מקי סכינאי

"מקי סַכִּינַאי" (במקור בגרמנית: "Die Moritat von Mackie Messer", הבלדה על מקי סכינאי), כפי שהוא נקרא בעברית בתרגומיהם של אברהם שלונסקי, שמעון זנדבנק ואהוד מנור, או "מקי סכין" בתרגומו של אברהם עוז, הוא שיר מתוך המחזה "אופרה בגרוש" (Dreigroschenoper), שהועלה לראשונה בברלין בשנת 1928. מילותיו נכתבו על ידי ברטולט ברכט, והוא הולחן על ידי קורט וייל. בדומה לשירים אחרים של ברכט ווייל (כדוגמת "שיר אלבמה" מתוך "עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני" שבוצע על ידי הדלתות) אומץ השיר על ידי אמנים פופולריים, וזכה לביצועים של אמני ג'אז, פופ ורוק ידועים ובהם לואי ארמסטרונג וסטינג. המילים מתריסות והמקצב קברטי.

אופרה בגרוש

"מוריטט" הוא גרסה מימי הביניים של הבלדה העוסקת ברצח. המוריטט בוצע בידי זמרי מופע מינסטרל נודדים. ב"אופרה בגרוש" פותח זמר המוריטט הנעזר באורגן רחוב את המחזה, ומסיים אותו, בספרו את סיפורו הרצחני של מקי סכינאי, דמות המבוססת על הדמות "מקהית'" ב"אופרת הקבצנים" של היוצר האנגלי בן המאה ה-18 ג'ון גיי. דמותו של מקהית' נובעת בבירור מעלילותיו של אדם אמיתי, הגנב ג'ונתן ויילד שפעל בזמנו של גיי. מקהית' של ברכט הוא דמות אכזרית יותר, ופחות נוצצת מדמותו של מקהית' אצל גיי, או מדמותו של ויילד, שנשאה נופך רומנטי, וברור כי ברכט התכוון ליצור אנטי גיבור מודרני.

האופרה נפתחת בזמר המוריטט המשווה את מקהית' לכריש (בעוד תרגומו של אברהם עוז שומר על המקור, הרי בתרגום העברי של אברהם שלונסקי מושווה מקהית' לזאב המים, דג נהרות טורפני) ומשם ממשיך לספר על פשעיו, הכוללים רצח, גנבה, אונס והצתה.

ואלו מילות הבית הראשון:

בתרגומו של אברהם שלונסקי	בתרגומו של אברהם עוז	בתרגום מילולי	בגרמנית
זאב המים, לו שיניים; לו שיניים, שני טורים; ולמקי סכינאי; יש סכין במסתרים.	הַכָּרִישׁ מָלֵא שִׁנַּיִם, הוּא גֵּאֶה בַּמַּלְתָּעוֹת; וּלְמֶקִי סַכִּינַיִים אֲבָל מִי זָכָה לִרְאוֹת?	ולכריש, יש לו שיניים, והוא נושא אותן בפניו, ולמקהית', יש לו סכין, אך את הסכין אין איש רואה.	Und der Haifisch, der hat Zähne, Und die trägt er im Gesicht. Und Macheath, der hat ein Messer, Doch das Messer sieht man nicht.

פשעיו של מקהית'

במקור, השיר מאשים את מקהית' בפשעים הבאים:

אדם מת ב"סטרנד".
אדם עשיר בשם שמואל מאייר, שנעלם לנצח.
אישה בשם ג'ני טאולר שנרצחה באמצעות סכין שננעץ בחזה.
שבעה ילדים ואדם זקן שנרצחו בהצתה.
אונס של אלמנה צעירה.

תרגומי השיר וביצועיו הפופולריים

השיר תורגם לראשונה לאנגלית על ידי מארק בליצשטיין בשנת 1954, במסגרת תרגומו למחזה "אופרה בגרוש" שעלה אז על הבמה בארצות הברית, בכיכובה של אלמנתו של וייל, לוטה לניה. גרסתו של בליצשטיין זכתה לביצועים המזוהים ביותר עם השיר, ביצועו של לואי ארמסטרונג משנת 1955^[1] וביצועו של בובי דארין משנת 1959. בזמן שהקליט ארמסטרונג את השיר, נכחה באולפן לוטה לניה. ארמסטרונג אילתר את השורה "היזהרו ממיס לוטה לניה!" והוסיף את שמה לרשימה של הקורבנות שהפיל מקי בשיר.

בשנת 1976 תורגם המחזה שוב, לקראת העלאתו לברודוויי על ידי ראלף מנהיים וג'ון וילט. התרגום היה שונה במקצת מתרגומו של בליצשטיין. הגרסה של מנהיים ווילט היא שבוצעה על ידי סטינג וניק קייב.

ביצועו של ארמסטרונג הוא שהביא לפריצת השיר אל תודעת חובבי הפופ, אך הביצוע של דארין נחשב למזוהה ביותר עם השיר. על האמנים נוספים שהקליטו את השיר נמנים פרנק סינטרה, אלה פיצג'רלד בשנת 1960, שהקליטה את השיר בהופעה חיה, בה שכחה את המילים ואילתרה מילים חדשות, לייל לאבט (עבור הפסקול של הסרט "חידון האשליות" בשנת 1994), טוני בנט ואחרים.

בישראל, ביצועו של ארמסטרונג נכלל בסרט "אלכס חולה אהבה".

גרסתו העברית של השיר מוכרת בביצועו של אריק לביא (לתרגומו של אברהם שלונסקי) שכיכב במחזה "אופרה בגרוש" בתיאטרון חיפה, ב-1971.^[2] הקלטת השיר בביצועו, כפי שהופיעה לראשונה באלבומו "שיר הוא לא רק מילים",^[3] מופיעה באוספים רבים.

קישורים חיצוניים

מידע על היצירה "מקי סכינאי" באתר מיוזיק בריינז
מידע על הקומפוזיציה "מקי סכינאי" באתר AllMusic
גרסאות נוספות ל"מקי סכינאי" באתר SecondHandSongs
"מקי סכינאי" באתר בית לזמר העברי
מילות השיר "מקי סכינאי" והאזנה לו באתר זמרשת
מילות השיר "מקי סכינאי" באתר שירונט
"מה הסיפור מאחורי מקי סכינאי"
חגית הלפרין וגליה שגיב, שלונסקי: חמש פנים לבלדה אחת, מעריב, 18 במאי 1979

הערות שוליים

^ טרי טיצ'אאוט The Wall Street Journal, ‏כיצד נולד אחד הלהיטים הגדולים של מוזיקת הג'אז?, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2022
^ עלי מוהר, "אופרה בגרוש" בתיאטרון החיפאי, דבר, 5 במאי 1971
^ ההקלטה ב"שיר הוא לא רק מילים" היא בעיבוד המוזיקלי של אלכס וייס, בשונה מהעיבוד המוזיקלי בהצגת תיאטרון חיפה שבוצע על ידי אבי אוסטרובסקי וחנה הכהן. יעקב העליון, "אסירי ציון" נגד "יהדות הדממה", מעריב, 3 בינואר 1971

הקודם: 1960: אלה פיצג'רלד – "But Not for Me"	פרס גראמי לביצוע הפופ הטוב ביותר של אישה 1961: אלה פיצג'רלד – "Mack the Knife (Live)"	הבא: 1961: אלה פיצג'רלד – Ella in Berlin: Mack the Knife

[1] טרי טיצ'אאוט The Wall Street Journal, ‏כיצד נולד אחד הלהיטים הגדולים של מוזיקת הג'אז?, באתר גלובס, 1 בדצמבר 2022

[2] עלי מוהר, "אופרה בגרוש" בתיאטרון החיפאי, דבר, 5 במאי 1971

[3] ההקלטה ב"שיר הוא לא רק מילים" היא בעיבוד המוזיקלי של אלכס וייס, בשונה מהעיבוד המוזיקלי בהצגת תיאטרון חיפה שבוצע על ידי אבי אוסטרובסקי וחנה הכהן. יעקב העליון, "אסירי ציון" נגד "יהדות הדממה", מעריב, 3 בינואר 1971

[1]

[2]

[3]

פרס גראמי להקלטת השנה
1959−1980	"Nel Blu Dipinto Di Blu (Volare)" – דומניקו מודוניו (1959) • "Mack the Knife" – בובי דארין (1960) • "שיר הנושא של נווה קיץ" – פרסי פיית' (1961) • "Moon River" – הנרי מנסיני (1962) • "I Left My Heart in San Francisco" – טוני בנט (1963) • "Days of Wine and Roses" – הנרי מנסיני (1964) • "The Girl from Ipanema" – אסטרוד ז'ילברטו וסטן גץ (1965) • "A Taste of Honey" – הרב אלפרט אנד דה טיחואנה בראס (1966) • "Strangers in the Night" – פרנק סינטרה (1967) • "Up, Up and Away" – המימד החמישי (1968) • "Mrs. Robinson" – סיימון וגרפונקל (1969) • "Aquarius/Let the Sunshine In" – המימד החמישי (1970) • "Bridge over Troubled Water" – סיימון וגרפונקל (1971) • "It's Too Late" – קרול קינג (1972) • "The First Time Ever I Saw Your Face" – רוברטה פלאק (1973) • "Killing Me Softly with His Song" – רוברטה פלאק (1974) • "I Honestly Love You" – אוליביה ניוטון-ג'ון (1975) • "Love Will Keep Us Together" – קפטן אנד טניל (1976) • "This Masquerade" – ג'ורג' בנסון (1977) • "Hotel California" – האיגלס (1978) • "Just the Way You Are" – בילי ג'ואל (1979) • "What a Fool Believes" – האחים דובי (1980)
1981−2000	"Sailing" – כריסטופר קרוס (1981) • "Bette Davis Eyes" – קים קארנס (1982) • "Rosanna" – טוטו (1983) • "Beat It" – מייקל ג'קסון (1984) • "What's Love Got to Do with It" – טינה טרנר (1985) • "We Are the World" –‏ USA for Africa‏ (1986) • "Higher Love" – סטיב וינווד (1987) • "Graceland" – פול סיימון (1988) • "Don't Worry, Be Happy" – בובי מקפרין (1989) • "Wind Beneath My Wings" – בט מידלר (1990) • "Another Day in Paradise" – פיל קולינס (1991) • "Unforgettable" – נטלי קול עם נט קינג קול (1992) • "Tears in Heaven" – אריק קלפטון (1993) • "I Will Always Love You" – ויטני יוסטון (1994) • "All I Wanna Do" – שריל קרואו (1995) • "Kiss from a Rose" – סיל (1996) • "Change the World" – אריק קלפטון (1997) • "Sunny Came Home" – שון קולווין (1998) • "My Heart Will Go On" – סלין דיון (1999) • "Smooth" – סנטנה בהשתתפות רוב תומאס (2000)
2001−2020	"Beautiful Day" –‏ U2 ‏(2001) • "Walk On" –‏ U2‏ (2002) • "Don't Know Why" – נורה ג'ונס (2003) • "Clocks" – קולדפליי (2004) • "Here We Go Again" – ריי צ'ארלס ונורה ג'ונס (2005) • "Boulevard of Broken Dreams" – גרין דיי (2006) • "Not Ready to Make Nice" – דיקסי צ'יקס (2007) • "Rehab" – איימי ויינהאוס (2008) • "Please Read the Letter" – אליסון קראוס ורוברט פלאנט (2009) • "Use Somebody" – קינגס אוף ליאון (2010) • "Need You Now" – ליידי אנטבלום (2011) • "Rolling in the Deep" – אדל (2012) • "Somebody That I Used to Know" – גוטייה בהשתתפות קימברה (2013) • "Get Lucky" – דאפט פאנק בהשתתפות פארל ויליאמס וניל רודג'רס (2014) • "Stay with Me" – סם סמית' (2015) • "Uptown Funk" – מארק רונסון בהשתתפות ברונו מארס (2016) • "Hello" – אדל (2017) • "24K Magic" – ברונו מארס (2018) • "This Is America" – צ'יילדיש גאמבינו (2019) • "Bad Guy" – בילי אייליש (2020)
2021−הווה	"Everything I Wanted" – בילי אייליש (2021) • "Leave the Door Open" – סילק סוניק (2022) • "About Damn Time" – ליזו (2023) • "Flowers" – מיילי סיירוס (2024)