזם, אבל גם לי יש גבולות, ואין לי בעיה להתמקד בתחום שאני אוהב - כתיבת ערכים, מבלי לחוש שאני מועל בתפקיד אם אני לא בודק את כל הערכים החדשים או מנטר שאת רשימת השינויים האחרונים. אם מפעילים אחרים יגיבו באופן דומה תהיה ויקיפדיה העברית במצב קשה מכיוון שמפעילים טובים נדירים מאוד, ואני בספק אם אפשר תוך זמן קצר למלא את השורות. זו הסיבה שההצבעה נראית לי (כפי שכבר כתבתי לרחל) כסוג של התאבדות המונית שבה דוהרת קהילת ויקיפדיה כעדר למינגים אל ראש הצוק. לא לשווא אין אח ורע לחוק מסוג זה בוויקיפדיות אחרות, גדולות בהרבה משלנו, אף שגם הם בוודאי חווים טענות על "שחצנות" ו"כוחניות" של מפעילים. בברכת חברים, אביהו • שיחה16:11, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה
שלום אביהו וברוך הבא. מה שלומך? הדברים כבר נדושו לעייפה, כך שאני חושש שאין לי הרבה מה לחדש. ראשית, בוויקיפדיות אחרות יש מנגנונים שונים של קציבת כהונתו של מפעיל (מי יכין מחקר השוואתי?) ומנגנוני בוררות מחייבים, כך או אחרת אני לא חושב שהמצב שנוצר אצלנו הוא הייצוגי ביחס לכלל הוויקיפדיות. אינני חושב שהמפעילים מושחתים. גם לא תאבי כוח. אפילו לא הומוגניים ומתואמים, או נפוחים מחשיבות עצמית. מי שהלך לבלוג של אהרן בן טובים ולבלוג של טל ירון, ראה שהגנתי שם בחירוף נפש, אפשר לומר, בשמי ובזהותי על כבודם של המפעילים. אבל נוצר לדעתי מצב לא בריא, אם מסתכלים על זה בראייה ממלכתית ארוכת טווח ולא בראייה מתגוננת ונקודתית הנוטה לקשור את ההצעה למפעיל זה או אחר. האתר הזה לא שייך בטאבו לסבתא של אף אחד מאיתנו. בשבע השנים שהוא קיים עברו פה הרבה דורות. רבים הלכו, כי הרגישו שאין להם כאן שום שיתוף ונכונות לדו-שיח נעים והוגן. לצערי נוצר מצב שבו יש התנגדות אוטומטית לכל שינוי שנועד להזרים דם חדש למערכת ולאפשר רענון השורות ותחושה יותר שיתופית ודמוקרטית לקהילה שהגיע הזמן שתגדל ותתפתח יותר. אי אפשר לפטור את כל הביקורת שנשמעת על המפעילים בצורה עקבית, לאורך שנים, רק בייחוסה לטרולים ולנודניקים ובקריאות לכתוב ערכים. הוויקיפדיה היא אתר ראשון בחשיבותו באינטרנט העברית, וכסיפור הצלחה מסחרר רוצים להיות לו שותפים רבים. איך משלבים אותם בשותפות? אנחנו יכולים להרגיש הכי צודקים בעולם, ובכל זאת. אפילו היו כל המפעילים, והם בלבד, ל"ו צדיקים נסתרים שעליהם העולם עומד, בכל זאת היה להצעה מקום. צר לי שדווקא רחל ואתה, שני מפעילים שאין בדל של עוררין על פעילותם, מצאתם עצמכם לפתע בראש במתקפה על ההצעה. ובמיוחד מכאיב לי שמי שתומך בהצעה נחשב, בהיעדר נימוק ענייני יותר, למיתמם, ליפה נפש, או לפתי, מסוג ההאשמות שאין איך להתגונן עליהן אלא בהשקט בוטח. כאילו שאי אפשר להאמין בחפץ לב ובהערכה בתום הלב של מי שדעתו איננה כדעתך. בידידות ובהערכה מרובת שנים, Harel • שיחה16:46, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה
שלום הראל,
חוששני שאין בדברים הארוכים שלך התייחסות לבעיה המעשית שהעליתי. האם המחיר של אובדן מפעילים טובים שווה את השגת המטרה של "הזרמת דם חדש", "רענון השורות" ו"תחושה יותר שיתופית ודמוקרטית"? מתוך דף השיחה של הטבלה של יוני עולה שלא העליתם בדעתכם בכלל התפטרות מסיבית של מפעילים והנחתם שלא יותר ממפעיל או שניים יוותרו בתום 3 חודשי הצינון על התפקיד ואותם ניתן יהיה להחליף במפעילים חדשים. פה לדעתי טעיתם, וחבל שאתה לא מתייחס לבעיה זו, אלא מסביר שוב מה יתרונותיו של התהליך המוצע על הקיים ומדוע זה כה מעליב שמאשימים אותכם בדברים שאין איך להתגונן עליהן אלא בהשקט בוטח. בידידות, אביהו • שיחה17:15, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה
אין שום הכרח באובדן ארוך טווח של מפעילים טובים (כי איננו נגזר מהנוהל), ואין שום דרך לכפות על מפעיל טוב להישאר בתפקידו אם איננו רוצה בו עוד, יהיו סיבותיו אשר יהיו. בשנות קיומה של ויקיפדיה היו בה מפעילים רבים שאינם מפעילים עוד, ורבים מהם היו מפעילים מעולים. ויקיפדיה עדיין כאן למרות שעזבו. אם כוונתך לאובדן מפעילים בגלל תקופת הצינון, הריהו מינימלי ושווה את המחיר. ואם כוונתך לאובדן מפעילים כצעד שנועד לעורר את הקהילה לדחות את ההצעה, הרי שזה אובדן שאיננו מתחייב. בברכה, Harel • שיחה17:18, 1 במאי 2010 (IDT)תגובה
אגב, בעוד חודש ויום ימלאו שלוש שנים למינוי של מגיסטר ושלי - הזדמנות מצויינת לרענון השורות. אם אמצא עד אז מועמדים טובים ודרך מסודרת איך להעביר את התפקיד, לא אהסס לרגע. Harel • שיחה20:03, 2 במאי 2010 (IDT)תגובה
אבקש שתעניק לי הרשאות מנטר. לאחרונה התעורר בי הרצון לשוב ולתרום בממד זה. קראתי בעיון את ויקיפדיה:מנטר, אני עומד בדרישות הטכניות המוגדרות שם ומבין את הנאמר.
להעלות הצעה, שניתן להבין ממנה שהיא מבוססת על ההצעה שהצעתי, מבלי ליצור איתי קשר, מבלי להיוועץ עמי, מבלי להודיע לי... אמנם ההצעה בעניין סמכויות המפעילים היא מאוד חשובה, וחשוב שתעבור, אבל אם חשבתי שיש מקום שאליו לא תגיע, ושיש אמצעי שלא יינקט, אז התבדיתי, וחבל. אלמוג19:42, 4 במאי 2010 (IDT)תגובה
אלמוג, זו לא פעם ראשונה בהיסטוריה שלנו שאתה מייחס לי דברים שלא עשיתי. אמנם אתה חושב שפשטתי רגל מוסרית, אז מה זה כבר משנה, אבל כתבתי בדיוק מה שכתבתי - שההצעה הזו דומה להצעה של יוני ולהצעה שלך. אפשר להסכים עם זה, אפשר גם לא להסכים עם זה. אם הייתי כותב משהו כמו "אלמוג אישר" או "אלמוג נתן את ברכתו" - טענתך הייתה במקום. אבל לא כתבתי כך. הקהילה עייפה מהדיון. הצעתי מה שהצעתי. אפשר להסכים, אפשר להתנגד. ואני עדיין חושב שפשרה כלשהי, תהא אשר תהא, תהיה עדיפה על כל החלטה שתיכפה על קהל גדול של מתנגדים. בידידות והערכה משכבר הימים (יותר חשוב מהכל, תאמין לי), Harel • שיחה19:45, 4 במאי 2010 (IDT)תגובה
הראל, את דעתי עליך אתה יודע, והיא חיובית במאה אחוזים. אתה אחד האנשים ההגונים שאני מכיר, ולכן די הזדעזעתי לראות את מה שקרה בפרלמנט. אכן, הטקסט לא אמר "על דעת אלמוג" ולא "אלמוג אישר", אלא הסבטקסט, שהוא לעיתים יותר חשוב מהטקסט. אם זדון לא היה כאן (ואני מאמין לך שלא היה) ודאי שרשלנות הייתה. את הרעיון ש"פשרה כלשהי עדיפה על כל החלטה שתיכפה על קהל גדול של מתנגדים" היית צריך להגות לפני חודש. אז היה צריך להיות לך ברור שכדי להעביר באופן חלק הצעה כזו, בקונסנזוס או קרוב לכך, לא צריך ליצור דף, שהמסכימים לדעה ידונו בו, ואז לנסות לכפות אותו על המיעוט בפרלמנט, אלא לבוא בדברים עם אנשים מרכזיים שהביעו דעתם נגד, ביניהם אני הקטן, דוד שי ואחרים, ולהגיע לפשרה אמיתית. משזה לא נעשה - התוצאות ברורות וידועות. מכיוון שאני מאוד אוהב אותך, איני כועס עליך. עלי, עליך ועל אחרים מוטלת עכשיו העבודה הקשה והמפרכת כיצד לאחד את הקרעים ביום שאחרי, אם תעבור ההצעה, ואם לאו. לשם כך אכן נדרשת ידידות והערכה, שאני ממשיך לרחוש לך. אלמוג19:53, 4 במאי 2010 (IDT)תגובה
בקצרה (אני צריך ללכת לבר מצווה): כידוע לך היטב, היה מי שניסה לגבש פשרה כזו מאחורי הקלעים (הפרטים לא משנים כל כך) ועסק בכך במרץ, בהצלחה די רבה, עד שהכל נתקע, קרס ואחר כך התפוצץ, עוד טרם ההצבעה הנוכחית. חבל? כן, חבל. עבודת תיווך היא קשה. האם אני מרוצה מכל מה שקרה? כמובן שלא. מה לדעתי המוצא? פשרה כלשהי שתתקבל. האם טעיתי לאורך הדרך? מן הסתם, כמו בכל דבר אחר בחיים. שא ברכה, Harel • שיחה19:57, 4 במאי 2010 (IDT)תגובה
בקצר קצרה - לא ידוע לי. לא הייתי בפרטי העניין. לא שמעתי במייל, או בטלפון, או בטלפתיה, ומסנג'ר אין לי. בעוד קצר קצרה - בוא נדבר מחר. אתה לא רוצה לדעת מה קרה בסוף עם המולטיקולינאריות? מסור את ברכותי לחתן הבר מצווה. אלמוג20:01, 4 במאי 2010 (IDT)תגובה
כן. זה על אותו משקל. וברצינות, מה זה החרטה הזה? Feige זה תאנה, ולדבר הזה קוראים פייגלינג, או קליינר פייגלינג. Feigling הוא פחדן, ויש פה כמובן משחק מילים. אבל פיג'לינג זה לא. Harel • שיחה08:45, 7 במאי 2010 (IDT)תגובה
אני לא אתן לזה יד. זה לא מקרה כמו של שנוגריסט. לדבר הזה יש שם, והוא בגרמנית. זה שכמה ברמנים בערים מדעת לא יודעים איך לבטא אותו, זה לא בעיה שלי. ויקיפדיה תחנך אותם. אותו סיפור גם באד אפּפל... :) Harel • שיחה21:16, 7 במאי 2010 (IDT)תגובה
בדף ישן שלי משתמש:Harel/שיטות הצבעה#פתרונות מעשיים, התייחסתי גם לאפשרות לערוך במקרים מסויימים הצבעות חשאיות של ויקיפדים, באתר חיצוני אמין, כדי לאפשר למצביעים להצביע ללא לחצים חברתיים או קהילתיים מכל סוג. פרטים נוספים מופיעים שם בדף.
אני מעוניין לערוך ניסוי קטן של הצבעה חשאית, כדי לאפשר למצביעים הפוטנציאליים לחוש את התהליך ולראות במה הוא כרוך. בצורה כזו ייבנה אולי אמון במנגנון.
מי שמעוניין להשתתף בניסוי, צריך לפנות אליי במייל - אפשר ורצוי דרך האתר. הוא יקבל בחזרה לכתובת הדואל הוויקיפדית שלו הזמנה למצביע, שמאפשרת לו להצביע בצורה מאובטחת ואנונימית ופעם אחת בלבד. את ההצבעה אסגור בעוד כשבוע ואז יתפרסמו התוצאות שלה באתר, וכל אחד יוכל לראות את התוצאות הסופיות (ללא זהות המצביעים).
הפרטים המלאים על דרך ההצבעה החשאית נמצאים כאן, למי שמתעניין. אנחנו מצביעים במה שנקרא שם private election.
שימו לב שלצורך הניסוי במתכונתו הנוכחית, מי שיפנה אליי "יחשוף" בפני (בלבד) את כתובת הדואל הוויקיפדית שלו - מנהל ההצבעה צריך לשלוח לכתובות הדואל של המצביעים, דרך דף ניהול ההצבעה, את ההזמנות למצביע. לא שאני חושב שיש עם זה בעיה, אבל חשוב להבהיר זאת.
ועוד הבהרה: ברור שאם נאמץ פעם הצבעות חשאיות בוויקיפדיה, זה לא יעבוד בדיוק ככה. זה רק ניסוי כלים ראשון למי שמעוניין לראות במה בעצם מדובר. Harel • שיחה10:29, 7 במאי 2010 (IDT)תגובה
הצבעתי. זו הצעה מאוד מעניינת, שיתרונות וחסרונות בצידה. הכלי עצמו נוח ואינטואיטיבי אך יש צורך לדאוג שיהיה ברור לחלוטין מה תנאי ודרישות ההצבעה.
הכלי גם פוגע במידת מה בדיון מכיוון שקשה להעלות נקודות כמו שמקובל אצלנו בתוך ההצבעה. אך מנגד, נוטל מעט מעוקצה של המחנאות ומהשפעות זרות.
בסופו של דבר, אני סבור שזה כלי מצוין להצבעות מדיניות ולהצבעות לגופו של אדם. מתניה • שיחה10:54, 7 במאי 2010 (IDT)תגובה
דף ההצבעה פשוט וברור (ויש שם אפילו 3 דרכים שונות לבחור את סדר האפשרויות). כמה הערות: (1) יש צורך בכתובת דוא"ל כדי להצביע ולא כולם מעוניינים לחלוק מידע זה. (2) תהליך ההצבעה ארוך יותר: מי שמעוניין להצביע צריך לשלוח מייל, לחכות לקבלת מייל חוזר, ורק אז להצביע, לעומת הצבעה בדף ויקי באופן מיידי. (3) הקרן עושה שימוש בהצבעות שלהם במערכת ויקי, השאלה היא האם אנחנו יכולים לשים ידנו על מערכת זו ולאפשר לזכאים להצביע דרך מערכת ויקיפדיה. אם תהליך יצירת ההצבעה יהיה ממוכן ומהיר, אולי אפשר לקיים את כל ההצבעות שלנו באמצעותו. Yonidebest Ω Talk 19:11, 7 במאי 2010 (IDT)תגובה
הצבעתי. עוד לא ישבתי לחשוב על כל האספקטים של ההצבעה אבל יש כמה דברים שיש קפצו לי לעין ומפריעים לי:
את זיהוי המצביע הם עושים באמצעות כתובת URL ייחודית. זה נראה לי מועד לפורענות.
אין לנו מושג מה קורה מאחורי הקלעים, אם למשל יש טעות בחישוב התוצאות אנחנו לא נדע את זה.
ישנו הדף המיוחד מיוחד:הצבעה מאובטחת, אבל עדיין לא הצלחתי לברר כיצד פותחים הצבעה מקומית חדשה. וגם, מדובר שם בהצבעות חשאיות, ולא אנונימיות לחלוטין (כלומר, ניתן לראות מי הצביע, אך לא ניתן לראות עבור מה הצביע). Yonidebest Ω Talk 19:36, 8 במאי 2010 (IDT)תגובה
תודה. תשובתו של מגיסטר בעניין זה יפה וטובה ואין לי מה להוסיף עליה, מלבד חשש גדול מיום שבו נרדוף כאן ויקיפדים על שאינם נאמנים ל"רוח התנועה". זה באמת בור שאין לו תחתית. Harel • שיחה11:18, 16 במאי 2010 (IDT)תגובה
שלום הראל. היה דיון ארוך ומעצבן במקורו של העולם לגבי הסתרת התמונה. לבסוף עלו 4 אפשרויות והחלט לפתוח בהצבעה. נראה לי שהכי טוב זה שיטת שולצה המליצו עליך כאשף בתחום. האם תוכל לעזור בעיצוב והסבר שיטת ההצבעה גם בהצבעה הנוכחית? • קוני למל •י"ד בסיוון ה'תש"ע• 13:43, 27 במאי 2010 (IDT)תגובה
בשמחה, אבל תחליטו קודם אם אתם רוצים אותה. היו לנו כבר לפחות שלוש הצבעות בשיטת שולצה, שהיא שיטה אקדמית מוכחת ומוכרת שעובדת בעשרות ארגונים באינטרנט, והן התנהלו בסדר מופתי. יש גם את השיטה של זהר, שאין מאחוריה תאוריה סדורה, ואין לי שום אחריות לגביה, לגבי נכונות תכונותיה, לגבי יציבותה או לגבי היותה חפה מלקונות כלשהן. Harel • שיחה14:47, 27 במאי 2010 (IDT)תגובה
אגב, יכול בהחלט שיש מאחוריה תורה סדורה, יכול מאוד להיות שזה en:Instant-runoff voting, אבל אין לי זמן לבדוק כרגע. מי שמעוניין יכול לראות שיש כמה תכונות תיאורטיות ששיטת שולצה מקיימת וזה לא. בכל מקרה, גם שיטת זהר תתקבל, אני ממליץ להצביע כך "אגדב" ולא "א ואם לא אז ג ואם לא אז ד ואם לא אז ב", שני הדברים אומרים בדיוק אותו הדבר. Harel • שיחה14:51, 27 במאי 2010 (IDT)תגובה
עכשיו אני פונה אליך כביוקרט. אנא עזור לנו להחליט בדף השיחה באיזה דרך תתבצע ההצבעה. ישנם 3 אפשרויות השולצה בהנהגתך ה'ואם לא' בהנהגת זהר וברוקולי או בכלל הפיכה ל2 שאלות שונות (ואז גם לשנות את צורת הדיון) ולקיים הצבעה במקביל כרצונו של עוזי. ואני רק רוצה שקט, ולא ברור לי מה הבעיה הפסיכולוגית שמפריע לי כל עוד וההצבעה לא נפתחה, אבל בבקשה.. • קוני למל •ט"ו בסיוון ה'תש"ע• 23:55, 27 במאי 2010 (IDT)תגובה
השוואה עניינית בין תכונותיהן התיאורטיות של שיטות ההצבעה האלה, ששתיהן מוכרות ומקובלות בעולם, דורשת העמקה שהיא מעבר לרמת הידע והסבלנות של הוויקיפד הממוצע. מכיוון ששתיהן שיטות הצבעה שמאפשרות דירוג, אין הבדל מהותי כל כך ביניהן, וההבדלים התיאורטיים אמנם קיימים, אבל לא צריכים להשפיע על שיקוליכם. למעשה, השאלה חסרת חשיבות כלשהי. מכיוון ששיטת שולצה מזוהה איתי, לא אבחר בה כי זה לא יהיה הוגן. אם זהר רוצה לנהל את ההצבעה בשיטת instant-runoff, שיקפיד על כל הכללים, יאפשר הצבעה בצורה קומפקטית יותר (כמו "אגדב") וייקח אחריות על פירוש אחיד וסדור של התוצאות, ובא לציון גואל.
אבל מה שיש לי להגיד לכם זה שזה פשוט מביך שוויקיפדים לא מסוגלים להחליט באיזו שיטה להצביע בהצבעת מחלוקת על הצגתה של תמונה בערך לא בולט במיוחד במרחב הערכים. כאילו, מה נסגר איתנו?!? Harel • שיחה08:21, 28 במאי 2010 (IDT)תגובה
זה לא מביך כלל כי הדיון נעשה בדרכי נועם ולא כוויכוח בו כל צד עם הראש בקיר עד המוות. הצדדים מנסים למצוא ביחד את השיטה האופטימלית והגורם המעכב הוא בורות שלנו על יעילות כל אחת מהשיטות, ולא התעקשות של המשתמשים. דניאל ב.11:31, 28 במאי 2010 (IDT)תגובה
אני חושב שעדיף להשתמש בשיטת שולצה. אני חושב שצריך להשתמש בשיטה זו יותר. יחד עם זאת, חסרה בשיטה זו שקיפות מסוימת - התוצאה נבדקת על ידי שניים (הראל בדק באמצעות התוכנה שלו ואני בדקתי באתר חיצוני רק לאחר המרת כל האפשרויות למספרים - פעולה סיזיפית). אם רוצים לעודד את השימוש בשיטה, צריך גם להציע דרך שכל אחד יוכל לחשב את התוצאות - באמצעות אתר חיצוני, נניח. Yonidebest Ω Talk 16:41, 28 במאי 2010 (IDT)תגובה
אין לי בעיה 1. להעמיד את קוד המקור של התוכנה שלי לעיון ובדיקה של כל המעוניין בכך, השיטה איננה מסובכת במיוחד למי שיש לו הבנה מתמטית טובה, ואני מרגיש שאני מבין אותה היום טוב במיוחד, אחרי שכתבתי את קוד המקור תוך קריאה של מאמרו המקורי של שולצה. 2. שמישהו ייקח את הקוד הזה ויאפשר הרצה שלו דרך טופס אינטרנט באתר כלשהו, זה לא מסובך כל כך. כלומר אנשים יריצו אותו בעצמם על תוצאות ההצבעה, בעזרת ממשק אינטרנטי פשוט. פייתון טובה בזה. Harel • שיחה21:19, 28 במאי 2010 (IDT)תגובה
שלום הראל. מקווה שאתה כאן. ראשית פתחתי דיון במזנון על כך שהצבעות רבות אפשרויות יוכרעו תמיד בשיטת השולצה. כך שלא מצטרך להתדיין על זה מחדש בכל פעם. שנית, הודה שכרגע אני סומך על השיטה הזאת בעיניים עצומות, היא נשמעת לי אמינה ובעיקר בגלל שאתה מבקר אותה, אבל הודה שלא הבנתי באמת איך היא עובדת ורציתי לשאול אותך. לפי הבנתי, בהצבעה של המשתתפים הם בעצם נותנים דירוג להצעות כאשר ההצעה עם הדירוג הנמוך ביותר היא ההצעה הזוכה. למשל פרושה של המחרוזת אבדג היא א-1, ב-2, ד-3, ג-4. כאשר יש ((אד)(בג)) הפירוש הוא א-1 ד-1 ב-2 ג-2. ואם יש רק א אז א-1 ב-5 ג-5 ד-5. אני צודק? • קוני למל •כ"ה בסיוון ה'תש"ע• 08:08, 7 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אתה צודק, אבל צריך להדגיש: המצביע רק מסדר את העדיפויות. אין הבדל בין א-1 ב-5 ג-5 ד-5 לא-1 ב-2 ג-2 ד-2, בשתיהן א' מועדפת על השאר, ואין העדפה בין השאר לבין עצמם. אין בשולצה "מעדיף חזק" לעומת "מעדיף חלש". כל מצביע בסך הכל מסדר את האפשרויות השונות בסדר מלא לא חזק. Harel • שיחה08:11, 7 ביוני 2010 (IDT)תגובה
כן, אבל אם אני רוצה לעשות עבודה סזיפית של טבלת אקסל שבה אני אמיר את כל ההצבעות לתוצאות מספריות אז כדי למצוא את המנצח אצטרך לראות מי קיבל את הניקוד הנמוך ביותר ולכן אתן להצבעות בלתי מדורגות את הניקוד הגבוהה ביותר מתוך הבנה שמה שהמצביע לא הבציע לא זה כאילו אמר אני רוצה את א' ע"פ כל אפשרות אחרת ובעצם כל האפשרויות האחרות הן בדרגה 5. • קוני למל •כ"ה בסיוון ה'תש"ע• 08:39, 7 ביוני 2010 (IDT)תגובה
בכל מקרה, החישוב של הזוכה הוא יותר מורכב מאיך שתיארת זאת "ההצעה עם הדירוג הנמוך ביותר היא ההצעה הזוכה". אני מציע שתציץ לבינתיים בתוצאות של הצבעות שולצה ישנות וכן בשיטת שולצה. Harel • שיחה09:00, 7 ביוני 2010 (IDT)תגובה
טייב, הבנתי שאני לא מבין. קראתי את כל הערכים, לצערי ערכי המתמטיקה כתובים בשפה המטמטית ולא בשפה העברית כך שאיני מבין אותם באמת. המורות שלי למחשבים (אלגורמיטיקה-כהגדרתה) ומתמטיקה מהתיכון מצטערות שעזבתי את התחום והלכתי לישיבה ולחינוך. אך כנראה שזה גורלי ומאז התיכון כאילו שכחתי גם את מה שפעם ידעתי.
אשמח אם ביחד עם יוני תוכל לעלות את הקוד הזה כדי שבאמת תהייה שקיפות של התוצאות וכדי שנוכל להכיל את הכלל על הצבעות רבות אפשרויות. ושוב תודה. • קוני למל •כ"ה בסיוון ה'תש"ע• 09:06, 7 ביוני 2010 (IDT)תגובה
שלום הראל. האם לא נכון יותר לקרוא לערך הנ"ל "הצדעה נאצית" או "הייל היטלר"? כפי שאני מבין, אנא תקן אותי, זיג הייל הייתה המענה ולא עצם הברכה. אשמח אם תוכל להאיר את עיני. תודה, קלונימוס - שיחה09:27, 11 ביוני 2010 (IDT)תגובה
הי, אני יודע שאתה מחבב אגודות מדעית.. אז, האם "האגודה למחקר מורשת האבות הגרמנית"? "הקרן לחקר מורשת האבות הגרמנית"? אביעדוס • ב' בתמוז ה'תש"ע, 21:07, 13 ביוני 2010 (IDT)תגובה
שלום Harel, הצבת תבנית "בעבודה" על הדף "ארנסט גומבריך" ולא ערכת אותו מזה זמן מה. אם העבודה על הדף למעשה נשלמה, יש להסיר את התבנית. אחרת, ברצוני להזכירך כי טרם השלמת את העבודה עליו. אם בכוונתך לסיים את המלאכה – זו תזכורת, ואם החלטת לזנוח את העבודה על הדף – יש להסיר את התבנית, ולהחליפה במידת הצורך בתבנית תחזוקת ערכים מתאימה.
שלום הראל. אשמח אם תוכל לתרגם לי את המילה Wachtruppen. האם אני מבין נכון ש-truppen זה פלוגות? ואם זה לא מטריד מדי, אודה לך גם על תרגום המילה Verfügungstruppe. תודה! קלונימוס - שיחה09:46, 28 ביוני 2010 (IDT)תגובה
אלה כוחות תצפית. לא ידוע לי ש-Truppen הם פלוגות דווקא, אלא כוחות באיים כלשהם, כמו troops. המונח השני יותר קשה. אני משער לפי המשמעות פשיטא שמדובר בכוחות עתודה (רזרבות). Harel • שיחה19:47, 2 ביולי 2010 (IDT)תגובה
שניהם לא משהו. את Kirche עדיף לדעתי לתעתק "קירכה", לפי הכללים שלנו. ואת Votiv - לפי הכללים היבשים אכן "פוטיפ", אבל אני בעד הקלות מסויימות במקרים של V בראש מילה. התעתיק "ווטיפקירכה" טוב בעיני מעט יותר מ"פוטיפקירכה". Harel • שיחה13:02, 30 ביוני 2010 (IDT)תגובה
לא יודע את ההקשר ההיסטורי הספציפי, אבל זה צריך להיות משהו כמו פיקוד העורף, המשמר האזרחי, או המשמר הלאומי. מילולית זה משמר הבית. Harel • שיחה21:37, 14 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אמנם אכן כתוב בסידורים הושענא אבל בעברית אפשר לומר גם הושענה כדרך מילים רבות אחרות. דוגמא = דוגמה, קופסא = קופסה, סיסמא = סיסמה. לפי העברית התקנית של היום אפילו יותר נכון לכתוב עם ה' בסוף. למרות שאולי אכן יש משהו בדבריך שכן מתנגן יותר טוב לומר הושע-נא, במין זעקה כזאת. בקיור סתם חפירה לא במקום. 11:01, 22 ביולי 2010 (IDT)
בס"ד היי Harel! מהן הרשאות מנטר? מה הן עושות? הייתי רוצה לקבל אותן, אבל רק לאחר שאלמד מה הן עושות, תודה. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 18:45, 27 ביולי 2010 (IDT)תגובה
בס"ד תודה לך, אני קוראת את הדף, כנראה שנכון לכרגע לא ארצה אותן, אני לא מרגישה מספיק בטוחה לקבל אותן. ליאת • שיחה • (מישהי שאיכפת לה) 18:51, 27 ביולי 2010 (IDT)תגובה
אני לומד כרגע דנית - שזה די דומה לשוודית (ההבדל בין השפות זה שהשוודים מבטאים את האותיות שכתובות, ואילו בדנית אין קשר בין איך המילה כתובה לאיך מבטאים אותה), אבל אני לא ברמה מספיק גבוהה עדיין לעזור... טוקיוני17:50, 28 ביולי 2010 (IDT)תגובה
המשתמש עבר כל גבול אפשרי. נניח לרדיפות שלו אחר מפעילים וביורוקרטים, הוא מתנהג כטרול. חסמתי אותו ליום ובמקום לכתוב בדף השיחה שלו כמו כל משתמש חסום הוא התפזר למזנון ולכל דף אפשרי. חסמתי גם את האייפי שממנו כתב, אבל כמו כל טרול, יורי החליף אייפי. לדעתי יש להרחיק את המשתמש מהמיזם כי הוא מזיקמ לו ולמשתמשים. סקרלט *** שיחה10:48, 9 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
הראל, אני זקוק לעצה בעניין ויקיפדי מסוים, שאני חושב שלא יועיל אם אפרט אותו כאן. האם תוכל לכתוב אלי לכתובת oriredle שאחריו השטרודל הנודע ואז actcom.co.il כדי שאוכל לגעת בו בקצרה במכתב אליך? (זה לא עניין אישי שלי בוויקיפדיה או הטרדות מסוג זה. עניין ויקיפדי גמור) הייתשלהדוס - שיחה13:26, 30 באוגוסט 2010 (IDT)תגובה
אין על זה תשובה פשוטה. אני לא מתלהב מהיצמדות למינוח גרמני כשיש לו תרגום פשוט (כבר ראיתי פה "בונדספרזידנט" ועוד כל מיני הפתעות), אבל אין ספק שקייזר מסביר את עצמו יותר טוב מסתם קיסר, הוא נותן את ההקשר הגרמני. לדעתי - "קיסר גרמניה" ו"הקיסרות הגרמנית", אבל ככה סתם לבד אפשר לפעמים לכתוב בתוך הערך "הקייזר". שים לב שזה גם נדון בעבר בכל מיני דפי שיחה. Harel • שיחה18:27, 7 בספטמבר 2010 (IDT)תגובה
שלום, הראל, שנה טובה וחג שמח. אני מתרגמת עכשיו את הערך קורט פאהלן, מלחין, מנצח ומוזיקולוג אוסטרי, אך למרבה הקושי, הוא מופיע רק בגרמנית. עשיתי כמיטב יכולתי הדלה, אבל אודה לך מאד אם תוכל לתרגם לי את החומר שלהלן, כדי שאבדוק אילו שטויות כבר עשיתי ואוסיף את מה שידעתי מראש שאינני יודעת. תודה,שלומית קדם - שיחה20:59, 17 בספטמבר 2010 (IST)תגובה
קודם כל המקדמה - Musikwissenschaften הם בתרגום מילולי מדעי המוזיקה, לעניות דעתי מוזיקולוגיה היא תרגום קביל למושג.
Leben [Bearbeiten]
Kurt Pahlen studierte in seiner Heimatstadt Wien Musik und Musikwissenschaften. Er erlangte 1929 den Doktorgrad der Philosophie und den Kapellmeistertitel. Nach ersten Erfolgen in Wien musste Pahlen vor dem Nationalsozialismus nach Südamerika fliehen. Er wirkte dann zunächst in Montevideo an der Universität, war lange Jahre Direktor des berühmten Opernhauses von Buenos Aires, dem Teatro Colón und unterrichtete an der Pestalozzi-Schule Buenos Aires.
Seine zahlreichen Bücher über Musik wurden in viele Sprachen übersetzt. Durch seine Funk- und TV-Sendungen sowie seine Einführungsvorträge bei den Festspielen (u.a. Salzburg, Verona, München, Wien, Bregenz) wurde er einem großen Publikum bekannt. Besonders Opernbesucher, aber auch Musiker, Sänger und Dirigenten schätzen die von ihm in der Reihe "Opern der Welt" herausgegebenen Opernführer zu berühmten Werken des Musiktheaters.
Der in Männedorf wohnhafte Pahlen starb an den Folgen eines Sturzes während der von ihm veranstalteten Musiktage für Kinder in Lenk.[1]
קורט פאלהן למד בעיר הולדתו וינה מוזיקה ומדעי המוזיקה. בשנת 1929 השיג תואר דוקטור לפילוסופיה ואת התואר של קאפלמייסטר. לאחר הצלחות ראשונות בווינה נאלץ להימלט מאימת הנאציזם לדרום אמריקה. אחר כך היה פעיל באוניברסיטה במונטווידאו, היה במשך שנים ארוכות המנהל של בית האופרה המפורסם של בואנוס איירס, של "תיאטרו קולון" וכן לימד בבית הספר ע"ש פסטלוצי בבואנוס איירס.
ספריו המרובים על מוזיקה תורגמו לשפות רבות. באמצעות שידורי הרדיו והטלוויזיה שלו ודברי ההסבר שנשא בפסטיבלים (ביניהם הפסטיבלים של זלצבורג, ורונה, מינכן, וינה, ברגנץ) נחשף בפני ציבור רחב. חובבי האופרה בעיקר, אך גם מוזיקאים, זמרים ומנצחים מוקירים את סדרת מדריכי האופרה "אופרות העולם" בהוצאתו, שעוסקים ביצירות האופרה המפורסמות.
אוף, הייתי בטוח שיהיה לך משהו. כן, זה מה שקוליסטב הציע בייעוץ הלשוני (ועל רקע זה שגם אני חשבתי שבטח יש איזה מושג מקובל בעברית - זירו תוצאות ב-Google Books). אביעדוס • שיחה כ"ד בתשרי ה'תשע"א, 18:55, 1 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
hallo, ich bin der besitzer des SUL-Accounts user:L. Auf diesem wiki gibt es einen lokalen Nutzer diesen namens. Kannst Du denn lokalen nutzer bitte verschieben? --L temp - שיחה19:49, 5 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
שתהיה לי בריא! תראה, מילולית זה שום דבר יותר מ(בערך) דו"ח סיכום של ועדה מטעם הרייך. ההקשר ההיסטורי הספציפי של החוק הזה לא נלמד משמו המשמים. זה טוב? Harel • שיחה20:17, 23 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
The Reichsdeputationshauptschluss (formally the Hauptschluss der außerordentlichen Reichsdeputation, or "Principal Conclusion of the Extraordinary Imperial Delegation") was a resolution passed on Nachum - שיחה12:11, 24 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
במהלך דיוני המלצה על ערך קרב סטלינגרד עלתה הטענה הנכונה שאין פרק אודות ההשפעה התרבותית של הקרב. האם אתה מכיר סרטים או שירים או יצירות אמנות אחרות מגרמיה אודות הקרב? גילגמש • שיחה10:29, 29 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
תודה רבה. גילגמש • שיחה 11:25, 29 באוקטובר 2010 (IST)Der Arzt von Stalingrad-- Heinz G. Konsalik (Autor)this is the most famous popular book in german in west germany. today it is almost forgotten Nachum - שיחה14:26, 30 באוקטובר 2010 (IST).תגובה
מה לנו האסמכתא שדווקא Reick נכון יותר היסטורית מ-Reik? מקורות רבים כמו [1] ו[2] כותבים Reik. מבחינת האורתוגרפיה הגרמנית, הצורות Reick וReik שתיהן טובות כ"רייק". מן הסתם, כמו שקורה רבות באירופה, לחביבה רייק (רייך) היו צורות כתיב שונות ורבות לשמה, עוד בחייה. ואם מרכז "גבעת חביבה" בפרסום רשמי שלו כותב Reik, מה לנו כי נלין? Harel • שיחה11:03, 29 באוקטובר 2010 (IST)תגובה
אין ספק שמגיע לו ערך בין דפינו, אבל אין לי ידע מיוחד בספרות הולנדית. ניתן לתרגם מוויקיפדיות זרות, אבל אין לי פה איזה יתרון מיוחד. אולי. Harel • שיחה20:39, 3 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
היי הראל. אני מזכירה לך מה כתוב בקשה ממפעילי המערכת: אנא אל תשתמשו בלחצן ה'שחזור' אלא הסירו את הבקשה ידנית לאחר הטיפול בה, וכתבו בתקציר אם היא טופלה או לא טופלה.. תודות O * שיחה21:15, 3 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
סבבה אשכוליות. אף פעם לא אהבתי כל כך את הדף ההוא, לדברים שאני מוצא ומגלה לבד הוא לא מועיל לי, ורוב הדברים האחרים הם חיסול חשבונות בין כל מיני ניצים. Harel • שיחה21:17, 3 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
ידוע שאני לא אוהבת תקצירי עריכה כי סתם בזבוז אותיות. כמו חלק נכבד מהדפים. מה דעתך על ארכוב דף השיחה שלך? נהיה כבד פה. O * שיחה21:28, 3 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
תראה, אני כן אשמח אם החוברת בעברית לפחות תהיה קשורה איכשהו לחוברת באנגלית. כמובן שאין צורך לתרגם מילה-במילה ואפשר לעשות התאמות, שינויים וכיוצא בזה. מה שחשוב לי זה שייועד למתחילים, שזה יהיה בהיקף של כעשרים דפים, שזה יהיה ברוח החוברת באנגלית ושזה ייעשה בתוכנת הוצאה לאור שולחנית, רצוי סקרייבוס. מי שרוצה את העבודה שהתחלתי לעשות בתור קובץ סקרייבוס יקבל אותה ממני בשמחה רבה. הפקת החוברת בבית דפוס (כולל מימון, כמובן) תיעשה - התחייבות שלי - על ידי עמותת ויקימדיה ישראל. Harel • שיחה22:12, 13 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
הממ..אני לא חושב שמי מהגרפיקאים מתמצא בסקרייבוס..זו בעיה. אני לא חושב שהסדנה תוכל לעזור לך עם בקשה שמצריכה את התוכנה הזו (גם אם היא חינמית..) MT0 - שיחה16:40, 14 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
שלום, הראל. קיבלת את המייל עם התרגום? אחרי המשלוח הייתה לי איזו תקלה במחשב, לכן אינני בטוחה שהמשלוח אכן עבר. אם קיבלת, מה דעתך? לאור שיחתך עם הסדנה, אני מקווה שהחוברת תצא לאור. אני חושבת שהיא מועילה וחשובה.שלומית קדם - שיחה09:10, 19 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
המשלוח אכן עבר, קיבלתי את התרגום. תודה רבה! אני חושש שלאור ריבוי המשימות בזמן הקרוב בענייני ויקימניה, הטיפול בחוברת עלול להתמהמה, כך שנא להתאזר בסבלנות :) Harel • שיחה10:22, 20 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
יש אולי מישהו אחר שמתחשק לו להכין את חוברת ההדרכה היפה למתחילים על ויקיפדיה, שתודפס באלפי עותקים (יש לנו התקציב לשם כך). התרגום שלה לעברית כבר קיים הודות לשלומית, ואפילו את ההעמדה הגרפית שתתאים לעברית כבר התחלתי. נשארו כמה שעות עבודה מרוכזות בתוכנת Scribus שאיננה קשה במיוחד לתפעול, ועם זה נוכל ללכת לבית הדפוס. מי שרוצה, נא לפנות אליי. Harel • שיחה09:42, 24 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
שלום הראל. יש ערך חדש שנכתב בשם ביישני עבודה, שהוא תרגום המושג הגרמני Arbeitsscheu Reich. משום מה נראה לי שהתרגום לא נכון, ובכל מקרה נראה לי שזה לא מסתדר בעברית. האם אני צודק? תודה, קלונימוס - שיחה23:14, 20 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
שלום קלונימוס. תודה על הפנייה - יש כאן לא מעט סדר לעשות. אז ככה: ראשית, Arbeitsscheu Reich הוא שמו של מבצע ספציפי של המשטרה הנאצית למעצרם (בשני גלים) של כ-10,000 אסירים "א-סוציאליים", ביניהם גם יהודים, בתואנות שונות ומשונות. לא היה מדובר בפושעים בשום מובן קלאסי של המילה. בכל אופן - הקשר הדקדוקי בין שתי המלים בשם המבצע הוא די תמוה, אבל זה מה יש - ככה קראו למבצע. אותם עצורים הואשמו ב-Arbeitsscheu (שם עצם ולא שם תואר! למרות שזה מבלבל אפילו דוברי גרמנית, כי scheu הוא גם שם תואר), שזו, בתרגום חופשי משהו, חרדה מפני עבודה, סלידה מעבודה או אי רצון לעבוד. בוודאי שאין מדובר ב"ביישנות" מפני עבודה, אף ש-Scheu בגרמנית היא גם ביישנות. בקיצור, קלונימוס, לטיפולך הדחוף אודה. שם הערך הנוכחי הוא פארסה. Harel • שיחה20:46, 21 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
חן חן על התשובה. כותב הערך הנ"ל הוא גרמני שעברית אינה שפת אמו. הערתי לו על כך שזה לא נשמע טוב בעברית, אך לצערי הוא לא ענה. מה אתה אומר על השם "משתמטי עבודה"? קלונימוס - שיחה22:49, 21 בנובמבר 2010 (IST)תגובה
I attended your presentation at Wikimania 2010. Now I presented a Request For Comments at meta for a proposal I think it can help in solving those problems you pointed to. Please I would thank you if you could read it and give your opinion. Thanks in advance.m:User:Gomà
היי. ראשית, ביטע ארכיבען זי איהרע בלאט. ב. תוכל להפנות למקור עברי טוב על התפתחות השפה וגילה? (לשם השלמת הערך שלנו על השפה). Jys - שיחה05:19, 6 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
כן, בא לי!! איזה יופי - בשביל זה יש ויקיפדיה עברית! תודה על העידוד. אני אשתדל, להבטיח יותר מזה אני לא יכול בשלב זה. Harel • שיחה20:10, 9 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
על פי שיחה עם מתניה (שיחה | תרומות | מונה) אני הבא בתור מבחינת ותק להצבעת אשרור כמפעיל. אני מתלבט מתי לפתוח את ההצבעה - שכן רצוי לתת יום-יומיים הפרש בין הצבעות, אך ביום ראשון ה-12.12 אני לא אהיה בבית עד הלילה ולכן לא אוכל לפתוח את ההצבעה. חשבתי על מוצאי שבת הזאתי, ה-11.12 בערב. מה דעתכך? בברכה, MathKnightהגותי (שיחה) 13:46, 10 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
היי, הראל. איך מתעתקים את השם Florian Zajic, מוזיקאי צ'כי, גרמני או אוסטרי שפעל בפרוסיה באמצע המאה ה-19 וזה כל מה שאני יודעת עליו. תודה ושבת שלום, שלומית קדם - שיחה17:04, 10 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
אינני יודע מי זה "הקודם", אבל אין לי ספק שהשם הזה הוא סלאבי ונאמן עלי מה שאביעדוס אמר, אינני מבין גדול בתעתיק משפות סלאביות. Harel • שיחה19:18, 10 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
עשיתי כמה תיקונים. אני מבקש שתקרא ותפנים את ההודעה על שמות גרמניים בדף המשתמש שלי. באמת הגיע הזמן שלא נראה יותר ג'ורג'ים גרמניים. Harel • שיחה19:29, 10 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
לא ברור שיש יותר משניים שלושה שמעניינים אותנו כאן. צריך להפעיל שיקול דעת. יש משפחות גרמניות שיותר מתאימות לעניין הזה... Harel • שיחה09:34, 11 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
שלום, הראל. איך עלי לתעתק את השם הבא: "רביעיית Schuppanzigh"? לא ידעתי שהצירוף gh קיים בגרמנית ולא מצאתי אותו במילון או בערך בוויקיפדיה. השם נכון, נתקלתי בו בעוד מקומות. תודה, שלומית קדם - שיחה08:28, 14 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
לדעתי פשוט שופנציג. ה-h בסוף נראה לי כמו קישוט הומוריסטי לשם, או לחלופין מדובר באיזה שם היסטורי מוזר. בכל מקרה, כל דבר שאיננו שופנציג יהיה מפתיע. Harel • שיחה10:27, 14 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
שלום, הראל. בזמן האחרון אני מטרידה אותך די הרבה, אבל הכל למטרות נעלות בלבד. את הערך הנ"ל נאלצתי לתרגם מגרמנית, כיון שאיננו קיים באנגלית וגרמנית אני בכל זאת יודעת קצת יותר מצרפתית. הוויקיפדיה ואני נודה לך, אם תוכל לעבור על הערך בגרמנית ובעברית ולראות אם לא כתבתי שטויות (ובמקרה שכן, לתקן, כמובן). את שמות האופרות תרגמתי מצרפתית בעזרת מילון - מקווה שהם נכונים. עכשיו יש קטגוריה למשפחת בולאנז'ה, ולו היה לי חומר גם על סבן וסבתן של נדיה ולילי, היו בה חמישה שמות במקום שלושה. אולי פעם... תודה מקרב לב, שלומית קדם - שיחה21:12, 16 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
שלום, אמרו לי שתוכל אולי לעזור לי. אני רוצה להוסיף לערך מעלה עקרבים את ההתייחסות של אלואיס מוסיל בספר "arabia petraea". הספר זמין פה - [3] אבל בגרמנית. באינדקס של הספר (כמה עמודים לפני סופו) יש גם רשימת מונחים בעברית ובערבית, ו"עקרבים, מעלה" מופיע שם, כנראה שהמופע הרלוונטי הוא בעמוד 47 של הספר (עמוד 63 בקובץ של גוגל), ששם יש כמה רפרנסים בנושא, אני מנחש שלגבי עמודים קודמים שבהם מוסיל מספר על המסע אל כורנוב/ממפיס/ממשית, אולי דרך מעלה עקרבים, אבל לא ראיתי בהם הפניה לרפרנסים האלה. ניסיתי להשתמש בתרגום של גוגל אבל אני לא בטוח בתוצאה... אולי תוכל לעיין ולומר האם מוסיל מזהה את "מעלה עקרבים" התנ"כי עם המקום הידוע כך כיום, ואיזה שם ערבי (או אחר) הוא נותן למקום? סויול א-נקאב? תודה. 79.178.204.11813:31, 17 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
בוא נתחיל בפיענוח הערות השוליים הרלוונטיות. הערת שוליים 4 בעמ' 47 בספרו של מוסיל פירושה: "Iudae (קדמוניות היהודים??) פרק 1 פסוק 36: גבול האזור של האמוריים הוא מדרום "ממעלה עקרבים"; השווה לבמדבר פרק כ' פסוק 8: "מסלע ומעלה". תרגום יונתן: "מן כיפא". בסורית XXXX בערבית "מן אסל אלכהפ" תרגום השבעים YYYYY." בהערת שוליים מס' 6 הביטוי "מעלי עקרבים" שמוסיל מביא אותו כ sujul en-Nkab הוא מבמדבר ל"ד פסוק 4. הערת שוליים מופיעה בעמ' 21 ואכן מתייחסת לסויול א-נאקב. הערה 6 מופיעה בעמ' 25 ועוסקת בניסיון לפרש מהי Kurnub. מקווה שזה עוזר במשהו. Harel • שיחה21:25, 20 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
תודה. בהערה 4 ההתייחסות היא לא לקדמוניות אלא לספר שופטים (Iudicum), זה אזכור שכבר נמצא בערך. "סלע" מתועתק פה ביוונית "פטרה" - זה זיהוי מקובל למקום הזה, כנראה בגלל תרגום השבעים. את סויול א-נאקב לא מצאתי עדיין בשום מקום חוץ מבספר הזה. אם תוכל לראות מה בדיוק הוא אומר על הקשר בין כורנוב לבין מעלה עקרבים, זה יהיה מצוין. אני הבנתי איכשהו שמוסיל הוא זה ש"אחראי" לזיהוי שמעלה עקרבים הוא המעלה הרומי באתר בארץ שמזוהה כך כיום, בעוד שהערכות קודמות של אחרים (למשל יהוסף שוורץ היו שמעלה עקרבים נמצא ממזרח לערבה, בירדן של היום. אבל לא הצלחתי להבין אם מוסיל באמת אומר משהו כזה בעמ' 25. 109.67.208.5322:35, 20 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
תודה, למדתי דברים חדשים. באשר לשאלת העומק שלך, אני צריך לקרוא את הפרק בספר (עניין די מייגע, בגלל התיאור הפרטני של כל צעד ושעל). אשתדל. Harel • שיחה20:38, 21 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
אני לא יודע למה התנגשויות עריכה גורמות לאובדן עבודה. הרי כשההתנגשות מוצגת הגרסה שלך מופיעה לך לשימושך. בכל מקרה, אם אתה עדיין בעבודה - הדבר הנכון לעשות הוא להשתמש בתבנית "בעבודה". סליחה אם נגרמה לך עוגמת נפש, ואני מקווה שהעצות שלי יועילו... Harel • שיחה21:59, 17 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
אני מעלה ערך חדש ועורך אותו - זה לוקח כמה דקות, אין סיבה לשים תבנית עבודה עליו לא חשוב, סידרתי את הכל. אמצא זמן אחר לשאר המושלים - אני כבר עייף - לילה טוב אור פ - שיחה22:03, 17 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
למנטרים השונים אין דרך לדעת אם הערך כבר גמור מבחינתך אם לאו. במקרה של ספק, עדיף לפחות לכתוב בתקציר שאתה עדיין ממשיך. לא משנה. לילה טוב. Harel • שיחה22:08, 17 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
היי הראל. כבירוקרט, נשמח לשמוע את עמדתך בדיון שהתפתח שם: היכן נכון יותר לקיים את ההצבעה - בפרלמנט או בהצבעת מחלוקת? תודה וליל מנוחה, Lostam - שיחה23:56, 20 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
לא נשמע לי שזה עקרוני כל כך, אבל בכל זאת - אני לא מתלהב מהפרלמנט. אפילו שם הדף הזה גורם להחלטות שם להישמע הרבה יותר דרמטיות וכבדות ממה שהן באמת. מדובר אחרי הכל בכל זאת בסוגייה די נקודתית ויותר מתאים בעיניי להכריע אותה בהצבעת מחלוקת. בעצם, יותר מתאים בעיניי להכריע אותה באחת השיטות האחרות שלנו: חתירה לקונסנסוס, פשרה, או כוח המעשה. Harel • שיחה20:37, 21 בדצמבר 2010 (IST)תגובה
שלום הראל,
חבריך הביריונוקרטים הכריעו אותי סופית. בהתאם להמלצך ומגילוי אזרחות טובה השקעתי מזמני וממרצי וכתבתי את הערך גביעונית (היגיינה). הערך שרד דקות ספורות לפני שנמחק ללא נימוק. בזאת נסתם הגולל על כל תרומה עתידית שלי לוויקפדיה העברית. חבל. היה לי הרבה לתרום.