פרוטון (משגר לוויינים)

פרוטון
Протон
	משגר בשיגור
ייעוד	משגר לוויינים וחלליות
משפחה	פרוטון
ארץ ייצור	ברית המועצות
היסטוריית שיגורים
סטטוס	לא פעיל
אתרי שיגור	LC-81 קוסמודרום בייקונור
שיגורים	4
הצלחות	3
כישלונות	1
שיגור ראשון	16 ביולי 1965
שיגור אחרון	6 ביולי 1966
יכולת
מטען ל־LEO	12,000 ק"ג
גובה	48 מ'
קוטר	7.4 מטרים
משקל	571,050 ק"ג
שלבים	2
מספר מנועים	6
סוג מנוע	RD-275
דחף	10.47 מגה־ניוטון
זמן בעירה	126 שניות
דלק	N2O4/UDMH
מספר מנועים	3
סוג מנוע	RD-0210 + ‏1 RD-0211
דחף	2.399 מגה־ניוטון
זמן בעירה	208 שניות
דלק	N2O4/UDMH

פרוטון (ברוסית: Протон) היה משגר לוויינים כבד שפותח בברית המועצות. זה היה הדגם הראשון מסדרת משגרים "פרוטון". הפרוטון שימש לשיגור לוויינים כבדים. כינויו הרשמי של המשגר בברית המועצות הוא UR-500. שיגור הבכורה של הפרוטון דו־שלבי התקיים בשנת 1965 והאחרון בשנת 1966. כל השיגורים בוצעו מכן שיגור 81/23 בקוסמודרום בייקונור. בסך הכול בוצעו 4 שיגורים מהם אחד נכשל.

היסטוריית הפיתוח של המשגר

הפרוטון פותח על ידי משרד התכנון של ולדימיר צ'לומיי, מתחרהו העיקרי של סרגיי קורוליוב. המשגר פותח על בסיס טיל בליסטי UR-100. בראשית ימי הפרויקט, תוכנן המשגר לנשיאת ראשי נפץ גרעיניים בעוצמה אדירה של 10 מגטון TNT, לטווח של עד 13,000 קילומטר. עקב מורכבותו הרבה של המשגר, גודלו הפיזי וההכנות הארוכות והמסובכות שלהן נזקק, אבד הרעיון להשתמש בו כטיל בליסטי בין יבשתי את היתכנותו המבצעית ונזנח.

השלב הראשון כלל חלק מרכזי ו-6 מנועים בנויים בסביבו. זה היה מנוע מדגם RD-253. השלב השני כלל 4 מנועים - שלוש מדגם RD-0210 ומנוע מדגם RD-0211.

אחרי ארבע שיגורים הוחלט לעבוד לגרסה אחרת של אותה משפחה. גרסת פרוטון K הופעלה כמשגר תלת-שלבי.

דלק

טיל הפרוטון מתודלק ב־UDMH (דימתיל הידרזין אסימטרי) ודו חנקן ארבע־חמצני (אנ') (N₂O₄). אלו דלקים היפרגולים (אנ') שבוערים במגע ביניהם, ובכך נמנע הצורך במערכת הצתה. את הדלקים ניתן לאחסן בנפרד בטמפרטורת החדר בניגוד לדלקים קריוגניים (אנ') (לרוב מימן וחמצן נוזליים) שרותחים לאיטם, וכך הטיל יכול לעמוד בלתי מתודלק בכן השיגור לזמן ארוך ביותר. עם זאת, דלקים היפרגוליים הם קורוזיביים ורעילים ביותר, עד כדי כך שיש צורך בטיהור השטח בו נפלו השלבים הראשון והשני.

קישורים חיצוניים

ברית המועצות תוכנית החלל הסובייטית והרוסית רוסיה
תוכניות לא מאוישות	תוכנית ספוטניק • תוכנית לונה • תוכנית ונרה • תוכנית לונוחוד • תוכנית מארס • תוכנית זונד • תוכנית וגה
תוכניות מאוישות	תוכנית ווסטוק • תוכנית ווסחוד • תוכנית סויוז • תוכנית סאליוט • אינטרקוסמוס • פדרציה • מאדים 500 • תוכנית חקר הירח הרוסית • תחנת השירות המסלולית הרוסית
משימות בולטות	ספוטניק 1 • ספוטניק 2 • לונה 2 • ווסטוק 1 • סויוז 1 • סויוז 11 • ונרה 11 • אפולו-סויוז
חלליות, מעבורות ומשגרים	ווסטוק • ווסחוד • סויוז • מעבורת החלל בוראן • מעבורת החלל פטיצ'קה • מעבורת 2.02 • מעבורת 2.03 • תחנת החלל מיר • פרוגרס • קליפר • תוכנית מיר ומעבורות החלל • מיר-2 • תחנת החלל הבין-לאומית (המקטע הרוסי) • LK • משגר ווסטוק • משגר ווסחוד • משגר סויוז • משגר מולניה • פרוטון • זניט • N-1 • אנגרה • תחנת החלל המסלולית הלאומית
קוסמונאוטים ומתכננים	יורי גגארין • גרמן טיטוב • ולנטינה טרשקובה • אלכסיי ליאונוב • לייקה • (קוסמונאוטים נוספים) • סרגיי קורוליוב • ולנטין גלושקו • ולדימיר צ'לומי • קרים קרימוב • קונסטנטין ציולקובסקי
קוסמודרומים	קוסמודרום בייקונור • קוסמודרום פלסצק • קוסמודרום ווסטוצ'ני • קוסמודרום סבובודני • קפוסטין יאר
השר לבניית מכונות כלליות וראשי רוסקוסמוס	סרגיי אפאנסייב • יורי קופטב • אנאטולי פרמינוב • ולדימיר פופובקין • אולג אוסטפנקו • איגור קומארוב • דמיטרי רוגוזין • יורי בוריסוב
חברות ותאגידי חלל פרטיים	תאגיד החלל הרוסי אנרגיה • מחקר מדעי לבניית מכונות • אנרגומאש • מערכות המידע הלווייניות רשטניוב

משגרי לוויינים וחלליות
בשימוש	ארצות הברית אטלס 5 • טאורוס • מינוטואר • אלקטרון • אנטארס • פאלקון 9 • פאלקון כבד • פגאסוס • SLS‏ • וולקן קנטאור • פיירפליי אלפה • רוסיה סויוז 2 • אנגרה • פרוטון (פרוטון M) • צ'אנגג'נג (2C‏ • 2D‏ • 2F‏ • 3A‏ • 3B‏ • 3C‏ • 4B‏ • 4C‏ • 5 • 6 • 7 • 8 • 11) • קואיג'ואו • קינטיקה 1 • קרס 1 • Zhuque • Jielong ‏• גרביטי • היפרבולה • הודו GSLV‏ • PSLV‏ • SSLV • LVM-3‏ • יפן H-II‏ (H-IIA)‏ • H-3‏ • אפסילון • איראן סימורג • Qaem • האיחוד האירופי וגה צרפת אריאן 6 קוריאה הדרומית נורי קוריאה הצפונית אונחה ישראל שביט
יצאו משימוש	ארצות הברית אטלס (1 • 2 • 3 • אג'ינה • אייבל • קנטאור • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E/F‏ • G‏ • H‏ • LV-3B‏ • SLV-3) • אתנה • ג'ונו 2 • דלתא (0100 • 2 • 3 • 4 • 1000 • 2000 • 3000 • 4000 • 5000 • A‏ • B‏ • C‏ • D‏ • E‏ • G‏ • J‏ • L‏ • M‏ • N)‏ • ואנגארד • טיטן (טיטן 2 23G‏ • טיטן 2 GLV‏ • 3A‏ • 3B‏ • 3C‏ • 3D‏ • 3E‏ • טיטן 3 מסחרי • 4‏ • 34D) • ליטל ג'ו • סטורן (1 • 5 • IB‏ • INT-21) • פאלקון 1 • רדסטון • תור (אג'ינה • אייבל • אייבלסטאר • בורנר • דלתא • תוראד-אג'ינה • DSV-2 • DSV-2U)‏ • Launcher One • סקאוט ברית המועצות ספוטניק • לונה • ווסטוק (ווסטוק K • ווסטוק 2 • ווסטוק 2M) • קוסמוס (קוסמוס 2 • קוסמוס 3M) • מולניה • ווסחוד • סויוז (סויוז • סויוז FG • סויוז U) • פרוטון (פרוטון • פרוטון K) • רוקוט • זניט (זניט 2 • זניט-3SL) • דנייפר • ציקלון (ציקלון 2 • ציקלון 3) פנג באו 1 • צ'אנגג'נג (1 • 2 • 3) • יפן N-1‏ • N-II‏ • H-I‏ • H-IIB‏ • Mu‏ • הודו GSLV‏ (Mk I)‏ • צרפת דיאמנט • אריאן (1 • 2 • 3 • 4 • 5) • איראן סאפיר • קוריאה הדרומית נרו 1
בפיתוח	ניו גלן • אירטיש • סויוז SPG • סטארשיפ • צ'אנגג'נג 9 • צ'אנגג'נג 12 • טיאנלונג-3
פיתוחם בוטל	ארס 1 • ארס 5 • K-1‏ • Sea Dragon‏ • STAR 460 • Stratolaunch

	הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 30: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
	בחלוף 30, ניתן להסירה.	שיחה

הערך נמצא בשלבי עבודה, למשך 30: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו.
בחלוף 30, ניתן להסירה.